רד סקינס, להיות הקולטס

אני אחזור פה על דברים שכתבתי בפורום אחר: אוהדי הקולטס התפארו במשך השנים ברצף העונות עם 12 ניצחונות שלהם, רצף שנקטע רק שנה שעברה. אוהדי הפטס (וגם אחרים), לעומת זאת, תמיד טענו שכל זה לא שווה כלום בלי הפלייאוף – והעונה זה ברור עד כמה הם צדקו.

הפטס יגיעו השנה ל-12 ניצחונות, אולי אפילו ל-13 (כמו שאמרתי, דנבר שבוע הבא זה מוקש), אבל לכל אוהד פטס ברור שמדובר בעבודה בעיניים. אני לא מזלזל בעונה של 12 ניצחונות, יש קבוצות שלא ראו עונה כזאת כמה עשורים, ובטח לא ברצף של עונות כאלו, אבל צריך להגיד את האמת – קח ק"ב הול אוף פיים ושים אותו בכמעט כל קבוצה – בליגת המסירה של היום, זה יספיק בשביל להביא 12 ניצחונות בעונה. פשוט ככה. אין היום מספיק הגנות טובות בליגה כדי לעצור ק"ב מספיק טוב.

וזה בדיוק המצב של הפטריוטס היום. יש להם את טום בריידי, ברמה גבוהה מאי פעם לדעתי, שיחד עם המפלץ העונה לשם גרונקובסקי, מסוגלים לשים כמה נקודות שהם רוצים מול ההגנות הבינוניות ומטה בליגה. וזה יספיק ל-12 ניצחונות. אבל זהו בערך. בדיוק כמו הקולטס של השנים האחרונות, אין שום דבר שהם מסוגלים להביא איתם לפלייאוף, כדי לנצח קבוצה עם הגנה שמסוגלת לעצור, ולו קצת, את בריידי.

התקווה היחידה שלי? שאיכשהו נעשה חיקוי לקולטס של 2006, שהיו הגנת הריצה הגרועה בליגה, ופתאום בפלייאוף הפכו ליחידה מוצלחת. רק שאז היה להם את בוב סאנדרס שחזר לפלייאוף כדי להחיות אותם, את מי הפטס יביאו, רודני האריסון?

וזה מה שכתבתי לפני:

מתחיל כבר קצת להשבר, הרצף הזה של יריבות נחותות שהפטריוטס צריכים לא לזלזל בהן לפני שמגיע הפלייאוף. מתישהו, השחקנים יעברו להילוך נמוך יותר ואיזה קבוצה תנצל את זה – ההימור שלי שזה יקרה שבוע הבא בדנבר, מה שישאיר את השבועיים האחרונים מול הבילס ומיאמי לניסוי כלים אחרון לקראת הפלייאוף.

הרד סקינס, לעומת זאת, עדיין לא מהווים איום. זה משחק חוץ, נכון, אבל לוושינגטון אין את הכלים לאתגר את ניו אינגלנד. אין להם את ההגנה הנדרשת לעצור את בריידי וחבורתו ובהתקפה רקס גרוסמן אולי יחגוג לנו על הסקנדרי, אבל יש גבול אפילו למה שהם מסוגלים לתת (כלומר, "רק" 350 יארד וצמד ט"ד יהיו ערב הגיוני לגרוסמן היום). מה שצריך להתחיל לקרות זה שבריידי יערב יותר מאשר את גרדובסקי ו-וולקר במשחק ההתקפה ושמישהו, משהו, ייקרה שם בהגנה.

אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל המשחק השני של דנבר מול שיקגו (כן, כן, אני שונא את טיבו, אבל מה להגיד – הבחור הוא כמו תאונת דרכים – אתה לא יכול להסתכל הצידה, לא משנה כמה זה גרוטסקי ומגעיל) מעניין אותי היום לא פחות מהמשחק של ניו אינגלנד. יאללה, מתי מגיע כבר הפלייאוף, שנעוף בסיבוב הראשון ונגמור את זה?

אל אל ישראל (והם קוקסינלים)
יומן אליפות של הניינרס. התקפה ברמה של מעילה באימון

No Comments

Sp 12 בדצמבר 2011

עדיין שונא?! בשביל זה רואים ספורט… למרות שאיתן באמת מספיק להתחיל מהרבע הרביעי.
מדהים!

אלון 12 בדצמבר 2011

אולי יש אלוהים. אני מחכה להסבר טיבו השבועי.

אריאל גרייזס 12 בדצמבר 2011

אין לי מושג, לא הצלחתי לצלוח את החצי הראשון, זה היה הרבה יותר גרוע מתאונת דרכים.
חוץ מזה – באמת, הקיקר שם את זה בפנים מ-59 יארד, וטיבו הוא זה שמקבל את הקרדיט? עד מתי ישרים יעלוזו?

גיל 12 בדצמבר 2011

אתה רואה, ההשפעה של טיבו מגיע גם אליך. אפילו לקלל אותו אתה לא מצליח. התכוונת כמובן לעד מתי רשעים יעלוזו.

אריאל גרייזס 12 בדצמבר 2011

התכוונתי בדיוק למה שכתבתי..

Sp 12 בדצמבר 2011

אני אגיד לך משהו. ראיתי את המסיבת עיתונאים שלו והוא צנוע. נראה לי שאתה יותר שונא את ההייפ סביבו שממש לא תלוי בו. בכל מקרה רבע רביעי + הארכה הוא היה עם 18 מ24 לכמעט 200 וטאצ. ווינר

אריאל גרייזס 12 בדצמבר 2011

ברור שאני לא שונא אותו אישית אלא את ההייפ סביבו. אם הוא היה כל ק"ב אחר, נגיד אלכס סמית', אף אחד בכלל לא היה חושב להגיד שהוא ניצח את המשחק.
וינר? מה, זה הוא הכריח את מאריון בארבר לצאת החוצה במקום לבזבז שעון? זה הוא שעשה פאמבל לבארבר בהארכה? זה הוא שהכניס פילד גולס מ-59 ו-51 יארד? בחייאת, כמה קרדיט אפשר לתת לשחקן בינוני אחד?
מתי שהוא, כל ההילה הזאת של הווינר תתפוצץ כשהוא יתחיל להפסיד, אבל זה בדיוק מה שמאפיין אמונה דתית עיוורת – אין בינה לבין המציאות שום דבר.

austaldo 12 בדצמבר 2011

אם אתה משווה ל 2006 של הקולטס אז גם לפאטס יש את פטריק צ'אנג וברנדון ספייקס פצועים שצריכים לחזור לפלייאוף. עם ספייקס הגנת הריצה הרבה יותר טובה וצ'אנג הוא השחקן הכי חשוב בסקנדרי, בלעדיו הסקנדרי של הפאטס זה יצור עם 8 ידיים, 8 רגליים וללא מוח.
אם כי גם עם ספייקס וצ'אנג ההגנה של הפטריוטס היא לא משהו לספר עליו

אריאל גרייזס 12 בדצמבר 2011

חביבי, כשאתה מצטט מהיינלין, אתה צריך לזכור עם מי אתה מדבר..
וכן, העיקר שיש תקווה

מונטי פייטון 12 בדצמבר 2011

:)

גיל 12 בדצמבר 2011

אתה שוב מלכלך על הקולטס וזה לא בר השוואה. הקולטס לא שיחקו רוב הזמן בחוסר איזון מוחלט כזה. הרבה מהניצחונות בעונה הרגילה היו משכנעים ולא כאלו עם הלשון בחוץ כמו הפטריוטס. חוץ מזה שהקולטס לא הפסידו כל משחק ראשון בפלייאוף ואת זה עוד צריך לראות אם הפטריוטס יעשו. הקולטס גם רוב השנים שיחקו נגד קבוצות סבירות לפחות עם הגנות טובות כמו בולטימור. הפטריוטס נהנים מחצי שני קל במיוחד נגד קבוצות חלק תחתון בלבד ולכן המאזן שלהם מרמה לדעתי. ההתקפה שלהם מאוד חד מימדית ואם סוגרים את האמצע עם הטייט אנדים אין להם הרבה מה להציע. לקולטס הייתה אפשרות לתקוף דרך האוויר גם עמוק. אם כבר, הפטריוטס מזכירים לי יותר את הראמס של תחילה העשור הקודם שבו בעונה אחת הייתה להם ההתקפה הכי טובה וההגנה הכי גרועה והם עפו בויילד קארד.

אריאל גרייזס 12 בדצמבר 2011

זה ממש לא בקטע של ללכלך על הקולטס. זה להסביר את המצב היום. והמצב ב-10 השנים האחרונות זה שהתקפת המסירה היא כל כך דומיננטית שמספיק לך ק"ב הול אוף פיים כדי להגיע רחוק בעונה הסדירה. הפטס מאוד מזכירים לי את הקולטס של שנים קודמות, כי כמוהם הם תלוייים בק"ב שלהם לחלוטין. אתה אומר שהקולטס לא היו ככה? אז תראה את הקולטס של השנה ותבין.
חוץ מזה שאני לא מבין על איזה ראמס של תחילת העשור הקודם אתה מדבר, הראמס האלו הגיעו עד הסופרבול (וגם לקחו אחד שנתיים לפני)

austaldo 12 בדצמבר 2011

אריאל, אני יודע יפה מאוד עם מי אני מדבר בגלל זה הפרפרזה על היינליין :)
ולא, אין לי שום אשליות לגבי ההגנה של הפאטס, בסך הכל הם למשל חטפו מיליון נקודות מבפאלו עם צ'אנג וספייקס. אני לא מאמין שהם יצליחו לנצח יותר ממישחק אחד במיקרה הטוב.

גיל יקירי, אני ארענן את זיכרונך: הקולטס ב 2006 חוץ מאיזה שניים-שלושה מישחקים ניצחו *רק* עם הלשון בחוץ (אני זוכר שאפילו את בפאלו למשל הם ניצחו בקושי 17-16). בנוסף הם גם חטפו מטנסי ומדאלאס ואפילו יוסטון ניצחו אותם. הם הגיעו לפלייאוף לגמרי עם הלשון בחוץ ומהוויילד קארד.
ואגב, אם אתה מדבר על הראמס, אז בפעם האחרונה שהם עלו לפלייאוף הם ניצחו את המישחק הראשון ועפו בסיבוב השני.

גיל 12 בדצמבר 2011

השאלה היא אם הקווטרבק בהול אוף פיים בגלל שהוא מוציא מים מהסלע או שהוא היה ככה לפני זה. בכל מקרה, אני לא חושב שאפשר ללמוד יותר מדי מהעונה הזו. כולם מסכימים שהשביתה פגמה בהכנות ויש לך קבוצות לא מאוזנות בכל מיני צורות משונות. נראה מה יהיה שנה הבאה ואם בריידי יוכל להמשיך לעשות מה שהוא עושה היום בלי איום עומק רציני.

אני מדבר על הראמס שבין הסופרבולים. ההתקפה הייתה טובה אבל ההגנה שלהם הייתה נוראית.

אוסטלדו, אכן היו לקולטס גם שנים כאלו אבל הן מעטות בעשור הזה. בסך הכל ההגנה לא הייתה כל כך גרועה וההתקפה הרבה יותר מגוונת. אם הפטס ישחקו ככה כמה שנים אז אפשר יהיה להשוות, אחרת זו פשוט חריגה סטטיסטית כרגע עבורם.

תומר 13 בדצמבר 2011

אני לא מבין על מה אתם מדברים.
מתי – חוץ מרנדי מוס – היה לפאטס איום ממשי בעומק? דיון בראנץ', ו…. בערך זהו. במיוחד בשנים האחרונות.
ההגנה של הפאטס, שבחצי הראשון של העשור הקודם הייתה זו שהביאה להם אליפויות (אגב, בנושא טיבו – איפה טום בריידי היה היום בלי וינאטרי? אף אחד לא יכול לדעת).
בריידי תמיד היה הק"ב הזה שמוצא את הרסיבר בסלוט (או טייט אנד) לחמישה-שבעה יארדים ומזיז את השרשראות וואן פליי אט א טיים. השנה, ואני חושב שרואים את זה באופן די מובהק בליגה, בריידי משחק פחות או יותר אותו דבר, רק השאלה היא מול איזה הגנות הוא מתמודד. אין מה לעשות – הרננדז את גרונק את וולקר יעשו את שלהם, אבל למעט וולקר אין להם וטרנים של ממש, ומדי פעם הכדורים קופצים להם מהידיים. כשאתה משחק על סלאנטים ויארדים קצרים יחסית, הסיכוי שהכדור הזה ייחטף הרבה יותר גדול כי מרכז ההגנה צפוף יותר (המשחק מול בפאלו הראה את זה באופן נהדר).
לגבי ההשוואה לקולטס – יכול להיות באמת שחזרה של פאצ'אנג וספייקס יביאו איזה מומנטום א-לה אינדי 2006 (ואינשאללה שלא), אבל השאלה היא עדיין אם הם יוכלו להתמודד, גם בהגנה וגם בהתקפה, מול קבוצות כמו בולטימור ופיטסבורג.

ומעבר לכך – זה רק אני, או שה-NFC פתאום נראה הרבה הרבה הרבה יותר חזק?
לא יודע אם זה אפקט מאנינג, השביתה או מעשה טיבו – אבל זה נראה כמו פער ענקי.

Comments closed