לביל סימונס יש טור קבוע שהוא מריץ כבר שנים שבו הוא מהמר על זהות המנצחות בכל שבוע ב-NFL. בואו נגיד שאחוזי ההצלחה שלו הם לא בדיוק מדהימים (יש יגידו שהוא חושב יותר מדי על הבחירות שלו ויש כאלו שיגידו שהוא פשוט לא מבין פוטבול).
אחרי עוד עונה כושלת למדי הוא החליט לעשות ניסוי מעניין ולצד הבחירות שלו לפרסם את הבחירות גם של אשתו, שלא מבינה כלום בפוטבול (או לפחות כך היא טוענת), ובוססו על כל דבר החל משמות השחקנים וכלה בצבע החולצות שלהם.
לא קשה לנחש את ההמשך – אשתו של סימונס הכתה אותו שוק על ירך והוכיחה כנראה שהימורים על פוטבול הם לא יותר מאשר בדיוק זה – הימור.
וככה צריך להתייחס לזה – בתור הימור. כיף לא מזיק. ואם כבר כיף, אז למה לא לעשות את זה בשניים?
אז עכשיו, במקום רק ההימורים של זאב אברהמי, אתם מקבלים מנה כפולה. שני הימורים לכל משחק עליהם אפשר לרדת כשאנחנו טועים. ואנחנו נטעה. ובנוסף, גם בונוס קטן – בסוף כל הימור המלצות על שחקני הפנטזי ששווה לפתוח או להושיב באותו משחק (כמובן, על אחריותכם בלבד).
*
ועכשיו, למשחק הערב.
זאב:
דאלאס – ניו יורק. אפשר לכתוב על המשחק הזה מקצועית.
אפשר לנתח איך לעלות עם קו התקפה מעורער זה לא רעיון טוב בשום מקרה, אבל בטח שלא נגד קו ההגנה של הג'ייאנטס.
אפשר גם להגיד שהפציעות במצבת התופסים של דאלאס (במיוחד נגד ההגנה של הג'יאנטס שהחולשה הגדולה ביותר שלה היא בהגנה על תופסים) דווקא אמורות לעזור לדז ברייאנט. הכדורים ייזרקו אליו, משחק ראשון העונה, פריים טיים ברשת ארצית. אם רומו לא יצטרך לרוץ על נפשו, אני רואה את ברייאנט תופס איזו עשיריה למאה ושלושים יארדים.
אפשר לכתוב על סימן השאלה סביב ג'ייסון גארט, מאמן דאלאס והאם יוכל להתגבר על האגו שלו ולהבין שהדרך היחידה לשמור על רומו היא פשוט לרוץ על הקרקע עד שממש אין ברירה.
אבל זו הזדמנות חגיגית, ובהזדמנויות חגיגיות, כדאי לצאת בהצהרות בומבסטיות.
נגיד, שהליגה הזו היא בשביל אילי מאנינג לקחת (זה נשמע יותר טוב באנגלית).
אין קוורטרבק מעוטר יותר ממאנינג בחמש השנים האחרונות. אין קוורטרבק שבכלל מתקרב לאיך שמאנינג הוליך את הג'ייאנטס לשתי האליפויות האחרונות שלה. ובמקום להילחם בכל העניין הזה של לגדול בצילו של פייטון, מאנינג פשוט פירק את הנמסיס הכי גדול של אחיו. פעמיים. והוא ניצח בקור, ונגד ההגנה של סן פרנסיסקו, וטום בריידי. אם אני לא טועה אחיו ניצח בסופרבול את גרוסמן.
ואיכשהו, התפיסות הכי מטורפות ברגעים הכי קריטיים מתחילות בידיים של איליי מאנינג. ותזכירו לי מה קרה לסטיב סמית בשנה אחרי שהוא עזב את איליי? ולא זכור לי שבסגל שלו היו רנדי מוס, או גרונקובסקי, או וויין והריסון. אני לא יודע מה שווים ניקס וקרוז בלי איליי. אני לא חושב שהרבה יותר מסטיב סמית.
מי שרוצה לקחת אליפות השנה, יצטרך לתלוש אותה מהידיים של אילי מאנינג. זה אולי יקרה בינואר. זה לא יקרה הלילה. ג'ייאנטס 20:27
יגדל מנטליות? טוני רומו
אריאל:
דאלאס- ניו יורק. לא עשיתי על זה מחקר מדוקדק אבל בדרך כלל אלופות סופרבול ממשיכות את העונה הבאה מאיפה שהן הפסיקו.
גרין ביי של עונה קודמת היתה בלתי ניתנת לעצירה (בעונה הסדירה), הג'איינטס של אחרי הסופרבול הקודם עשו עונה של 4-12 והפטריוטס של 2002 וגם של 2004 התחילו את העונה שלהן ברצפי ניצחונות מרשימים.
הג'איינטס של העונה נראים לי מתאימים לאותה תבנית. הם אמנם איבדו שחקנים (מאנינגהם – עוד רסיבר שהביא סופרבול בתפיסה ענקית והולך בעונה שאחרי וברנדון ג'ייקובס) אבל אלו שחקנים שבתמונה הגדולה פחות חשובים.
מה שחשוב שם זה שההגנה, ששנה שעברה התחילה פצועה, מגיעה עם כל הכלים במקום ושאיליי לא צריך כבר להוכיח לאף אחד מה הוא שווה.
בדאלאס, לעומת זאת, כל הזמן צריכים להוכיח את עצמם, והם לא מוכיחים את זה על המגרש. כשכל הפסד הוא אסון וכשכל יתרון הוא רק קריסה שמחכה לקרוס – הקריסות באמת באות.
אני לא מאמין שג'ייסון גארט מאמן מספיק טוב ובמיוחד לא מאמין שרומו מסוגל לפתח פתאום מנטליות של ווינר. מה שאומר שדאלאס רק מחכים להפסיד את המשחק הזה. ג'איינטס 30-33
פנטזי:
להעלות: איליי, רומו, הרסיברים שלהם. דיוויד ווילסון, הרץ הצעיר של הג'איינטס.
להושיב: ראנינג באקס של דאלאס, הגנות (משני הצדדים), אחמד ברדשו (פציעה מחכה לקרות), ג'ייסון וויטן (פציעה שכבר קרתה)
ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url
No Comments
מסכים עם זאב לגבי כל מילה על איליי. אפשר להוסיף לרשימה גם את קווין בוס שאוקלנד חשבו שהם גנבו, ושנה שעברה הוא הפך גם את ג'ייק בלארד לטייט אנד לגיטימי. רבים חושבים שאיליי הגיע רק שנה שעברה. הם מתבלבלים. גם העונה עם המיליון אינטרספשנס היתה עונה שבה איליי לחץ יותר מדי, אבל בלעדיו הג'איינטס בחיים לא היו 10:6. באליפות הראשונה שלו, הפליאוף היה איכותי כמו שמעט קווטרבקס אחרים נתנו. בשתי האליפויות הוא מסר שני אינטרספשנס בכל הפליאוף ביחד.
כיף לקרוא, מחכה אולי לפוסט חי
וילסון יקבל זמן מסך כבר הלילה?
למישהו יש לינקים מומלצים לצפייה?
האם לצופים אמריקאים יש אפשרות לראות את המשחקים ברשת בצורה חוקית?
אני מהמר דווקא על דאלאס. לדעתי זו השנה שרומו יפרח, ההגנה סוף סוף תתאפס על עצמה והם ילכו עמוק בפלייאוף. לגבי הג'יאנטס, אני אומר שהם לא מגיעים לפלייאוף.
תחושת בטן חזקה שדאלאס ינצחו היום. לא יודע למה, כי רציונלית הייתי הולך על הג׳איינטס. אולי הנקמה שהתבשלה 7 חודשים.
אגב, אני לא יודע אם זה רק אצלי מהסלולר אבל הפוסט לא מופיע בעמוד הבית של דהבאזר אלא רק בפייסבוק.
לפעמים יש תקלות כאלו שהבוקסה של מישהו נעלמת. אני סומך על בקרמן לתקן את זה
קשה לי להודות בכך אבל זאב כל כך צודק במה שכתב על איליי.
הליין שלוש וחצי לניו יורק. וויטן כנראה לא משחק. אני מהמר שהרבע הרביעי יהיה גרבג' טיים. אני לא רואה את דאלאס עושה יותר מעשר נקודות על הלוח.
כן ולא. הוא אכן העלה את הרמה שלו שנה שעברה אבל זה היה מעמדת האנדרדוג רוב הזמן. לאנשים יש זיכרון קצר אבל בתחילת שנה שעברה הוא השווה עצמו לבריידי וכולם צחקו עליו ודי בצדק בזמנו. עכשיו, כשהוא שידרג את המשחק שלו ונחשב לאחד מק"ב העילית בליגה נראה אם הוא יצליח לממש את הציפיות באופן קבוע.
אשתו של ביל סימונס היתה הולכת עם דאלאס, התלבושת שלהם יותר יפה.
אישתו של סיונס היתה בוחרת בדאלאס ולא מושיבה של ברדשאו… אבל זו כבר חוכמת הבדיעבד :-) שזו לא חוכמה
וואלה, טוב שבקרמן החביא את זה, איזה אוסף של המלצות כושלות
אל דאגה, הוא חיכה שההמלצות יהפכו לכושלות ואז פרסם את זה בעמוד הראשי…
איזה יופי של תוצאה (בלי קשר להימורים שלכם). מבחינתי משחק בין הקאובויס לג'יאנטס הוא כמו מלחמת אירן-עירק או כמו מכות בין שני עארסים, אבל לפחות לגבי דאלאס אפשר לסמוך על זה שהם ידפקו את עצמם מתישהו במהלך העונה.
רגע, סימונס מהמר לפי הליין, ולא מי ינצח סטרייט-אפ. זה הרבהיותר קשה. כמובן, הוא עדיין הפסיד לאשתו…
גם לי וגם לאברהמי יש אלרגיה לליינים..
גם אתה וגם אברהמי כוסיות. שנה שעברה הוא התהדר באחוזי ההצלחה שלו גם כשמשחקים שה וא ניבא שייגמרו בהפרש של 21 נק' נגמרו בהפרש של 3. בוא נראה אתכם משחקים במגרש של הגדולים.
Nut up or shut up, כדברי המשורר.
(ראו את התגובה שלעיל כהקנטה ידידותית. כיף לקרוא את הבלוג גם אם אתם עושים לעצמכם הנחות.)
מוזר שכאן כולם כותבים על מה שיהיה (אמש) אבל על מה שהיה, כותב רק לס באתר שלו.
תראה איזה יופי, אתה יכול ליהנות משני העולמות. גם מהתחזיות של אלה, וגם מהשטויות במיץ עגבניות של מנחם.
כי אולי האתר הזה זה מדור ספורט שמסקר כל משחק? אתה לא מרוצה, אתה ממש לא חייב לקרוא פה.
ומה אם היה כתוב:
"מוזר שכאן כולם כותבים על מה שיהיה (אמש) אבל אין אף מילה על מה שהיה" ?
איך היו נראות אז התגובות של שניכם?
עדיין, אותה תגובה. לא אוהב אנשים שאומרים לאחרים מה לכתוב או לעשות. הכותבים פה לא חייבים דבר לאף אחד וכותבים על מה שמעניין אותם באותו רגע.
במקום לענות את התגובה הראשונית שלי אני רק אצטט את המלכה ואומר ש"זיכרון עלוב הוא זה הפועל רק לאחור".
ולעניין עצמו, גם אני וגם אברהמי מעלים בדרך כלל סיכום מחזור (למעשה, בשלוש או ארבע השנים האחרונות עלה סיכום מחזור שלי בוואלה כמעט כל שבוע). אני לא רואה שום טעם בלסכם משחק אחד
לא היתה כאן ביקורת כלפיכם, אלא כלפי תגובות שנראו אינסטנקטיביות ("שריקות מהבית").
מקבל את ההערות של שניכם, למרות שנראה לי שאם ניו יורק היו מנצחים היית מרחיב…
(-:
אין לך מושג כמה אתה טועה. כאוהד פטריוטס, יש מעט קבוצות שאני שונא יותר מהג'איינטס. היה מאוד מפתה להעלות פוסט שמחה לאיד, תאמין לי. אבל אני לא רואה טעם בלנתח משחק אחד, שלא לדבר על זה שיש גבול לזמן שאני יכול להשקיע
תודה. רק שאלה: מאיפה הכותרת? תרגום מאנגלית? שם של שיר?
הלילה הלילה, שמחה גדולה הלילה. השיר שנמצא בתוך הכתבה, מן הסתם.
אבל האמת שגם האופציה של תומר היא לא רעה..
אם זה תרגום מאנגלית אז זה tonight, tonight של הפאמפקינז…