אתמול פורסמה ידיעה על כך שהיקף החובות הנרשמים אצל מפרקי הפועל ת"א עומד על 46 מיליון ₪, הנתון הזה מספר רק חלק מסיפור הקריסה, שכן במעמד הגשת מכתבי הקפאת ההליכים דיווחו בהפועל על היקף התחייבויות וחשיפה של כ-100 מיליון ₪, הפער מגיע לא מדיווח כוזב אלא מהסתכלות עסקית ואמירה נכונה בסופו של דבר.

רק להזכיר, מיטש גולדהאר לקח את מכבי משניידר בחינם, תמורת דבר אחד, הסכמה לשלם את כל ההתחייבויות קדימה והיו שם לא מעט התחייבויות, אבל במצב של 100 מיליון שקל, הסיכוי לראות כזה רוכש היה שקול לתסריט שבו ערן זהבי יהיה אותו רוכש.

היקף ההתחייבויות המלא של העסק שנקרא הפועל ת"א וצפי החשיפה (במקרה הגרוע ביותר) של הפסד בכל תביעה ותביעה (והיו ברוך השם) היה מגיע לסכום הנ"ל, קרי תזרימית ועסקית הבור היה כה גדול, שלא היה מנוס מהצעד הזה.

ה46 מיליון של הפועל הם קלים לקריאה – 30 מיליון זה מס הכנסה, כ10-11 זה מנדיונדו ועוזרו והשאר אוסף של עסקים קטנים ונושים בהיקפים שונים.

אני אפתח סוגריים וירטואליות – את סיפור מס הכנסה אני מקווה שמישהו יבאר טוב בהרבה – מי נותן לעסק להגיע למצב הזה ? וחמור יותר, איך אושרו העברות הבעלות פעם אחר פעם כשכזו גלולת רעל מוטמנת במבנה העסק, זה חלק משמעותי בניתוח הקריסה ובהסתכלות עתידית על חלקה של הרגולציה בסיפורים האלה.

*

אלא שבכל עסק שעומד בפני חדלות פרעון, יש את זה שמפיל את הפירמידה.

והפירמידה של הפועל לא הייתה נופלת בגלל לאן, מכבי ורייכרט או בנק דיסקונט (שהחזיקו בערבויות אישיות, שמומשו ויצאו ללא פגע), סביר להניח שגם לא הייתה נופלת בגלל החוזים המנופחים של בעלי המקצוע המרכזיים שבה (שכן, עדיף לקבל באיחור משכורת מנופחת מלאבד חוזה חלומי לגמרי כמו שקרה) ואפילו אופ"א לא הייתה מקריסה את העסק שכן א. לא כל תביעה זוכה וב. תחנות הצדק של אופ"א טוחנות מאוד לאט.

הפירמידה כנראה שלא הייתה קורסת גם בגלל מס הכנסה, אומנם גלולת הרעל של 30 מיליון הופכת את מס הכנסה לנושה העיקרי בפער עצום, אבל גם פה, אני מניח שההסתכלות הייתה "בואו נחכה, שכן חדלות פרעון מוחקת את החוב לגמרי" – החוב למס הכנסה עתיק יומין, היו מחכים ובסוף בהזדמנות הנכונה היו מגיעים לפשרה.

*

הפירמידה קרסה כנראה בעיקר בגלל מנדיונדו.

למנדיונדו היה קלף חזק ביד, הייתה לו פסיקת בורר בקאס שהיא בסופו של דבר חזקה מכל נושה של מועדון כדורגל ישראל בזכות ההגנה של מוסדות אופ"א, סביר להניח שאילו היה מחכה ופועל דרך מוסדות אופ"א היה רואה את הכסף באיחור רב, אבל סביר להניח, שהיה רואה חלק גדול מהחוב, אולי אפילו את כולו.

אבל ההחלטה שלו לפנות לבית משפט ישראלי במטרה לגבות את פסיקת הבורר (החלטה לגמרי סבירה) הפילה ככל הנראה את מגדל הקלפים, שכן אני מניח שכבירי ידע שאין לו דרך לגלגל את ההיקף הזה, פה כבר לא היו בעלי עניין שאפשר לבקש מהם דחייה כי אולי הכלב ילמד לדבר או שהפריץ ימות או שמשהו יקרה.

*

עשר שנים גילגלה "הראל החזקות חובות", עשר שנים היא מצאה מקורות מימון מבעלי הון, הצלחות ספורטיביות, תורמים נדיבים מקנדה ועוד, עשר שנים היא דחתה חובות, שילמה את הבהול וצברה עוד ועוד.

עד שבא כבירי וניפח מהותית את ההתחייבויות העתידיות והכניס את עצמו לתביעות חדשות והגיע מנדיונדו.

והמגדל קרס.

טיפים לנבחרות ישראל
קניתי את הספר של זהבי