מה רצה מיטש גולדהאר מג'ורדי קרויף, בתחילת הדרך? שבסך הכל יעצור את הדימום, יכניס סטנדרטים אירופאים ובשאיפה יביא את העסק לצמיחה בריאה.

מכבי של קרויף ואוסקר לא הייתה אמורה לזכות באליפות כל כך מהר, הליגה אז נשלטה בידי מכבי חיפה והפועל ת"א, הם היו מדורגות היטב באירופה, הם זכו ברוב התארים והמשימה להדיח אותם הייתה נראית קשה בהרבה.

קרויף קיבל במישור המקצועי את כל מה שביקש, אבל ברמת הסגל הוא נאלץ להסתפק בסגל הקיים (שהיה בו לא מעט) ובהחתמות חופשיות.

אלא שהעסק זרם הרבה יותר קל, הפועל החליטה פשוט להתאבד, מכבי חיפה יצאה להפסקה, בית"ר הייתה על הקרשים ממילא, היריבות היו קרית שמונה ובאר שבע (שבהתחלה של קרויף עוד הייתה מועדון במשבר).

והליגה נפלה שדודה והעובדה שזהבי היה פנוי בינואר ההוא ולא הפועל ולא חיפה בכלל היו במשחק הפילה לקרויף את המתנה הכי גדולה שיכל לקבל, שאף אחד לא יספר אחרת היום, איש בכדורגל הישראלי כולל קרויף עצמו ולדעתי גם לא זהבי, לא ידעו עד כמה זו מתנה משוגעת.

*

השנים הראשונות היו טובות אבל מכמה סיבות, קרויף הביא שחקנים טובים ביחסית כסף סביר, המועדון שהיה על הקרשים ראה בכל הישג שיפור עצום (תארים, אירופה, השבחת שחקנים) ועקומת ההתקדמות הייתה נראית מבטיחה.

אבל דברים משתנים, התחרות השתנתה, זהבי הלך, השאיפות השתנו, הבעלים פחות השתנה, מיליארדרים נוטים להשתנות מעט מאוד אחרי גיל 50.

*

השנים הראשונות של קרויף היו מעל לציפיות הבעלים שמאחר ולא נוהג לדבר, אנחש אותם.

בעיני הציפיות היו – תעצור את הדימום הפיננסי, תמצא דרך מקצועית למכסם את היתרון הפיננסי ותבנה מועדון מוביל.

וקרויף עשה את זה מצוין.

אלא שקרויף עצמו , זה שכולה החזיק בתפקיד מקצועי במועדון זוטר בקפריסין, כזה שאנשי מקצוע ישראליים בורחים אליו אחרי שנים קשות, זה שככל הנראה ראה בגודלהאר ובמותג מכבי ת"א הזדמנות גדולה לשדרוג מקצועי, זה שידע וראה עד כמה ישראל ותל אביב זה גן עדן גם בהשוואה לקפריסין או לחלופות גרועות בהרבה בכדורגל האירופאי, קרויף לא הבין עד הסוף את הציפיות.

*

אז כל עוד הוא סיפק את הסחורה ובגדול, הוא קיבל חבל ארוך מאוד וסיטואציה נהדרת ברמה האישית, עד ליגת האלופות.

בליגת האלופות הוא קיבל שיעור ומיטש קיבל את אותו שיעור, הוא הבין שמכבי כמו כל קבוצה ישראלית רחוקה מאוד מהכדורגל האירופאי, מיטש הבין את תקרת הזכוכית, קרויף סירב להכיר בזה.

בעיני מיטש, תקרת הזכוכית הייתה מכבי חיפה של פעם, ארגון שזוכה בהרבה אליפויות מקומיות, כוח מוגבל בליגה האירופאית ובונוס מקרי אחת לכמה שנים בדמות ליגת האלופות, לצד שיפור תפעולי משמעותי הוא יכל להכיל השקעה סבירה בעיניו (ומוטרפת בעיני פשוטי העם) ולחיות עם זה יופי.

רק שקרויף קיבל איתות אחר איתות וסרב להבין, הוא רצה לבנות במכבי רגל את מכבי סל, לקנות את כל הכישרון המקומי, להשתמש במכבי כפלטפורמה למותגים הכי גדולים באירופה, שיחד עם המותג קרויף מסוגלים לקחת אותו מאוד רחוק.

הארנק של מיטש סינוור אותו.

*

בנקודה הזו נוצר פער בין האינטרס של מיטש לאינטרס של קרויף.

ומיטש כמו שאמרתי, מיליארדר בן 50, שלא קורא דה באזר ואופירה ולא איכפת לו הרבה מהצייצנים בטוויטר לא היה מוכן להתפשר.

*

ההוזזה לעמדת המאמן לא באה סתם, היא באה כדי לתת לקרויף הזדמנות אמיתית להחזיר את הרעב, קח את המועדון עם התשומות הכי גבוהות, תחזור לקיץ הראשון, שחרר מהסגל את מי שחייבים לשחרר, תהפוך כל אבן ותביא זרים רעבים בהעברות חופשיות, תמצא את הישראלים הפנויים, תראה לי שאתה יודע לעבוד באינטרס של הבעלים ותעפיל לאירופה וזכה בתארים ותוריד הוצאות, הארנק שלי גדול אבל לא בלי מוגבל, אני חושב שזה היה המסר.

ובפארסה של העברת עטר זה היה מאוד ברור, שבעוד קרויף יושב אפנדי עם שחר, הבעלים שלו חושב שגם להיות אפנדי לייט זה בסדר.

*

האינטרס של מיטש ינצח, לא בטוח שהאינטרס של מיטש זה לזכות פה בהמון תארים ולהיות שמעון מזרחי, להיות אלונה בהוצאות ומיטש בהכנסות נשמע לו יותר מפתה אני מניח.

קרויף אני מניח מבין את זה היום.

רק השיחות האישיות של שניהם מסוגלות להכריע האם האינטרסים של שניהם שוב מתואמים כמו בהתחלה.

מה שלא יהיה, בקרוב יהיה למכבי מאמן שמבין היטב את רוח הבעלים ולא מנסה לכתוב את רוח המועדון.

*

ככה זה, הבעלים תמיד מנצחים את השכירים, לא תמיד את השוק.

 

עקומת הבינוניות של הליגה הישראלית
שנה לפירוק