16 שנה לחגיגות בקפריסין

תובנה ראשונה אני זקן, תובנה שנייה בפוסט

הרשתות החברתיות הזכירו לי שהיום חל יום הניצחון הכביר על מילאן בקפריסין.

אני בדעה שהמסע באירופה היה הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי – נוק אאוט אחר נוק אאוט.

אבל לרגל 16 שנה אני אחלוק עימכם סיפור ותובנה.

*

בשנה הזו הגעתי לראשונה לתל אביב, אחרי שנים במושבים של עמק חפר, לגור מרחק הליכה מאוסישקין ונסיעה קצרה לבלומפילד היו חוויה מהממת, טרפתי כל הזדמנות וראיתי את הפועל כמו שלא ראיתי אותה בהרבה שנים מצטברות קודם.

אבל הייתי גם מאוד תפרן.

בכל מקרה את כל משחקי המסע בבית ראיתי כמובן בשער 5, אבל לחו"ל לא יכלתי לנסוע.

החבר'ה מסביב חזרו מכל נסיעה כזו מהופנטים ואני ניחמתי את עצמי שגם בלומפילד באירופה זה אירופה. נקודת ההשוואה שלי הייתה אחרת. מבוססת על הגן שהופך אותי למטומטם כשזה נוגע לקבוצה שלי.

אחרי פארמה נשברתי. החלטתי שנוסעים וגייסתי תקציבים מכל כיוון אפשרי. ההגרלה סימנה כיוון. סן סירו. מקדש הכדורגל.

*

ואז הודיעו לי בעבודה שמנכ"ל סלקום החליט לשלוח כמה מאות לקוחות לקפריסין למשחק הראשון, כזכור לאחר ששחקני הפועל היו מרחק קטן מפיגוע אופ"א העבירה את משחקי הבית לקפריסין וסלקום בחרה לצ'פר אוהדים ולקוחות מובילים. אני עבדתי אז בחברת ההפקה שהפיקה את הנסיעה ושובצתי כצ'ופר לנסיעה. אני הולך לראות הפועל נגד מילאן. פעמיים. בחו"ל. טירוף.

הייתה אחלה נסיעה והמשחק היה מתיש. בונקר כבד.

אלא שבחניון האוטובוסים של של האצטדיון המשטרה בקפיריסין ריכזה את כל האוטובוסים משהו כמו שעה. עד שייצאו בצורה מסודרת. החגיגה במגרש החניה החשוך. כשרק פנסי האוטובוסים מאירים ואורגזמת הכדורגל הכי מופרעת שלי יצאה לדרך. ניצחנו את פאקינג מילאן ברבע גמר גביע אופ"א. בעונה משוגעת ומטורפת. קשטן זה הפרגוסון שלנו. תאומים זה הגולדהאר שלנו. אנחנו בדרך להיות המועדון הכי חזק פה. טירוף.

לא חוויתי דבר כזה עד זהבי בטדי.

*

בשדה התעופה פגשנו את ציון נאנוס. שהיה אז שדר קווים ומבחינתי אישיות בכירה בעולם התקשורת, ציון ישב מאחוריי במשחק וזיהה אותי בשדה.

היינו כבר רגועים יותר. מחויכים. ואז סיפרתי לציון על איך לא נסעתי עד כה ואיך אני הולך לנסוע לסן סירו.

ואז הוא אמר לי את המשפט הבא "אולי תחסוך את הכסף לחצי גמר".

העניין הוא שזה כבר חילחל במוחי, אבל לשמוע איש תקשורת בכיר מדבר על האפשרות שהפועל תל אביב תהיה בחצי גמר. זה עירער אותי לגמרי ומילא אותי בתחושה מוזרה של אופוריה.

ואז מה הוא אומר לי המחריב שמחות הזה "בעונה הזו, הכל יכול לקרות".

תקשורת הורסת שמחות, שטחית, מלאה בססמאות, גם העונה בלאומית הכל יכול לקרות אח שלי, במשחק נתון הכל יכול לקרות.

*

הפור נפל. החלטתי לשמור את הכסף לחצי גמר ואף גמלה במוחי ההחלטה שאם עולים לגמר אז שיישרף מנהל הבנק.

וזה הסיפור שלי, על איך שמעון גרשון וציון נאנוס מנעו ממני להוציא כסף על הנסיעה למילנו בדיוק לפני 16 שנה.

והתובנה שלי – אוהד כדורגל זה דבר לא ראציונלי, אנחנו מתמסרים שנים לקבוצה או מועדון, לפעמים בגלל החלטות דביליות בגיל 7, אבל הרגעים האלה, בחניון בקפריסין, או על הספה מול הגול של זהבי, או בגיל 12 מול הגול של לנדאו, אלה חוויות לכל החיים, שיישרף הכסף, שיישרף מנהל הבנק, כשקבוצת הכדורגל שלך זורקת לך הזדמנות לרגע היסטורי אתה חייב להיות שם.

ואם החלטת לא להיות שם. לפחות אל תעשה את זה בגלל ציון נאנוס.

אה וקלשצ'נקו אגדה.

רגע לפני הפלייאוף
דעתי על קרויף

תגובות

  • גיא זהר

    מצוין. מצחיק אבל הייתי במשחקים שלכם נגד חצי צ'לסי (הייתי חייב לעקוץ) ולוקומוטיב (אחד המשחקים המרשימים מבחינת קצב שנראו כאן). שביט בצ'לסי נתן את תצוגת השוערות הגדולה שראיתי. ואתה כל כך צודק לגבי ניצול ההזדמנויות. עד היום כואב לי על סאות'המפטון.

    הגב
  • חנוך

    מסכים לגבי המסע באירופה שהיה הגדול ביותר מאז ומעולם של קבוצה ישראלית, אבל אין שום משחק באירופה שיכול להשתוות ל"אורגזמה" שחווינו בטדי. דאבל בדקה 94 על הראש של אחת משתי היריבות הכי גדולות שלנו.... איך הגלגל מסתובב.... עוד יבואו ימים גדולים!

    הגב
  • יואב

    מכרתי את הגיטרות שלי כדי לנסוע לגמר האלופות ב99 כי נסעתי רק שלושה חודשים קודם לאולד טראפורד. הרגשתי שאני חייב להקל על התקציב המשפחתי. מההחלטות הטובות ביותר של חיי.

    הגב
    • Amir A

      בדחילו ורחימו, איזה גיטרות אלו היו?

      הגב
      • אמיתי

        אמיר. Don’t go there

        הגב
      • יואב

        גיבסון רבע נפח וטאקמיני אקוסטית. נהדרות. מתגעגע אליהן אני מודה אבל יש מחיר למה שחוויתי בברצלונה?

        הגב
  • גלעד בלום

    זוכר את העונה הזאת כמו אתמול, את השער של אוסטרץ במוסקבה בשלג עם כדור כתום מבישול של טועמה, התצוגה של שביט מול צ׳לסי היתה ממש מטורפת, רק מי שראה יכול להבין, קשה להאמין שפעם היינו קבוצה אירופאית לגיטימית ( דרג שני אמנם ) ואפילו לכמה שנים טובות.

    השבת אני בלונדון עם בני הבכור, והייתי אמור לראות את טוטנהאם נגד ניוקאסל בוומבלי אבל בגלל הגביע הם משחקים בחוץ נגד סוונסי, אז אני מוותר על יום בלונדון ולוקח רכבת ב7 בבוקר לויילס, אין כמו לראות את הקבוצה שלך בלייב

    הגב
  • צור שפי

    בדיוק היום קניתי מעיל אדום חדש דנדש אחרי שהגעתי בלב כבד למסקנה שהנוכחי, אותו קניתי ב״למטייל״ לרגל הנסיעה ההיא לשלג במוסקבה, עשה את שלו. עלה לי יותר מכרטיס הטיסה ובסוף התחממתי בעיקר מאוסטרץ, מהכדור האדום, מהוודקה ביציע ומלראות את בלילי מוריד חולצה במינוס 14.
    אני לא יודע איזה חוש הנחה אותי להצטרף למסע הזה ממש ממש מתחילתו, התיקו הקשה בגאזיאנטפ על גבול סוריה. אחר כך הייתי בכל משחקי החוץ המדהימים ורק את ״משחק הבית״ בקפריסין שאתה מתאר כאן פספסתי בגלל העבודה.

    הגב
    • גיא זהר

      הלו, שכחת את הארמנים.

      הגב
      • גלעד בלום

        אגב במשחק בארמניה אני הייתי

        הגב
    • ק.

      אנטבי הוריד את החולצה ("אמרתי 'יגאל מה אתה עושה?", אשתו שראתה בטלויזיה)

      הגב
  • מתן

    הייתי ילד קטן באותה עונה ועדיין זוכר כל דקה מהמסע הזה (כולל הטיסה לרבע הגמר בקפריסין שהייתה הפעם הראשונה שלי בחו"ל). היו בקבוצה הזאת כ"כ הרבה שחקנים שראויים לדרגת אל (משמע שלום תקווה/פייסל מוליץ')

    הגב
    • אלי

      זה מעניין מה שאתה אומר על מוליץ. גם אני חושב שהוא פוטנציאל גדול אבל ביציע של אוהדי הפועל הדעות חלוקות..

      הגב
      • יניב פרנקו

        נקדיש לענק פוסט נפרד .
        שינה את הקבוצה כרגע.

        הגב
        • אלי

          הוא כאילו נתן לקבוצה מסגרת.

          הגב
          • אדם

            הוא כל כך לא ברמה של ליגת העל שאני מוצא את זה מטורף שאנשים חושבים שהוא מסמן שינוי כלשהו. הוא לא זוכה בשום כדור גובה ובכלל לא מסוגל לעצור כדור. אין לו שום תכונה טובה.

            הגב
            • אלי

              הוא בסך הכול בן 23 ואני לא יודע במה פקהרט יותר טוב ממנו. בכל מקרה הוא כנראה סגור על שנה הבאה אז ימים יגידו.

            • מתן

              עזבו את הרמה שלו ככדורגלן (ואני חושב שהוא יכול לתרום בליגת העל, גם אם מן הסתם לא יעשה מה שבא לו כמו עכשיו), הוא פשוט שחקן מרגש. כרגע זה כל מה שאני מחפש בקבוצה שלנו

            • יניב פרנקו

              דרך אגב כרגע הוא הגבוה הכי טוב שלנו וזה כולל את מאט הווארד וטוני גפני.

            • מתן

              ממש חכמה גדולה. גם אני גבוה יותר טוב מהווארד (ואני לא כדורסלן, לא בכושר ולא גבוה)

            • אדם

              באמת הוא מרגש אותך? הוא מתסכל אותי. בנאדם 2 מטר והשער היחידי שהוא הבקיע בראש זה אחרי שהוא קפץ, איבד גובה ואז הכדור פגע לו בראש. באמת אפס קואורדינציה.

            • אלי

              אדם, אם היית במשחק האחרון אז בטח שמת לב שלמדו קצת להפעיל אותו. כלומר זה לא כ"כ תלוי בו שלא ב"שלט" שלו (על פי ניר צדוק)

            • אדם

              מצטער, אבל לא הצלחתי להבין את המשפט :)

            • אלי

              אם מוליץ היה טלוויזיה אז מי שמוסר לו הוא השלט של הטלוויזיה.

            • אדם

              אה, התכוונת אלא אני מניח.
              בכל אופן זה הרבה מעבר לזה, הוא לא מצליח לזכות בכודרים שמורחקים לכיוונו או נבעטים לכיוונו מההגנה וזו בעיה רצינית. בין אם טכנית הוא לא מצליח או שהתזמון והמיקום שלו פשוט ממש גרועים שלא מאפשרים לו לזכות בכדור גובה.

            • אלי

              כן טעות

            • מתן

              להאשים אותו בזה שההתקפה שלנו לא ממש מבריקה זה לא הוגן. אקסברד, גנדה, הירש, חוגי ועגייב גם שיחקו כחלוצים אצלנו ולא בדיוק הבריקו, אז אולי הבעיה היא שתכנית המשחק היא להעיף כדורים לחלוץ ולקוות שהוא ייצר מצב לבדו.
              במשחק שלשום הייתה התקפה שבה עלינו עם שבעה שחקנים וכשאיבדנו את הכדור שישה מהם בהו באוויר ודווקא מוליץ' דפק ספרינט במטרה לחלץ את הכדור. זה מה שאני אוהב בו, הוא לא צריך להיות מסי בשביל לרגש אותי

            • אדם

              מי זה מסי?
              בכלל לא דיברתי על לנסות לייצר משהו, דיברתי על דברים הרבה יותר פשוטים.
              זה מרגש כשזה מגיע משחקן שתורם גם דברים אחרים, בשביל מישהו שכל מה שהוא יכול לעשות זה לרדוף אחרי מישהו גם אני יכול לשחק חלוץ ואני לא חושב שהיית מתרגש מזה.

            • מתן

              גם בלי להכיר את יכולותיך כשחקן אני בטוח שיש לך מקום בהתקפה ע"ח הירש ואשמח אם רפואה ייתן לך את ההזדמנות.

            • אלי

              הירש. מרוב שאני מתוסכל מהשנים האחרונות נראה לי קצת מוזר לדרוש שכל השחקנים ידעו גם לעצור כדור וגם למסור מדויק. והוא לא היחיד.

  • יואב דובינסקי

    אוסישקין. חניון.

    הגב
  • ארז

    מעולה.
    הייתה עונה מהחלומות.
    ההלם של האנגלים מהחגיגות בברידג' אחרי התיקו שם...

    הגב
  • אלי

    הנה סיפור מהנסיעה למילנו.
    לקחנו (הבן שלי ואני) את אחד הדילים שמכרו לאוהדים. הדיל כלל בית מלון קטן למרגלות אגם, חושב שקראו לו מגורה. בעל המלון היה גרמני שהתחתן עם איטלקיה והוא בכלל אוהד אינטר. המלון היה מלא בישראלים אוהדי הפועל, וכך כל המלונות מסביב. סך הכול אני חושב שהיו 10000 ישראלים אוהדים/תיירים שהופיעו במקום שבדרך כלל ריק באיזור חודש מרץ. מעבר לכך הכול היה שומם.
    היו לנו ימיים להרוג עד המשחק אז עלינו אחר צהריים אחד לרכבת למילנו. בחזרה, הסתבר שהרכבת לא עוצרת בתחנה הקרובה אלא בתחנה לפני. ירדנו, לא היתה נפש חיה לא אנשים ולא מונית. הלכנו ברגל לעיר ונכנסנו לפאב הראשון. אני מבקש ממי שעל הבר אם יוכל להזמין לי מונית. הבחור יורה כמה משפטים באיטלקית לאחד מיושבי הבר. זה קם ואומר באנגלית בואו איתי. נכנסים למכונית, עניין של כמה דקות ואנחנו במלון חזרה. "כמה מגיע לך?" אני שואל, "שום דבר" הוא אומר, "הבאתם לנו די והותר פרנסה בזה שאתם פה, אז בהצלחה במשחק"

    הגב
  • איתמר

    עד להפסד בסן סירו, הפועל היתה עוברת את כל אחד מהשלבים בזכות התוצאה במשחק החוץ.
    זה היה פחות מרשים אילו היה מדובר בשלב בתים ולא בנוק אאוט ומזכיר כמה גביע אופ״א היה מפעל הרבה יותר איכותי ומעניין מהליגה האירופית המשמימה.
    זה גם היה הרגע שבו היה ניסיון תקשורתי להפוך את הפועל לקבוצה של המדינה ותגובת הנגד המהירה הולידה את הכרזה ״מייצגים את הפועל ולא את ישראל״.

    הגב
    • גיא זהר

      בגלל ההתקדמות של קבוצות כמו הפועל נוצרה הליגה האירופאית (רומנטי, רומנטי אבל אופא רוצה קבוצות מליגות גדולות בשלבים המקדמים אז נעשה גם בתים וגם מליון סיבובי נוקאאוט).

      הגב
  • Guss

    סיפור שלי, דווקא לא כאוהד הפועל על השנה ההיא:
    עבדתי באותה תקופה כרכז בתנועת נוער, אחראי על הפעילות בעיר X (השם שמור במערכת). ביחד איתי בצוות הריכוז היה א., אוהד הפועל מושבע, שריכז את הפעילות בעיר ליד, ואותנו ריכז ל., גם הוא אדום שרוף.
    בחורף של השנה הקודמת רצינו לארגן טיול חניכים לתיכון. הכל אורגן, החניכים נרשמו ושילמו, הוצאנו כצ'ופר לכל החניכים כפפות שחורות ממותגות תנועה עם כיתוב של טיול לחרמון 2002. רק מה, הטיול לא יצא לפועל מעולם. אני כבר לא זוכר למה, אולי היה מצב בטחוני כלשהו, ואז דחינו פעם אחת, ובפעם השנייה היתה סערה, ודחינו שוב, ובסופו של דבר הטיול פשוט לא יצא לפועל. הכסף הוחזר לחניכים, אך כמה מאות כפפות של הטיול לחרמון נשארו בשקית ענקית במחסן המחוזי, ללא שימוש.
    כמעט שנה לאחר מכן הפועל יוצאת למשחק חוץ בדצמבר למוסקבה, קור אימים, ועם האוהדים נוסעים כרגיל א. ו-ל. בבוקר שאחרי המשחק, בו ניצחה הפועל 1:0, אני פותח עיתון ספורט ואחת מהתמונות במשחק מראה את המגרש מהזווית של היציע של הפועל, כל האוהדים מרימים ידיים לבושים במעילים עם כפפות שחורות. מי שהביט טוב, ראה שמשום מה כל אוהדי הפועל התחממו באותו משחק עם כפפות ממותגות תנועת נוער של טיול לחרמון 2002.

    הגב
  • אדם

    יניב, אז בעצם בגלל הניחוס שלך עפנו נגד מילאן. איזה אוהד הפועל עושה מהלך כזה ושומר את הכסף לחצי הגמר?!

    הגב
    • יניב פרנקו

      אוהד דביל כמובן.
      אבל אני מעדיף להשקיע בנראטיב המוכר יותר ולהאשים את שמעון גרשון.

      הגב
      • אלי

        שימעון.*

        הגב
      • Ollie Williams

        שמע, זה לקחת את "לא צועקים יש לפני הגול" לרמה אחרת לגמרי

        הגב
  • Gil - Zimbabwe

    חייב להודות שאצלי כל שלב שעברתם הייתה חרב ללב, הייתי מת שכבר תעופו. הייתי פוסח על העתונים של ששי בבוקר.
    זו הייתה אחת התקופות הקשות שלי בתור אוהד מכבי. כמה רציתי שתעופו כבר ותחזרו להיות בצד המקופחים.
    לרגע לא יכולתי לפרגן לכם בתור קבוצה ישראלית, למרות שחברי הטובים ביותר שרופים של הפועל.
    אבל מה שכן, בראיה ספורטיבית ונכון לאותה תקופה זה בערך שווה ערך לקבוצה ישראלית ב - NBA שמצליחה להגיע לשלבי הפלייאוף המזרח / מערב.
    כל הכבוד, אבל שתישארו רק עם הזיכרון הזה.

    הגב
    • Ollie Williams

      +100
      ממש איך שהרגשתי אז (אולקוס מתמשך) ואיך שאני רואה את זה היום.

      סוג של נס, שעם הגדלת הפער שלנו מאירופה אני מתקשה לראות קבוצה ישראלית משחזרת.

      הגב
  • אלון

    הסיפור הוא זרים מזרח אירופאים שכבר בקושי מגיעים לארץ

    הגב
  • גלעד בלום

    בהפועל ההיא היה חיבור טוב של הנהלה עם כסף וכיוון, מאמן שמתאים כמו כפפה וגם ישראלים טובים, וכמובן פגיעה בול בזרים, דווקא ההגרלה לא היתה קלה, עברו קבוצות לגיטימיות, אגב ניינר אתה מגיע מחר לסוונסי לרבע הגמר? אין לספרס את הארי קיין אבל יהיה להם אותי ואת בני הבכור...

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *