האם התחזקנו בחלון העברות הזה – לא יודע.

האם נחלשנו? – לא חושב.

על הנייר – חיזוק – מגן שמאלי זר בעמדה שהייתה חייבת חיזוק,  עגייב שנראה לא רע ו-2 חלוצים שבאו מליגת העל ולא מתוך הקאדר לאומית.

על הדשא – מגן שמאלי לא ידוע, עגייב שלא קיבל דקות בבית"ר וכבר יותר משנה לא שיחק כדורגל, חלוץ שלא מצא מקום בעכו וחלוץ שלא מצא מקום ברעננה.

*

אני חושב שאנחנו בסדר, יש פער נקודות סביר בטבלה, יש קבוצה טובה לליגה הזו, אפשר לגמרי לעלות, גם ממקום שני, מה איכפת לי העיקר לעלות, אבל אני גם חושב שכמות הפציעות בסגל עד כה והפער האיכותי הלא גדול בתוספת הליגה הצמודה זה מוקש.

אני רציתי חלון אחר לגמרי – מתוך השמות שנזרקו לאוויר ועברו קבוצות רציתי משהו כמו – אורי מגבו בשמאל, ברוסו כקשר התקפי, ספורי שיחזור, עדן שרם שהוכיח את עצמו בליגה הזו ונגיד עגייב וזיקרי – אם זה הייתי הרבה הרבה יותר רגוע, זה מקבץ רנדומלי של שמות אבל בגדול לזה כיוונתי.

אני גם שלם עם רוב השחרורים, אבל את אקסברד הייתי משאיר עד סוף שנה, גם במחיר של לוותר על דור חוגי (שלא ראיתי באמת משחק כדורגל).

*

הניסנובים משחקים באש, הם רוצים דף חלק בחלון הקיץ, הם רוצים אופציה של 6 זרים חדשים (או במקרה שהמגן ומוליץ יפתיעו), להחזיר מושאל או שניים, להביא ישראלי או שניים, לקוות שגנדה יחזור בריא ולהלביש אותם על השלד הקיים (שאם הוא בריא הוא לא רע בכמה עמדות), אולי גם לעשות טרייד נחמד על גוטליב שהפארסה איתו מתחילה להעיק.

זו גישה בריאה וחכמה אם אתה עולה ליגה, בקיץ יש הרבה יותר אפשרויות, בקיץ שחקנים ירצו להגיע (בניגוד לינואר שבה מה לעשות, אנחנו ליגה לאומית) והכל בסדר, אם נחזור השלד הקיים הוא התחלה לא רעה לקבוצת אמצע טבלה שיכולה להפתיע ולהבטיח הישארות מוקדם מהצפוי.

אממה – כשאתה משחק באש, הכל יכול לקרות, פציעה או שניים, הפסד או שניים, כדור שלג שבסוף יכול להשאיר אותך בלי הכרטיס ביד.

ובקיץ עוד שנה בלאומית, דכדוך של קהל, שחקנים שבאו השנה כי האמינו שזה טיול וחוזרים, נכסים גדולים שאין למכור וצפי הכנסות בעייתי – זה בור גדול בהרבה, שנה אחת בלאומית זה אפילו נחמד לחיזוק הנראטיב, יותר משנה זה כבר נזק לשנים.

*

אז אני אומר ככה.

אם לניסנובים יש תקציב מוגדר שממנו הם לא מוכנים לחרוג בשקל – זה מה יש ונחזיק אצבעות, לגיטימי לגמרי ואנחנו בסופו של דבר בסך הכל מועדון שמתאושש מפשיטת רגל.

אבל אם הניסנובים עשו שיקול קר ולקחו סיכון, אני מקווה שהם מבינים את גובה הסיכון, כי הסיכון גדול ואני מדבר מנקודת מבט כלכלית בעיקר.

בכל מקרה אין לנו הרבה ברירות, זה מה שיש, וזה בסדר גמור, נתפלל לחזרת כל הפצועים ונחיה משישי לשני.

אוף איתך הפועל, אפילו שנה של "טיול" ובנייה מסודרת את לא יודעת לספק.

אין פתרון (פשוט) - חלק 2