פניה של היהדות לאן?

אני אנצל את המומנטום מהפוסט הקודם ואדבר על משהו שמזמן רציתי לדבר עליו אבל מקוצר זמן לא הספקתי, אבל נראה לי הכרחי לאור חלק מהתגובות. אחד הדברים הטובים בביקור של החותנת בארה"ב היה ספר שהיא הביאה מהארץ שנקרא "שטאטל, בייגל, בייסבול" של שמואל רוזנר. היא מן הסתם חשבה שהספר יעניין אותי כי מופיע בייסבול בכותרת שלו אבל מסתבר שלמעט משפט פתיחה על סנדי קופאק, בייסבול לא מוזכר בו בכלל. מה שלא אומר שזה לא היה ספר מרתק, כי הוא דיבר על יהדות ארה"ב בצורה שהיתה הרבה פחות פשטנית מאשר הדרך שבה מתייחסים לזה בארץ.

היו הרבה נושאים שנידונו בספר הזה, כמו יחסה של יהדות ארה"ב לישראל (כולל ניפוצה לרסיסים של האמונה הישראלית הטיפוסית שדפוסי ההצבעה של היהודים האמריקאים נובעת מיחסו של המועמד לישראל), יחסם להתבוללות ונישואים עם גויים ועוד כהנה וכהנה. אבל הנושא שהכי ריתק אותי בספר היה הכיוונים שאליהם הלכה יהדות ארה"ב – לא רק הרפורמית והקונסרבטיבית, אלא גם זאת האורתודוקסית – וזה בגלל שלדעתי מה שאנחנו רואים בארה"ב יכול להיות הקדמה די טובה למה שיקרה גם פה בשלב זה או אחר – חלקו כבר קורה בלי שנשים לב. אם נסתכל על היהודים האמריקאים, אפילו אלו האורתודוקסים, הרי שמדובר בקבוצה שפעם היתה הומוגנית אבל לפני זמן נאלצה להתערבב בקהל עם אמונה שונה משלה, מה שמכריח אותה לאמץ חלק מהערכים של הרוב. גם בארץ זה קורה ונכון במיוחד לגבי מה שאנחנו קוראים הציבור הדתי-לאומי אבל גם לגבי הקהילה החרדית. אם נסתכל על ארה"ב, הרי שתהליך ההתערבבות הזה קיים כבר יותר ממאה שנים (לעומת 50-60 שנה בארץ), מה שאומר שמה שאנחנו רואים בארה"ב ייקרה פה בעוד זמן לא רב, ואנחנו כבר בדרך.

על מה אנחנו מדברים? קודם כל, חשוב לומר – וזה לא מובן מאליו – היהדות הדתית לאומית בארץ היא ממש לא גוש אחד כמו שנהוג לתאר אותם. יש רק תחום אחד שבו התגבשה זהות דתית-לאומית כמעט אחידה בארץ וזה נושא ארץ ישראל השלמה. גם אם פה ושם נשמע קולות כמו מימד וכדומה, הרי שלדעתי יותר מ-90 אחוז מהציבור הדתי תומך ברעיון ארץ ישראל השלמה, בקיצוניות זו או אחרת (וכבר דשתי בנושא בעבר, איך ההתמקדות בנושא הזה הרסה הרבה חלקות טובות בציבור הזה, אבל זה לפעם אחרת). אבל בתחומים רבים אחרים, הדתיים הלאומיים נבדלים להרבה מאוד קבוצות קטנות ולעמדות שונות, בצורה שבציבור החילוני בקושי מזהים אותה, אבל בציבור הדתי היא מאיימת לעשות שפטים.

התחום הראשון שעליו אנחנו מדברים הוא מעמד האישה. בספר שעליו דיברתי מתארים קהילה אורתודוקסית ראשונה בארה"ב שבה הוסמכה אישה לרבנות – אני לא מדבר על רפורמים או קונסרבטיבים, אלא על דתיים אורתודוקסים שהסמיכו אשה לרבנות. וזאת לא קהילה שהחליטה סתם לעשות זאת – זה רב מוסמך שהסמיך מישהי להיות רבנית. תביאו ותגידו – זה רק אמריקה, אז יש לי חדשות בשבילכם – זה פה מעבר לפינה גם בארץ. כמו שאמרתי, העובדה שהציבור הדתי יושב בתוך עמו ורואה מה קורה בחוץ גורם לכך שכל אשה רואה את שיוויון הזכויות (היחסי, כמובן) שקיים בציבור החילוני ויותר ויותר נשים דתיות רוצות גם. והן לא מוכנות לוותר על האמונה או הדת שלהן, אלא להיפך – להתאים את הדת לצרכים שלהן. כשהייתי ילד אם אשה לקחה אמצעי מניעה זה היה בהחבא ובלי ידיעה של הגבר, היום זה כמעט מקובל אפילו אצל חרדיות להשתמש בגלולה כדי לתכנן את המשפחה ולתת לאשה מנוחה. וזה נעשה באישור רבנים שמזהים את הצורך, ממש לא בהסתר. וזאת רק דוגמא מני רבות לתחומים שבהם נשים לוקחות יותר ויותר שליטה על חייהן. עד לפני 20 שנה לא היה כזה דבר שנשים יילמדו תורה, היום מדרשות לנשים נפתחות ברחבי הארץ כי נשים היום לא מסתפקות בלשלוח את בעלן ללמוד תורה, הן רוצות גם. ולא רחוק היום עד שאחת מהן תחליט שהיא למדה מספיק ויש לה את כל היכולת להיות מורת הלכה, כלומר רב (או רבנית, אם תרצו, כינוי ששמור עד היום לאשת רב). וזה לפני שאני מדבר על נשים שמקבלות אישור מרבנים להתעבר גם אם הן לא נשואות ואפילו הרבה מאוד רווקות (ורווקים) שבוחנים את חיי הרווקות עד גיל מאוחר יחסית (כולל, אם כי על זה מדברים הרבה פחות, יחסי אישות ללא נישואין). זה לא שאין לפמיניסטיות עוד הרבה עבודה במגזר, אבל הנתון שהיהדות מפלה נשים הוא כבר לא משהו שמתקבל כמובן מאליו במגזר, רחוק מכך. אל תזלזלו במהפכה הזאת, כי היא מעוררת הרבה מאוד אנטגוניזם בדתיים מהזן הישן וכבר היום יוצרת מחלוקות גדולות מאוד בין רבנים מזרמים שונים.

עוד תחום שבו מתרחשת מהפכה אמיתית היא נושא ההומוסקסואליות. שוב, אם אני משווה לתקופת ההתבגרות שלי, שהומוסוקסואליות לא רק שהוגדרה כמחלה אלא גם הוכחשה כקיימת אצל אנשים דתיים (למעשה, כמעט ולא דיברו על זה, כי אצלנו "זה לא קיים"), הרי שהיום יש כמות מכובדת של רבנים שמקבלים את העובדה שדתיים יכולים להיות גם הומוסקסואלים ושלא מדובר במחלה שאפשר לרפא. ואם אצל הרבנים מדובר במספר מצומצם בלבד כרגע, הרי שבציבור הרחב זה כבר מזמן ברור מאליו והייתי נוכח ביותר מארוחת ערב אחת שבה דוסקסו הנטיות המיניות של מישהו ממכרינו (למעשה, בצורה אירונית משהו, זה נהיה כבר הפוך על הפוך, כשכל רווק מעל גיל שלושים אוטומוטית נחשד בהומוסקסואליות). הייתי אומר שמבחינות מסוימות, היהדות דילגה על זרמים מסוימים בנצרות, מבחינת היחס שלה להומוסקסואליות – וצריך לזכור שמדובר בעבירה שדינה בתורה הוא חד משמעית מוות. אז נכון, לא תשמע רב שמתיר קיום יחסי מין הומוסקסואלים ובטח שלא תמצא רב שייאשר נישואים כאלו – אפילו בשביל רבנים קונסרבטיבים בארה"ב (כמו שמתואר בספר) זה קשה מאוד בגלל האיסור הישיר בתורה, אבל אם פעם היה מדובר באנשים מנודים לחלוטין, הרי שהיום היהדות (לפחות זו הלאומית) מקבלת לתוכה את הגייז. מדובר במהפכה, לא פחות מכך.

תחום נוסף שעוד לא הבשיל, אבל יהיה חייב להבשיל בקרוב הוא נושא ההתבוללות. בארה"ב כבר מזמן השלימו עם העובדה שיהודים ייתחתנו עם גויים ובמרבית הזרמים (לא האורתודוקסים, כמובן) אפילו עורכים חתונות שכאלו, כשזכורה החתונה של צ'לסי קלינטון עם בחיר ליבה היהודי, שערכו רב וכומר ביחד. בארץ, כמובן, הנושא לא היה בוער עד לא מזמן, אבל בשנים האחרונות הוא הופך לבעייתי יותר ויותר כשיותר ממיליון מיוצאי ברית המועצות לשעבר, חלקים נכבדים מהם לא יהודים על פי ההלכה, עלה לארץ. יותר מכך, חלק גדול מאותם אנשים – וגם הרבה מאוד "סתם" ישראלים שאין להם כוח להתמודד עם הממסד הרבני (ואני אישית מכיר כמות מכובדת של זוגות כאלו, מה שאומר שמדובר בתופעה רחבה מאוד) מתחתנים בחו"ל בחתונה אזרחית. מה זה אומר? שתוך דור או שניים יהיה כמעט בלתי אפשרי להבחין מי יהודי על פי ההלכה, מי התחתן ברבנות ומי לא ולממסד הרבני לא תהיה ברירה אלא לשחרר את הרסן ולאפשר נישואים אזרחיים – אחרת הם יישארו עם הקהל הדתי וזהו בערך. זה לא נעצר פה, לדעתי. זה עוד רחוק, אבל הגדרות היהדות כמו שאנחנו מכירים אותם יהיו חייבות להיות גמישות יותר. בדיוק כמו שבארה"ב כל מי שיש לו בעבר הרחוק יהודי בשושלת שלו מחשיב את עצמו כיהודי, הרי שמתישהו לא תהיה לדעתי ברירה ליהדות האורתודוכסית אלא להתפשר בנושא, אחרת היא פשוט תשאר בלי יהודים. איך עושים את זה נגד מה שנראה היום כחוקים ברורים שהחזיקו מעמד אלפי שנים? אל תדאגו, ההלכה והיהדות הרבה יותר גמישות ממה שנדמה לכם, במיוחד כשהם רואים סכנה קיומית עליהם. ומי שלא ייתגמש? הוא פשוט יישאר מאחור.

ואם כבר דיברנו על גמישות, צריך לומר מילה גם על החברה החרדית. אני מודה, אני מכיר את החברה הזאת הרבה פחות ויש לי מעט מאוד מכרים בה. בדיוק כמו שחילונים מסתכלים על דתיים כגוש אחד, כך גם לדתיים (ולשעברים, כמוני) יש נטיה להסתכל על החרדים כיחידה אחת, כשבבירור זה לא כך. אחרי שאמרנו את זה, אני חושב שזה די בטוח להגיד שגם הקהילה החרדית בדרך לשינוי שקשה לנו לתאר. זה די ברור לי שבחברה החרדית – גם אם לא בקרב המנהיגים שלהם – יש הבנה שככה זה לא יכול להמשך. יש גבול לכמה אפשר לחיות בדוחק, על חשבון המדינה, עם ילודה עצומה. המספרים כבר עכשיו מראים על מגמה של ירידת ילודה בקרב הציבור החרדי, מגמה שרק תתגבר בשנים הקרובות. מגמה נוספת היא היציאה לשוק העבודה של חרדים רבים, יציאה שנבלמת בעיקר על ידי הרבנים שלא מאפשרים לצעירים ללכת לצבא ובכך מכריחים אותם להשאר בישיבה עד גיל מאוחר מאוד או פשוט לעבוד בשחור (סידור שרע לכל הצדדים). במאמר מוסגר, צריך לומר שהמדינה מבינה את זה ומנסה בדרכים שונות ומשונות להכשיר את יציאת החרדים לשוק העבודה כבר בגיל צעיר יותר ובלי לעשות צבא – סידור שמבחינה כלכלית הוא נכון אבל לטעמי פסול מוסרית (פתרון של שירות לאומי הוא לדעתי נכון הרבה יותר מהרבה מובנים – הצעירים יוכלו לעשות אותו בתוך הקהילה שלהם בלי להחשף לחברה החיצונית שהרבנים שלהם כל כך חוששים ממנה, אבל זה באמת נושא לדיון נפרד).

כמו שאמרתי, אני חושב שזה רק עניין של זמן עד שהסכר ייפרץ ונראה יותר ויותר חרדים עוזבים את הישיבות על מנת להתפרנס, והרבנים שלהם ייצטרכו להתיישר ברגע שהלחץ הציבור יהיה גדול מספיק. ומה ייקרה אז? את זה אפשר רק לדמיין. אמר לי פעם חבר חכם – "אתה יודע למה קוראים להם חרדים? כי הם מפחדים. הם מפחדים מה ייקרה כשהם ייחשפו לחברה אחרת, ולכן הם מעדיפים להתסגר בתוך הקהילה". והוא צדק לגמרי. אבל הבעיה של הציבור החרדי היום היא שהוא כבר לא קטן ושולי אלא מספיק גדול מכדי שתמיכה מהמדינה תאפשר לו להעביר את החיים בלי ליצור מגע עם הסביבה. ואם תסתכלו על מה שקורה בעולם החרדי בעקבות חדירת האינטרנט (רק תחשבו על ילד חרדי שחושב על משמעות אלוהים ועד עכשיו לא היה לו עם מי לדבר והיום יש לו כמה וכמה פורומים לחלוק את הפחדים שלו ואנשים שיספרו לו שחילונים לא אוכלים ילדים ואפילו לא כולם מעשנים סמים כל היום) תבינו שברגע שהמחסום ייפרץ, השמים הם הגבול. זה לא אומר שהקהילה החרדית תעלם (לצערי. בניגוד למה שאני חושב על דתיים לאומיים, לקהילה החרדית אין ערך מוסף אמיתי) אבל היא כן הולכת להשתנות בצורה ניכרת ב-10-20 השנים הבאות. חכו תראו, הולך להיות מעניין פה.

הכפר האולימפי
אגוארו. חתיכת הצהרה

No Comments

אלון 28 ביולי 2011

זה מחזק את מה שכתבתי אתמול, שבעתיד (הרחוק אמנם) הדת תהיה בשוליים.

בני תבורי 28 ביולי 2011

אריאל,
פוסט מעניין ומעורר מחשבה. מקווה שיש לי יתרת זכות לראות את השינויים…
אלון,
היכן אוכל לראות את מה שכתבת בנוגע להיעלמותה של הדת?

אלון 28 ביולי 2011

בתגובות בפוסט הקודם של אריאל. היית צריך להשתתף בדיון.

בני תבורי 28 ביולי 2011

אלון,
אתה צודק, הפספוס כולו שלי.

אריאל גרייזס 28 ביולי 2011

אלון, איך אתה מגיע ממה שכתבתי לזה שהדת תהיה בשוליים? הדת תמיד התאימה את עצמה ותמיד תתאים את עצמה למציאות אם היא רוצה להשאר רלוונטית. צריך לזכור שיש לה יתרון מאוד גדול – היא לא חייבת להיות צמודה לשום חוק הגיוני אז אין לה בעיה להחליט שחוק מסוים פתאום לא רלוונטי (לדוגמא, כמו שהאפיפיור היום מתיר שימוש בקונדומים והיהדות מתירה שימוש בגלולות, בעוד פעם הם אסרו על כך). אין פה שום סיבה לחשוב שזה יהפוך ללא רלוונטי או בשוליים

אלון 28 ביולי 2011

הכח של הדת הוא מהסגירות ומהשליטה הטוטאלית על המאמינים. הפתיחות של הנצרות, שכבר קיימת בארה"ב, היא אחת הסיבות לכך שפחות אנשים מאמינים באלוהים. אין לי ספק גם שאפיפיור מתקדם ורבנים שנותנים לאוכלוסייה שלהם להתערבב הם עוד סיבה לחזרות בשאלה.
תחשוב על כל המוסלמים שאתה פוגש בארה"ב ופתאום הם שותים אלכוהול, לא ממש מקיימים את חוקי האיסלם או ההודים שמתחילים לאכול סטיקיים. ככל שהחרדים או הדתיים יהיו מסביב לחילונים ככה ההשפעה של הדת עליהם תקטן. שוב, זה תהליך ארוך אבל תחשוב איפה היית לפני 500 שנה אם היית צועק שאין אלוהים.

דורי 28 ביולי 2011

> אבל תחשוב איפה היית לפני 500 שנה אם היית צועק שאין אלוהים.

אני אשאל את מקיאוולי.

גיל 29 ביולי 2011

אין שום סיכוי שהדת תהיה בשוליים לצערי. היא בטח תשנה צורה אבל תמיד יהיו דתות חדשות. אם אנשים בשנים האחרונות נמשכים לדת כל כך מטופשת כמו סיינטולוגיה אז אין תקווה לדעתי.

אריאל גרייזס 29 ביולי 2011

סיינטולוגיה זה באמת דפוק לגמרי, הא? כמה אידיוט צריך להיות כדי להאמין ב"דת" שהממציא שלה הצהיר שהוא ממציא אותה כדי להרוויח כסף?

דורי 29 ביולי 2011

כלומר בניגוד לדת שמאמינה באישה נשואה שהיא גם בתולה גם בהריון וגם לא נהנתה.

אורן 4 באוגוסט 2011

לצערי הפעם אני קצת חולק עליך.אמקד את דברי ב2 נושאים ואסביר,
1. הדתיים לאומים- לטעמי מגזר האוכלוסיה הטוב והאיכותי בארץ.כמובן שיש ביניהם יוצאי דופן אבל הגוש הגדול פשוט אנשים יוצאי דופן באיכותם ובאישיותם. פחות או יותר מדובר בבני עקיבא….
למרות שלעיתים נראה שהאנשים הללו קצת מקילים ראש בעינייני דת (מה שנקרא בעגה דתי לייט), הרוב המכריע ממש לא. הציבור הנ"ל מקפידים על קלה כחמורה ומקיימים אותה בהמון שמחה.

דבר נוסף שמרשים אותי בציבור הנ"ל הוא הכיבוד והכבוד להורים ולמבוגרים. לא מתוך פחד כי אם מתוך כבוד.
אי לכך, כשבחור מגיע פרקו , ואם יש חשש שהכלה או החתן לא שייכים לעם היהודי במאה אחוז (עולים חדשים…), אז הם יבצעו הכל עמ' שזה יהיה כהלכה גם אם זה אומר התהליך המייגע של גיור !
אצל החרדים זה אף חמור יותר.
כך שבעיניין ההתבוללות אני לא רואה איזו סיטואציה שמקבילה לאמריקאים.גם לא עוד מאה שנה.

ובכלל 100-200 שנה, מי אמר שהמין האנושי ישרוד….? אבל זה נושא אחר.

2.לעיניין החרדים.
מהכרות עמוקה עם העולם החרדי יש בו הרבה זרמים. כך שהיום מאוד קשה להגדיר אותם או להכליל.
אבל אומר זאת, אכן יש הבנה בקרב הזוגות הצעירים של העולם החרדי שאין מצב שהם יחיו כמו עניים, ולכן הם מחכים עם כמות הילדים המטורפת שהיתה בעבר, ולו רק בשביל לשמור על רמת חיים ראויה ולא של עניות.
היום חלק לא מבוטל מהם יוצא עם בני הזוג בימי שישי בבוקר כמונו, לאורחת בוקר טובה. מחזיקים בפלפונים, מחשבים מכוניות ,רואים סרטים וסדרות (מהאינטרנט), אוכלים פיצה, ושותים קולה ומאוד מעורבבים עם החילוניים.
אבל ופה האבל הגדול, הם תמיד חושבים וימשיכו לחשוב כקהילה.הם לא יצאו ממנה ולא רוצים בכך.פה מגיע נושא הזרמים לטובתם. כל אחד מתאים את עצמו לקהילה לפי הזרם אליו הוא משתייך.
שחור שלובש חליפה, או ללא חליפה. עם מגבעת או ללא וכו'.
הם תמיד יתיעצו עם המנהיג שלם (הרב),ולרוב יקבלו את דעתו.
לכן הם תמיד ישארו במסגרת החרדיות ולא יהיה שום סכר של נטישת העולם החרדי.
טוב או לא , זה עניין של השקפה והכרות .אני רק מציג את המצב לאשורו.

דבר נוסף,
אמא שלי היא בלנית במקווה, והיא משתפת אותי ומספרת לי, שהיום יש נטייה עצומה ברבנות, להקל כמה שיותר עם הציבור החילוני בכל המגע שלהם עם הממסד הדתי, כגון חתונה.
היא אומרת לי שההטבלה במקווה לחילונים הרבה יותר קל ובכלל לא מחמיר,לעומת כלות דתיות.
הכל במטרה שלא תהיה נטישה לכיוון נישואים חילוניים.
ממש הופעתי כשהיא ספרה לי את זה. היא הוסיפה שיש דאגה אמיתית בעולם הדתי ממגמת החתונה האזרחית, משום שבעוד דור אחד או שניים באמת תהיה בעיה שלא ידעו מיהו יהודי ומיהו לא, ולכן היום הם עושים הכל על מנת להקל.
סתם חומר למחשבה.
המשך יום מציון וסופ"ש מהנהן

אריאל גרייזס 4 באוגוסט 2011

דיברת על הרבה דברים, שעל חלק גדול אני לא מסכים, אבל אני חייב להגיב על משהו אחד:
הקונספציה הזאת שהציבור הדתי לאומי הוא "הציבור הטוב והאיכותי בישראל" היא משהו ששמעתי הרבה פעמים, גם אצל דתיים ובמפתיע גם אצל חילונים, וקשה לי איתה מאוד. כן, זה בהחלט הציבור ששולח היום את האחוזים הכי גדולים של מתגייסים לקרבי (וגם אחוזי המתגייסים, בקרב הבנים, הכי גדולים), הוא גם הציבור עם אחוז גבוה בצורה חריגה של קצינים אבל אני לא יודע כמה לייחס את זה לאיכות – לדעתי זאת הדרך של הציבור הדתי להתערות במדינה. ככה הוא מרגיש שייך.
מהצד השני, זה גם הציבור שממנו יוצאים נוער הגבעות, זה הציבור שבגופו מונע ממדינת ישראל להגיע להסכם על מדינה פלסטינית, אם על ידי התיישבות בשטחים ואם על ידי זלזול כבד בזכויות של הפלסטינאים שגרים שם (עוד לא פגשתי מתנחל שעניין אותו שבגללו חייל צריך לעמוד במחסום או שבגללו פלסטינאי צריך לנסוע ארבע שעות כדי להגיע לכפר שמרוחק 10 ק"מ). הציבור הדתי-לאומי, שיש לי אליו הרבה כבוד, לקח אג'נדה אחת – של ארץ ישראל השלמה – וקידש אותה ברמה כזאת שכל דבר מתבטל מולה. אני לא יודע כמה זה איכותי, אני חושב שזה מאוד בעייתי כי מתישהו הדיסוננס הזה בין שירות המדינה לבין האג'נדה הזאת ייתפוצץ (מן הסתם, כשיחליטו לפנות את השטחים) ואז אף אחד לא יישמח או ייקרא להם איכותיים. ושוב, זה בלי לזלזל בעובדה שמדובר באנשים יצרניים שמשרתים בצבא ומהווים חלק לא קטן מהבסיס של המדינה.
לגבי כל השאר – אני חושב שאתה טועה. שינויים מתרחשים הרבה יותר מהר ממה שנדמה לנו. כמו שאמרתי – לפני 20 שנה אף אחד בכלל לא חשב להעלות את המילה הומואים אצל דתיים, היום מקבלים אותם. זכויות נשים וכו'. הקדמה והטכנולוגיה בעיקר דוחפות את הדת למקומות שהיא חייבת להתמודד עם דברים מסוימים שפעם היא לא התמודדה איתם. וזה מביא שינויים

Comments closed