משנכנס מרץ מרבין בשמחה

זה מרץ פה, הגיע הזמן לכמה סיפורי מכללות

פתאום שמתי לב שאני כותב בדה-באזר כבר כמעט שבועיים ועדיין לא עלה אפילו פוסט אחד שנוגע בספורט אמריקאי, כביכול הלחם והחמאה שלי. אבל עכשיו אנחנו סוף סוף במרץ (ובהזדמנות זאת, אני רוצה למחות על התווספותו של יום בפברואר, שעיכב את מרץ ביום שלם!), החודש השני הכי טוב בלוח השנה של חובב הספורט האמריקאי, ויש יגידו – הטוב ביותר – ואין זמן טוב מזה להתחיל להתרכז במה שבאמת חשוב.

כשאנשים מסתכלים על כדורסל מכללות, הרבה פעמים אני מקבל תגובות שמתייחסות לרמת הכדורסל הנמוכה. ולמרות שזה נכון ברובו, זאת לא הסיבה שבגללה אלו שמכורים עוקבים אחרי כדורסל המכללות באדיקות שעכברי NBA לא מסוגלים להבין. הכדורסל הוא רק החלק המשני פה. היריבות, המתח, ההתרגשות של ילדים בני 18 שאומה של 300 מיליון איש צופה בהם (וגם מהמרת עליהם, צריך לומר), וכמובן- ההפתעות, הם אלו שהופכים את הספורט הזה לכל כך מרתק.

ויש את הסיפורים הקטנים. בארץ כולם מכירים את יוקון (האלופה היוצאת, שהיום לא בטוח שתצליח להתברג לטורניר בכלל) בזכותם של שפר והנפלד, ומי שעוד קצת מתעניין מכיר את היריבות בין דיוק לנורת' קרולינה ופרוספקט NBA אחד או שניים, אבל כדורסל המכללות הבאמת מעניין הוא לא זה של הקבוצות הגדולות, אלו מה-ACC או הביג איסט, אלא דווקא מהקבוצות הקטנות יותר, אלו שאם תתקל בהן לא בטוח שתדע אפילו איפה מאיזה מדינה הן מגיעות. יותר מ-300 קבוצות מרכיבות את החטיבות השונות ולכל אחת יש סיפור משלה. הנה שני סיפורים כאלו, לקראת הטורניר הבא עלינו לטובה:

*

הקאמבק של רובי האמל

רובי האמל הוא לא שחקן מהסוג שאלו המכורים למוק דראפטים מכירים. למעשה, אם צריך להמר על הקבוצה הבאה שלו, אל תתפלאו אם בקרוב נראה אותו מככב במדי מכבי חיפה או גליל עליון. כמו הרבה ילדים שגדלו באינדיאנה, האמל חי ונשם כדורסל מגיל אפס והפך די מהר לאטרקציה באוניברסיטת פרדו שבמדינה. ביחד עם אטוואן מור וג'חואן ג'ונסון, האמל הפך את פרדו לכוח מחודש בביג 10 ובשנתיים הראשונות שלו משך אותה פעמיים לטורניר המכללות, כשפעם אחת הם עפים בסיבוב השני ובפעם השניה הם זוכים בטורניר אליפות החטיבה שלהם ומגיעים עד הסוויט סיקסטין המכובד.

עונת הג'וניור (השלישית) של האמל היתה אמורה להפוך לעונה שבה כל הפוטנציאל הופך למציאות והשלישיה הנהדרת של פרדו פתחה את העונה עם 14 ניצחונות רצופים, מאזן נהדר בחטיבה ותקוות גדולות להגיע רחוק, מי יודע – אולי אפילו פיינל פור. כל זאת תוך שהאמל שובר שיאים בקליעה מקו העונשין ומשלים ממוצעים יפים של מעל 15 נקודות וכמעט שבעה ריבאונדים למשחק.

אבל אז הגיע הרגע שהכל התקלקל. שבועיים לטורניר, כשפרדו בדרכה הבטוחה לדירוג גבוה, אלת המזל התערבה והעונה של האמל ירדה לטמיון כשהוא קורע את הרצועה הצולבת בברך (ה-ACL המפורסם) שלו ימים לפני פתיחת הטורניר ונאלץ לראות את החברים שלו נעצרים שוב בשלב הסוויט סיקסטין. אם תשאלו את גיא גודס או את אמארה סטודאמייר, הם יוכלו לספר לכם עד כמה פציעת ACL יכולה להיות מתסכלת ועד כמה החזרה ממנה קשה. מעטים השחקנים שהצליחו לעבור ניתוח לתיקון ACL קרוע ולחזור ליכולת הקודמת שלהם.

אבל האמל חזר, ואחרי שיקום של שישה חודשים הוא ציפה לעונת הסיניור שלו, אליה חזרו גם ג'ונסון ומור לאחר שויתרו על הדראפט לטובת ניסיון אחרון במכללות, כשכולם צופים להם ריצה עמוק לתוך הטורניר. לצערם, ימים לפני פתיחת העונה קרה הלא ייאמן והאמל קרע שוב את אותה רצועה  (גם גודס קרע פעמיים את ה-ACL, אבל בשתי ברכיים שונות)  ונאלץ להפסיד את כולה.

חשבתם שזה הסוף? ממש לא. פרדו הודחה בסיבוב השלישי, מור וג'ונסון הלכו ל-NBA ורק רובי האמל לא ויתר על החלום. שחקני מכללות אמורים לשחק 4 שנים בלבד בקולג' אבל אם הם מחסירים שנה מותר להם לחזור לשנה חמישית – וזה בדיוק מה שהאמל עשה. נגד כל הציפיות, ועם שני ניתוחים לשחזור ACL, האמל חזר לעונה החמישית שלו והוא מוביל את הבוילרמייקרס (הקטרים, אם תרצו) עם מספרים לא פחות טובים מעונתו השלישית –  כמעט 17 נקודות ושבעה ריבאונדים למשחק –  בחזרה לריקוד הגדול. והפעם הוא עושה את זה לגמרי לבד.

נכון, בלי העזרה של החברים הותיקים, פרדו ניצחה רק 19 משחקים העונה – בהשוואה למעל 25 בכל אחת מארבע העונות הקודמות – מה שהופך את הסיכויים שלה בטורניר לקלושים משהו. אבל תגידו לי אתם, אחרי סיפור כזה לא תעודדו אותם?

*

"ראש העיר" חוזר הביתה

את השם פרד הויברג, עכברי NBA דווקא כן יכירו. בעשר שנים בליגה, הויברג היה שחקן רוטציה מכובד שהתבסס על יד רכה משלוש כדי לתפוס מקום של קבע באינדיאנה, שיקגו ומינסוטה – שם גם נשאר בתפקידי ניהול לאחר הפרישה שלו ב-2005.

 "ראש העיר" (צילום: Judd Furlong)

 אבל באיימס, איווה, פרד הויברג הוא משהו אחר לגמרי. שם מדובר בלא פחות מאליל המונים. ההתחלה של הויברג לא היתה ממש מוצלחת, כאשר כ"נער כדורים" בקבוצה, תפקיד בו שימש כילד, ג'ף הורנסק – אולי השחקן הטוב בתולדות המכללה (ואחד שזכור לטוב לילדי שנות השמונים כמוני) נקע את הרגל כשנפל עליו.

אבל ההמשך היה טוב הרבה יותר. כבר בתיכון הויברג היה כוכב על בעיירה שלו, כשהוביל את הנבחרת המקומית גם בכדורסל וגם בפוטבול. כשבחר ללכת לשחק באיווה סטייט במקום בנברסקה (הגדולה הרבה יותר) הוא הפך בכלל לסופרסטאר ברמה המקומית. הויברג היה כל כך פופולרי בעיירה שתוך זמן קצר הודבק לו הכינוי "ראש העיר"  (The Mayor) כינוי שקיבל חיזוק רציני כאשר בבחירות לראשות העיר הוא קיבל אכן מספר קולות. ולא, הוא לא היה מועמד. בשנותיו כ"ציקלון", הוליך הויברג את הקבוצה לשלושה טורנירי מכללות, סיים כקלע השלישי בטיבו בתולדות המכללה וזה היה רק צפוי שהחולצה שלו, עם מספר 32 עליה, תוצב על תקרת ההיכל.

למרות הפופולריות הרבה שלו, המינוי של הויברג למאמן הראשי של המכללה לפני שנתיים הפתיע רבים. לא הרבה חשבו שהויברג, עם אפס ניסיון בתור מאמן ולמרות ניסיון של 10 שנים ברמות הגבוהות, יוכל להצליח בקבוצה שכבר שנים לא נאבקת ברצינות ושאף פעם לא היתה מאריות הליגה. זה לא לקח הרבה להויברג להוכיח לאלו שפקפקו בו שהם טעו – ובגדול. למרות שרק שני שחקנים עם ניסיון נשארו משנה קודמת (בקולג'ים, בגלל גילם הצעיר של השחקנים, ניסיון הוא שם המשחק), הוליך הויברג את הציקלונים לעונת 16 ניצחונות בעונתו הראשונה, ובעיקר – הכניס שיטה התקפית מהירה שהפכה את הקבוצה לאטרקציה מידיית.

העונה, הויברג כבר היה מוכן לקפיצת המדרגה הבאה. עם ניצחונות על קנזס וביילור החזקות ולמרות חטיבה קשה למדי, איווה סטייט ניצחה כבר 22 משחקים (20 ניצחונות בעונה נחשבים בדרך כלל לסממן לעונה מוצלחת), כולל מאזן של 12-6 בביג 12 הקשוח. איווה סטייט אולי מדורגת רביעית, מתחת לגדולות של החטיבה, אבל תנו להויברג עוד כמה שנים, וגם את זה הוא ישנה. והכי חשוב – המקום של הציקלונים (רק בגלל השם צריך להיות בעדם) בטורניר – לראשונה מאז עונת 2005 – פחות או יותר מובטח ואל תתפלאו אם הם יעשו גם שם גלים.

אכן, ראש העיר עשה זאת שוב.

 

 

אני לא בא להצדיק אלימות, אבל...
פיהוקים ואלימות. סיכום המחזור ה-28

No Comments

ארנון 6 במרץ 2012

אריאל,
עשית חשק למרץ המשוגע.
ולי אישית, כמנותח ACL (פציעה שגדעה קריירה מבטיחה של להיות-הכי-טוב-בין-החבר'ה), גם עזרת לבחור קבוצה.
תודה.

גיל 6 במרץ 2012

איזה כיף יש מכללות החודש. השבועיים הקרובים הם הכי כייפיים אחרי זה דברים נרגעים. אחד הדברים שגורמים לזה שהטורניר כל כך מוצלח הוא הפשטות שבו, המהירות שבה דברים קורים ובעיקר הברקטולוגיה שמאפשרת לכל אחד שאין לו מושג בכלום להיות מומחה. משנה שעברה גם משדרים כל משחק ומשחק מהשלבים הראשונים בטלביזיה והארבעה ימים הראשונים של הטורניר שבו יש משחקים מהבוקר עד הערב פשוט נפלאים. אני מקווה שיהיה ברקטולוגיה פה בדה באזר כמו שנה שעברה.

red sox 6 במרץ 2012

השבוע של הטורנירים החטיבתיים לא פחות טוב, ואולי יותר, מהטורניר הגדול. טורניר הביג-איסט בMSD הוא אולי אירוע הספורט האמריקאי הטוב מכולם, ושאר הטורנירים של החטיבות הגדולות לא נופלים ממנו בהרבה. הלילה זה מתחיל…

אלון 6 במרץ 2012

פרדו היו הכי טובים ב-2010 עד הפציעה של האמל. האמל היה הטוב מבין שלושת הג'וניורים ואם לא הפציעות היו רואים אותו גם במוק דראפטים. הרביעי היה כריס קרמר שהיה פוינט גארד סניור. באותה קבוצה גם שיחק הפרשמן קייסי בארלו שאבא שלו שיחק בשנות השמונים במכבי.
בכל מקרה איך שהם נראו השנה אין להם שום סיכוי לעבור את הסופשבוע הראשון בטורניר.

אם יוקון יהיו בטורניר אז זו שערוריה, אין שום סיבה שקבוצה שניצחה 6 משחקים בחודשיים האחרונים תשחק בטורניר רק כדי שהמאמן שלה יוכל לפרוש בכבוד.

Amir A 6 במרץ 2012

חס וחלילה לפרוש. נראה לי פרגוסון יפרוש לפני קלהון

אלון 6 במרץ 2012

אמיר, אני מבין שאתם חיים שם בהכחשה. יוקון הולכים לבניה ארוכה בגלל ש-4 הכוכבים הולכים בקיץ ושנה הבאה הם מורחקים מהטורניר. כל זה לפני שהתחילה חקירה על איך אחד מ-3 הנבחרים הראשונים בדראפט הקרוב החליט באוגוסט לעזוב את התיכון על מנת להיות walk on ביוקון. קלהון בן 70 ובמצב בריאותי של בן 90, נראה לי שקווין אולי לוקח את התפקיד עוד חודש.

Amir A 6 במרץ 2012

שמע, לקחנו כאן אליפות בשנה שעברה (רק אלוהים יודע איך, ואני לא בטוח שהוא בעצמו יודע. כשהכוונה באלוהים היא כמובן לקלהון). לגבי הטורניר ב-2013, עדיין יש אפשרות להגיש ערעור על הדחיה של הצעת הוויבר שהאוניברסיטה הגישה, למרות שזה לא נשמע אופטימי. אבל עדיף עכשיו, כשבמילא הסגל לא הולך להיות כזה שהיה לוקח את הטורניר בהליכה.
מי שציפה שג'רמי לאמב יכנס לנעלים של קמבה ווקר חי באשליות. מה שיותר, גם ההבאה של דראמונד התגלתה כפלופ (לא נראה לי ש-10.2 נקודות למשחק זה מה שציפו ממנו). יחד עם זאת, כשיש לך שחקן שקוראים לו בוטרייט אתה לא יכול להישאר אדיש לקבוצה. עכשיו צריך רק עוד איזה סילבר אחד בחמישיה ואנחנו מסודרים.

אלון 6 במרץ 2012

דרדמונד היה צריך להיות בתיכון. ה-10.2 זה יותר ממה שאני ציפיתי.
כמו שקמבה לא נכנס לנעלים של החברה שעזבו בשנה השניה שלו ככה גם ג'ארמי לאמב.

red sox 6 במרץ 2012

קלסי בארלו (ולא קייסי) שיחק בפרדו גם השנה עד שנזרק ממנה לפני כשבועיים בעקבות הפרות משמעת חוזרות. בחור די מוכשר.

בקשר לפרדו של השנה – הרבה תלוי בכמה רחוק הם ילכו בטורניר הביג-10. אם יעופו מוקדם הם יקבלו כנראה דירוק 8-9 בטורניר, מה שאומר מפגש אכזרי מול קנטאקי, סירקיוז או מדורגת 1 אחרת. ריצה יפה בטורניר החטיבתי תשפר להם את הדירוג לכיוון ה-6, מה שאומר יריבה קלה הרבה יותר בסיבוב השני. אם זה יקרה הם בהחלט יכולים לעבור את הסופ"ש הראשון.

בני תבורי 6 במרץ 2012

אדיר! תודה.

בLINדר 6 במרץ 2012

תהיו חברים אמיתיים ותחזיקו אצבעות לפורטלנד סטייט שלי שנמצאת במרחק 2 נצחונות (קשים מאד) בשלישי ורביעי מהופעה שלישית בריקוד הגדול (והדחה מהירה בסיבוב הראשון)

עומרי ולורט 6 במרץ 2012

אין ספק שזה התחום הבא שאני נכנס אליו

red sox 6 במרץ 2012

סחטיין גרייזס.

ש. בן ד. 6 במרץ 2012

השנה הטורניר הולך להיות אחד המרתקים. המיד-מייג'ורס שולטים בנוף השנה (יש סיכוי שה-IVY ליג ישלחו 2 נציגות), הגדולות מאד פגיעות ואנחנו פותחים את החודש עם סקאנדל של סירקיוז הנפלאה – אני לא יכול לחכות לטורנירים החטיבתיים ואח"כ לטורניר עצמו…

לגבי יוקון – השנה ההרכב שלהם הרבה יותר מאוזן מהשנים הקודמות וכמות הכישרון (ביחס לניסיון כמובן) למול שנה שעברה הרבה יותר גדולה, אבל לך תסביר את ההבדל של קמבה אחד…

red sox 6 במרץ 2012

מי בדיוק, חוץ מהרווארד, יכולה לטעון למועמדות לכניסה לטורניר??? אין טורניר חטיבתי ב-IVY והרווארד יחכו בסבלנות ליום ראשון כדי לראות אם הם מקבלים כרטיס אט-לארג' לטורניר הגדול. יתר החנונים בלונג איילנד יחכו גם הם בסבלנות, אולי יקבלו הזמנה ל-NIT…

ש. בן ד. 6 במרץ 2012

במידה ופן מנצחים את פרינסטון יש "טורניר" ב-IVY שיכלול משחק פלייאוף בינם לבין הרווארד. אם פן מנצחים יש סיכוי סביר שזאת תהיה הפעם הראשונה שנראה 2 קבוצות IVY בטורניר.

red sox 6 במרץ 2012

צודק. לא יקרה.

יונתן 6 במרץ 2012

לא עושים בראקטס פול בדה באזר?

אריאל גרייזס 6 במרץ 2012

אני חושב שדורפן ניהל אחד כזה שנה שעברה

הקומיש 7 במרץ 2012

ואף מילה על קנטקי? ועל אינדיאנה שיכולים ללכת עד הסוף?
אגב "בוילר מייקר" מתרגם ל "ייצרני הדוודים" שזה מה שמניע את הקטר ומכאן הלוגו…

אריאל גרייזס 7 במרץ 2012

קנטקי לא מענינים, קבוצה שתמיד היתה פאוור האוס. דווקא על אינדיאנה רציתי לכתוב משהו אבל נגמר המקום – אם כי לדעתי אתה הרבה יותר מדי אופטימי לגבי היכולת שלהם.
לגבי התרגום, לדעתי הכוונה ל"מייצרי הקיטור", ופה הכוונה בעצם לקטר, אבל אולי אני טועה. בכל מקרה, לטעמי זה אחד הכינויים היותר מגניבים במכללות

ג'ורג' 7 במרץ 2012

אף שאני לא עוקב אחרי כדורסל, כתבה יפה.

Comments closed