עקומת הבינוניות של הליגה הישראלית

יש הסבר למה שקורה השנה בליגת העל

אני חושב שיש הסבר למה שקורה השנה בליגת העל, שהיא קודם כל מגניבה בקטע אחר ומה שקורה בגדול זו השפעה של כמה דברים.:

הראשון והכי חשוב הוא הסכם השידורים החדש ואני קצת גאה שאמרתי את זה בפוסט ערב פתיחת הליגה (גם תרנגול עיוור וכל זה) – הסכם השידורים החדש לא מזיז כלום לפזרניות של הליגה כמו שראינו בדו"חות הכספיים המוטרפים שפורסמו לאחרונה, עבור מכבי ת"א ההבדל בין תקציב שכר שחקנים מופקע של 65 מיליון עם הסכם ו61 מיליון בלי הסכם זה כלום בפיתה (היי, שם טוב לבלוג של ארז טיקולסקר, סטגדוש!) אבל עבור הפועל חיפה ומכבי נתניה אחרי שמנכים את כל ההוצאות התפעוליות הקבועות זה הבדל בין שכר שחקנים של 10 ולא של 6. זה המון. זה מאפשר זרים טובים יותר (והתוספת של זר שישי משפיעה מאוד) ומאפשר להחזיק בשכבת הביניים שחקנים שבקבוצות האלה יהיו עוגנים ובמקומות אחרים היו שחקנים משלימים בסגלים מנופחים.

השני גם קשור לכסף ובחלקו באמת נובע מהסכם השידורים ובחלקו נובע מכל מיני סיבות (ניהול מסודר יותר, כניסת אצטדיונים חדשים כמו סמי עופר ופריחת "הטביביזם") והעובדה שבליגה יש הרבה יותר כסף ממה שהיה בה בעבר – שחקן ישראלי מבין שפה משלמים יותר, בין אם זה בגדולות הפזרניות ובין אם זה בבינוניות המסודרות והכסף משאיר בארץ את הבינוניים והבינוניים מתחלקים בין יותר מועדונים בזכות הסעיף הראשון.

השאיפה היום של שחקן ישראלי בינוני היא לא לצאת לחו"ל, אלא להגיע לבאר שבע ומכבי (וגם לחיפה) – הכסף שם פנטסטי ומדברים שם בעברית וכייף פה וכל זה, לכן אם רק לפני זמן קצר הרעיון של לצאת לחו"ל ואז לחזור עם אפקט הליגיונר היה חזק, היום אני חושב שהקסם שלו פג, חנן ממן יקבל חוזה מצוין עוד מעט רק בגלל שהוא נותן עונה טובה מתחת לראדאר של הגדולות, היציאה לחו"ל היא אטרקציה היום בעיקר כדי לנצל את התשלום של דמי השבחה או עבודה טובה מאוד של סוכן.

*

וזה מוביל בעצם לאפקט השלישי וזה "הטביביזם" – והרעיון שעומד מאחוריו אומר שטביב מצא בבית"ר את המודל הנכון לניהול קבוצת כדורגל, לא סתם אייל סגל (המאמי החדש והדי מוצדק) אומר שהוא מעריך אותו מאוד, המודל של טביב מאפשר לייצר מועדון של מקומות 3-6 שבו אתה כבעלים יכול למכסם את ההכנסות בלי להשתגע ולבזבז כסף כדי לשחק על תארים – בשביל תארים צריך להיות מוכן להפסיד המון כסף לאורך שנים (אני שם בצד גביע מקרי כמו בני יהודה) – אבל אם הצלחת לבנות "סיפור" נכון מול הקהל שלך – אתה יכול לצאת גדול תקציבית היום – ואז ואת ראינו מצויין בדו"חות הכספיים שמוכיחים שאפשר לבנות קבוצה טובה בתקציבים של 20-25 מיליון שקל ולדעת שחלק גדול מהתקציב מבוטח על ידי זכויות השידור והטוטו והחלק החסר מגיע מכרטיסים ומנויים, תמיכה עירונית (איפה שיש) והשבחת שחקנים למכבי ת"א וחיפה ובאר שבע.

ושוב, זה הבדל מאוד גדול וכל מועדון במבנה ההוצאות שלו (כמות קהל פוטנציאלית, תמיכה עירונית ויכולת לגייס ספונסרים) – אבל בגדול יש "בטן" גדולה מאוד של מועדונים שהבינה שעונה טובה ומכירת שחקן אחד לפזרניות והם מאוזנים.

ומה שקורה זה שיש שכבה לא קטנה של מועדונים שיש להם בסיס קהל (שאולי לא יקנה מנויים, אבל יגיע בהצלחות) ושיש להם גם אצטדיונים ראויים (הפועל חיפה בסמי עופר, בית"ר בטדי ונתניה בנתניה) שיכולים גם לארח וליהנות מקהל אורח גדול שמבינים היום איך עושים כסף (או לפחות מתאזנים) – זה לא סתם שיואב כץ וטביב פורחים דווקא היום ולא סתם שאייל סגל מסתכל ואומר "וואללה".

*

אז מה שנוצר פה זה שכבה של מועדונים שלמדו איך להתנהל בצל של מפלצות ה100 מיליון – שלמדו איך למנף את זה לטובתם ואיך לחיות במציאות הזו.

וזה מייצר תחרותיות ודינמיקה מאוד מענינת, אני חושב שהיא לא תיגמר ביום "שקרויף יילך הביתה" – אני חושב שהיכולת להביא לפה כשרונות יוצאי דופן בזרים או לשמר טאלנטים בולטים (דוגמאת זהבי) היא מקרית בהחלט, לכן מפלצות ה100 מיליון יהיו עמוקות ויגיעו בדרך כלל גבוה מאוד אבל בסוף היום – עידן ורד לא פחות טוב מאצילי.

*

ולכן זו ליגה מוזרה, שבה פירמידת הכישרון לא עובדת כפירמידה, שבה למקריות יש מקום רב, שבה גם טאלנטים מאוד גדולים בתחום האימון יגיעו לתקרת הזכוכית שלהם – זה דומה בכלכלה למצב שבו מוסיפים מחר לכל האוכלוסייה מענק של 2000 שקל לאדם – העניים יקנו בזה אוכל, המעמד הבינוני יוציא את זה על מגוון שנע בין אייפד חדש לקניות מגוונות והעשירים יחסכו את זה, בליגה שלנו העשירים פשוט מבזבזים את זה אבל המטפורה ברורה.

*

אז מה הייתי עושה אם הייתי נגיד גולדהאר, קודם כל לא הייתי מבזבז את הזמן בדה באזר, אני גולדהאר, מה יש לי לחפש עם ישראלים, אבל אם הייתי גולדהאר או שחר או אלונה הייתי מנסה כמה שפחות להאכיל את המתחרים שלי, אולי בשביל החבר'ה האלה זה מעט, למתחרים שלהם זה שווה הון.

*

הפוסט מוקדש כדוגמא מייצגת לאוהדי מכבי חיפה שהולכים לסדר ליריבה העירונית את החיזוק בינואר.

ההבדל בין פיקח לחכם
לא עצר את הדימום

תגובות

  • יואב

    אדבר מנקודת המבט שלי:
    יורדי בתהליך מתמיד של החלשת איכות הסגל.
    היום אני מתגעגע לנוסא והאריס, אז התגעגתי למיטרו ואלברמן ועוד שנה, יש מצב שאתגעגע לבטוקיו.
    רוצה לומר- איכות קבלת ההחלטות היא קריטית גם אם יש לך תקציב ענק. שום דבר לא עומד במקום. תמיד יש אבולוציה.
    ובאופן כללי- פוסט מעולה ולדעתי מדוייק.

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    מי זה אייל סגל?

    הגב
  • Lord Anthony

    העניין עם הליגה הישראלית הוא שמכיוון שהרמה שלה כל כך נמוכה יחסית לאירופה, יחסית קל לבנות בזול קבוצה שתצליח בליגה. אבל כדי להצליח באירופה צריך לעשות קפיצת מדרגה גדולה מאוד שגם מחייבת השקעה גדולה מבחינה כספית.
    בית"ר היא דוגמה מצויינת לנושא הזה, יחסית מצליחה בליגה אבל ניגפת בשלבי המוקדמות הראשונים כל שנה.

    הגב
    • גיא זהר

      ביתר זו דוגמה מעולה לכך שחוסר הרצון של הבעלים שלה להשקיע אפילו חמישה מליון שקל נוספים ולהשאיר את רואדה ואייבנדר בחוזים ארוכי טווח ימנע ממנה לזכות באליפות (או להיות ככל הנראה מתחרה עד הסוף) ואז גם לזכות בהכנסות גבוהות יותר של הקהל וגם בסיטואציה מסוימת אולי אפילו להגיע לבתים האירופאית.

      הגב
      • Lord Anthony

        גם עם רואה ואייבנדר בית"ר לה היה מתחרה על האליפות או מתקדמת באירופה. זה לא שהביצועים של בית"ר איתם בעונה שעברה היו טובים משמעותית.
        במקרה הזה טביב צודק, ההשקעה הכספית הנוספת לא מתרגמת להצלחה.

        הגב
        • גיא זהר

          בחייאת. עזוב את אייבנדר, תסתכל כמה ביתר משוועת לבלם. התמודדות אמיתית על האליפות, במיוחד ששתי הגדולות נחלשו, לפחות מבחינת יכולת, מכניסה רק מהקהל לא מעט כסף.

          הגב
          • Lord Anthony

            בית"ר משווקת לבלם, לקשר אחרי ולעוד קשר במרכז השדה.
            התפיסה כאילו לבית"ר חסר רק עוד שחקן אחד כדי לרוץ לאליפות היא שגויה. בית"ר יותר קרובה מבחינת רמה להפועל חיפה ומכבי נתניה מאשר להפועל ב"ש ומכבי תל אביב.

            הגב
            • יניב פרנקו

              אני חושב שהתפישה שאם ביתר מגדילה את מסגרת התקציב זה היה משתלם לה היא טעות, מצד שני התחושה שאם במקום בניון, עגייב, ציון צמח, פול אתגר ועופר ורטה לדוגמא היא הייתה משאירה את רואדה זה היה הרבה יותר נכון מקצועית והיתה מחזקת אותה בנקודת התורפה הכי גדולה שלה היא מאוד נכונה.

            • yaron

              נו, רואדה ואיינבינדר.
              ותוסיף את דראפיץ'.

            • יניב פרנקו

              דראפיץ מצד אחד משחק בדנא של ביתר שדומה לנתניה, אבל הוא פורח גם בזכות אייל סגל, זה לא היה עובד עם טביב, ובאופן כללי לא נראה שהשכר שלו שונה מהותית משכרם של אוסף מאמני ביתר - אייבנדר זה לא פשוט - בניגוד לרואדה זה מס של ישראלי וכנראה שהשכר שהיה נדרש להבטיח לו היה גבוה יותר - מה גם שבמרכז השדה ביתר בסדר גמור, רואדה מקצועית מול השמות שרשמתי זה מכה.
              בכל אופן אל תשכח שטביב צריך גם להתמודד עכשיו עם עידן ורד ושכטר וקליימן והיה את קלטינס, הוא לא היה יכול להחזיק את כולם במסגרת התקציב שהוא מנהל ומאחר שזה ניהול עסקי המחיר זה להיות פחות תחרותיים (למרות שהוא ממוקם גבוה) .

            • yaron

              יניב, מסכים עם הדברים, טביב מנהל עסק והנקודה הזאת של 30 מיליון +/- היא נקודת האיזון מבחינתו. הוא לא יכול לסמוך על הקהל שייתן 15,000 צופים בממוצע (לא קונים מנויים), לא יכול לסמוך על הקהל שלא יקנוס אותו בסכומים נכבדים כשהוא לא מרוצה ממשהו ולכן לא מעוניין לקחת סיכונים. לדעתי הוא צודק.
              מה שזה אומר כרגע זה קבוצת פלייאוף עליון, מוקדמות באירופה ואם יהיו הפתעות טובות בתקציב הזה אז הוא שיחק אותה. אם לא יהיו, הכל בסדר.
              אבל, בעולם דימיוני, עם קהל סביר ויציב, להחליט שהמטרה היא תקציב של 50 מיליון וניסיון רציני לגנוב תאר או להגיע לבתים מדי פעם הוא לגמרי אפשרי.

      • תומר חרוב

        אתה כותב "אפילו" כאילו שזה סכום זניח. על חמישה מליון מועדונים הגיעו לכדורי שלג שהובילו לפירוק.
        עשה טעות קשה עם רואדה כי בנה על קונט אבל ביתר עדיין תחרותית ותסיים 1-4.
        יש לטביב המון בעיות אבל הוא עדיין מעמיד קבוצות תחרותיות בשפיות כלכלית.

        הגב

        להגיב על תומר חרוב לבטל

        האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

        • גיא זהר

          תומר, חמישה מליון זה חשבון לשנתיים (רואדה טוען שהבעיה היתה לא הכסף אלא אורך החוזה) שבסבירות גבוהה היה חוזר בעליית עוד שלב באירופה ובכמות קהל גבוהה יותר. השנה משונה, אבל סורי ביתר לא העמידה בשנים הקודמות קבוצות תחרותיות. אטרקטיביות אולי, אבל מי שמסיים במקום שלישי-רביעי במרחק 30-40 נקודות מהמובילה לא תחרותי.

          הגב
  • אריאל

    ניתוח מעניין ופוסט מצויין. תודה.

    הגב
  • גיא זהר

    יניב, בכל ליגה יש שנים שקבוצות עם תקציב נמוך בהרבה זוכות. עזוב כרגע את לסטר שזו באמת סטיית תקן, קח את אתלטיקו, מונקו בשנה שעברה ודורטמונד של קלופ. בסופו של דבר פגיעה בישראלים ובזרים (יש להם שלושה-ארבעה, בטח לא שישה) של החיפה וצמד מאמנים טוב + התלהבות והחלשות (רק טיפה - ב"ש ארבע נק פחות מהשנה שעברה ומכבי לדעתי עם כמות נקודות דומה) של שתי הגדולות, יצרו טבלה צפופה. ואנחנו מדברים רק על הסיבוב הראשון. אין מה להתלהב.

    הגב
    • יניב פרנקו

      לא חושב שהדוגמאות שנתת טובות, אבל בגדול, יש מאסה קריטית של תקציב שממנו הפער נראה אחרת - 61 מליון שקל שכר שחקנים מול 6 שונה מהותית מ65 מול 10 - אני לא חושב שישתנו פה סדרי עולם , אני חושב שיש פה אירוע (זכויות השידור) שמסביר את מה שקורה כרגע והערכה שלי שאלופות של קצב צבירת הנקודות שאפיין את השנים האחרונות לא יחזרו בקלות .

      הגב
  • אביאל

    מסכים עם רוב הדברים, למרות שבתכלס עדיין הדרך הכי טובה לעלות את המשכורת שלך היא לצאת לשנה בחו״ל, ראה אצילי כמקרה המייצג ביותר, הוא היה מקבל פחות אם היה מגיע ישר מבית״ר.

    בתיאוריה אם מוסיפים לכל אדם 2000 ש״ח אז המחירים יעלו בהתאם ולא יצא מזה כלום לאף אחד, זה נקרא אינפלציה. אבל אתה צודק, עקומת הצריכה מתחילה לרדת בגובה מסוים של שכר (כלומר אחוז הבזבוז של ההכנסה שלך יורד מרמה מסוימת של הכנסה).

    הגב
    • יניב פרנקו

      זו רק מטפורה, אבל זה לא בהכרח מייצר אינפלציה, אם אתה רוצה מטפורה יותר מוצלחת - אז דמיין חברה גדולה שנמכרת וכל עובדיה מקבלים 2 משכורות בונוס - פועלי הייצור יעשו אם זה משהו הישרדותי ושכבת ההנהלה ייתכן שתפנה חלק גדול מהסכום לתיק המניות.
      יש מקומות כמו הליגה הספרדית שזכויות השידור עושות משהו לא שיוויוני לתחרות, פה זה הפוך.

      הגב
    • בלייק

      אצילי נמכר בפחות כסף מאשר מיכאל אוחנה.
      אם אצילי היה נמכר ישירות מביתר הוא היה עולה יותר. גם כי טביב (שלומי אזולאי נמכר ביותר כסף) וגם כי הוא לא היה אחרי עונה אבודה. בכל מקרה התחרות בין מכבי, ב"ש וחיפה היתה מקפיצה את המחיר למעבר ל- 600 אלף יורו בהם נרכש על ידי מכבי.

      הגב
  • yaron

    אחלה פוסט יניב.
    שתי נקודות נוספות,
    אני חושב שלקבוצות האלה ליגה אירופאית יכולה להיות מלכודת דבש. אין פגרה, צריך סגל עמוק וההכנסות הצפויות יכולות להתקזז עם נפילה לפלייאוף התחתון.
    אני דיי משוכנע שבנתניה לא מתבאסים יותר מדי מזה שיש להם שנת חופש.
    נשמע מוזר, אבל נראה לי שיש שיפור ברמת הכושר הגופני לרוחב רוב הליגה (מישהו אמר gps...). זאת דוגמא לפערים שאפשר לצמצם בהשקעה כספית נמוכה יחסית מרגע שמבינים ומחליטים שזה (מאוד) חשוב.

    הגב
    • יניב פרנקו

      הדבש באירופה גדול מהעוקץ, אבל יש מחיר לזה ואני זוכר את זה בהפועל, זה עוד מסגרת מאוד מלחיצה, התלות בהכנסה לא קטנה, החלטות נדחות עד להבטחת המקום באירופה ושחקנים מסוימים ״מתפספסים״ בגלל חוסר בקבלת החלטות ועוד.
      לגביי כושר גופני וגם רמת האימון (דראפיץ, בכר, סילבס וגם אבקסיס) מראים שהמאמן הישראלי הפנים את האתגר ששמו לו ובגדול אמרו לו שאותו הכי קל להחליף, אז הרמה בחלק מהמקומות עולה , לגביי גיפיאס, אנחנו קצת בדיליי, קרויף הביא את זה לפני 6 שנים, במונחי טכנולוגיה זה עידן האבן וגם לפה זה הגיע באיחור, זה היה הגיוני שב2017 זה יהיה בסיסי

      הגב
  • אוריה

    ניתוח יפה מאוד, מאוד נהניתי לקרוא.
    צריך לזכור שמצד שני הגדולות משלמות "פרמיית גדולות", כלומר נניח שאצילי היה רוצה לחזור אבל מכבי, ב"ש וחיפה היו כבר מביאות כוכב זר על המשבצת שלו, הוא היה הולך לנתניה או ביתר (נניח) במשכורת שהיא 30% פחות, אם לא 50%...

    הגב
    • יניב פרנקו

      תפוקה שולית פוחתת - ממש מבוא לכלכלה - הכסף הגדול מייצר תפוקה הרבה פחות עוצמתית והשפעתו פוחתת - אם גולדהאר מביא את התקציב ל80 מליון או מוריד ל50 מליון שכר שחקנים במציאות היום יכול להיות לזה אימפקט זהה.

      הגב
      • אוריה

        נכון, אבל הוא צריך שגם שחר יעשה את זה זה.
        אלונה מעל כל הליגה, אבל לא מתקרבת למספרים של שחר וגולדהאר

        הגב
        • Lord Anthony

          אלונה לאט לאט מתקרבת לשם.
          בשנים הקודמות הם הצליחו לרכוש שחקנים טובים יחסית בזול (השלד של הקבוצה הגיע רובו בחינם או בהעברות זולות ובמשכורות יחסית נמוכות) אבל בשנה וקצת האחרונות הם לא מצליחים לשחזר את ההצלחה הזאת.

          הגב
  • אנונימוס

    ניתוח יפה. הייתי מוסיף עוד גורם קטן, הזילות המוחלטת בהערכה למאמנים ותרומתם, שמוביל לכך שמרבית המאמנים בליגה הם אלמונים זולים. זה מפנה עוד קצת כסף לשחקנים.

    הגב
  • בלייק

    ניתוח מעניין.
    שתי נקודות:
    עידן ורד לא יותר טוב מעומר אצילי. יכול להיות שהוא שחקן טוב יותר היום, אבל הוא מבוגר בהרבה וכבר נכשל גם בקבוצה גדולה עם ציפיות וגם בקבוצה אירופאית. ברבע עונה בינונית, אחרי שלא שיחק עונה שלמה, הוא בישל וכבש כמו (כמעט) כל השנים של ורד בחיפה ובסרביה ביחד.

    לגבי אייל סגל - כרגע הסגל נשען על עוגנים שהגיעו לקבוצה לפניו, אחרי שעשו סיבוב ארוך בהמון קבוצות ובסוף הגיעו לנתניה. הם מרגישים מחויבים ומקבלים כסף לא רע גם שם (מסיבות שפרנקו כתב עליהן בפוסט). כמו טביב, תהיה שנה יותר טובה או פחות טובה, וכדי לשמר את ההצלחה (שיש בה אלמנט משכר) נתניה תצטרך לפגוע כל עונה בשלושה שחקנים טובים. כשזה קורה יש מצב לצמרת נמוכה ומחמאות בתקשורת. זה לא קורה בדרך כלל לאורך זמן, והמבחן של נתניה יהיה לאורך זמן, ולא עונה אחת טובה וסקסית עם מקום חמישי. גם הריאיון שנתן ב- 103 קצת מסגיר נפש טביבית, שכל רכש מקרי בהמלצת סוכן הופך להיות הישג של סגל, שמחלק עצות ושופט את שחר, ברקת ומי לא.

    הגב
    • גיא זהר

      הבעלים היחידי של קבוצות קטנות/בינוניות שיכול לטפוח לעצמו על השכם (גם זה במידה מוגבלת) הוא איזי. בשבע השנים האחרונות יש לו אליפות+ גביע+ שלב בתים אירופי. כשאדונים טביב/סגל יביאו אחד משלושת התארים האלו - נדבר.

      הגב
      • בלייק

        אני מסכים. שרצקי גם עשה את זה בלי הכנסות, בלי קהל, בלי איצטדיון נורמלי ובקבוצה קטנה בלי מסורת.

        הגב
  • השמן

    אני באמת לא מבין על מה טביב עלה פה לטענת חלק מהאנשים פה.
    מה כל כך מיוחד בלנהל קבוצה בתקציב שפוי? או בלקנות שחקנים רבים בזול לתת להם במה ולמכור אותם. כאילו איזה מין מודל פלאי נוצר כאן?
    שלוש שנים מקום שלישי, שבכולם הוא בעל התקציב הרביעי בגודלו בליגה, כשחיפה שמסיימת מאחוריו קורסת בעצמה שנה אחר שנה.
    השפלות אירופאיות, הזניית מעמד המאמן, סכסוכים מיותרים מפה עד להודעה חדשה.
    אבל איך שהוא שוב ושוב הוא נתפס פה כאיזה מודל הצלחה. למה? כי הוא מצליח לא להוציא ים כסף ללא כיסוי? כל הכבוד לו!!.
    לדבר על בית"ר כאילו היא תחרות למכבי או ב"ש בשנים של טביב זה מגוחך. וגם השנה זה יקרוס ברעש גדול

    הגב
    • ירושלמי

      לפני הכל טביב הוא הצלחה ביחס לטביב של 2 הקבוצות האחרונות שלו...

      הגב
      • השמן

        מקצועית בוודאי לא. הוא עוד לא לקח דאבל או הגיע לליגת האלופות עם בית"ר. ביחס לאיך שהוא סיים בפעמיים האחרונות? חכה. אני בטוח שזה עוד יגיע

        הגב
  • אלי

    טור של אוהד מכבי חיפה מתוסכל..בליל של מילים ותאוריות שבאות לנסות להסביר למה הקבוצה שלו כבר 10 שנים הפכה להיות רעננה עם קהל...
    יעקב שחר למרות הכסף ששם אף פעם לא היה מודל של איך מכבי חיפה צריכה להראות העסק עבד ככה בוא נקנה כל מה שאומרים שהוא טוב ועל הדרך נחליש את היריבות שלנו..חיקוי של מכבי תל אביב בכדורסל של פעם..העסק הזה עבד לא רע בזירה המקומית עם הבלחות לפעמים לא רעות באירופה ולפעמים מביכות באירופה וכל זה עד שנכנסו עוד שמות שיכולים להוציא כסף לא פחות גדול...ואז פתאום הבנת ליעקב שחר אין את זה גם בגלל שהוא לא מסוכל לזוז הצידה ולתת לאחרים לנהל וגם בגלל שהוא פועל מתוך לחץ ולא מתוך מודל מסודר..
    טביב מול שחר מי מבין בכדורגל יותר?
    תשובה ברורה..
    גולדהאר מול שחר מי זז הצידה ונותן לאנשי מקצוע לנהל?התשובה ברורה
    אלונה מול שחר למי יש יחסי אנוש טובים יותר וניהול שקט ורגוע יותר?
    התשובה ברורה..
    בזמנו שרובי שפירא קנה את הפועל חיפה יעקב שחר החצוף שלא גדל וחי בחיפה אמר שאין מקום ל2 קבוצות בחיפה אמירה של מי שתלוש מהענף הזה..ביום שני הוא יראה שיש מקום ל2 קבוצות ולא בטוח שהקבוצה המשעממת שלו היא הבכירה בעיר...

    הגב
    • ישרון

      כל כך מתוסכל שהוא עבר לאהוד את הפועל

      הגב
  • Dr.van nostrand

    61 מיליון לעומת 6 זה פי 10. 65 לעומת 10 זה פחות מפי 7. העלייה מ 6 ל 10 באחוזים היא פי כמה גדולה יותר מאשר 61 ל 65.

    הגורם היחסי הוא המשמעותי. כפי שההבדל בין 2 ל 10 הרבה יותר גדול מההבדל בין 12 ל 20. הראשון פי 5, השני פחות מפי 2.

    עכשיו רק צריך לשפר את הפורמט התחרותי בליגה ( ועל הדרך גם את אופן הניקוד המסורתי כך שנעודד יותר שערים ומשחק התקפי ).

    או טוב יותר, ליהנות מהניחוח המרענן שדצמבר מביא עימו. אליפות לא סגורה מראש. תודה רבה לכדורגל שהביאנו עד הלום.

    הגב

להגיב על תומר חרוב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *