אלי טביב לוקח סיכונים ממוקדים, מה שלא יהיה, הוא לא ישתגע בקיץ, הוא גם לא צריך, הסגל שלו במצב טוב, האופציות בידו, בקיץ יעשה חיזוק סביר והוא מאמין שיש לו אולי סיכוי להפתיע באירופה, עם הגרלה טובה ובית"ר התקפית מאוד הרי ויש לה סיכוי מסוים לעבור הגרלות קשות. מה שבטוח. טביב לא הולך להשתגע בשביל הסיכוי לאירופה.

*

גולדהאר תמיד רוצה אירופה, במכבי יש מודל הוצאות מטורף לקבוצה ישראלית, גם בהשוואה למכבי סל, אבל גולדהאר חסין למשברים, אם מכבי לא תגיע לשלב בתים וזה תסריט הגיוני תלוי הגרלה, גולדהאר ינער את האבק וימשיך קדימה, מכבי תגיע לקיץ עם הסגל הקיים, תחזיר את כל המושאלים שלה לשחק במוקדמות ואם תעבור אז תתחזק ואם לא אז תתמודד, מה גם שמכבי צפויה למכור את וידאר וראיקוביץ ובסופו של דבר תזרימית היא במקום מעולה ודירוג אירופאי מעולה.

*

באר שבע בבעיה, הקבוצה הנוכחית כבר משחקת על אדים, היא תקועה עם כמה חוזים מאוד כבדים, עשתה כמה שטויות בחלונות העברות על שחקנים שעלו לה יותר מדי ויש לה כמה עוגנים בהרכב שפשוט הזדקנו.

עכשיו אם באר שבע מתחילה את המוקדמות בליגה האירופאית היא בבעיה, הדירוג שלה פחות טוב ממכבי, היא תצטרך לפחות פעמיים לעבור קבוצות בדו קרב ברמה שלה, בליגה האירופאית אפשר לקבל מנעד רחב של מוקשים גם בלא מדורגות, בניגוד למוקדמות האלופות, אין באירופאית ניסיון שני, הקבוצה הזו אולי תהיה אלופה, אבל היא הולכת לקיץ אירופאי קשה.

*

זה בעיני ההבדל בין האדישות במכבי למה שמקרינה באר שבע – מכבי עשתה ינואר מנומנם, הוא לא לחוצה, מנספורד יודע שהוא במצב הכי טוב למנהל, תהיה אליפות, מעולה, הביא תואר בשנה הראשונה כמנכ"ל, ימכור שחקנים בקיץ ויתחזק היטב , ויילך להגרלות על ליגת האלופות עם דירוג ברמה של הפועל ת"א בשיאה. לא הביא אליפות, הזרקור הולך על קרויף, הבעלים יגבה אותו ויאפשר לו את המהפכה הנדרשת בסגל בלי קשר גדול לאירופה.

*

ראינו את זה בסל כל כך הרבה פעמים, אנחנו רואים את זה עכשיו בכדורגל.

התקציב המנופח במכבי תל אביב מושך שחקנים מסוימים להוציא הרבה מעל ליכולת הטבעית שלהם , הפועל ת"א התרסקה ראשונה, מכבי חיפה אחריה, 2 המתחרות המרכזיות מ2010, גמורות, ייקח להם שנים לחזור לממד תחרותי סביר, אם בכלל, הדירוג האירופאי שלהם נמחק, כל היתרון האסטרטגי הלך לפח, עכשיו לומדת את זה באר שבע, עכשיו הלחץ מדבר, באר שבע חייבת אליפות,הרבה מעל הפאסון המדומה שהיא מקרינה, באר שבע של האליפות הראשונה הייתה מועדון בתקציב סביר (אם 50 מיליון זה כסף סביר בעיניכם למועדון שהכניס אז כמחצית) , אבל מאז היא השמינה, השמינה והכניסה, אבל הכנסות בכדורגל הם לשנה והחוזים הם לארבע וחמש שנים.

אליפות לבאר שבע וההימור יגדל – החיזוק יהיה מרשים, חוזים אסטרטגיים ייחתמו והמשקולות יהפכו כבדות יותר, יש סיכוי שהכל ימשיך לעבוד להם, אבל אם ההימור הזה ייכשל וזה הימור על הגרלות בסופו של דבר, באר שבע תמצא את עצמה עם ארגון שמן פי שניים ממה שהיה ב2015 ואם ההכנסות של 2015 – הברקתים חזקים כלכלית, אבל יש גבול, הרבה יותר קל לצמוח, קשה מאוד לקצץ בתנועה.

*

העתיד התחרותי של הכדורגל הישראלי נעוץ במודלים מאוד צנועים של מועדונים שחיים על הכנסותיהם פלוס תמיכת בעלים סבירה – מכבי ממשיכה לשעוט לכיוון של 100 מיליון שקל מועדון מהכנסות עצמאיות, בלומפילד משופץ, דירוג אירופאי בשיא, מערכת תפעולית מצוינת ובעלים מיליארדר – אם היה לה מנהל מקצועי ומאמן כמו לפני 5 ו6 שנים הפוסט הזה בכלל לא היה נכתב.

העתיד התחרותי של הכדורגל הישראלי נמצא אצל אייל סגל, טביב ויואב כץ מצד אחד והעמה יעמיק של באר שבע מצד שני וקצת עזרה מקרויף.

 

 

 

 

מחשבות על תופעת האולטראס
16 שנה לחגיגות בקפריסין