מחשבות קיומיות תוך כדי לעיסת מצה

פסח רק מדגיש עד כמה חלקי העם בארץ הולכים לכיוונים שונים וגם עד כמה תרבות העבודה שלנו התקלקלה

** אזהרה מקדימה – הפוסט הזה לא מדבר על ספורט. בכלל **

 *

בתור ילד, תמיד אהבתי את פסח. החופשה הארוכה מהלימודים כמובן תרמה לכך, אבל היה משהו שבשילוב בין האביב המתבשל והמפגש המשפחתי של ליל הסדר (אז עדיין משהו לחכות אליו ולא עול כמו כשאתה מבוגר לפעמים) שהפך את החג הזה בעיניי לחגיגה.

לא אהבתי לנקות, זה בטוח, אבל כן אהבתי להכין את שולחן הסדר, כן אהבתי את הטקסיות והויכוחים הקבועים על ההגדה או המתנה לאפיקומן. פסח היה חג שציפיתי אליו אולי יותר מכל חג אחר.

בכלל, תמיד מצאתי את פסח כחג שיותר פונה אליי מבחינת המסרים שלו. זה לא היה חנוכה, שכשאתה מתבגר אתה לומד להבין שהחשמונאים הם החרדים של היום והמתיוונים זה בעצם אתה. זה לא היה פורים, שכל קריאת מגילה עוררו בי תחושת גועל גדולה יותר על הטבח שנחגג בכזאת שמחה, וזה בטח לא ראש השנה שהמסר היחיד שלו הוא בואו נאכל שלושה ימים.

המסר הזה, של חג החירות, יחד עם התקופה האחרונה בשנה בערך שעוד אפשר לראות פה ירוק לפני בוא הצהוב הגדול, הופך את פסח, לדעתי, לחג שהכי קל להתחבר אליו. ובגלל זה, אני חושב, גם חלקים בעם שלאו דווקא מתרגשים מהיציאה ממצרים, עדיין חוגגים אותו ואת הטקסיות שבו.

תרצו או לא, ליל סדר הוא מוסד ישראלי לכל דבר, אפילו במשפחות החילוניות ביותר, גם אם לא בדיוק בדרך שבה הדתיים חוגגים אותו. הניקיונות לפסח, המצות (והתלונות על המצות) – אני לא חושב שיש חוויה יותר ישראלית מזו (אופס, נהייתי יאיר לפיד לשניה. אל תדאגו, עוד שניה יעבור לי).

הבעיה היא, שנראה לי שפסח מדגיש כל שנה יותר עד כמה החיבור הזה הוא סינטטי ומחכה להפרם בכל שניה.

ידעתם, למשל, שבמהלך ימי הפסח, מדינת ישראל כולה מתנתקת מהמוביל הארצי למשך שבוע וכל אספקת המים של המדינה מגיעה ממימי מעיינות? זה לא תמיד היה ככה כמובן, פשוט לפני כמה שנים חוכמולוג בירושלים החליט שיש חשש חמץ בלקבל מים מהכנרת כי אולי מישהו זרק לשם פרוסת לחם ואז הוחלט לנתק את העיר מהמוביל הארצי לבקשת החרדים, אחר כך בני ברק הצטרפה ועכשיו כל המדינה "נהנית" מהסידור הזה שאין לו שום ביסוס הלכתי וואט סו אבר.

ידעתם, למשל, שכל מגדלי הבקר והעופות בארץ מתבקשים בשבועות שקודמים לפסח להאכיל את הפרות והתרנגולות שלהם באוכל שהוא לא חמץ – אוכל הרבה יותר יקר שאף גורם לחיות בעיות עיכול ניכרות – רק כדי שהחלב והביצים שהחרדים מקבלים לא יגיעו מחיה שאכלה חמץ? ושוב, מדובר בהחמרה שאין לה שום ביסוס הלכתי או אפילו קרוב לכך.

ההחמרה בהלכות החמץ – כזאת שעולה למדינה וגם לאזרחים פרטיים הרבה מאוד כסף, למרות שאין בה שום צורך אמיתי – היא בדיוק הסימפטום לחוסר הקשר בין הצד החרדי במדינה לזה החילוני שבה.

כמובן, גם הצד השני לא נקי מאשמה.  הנה סיפור שמסתובב די הרבה ברשת בימים אלו. מדובר בבחור שנשמע נורמטיבי למדי, שהחליט לריב עם מוכרות, להתעמת עם מאבטחים ולהסתכן במעצר, הכל בגלל שלא הסכימו למכור לו שקית ביסלי. והוא כל כך אנטי שהוא לא מסוגל אפילו לקבל (אם תקראו את התגובות) שאולי זה שהוא ייקנה את אותו ביסלי ייפגע בחלק נכבד מאוד מהציבור בישראל, שלא רוצה להיחשף לחמץ.

אם זה המצב היום, שבו לאף צד אין סובלנות בסיסית ביותר אפילו לצרכים של הצד השני, אני חושש שדווקא החג הזה חיזק אצלי את התחושה שיש פה שני זרמים שהולכים לכיוונים שונים לחלוטין. מלחמת התרבות ממש פה, נוקשת בדלת.

*

ולנושא אחר שקשור לחג החירות. בערב החג, חבר שלי כתב סטטוס בפייסבוק שאמר משהו כמו "מעבדות לעבדות", אחרי שנאלץ לעבוד ממש על שולחן ליל הסדר. אני חושב שאין חג יותר מתאים מפסח – חג החירות כביכול – לבחון מחדש את הרגלי העבודה הישראליים.

אני לא בטוח מתי זה קרה, כנראה עם כניסת עולם ההייטק לחיינו, אבל מאיזה שהוא שלב, עבודה הפכה אצל חלק נכבד מהישראלים למקום העיקרי שבו הם מגשימים את עצמם.

יצא לי לעבוד בארה"ב די הרבה זמן, וכשמדובר באמריקאיים, הם ממש לא עצלנים, בטח לא כמו אחיהם מעבר לים. גם האמריקאיים עובדים קשה מאוד אבל ההבדל העיקרי בינינו לבינם הוא שהם לא רואים בעבודה את חזות הכל.

אני אעשה פה הכללה קטנה – וברור לי שלא כל האמריקאיים הם כאלו – אבל בחברה שבה עבדתי, סניף אם של החברה שאני עובד בה בארץ, אם לא היה צורך מטורף, בשעה 5 בערב דברים היו נופלים מהידיים והם היו הולכים הביתה. בניגוד, כמובן, לנורמה בארץ.

שעות נוספות היה משהו לא מקובל והכי חשוב – לא כולם שם רק רצו להתקדם. הכרתי הרבה מאוד אנשים שעבדו באותה משרה כבר 10 ויותר שנים – ועדיין לא היתה להם שום תחושה של החמצה. בארץ, לעומת זאת, ברגע שבן אדם עושה תפקיד יותר משנתיים, הוא כבר מרגיש שהוא לא ממצה את עצמו וחייב להתקדם.

יותר גרוע מכך, אם בן אדם נמצא באותו תפקיד – תפקיד שהוא טוב בו – במשך תקופה טיפה ארוכה, כולם מסתכלים עליו בצורה מוזרה, איך זה שהוא לא רוצה להתקדם? מה לא בסדר בו?

אני לא יודע אם זה הרצון הישראלי "לעשות מכה" – משהו שאמריקאי לא צריך להשיג כדי לחיות טוב, טוב מאוד אפילו – או סתם תחושת המצור הנצחית שבה אנחנו חיים, אבל במדינת ישראל, יש הרבה יותר מדי אנשים שמרגישים שהדרך היחידה שלהם להגשים את עצמם היא דרך העבודה.

לא שאני אומר שלחפש אתגרים חדשים ולרצות להתקדם זה משהו רע, חלילה. אני פשוט רואה איך משם זה הפך לעולם שבו כל אחד חייב לעבוד 12 שעות ביום על מנת להגשים את עצמו, כשבדרך הוא שוכח שיש עולם שלם שם בחוץ.

ברור לי שלא כל ישראל זה עולם ההיי-טק, שאני וחלק נכבד ממכריי הם חלק ממנו. אבל תרבות ההיי-טק, השעות המטורפות, הזמינות בכל שעות היממה, הופכות לסטנדרט לאט לאט, ואנשים מתחילים לשכוח שגם הקידום המקצועי הכי גדול לא בטוח יביא להם את האושר שבילוי ערב עם המשפחה יביא.

אולי, עם הפסח הזה, הגיע הזמן לשקול טיפה מחדש את סדרי העדיפויות שלנו. עבודה היא רק עבודה – דרך להביא כסף הביתה ואם אפשר – גם אתגר מקצועי – אבל זהו בערך.

כשתסכם את החיים שלך בגיל 80 ותסתכל אחורה, קרוב לודאי לא תצטער על כך שלא הרווחת עוד קצת כסף לבעלי המניות של החברה שלך, אבל יש סיכוי סביר שתתחרט שלא בילית יותר זמן עם המשפחה שלך או שלא למדת לנגן על הגיטרה כמו שתמיד רצית.

ואת זה אין לי בעיה שהבוסים שלי ייקראו – אולי גם הם יתחילו לחשוב על סדרי העדיפויות שלהם קצת.

שמענו שמענו
עליונות ספרדית

No Comments

דיזידין 10 באפריל 2012

הלב נקרע, אם מישהו יקנה בפסח ביסלי, חלק נכבד מהציבור בישראל ייפגע.
זה כל כך מופרך, בכל כך הרבה מובנים, שזה מצחיק.
וברכות על זיהוי מלחמת התרבות. לדעתך היא נוקשת בדלת, לדעתי כבר נפלו בה חללים.

ויפה מאוד כתבת על חירות ועבודה – תודה על התזכורת.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

תשמע, זה נשמע מופרך, אבל זה לא. מה לעשות, שכל הרעיון שאפשר להמשיך לקנות בפסח בסופר הוא שהחמץ שעדיין נמצא שם, כדי למנוע הפסד גדול מדי לבעליו, נמכר לגוי. ברגע שאתה קונה ביסלי – או כל חמץ אחר בחג – מהסופר, זה אומר ששום חמץ לא נמכר ובעצם אי אפשר לקנות בסופר.
ברגע שאתה שומט את את הקרקע מתחת להגדרה של מכירת חמץ, ציבור שלם לא יכול לקנות יותר אוכל.
אני לא אתווכח איתך שכל נושא החמץ הוא מופרך לגמרי, אבל זה מה שאנשים מאמינים בו, האם בשביל ביסלי – שאותו אתה יכול להשיג במקום אחר – שווה לעשות כל כך הרבה רעש?
לדעתי זה סתם חוסר כבוד לצד השני. זה שאתה לא יודע את החוקים זה משהו אחד אבל זה שגם כשמסבירים לך את זה אתה מצפצף ולא מכבד את הצד השני – זאת כבר בעיה.
אני מסכים איתך שהמלחמה פה, היא פשוט כרגע עדיין חד צדדית לגמרי. הציבור החילוני טיפה התעורר עם סיפור הדרת הנשים, אבל כרגיל זה דעך. זה יהפוך להיות קרב הרבה יותר קשה בקרוב

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

זה לא עניין שהציבור יפגע או לא, זה עניין של מדיניות.
לסופר חשוב כנראה ההכשר הרבני, ואין סיבה שבגלל שמוק ליברל שהחליט לקנות "ביסלי" ממדף מכוסה, הוא יסתכן באיבוד ההכשר שניתן לו.

אתה רוצה לקנות בחנות ? מצוין – ציית לחוקים של בעל העסק.

יש אלף מקומות בהם אפשר לקנות ביסלי, גם בפסח. כאן מדובר בסך הכל בסתם נודניק שעושה דווקא.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

אסף, אי אפשר לפסול את זה ככה על הסף. בוא נניח שבעל החנות מחליט שממניעים כלכליים הוא לא מוכר לערבים? גם אז צריך לציית לחוקים של בעל העסק? הרי יש מספיק חנויות שמוכרות לערבים, הוא לא חייב לקנות דווקא שם, נכון?

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אריאל, איזו מין השוואה זאת ?

קודם כל, חוק מדינה גובר על חוקים של חנות.
חוץ מזה, בעל החנות החרים מוצר, לא את הקונה.

מי שלא מוכן למכור לערבים מקומו בכלא.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אסף – בוא נניח שאתה צודק. מה קורה כשהמוצרים לא מכוסים? זה בסדר? נגיד המקרה הזה? http://room404.net/?p=50937

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

פרוסנר – התשובה נמצאת בגוף הכתבה: "היה צריך להיות מכוסה, יטופל".

טעויות קורות.

אביעד 10 באפריל 2012

אז המוצרים לא מכוסים. זה אומר שבמקסימום החנות "הציגה חמץ" בניגוד לחוק. זה אומר שהם חייבים למכור?

אביעד 10 באפריל 2012

אריאל – אז ננסח מחדש את מה שאסף כתב – "אתה רוצה לקנות בחנות ? מצוין – ציית לחוקים של בעל העסק ובלבד שהם אינם בניגוד לחוק".

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

אין בעיה, פשוט הניסוח של אסף הוא מאוד בעייתי, לא כל מה שבעל החנות עושה מותר לו.

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

אסף,
ה – " שמוק הליברל ", ה – " נודניק שעושה דוקא ", הרי לא באמת עשה זאת כי התחשק לו ביסלי בחול המועד.
הוא רצה להציב מראה מול הפנים שלנו.
החילונים הם, עדיין – לפחות לעשרים השנים הקרובות – הרוב במדינה.
עם זאת, הרגשתי כחילוני, היא, שהצד ה "שני " – קרי הדתיים והחרדים, לא מוכן ללכת מילימטר לקראתי, ואילו אני צריך לוותר ולוותר ולוותר.
שאני אטריח את עצמי כדי לקנות מוצר שאינו כשר לפסח? בעיר שאינה בעלת רוב דתי? למה? יתכבד נא מוישה זוכמיר שכיפה על קודקודו, וייסע הוא את האקסטרא – מייל לחנות שמוכרת מוצרים כשרים לפסח בלבד.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

הוא הציב מראה מול הפנים שלו, בלבד.
מי שיצא בה מכוער זה בעיקר הוא.

לא יקרה לך כלום מר ויקסלבאום אם תצטייד מראש בחמץ שתרצה לקראת פסח. אפשר לחשוב על מה שמדובר פה, שבוע בו לא מוכרים חמץ, ביג דיל.

אתה לא ערכת סקר, ויש מצב שדווקא מרבית הציבור מרגיש בנוח עם הידיעה שבפסח הוא קונה במקום שלא מוכר חמץ. מה השלב הבא – הפגנה על זה שסגרו לך את מרכז הקניות בכיפור ?

המאבק מול החרדים (למה דחפת את הדתיים לעניין ?) הוא חשוב יותר ממכירת חמץ בסופר. המאבק הוא על כך שהם צריכים להשתלב במרקם חהברתי הישראלי, אחרת הם ינציחו את הבורות והעוני שלהם (את האנטי-ציוניים שבינהם, נטורי קרתא וכו', אני הייתי מחזיר לפלסטינאיים בכל הסדר חלוקה עתידי). במקום לבזבז אנרגיות על כלומניק פרובוקטור, רצוי שהחילונים, הדתיים וגם החרדים, ישקיעו אנרגיה בגישור על פערים.

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

אפשר להיפגש באמצע הגשר?
אני מוכן לצעוד קדימה.
אני חושב שלא יהיה צפוף שם במיוחד…

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

הצטיידתי, אסף.
נגמר.
קורה.
רוצה חמץ.
לא פשע, נכון?
לא רוצה לנסוע לואדי ניסנאס.
רוצה במכולת של מיכה.
ואין שם.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

תחרים את מיכה.
נראה לי שהוא לא יצטער.

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

אאוץ'

אביעד 10 באפריל 2012

אם אכן החילוניים הם הרוב במדינה אז מה שמר ביסלי עושה זו הכפייה האמיתית.
שופרסל החליטה שהיא מוכרת מוצרים כשרים לפסח.מר ביסלי החליט שזה לא מתאים לו ושזו כפייה כי מתחשק לו לקנות בשופרסל חמץ אז הוא ניסה לכפות עליהם את הערכים שלו.
תאר לך שמוישה זוכמיר נוסע את האקסטרא מייל שדיברת עליו לחנות שמוכרת רק מוצרים כשרים לפסח ובפתח עומד מר ביסלי המכובד, מחזיק שקית ביסלי ומחייך אחרי שעשה בחנות הזאת בדיוק מה שעשה בשופרסל. למה? כי התחשק לו לקנות שם ואין סיכוי שהם והכפייה הדתית שלהם יעצרו לוחם חופש שכמותו.

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

אביעד,
לא ניתן לרכוש חמץ באף רשת מזון:
לא ברמי לוי, לא בשופרסל, לא במגה, לא בחצי חינם, לא ביוחננוף, לא בויקטורי, לא ביינות ביתן ולא במחסני להב ( וסליחה אם שכחתי מישהו ).
כדי לרכוש מוצרים שאינם כשרים, צריך לטרוח ולנסוע ולחפש.
לא רוצה.
לא אוכל כשר לפסח, אזלו לי הפיתות, רוצה לקנות ליד הבית.
לא עושה " להכעיס "
רוצה הפרדת דת ממדינה, ורוצה את זה עכשיו!

אביעד 10 באפריל 2012

עופר – טיב טעם. מאפיות/מכולות ערביות. לא חסרים פתרונות.
הפרדת דת ומדינה לחלוטין לא רלבנטית לעניין הזה. הרי החוק לא אוסר מכירת חמץ אלא הצגתו. ההחלטה לא למכור חמץ היא של רשתות השיווק.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אפשר בטיב טעם.

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

סמנטיקה.
אי הצגתו משמעה, בפועל, אי מכירתו.
בא לא נתפלפל, אביעד.
הייתי עד בשנים האחרונות, בתחום עיסוקי, להתחרדות שעוברת על ענף האפייה והקונדיטאות.
ללא צורך אמיתי, אלא כתוצאה מחשש, רבים מהעסקים בתחום החמירו בכשרות שלהם.
מהדרים שלא לצורך, ונכנעים למגמה שהם עצמם המציאו.

אביעד 10 באפריל 2012

עופר, למה סמנטיקה? מותר למכור חמץ.
תפריד דת ממדינה. האם המשמעות תהיה ששופרסל תמכור חמץ? לא. כי מה שמונע ממנה כרגע זה לא החוק אלא ההכשר.

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

לאחר שהדת והמדינה יופרדו, לא יהיו שמונה ימים בהם לא ניתן להשיג חמץ

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אביעד – עומר כביר (הבחור עם הביסלי -http://room404.net/?author=279) מספר שנציגת השירות (עובדת שופרסל ולכן נקרא לה מאתה שופרסל) אמרה לו "אסור לפי החוק למכור לך חמץ". שופרסל אמרה ללקוח שאסור לפי החוק למכור חמץ. היא לא אמרה לו שהחמץ נמכר לגוי, היא לא אמרה לו שזו מדיניות של החברה, היא לא אמרה לו שום דבר כזה. היא אמרה לו – אתה לא יכול לקנות כי זה החוק. עכשיו – אם אין חוק כזה – מה בדיוק היה כאן? שופרסל משקרת? שופרסל לא רוצה למכור לחילונים חמץ? מה קרה כאן? אם אנחנו לא מדברים על סמנטיקה אז יש פה בעיה אחרת.

אביעד 11 באפריל 2012

פרוסנר, כן – יש בעיה אחרת. יש בעיה בזה שמר ביסלי מסתמך על משהו שקופאית בסופר אמרה לו לגבי מדיניות הרשת. אתה אומר בעצם שאם עובד זוטר ביותר של רשת סופרמרקטים לא יודע משהו, אז כל הרשת לא בסדר.
קח בחשבון דבר אפשרי ביותר – לבחורה (שנרמז בטקסט שהיא ערביה) אין מושג מה כל הקטע הזה של חמץ. תאר לך שאמרו לה שזה לא חוקי למכור חמץ כי הוא נמכר כבר למישהו אחר וכל מה שהיא הבינה זה שמכירת חמץ זה לא חוקי. מה בדיוק הבעיה המערכתית בסיטואציה הזאת?
ויקסלבאום – עדיין לא הבנתי מה בדיוק בהפרדת דת ומדינה יעלים את הצורך של סופרמרקט לקבל תעודת הכשר בכדי למכור לציבור הדתי. תעודת הכשר אינה חובה חוקית, אלא משהו שבתי עסק רבים מעוניינים בו בכדי להגדיל את קהל לקוחותיהם.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

בקשר לעניין הראשון – אני חושב שהמלחמה כבר כאן. אל תשכח אריאל, כשיש צד אחד שלא מוכן לוותר, וצד אחד שוויתר ומוותר כל כך הרבה זמן – מתישהוא יימאס לו לוותר. כל אחד עושה את זה בדרך שלו, אבל אם תהיה פה מדינה בעוד 30 שנה, הדור הזה של אנשים שאומר משפטים כמו "אתה לא יכול לוותר על חמץ במשך החג?" יעבור מהעולם, ואנשים יתחילו להתעקש על זכותם החוקים לחיות כמו בכל מדינה נורמלית, זה יהיה יותר ממלחמת תרבות (למרות שאני מקווה שלא).

בקשר לעניין השני – אני מסכים איתך לחלוטין. אני מסתובב בעולם ורואה שבהרבה מקומות, לא רק בארה"ב אותה אתה מתאר, אנשים מפסיקים לעבוד בשעה 6. והבעיה העיקרית היא שכישראלי, אתה מסתכל על זה בכזו פליאה. עצוב.

פנדלוביץ 10 באפריל 2012

אני שכיר, נמצא באותו תפקיד כבר 20 שנה, ואני מאחל לעצמי עוד 20 שנה נוספות. ואני לא מנהל אין איש תחתיי.
לא יודע אם ההשוואה שנתת לגבי אמריקאים ומאוויהם להתקדם בעבודה לעומת ישראלים, נכונה.
מה שכן אני עושה את ה 12 שעות בממוצע ליום. לפעמים מתוך הכרח, לפעמים בגלל שאני אוהב את העבודה. באמת, העבודה שלי היא גם האהבה שלי.

IDO 10 באפריל 2012

בביקור האחרון שלי בארץ התברר שלי שהמאבק כבר הוכרע ממזמן.
אבל הוא לא שחור לבן.אני מרגיש שיש הרבה יותר שומרי דת מאשר בעבר, והרבה יותר ערים הופכות לערים "שומרות שבת" כמו פ"ת,רעננה,פ"ת,עפולה, מגדל, יוקנעם וזה רק מביקור קצקצר שעשיתי.

לא נראה לי שזה דבר רע במיוחד, גם המחירים הופכים להרבה יותר נורמלים שיש אוכלוסיה דתית באזור. הפלפל שאכלתי ברחובות ב -5 ש"ח יעיד על זה (ושואארמה ב-9).

בתור תושב חוץ אני לא מבין על מה המהומה.

גיל שלי 10 באפריל 2012

אריאל- אני איתך בקשר לתרבות העבודה שנוצרה פה. בנוגע למלחמת התרבות אני דווקא אופטימי. כשהחרדים הופכים לחלק מהותי מהאוכלוסיה לא תוותר ברירה. הם יהיו חלק מהמרקם

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

גיל, אני אספר לך סיפור שחשבתי להעלות בפוסט ובסוף ויתרתי עליו – ביום חמישי האחרון נסענו כל המשפחה לגן החיות התנכי בירושלים. כמובן שהיה מפוצץ, עם המון משפחות חרדיות שהגיעו עם כל ילדיהם וטפם. הדבר שהכי תפס אותי היה כשקלטתי שלא רק ההורים מדברים בינהם באידיש אלא גם הילדים. ואני לא מדבר על אחד או שניים, אני מדבר על כולם.
ההורים שלי, כל אחד הגיע ממדינה דוברת שפה זרה ועדיין הם התעקשו לדבר בבית רק עברית כי זאת השפה של המדינה. החברה האלו מתעקשים לדבר עם הילדים שלהם רק אידיש – שפה מתה לגמרי, למרות שמן הסתם הם יודעים עברית – לטעמי זה עוד הוכחה שאין להם שום רצון להשתלב כחלק מהמדינה הזאת.

איברה 10 באפריל 2012

כשקראתי את הפוסט (המענין) עצרתי את עצמי מלהגיב תגובה מתבקשת בכיון של "הכללות בעיתיות" צד אחד של התמונה וכדומה.
אבל התגובה הזו שלך ממחישה כמה חוסר היכרות עם עניין מסוים מביא להכללה ומכאן למסקנה מוטעית שעשויה להיות רדיקלית עם צלילי ניכור קשים.
"חרדים" הם קבוצה מורכבת. מאוד. מתחוללים בקבוצה הזו תהליכים שונים וסותרים שחלקם מוליכים להשתבללות וחלקם מוליכים לטמיעה מוחלטת. הדוגמה שלך בוחרת פלח מסוים (קטן!) ומציגה אותו כתמונה מלאה ובזה אתה טועה בשתיים: 1. רוב החרדים דוברים עברית בלבד או אנגלית ועברית. חלק לא קטן מהם דובר את הדיאלקט הישראלי דווקא (הפרחיאנה, לצערי). קבוצות קטנות מקפידות על יידיש. והם אכן מאויימות מאוד אבל גם לא כל דוברי היידיש מעוניינים להתבדל לחלוטים ומכילים רגשות אמביוולנטיים כלפי החבררה בה הם חיים.
2 כדי לנתח את התופעה או לנסות לחזות מה יהיה בעתיד, לא כדאי לבחור דוגמה ולהציג אותה כתמונה מלאה. אמנם זו שיטה מקובלת, אבל עדיין מוטעית ולא עומדת בשום לוגיקה בסיסית.

דבר נוסף: להגדיר שפה כשפה מתה בזמן שאתה מתאר עד כמה היא חיה, זה אוקסימורון.

איברה 10 באפריל 2012

נמחקה לי תגובה מנומקת…
אז במשפט אחד: הסיפור מהווה הכללה (מבורות?), השמצה וטעות לוגית גם יחד.
מעט מאוד "חרדים" דוברי אידיש כשפת יום יום. רובם דוברי הדיאלקט הישראלי של העברית. יענו, עברית קלוקלת כאחרון הערסים.

שי הררי 11 באפריל 2012

אידיש שפה מתה?

השפה חיה ובועטת. עשרות אלפי משפחות משתמשים בה כשפה ראשונה.

ניינר 10 באפריל 2012

הטירוף הזה של החמץ והאנטי חמץ (שאם חושבים על זה בהיגיון הרי זו מופרעות בלתי נתפשת ,מופרכת והזוייה) הוא סימפטום למה למדינה הזו אין סיכוי להתקיים עוד הרבה זמן. בסופו של דבר המדינה הזו תקרוס אל תוך בערות וטירוף דתיים שישתלטו על כל חלקה טובה ויניסו מפה את המיעוט השפוי.
ואני לא סובל את פסח גם בגלל שזה סימן מובהק שנגמר החורף והקיץ הארור בפתח.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אתה אשכרה מאמין לזה ?

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

הרבה מאוד אנשים מאמינים בזה. רק אתמול דיברו בחדשות על כך שתוך זמן לא ארוך – פחות מ-20 שנה – רק 60 אחוז מהבוגרים במדינה יעבדו. אתה באמת חושב ש-60 אחוז יהיו מוכנים לממן את שאר 40 האחוז?

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

לא.
אני חושב שהחרדים ישתלבו במעגל העבודה.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אסף – למה נראה לך שזה יקרה? מה האינטרס של אלו מהם שלא עובדים להתחיל לעבוד?

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

פשוט מאד:
הם יראו את אחיהם שהשתלבו בשוק העבודה מביאים הביתה משכורת, שעולה מונים רבים על התשלום ללומדים ב"כולל" ועל קצבת הילדים.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

מסכים עם עופר.

אביאל 10 באפריל 2012

עופר – זה יקרה וזה קורה, תסתכל על מספר הסטודנטים הדתיים ועל קצב הגידול שלהם, גם להם נמאס לחיות כמו שהם חיים, הם מסתכלים עלי ועליך, הם רוצים עצמאות, הם רוצים בית נורמלי וגדול, רוצים מכונית, רוצים טיסות לחו"ל, רוצים פנאי ובילויים – העולם והזיקה שלהם הולכת ונפתחת (כמובן בקצב ועם המגבלות שלהם), גם אחוז המשרתים בצבא הולך וגדל עם השנים, לא הכל כל כך שחור כמו שהתקשורת אוהבת להציג.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אסף – אני מאמין לזה. הנה, תראה את השטויות (ובאמת שטויות) שאנחנו צריכים לממן מהמיסים שלנו – http://www.idf.il/1133-15600-HE/Dover.aspx

הייתי חייל ושירתתי שלוש שנים, אני משלם מיסים, אבל אני מרגיש שהמיסים שאני משלם הולכים על דברים מגוחכים ושאני לא מקבל את מה שאני מרגיש שאני אמור לקבל מהמדינה שלי. וממה שאני מדבר עם אנשים, אני לא מרגיש שאני היחיד.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

והצבא מפרסם את זה בכזאת גאווה, איזה צבא טוב הוא, מאכיל את החיות בלא-חמץ. איזה טמטום, אלוהים. מילא חיות שמהן מקבלים חלב או ביצים (גם זה טמטום ברמה), אפשר עוד איכשהו להצדיק את זה, איזה הצדקה יש להאכיל חיה באוכל כשר לפסח, גם היא צריכה לשמור מצוות?
מה השלב הבא, יספקו לאלפקות תפילין להניח בבוקר? סוכות יחליפו את המלונות?

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

מה אתה מרגיש שאתה אמור לקבל מהמדינה שלך ?

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אני מרגיש שאני אמור לקבל תמורה עבור המיסים שלי: משכורת מינימום גבוהה יותר, תחבורה ציבורית טובה יותר, את האופציה שאוכל לקנות או לשכור דירה במחירים לא מופרזים אם ארצה, הבטחה של הזכויות שלי כעובד (אני פרילאנס). זה סתם ככה מהראש במהירות, דברים שחשבתי עליהם בחמש דקות האחרונות.

אגב – לא אכפת לי מה קורה במדינות אחרות. אני לא משלם להן מיסים, והן לא מעניינות אותי. מעניין אותי מה קורה כאן, כי כאן אני חי.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

והסיבה שאתה לא מקבל את זה הם החרדים ?

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

לא החרדים מעצם קיומם. כמובן שאין לי שום התנגדות לחרדים. אבל העובדה היא שחלק גדול מהם הוא צרכן של שירותי הרווחה, שבאים על חשבוני כי אני בוחר לעבוד ולהיות פרט יצרן בחברה. אני בוחר לעשות כמות ילדים שאני יכול להרשות לעצמי, בעוד שבמקרים רבים חרדים מעדיפים לעשות כמה שיותר ילדים, ומקבלים קיצבאות מהמדינה, שלתפיסתי יכולות ללכת לדברים שאותם ציינתי.

אני אתן דוגמא: סעיף "מיצוי כושר ההשתכרות" כתנאי לדיור ממשלתי מסובסד. אני בעד העניין הזה. אנשים אחרים שעובדים הם בעד העניין הזה. המתנגד לעניין הוא אריאל אטיאס, שר מטעמה של ש"ס שאחראי (ובצדק, ככל הנראה מבחינתו) על שמירת האינטרסים של החרדים, קהל בוחריו העיקרי. זאת אומרת – שר בממשלת ישראל אומר שהוא מעדיף לשים קריטריון שיעדיף אנשים שלא עובדים על פני אנשים שכן עובדים – ובגלל שקהל בוחריו הוא חרדי – אני עושה 1 ועוד 1 ומגיע למסקנה שאחת מהסיבות שאני לא מקבל את מה שלדעתי אני אמור לקבל – היא החרדים.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

עפר,

קח את כל מה שמנית ותאשים את מי שצריך – את החילונים.
המפלגות הגדולות מעדיפות בריתות עם המפלגות הדתיות, וזה לא משנה עם מדובר בשמאל או בימין, ובסוף מאשימים את החרדים.

לחילונים (ואני מגדיר את עצמי כחילוני) אין טיפה של יושר אישי.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

עם = אם

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אסף – אני חוזר ואומר – זה לא מעניין אותי. כמו שאני מוותר (הנה רשימה של וויתורים שעשיתי: שלוש שנים מהחיים הלכו לצבא, סכום כסף נכבד הלך לאוניברסיטה, עוד סכום כסף הולך כל חודש למיסים), אני מצפה שהחרדים יוותרו. שיבוא הנציגים הפוליטיים של החרדים ויגידו: "אנחנו לא רוצים לנצל את המדינה הזו יותר ויותר, אנחנו רוצים שלא יהיו פה שנאות, אנחנו רוצים שתהיה כמה שיותר הרמוניה, אז אנחנו מוכנים לוותר קצת על הזכויות שלנו, כדי שלאנשים אחרים יהיו גם כן זכויות, והם לא ירגישו נגזלים".

תקרא לי תמים, תקרא לי נאיבי. אני לא מבין בפוליטיקה והיא לא מעניינת אותי. אני מבין את מה שאני מרגיש – ומה שאני מרגיש זה חוסר צדק. מהתשובה שלך אני מבין שאתה מסכים איתו שיש חוסר צדק – ואפילו יש אשמים. אז אני אומר – לא המנהיגים הפוליטיים הנכנעים לדרישות אשמים – אלה שדורשים אותן. פה מתחילה הבעיה, בדרישות שלתפיסתי הן לא הגיוניות.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

פרוסנר – מסתבר שהחרדים הם הדמוקרטים האמיתיים. הם משחקים את המשחק, מצייתים לחוקיו, ומקבלים מה שטוב להם.

אולי כדאי שהחילונים ילמדו מהם.

חוץ מזה – החיים שלהם לא בדיוק פאר והדר. רובם עניים מרודים החיים מהיד לפה בסיוע גמ"חים. זה המחיר שהם משלמים על הבחירה שלהם, ומה שציינת הוא המחיר שאתה משלם על הבחירה שלך.

אני חוזר ואומר – שהקואליציה תשקף את הציבור, דברים ישתנו. בינתיים החילונים מעדיפים לצפצף על הבוחרים שלהם.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אסף – מה שאתה אומר לי זה שהדתיים ביודעין דורשים דברים שבאים על חשבון אנשים אחרים במדינה, בגלל שזו זכותם הדמוקרטית. זו אולי דמוקרטיה, אבל זה גם גועל נפש בעיני. לא אכפת לי שרובם עניים מרודים – כי יש להם דירות. לא אכפת שהם חיים על גמ"חים, אם הם לא משלמים מיסים. החוק הוא לא כסות הכל, צריכים להיות גם ערכים – בין אדם לחברו ועוד כל מיני דברים כאלה. פה בעיני הם נכשלים.

זה לא עניין פוליטי בעיני, זה עניין של דרך ארץ. אם אני מרגיש שמגזר אחד דורך עלי (לא המגזר היחיד, אבל אנחנו דנים בו כרגע בגלל נושא הפוסט בבלוג), אז אני מצפה מהמנהיגים שלו שיעשו יותר לקירוב לבבות. אתה אומר לי שהדמוקרטיה נותנת להם את הכלים לעשות את מה שבעיני בעייתי, אתה תולה את הכל בפוליטיקאים החילונים – אני חושב שהבעיה היא שלאנשים יש דרישות לא הגיוניות. זו דרך הסתכלות שונה על העולם.

בתוך המדינה שלי, עם אזרחים של המדינה שלי, אני מעדיף דרך של פשרה ולא של כוחניות.

ניתאי 10 באפריל 2012

החלק הכי מבאס (כמובן באופן אישי) בעניין שעות העבודה הוא שזו כבר הנורמה, המתבקש. אתה מנסה לחרוג ואשכרה לצאת בזמן ואתה חריג.
אני לא יודע כמה מלחמת התרבות בפתח (הלוואי), זה נושא שעולה ויורד כל הזמן. כבר הייתה כאן מפלגה גדולה יחסית שהתבססה על האנטי החרדי, ובטווח הרחוק לא קרה כלום בנושא. ההתנגדות באה והולכת, והמגמה היא אותה מגמה. אגב מלחמות תרבות, בתור אחד שכל חייו קרא את ההגדה הקיבוצית (יש דבר כזה) ובשנים האחרונות נחשף להגדה הרגילה, יש הבדלים עצומים. ההגדה הקיבוצית מדברת על יציאת מצרים ובוא האביב. בהגדה הרגילה המון זה שירי הלל, היציאה עצמה מוזכרת ממש כבדרך אגב. וגם אני שונא את זה שאי אפשר להעביר חג אחד בלי משהו מלחמתי, כולל בפסח: כי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו.

הופמן 10 באפריל 2012

לא הכרתי את נהלי החמץ שהזכרת. פוסט מצוין ומדכא.

יניר 10 באפריל 2012

בפרספקטיבה של שנים הסטטוס קוו עם הדתיים אכן הופר אבל לטובת החילוניים ובאופן קיצוני. כשהייתי נער היה רק קולנוע פתוח אחד בתל אביב ביום ששי ( קולנוע פאר),הכל היה סגור בשבת כולל רוב המסעדות, לא ניתן היה להשיג אוכל לא כשר, לא ניתן היה להשיג חמץ בפסח אלא רק ביפו ובמחירים מטורפים ומגוון הבילויים היה אפסי.
היום הכל פתוח בשישי, יש טיב טעם וים פיצוציות פתוח בשבת.מגוון בילויים אינסופי בשישי ואוירה לגמרי ליברלית ודקדנטית ( לפחות בתל אביב)
לגבי שעות העבודה בהשוואה לעבר- אל תשכח שאנשי ההיי טק מגיעים ב9.30, לא עובדים ביום שישי כמו פעם וגם הפסקת צהריים היא ארוכה יותר מ20 דקות.
נכון, עובדים קשה, רוצים להתקדם, רוצים לשנות אבל זה בעיקר עניין של שאפתנות והתפתחות טכנולוגית שמאפשרת להיות מחובר 24/7

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

לדעתי זה סוג הסתכלות צרה מאוד על העניין. קודם כל, כל ההפרות של הסטטוס קוו שציינת לא פוגעים באף בן אדם שומר מצוות. אם אתה רוצה לאכול כשר או לשמור שבת – אף אחד לא מפריע לך לעשות את זה.
מהצד השני, יש הפרות של הסטטוס קוו שפגעו בחילונים בצורה ניכרת. אין תחבורה ציבורית בכלל בשבת (פעם היתה), אל על לא טסה בשבת (פעם היתה), יש חוק החזיר ויש פיחות זוחל בכל מה שקשור למעמד האישה. וזה לפני שאני מדבר על תרומה למדינה בדמות מיסים ושירות בצבא.

ולגבי עבודה, גם עם כל הדברים שמנית – היום עובדים הרבה יותר שעות, כולל החיבור הטכנולוגי 24/7. כמו שאמרת, זה עניין של שאפתנות, אנחנו פשוט שוכחים מאחורי כל השאפתנות שיש עוד דברים חוץ מעבודה

יניר 10 באפריל 2012

הפרה של הסטטוס קוו אין כוונתה להכריח אדם שומר מצוות לא לאכול כשר או לא לשמור שבת אלא לאפשר לחילוני לחיות את חייו. פעם זה לא היה קורה
לגבי פגיעה בחילוניים- לא זכורה לי תחבורה ציבורית בשבת, חוק החזיר הוא קונטרה לאפשרות של חילוניים לקנות חזיר- פעם זה לא היה אפשרי, אם תסתכל היום על העובדות תראה שיש היום הרבה יותר שוויון לגבי נשים ( מתחיל בצבא) ואפילו אפליה מתקנת.
המאבקים של הדתיים הם בעיקר יחצ"ניים פנימיים ולא ממש פוגעים בחילונים.

ולגבי העניין השני , אנחנו עובדים יותר מפעם, כנראה גם נהנים יותר מפעם בעבודה ואכן שוכחים את עצמנו ומשפחתינו

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אריאל,

סטטוס קוו הוא סטטוס קוו.
מה שמאפיין סטטוס קוו הוא שצריך לשמור עליו ואם משנים, אז בהסכמה, כי ברגע ששינית לטובתך, אתה בהכרח פוגע במעמד של הצד השני. השגת השג והוא לא.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

סטטוס קוו זה בולשיט, בשורה התחתונה. מה, רק בגלל שפעם היה משהו אז צריך להמשיך אותו? אין פה בכלל עניין של הישגים – אם אני נוסע בשבת בתחבורה ציבורית, זה לא פוגע באף אחד דתי. אפשר לחשוב עוד אוטובוס על הכביש זה מה שהורס את קדושת השבת.
מה שצריך פה זאת הפרדת דת ומדינה. אתה לא רוצה לאכול חמץ? אל תאכל. אני בטוח שיהיו מספיק חנויות שמטעמים כלכליים יעדיפו להכשיר את החנות, לא צריך לחוקק חוק בשביל זה. אתה לא רוצה לסוע בשבת? שיהיה לך בכיף, למה המדינה צריכה להתערב בזה בכלל?

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

כלומר,

אתה מאשים את החרדים במלחמות החיונים. מדהים בעיני.

אתה יודע היטב למה אין בישראל הפרדה בין דת ומדינה, אבל השעירים לעזאזל שלך הם האלה עם השטריימל והכיפה.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

חיונים = חילונים

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

לא הבנתי על מה אתה מדבר. איזה מלחמות חילונים בדיוק?

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

שמאל, ימין – לא משנה.

בממשלה, החילונים תמיד יעדיפו קואליציות עם החרדים.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

כן, כי החרדים הולכים עם כל אחד שנותן להם כסף. וכל עוד המצב הביטחוני נשאר כמו שהוא, גם השמאל וגם הימין לא יכולים לשבת אחד עם השני אז הם הולכים עם החרדים.
חוץ מזה, אני לא האשמתי אף אחד. ציינתי פה מצב שאין הפרדה בין דת ומדינה. זה שאף אחד לא עושה שום דבר כדי לשנות את זה, זאת בעיה של כל הצדדים. זה שיש לנו חרא פוליטיקאים זה לא חדש, נכון?

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

"כי החרדים הולכים עם כל אחד שנותן להם כסף" עלול להישמכ כמשפט אנטישמי. החרדים הולכים עם מי שיישמור על האינטרסים שלהם הוא המשפט הנכון יותר.

לגבי השמאל והימין – הם בהחלט לא יכולים לשבת אחד עם השני היות ומפלגת הימין הגדולה תומכת ב"שתי מדינות לשני העמים על בסיס גבולות 67" ואילו מפלגת השמאל הגדולה מציעה "על בסיס גבולות 67 יוקמו שתי מדינות לשני העמים".

ההבדל הוא כל-כך גדול כאמור ולכן כולם מעדיפים להתפשר וללכת יד ביד עם החרדים.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

אני יהודי, קצת קשה להאשים אותי באנטישמיות. זאת אחת ההאשמות שקצת מצחיקה אותי תמיד. אתה יכול לקרוא לי אנטי-חרדי (אני לא, דרך אגב), אבל אנטישמי?
וכולנו יודעים שאינטרסים=כסף. אנחנו לא בעניני פוליטיקלי קורקט פה. מרבית הנציגים החרדים בכנסת אפילו לא מתאמצים להכחיש את זה.
שורה תחתונה – אין הפרדת דת ומדינה. הסיבה לזה היא היסטורית, כי היה חשוב עוד לבן גוריון לרצות את הדתיים ומאז ועד היום לא היתה ממשלה שרצתה לעשות את זה. אני משוכנע, דרך אגב, שגם אם תהיה ממשלה על טהרת השמאל בלי הדתיים (משהו שלא ייקרה פה אני טיים סון), היא לא תשנה את המצב ותפריד את הדת מהמדינה. זאת בדיוק הסיבה שהרבה אנשים לא רואים מוצא מהמצב היום. אין פה פוליטיקאי עם חזון מספיק גדול לעשות שינוי יסודי בחברה הישראלית – בכל תחום שהוא. כל אחד מנסה רק לשרוד.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אריאל –

אני לא אומר שאתה אניטשמי (אגב, ליהודים אנטי שמים קוראים אוטו-אנטישמים) אלא שהמשפט שכתבת עלול להיתפס ככזה.

המפלגות החרדיות מחפשות מימון בדיוק כמו כל מפלגה או סקטור אחר.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

אסף, ההבדל בין המפלגות החרדיות לכל השאר – שאצלן זה העיקרון היחיד. סתם בתור דוגמא קיצונית, גם המפלגות הערביות רוצות לדאוג לאינטרסים של המצביעים שלהם ולהביא יותר כסף למגזר הערבי – הן עדיין לא הולכות ויושבות בקואליציה עם נתניהו בשביל זה.
אצל המפלגות החרדיות, אין שום עקרונות למעט זה שצריך לדאוג לציבור שלהן. שום דבר חוץ מהציבור שלהן לא חשוב. לא סתם יצא הקצף בזמנו על אלי ישי בשריפה בכרמל, שדאג יפה יפה לקבל כספים לציבור שלו אבל כשזה הגיע למשבר בשירותי הכבאות – במשרד שהוא אמון עליו – הוא הסתפק בלשלוח מכתבים.
כשאתה נבחר ציבור מצופה ממך לעשות יותר מאשר לדאוג רק לסקטור שלך, בטח אם אתה שר. השרים החרדים לא עושים את זה ועל כן הם נתפסים כל כך רע בקרב שאר הציבור

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אריאל –

אצל המפלגות הערביות המטרה היא שונה: שלילת זכות הקיום של המדינה הציונית. הם אפילו לא מתיימרים לייצג את קהל הוחרים שלהם, אלא את הלאומנות הפלסטינאית.

בתור שכאלה, הם לא יכולים להרשות לעצמם לשבת בקואליציה.

בשריפה בכאמל היה נוח לצאת על אלי ישי, כי בישראל – האשמת החרדים נחשב לפוליטלי קורקט.

אלאמלא הנספים, לא היו מדברים על השריפה הזאת, ואלי ישי, למיטב ידיעתי, לא היה זה שקבע את תוואי הנסיעה של האוטובוס.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אריאל –

אצל המפלגות הערביות המטרה היא שונה: שלילת זכות הקיום של המדינה הציונית. הם אפילו לא מתיימרים לייצג את קהל הבוחרים שלהם, אלא את הלאומנות הפלסטינאית.

בתור שכאלה, הם לא יכולים להרשות לעצמם לשבת בקואליציה.

בשריפה בכאמל היה נוח לצאת על אלי ישי, כי בישראל – האשמת החרדים נחשב לפוליטלי קורקט.

אלאמלא הנספים, לא היו מדברים על השריפה הזאת, ואלי ישי, למיטב ידיעתי, לא היה זה שקבע את תוואי הנסיעה של האוטובוס.

עופר 11 באפריל 2012

חוק החזיר הוא אות מתה מאז שבג"ץ אישר לגדל חזירים במדינה לא על האדמה, במהלך יהודי ביותר יש לציין….

אריאל גרייזס 11 באפריל 2012

נכון, בדיוק כמו שחוק החמץ הוא אות מתה. אבל זה לא משנה שמישהו פה ניסה לשנות את הסטטוס קוו

אביעד 10 באפריל 2012

פוסט מצויין. כי הוא מציג היטב את איוולות הכפייה הדתית ואת איוולות האנטי לכפייה הזאת.
למר ביסלי יש זכות מלאה לקנות ולאכול חמץ בפסח. מה שהוא פספס זו העובדה שיש לו אופציות כאלו גם עכשיו. אם הוא ינסה לכפות את רצונו על שופרסל, מגה בעיר וכד', אז עדיין הוא יוכל לקנות חמץ (רק ביתר קלות) בעוד שציבור שלם של שומרי מסורת לא יוכל לקנות כלום במשך שבוע שלם. בסיפור הזה הכפייה היא אחת ויחידה – זו של מר ביסלי שרוצה לכפות את אמונתו על מי שלא מעוניין בה.
לגבי שעות העבודה – כבר כמעט 15 שנים אני עובד בקצב של 10-12 שעות ביום בממוצע. מדהים איך זה נראה לי נורמלי והגיוני לחלוטין ואפילו יחסית "רגוע".

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

אסף ואביעד – כמו שכתוב בספר ויקרא: "לפני עיוור לא תיתן מכשול"

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

הפיתרון לבעיה של שעות העבודה המרובות הוא פשוט:

1. חקיקה ופיקוח על שעות עבודה מרובות מדי. ברגע שחברות ישלמו קנסות על העסקה מרובה, המנהג ייפסק.

2. מעבר לשבוע עבודה של 4.5 ימים.

זאת הדרך להנחיל תרבות שעות פנאי ומשפחה, לצד העבודה.
עוד דור או שניים, אולי נוכל לוותר על החקיקה, כי זאת תהיה הנורמה.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

דווקא בהקשר הזה יקירתך שלי יחימוביץ הלכה וחוקקה חוק שאומר שחייבים לשלם שעות נוספות לכל מי שעובד מעבר (אני חושב) ל-9 שעות ביום. המחשבה היתה שחברה שמשלמת גלובלי ותצטרך לשלם שעות נוספות תימנע מלהעביד את האנשים שלה כל כך הרבה. מה עשו חברות כמו החברה שלי? הכניסו את השעות הנוספות לתוך התלוש ובא לציון גואל.
אני לא חושב שהפתרון הוא בחקיקה. זה משהו שצריך לבוא מאיתנו. אם כל העובדים יגידו למנהל שלהם – השעה 6 בערב, הגיע הזמן שאני אלך הביתה למשפחה שלי, הוא לא יוכל להגיד להם כלום. הבעיה היא שאין סיכוי שזה ייקרה

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

אריאל,

בהקשר לפסח – יש מה שנקרא דור המדבר.
אנחנו בחיים לא נזכיר לבוס שהשעה שש ולכן צריך לצאת ולכן הפתרון לכשל חייב להיות תחיקתי.

החוק של יחימוביץ כנראה לא היה מספיק טוב. צריך להיות מצב שבו העסקה מעבר לשעות מקובלות תהיה רק באישור ואחריות הדרג הכי בכיר בחברה, באחריות של דירקטורים וכו'. הם יצטרכו לתת הסברים, וההתייחסות למפירים תהיה בדומה לאלה שמעלימים מיסים.

עוד 50 שנה, יהיה אפשר לוותר על החוק, כי זאת כבר תהיה הנורמה.

אביאל 10 באפריל 2012

אם כבר אמריקאים, סופרים ופסח – כל אמריקאי שיודע חירות מהי לא היה מעז להתלונן על סופר שהוא בבעלות פרטית ומחליט את ההחלטות שלו לגבי מה למכור ומתי, אם לבחור מהסרטון היה טיפה הבנה לגבי זה שליברליות היא לא רק עניין של צד אחד אלא של שני צדדים. בפעם האחרונה שבדקתי הסופרים בישראל הם בבעלות פרטית, לכן למנהלים ולבעלים שלהם מותר להחליט על כללים (כל עוד אלה לא עוברים על חוקי המדינה כמובן או על חוקי הרגולציה השונים) כפי שהם ירצו ובהתאם לאינטרסים שלהם. כך שיוצא שאותו בחור כל כך מתחכם יוצא בעצמו נגד אותם הגדרות ליברליות שעליהם הוא בא להגן וזו עוד אירוניה תוצרת השמאל הישראלי שבוחן תמיד את הליברליות מכיוון אחד בלבד.

אביעד 10 באפריל 2012

בוא נעשה הסכם – אני לא אשייך תכונות של אידיוט מהימין לכלל הימין ואתה לא תשייך תכונות של אידיוט שמאלני לכלל השמאל. הולך?
אני שמאלני, חילוני, אתאיסט וחושב שמר ביסלי טועה בענק. איפה זה מתיישב עם ההכללה שעשית?

אביאל 10 באפריל 2012

אביעד – נו אתה יודע בדיוק למה התכוונתי, אם אני לא טועה אתה בעצמך כתבת כאן בדה באזר כמה פעמים על הטעויות הקריטיות שהשמאל הישראלי עשה ועושה במשך השנים, אחת מהן לדעתי לפחות היא החד צדדיות של הליברליות, לא באתי לתקוף את אנשים אלא תנועה מסוימת שהשתלטה לצערי על השמאל הישראלי ואני ישמח מאוד שיחד עם שלי יחימוביץ' השמאל יחזור להיות אותו שמאל שהוא בעל מניות חשובות ועיקריות במדינה שלנו.

בתור ימני, תאמין לי שיש לי ביקורת מכאן ועד הודעה חדשה על מה ימני נתפס בקרב האנשים, שוב זה לא אמור להיות אישי כלפי אנשים שמצביעים שמאל, אלא חלק ממה שקרה לדעתי לשמאל במשך הזמן.

אביאל 10 באפריל 2012

עפר ויקסלבאום – תגיד אתה עושה צחוק ? מה קשור הפרדה של דת ומדינה ולזה שסופרים לא מוכרים חמץ בפסח ? יש חוק שאוסר מכירת חמץ בסופרים ? האם אתה חושב שזה מה שמונע מהרשתות שמנית למכור חמץ ? האינטרס הכלכלי שלהם מונע מהם למכור חמץ, תאמין לי שאם רוב האנשים היו דורשים פיתות הם היו מוכרים פיתות בפסח.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

מסכים.

אביאל 10 באפריל 2012

ועוד משהו – אם אתה מבקש בעצמך מהמדינה להתערב לעסקים פרטיים במה למכור או לא למכור בכל הנוגע לחמץ בפסח, זה לא כל כך שונה מאותה הפרדה שאתה מדבר עליה, רק שהפעם אני מניח שהיא נוטה לכיוון שלך.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

זה נכון, אבל אם החנות נתלית בחוק – כמו שאותו בחור אומר – אז שלא יספרו סיפורים כשמראים שזה לא החוק.
או שיעשו את זה מטעמים כלכליים (וזו זכותם) או שיעשו את זה כי זה החוק. אבל אם זה החוק, אז שיילכו עם החוק עד הסוף. כי החוק לא אוסר מכירת חמץ הוא אוסר הצגת חמץ.
ושוב אני חוזר לשורה התחתונה – המדינה בכלל לא צריכה להתערב בזה. במדינה מתוקנת, מי שהיה רוצה למכור חמץ היה עושה את זה ומי שלא – לא. וגמרנו

אביעד 10 באפריל 2012

אריאל – מסכים איתך לגבי המדינה. הייתי מסכים איתך לגבי ההיתלות בחוק אם מי שהיה נותן לבחור את התשובה של "זה החוק" היה דובר הרשות או מישהו מההנהלה. מי שנתן לו את התשובה הזאת זו הקופאית שכנראה לא כ"כ יודעת על מדיניות ושיקולים של הרשת.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

היא נציגת שירות – בתור נציג שירות של בנק גדול במדינה אני הייתי הפנים של הבנק. ואני הסברתי את המדיניות שלו, ואני ספגתי את הצעקות מהלקוחות. זו העבודה שלי. ואם אמרתי משהו לא נכון ללקוח (וקרה) אז הלקוח פוצה.

פה הלקוח לא רוצה פיצוי, הוא רוצה את זכותו החוקית ושלא יקשקשו לו על שטויות. אני לא חושב שעל כל עוולה שאני מרגיש שהבנק שלי עשה לי אני אלך לדובר או להנהלה – אני אלך לנציג השירות – או בטלפון או הפקיד בסניף. שופרסל צריכה להתנהל אותו דבר.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

נראה לי שפה אתה קצת נסחף. כולנו התעסקנו עם קופאיות בסופר, לבקש מהן להסביר את המדיניות של הסופר זה הגזמה לא קטנה. סך הכל, ופה זה הדבר שהכי מפריע לי עם הבחור הזה, מדובר באנשים (הקופאית, ה"ולדימירים", כמו שהוא קורא להם) שרק רוצים להתפרנס. פתאום מגיע הבחור הזה ומתחיל לספר להם סיפורים על הזכויות שלו ומה מותר ומה אסור לו, ומנסה לקחת בכוח משהו שאסור להם למכור לו.
אם הוא באמת היה רוצה להבין את העניין הוא היה פונה להנהלה של הסופר אבל כל מה שהוא רוצה זה לעורר פרובוקציות בשקל. והכי קל לעשות את זה מול הקופאית שבאמת לא חטאה בכלום. היא יודעת להעביר את כרטיס האשראי ולעשות חשבון, זה התפקיד שלה, לא להיות "הפנים של הסופר"

אביעד 10 באפריל 2012

"פה הלקוח לא רוצה פיצוי, הוא רוצה את זכותו החוקית". לא נכון. הוא רוצה פרובוקציה. אין לו שום זכות חוקית לחייב בעל עסק למכור לו. החוק דווקא לטובת שופרסל.

אביאל 10 באפריל 2012

אריאל – החוק הוא לא באמת חוק, אמנם יש חוק – אבל תצפה מנציג של רשת המזון להגיד שהם עושים את זה מבחינה כלכלית כי זה יעלה לו מחר בעיתון בכותרות שליליות מאוד אז הוא זורק את זה על המדינה שאין לה כמעט יכולת ליצור איזה מענה במקרה כזה, גם עם כל הכבוד מדובר על מכירת ביסלי אז אף אחד לא באמת יטרח בנושא וזו בדיוק הבעיה. בנוסף אני מניח שאתה מסתובב ברחובות ת"א (גם בירושלים, איפה שאני גר) ורואה הרבה מאוד חמץ בלי שום בעיות, גם הדתיים והחרדים כבר הבינו שזו סוג של מלחמה אבודה להיחלם ולרדוף אחרי כל מוכר חמץ. אבל שוב, לרשתות הגדולות יש אינטרס ברור מאוד לגבי מדוע הם לא מוכרים חמץ, החל בכך שזה יגרום להם הפסד כלכלי גדול יותר מהתועלת ומצד שני בעלים כמו רמי לוי שטוען שאצלו לא פותחים בשבת או מוכרים לא כשר בגלל שזה מה שהוא מאמין בו וזו החנות שלו וזו בדיוק הנקודה, עם כל הכבוד, כמו שכתבו כאן וגם אני כתבתי, כל עוד זה תחת חוקי המדינה וחוקי הרגולציה (שקשורים לתחרות הוגנת) אז לכל רשת מזון יש זכות למכור מה שבא לה, כולל לא למכור חמץ בפסח.

עופר פרוסנר – לצערי הדוגמא שלך לא בדיוק זהה, אני מניח שאם תשאל את הקופאית כמה מוצר מסוים עולה והיא תגיד לך מחיר נמוך יותר הסופר מחויב למכור לך את המוצר באותו מחיר, לחלופין לבוא ולהתנפל על מוכרת בסופר זה שימוש ציני לצרכים אינטרסנטיים וברורים, אין מקום בהשוואה לבנק, שהוא מוסד תחת רגולציה כבדה עם השלכות הרבה יותר חמורות ללקוחות מאשר לקנות ביסלי בפסח, אני בהחלט מבין שיש כאן עניין עקרוני אבל שוב מדובר על חנויות פרטיות עם אינטרסים די ברורים שנוח להם מאוד לזרוק את העניין על המדינה.

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

אביאל, אין לי בכלל ויכוח איתך שמה שהבחור עשה זאת חוצפה לשמה ושלסופר יש זכות למכור את מה שהוא רוצה.
אבל הנקודה שלי היא שהמקרה הזה בדיוק מוכיח את הצורך בהפרדת דת ומדינה. כי אם יש חוק – אז צריך ללכת לפי החוק. ואם הסופר עושה את זה מטעמים כלכליים, זה גם בסדר. אבל אין שום צורך בחוק פה. החוק הוא גם מיותר – וגם, כמו שכולנו יודעים, אף אחד לא מכבד אותו. אז למה הוא טוב?

אביעד 10 באפריל 2012

המקרה הזה דווקא לא קשור בכלל להפרדת דת ומדינה. אני לא מכיר חוק שמחייב בעל עסק לקבל הכשר. אני לא מכיר חוק שאוסר על בעל עסק למכור חמץ. במקרה הזה, בעל העסק לא מנצל את זכותו החוקית למכור חמץ כי הוא מעוניין (כלכלית) בהכשר כדי שיוכל למכור ללקוחות דתיים וחילוניים.

עופר 11 באפריל 2012

הבעיה היא אחרת. הבעיה היא שהכשרות של הרבנות תלויה בכל מיני גורמים שאינם קשורים לכשרות כמו השאלה האם החנות פתוחה בשבת או במקרה שלנו – מה החנות עושה בפסח.

יואב 10 באפריל 2012

כבעל עסק(אני חילוני גמור) שמוכר חמץ בפסח, אני יכול להגיד שיש ירידה בצריכת החמץ לעומת ימים רגילים. הרבה מאד אנשים (חילונים ביום יום) שומרים על המנהג הזה מתוך בחירה.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

לצורך הדוגמא – אני שומר על זה רק בגלל שלאשתי זה חשוב. גם שהיא לא בסביבה אני לא מתפתה.

לפני שהכרתי אותה הייתי בולס ושותה אצל יואב חמץ בכל מצב צבירה וחמור מכך, צופה אצלו בשידורים ישירים של היונייטד מהליגה וליגת האלופות (אחלה מקום אגב).

בשמחה הייתי מחליף את החוק באי הצגת חמץ בחוק האוסר הצגה וסיקור של היונייטד למשך שבוע בשנה.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

את החוק באי הצגת חמץ = את החוק של אי הצגת חמץ

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

לייק :)

אביאל 10 באפריל 2012

אריאל – אין לי בדיוק תשובה למה החוק הזה טוב, לא למדתי משפטים או משהו בסגנון, אבל אני חושב שיש איזה סוג של הבנה משפטית שטוענת שהמציאות, ההרגל והמנהג עולים על החוק (או משהו בסגנון) כך שהחוק של "יראה" הוא כמעט ולא חוק, אל תצפה מממשלה ימנית ואפילו ממשלת שמאל להתעסק בחוק שלא בדיוק מפריע לשגרה רק לשם העקרון, כי הדבר יגרום לכותרות רעות מבחינתם (כל צד מסיבותיו), לכן החוק כאן הוא שטות אחת גדולה, עובדה שיש הרבה מאוד עסקים שמוכרים חמץ, כולל סופרים ורשתות וזה מה שחשוב.

גם באופן כללי, לפעמים בא לי לשלוח לכל ח"כ מש"ס את הדמוקרטיה באמריקה של דה טוקוויל (שהוא כתב לפני 200 שנה כמעט) בו הוא מראה שדווקא שבגלל שיש הפרדה בין דת ומדינה בארה"ב, הדת חזקה יותר ולא נתפסת ככזו המאיימת על האזרחים, אלא בדיוק להפך. ביום שתגיע ההבנה אצל גורמים דתיים וחרדים שהפעלת כוח כדי ליצור כפייה יוצרת את האפקט ההפוך לאותו ציות שהם רוצים להשיג, מדינת ישראל תעשה צעד חשוב קדימה.

רוני שטנאי 10 באפריל 2012

אני בדיוק חזרתי עכשיו מיפו עם פיתות טריות וחמות. הפוסט והתגובות אליו מעורר אצלי הרבה מחשבה .במשך שנים כל פעם שמגיע הפסח אני מתעצבן על הכשרות, אבל לא עושה מזה עניין כי באמת שיש פתרונות וזה גם תירוץ טוב לבקש מאשתי לאפות את לחמניות הגבינה הנהדרות שלה. הבעיה היא באמת במה שעלה כאן בפוסט על הסיפור ההזוי של מי הכנרת והאוכל לחיות(קראתי לראשונה במעריב כמדומני) – הקיצוניות המטורפת שעולה לנו ביוקר. כשיש פנטיות כזו שמתקבלת מפחד שהוא לא תמיד מוצדק זה עלול בהחלט להוביל בסופו של דבר למלחמת תרבות.מלחמה שיכולים למנוע עם האנשים "למעלה" היו חושבים קצת יותר על העתיד של המדינה הזו ולא רק על השלטון עצמו.

אני מאוד מקווה שהמציאות השחורה שמציירת התקשורת , לא תתגשם ושבסופו של יום החרדים ושאר החלקים שלא תורמים יצטרכו להשתלב עם תרומה כלכלית וגם עם שירות לאומי לפחות. כי לאורך זמן העובדה שחלק מאוכלוסיה משלם על חלקים אחרים לא תצליח להחזיק.

ומשהו לגבי מר ביסלי, הסופר לא חייב לו כלום, סתם פרובוקטור. ולא שהוא גר באיזה מקום שאין לו גישה לביסלי הנכסף – ברעננה עד כמה שאני יודע (רענני במקור ) יש סניף של סניף טעם. היה לי מקרה לפני כמה שנים בחצי חינם – קניתי קפה ובקופה הוא לא עבר. הפריטים האסורים לפסח פשוט לא עוברים בקופה, אז לא צריך לעשות מזה עניין.
ובכלל האם הוא חושב שסתם לדוגמא אם הקופה לא עובדת אז אפשר לשלם במזומן וללכת ?

הנקודה היא לא החמץ המוסתר, היא מקום הנשים, התחבורה בסופ"ש , השירות הלאומי ועוד.

אסף THE KOP 10 באפריל 2012

רוני – תבקש מאשתך רשות לפרסם את המתכון ללחמניות גבינה.
נשמע אחלה.

Yavor 10 באפריל 2012

אריאל, אביאל, אביעד…. התבלבלתי כבר בשמות…

אביאל 10 באפריל 2012

עם הזמן לומדים להבדיל :)

אד הורטון 11 באפריל 2012

הכלל העיקרי שלי כאדם דתי הוא שכל ענייני הדתיים הם ביני לבין בורא עולם ואני לא מתפקד כמש"ק דת של אף אדם אחר. הכי מצחיק אותי זה שבשיחות עם חברים לא דתיים בעבודה הם מרגישים צורך להתנצל על סיפורים כמו "יצאנו בשבת לטייל, אד בטח לא יהיה מרוצה", אל תכעס אבל אכלתי אתמול שרימפס מעולה" וחוכמות כאלו. חבר'ה זה בינכם לבין אלוהים, אם אתם מאמינים בו אז אתם לא צריכים להתנצל בפני.
מתוך הגישה הזו אני בהחלט מאמין (מילה מעולה בהקשר הזה) שאפשר להגיע להרבה הבנות ביו ציבורים שונים מבחינה דתית. אני אישית מוכן לוותר על הרבה דברים שקשורים לחופש הפרט של האדם הלא דתי ובאמת אין לי ציפייה שמעבר לאפשרות שלי לקיים מצוות ללא הפרעה ובנוחות שאינה פוגעת בזולת. מצד שני, בהחלט חשובה לי הפרהסיה (אין וויכוח מכובד בנושאי דת ומדינה בלי המילה הזו ובלי "סטטוס קוו", אז הנה) של המדינה ושיהיה לה בהחלט אופי יהודי שגם מחובר למסורת. לא נראה לי שזה צריך להפריע לכופר הכי גדול, אם הוא מבין מה אנו עושים פה בכלל. חשוב גם לציין שע"פ המחקרים של מכון גוטמן 88% מהיהודים בישראל חוגגים את ליל הסדר ושומרים על כשרות בפסח, איש איש בדרכו.
יש מעלי הרבה מאד תגובות של שנאה ובורות כלפי האדם הדתי. אם יש משהו שמרחיק את הסיכוי לחיות פה ביחד זה הדבר (וכמובן גם לצד השני), יותר מכל החלטה אווילית לנתק את המוביל הארצי או נודניק שרוצה ביסלי ומציק לקופאיות מסכנות.

דיזידין 11 באפריל 2012

יפה כתבת. אני מניח שאתה ואני, האתאיסט, היינו יכולים להסכים יחדיו על חוקה.
רק דבר אחד מטריד אותי – הפרהסיה.
מצד אחד אתה כותב שהציפייה היחידה שלך היא שתוכל לקיים מצוות בלי הפרעה, אך מצד שני, לכאורה בסתירה, אתה מסביר שחשובה לך פרהסיה בעלת אופי יהודי.
אז לפני שאנחנו חותמים, הייתי שמח לדעת איך תרצה שתיראה הפרהסיה הזו?

אד הורטון 11 באפריל 2012

כמובן שקשה לכתוב אחד לאחד אבל באופן כללי אני מפנה אותך לחלקו הראשון של המשפט שלי שמתיחס לחופש הפרט גם של האדם שאינו דתי. בתחום הזה הייתי מוותר בכל מה שקשור לגירושין ונישואין (זה ויתור עצום מבחינה דתית אם אתה מבין את המשמעות שלו), של תחבורה בשבת בתנאים מסוימים (חברות פרטיות בלבד ותוך מגבלות של שעות ואזורים גאוגר') וכדו'. הפרהסיה מבחינתי צריכה להיות במין מצב ביניים שבו יש סמלים לאומיים שמכבדים אותם ויש להם מאפיין אורתודוקסי גם אם לא מחייב. למשל- צמצום מאסיבי של המסחר בשבת. אני אראה את זה כעניין הלכתי תרבותי שמשקף מסורת של אלפי שנים ואתה תראה את זה כביטוי סוציאליסטי לעיקרון של רווחה אנושית. למשל- אכיפה של איסור הצגת חמץ כי כפי שאמרתי יש רוב מוחלט שרואה בזה חשיבות (וכאמור- איסור הצגת חמץ ולא מכירת חמץ). זה בגדול הכיוון וכמובן שצריכים להיות גם מאפיינים לאומיים לא דתיים שקשורים בלאומיות היהודית של המדינה אבל את הברכות שהעמדות האלה גוררות אני אחסוך לעצמי…

דיזידין 11 באפריל 2012

סבבה, סגרנו, החוקה בדרך, תענוג להסכים איתך.
באשר לפרהסיה – משום מה תמיד שוכחים את הערכים האוניברסליים של היהדות ומתמקדים במנהגים ובמצוות הדת.
למה שלא נתחיל בדרך ארץ במרחב הציבורי, בכבוד לזולת על המדרכה, בפארק ובכביש – אלה ערכים (יהודיים) שאני בטוח שנוכל להסכים עליהם בנקל.

עופר 11 באפריל 2012

הבעיה היא שאתה במיעוט בתוך הציבור הדתי-חרדי.

ניר 11 באפריל 2012

למה אתה קובע שהוא במיעוט? רוב הדתיים והחרדים שאני מכיר אומרים דברים דומים. חלק גדול מהנציגים שלהם בכנסת גם כן אומרים דברים דומים.

דודו 11 באפריל 2012

בעניין צריכת חמץ וחשק בלתי מתפשר לבסלי חמץ :
בשבת שעברה הלכנו לחברים, רצינו גלידה.
שבת, אחרי ליל הסדר, באר שבע….אמרנו נקפוץ לטיב טעם.
פיתות,לחץ קווקזי, ביסלי, בייגלה,מדפים לא מכוסים…חופשי.

וככה מי שרוצה לא כשר בפסח יכול למצוא את זה בלי בעיה (פעם זה לא היה ככה) ומי שלא רוצה לקנות במקום שמוכר חמץ יכול.
להכריח סופר למכור זה הגיוני כמו לשלוח משגיחים לטיב טעם ולהוציא להם צו סגירה מנהלי

Comments closed