השיטה היא שאין שיטה

והחוק השני הוא שלא מדברים על השיטה

מכל המילים שכבר נשפכו ועוד יישפכו על הנבחרת – הוצאתי מבט.

והמבט של הרצוג בעיני היה מבט כועס של מישהו שיותר מהכל – כך הרגשתי כועס על עצמו.

הצוות האוסטרי הגיע לקמפיין הזה עם 2 תובנות ברזל:

הראשונה – הכדורגל הישראלי כל כך מוגבל שאין לו אפשרות לוותר על אף שחקן מוביל ולא משנה השיקול – וכך חזר ערן זהבי לתפקיד מוביל – החלטה שנדמה שיש הסכמה שהיא החלטה מוצלחת וכך לדוגמא שיחק אלי דסה למרות שנותר ללא קבוצה – הכל מגיע מאותה תובנה.

השנייה – הכדורגל הישראלי כל כך מוגבל בכישרון שיש לעצב לו שיטה מוסדרת שנועדה להחביא את הבעיות כמה שאפשר – כך באה לעולם שיטת 5-3-2 שנועדה להבליט את היתרון היחסי בעמדות המגינים והחלוצים (דאבור וזהבי) ולהחביא את הבעיה הגדולה בעמדות הבלמים.

ובסופו של דבר מה שקרה אתמול זה שהתובנה הראשונה עבדה מעולה – זהבי, דסה וגם נאתכו הציגו משחק טוב וסיפקו מספרים, אלא שהתובנה השנייה התהפכה להרצוג על הראש – לכדורגל הישראלי יש בעיית כישרון כל כך מוגבלת שאין לו ולא תהיה לו מעולם את הפריבליגיה לשחק עם שיטה זו פריביליגה של מדינת כדורגל שיש אפשרות לבחור מבין 5-6 בלמים את ה2-3 שהיא רוצה ומתוך 2-3 מגינים בכל צד את זה שהיא רוצה ובכל תסריט של פציעות, בעיות אישיות או סתם כושר גרוע יש אפשרות למצוא מחליף.

ולנבחרת ישראל פשוט אין את הפריביליגיה הזו ברוב העמדות – אין לה מספיק בלמים טובים וכך השלושה שעלו זה ציוות בעייתי, עומרי בן הרוש עלה בכנף שמאל ודור פרץ עלה במרכז למרות שהוא בתקופה מאוד חלשה.

בשנה וחצי של קמפיין יגיע הזמן שבו הכיסאות המוסיקליים – אלא שמספקים בחלק מהזמן 6-7 שחקנים סבירים בכל רגע נתון להרכב – יספקו רק 4-5 ואולי יספקו קצת יותר אבל בתמהיל בעייתי.

*

לכן הרצוג צריך להמשיך כמובן, התובנה הראשונה היא ברזל, התובנה השנייה חייבת עדכון, הרצוג צריך לקבל בהבנה שהוא מאמן של מדינת כדורגל שבכל משימה תגיש לו מעט כישרון בצורה לא מאוזנת והתפקיד שלו זה לרקוח מזה תבשיל.

אבל אין דבר משכר ומשקר יותר מהכדורגל הישראלי של היום – האצטדיונים בפריחה, התשוקה למשחק בעלייה, התקשורת המלווה מאסיבית והחיים בישראל טובים, אלא שמה שקרה אתמול להרצוג, קרה לפני חודש לאיביץ, הידיעה שהשם שלך, המקצוענות שלך והרצונות האישיים לגביי המשך הקריירה וההתפתחות נמצאים בסופו של דבר בידיים כל כך שבריריות.

ואוי כמה שזה מכעיס, אבל זו המציאות.

ובדיוק כמו איביץ שראה כל ההכנה את הבעיות בסגל והחליט שהוא לא לוקח סיכונים עם צעירים והולך עם ההרכב הקלאסי כך הרצוג נשאר עם אותם אטריות מחוממות – זה יכל לעבוד, זה לא עבד.

והכדורגל הישראלי הוא מקום שבו לעקשנים ולמתודיים יש את אותו סיכוי הצלחה כמו לשלפנים ואנשי תחושת הבטן.

זה בסדר לכעוס.

 

בלומפילד שם ביפו

תגובות

  • יואב

    פחות הבנתי את עניין האטריות המחוממות אם בעצמך אתה טוען שמלאי הכישרון והמבחר מוגבל. אז מאיפה יקח אטריות חדשות? הוא לא יכול ללדת שחקני הגנה טובים יותר ומי שלא שיחק בהגנה אתמול, לא טוב דרמטית מאלו שפישלו אתמול. לאיביץ כן קיימת(עדיין) האפשרות לזעזע עם צעירים, להרצוג פחות. וכן, זאת בעיה מובנית של המון שנים- בלמים. חיה נכחדת. לא ניתן לזהות אוטוריטה או כריזמה בקו האחורי כבר עשרות שנים. גנרי מאד העסק הזה(בניגוד לאיזורים ותפקידים אחרים במגרש).
    התגובה של הרצוג להפסד תהפוך לקלאסיקה. לא עוד מילמולים צפויים על חצי הכוס המלאה אלא זעם ותסכול ללא פילטרים. אני לגמרי איתו.

    הגב
    • פרנקו

      צעירים כמובן.
      היו לו אופציות.
      וגם להרצוג.

      הגב
      • יואב

        הגישה אתמול היתה פשוט טובה. סלובניה היו סקנד בסט בחלקים גדולים של המשחק ואצלם בבית.
        אם יש בלמים צעירים שדופקים על הדלת, הם יקבלו הזדמנות. זאת סיטואציה טבעית ורגילה.

        הגב
      • רוני

        אין שום אופציות
        אין שום שחקן צעיר ששווה משהו, אין השקעה אין תשתית אין כלום ובכל זאת הנבחרת משחקת סביר
        צריך להשאיר את האוסטרים ל 20 שנה ולתת להם לנהל את כל הכדורגל מהצעירים ועד לבוגרת, אנחנו כבר הוכחנו מספיק פעמים שישראלים לא יצליחו בכדורגל

        הגב
  • צור שפי

    אני חושב שהיום דגני צריך שוב לבקש העלאת שכר.

    הגב
    • אליכ

      לא יודע אם צריך אבל בטוח יכול. לדגני יש חולשות מובנות שלדעתי על ציר של משחקים רצופים לא יכול להתגבר עליהן. המחסור המדובר בבלמים בארץ ובגלל העובדה שהוא הבלם הכי מהיר בארץ (זה בהחלט משהו) מותיר אותו בעמדה הזו. הטרגדיה אצלו היא שהוא רוצה לשחק בלם כאשר התפקיד המקורי והמתאים לו הוא מגן ימני. או אז הוא כנראה היה מקבל את ההעלאה המדוברת, אם גם לא בהפועל של היום.

      הגב
  • טל 12

    צריך ללמד כבר בגיל צעיר, בין היתר, תיאום בחוליית הגנה עם שלושה בלמים. השער הראשון היה מאד מאכזב מבחינה זו. גם השני והשלישי - המתנה - מאכזבים כמובן אבל גם אנחנו קבלנו מתנה בשער של זהבי (בעזרת דאבור שחטף את הכדור).

    בשער הראשון אלחמיד וטאהא הגיעו לסגור באמצע בגלל שדגני לא חזר לעמדה, אלחמיד נשאר עם השחקן שלו ולדעתי טאהא נראה עושה דרכו חזרה לעמדה, אבל זו היתה טעות ( דסה היה שם לכיסוי), זו הסיבה שטאהא פספס את הכדור שעבר לידו דרך האמצע ( קשה לשנות כיון).

    הגב
  • קפטן קוקי

    פתאום נזכרתי בגול של אוגו בנתניה, שהבטיח אליפות לב"ש במגרש של היריבה.
    יש עוד דוגמאות רבות.
    אבל מה שבטוח זה שיש קו ישר בין מה שאיפשר לאוגו לשים גול של אליפות בדקה 90, לבין ההפסדים של מכבי באירופה לבין ההפסד של הנבחרת אתמול.
    אולי זה יישמע קצת מכבי-צנטריסטי, אבל לא זו הכוונה.
    זה המועדון שהיה חלוץ הGPS, שיטות העבודה האירופיות, שהעלה רמה מבחינה טקטית ומבחינת איכות האימון לכאורה ומשך "למעלה" את רמת המקצוענות של שאר הליגה. חלק מהדברים הם אמיתיים, במובן זה שהתרחשו במציאות. עם זאת, את הגולים הזולים אנחנו ראינו ממכבי הקיץ והנה גם מהנבחרת. למרות שרוב השחקנים לא משם.
    זה מתסכל, כי זאת לא בעיה של מקצוענות, גם לא כשרון.

    הגב
  • צחי

    פרנקו - שותף להשגה שלך על כך שכועס גם על עצמו,
    אצלי זה קיבל ביטוי יותר בראיון שאמר - זה כבר לא מצחיק יותר (או משהו בסגנון),כאילו מתחרט שנגרר למנטליות ההכל יהיה בסדר שלנו..,
    פחות חושב שזה קשור לאמבציות עתידיות שלו - הוא ידע לאן הוא נכנס - זה גם אתה רשמת.

    הגב
  • אליכ

    ללא ספק השיפור בנבחרת גדול. לפעמים נדמה לי שלאור המצב העקום בו הנבחרת הייתה אחרי הקמפיין הקודם, מספיק מישהו שיבוא ויתנהל בצורה ישרה ונטולת פניות בשביל להצליח. מסתבר שלגיבוש פנימי וליחס יש ערך מבחינה ספורטיבית, כי אני לא ראיתי איזו הברקה או טקטיקה יוצאת דופן של הרצוג. אבל זה כמובן מוגבל ומיצה את עצמו. ועכשיו הנבחרת נמצאת במצב הדומה לאגרוף מכווץ במקסימום שלו. נשארנו עם הבעיות שאותן אי אפשר לתקן בטקטיקה כזו או אחרת.
    אני רואה שתי בעיות שניתנות לתיקון. האחת לא לאבד ריכוז לאורך תשעים דקות והשנייה להוציא את השכונה מהמשחק. ביום טוב הקבוצה תהיה עם ריכוז מכסימלי ותעשה מינימום טעויות וביום פחות טוב (לכולם יש את זה) יקרה מה שקורה לנו בדרך כלל. מבחינה זו שני המשחקים האחרונים היו כוס רעל גדולה במיוחד. אבל היכולת לשחק בריכוז מרבי ובמקצוענות זה משהו שניתן לתקן בנבחרת בעבודה לאורך זמן כי בליגה שלנו אפשר להסתדר בלי זה ולכן זה קיים. בקמפיין של הפועל בשלב הבתים באלופות גרף השיפור אחרי שני המשחקים הראשונים היה חד וברור.
    צריך לתת לצמד האוסטרי להמשיך. מסקרן אותי לראות האם הקדנציה השנייה תדמה לקיר שצובעים אותו בשכבה שניה של צבע ואז הופך מושלם או לקיר כל כך דפוק שגם הרבה שכבות צבע לא יעזרו.

    הגב
  • עוד מתן אחד

    לדעתי הוא צודק בשתי הגישות שלו גם אם התוצאות פחות טובות, הוא עדיין היה קרוב יותר וגם לטעמי השיג יותר עם חומר השחקנים הקיים.
    חוצמיזה שבמכביות יש המון כשרונות שרק מחכים שמשהו ישחק איתם.

    הגב
  • Ollie Williams

    יכול להיות שהרצוג כועס על עצמו. על טעות כזו או אחרת (שעשה, כמו כולם), או על שלא הבין את גודל הצרה וכמה צריך לעבוד עליה. ואולי הוא תרגל דברים 600 פעם באימון כדי שבסוף זה לא יהיה שווה כלום ברגע האמת. "זה לא מצחיק יותר" - כמו שהילד שלך עושה משהו טיפשי שאפשר לתפוס כחינני ושטותי בהתחלה, אבל בשלב מסויים זה כבר נהיה מרגיז ו/או מסוכן.

    נראה שאתה מצפה ממנו לתקן תוך שנה אלף תחלואים שנבנו במשך שני עשורים לפחות. צעד צעד.

    בינתיים הוא לקח נבחרת שהייתה מפורקת חברתית ומקצועית והפך אותה למשהו שנראה כמו קבוצה, עם שיטת משחק ברורה. קשרים שמקבלים צורה. הסקורר הכי מוצלח שיש לנו שהפך משונא ושנוא בנבחרת שרב עם כולם, לקילר שניצב בודד בראש דירוג הכובשים של המוקדמות. מסמל להתרסקות הוא הפך לסמל התקומה. הקהל חוזר לתמוך ולהאמין (למרות שלא צריכה להיות תקוות העפלה מלכתחילה).

    "להצעיר את הנבחרת" זו סיסמה ששומעים שנים. עם מי בדיוק? אפילו שחר פיבן שאמור להיות בלם העתיד של האלופה הנוכחית, איבד שוב את מקומו בהרכב לבלם בן 31 שמגרעותיו ידועות ולא שיחק כמעט בעונה החולפת.

    הרצוג השיג את כל המטרות שיכל בקמפיין הזה (העפלה היא ממש לא אחת מהן בכל מקרה) במסגרת המשאבים המוגבלים שלו. אולי לקראת הקמפיין הבא יהיה מקום לשינויים נוספים. הרצון לפתור הכל ומהר גם כשאין כלים לכך הוא מה שמפיל אותנו כבר 20 שנה.

    הגב
    • צחי

      לא יכולת לתאר את המציאות טוב יותר ollie

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *