מחשבות בעקבות שבוע בצאלים

ערב נינוח היום. ליברפול מנצחת בצ'לסי, הפטס לא משחקים ושתי קבוצות הפנטזי שלי בדרך להפסד בטוח (ככה זה כשאתה משחק מול אהרון רוג'רס), אז אפשר להעלות טיפה זכרונות משבוע המילואים שהסתיים אך לפני יומיים. כמה מחשבות והבחנות מחמישה ימי מילואים:

– לכולם יש היום אייפון. לכולם. חוץ ממני, כמובן

– מכבי תל אביב היא עדיין טופיק הספורט מספר אחד. השביתה ב-NBA במקום שני לא רע

– מעולם לא שמעתי דיבורים על פוטבול כמו ששמעתי השבוע. היה מישהו שאפילו ידע שיש ליגה בארץ

– אם אתה יכול לקלוט סלולרי בתא תותחן, מה זה אומר על העמידות של שיריון הטנק בפני פגזים?

– למה כשסוף סוף הפטס נותנים משחק טוב, אני נמצא 20 ק"מ באמצע המדבר?

– ולמה לעזאזל לא שמתי למשחק הזה הקלטה?

– הסיפוק מלפגוע במטרה, אפילו אחרי 15 שנות מילואים, משום מה לא קטן. אני מניח שעמוק בפנים, כולנו עדיין ילדים קטנים

– אין דבר מאכזב יותר מללבוש את המדים שלך ולגלות שהחגורה טיפה צרה עליך

– אם מדינת ישראל רוצה לפתור את בעיות המים שלה, כל מה שהיא צריכה זה לדאוג לשלוח את הפלוגה שלי למילואים חודשיים בשנה. כבר שנתיים שלא יורדת טיפת גשם בנובמבר – עד שסחבק נשלח למילואים, כמובן

– לנגדים יש מין כזה משחק כשהם מזכים אותך על טנקים – הם יגידו לך לגרז כל מיני דברים ולא משנה מה תעשה, לפני שתיים בצהריים הם לא ישחררו אותך.

– בתמורה, גם לנו יש משחק – אנחנו לא עושים כלום ומשתחררים בשתיים וחצי. בכל זאת, גם הם צריכים לצאת הביתה בדיוק כמונו

– ובסוף תהליך הזיכויים, תמיד יוצאים שווה בשווה, לא היה יותר קצר פשוט לוותר על כל התהליך? בכלל, תחשבו כמה כסף הצבא היה יכול לחסוך אם היית מגיע לבסיס ב-10, עולה על הטנק ויורד ישר לשטח, במקום לבזבז את כל היום הראשון בהחתמות? כן, אז הצבא היה מפסיד כסף של מברג אחד או שניים שהיו הולכים לאיבוד, אבל כנראה שזה מחשבה מתוחכמת מדי בשבילו

–  עוד רעיון מהפכני – אימון תמיד בנוי ככה שבלילה האחרון נערך תרגיל גדודי שלוקח כל הלילה ובסופו אתה צריך לנהוג שעתיים-שלוש הביתה אחרי 24 שעות בלי שינה. כמה חיילים צריכים להירדם על ההגה כדי שאולי ישנו את הרוטינה הזאת?

– חוק מרפי של המילואים מס' 238 – אף פעם לא ייגמר לך הדלק בטנק. אלא אם כן ערב קודם תבוא אליך מיכלית כדי למלא אותך ותגיד לה – "לא צריך, יש לי עוד 700 ליטר"

– 18 מיליון שקל השקיעו בצאלים כדי לבנות בניין שבו אתה חותם על הציוד ומזדכה עליו. 18 מיליון בשביל 30 דקות. ועדיין התור באורך הגלות. העיקר שלצבא אין מקום לקיצוץ בתקציב

– ושבאמצע החורף, אתה צריך לישון באוהל דולף שאין מצב שהוא מחזיק ברוחות של צאלים, ככה שבסוף אומרים לך שעדיף שתביא אוהל מהבית.

– ושלשישה טנקים יש ביחד הקצבה ל-90 ק"מ שלמים לאימון של שבוע

– חוק מרפי של המילואים מס' 9 – לא משנה כמה זמן תארוז מראש, תמיד תשכח משהו

– איזה ניצחון על צ'לסי, הא?

יומן אליפות של הניינרס. דיון בשירת הפורטי-ניינרס ולקחים ערכיים להווה
לקראת בית"ר ירושלים. פוסט בלי כדורגל

No Comments

מוטי 21 בנובמבר 2011

עוד חוק מרפי – כמה שלא תנסה לצמצם באריזת התיק – עדיין 60% לא יהיה בשימוש…

עד שסוף סוף פילי מנצחים משחק… לא ראיתי אותו

אלון 21 בנובמבר 2011

חבר שלי נהג פעם בנגמ"ש ביום האחרון של האימון בצאלים. פתאום הוא בלם בפתאומיות והראשים של כל הנרדמים נדפקו בדפנות. אחרי מבול קללות שאלו אותו מה קרה והוא אמר שהיה פיל על השביל.
לצערנו הנוהל ישתנה רק אחרי שיהרגו חיילים.

ברק מ. 21 בנובמבר 2011

יכול להיות שהיית איתי באימון? היו איתנו כמה טנקים.. (אני בגדוד 271).

לגבי ההערה שלך על הזמן של התרג"ד- השבוע בנוי כך שהאימונים הולכים בסדר עולה מאימון פרט עד לתרג"ד, אין דרך לעקוף את זה, אם יש לך פתרון אשמח לשמוע מה הוא.

לגבי עניין ההחתמות- אמנם היה תור ארוך, אך התרשמתי שהוא זז די מהר. יש לי קצת בעיה עם מה שאתה אומר לגבי לקבל ציוד מוכן ולרדת ישר לשטח. אין לך משרתים שיעשו לך את העבודה- גם במילואים עם כל הכבוד.
יש עבודה ומישהו צריך לעשות אותה, או שתביא כח חלוץ שבוע קודם ( ואז גם צריך שמירה על הציוד בסופ"ש) או שתגיע בראשון ותעשה בעצמך.

אצלנו לצורך העניין הבנתי שהגיע כח חלוץ אבל עדיין היינו צריכים לעבוד קצת על הנגמ"שים לפני שירדנו לשטח.

אריאל גרייזס 22 בנובמבר 2011

אכן כן, עשינו שת"פ עם גדוד הנדסה.
לגבי התרג"ד – זאת סתם שמרנות, אפשר בקלות לעקוף את זה. בסדיר, היה לי תרג"ד שהתחיל באור יום ונמשך לתוך הלילה. אם כזה רוצים מעבר בין לילה ליום, למה אי אפשר להתחיל אותו ב-3-4 בצהריים ולסיים ב-12-2 בלילה, כדי לתת לאנשים זמן שינה נורמלי ביום האחרון שלהם?
לגבי הזיווד – יש פה שתי אופציות. אופציה ראשונה היא בכלל לא להוריד את הזיווד מהטנקים/נגמש"ים. כן, נכון, זה כרוך בזה שלא תחתים אנשים על זיווד אבל אם הצבא היה קצת פחות דואג על הציוד שלו שיילך לאיבוד ויותר על הזמן המבוזבז של החיילים שלו (וזמן שווה כסף, הרבה כסף) אז הוא היה מבין שהרווח שלו גדול מההפסד.
אופציה שניה היא כן – שיבוא סדירניק ויזווד את הטנק בשבילך. נכון, זה מישהו עושה עבודה בשבילך אבל צריך לזכור שכל יום מילואים עולה ימבה כסף לצבא ואם יש משהו שלא חסר לו זה סדירים שעולים לו גרושים. אם בחיל האוויר הטייס לא צריך לטפל במטוס שלו ולזווד אותו, למה אי אפשר לעשות אותו דבר בשיריון וחילות אחרים? זה באמת לא עניין של עצלנות, פשוט של חיסכון נטו

Comments closed