הכנות למרתון תל אביב – דלקת בקרום החשק

מרחק שבועי: 27 ק"מ

ריצה ארוכה: 10 ק"מ

הערות: כן, אני יודע איך זה נראה. מין שבוע כזה עם שילוב של נזלת, לחץ בעבודה וכמו שהכותרת מרמזת – דלקת בקרום החשק – גרמו לכך שעשיתי רק שלושה אימונים ואף אחד מהם לא ארוך במיוחד. לפחות הצלחתי לעשות ריצת 10 ביום שישי באינטנסיביות גבוהה.

—————————————————————————————————————

לפעמים כשאני רץ אני שואל את עצמי – מה הלאה? לפעמים אני מרגיש כמו פורסט גאמפ כזה, שיום אחד החליט להתחיל לרוץ ואז אני תוהה – האם, כמו פורסט גאמפ בזמנו, גם אני אחליט פתאום יום אחד שמספיק – ואעצור?

אני באמת לא יודע מה יהיה. כלומר, בהנחה שאעבור את שלב המרתון, שכרגע אני מכוון אליו בלבד, האם יישאר לי כוח להמשיך לרוץ אחר כך? האם אני אוכל להיות כמו האנשים האלו שאני פוגש (פתאום נדמה שהם כולם מסביבי) שהולכים גם למרתון שני ושלישי ורביעי, או שהמרתון יהיה הפסגה היחידה שאחריה אני אתקשה למצוא את הכוחות להמשיך באותו קצב.

ואז יש רגעים כמו שהיו לי ביום שישי. נסעתי לשפוט משחק בתל אביב ומטעמי מצוקת אוטו נסעתי באוטובוס. המשחק היה בצד השני של האוניברסיטה, מה שאומר מרחק הליכה של איזה שניים-שלושה קילומטרים, שאותם התחלתי ללכת בנינוחות. באיזה שהוא שלב, בלי לחשוב על זה יותר מדי, הרגליים עברו לריצה קלה, למרות שעל הגב היה לי תרמיל ולרגליי מכנסי ג'ינס. 5-10 דקות אחר כך, הרבה יותר מהר ממה שציפיתי מצאתי את עצמי במגרש. קצת מתנשם, מאוד מזיע, אבל עם סוג של חיוך מוזר על הפנים. ברגעים כאלו ברור לי הרבה יותר שגם אם מרתון אני לא אעשה עוד פעם, אין מצב שאני מפסיק לרוץ.

No Comments

lambdeus 27 בפברואר 2011

אריאל, היית אומר לי הייתי לוקח אותך הביתה אחרי המשחק.

אריאל גרייזס 27 בפברואר 2011

זה היה לפני המשחק. אחריו האשה הגיעה ולקחה אותי. תודה בכל מקרה

אמיר כהן / מטה מרתון תל אביב 27 בפברואר 2011

הי אריאל,
קודם כל, הפסדת הרצאה מעלפת של ליאור זך מאור בחנות הריצה ברוקס-מרתוניה. הוא דיבר על ההיבט המנטאלי בהכנות למרתון, והיית לומד ממנו המון. אחד הדברים שאני זוכר מההרצאה של ליאור זך מאור הוא העניי שלעיתים החשק נגמר. הוא טוען שזה בסדר ואף רצוי לקחת כמה ימי חופש. המוטיבציה הפנימית לרוץ – אסור שתעלם, ואם צריך אז לוקחים מנוחה. מוטיבציה פנימית היא הדחף לרוץ בלי קשר למטרה או יעד חיצוני כמו מרתון.

לגבי מה הלאה? מה זה חשוב עכשיו. יש לך מטרה, תתרכז בה. מה יהיה הלאה לא רלוונטי כרגע, שכן יש לך מטרה עכשיו.
תנוח, תמלא מצברים ונפגש בקו הסיום.
אמיר :)

דודי 28 בפברואר 2011

אתה רציני ?
הריצה הארוכה שלך היתה רק 10 קילומטרים ???? אתה פשוט אפס !!!
פישלת בענק ויש לשער שדפקת לגמרי את המרתון שלך

Comments closed