לכשעמד אמיר כבירי על סף התהום הוא הסתכל פנימה וקרא את המצב.

תקבולים בגין השנה – נוצלו, מצבת השחקנים שניתן למכור הייתה בכי רע, יכולותיו הכספיות בסימן שאלה ושותפיו שככל הנראה נחרדו מההתנהלות לא גיבו אותו.

לכן הלך למהלך. ומשהלך למהלך, ולהרמת המסך הזאת, חשף את עצמו להרבה מאוד בעיות אישיות וכמובן שתדמיתו ושמו נפגעו קשות. אולם הוא האחראי במקרה הזה.

*

את כל אוסף החובות ,ההתחייבויות לטווח הקצר ולטווח הארוך והיקף חשיפה מתביעות ידועות (ותביעות שהיו בדרך) העריכו אנשיו בכ110 מיליון ₪. הון עתק. מעולם לא צבר מועדון כדורגל בישראל כזה סכום.

נתניה לדוגמא צברה כ-20. וצברה אותם במבנה חובות אחר, פשוט יותר, אם כי יש לומר בעייתי יותר לעובד הפשוט (לנתניה היו יותר חובות בגין הלנת שכר).

*

אוסף החובות של כבירי מחולק בגדול ל- 4 אבנים גדולות.

  • אבן ראשונה – חובות לספקים ועובדים, ללא ערבות אישית, ספקים ישראליים – זו האבן המרכזית- חובות תחת היישות המשפטית "הראל החזקות".
  • אבן שנייה – חובות לספקים (בעיקר מכבי ת"א, דיסקונט ולאן לפי הפרסומים ) עם ערבות אישית שלו ושל שותפיו (בדגש מני ויצמן) – זו האבן הקלה שכן מדובר מוסרית בעסקים גדולים שעושים עסק עם גוף "בעייתי" ולקחו את הערבות האישית שלהם – לפי מירב הבנתי החובות האלה בגדול מבוטחים- אבל אם יתברר שחלק מהערבות אינה תקינה – יתכבד כל עסק ויבצע תחקיר פנימי כיצד העמיד אשראי שכזה לגוף שכזה.
  • אבן שלישית – תביעות למוסדות אופ"א, פיפ"א והקאס – כל אחת מורכבת מהשנייה – חלק מהחובות הם פסקי דין חלוטים, חלקם תביעות "חיות" וחלקם עתידיות – זו האבן המורכבת ביותר.
  • אבן רביעית – התחייבויות עתידיות לתפעול המועדון – ברובם שכר שחקנים , אך גם שכר עובדים (פשוט יותר שכן עובדים רגילים לא פועלים במסגרת חוזה רב שנתי) ותפעול שוטף (אבטחה, אצטדיון).

אבן קטנה וחמישית – דווקא פשוטה יותר מוסרית – היא אבן חובת תשלום לעובדים, שכן הפועל יחסית שילמה לרוב עובדיה את רוב השכר, העיכוב והלנת השכר (איחורים כפי שהיו בשנה האחרונה, אך שולמו בגדול) בשורה התחתונה הוא נמוך, את התשלום פה ישלימו הביטוח הלאומי שמגבים עד סכום מסוים (בהשוואה לנתניה המצב פשוט יותר, שכן רוב האנשים לפי הפרסומים, הם מתחת לסכום הביטוח הלאומי) – בראייה אחורה יחסית הנזק לעובד הפשוט הוא נמוך, אבל מי אנחנו שנגיד למאמן במחלקת הנוער שדינם של כמה אלפי שקלים שלעולם לא ישולמו הוא בעיה קלה. היא לא. כולי תקווה כי לכשיתפוגג חלק גדול מהסרחון פה נגלה כי הפגיעה בעובד הפשוט הייתה נמוכה ככל האפשר.

בפתיחת סוגריים אציין כי חוב של כמה אלפי שקלים לעובד מן השורה כבר מוסרית פי כמה וכמה חוב של מיליונים לעסק גדול שהתנהג בחוסר אחריות עסקית.

*

החלטת ביה"מש היום אינה קלה מוסרית, אומנם בגיל 10 בחרתי לאהוד את הפועל ת"א ולא את "הראל החזקות", אבל נגיד זאת ביושר, טעיתי כאוהד כשחגגתי ונהניתי מהחתמת שחקן על ידי "הראל החזקות" ואין אני יכול מוסרית להתנער מהנושא.

מועדון הכדורגל הפועל ת"א שהיה בבעלות חברת "הראל החזקות" השאיר אוסף לא קטן של ספקים, חלקם גדולים שיישרדו וחלקם קטנים שייפגעו קשות מאחוריו.

לא ידיי כאוהד החתימו איש, אך אלה הידיים שמחאו כף לאותם שחקנים, אלה ידיים שכתבו פוסטים שגויים, שהתנצחו ברשתות החברתיות והיו שותפים למחדל הזה.

הבון טון של האשמת האוהדים שמובל על ידי לא מעט מראשי הקבוצה בעבר הוא נוראי בעיני, לא האוהדים תפעלו את העסק ולא הם הביאו אותו לחדלות פרעון, אך לחלק מאיתנו (כולל כותב שורות אלו) היה נוח להתעלם מתמרורי האזהרה, להאמין שבסוף יהיה בסדר.

אני רוצה להפסיק להיות "אחראי" על קבוצות הספורט שלי, אני רוצה לחזור לעודד את מי שמשחק על הפרקט ועל הדשא, אם מישהו מחליט להביא שחקן, אני רוצה לשמוח מכל הלב, לא לדאוג לערבויות שלו , תעזבו אותי מהניהול של העסק.

*

מצד שני בלי טיפה של התנערות ממה שנכתב פסקה אחת קודם, ההתאחדות לכדורגל, הבקרה התקציבית ושורה של גופים (למה נתן מס הכנסה לארגון כזה לצבור חוב כזה כך כך הרבה שנים? מי יכול להסביר?) לא יכולים להתנער בקלות מחלקם במחדל.

חלקם גדול מחלקי. חלקי ברמה הריגשית גדול מצערם.

מי נותן לגוף כזה להתנהל ככה במשך שנים ? מה אמור לחשוב האוהד הפשוט שרואה את זה קורה ? איפה הייתה התקשורת , כלב השמירה שלי ? העוגן שאמור לשמור עליי ונתן לאמיר כבירי לעבור בבקרה לאחר חודשים של הלנת שכר עם פסלים הזויים ? שלא ידע ללחוץ את אורליצקי והבקרה לתת תשובות, שלא צעק מספיק.

זה קל להגיד כבירי וטביב ורמון והאוהדים שבאים לסמי סגול הביתה – אבל איפה האחריות הבסיסית של הרגולציה ? היא חשובה יותר מאוהד עם שלט ביציע. הרבה הרבה יותר.

יש רגולציה בעולמנו, יש תקשורת ששומרת על הרגולציה , יש אחריות גם לספקים והנושים הגדולים – כולם כשלו באופן מוחלט – בניגוד לאוהדים, הם בעלי תפקיד מוגדר ולא אמורפי.

*

ומפה לתמונת המצב – מה שהתבהר היום ומה שלא :

האבן הראשונה – חובות "הראל החזקות" – למעשה נמחקו היום. כן, הנאמנים יילכו עכשיו ויבצעו את השלב החקירתי, וינסו להציל פירורים לקופת נושים כבדה, לאחר תשלום בדין קדימה לעובדים לא יישאר בקופה הזו דבר.לעתיד המועדון – האבן הזו הוסרה היום.

האבן השנייה – מיותר להכביר במילים, ישלם מי שישלם , גם היא הוסרה מעתיד המועדון.

האבן הרביעית – משעבר המועדון לידיים חדשות, ההתחייבויות התפעוליות ישולמו, יימכרו שחקנים, חלק מהתקבולים השוטפים יגיעו ועד לסוף השנה יוכל המועדון – בין אם ישרוד בליגת העל ובין אם יירד לליגה הלאומית להתנהל באופן שוטף. מהיום יש מישהו שלקח את על עצמו לסיים את העונה. ככה שמבעיה של אמיר כבירי זו הפכה להיות בעיה של מישהו אחר. לטווח הקצר כנראה שגם האבן הזו הוסרה.

*

נותרה האבן השלישית – היא אינה ברורה, למירב הבנתי, הסכומים הנזרקים לאוויר הם מאוד מופרזים, הם מגלמים צפי חשיפה מלאה, יהיו פשרות, יושגו הבנות, חלק מהחובות (למירב הבנתי להחלטות הקאס) ייכנסו למסגרת האבן הראשונה.

אם יש בבעלים החדשים הבנה עסקית הם נלקחו בחשבון – המועדון כעסק חי, מלווה בתמיכה של הבעלות החדשה, יוכל להתמודד איתה. הנחת עבודה ששמעתי לא מעט היא שניתן לעמוד בנושא – כמובן שעבור גוף כמו יוחננוף, סכום של 30 מיליון חשיפה זו עצם שקשה לבלוע, כמובן שעבור נאמן שחייב לעבוד לפי הספר וקוצו של יוד, זו מחויבות למסור את צפי החשיפה המלא (בתסריט הקיצון שכל התביעות זוכות בכל הסכום ויש לשלמם מיידית).

הנחת העבודה היא שהחיים מורכבים מעט יותר. אבל בכל מקרה. זו עננה שתהיה מעל ראש המועדון עד שנשמע אחרת.

בראייה עסקית קדימה , יתכבד וילמד כל מועדון, חובות שכאלה יש לפרוע מיידית, העובדה שהמועדון רכש שחקנים כל עוד לא פרע חובות ישנים היא טעות ניהולית קשה, העובדה שההתאחדות אישרה לבעל שליטה אחת לסיים את תפקידו (ועוד לקבל קבוצה חדשה) מבלי שסיים את פרעון החובות האלה היא שערורייה.

השערורייה הזו עוד יכולה לסבך את כל הכדורגל הישראלי.

נקודה חשובה – חלק ממה שראינו בחודש האחרון – זה שמה שמרתיע רוכשים, הוא לאוו דווקא הסכום, אלא אי הודאות, כפי שנכתב אתמול, זמן = כסף – בטווח של כמה חודשים ניתן להציג לרוכש הבא (מתוך הנחה שקבוצת ניסנוב, היא זמנית) מצג מלא.

הנחת העבודה שתשלום של X  מיליונים לא חייב להרתיע את כל הרוכשים בעולם – אולם אי הודאות היא הבעיה פה.

*

בשורה התחתונה – נעשה צעד גדול היום כדי להעמיד את המועדון, נקי ומצוחצח חיצונית (ומלוכלך מצפונית מבפנים) למכירה לידי גוף ראוי בעתיד. הלוואי.

אני לא חושב שמה שיש כרגע זה פתרון קבע, אני כן חושב שמפה אם הניסנובים ירצו, הם יכולים לנסות לבנות את העסק למכירה.

כשחברה רוצה למכור עסק, היא בונה אותו בצורה מסוימת, מורידה בעיות במבנה ההפעלה, מכינה דו"חות זמינים , מטפלת בבעיות ובעיקר מכשירה את מבנה הבעלות למכירה – הפועל של לפני חודש – זו שחייבת 100 מיליון ושייכת לאוסף של בעלי שליטה הייתה בלתי מכירה. הפועל החדשה יכולה להימכר. הרבה יותר בקלות. בעבודה נכונה, אם ירצה מי שירצה.אז כן, זה בטח לא הגולדהאר שפיללנו אליו, אבל זה פתרון ביניים, עדיף בהרבה על ליגה ג' מיידית, וכמובן שאם נידרש לליגה ג', נהיה שם כדי לתמוך, אבל כמוצא אחרון.

*

ובשורה התחתונה מקצועית – הבעלים החדשים יצטרכו למכור את שחקני הביקוש, להתמודד עם מינוס נקודות סביר במצב הנוכחי ולקוות לנס ספורטיבי, קשה לראות את המועדון שורד את זה מקצועית.

הלב יעודד עד הדקה האחרונה, הראש מבין שייתכן וזה הדבר הכי טוב למועדון.

ימים יגידו.

*

שונא אותך הפועל לפעמים.

יומן פירוק - חלק ט'
יומן פירוק - חלק י"א (בכפוף למבזקים על המשחק הערב)