10 סיבות בגללן הג'טס ייראו את הפלייאוף מהבית

In כללי
  1. בגלל אפקט השנה השניה: זה לא חדש בליגה, ראינו את זה קורה בניו יורק עם הרמן אדוארדס ועם אריק מאנג'יני (זוכרים את התקופה שהוא הופיע בסופראנוס ואנשים קראו לו "מאנג'יניוס". אח, הצחוקים) וגם בקבוצות אחרות – מגיע מאמן  בלי יותר מדי ציפיות, נותן עונה ראשונה טובה ושנה אחר כך מתרסק כי כולם מכירים אותו והוא כבר לא מפתיע אף אחד.
  2. בגלל הריצה: השחקן שהכי ייחסר לג'טס השנה הוא תומאס ג'ונס. זה שהביא (כן, הוא ולא רקס גרוסמן, הייתם מאמינים?) את הברס לסופרבול היה השחקן הכי אמין בהתקפה של הג'טס שנה שעברה והציפיה ששון גרין – שחקן שנה שניה – יצליח לשאת את העול בקבוצה שתנסה לשחזר את הסטטיסטיקות משנה שעברה עשויים להתפוצץ לראיין בפנים. ולא, לאנדיאן טומלינסון הוא לא הפתרון כי..
  3. בגלל לאנדיאן טומלינסון: אלוהים עדי שהיו תקופות שהערצתי את LDT, אבל התקופה הזאת מזמן מאחורינו. טומלינסון כרגע הוא עול התקפי כי הג'טס יהיו חייבים לשתף אותו ולתת לו כדורים אבל כבר מזמן שאין לו את המהירות שהיתה לו פעם והוא גם מאוד מועד לפציעות.
  4. בגלל שמארק סאנצ'ז עדיין ילד: בהחלט ייתכן שיום אחד מארק סאנצ'ז יהיה אחד הק"ב המובילים בליגה אבל כרגע מדובר על שחקן שמסר הכי אינטרספשנס אחרי ג'יי קאטלר שנה שעברה (בבערך שני שליש ניסיונות ממנו) והצליח להשלים רק 53% מהמסירות שלו. נכון, הביאו לו את סנטוניו הולמס ונכון שבפוסט סיזן הוא נראה מצוין, אבל אלו רק שלושה משחקים ואסור להסיק מהם יותר מדי. במיוחד אם שני הסעיפים הקודמים ייתגשמו, השנה הרבה יותר יהיה מונח על הכתפיים של סאנצ'ז ולא בטוח שזה לטובת הג'טס
  5. בגלל הבלאגן: יש מעט מאמנים שמסוגלים להסתדר עם שחקן בעייתי ולנצל אותו לצרכייהם, יש מעט מאוד מאמנים שיצליחו להתמודד עם שניים – סנטוניו הולמס ואנתוניו קרומרטי – ועוד לשלב את זה עם דוקו-ריאליטי של HBO. בהצלחה עם זה, ראיין
  6. בגלל הלחץ: ניו יורק היא סיר לחץ תקשורתי שלעס וירק מאמנים עם הרבה יותר ניסיון מרקס ראיין ויעשה בדיוק את אותו דבר גם לו ברגע שייתגלו חריגות במכונה. תוסיפו לזה את האיצטדיון החדש שיביא הרבה מאוד אנשים עם כסף – אבל לא בטוח כמה סבלנות לכשלון – ובמיוחד את רמת הציפיות הגבוהה אחרי ההגעה לגמר ה-AFC שנה שעברה – ותקבלו מתכון בטוח לצרות ברגע שלא הכל יילך לפי התוכניות.
  7. בגלל דארל ריוואס: גם אם ריוואס ייצא מההולדאאוט שלו בזמן ויקבל חלק מהחוזה שהוא רוצה, דברים מהסוג הזה אף פעם לא באמת נגמרים על מי מנוחות ובין השחקן למועדון כמעט תמיד נשארים משקעים שצפים בדיוק בזמן הכי לא נכון. אבל הבעיה העיקרית היא העובדה שריוואס נכנס להולדאאוט ולא מוכן להתפשר על שיפור חוזה, מה שמראה שהשתן עלה לו לראש עם כל התשבוחות שהוא קיבל בשנה האחרונה. קורנרים עם אגו מנופח זה אף פעם לא דבר טוב.
  8. בגלל הפה של רקס ראיין: בדרך כלל אני לא מחבב אנשים עם פה יותר גדול מהקבלות שלהם, אבל אצל ראיין אני מוכן לתת הנחה, כי האיש פשוט מצחיק אותי. הוא עושה את המשחק – במיוחד בליגה שמנסה כל הזמן להוציא את הכיף – הרבה יותר מעניין, והיריבות בינו לביליצ'ק (גם אם היא מתוחזקת על ידי צד אחד בלבד, מה שהופך אותה לטעמי למשעשעת במיוחד) הופכת את הבית לעוד יותר מרתק. רק מה, ישנה נקודה שבה שחצנות יכולה לפנות נגדך, וזה קורה בדרך כלל כשהדברים לא עובדים כמו שצריך.
  9. בגלל שהם פשוט לא כזאת קבוצה טובה: וזאת אולי העובדה הכי חשובה. עם כל ההייפ על ההגנה הכי טובה בליגה והתקפת הריצה הכי טובה בליגה, אנחנו עדיין מדברים על קבוצה שסיימה את העונה שעברה עם 9 ניצחונות  בלבד- שניים מתוכם מגיעים מול קבוצות שגמרו את העונה. זאת קבוצה שהפסידה לבאפלו פעם אחת ולמיאמי פעמיים. קבוצות טובות לא מפסידות משחקים כאלו – והשדרוגים באוף סיזן לא גורמים לי לחשוב (במיוחד עם החסרון של ג'ונס ושל אלן פאנקה החיוני מאוד בהגנה על סאנצ'ז) שאנחנו הולכים לראות שיפור דרמטי העונה.
  10. כי האמת, די נשבר לי מהם.

No Comments

zehu 3 באוגוסט 2010

איחולי הצלחה לך עם הבלוג.
איחולי אי-הצלחה לג'טס.
בתקווה שהעונה של ניו-ג'רסי תהיה משעשעת כמו הבלוג.

omer 3 באוגוסט 2010

מזל טוב

לא מסכים לגבי ריווס, כי באמריקה אחרי ששחקן יוצא מההולדאאוט הכל נשכח. מתיחסים לזה כביזנס, כל אחד מנסה לדאוג לאינטרסים שלו. כשהשחקן חוזר להתאמן ולשחק היחס אליו הוא כמו כל אחד ולשחקנים האחרים וגם למאמן לא אכפת מה מצב החוזה שלו. על המגרש הכל נשכח. יכול להיות שלג'טס תהיה בעיה עם ריווס ויכוללהיות גם שהוא לא יהיה כזה טוב כמו שחושבים אבל אם הוא ייצא מההולדאאוט שלו זו לא צריכה להיות בעיה.

גם תומס ג'ונס זה לא אבדה נוראית. הוא כבר זקן וכבר לא הרץ הראשי של הקבוצה. תומלינסון זה לא הפיתרון (או שכן, לא יודע) אבל העונה שלהם לא תיפול בגלל תומס ג'ונס.

אריאל גרייזס 3 באוגוסט 2010

עומר, לגבי ריווס, הכוונה שלי היתה לצד השני – אצלו יישאר משקע כלפי המערכת שלא נתנה לו את מה שהוא רצה ולכן הוא ייתן פחות תפוקה, אפילו אם זה לא יהיה בכוונה. אני מתקשה להאמין ש"הכל ביזנס", איפה שיש אמוציות, יש משקעים.
לגבי ג'ונס – כבר שנים אני אומר שהוא השחקן הכי אנדרייטד בליגה וכבר שנים קוראים לו זקן. האיש עשה יותר מ-1,400 יארד שנה שעברה וכבר חמש שנים הוא לא יורד מ-1,000 יארד- אתה לא מחליף כזה דבר בקלות כזאת (וסתם בקטנה – טומלינסון עשה חצי מזה שנה שעברה).

YG 3 באוגוסט 2010

אז מי מהחטיבה כן תהיה בפלייאוף? מיאמי??

austaldo 3 באוגוסט 2010

מה יהיה? אתה לא תילמד אף פעם? עוד לא למדת מה קורה כשאתה פותח את הפה הגדול שלך?
רק בגללך אני הולך לשים כסף על זכייה של הג'טס בסופרבול – אם אני הולך לסבול מהם לפחות אני אעשה עלים קצת כסף …

דוד רוזנטל 3 באוגוסט 2010

אם אתה מתכוון לעצמך ב"דבר קטן וטוב", הדעה שלי חצויה. דבר קטן? בהחלט, אבל לגבי ה"טוב" אני לא כל כך בטוח.

מברוק על הבלוג, אח!

גיל 3 באוגוסט 2010

וואו, מזל טוב וכל הכבוד. נקווה שתצליח לתחזק אותו כי זה לא פשוט. אני רואה שיש פריחה של בלוגים על ספורט לאחרונה. נבוא להציק לך גם פה לפעמים.

אריאל גרייזס 3 באוגוסט 2010

YG – הכוונה כמובן לבאפלו, חשבתי שזה ברור
לכל השאר – תודה

עמר סלע 3 באוגוסט 2010

בהצלחה גרייזס. שתפסיד בפנטזי ותנצח בבלוג.

דודי 4 באוגוסט 2010

עוד מקום שהגרייזס הזה נדחף
כבר אי אפשר ללכת לשום מקום בלי לראות אותך

מברוק על הבלוג ושיהיה לך בהצלחה בבלוג
ומה שיעשה את הבלוג שלך טוב במיוחד זה אם הקבוצות מעיר השעועית, יהיו שילוב של כשלון והסרחה

יובל -אוהד ג'טס 4 באוגוסט 2010

שכחת סיבה 11:אתה אוהד פטריוטס אז כואב לך לראות את הג'טס מצליחים.
אבל אני בכל זאת מסכים איתך על הרבה דברים,למרות כל השינויים,אני מאמין שבתור קבוצה בכל זאת נחלשנו,התקפת הריצה שלנו לא מה שהייתה,זה שם הרבה לחץ על סנצ'ז,שאלה היא אם הוא מוכן?
לגביי הגנה אין ספק שהשתן עולה לריווס לראש ואני מאמין שזה יבוא על חשבון ירידה ביכולת האישית,אבל מבחינת קורנרים יש לנו אמצעים לדאוג שזה לא יפגע בקבוצה,וילסון וקורמטי,מקווה שהעונה נתקדם יותר ונצליח יותר.

Comments closed