על הקריסה של הרד סוקס

הנה וידוי – עד לשניה האחרונה לא האמנתי שהרד סוקס יצליחו לפשל פה. בניגוד לכל חוזי השחורות, ההרגשה שלי היתה שהקבוצה הזאת מספיק טובה כדי להצליח ולא פחות מכך – שהמורשת הלוזרית של הקבוצה נשכחה עם האליפויות של 2004 ו-2007. שזה די מצחיק, כי עד 2004 היה ברור לי שנאבד את זה.

טוב, מסתבר שטעיתי. והאמת, זה לא כזה כואב כמו שציפיתי. אפשר היה להרגיש את זה בא לאורך הרבה זמן, גם אם לא האמנתי שזה יקרה, והאמת – אני פשוט לא אוהב את הקבוצה הזאת. כל המיליונים שהוציאו בקיץ התבררו ככישלון גדול מאוד ברגע שהפיצ'ינג הפותח קרס ברעש גדול. הרכישה של לאקי היא כשלון מאוד גדול, קרופורד עוד לא ברור, אבל כרגע גם הוא נראה כהרבה מאוד כסף שבוזבז סתם כדי שהוא לא יגיע ליאנקיז אבל זה לא ממש מה שמשנה. אפילו קבוצה בינונית למדי לא מפסידה כל כך הרבה משחקים בחודש הכי חשוב של העונה. גם קבוצה בינונית מסוגלת לקחת יותר ממשחק אחד מתוך שלושה מול בולטימור שסיימה את העונה שלה. יש פה כשלון בכל הרמות, מהשחקנים, דרך המאמן שלא הצליח למצוא פתרונות לפיצ'ינג וכלה בהנהלה שלא ידעה להביא שחקנים מתאימים לעמדות החסרות (ולא, בדארד לא היה הפתרון, בדיוק כמו שאמרתי בזמנו). ומישהו צריך לשלם על זה.

כמו שאמרתי, זה לא כזה כואב. קשה לי להסביר בדיוק למה. גם ראינו את זה בא, גם לא הגיע לנו וסך הכל – לא עבר כל כך הרבה זמן מאז האליפות האחרונה. ואולי יותר מהכל – אני כן חושב שיש פה בסיס איתן לקבוצה שתוכל לרוץ הלאה – בוקהולץ, לסטר ובקט – שלושה פיצ'רים ברמה הכי גבוהה לא הולכים לשום מקום. אדריאן גונזלס, פדרויה, יוקיליס ואלסבורי לא הולכים לשום מקום. אז עם שיפור קל בפיצ'ינג וקצת יותר מזל, הקבוצה הזאת עדיין מסוגלת לשחזר את העונה האחרונה, למעט אותו חודש ספטמבר מקולל. ואם זה אומר שעכשיו אפשר לצפות בפלייאוף בלי מחויבות רגשית (טוב, לפחות עד שהיאנקיז יעופו) – אני יכול לחיות עם זה

שנאטובה ספורטיבית
שאלקה - מכבי חיפה. פוסט חי לשנה חדשה

No Comments

גיל 29 בספטמבר 2011

אין דבר כאלו. אתמול ישבתי יותר מ5 שעות מול המסך לראות את המשחקים על מסכים מפוצלים ואז שעתיים לראות את כל הסיכומים. בעיניי, ערב הספורט הכי גדול שיצא לי לראות.

רק תיקון קל, גם תחילת העונה הייתה גרועה. אם הייה להם פתיחה בינונית הם היו בפלייאוף.

Comments closed