עשר שנים לעלי מוהר

פחות מפרקים אותם, יותר מדברים על פירוק שלנו.

"קבוצת הכדורגל הכי מעצבנת במאה האחרונה, במילניום, במילניום הקודם, בזה שלפניו, בזה שלפני זה שלפניו, היא ללא עוררין הפועל תל אביב. זה לא מחייב את כולם, אבל מבחינתי אני יודע שזה נכון, אני מרגיש את זה בוודאות וברציפות משנת 2500 לפני הספירה… מה שעוד מעצבן בהפועל הוא שלמרות כל הדברים האלה היא הקבוצה הכי שגיבה, כבירה, אדומה, אדירה, דורסנית, מוחצת, התקפית, ושוב פעם שגיבה, במאה ה-20, במילניום, במילניום הקודם, ובזה שלפני הקודם. מדהים, לא? וגם מעצבן". "

 

בשער", 31 בדצמבר 1999

 

בתור מי שגדל במושב בעמק חפר אני יכול להגיד שהייתי עושה מאמצים שבועיים כבירים כדי להשיג גיליון של עיתון העיר , בעיקר מחנות עיתונים ישנה בתחנה המרכזית של נתניה שהייתה מקבלת גיליונות ואלוהים ידע למה, ומאחר והביקוש בנתניה לעיתון העיר היה לא גדול בלשון המעטה, אפשר היה להשיג עותק עד ליום שלישי בערך, לפעמים יותר, לכן ידע כל מי שהכיר אותי שאם הוא עובר בתחנה המרכזית הוא צריך להביא לי גיליון, אלא שכל מה שעניין אותי היה מוסף הספורט.

*

להגיע לבלומפילד לראות משחק מהמושב היה משימה לא כזו פשוטה ולכן הטור הזה היה צינור מידע משמעותי בשבילי ואת האמת רק בשלב מאוחר הרבה יותר הבנתי שחלק משמעותי מהדברים שתוארו בכישרון כה רב על ידו היו מעט אפעס מוגזמים,

עלי מוהר ברא עולם וירטואלי סביב הפועל ת"א, ריכך את השנים הפחות טובות ויצר עולם נהדר, עשיר, מלא בחן והומור.

למעשה עד היום כשאני שומע על שילוב בין אהדת מנצ'סטר יונייטד שאינה כבולה לאהדת הפועל אני חושב שיש משהו קצת מוזר בתופעה.

*

עלי מוהר הוא בעיני ההוכחה שאוהד יכול להיות משמעותי עבור מועדון יותר מכל בעל תפקיד, אתה כותב, מהגג, מדבר עם המעגל שמוכן להקשיב לך, ויום אחד אתה מבין שהחזרת משהו למועדון ואם יש לך מזל, יש מישהו כמוהו שכותב נפלא על המועדון שלך.

אבל במקום כלשהו עלי הצליח יותר מדי, שכן בנה DNA חליפי למועדון שלפעמים נדמה שמתעקש להוכיח שהחוצה האדומה אכן אינה מציאה ושבכדורגל לא מחפשים רק ניצחון.

*

וזה בעיני אחד הטורים היפים שלו

balada_al_harifatil

*

געגוע.

ניקו, אלוף
שאפוקואנסה

67 Comments

Dr. van nordstrand 30 בנובמבר 2016

נראה לי זה הדוכן ממנו נתניה הכירה את סמנתה פוקס…

אחד העם 30 בנובמבר 2016

יהי זכרו ברוך.
בעלומי הרחוקים קראתי באדיקות את טוריו, למרות היותי צהוב מושבע.
הוא האיש שכינה, בשנינותו האדומה, את רחמים טלבי "אימת הדרבים".
חבל על דאבדין

yaron 30 בנובמבר 2016

גם אני צהוב שנהנה מאוד לקרא אותו.

7even 30 בנובמבר 2016

געגועים לעלי.
את הגיליון שבו מופיעה הפסקה הראשונה עוד יש לי…איפשהו.

הוא קצת הזכיר את מנחם לס של פעם באופן שנינותו.

העיר, כמו מעריב והארץ ובקרוב ידיעות, קרס…. כי חשב שלדפוק לאנשים במוח עם הסתה חד צדדית יביא אותו לאיזשהו משהו חיובי.

אמממ…זהו שלא.
העיר הפך מעיתון קליל לעיתון כבד מנופח פוליטית. אתם כבד יודעים לאיזה צד…כי אתם יודעים הרי מה עלה בגורלו.

איתמר 30 בנובמבר 2016

ומה עלה בגורלה של המדינה מאז ?

ר.בקצה 1 בדצמבר 2016

כל אחד מצא את מקומו הראוי- מדינת ישראל כשווה בין שוות בקרב מדינות המערב, ואש"פתון "העיר" בבית השימוש של ההיסטוריה.

7even 1 בדצמבר 2016

המדינה מתפקדת מצויין תודה איתמר.
כמו כל מדינה יש לה את הבעיות שלה.
אני מקווה שחלק מהבעיות, כמו הבעיה שנקראה 'עיתון העיר' , תיפתרנה בקורב.

איתמר 30 בנובמבר 2016

את השיר ״מנצ׳סטר באנגליה הפועל בישראל״ שרו בסוף שנות השבעים ביציע הבטון של שער 7, לפני שעלי מוהר החל לעצב ב״העיר״ את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין שתי הקבוצות.
אי אפשר למצוא שום דבר מהרוח של מוהר (התפיסה הערכית והמוסרית באשר לתפקידו של האוהד והתייחסותו אל מכבי כיריב ולא כאוייב) אצל אוהדי הפועל הצעירים, שהגדרתם העצמית נובעת קודם כל משנאתם למכבי/שמעון מזרחי/ערן זהבי/בית״ר ורק אחר כך מאהבתם של הפועל.
מוהר נאבק במכביזם האימתני (לבטח בכדורסל) באמצעות כתיבה אירונית וסרקסטית שכה חסרה בעיתונות הספורט כיום.
הייתי שמח אם הפועל היתה יוזמת קריאת יציע על שמו בדרייב אין.

יניב פרנקו 30 בנובמבר 2016

הדרייב אין לא שלנו…אבל הייתי שמח אם היו מוציאים ספר עם כל הטורים הגדולים שלו. זה יכול להיות פנינה שכל אוהד צריך להכיר.

yaron 30 בנובמבר 2016

לגמרי,
ועכשיו כשאתה אומר את זה מוזר לי שזה לא נעשה.

עומר ב. 1 בדצמבר 2016

הספר נפלא , אבל זה רק הטורים הרגילים ( הנעשה בעירנו) ולא טור הספורט.
טורי הספורט גם לא נמצאים ברשת , מקווה שמתי שהוא תהיה אליהם גישה או בספר חדש או ברשת.

yaron 30 בנובמבר 2016

מה שאתה אומר על "אוהדי הפועל הצעירים" נכון לרוב האוהדים. מוהר הוא דוגמא לתקופה שבה קודם כל היינו אוהדי ספורט ורק אח"כ אהדנו קבוצה.

אבנר משער 2 (206) 1 בדצמבר 2016

כאחיו של בר-פלוגתא (לכל דמות בטורים היה מקור במציאות) אני מגעגע ליריבות הנעימה ולמונדיאל 1998 בעיר האהובה על שנינו.

Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal 1 בדצמבר 2016

אני דווקא זוכר "ליברפול באנגליה, הפועל בישראל"

עכברוני 1 בדצמבר 2016

בשנות ה 70 הפועל ויונייטד הלכו טוב ביחד (שתיהן לא זכו בכלום).

ב80 כשהפועל זללה תארים ליברפול התאימה יותר (אם כי לא למוהר….)

טל המנצ'סטרי 1 בדצמבר 2016

איתמר, אהבתי.

עמרי כהן 30 בנובמבר 2016

הייתי יחסית צעיר אז, ולא יכול להגיד שיצא לי לקרוא באופן קבוע.
אבל כן הכרתי וכן קראתי ואני זוכר אותו בתור איש, מענטש, מהסוג שכבר לא רואים הרבה.

ניינר / ווריור 30 בנובמבר 2016

לפני הרבה שנים הפקתי דיסק אוסף משיריו. היתה חוייה לעבוד איתו וגם לראות באיזה פרפקציוניסט מדובר

קירקגור 30 בנובמבר 2016

באמת? נשמעת כמו חוויה נהדרת. אתה עובד בתעשיית המוזיקה?

כשהייתי נער שגמע בשקיקה את הטורים שלו בהעיר, שלחתי לו סיפור קצר שכתבתי על מישהו שרואה עם אלוהים את הגמר של יונייטד-באיירן. לא שמרתי את ההתכתבות בינינו לצערי אבל הוא היה ממש מקסים, אפילו שמדובר היה בסיפור ממש גרוע.

dk 30 בנובמבר 2016

חפש פה באתר תחת BUZZ פוסטים שנקראים "ספורטנ'רול", הנאה צרופה מובטחת

ניינר / ווריור 1 בדצמבר 2016

תודה dk!
אכן פעיל כבר שנים בתעשיית המוזיקה. הפוסט בשבוע הבא יכלול קצת חוויות אישיות מהתחום

matipool 1 בדצמבר 2016

חלק ב' על REM . ממתינים ..

קירקגור 1 בדצמבר 2016

הא וואו… לא היה לי מושג שמדובר בעניין ברוס ויין/באטמן שכזה. ברור עכשיו.

אופיר 1 בדצמבר 2016

ניינר הרעיל נפשות צעירות של דור שלם עם ד"ר אלבן, אייס אוף בייס וכו'.

עדי אבני 1 בדצמבר 2016

אבל לימד דורות אחרים על ואן דר גראף ג'נורייטד וגונג וקינג קרימזון

ניינר / ווריור 1 בדצמבר 2016

מזל שיש אותך לכפר על הטיפשות של אופיר

אופיר 1 בדצמבר 2016

תרגע ניינר, זה היה בצחוק. האוספים ההם היו הדבר הנכון לשעתו.

קירקגור 1 בדצמבר 2016

אופיר התכוון בטוב אני בטוח. אוספים אגדיים.

ניינר / ווריור 1 בדצמבר 2016

אין על היטמן!

יואב 30 בנובמבר 2016

לצערי,לא רואה את המורשת שלו ושל אריק מפעמת אצל אוהדי הכדורגל, של כל הקבוצות. ממש נהפוך הוא. דעות כמו שלהם היו מוקצות מחמת המיאוס ביציעים האדומים. ובכלל.
אין כבר כמעט יהודים(או ג'נטלמנים) כמו לאונרד כהן כי הישראליות הרגה אותם. נשמע לי נכון גם במקרה של עלי ואריק. גיבורי היציע והוגי דעות היציע של היום, לא יכולים לעבור באותו רחוב שהם צעדו. לא מדרכה, רחוב.

יניב פרנקו 30 בנובמבר 2016

עצוב.

בנישי 30 בנובמבר 2016

מדויק. ועצוב

ששון 30 בנובמבר 2016

נכון מאוד. אני לא מבין את כוונתך לגבי הישראליות שהרגה, אבל אני מסכים לחלוטין עם המסקנה שלך.

יריב 1 בדצמבר 2016

בציונות, ואחריה בישראליות, היתה השפעה לעקרון של "שלילת הגלות". בהקשר הזה, זה הוביל לתרבות כוחנית (שהיא היפוכה של התרבות חסרת הכוח של הגולה).

צור שפי 1 בדצמבר 2016

יואב – מאוד נכון, מדוייק, מצער ועצוב.

ארז 1 בדצמבר 2016

ממש.

גיא זהר 1 בדצמבר 2016

+1 יואב

Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal 30 בנובמבר 2016

גם אני אוהד מכבי וליברפול הייתי רץ להשיג את העיתון עבור הטורים שלו על הפועל ת"א ומנצ'סטר יונייטד.
כתב מקסים, חינני.

שי 30 בנובמבר 2016

כמו שציינו לפני. געגועים לאיש, געגועים לדרך, להתנהלות, למידתיות, לאהבה. של כולנו.

ששון 30 בנובמבר 2016

טור מצויין, תודה.

YG 1 בדצמבר 2016

אי אפשר בלי "תן לי יד" של עלי ובתו שרון:
https://www.youtube.com/watch?v=TZvJdGjCJqU

נפרק אותם! 1-0

Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal 1 בדצמבר 2016

לגבי הריפעטיל:

לא חסרים שערים מחצי מגרש או עיגול האמצע. בד"כ שחקנים תופסים שוער מחוץ לשער ומקשיתים מעליו.
אבל אני לא זוכר שראיתי שחקן שמפציץ בכוונה תחילה ממרחק כזה והכדור טס ככה בקו ישר לרשת. אולי היו – אני לא זוכר. ימק"א של אז היה מגרש צר וקצר (למגרש כדורגל יש גודל מינימום ומקסימום דומני). ועדיין התעוזה של טורק והביטחון שלו ללכת על בעיטה ישירה משם זה משהו מיוחד.
כשהשער תואר בשירים ושערים השדר יצא מגידרו. שדרים ברדיו תמיד מתלהבים יותר מדי. אבל כששידרו את הגול במבט ספורט אני זוכר שהייתי המום.
באמת שער ששווה בלדה.

יואב 1 בדצמבר 2016

היה לאיווניר גול דומה מול מכבי חיפה בבלומפילד ב84.

ארז 1 בדצמבר 2016

שער אדיר, אבל המרחק שונה.
תראה:
https://www.youtube.com/watch?v=FLgJ6hwkRf0
https://www.youtube.com/watch?v=OHDBE09rByc

היה לאיווניר שער שאני זוכר היטב בתור ילד: טיל (מן הסתם) שהשוער הדף בקושי למשקוף, זה חזר אל השוער ונכנס פנימה.
זוכר נגד מי זה היה?

יואב 1 בדצמבר 2016

כן, עשר מטר קדימה מקו החצי. אגב, חיפה ניצחה את המשחק הזה 3-2 בדהירה שלה לעבר אליפות ראשונה והיסטורית.
מוכר לי התיאור אבל לא מחבר תמונה לזה.

גיא זהר 1 בדצמבר 2016

געגועים לקולו של ניסים קוויתי

Miranda Veracruz de la Hoya cardenal 1 בדצמבר 2016

זה היה משחק הפריצה של זאהי ארמלי.
והשאר היסטוריה

יואב 1 בדצמבר 2016

אמנם כבש צמד במשחק(ישבתי בשער שלוש) אבל כבר היה כוכב ידוע אז.

צהוב כחול 48 2 בדצמבר 2016

נגד מכבי נתניה 1985 מול שער 5

עומר ב. 1 בדצמבר 2016

תודה יניב , אכן געגוע גדול.
איזה כיף היה לקרוא אותו בימי שישי.
אפרופו העיר , מתגעגע גם לדודו גבע

גיא זהר 1 בדצמבר 2016

הטור שלו בו הוא ניבא טרבל למנצ'סטר, גביע להפועל וניצחון לברק מסטרפיס

יניב פרנקו 1 בדצמבר 2016

זה שהוא מדבר עם אלוהים ואלוהים לא חושב שהוא מסוגל ?

גיא זהר 1 בדצמבר 2016

למיטב זכרוני. והכל קרה. מדהים.

אסף כלשהו 1 בדצמבר 2016

אני די בטוח שהטור הזה יצא אחרי ששלושת הדברים האלו קרו (בהפרש של שבוע בערך).

בתור ילד שנולד וגדל בירושלים, נחשפתי למוהר כשעברתי עם משפחתי למודיעין אי שם באמצע-סוף שנות התשעים. עד אז הייתי קורא בשקיקה את חיים ברעם וטוריו על הפועל ירושלים, ווסטהאם וכמיהה לטקטיקה התקפית בלתי מתפשרת בכלהעיר. הטורים של מוהר היו רמה אחרת מכל מה שקראתי על ספורט עד אז, מבחינת היצירתיות.
בתור אוהד בית"ר (היום כבר לא ממש מסיבות מובנות) וליברפול- כל כך נהניתי לקרוא אותו, וגם לחייך בהנאה לנוכח החיבור המיתי שיצר בין שתיים מהקבוצות השנואות עליי- הפועל ת"א ומנ.יונייטד. לחייך בהנאה גם מפני שהצורה שבה הוא עשה את זה היתה מבריקה, וגם כי הרגשתי שאם הפועל ת"א זה מנ.יונייטד, אז אני עשיתי נכון בחיבור שלי בין בית"ר לליברפול…

יואב 1 בדצמבר 2016

עלי באמת היה ליגה אחרת מברעם. ומכולם בעצם.

Gil - Zimbabwe 1 בדצמבר 2016

יניב מכיוון שאתה כבר לא במתח לקראת המשחקים בשבת, תעלה כל יום ששי טור של עלי מוהר בדה – באזר שגם הצעירים שבאתר ייהנו.

אריק י. 4 בדצמבר 2016

+1 מצעיר

ינאי 1 בדצמבר 2016

כמה שאני מתגעגע!
הייתי מחכה לטור שלו כל השבוע.
דוגמא לחוש ההומור המיוחד שלו, אחרי שהפסדנו 4:0 בדרבי בתחילת שנות ה 90:
זה הלך בערך כך:
כשמנתחים את המשחק אפשר להגיד שהשגנו 2 מ 3 המטרות שלנו:
1. באנו קטנים
2. לא שיחקנו על תיקו.
חבל רק שיצאנו גמדים

Miranda vera cruz de la hoya cardinal 1 בדצמבר 2016

באותה עונה מכבי והפועל נפגשו ברבע גמר הגביע ששוחק אז בשני משחקים. מכבי ניצחו במשחק הראשון 0:3 בבלומפילד במשחק בית של הפועל. לקראת הגומלין מוהר כתב טור שמה שאני זוכר ממנו זה משהו בסגנון "למרות שמכבי ניצחו אותנו כבר 4 פעמים השנה על האפס אין לי ספק שהבחורים האדומים יעלו כאריות לגומלין וינצחו 4:0".

עמית 1 בדצמבר 2016

כל המביא דברים בשם אומרם – כאילו הביא גאולה לעולם

יניב תבורך.

עלי מוהר ואריק איינשטיין (שבדיוק מלאו 3 שנים למותו) כ"כ חסרים.

תומרג 1 בדצמבר 2016

זכורים לטוב פול רנייה, בר קולמוסא ופולמוסאי (אלטר אגואים של מוהר עצמו כמובן)

גלעד בלום 1 בדצמבר 2016

אכן געגועים לאדם היקר הזה שהיה משורר דגול בלי קשר לאהדתו לאדומים. גדלתי על הטורים שלו ובשנות השמונים היתה לי הזכות להכיר אותו אישית בתור ברנז׳איסט אוהד הפועל, אדם נעים הליכות ועדין, איש שיחה מעניין מאד. הוא נתן לי כבוד כאוהד הפועל כשהוא הקדיש לי את הטור השבועי שלו כשפרשתי מטניס אי שם בסוף 1995, זה היה כבוד גדול ומקור גאווה בקהילת האדומים, אין לי את הטור הזה שמור אבל שווה ללכת לארכיון ולצלם אותו.

לגבי מה שקורה היום בהפועל אצטט את בני האמריקאי אחרי שלקחתי אותו למשחקו הראשון בבלומפילד (הפסד 3-0 לקרית שמונה): ״לא מגיע לקבוצה (ואני מוסיף- להנהלה כזו גרועה) כזו גרועה כאלה אוהדים״. כרגע לא מגיע להפועל אוהדים כמוהו.

פאןפאן 1 בדצמבר 2016

מבחינתי גדול משוררי הספורט בישראל – הוא היה מעבר לזה כמובן רק שבקונוטציה של אהדת המשחק והמועדון לא היה שני לו
הכי כאב שהוא היה אדום כמובן :)
עד היום שאני אומר נפרק אותם אני מרגיש מעתיקן בגללו
מתגעגע מאוד

ערן (המקורי) 2 בדצמבר 2016

כילד פתחתי בימי שישי את "העיר" מהסוף להתחלה, ו"מהשער האחורי" ושלום טוקשה, הישר אל "בשער" של עלי מוהר, כדי ליהנות מכתיבה רגישה, פיוטית, וייחודית.
כמו מגיבים נוספים, גם אני צהוב. אך כשנתקלים בגדולה, מעריך אותה בלי קשר לצבע.
ועלי מוהר היה אמן המילה הכתובה. עשיר בהומור, דימיון ורוח ספורטיבית. ה"נפרק אותם" – בלי קשר למציאות ולמצב הכוחות בין הקבוצות – היה משעשע. לעתים מושחז. אך פעם לא רעיל ומכפיש. יריבות ספורטיבית כמו שצריכה להיות.
כיום אין כותבי ספורט שמתקרבים לקרסוליו (אצל כותבים אדומים זה עצוב במיוחד, ראה עמנואל רוזן עד לא מכבר, וארי שמאי היום).

bhr 2 בדצמבר 2016

המוטו שלו היה ציטוט ממשה סיני "נחמד להיות טוב"

Comments closed