הדבר הכי טוב ואופטימי שאני יכול להגיד כרגע, שמחר בערב תהיה הכרעה. ואין שמח ממני שהיא מגיעה.

אני יודע לזקק כרגע רק 2 תובנות :

הראשונה : בכל המסע הארוך הזה עד הפירוק ובוודאי מרגע הפירוק וכל הדיונים סביבו הבנתי דבר אחד בסיסי על עצמי בהקשר שלי ושל המועדון, אני אוהד, שום דבר לא יפגע באהדה שלי ובקשר שלי למועדון, אני לא כזה אטום לסבל שגרמה ההתנהלות להרבה אנשים ואני גם לא קונה את כל מי שמבקש לראות את המועדון ברגע שפל שלו רק מטיעונים זכים וטהורים, זה לא משנה, אני אוהד, אני הפועל, אני לא רוצה שהקבוצה תינזק, הלוואי שנישאר בליגה.

השנייה : אני עייף ומותש, אם נרד, אז נרד, אני יודע שזה לא סוף העולם, אני רוצה כבר להתחיל לשחק בראש משחקי מנג'ר, לבנות קבוצה, לפנטז על הרכש, אם זה אומר לעשות את זה בליגה הלאומית, גם טוב, שחררו אותי כבר מהעונה הזו, תנו לי את הקיץ, את המלפפונים, את ההתרגשות מעונה חדשה ומה שהיא חופנת.

 

יאללה די, מחר, זה נגמר.

ירדנו בינואר
יומן פירוק - הסוף