זה שעולה וזה שיורד – סיכום מחזור שני

על מגמות בליגה אחרי שני משחקים וגם על למה הניינרס מרגשים ומה עובר על ביל ביליצ'ק

כמו שאתם יכולים לדמיין לעצמכם, ראש השנה הזה מבחינתי לא היה בדיוק תפוח בדבש. ככה זה, אתה מתכנן שבוע איך את הארוחה אצל ההורים אתה משאיר לחג השני כדי שתוכל להשאר בבית ולראות את הפטריוטס משחקים נגד אריזונה – ובסוף – טוב, אתם יודעים איך זה נגמר.

או כמו שתמיד ניסו להגיד לי – אתה מקבל את מה שמגיע לך.

אבל אם נשים בצד את האכזבה מההפסד של הפטריוטס – שעוד נגיע אליו בסוף הטור – הרי שהיה יום ראשון פנטסטי של פוטבול. לא הייתי קורא לזה עדיין מגמות – העונה עדיין בחיתוליה אז קצת קשה להגיד שדברים נראים ברורים, אבל כן נדמה שכמה דברים שונים השנה משנה קודמת.

הדבר הראשון הוא, נדמה, שאין כזה דבר כמעט ניצחונות קלים. או יותר נכון, אין כזה דבר כמו קבוצות על. הדבר נכון במיוחד לגבי ה-AFC, שם אחרי שני מחזורים בלבד יש רק שתי קבוצות מתוך 16 שמחזיקות במאזן של שני ניצחונות, וגם הן נתקלו בלו"ז יחסית נוח (אם כי, כמובן, הטענה שלי היא שכרגע אין עדיין כזה דבר לו"ז נוח).

המגמה השניה שאפשר אולי להבחין בה כרגע – ושוב, אני אומר את זה בצורה מאוד זהירה – היא שבניגוד לשנה קודמת, שנת שביתה כזכור, ההגנות הגיעו הרבה יותר מוכנות לעונה.

אם נסתכל על שלושת הק"בים המובילים בשנתיים שחלפו – רוג'רס, בריס ובריידי – הרי ששלושתם מתקשים כרגע לייצר את אותו שטף התקפי שהתרגלנו אליו. וזה לא שהשחקנים בהתקפה שלהם השתנו בצורה ניכרת או משהו, זה פשוט שהצד השני בא הרבה יותר מוכן.

מה זה אומר לגבי המשך הליגה? שום דבר כרגע. להתקפות לפעמים לוקח זמן להתחבר, להכנס לקצב וגם להתרגל למה שהצד השני זורק על המגרש. ואולי, רק אולי, אנחנו מתחילים לראות את תגובת הנגד לעונה ההתקפית שראינו בשנה שעברה (אם כי אני סקפטי למדי)

*

טוב, אם אתה אוהד פילדלפיה, הנה הבשורות המשמחות מבחינתך – הקבוצה שלך איבדה את הכדור 9 (!) פעמים בשני המשחקים הראשונים – ועדיין ניצחה את שנייהם (כל אחד בנקודה, שזה שיא NFL לפתיחת העונה, דרך אגב).

הנה החדשות הרעות אם אתה אוהד פילי – הקבוצה שלך איבדה את הכדור פאקינג 9 פעמים בשני משחקים!

מעבר למה שזה אומר על פילדלפיה (בעיקר שימיו של מייקל ויק בתור ק"ב ליגיטימי בליגה הזאת הולכים ואוזלים) זה אולי גם מסמן מגמה שלישית היום בליגה – איבודי כדור קצת פחות חשובים.

שוב, אולי אני מבסס פה תיאוריה על כרעי תרנגולת והזמן יוכיח שטעיתי, אבל אם פעם יחס איבודים היה אולי המנבא הטוב ביותר לניצחון בליגה הרי שנדמה שהיום זה קצת פחות חשוב. קחו את המשחק של הג'איינטס מול טמפה ביי בתור דוגמא.

איליי מאנינג בחצי הראשון זרק לשלושה אינטרספשנס ועדיין הקבוצה שלו הצליחה לנצח את המשחק. גם אח של איליי זרק שלושה אינטרספשנס מול אטלנטה ואמנם לא ניצח את המשחק אבל זה יותר כי ההגנה שלו לא הצליחה לעשות את הסטופ החשוב בדקות האחרונות.

הסיבה שאיליי הצליח לנצח היא פשוטה. כשאתה מוסר ל-500 יארד במשחק, הקצב ההתקפי עולה בהרבה וכמות הפוזשנס של כל קבוצה גדלה בהרבה. במקרה כזה, מספר איבודי הכדור הופך לפחות משמעותי. תחשבו שניה על כדורסל, שם לכל קבוצה יש 50 או 100 פוזשנס במשחק, אז ברור ששלושה איבודי כדור מתוך אותם 100 הופכים להרבה פחות קריטיים.

אז נכון שבפוטבול עדיין אין לקבוצה 50 פוזשנס במשחק אבל עם התפתחות משחק המסירה והפיכתו לאופציה המרכזית ולפעמים כמעט היחידה של מספר קבוצות, הרי שאנחנו מתחילים להתקרב לשם.

*

עוד כמה נקודות על המשחקים השבוע:

– אני מוכרח לומר שאני מאוד גאה בהימורים שלי השבוע, עם 12 מוצלחים מתוך 16 ניסיונות. ועדיין, יש שורה אחת שרודפת אחרי, מהמשחק של דאלאס בסיאטל:

"על פניו, משחק לא קשה לקאוביוז, מול ק"ב רוקי לא מבריק אחרי ניצחון מרשים על היריבה הביתית. נשמע בדיוק כמו המתכון להתפרקות, לא? לא בדאלאס של השנה". ועל זה נאמר – פחחחחח. ועל כן, אין ברירה אלא להוסיף חוק שני לחוקי ההימורים של השנה – תמיד תהמר הפוך על דאלאס. קבוצה סכיזופרנית.

– עוד קבוצה סכיזופרנית היא הבולטימור רייבנס. לא בכדי הימרתי נגדם השבוע, אפילו שאני ממש לא מחזיק מהאיגלס. הסיבה היא פשוטה – מדובר בקבוצה שתמיד, אבל תמיד, אחרי ניצחון גדול תגיע אצלה נפילת מתח. לפעמים זה יתורגם להפסד ולפעמים לא, אבל אין קבוצה שאפשר לסמוך עליה בליגה שתפשל אחרי ניצחון גדול כמו הרייבנס.

המשחק מול פילי פחות או יותר סגר את השאלה האם משהו בבולטימור של השנה השתנה. לטעמי, כלום. שתי הבעיות שלהם נשארו אותן שתי בעיות. ג'ים הארבו הוא מאמן שמרן ופחדן שלא מסוגל לשמור על מתח חיובי בקבוצה שלו לאורך זמן. וג'ו פאלקו הוא ק"ב של אפס אנד דאונס, שמסוגל לתת משחקי נפל אחרי תצוגות על ואתה אף פעם לא יודע מה באמת תקבל ממנו. קבוצה כזאת תתקשה לרוץ לאליפות אם לא תשנה את ה-DNA שלה.

– עוד משהו שאמרתי בתחילת העונה ועורר עליי מעט רוגז בקרב אוהדי דטרויט (וגם אוהד ג'ורג'יה אחד), אבל אני מתעקש עליו – מאט סטאפורד הוא לא יותר מק"ב בינוני בליגה הזאת.

לשמחתו, יש לו את קלווין ג'ונסון בקבוצה, שגם תופס כדורים בלתי אפשריים ובעיקר מושך תשומת לב של שני שחקני הגנה בצורה תמידית, ועוזר לו לרשום מספרים מרשימים, במיוחד בהתקפה מבוססת מסירה בלבד.

קחו את מגהטרון מסטאפורד ותקבלו ק"ב עם יכולת דיוק בינונית למדיי וקבלת החלטות לוקה בחסר. שזה בדיוק מה שראינו מול ההגנה המוצלחת מאוד של הניינרס, שידעה מרבית המשחק לסגור את ג'ונסון.

– מילה על הניינרס. דורפן כתב השבוע שיש לו הרגשה שהרבה אנשים הולכים לשנוא את הקבוצה הזאת. לא בגלל שהיא מנצחת (זה קורה לכל קבוצה שמנצחת, אבל הניינרס עוד רחוקים כמה אליפויות מלהגיע לסטטוס של הפטריוטס או דאלאס, למשל) אלא בגלל איך שהיא משחקת.

אצלי, זה בדיוק הפוך. כל משחק שאני רואה את הניינרס, אני מתרגש מחדש. היה מאמן פוטבול – אני חושב שזה היה וינס לומברדי – שאמר פעם ש"פוטבול זה בדיוק שני דברים – בלוקינג וטאקלינג". אין קבוצה שמוכיחה את זה יותר מהניינרס של היום.

הקבוצה הזאת לא עושה שום דבר ספקטקולרי. נדיר שתראה את אלכס סמית מנסה מסירות ל-50 יארד או פעולות אקרובטיות בהגנה. מה שאתה כן רואה זה פוטבול בסיסי מהסוג המשובח ביותר. אולד סקול. אתה רואה רסיברים ממשיכים לחסום דאון דה פילד בכל מהלך ריצה, אתה רואה התנפלות של חמישה ושישה שחקני הגנה על כל שחקן עם הכדור – בדיוק כמו שוינס לומברדי היה אוהב.

פוטבול כמו שפוטבול אמור להיות משוחק. הפורטי ניינרס

 

– מה שכן, מילת אזהרה לאוהדי הניינרס. אני מאוד שמח בשמחתכם על ההצלחה של הקבוצה שלכם – הניינרס היו קבוצת הפוטבול הראשונה שראיתי ותמיד יש לי מקום חם בלב בשבילם. אבל, וזה אבל גדול, אני לא זוכר כמעט קבוצת פוטבול שפתחה את העונה חזק, נראתה כמו הקבוצה הטובה בליגה – והצליחה למשוך את ההצלחה הזאת לאורך 16 מחזורים ושלושה מחזורי פלייאוף. הליגה עוד ארוכה, ארוכה.

– צריך להיות כנים שניה לגבי פייטון מאנינג. עם כל השמחה על החזרה שלו, נדמה שמשהו חסר במסירות שלו. הן עדיין מדויקות כמו פעם אבל נדמה שהן טיפה יותר איטיות, פחות חדות ממה שהתרגלנו. אולי זה רק עניין של חלודה אבל אולי זה גם קשור לפציעה שלו – ואם זה אכן כך, הברונקוז עשויים להיות בבעיה.

– האם באמת כל מה שהיה להגנה של הסיינטס להציע זה באונטי על ק"בים יריבים? כי איך שהיא נראית עד עכשיו זה לא פחות ממזעזע.

– אם כי זה כלום לעומת איך שההגנה על ג'יי קאטלר נראית. קשה לי לחשוב על הסבר אחר לשבעה סאקים (ועוד 4 חטיפות, חלקן כתוצאה מלחץ בלתי פוסק) מאשר שקו ההתקפה שלו עושה לו ממש דווקא. קאטלר אף פעם לא היה ידוע בתור טיפוס סימפטי ואני לא מוציא מכלל אפשרות ששחקני קו ההתקפה מנסים ללמד אותו איזה שהוא לקח – או סתם לא מתאמצים יותר מדי.

מצד שני, כשנזכרים שמייק טייס הוא מאמן ההתקפה שלהם, הכל נהיה קצת יותר ברור.

– אדם וינאטריי. יש שחקנים שנשארים קלאץ'.

– בן רולטיסברגר. סלע.

– רג'י בוש? זה אתה?

*

ומכאן לפינת הפטריוטס. מצד אחד, מדובר בהפסד כואב למדי, מול קבוצה שהפטריוטס אמורים לנצח ובבית (הפטס לא הפסידו הום אופנר בפוקסבורו מעולם). מצד שני, עדיף לחשוף את החולשות כבר עכשיו ולדעת שצריך לעבוד עליהן. אז מה היה לנו?

הטוב: ההגנה ממשיכה להראות איכויות שלא ראינו ממנה שנה שעברה. בימים עברו לארי פיצג'רלד היה חוגג על הסקנדרי הזה אבל נראה שמשהו מהותי שם השתנה.

לא הייתי מרחיק לכת ואומר שהסקנדרי השתפר אבל כאשר יש פאס ראש על הק"ב – שזה מה שאנחנו רואים מהפרונט-7 של הפטריוטס בשני המשחקים הראשונים – גם סקנדרי גרוע ייראה טוב.

בינתיים נראה ששתי בחירות הדראפט הגבוהות – צ'נדלר ג'ונס והייטאוור – הם פגיעה בול ואם זה אומר שדאון שלישי לא הופך אוטומטית לדאון ראשון – דיינו.

הרע: פי, מאיפה נתחיל. ההגנה על בריידי היתה נוראית (לא שלא חשדנו בכך, אבל עכשיו זה ברור למדי), הסנכרון בינו לבין הרסיברים שלו (במיוחד לויד) לוקה מאוד בחסר וגם הביצוע – אם זה ההולדינג המטופש של גרונקובסקי או הפולס סטארט המיותרים – רחוק מלהיות טוב.

אבל הדבר הכי גרוע במשחק היה קריאת המהלכים של ביליצ'ק. נדמה כאילו הוא ממש מנסה להפסיד את המשחק בכוח. פיץ' אאוט בדאונים קצרים, המרה לשתי נקודות במסירה קשה במקום ריצה דרך האמצע כמו שתמיד הפטס עושים, דרייב אחרון שקיבלו במתנה ובזבזו עם ספייקים וניל דאון במקום לנסות לשפר עמדת שדה וערעור שעלה בטיים אאוט קריטי והיה מיותר לגמרי. בדיוק הפוך מהביליצ'ק שאנחנו מכירים.

המכוער: כל מה שקורה עם ווס וולקר. כל שתי עונות ביליצ'ק עושה לעצמו מנהג להסתכסך עם שחקן קריטי אצלו שקרוב לסיום חוזה. כאילו הוא לוקח את זה אישית שדיון בראנץ' או לויר מילוי או ריצ'ארד סימור רוצים לקבל כסף בתמורה לביצועים שלהם. אז הפעם הוא מספסל את וולקר סתם כי בא לו, ואם הרננדז לא היה נפצע לך תדע אם הוא היה רואה משחק. תתבגר, ביל, תתבגר!

שבוע הבא: נוסעים לבולטימור. אללה יסתור. גם אחרי הפסד, גם אחרי שניצחנו אותם עם הרבה מזל בגמר ה-AFC האחרון, ריי לואיס והחברים יבואו להרביץ לבריידי – ואלוהים יודע שהשנה זה לא קשה במיוחד. ביליצ'ק ייצטרך להתאמץ במיוחד כדי לנצח את זה

סיכויי סופרבול: ירדו ל-10%

 

הנכדה של סטלמך - דור בלך
סיפור אחד ששם הכל בפרופורציות

No Comments

yaron 18 בספטמבר 2012

ההשואה בין איליי לפייטון ממש זועקת השבוע :-)
לא יודע מה זורם לו בוורידים, אבל יש לי הרגשה שזה נוזל צינון אנטי קיפאון. מה שהבן אדם (?) הזה עושה כשהוא רואה את הגרזן מונפת לא נתפס. שלושה איבודים, הפסד שני בבית שנראה ודאי ושריקות בוז של הקהל בניו יורק, ואז הוא מחליט שבעצם זה כיף. לך תבין…
פתאום עלתה לי מחשבה שפייטון טעה כשהלך לברונקוס בדיוק בגלל שהוא מסתדר עם איילי ועם השיטה. המחשבה שהוא מסוגל לקחת את הקבוצה הזאת ולהנהיג אותה לסופרבול נראית תלושה. בניינרס הוא היה מקבל קבוצה שיודעת מה היא רוצה ומה היא צריכה, וכל מה שהיא היתה צריכה ממנו זה לתת לה עוד 2-3 מסירות טובות במשחק. נשמע אפשרי.
מייקל ויק – רבים לא יסכימו שימיו כק"ב לגיטימי אוזלים, מכיוון שלדעתם הוא מעולם לא היה כזה…
דאלאס – קבוצה בינונית עם עבר מפואר שהדבר היחידי שעושה אותם מועמדים כל שנה מחדש זה הסרט שהם חיים בו… אתה יכול להגיע לסופרבול עם המאזן הכי טוב בליגה, ואתה גם יכול להגיע עם הקבוצה הכי משוגעת בליגה, אבל בכל מקרה אתה תהיה חייב לקחת לפחות שלושה נצחונות רצופים במאני טיים כדי לקבל טבעת. מישהו מאמין שדאלאס מסוגלת לעשות את זה?

גיל 18 בספטמבר 2012

הארבו לא רצה לתת לו את השליטה על ההתקפה שתמיד הייתה לו ולכן לא הלך לניינרס.

yaron 18 בספטמבר 2012

זאת בדיוק הנקודה שלי. לא בטוח שזה היה נכון מבחינתו להתעקש על השליטה. את מה שהוא עשה בקולטס הוא כבר לא ישחזר, אבל לתת לניינרס בדיוק את מה שהם צריכים, אני חושב שהוא יכל

גיל 18 בספטמבר 2012

למה שלא ישחזר מה שהוא עשה? הוא לא צריך אליפות בשביל להוכיח משהו ובשנים האחרונות לקריירה שלו הוא רוצה להנות ולעשות דברים כפי שהוא חושב לנכון. ברגע שאתה מוציא שחקן מהקצב שהוא רגיל אליו ושאר ההרגלים אז לא בטוח שתקבל תפוקה כל כך טובה. חוץ מזה, ללכת לחטיבה חדשה לגמרי עם יריבות שהוא לא מכיר זה משהו לא קל שלוקח זמן ללמוד. עם דנבר לפחות היריבות מוכרות פחות או יותר.

yaron 19 בספטמבר 2012

בקולטס היתה שיטה שנבנתה מלמטה ללמעלה. מאמן ק"ב ושחקנים.
השיטה מבוססת על התחלת משחק מהירה מאוד כדי לתפוס את ההגנה לא מוכנה, ואפשרות לשינוי תרגיל מהיר במידה וההגנה כן מוכנה. זה מצריך תיאום מושלם בין הק"ב לשחקנים ולמאמן. וזה מצריך מהק"ב להיות בשיאו. למעשה הוא משחק כמעט כל התקפה בלחץ זמן…
בהנחה (דיי הגיונית) שפייטון אולי טוב עדיין אבל מעבר לשיאו, ושלבנות את השיטה הזאת כמו שצריך ייקח לפחות שנתיים, אז הסיכויים שהוא ישחזר את מה שעשה בקולטס, דיי נמוכים.
בנוסף, קשה לי להאמין שהברונקוס הביאו אותו כדי שפשוט יעשה דברים בדרך שלו ויהנה מהשנים האחרונות בקריירה…

גיל 19 בספטמבר 2012

בדנבר נותנים לו שליטה אבל גם משתמשים בכלים הספציפיים שיש להם, ככה שהוא לא היחיד שקובע. בסך הכל כשאתה מחתים את מאנינג אתה מצפה לקבל שחקן ברמה מאנינגית שמשחק הרבה נו האדל וקורא הגנות, אחרת למה החתמת אותו? בשביל לשחק על בטוח עם מסירות קצרות יש לך את אלכס סמית. ברור שלמאמנים יש מה לומר בנושא וזה לא שהוא עושה מה שהוא רוצה. אבל כן רוצים למקסם את היתרונות שלו. כל ק"ב צריך תאום עם השחקנים שלו וזה work in progress. אי אפשר לצפות שיהיה תאום מושלם מההתחלה אבל התיאום ישתפר ככל שהעונה תתקדם וזו המטרה.

עומרי 18 בספטמבר 2012

לראות את מאנינג נחטף 3 פעמים ב-10 הדקות הראשונות של המשחק. PRICELESS.

בכלל, אני מודע לכך שזה מחויב המציאות, אבל ההשתפכות של צוות השידור על השינוי שפייטון הזרים בעורקיה של דנבר מגוחכת.
זו קבוצה שהגיעה לחצי גמר AFC בעונה הקודמת עם הQB המחליף של מארק סנצ'ז.

אני ראיתי אתמול פייטון לא מדויק, לא חד, אפילו מבולבל. עוד QB בליגה. ללא מגהי וההגנה שהעבירה הילוך זה היה נגמר בבלואואאוט.

ברנדון לויד עדיין לא מתואם עם בריידי אבל כבר רואים את השדרוג שהוא מביא על בראנץ'. הבנאדם מסוגל לתפיסה אקרובטית מרהיבה אחת לפחות במשחק וזה נופך שהיה חסר לפאטס בשנה שעברה.

בסופו שלח דבר זה הסתכם בהחמצת פילד גול של 42 מטר. שיט האפאנס ואריזונה הרבה יותר טובים הגנתית ממה שעשו מהם.
מה שכן, בליצ'ק מלכלך כאילו ההתנהגות שלו לבראנץ' בזמנו לא עלתה לקבוצה באופן ישיר בתואר ב-2006

אריאל גרייזס 18 בספטמבר 2012

אני מניח שכל אחד רואה את זה בצורה אחרת. סך הכל זאת היתה קבוצה של 8 ניצחונות שנה שעברה, זה שהיא הגיעה לחצי גמר ה-AFC לא אומר הרבה. אין ספק שפייטון נראה אוף אתמול אבל צריך לתת לו זמן.
לגבי הפטס, זה הסתכם בהרבה יותר מהחמצת פילד גול – לא היינו אמורים בכלל להגיע לפילד גול הזה, היה שם המון מזל. ביליצ'ק בהחלט מלכלך. הוא לא לומד מהניסיון

yaron 18 בספטמבר 2012

לא בטוח שזה עיניין של זמן. ב-NFL אין הנחות, אם אתה מעבר לשיא, זה לא הולך ומשתפר…

עומרי 18 בספטמבר 2012

42 יארד כמובן…

גלן 18 בספטמבר 2012

אני חושב שההגדרה של סטאפורד דיי מדוייקת. מצד שני במנעד האישי שלו הוא כרגע בכלל לא בפורמה. כך שיש מקום לשיפור. אני לא בונה על להשור בגלל שהקו נחלש ובכל זאת אולי הוא יוריד את העומס. מבסט התייאשתי ושאר פורום הרצים לא מנפיק קבלות.
הניינרס משעממים אותי. אולי זה הגיל אולי זה התרגיל. אולד סקול או לא , אדם מן השורה שחיי בעולם התרבותי הפורה והטוב (שקרוי שעון מזרח) , מה יש לו לעשות לאחר סיום המשחק של אחת? לחכות עם הבירה למשחקים שרובם מהעולם הנחות (הקרוי שעון מערב.) ואם זה מה שנגזר עליו ואין לו אינטרס ספציפי אז כבר עדיף לי הצארגרס או אפילו הקרדינלס. לפחות יש איזה טוויסט בעלילה מפעם לפעם.
אפרופו פטריוטס- השבוע הייתי בבוסטון. את מי ראיתי בקופלי? את האחד והיחיד. אחינו היהודי הגאה, אנדרה טיפט!
שנה טובה.

ירוק 18 בספטמבר 2012

רציתי להגיב על ההכפשות של המערב, אבל פשוט יש כאן יותר מידי שמש אז קשה לחשוב…

גלן 18 בספטמבר 2012

ועוד דבר- הליונס למעשה הפסידו עוד בשדה תעופה. אני חושב שהם ראו איך הפקרס לא רצים מול הניינרס וחשבו שאפשר להפתיע אותם שם. אממה , לא היה להם רצים ביום ראשון וגם בהנחה שלהשור הכי טוב ממה שיש, אני בספק אם ריצה טובה הייתה משנה משהו. נדמה לי שראיתי שאלו היו השבועיים עם הכי הרבה נקודות ב nfl אי פעם. זה אומר שעדיין קונצפט הק״ב תופסים שולט. ושמה כשהכל יתבהר, נדמה לי שהליונס לא במקום כזה רע אפילו בבית של הפקרס והברס.

גיל 18 בספטמבר 2012

תיקון קטן, סכיזופרניה זה לא פיצול אישיות.

אני כבר מזמן טענתי שההגנות יגיעו יותר מוכנות השנה ולכן החוסר איזון עם ההתקפות קצת ירד, למרות שעדיין יש יתרון להתקפות.

אני לא מסכים איתך לגבי הרייבנס. הם היו צריכים לנצח את המשחק אלמלא השופטים האימפוטנטים. שדדו להם ט"ד על כלום, והשופטים היו זוועה השבוע באופן כללי.

לגבי מאנינג, המסירות שלו אכן קצת חלשות יותר אבל אני חושב שהבעייה העיקרית היא סינכרון עם הרסיברים שלו שאתמול היה חסר. זה משהו די טבעי בסך הכל ויקח לו עוד כמה משחקים להתאפס. בפעם האחרונה שהוא חזר מפציעה לאינדי אחרי ניתוח בלי שהתאמן עם הקבוצה, לקח לו 3-4 משחקים להתאפס על עצמו והיום מדובר בקבוצה חדשה לגמרי אז אולי יקח קצת יותר. בחצי השני הוא יהיה בלתי עציר כרגיל.

לגבי הפטריוטס, זה לא שהם לא יודעים מה הבעיות אבל השאלה אם הם יכולים לתקן אותם ואני בספק. ההגנה על בריידי נוראית והוא יחטוף הרבה מכות. כשהוא מקבל סאק רציני בהתחלה הוא שברירי כל המשחק וזה בראש שלו והוא משחק הרבה פחות טוב. גם הציפייה ששני הטייט אנדס יהיו בריאים כל השנה לא מציאותית. בצורה שהם משחקים הם מקבלים הרבה מכות והסיכוי להפצע גבוה.

עומרי 18 בספטמבר 2012

ההגנה על בריידי אכן בעייתית וזה מקרין על כל הקבוצה, כי קו התקפה זו העמדה הכי חשובה בפוטבול.

מוגזם להגיד שבריידי היה שברירי במשחק. הוא התעשת עם דרייב יפה בט"ד של גרונקוסקי ובסופו של דבר הם חזרו לעמדת ניצחון.

גיל 18 בספטמבר 2012

ט"ד יחיד אחרי 58 דקות? נגד אריזונה שכולם חשבו שיהיה בלואאוט? עם זו התעשתות אז היא גרועה מאוד. והם חזרו לעמדת ניצחון בעיקר בגלל השטויות והפחדנות של הקארדינלס ברבע האחרון שבכוח החזירו אותם למשחק.

ניינר 18 בספטמבר 2012

לא זוכר איזה פרשן אמר את זה , הניינרס הם הקבוצה היחידה בNFL כרגע שאפשר להגיד עליה בוודאות שהיא תגיע לפלייאוף.
הקבוצה נראית נפלא ואפילו סמית מצליח לא לעשות שטויות. ההגנה פשוט מרגשת ועושה רושם שההחתמה של הרבו זה הדבר הכי טוב שקרה לניינרס מאז בחרו את מונטנה בדראפט.
בליצ'יק הוא כזה חרא של בן אדם שהוא חייב לחטוף קארמה רעה. מה שהוא שעושה לוולקר עוד יעלה לקבוצה ביוקר.

yaron 18 בספטמבר 2012

לחשוב שתיקח אליפות עם ק"ב שמצליח לא לעשות שטויות, זה סוג של הליכה על הקצה…

עומרי 20 בספטמבר 2012

לא רואה סצננריו בו הפאטס מחמיצים את הפלייאוף. הם יהיו שם גם עם 10 נצחונות. הג'טס על הפנים. מיאמי יתפרקו כשבוש ייפצע ובאפלו הם באפלו

יאיר 18 בספטמבר 2012

וואו דאון שלישי והרבה זה לא דאון ראשון בטוח כשמשחקים מול זה שהפסיד את תפקיד הפותח לג'ון סקלטון וזה שיפסיד את תפקיד הפותח למאט "הצוואר שלי הרבה הרבה יותר דפוק משל פייטון ועוד לא דיברנו על הגב" האסלבנק (בכלל כמו שהם נראים נראה לי שבאד אדאמס מחזיר את וינס יאנג מפרישה אחי השבוע ביי שלהם) ממש הברס של 86…

הדבר הטוב היחידי שיש לפטריוטס זה שהQB בבית שלהם הם בחור מהרווארד שהפסיק לקבל אחרי שקיבל כסף גדול, מישהו שהיה רסיבר עד השנה השלישית בקולג', מקסיקני מUSC (וכמובן אחד טיבאונו). או בקיצר שהם לא יפגשו קבוצה נורמאלית בדרך לפלייאוף. כי כל פעם שהם יפגשו קבוצה חצי טובה (ובאמת השנה אין כמעט כאלה בAFC)הם יחטפו בראש.

ההגנה של ניו אורלינס נראת בדיוק כמו שהיא נראתה בשנה שעברה. ההבדל משנה שעברה זה חוסר תיאום בהתקפה. בקשר לסיבות כולם אומרים שזה העדרות של פייוטן אבל אני חושב שיש בזה גם הרבה מהחזרה המאוחרת של בריס למחנה. שנה שעברה הוא ארגן אימוני רשות בזמן הפגרה והם נראו מאוד מתאומים השנה משהו חסר שם. אני אישית חושב שהם עוד יהיו בפלייאוף (צריכים לנצח פעמיים את אטלנטה).

בקשר לניינרס. לא נראה לי שיש מישהו שלא חושב שהם יפסידו 2-3 משחקים. אבל היתרון הגדול שלהם הוא באמת העומק שיש להם בכל העמדות. כולם אומרים ששנה שעברה לא היו להם פציעות משמעותיות אבל שוכחים שפטריק ויליס היה פצוע ליותר מחודש. ואם ניקח את העובדה שפציעות קורות באופן רנדומלי לכולם לניינרס באמת שחוץ מבOL יכולים להחליף כמעט כל אחד בלי יותר מדי פגיעה ברמה (אפילו בQB…).

אריאל גרייזס 18 בספטמבר 2012

תאמין לי, אחרי עונה (בעצם שתי עונות) שבהן כל דאון שלישי ארוך הפך לדאון ראשון – משחק אחד שזה לא קורה, לא משנה נגד מי (שנה שעברה אפילו האפסים של הליגה חגגו עלינו) זה סיבה לחגיגה. כל אחד והנחמת עניים שלו

גיל 18 בספטמבר 2012

וסטיב סייבול נפטר.

אוהד מטס בירושלים 18 בספטמבר 2012

דורפן,
אני מקווה שזה לא יהרוס לך משהו אבל נראה לי שזה יעניין אותך (ואולי חלק מהקוראים פה). מאמר על השפעת ה no huddle על השידור בטלויזיה: http://online.wsj.com/article/SB10000872396390443884104577647920214855232.html

אריאל גרייזס 18 בספטמבר 2012

אני לא דורפן אבל זה עדיין מעניין מאוד

yaron 19 בספטמבר 2012

גם אני לא דורפן, וזה באמת מעניין מאוד :-)

NO1 19 בספטמבר 2012

1) אני אוהד פילי ואני נאלץ להסכים עם דברים שנאמרו פה, ממתי מייק ויק הוא ק"ב לגיטימי בליגה הזאת. ותאמין לי שאף אחד מהאוהדים של פילי לא מאמין שבכך שנוביל את הובלת הליגה באיבודים זה באמת יוביל למשהו. ברגע שזמן פלייאוף מגיע כל המגרעות שלך נחשפות ע"ע גרין ביי של שנה שעברה.

2) בהמשך לכך, סאן פראן הן בדיוק הקבוצה שתחשוף מגרעות כאלו. קבוצה חכמה הולכת לפי האולד סקול תוכנת אותך על הקרקע ולא לוקחת הימורים גדולים מנצלת את כל כלי הנשק שלה בחוכמה, מאוד מזכירה את הרייבנס של 2000, בנוסף לזה שטרנט דילפר ואלכס סמית הם במרוץ צמוד בתואר הק"ב הלא רלוונטי של המאה.

3)אני מופתע כל פעם מחדש שאחד הק"ב של אריזונה נמצא שלם אחרי משחק, הייתי בטוח שקוב ימצא את עצמו במחלקה הכירורגית אחרי המשחק מול הפטריוטס ביום ראשון, רק סאק אחד מול הקו הנעלם של אריזונה?! הפאס ראש של הפטריוטס עדיין לא מספיק טוב ב"ב חייב להפסיק עם השמרנות שלו בנוגע לשביעייה האחורית ולנסות טיפה יותר בליצים כדי להגיע לק"ב היריב, כי עם קווין קוב מצליח לנצח אותך עם כזה קו מצבך לא טוב.

4)אני פשוט נדהם מהברס כל פעם מחדש, סוף סוף אחרי עידנים שהקבוצה משוועת לק"ב יעיל הם מתעקשים לארגן לו קו גרוע. אני לא מספט את קאטלר אבל כששבע פעמים מתיחים אותך על קרקע בצורה כזו אני כבר מתחיל לרחם עליו, לפחות שיארגנו לו אפוד קרמי.

סקיבידי 20 בספטמבר 2012

אני כבר שני מחזורים עושה ריפרש לוואלה פוטבול ולא מוצא את הסיכומים שלך!! מה…לא יכלו לזרוק איזו מילה שאתה לא מת???
בכל מקרה כמו תמיד כיף גדול לקרוא את הטורים שלך…ובחיית תן כמה מילים על הג'טס, אני יודע שאתה לא אוהב את הקבוצה אבל ביקורת של שונאים מלאה באמת. :)

Comments closed