קבוצת אייקאה – סיכום מחזור 4

למה הג'טס נראים כמו רהיט של אייקאה ומה חסר למארק סאנצ'ז? הכל בסיכום השבוע

אני אפתח בוידוי.

אני שונא את אייקאה. מתעב אותם.

שונא את החנות העצומה שלהם שמכריחה אותך לעבור על פני כל הספות והמטבחים גם אם אתה צריך רק מדף. שונא את השמות השוודים המטופשים שלהם לכל מנורת שולחן. והכי אני שונא להרכיב את הרהיטים שלהם.

כל הקונספט הזה של אייקאה לטעמי הוא מופרך מהיסוד.

מספרים לך שאתה קונה רהיטים בזול כי החומרים הם זולים ואתה חוסך את עלויות ההובלה וההרכבה אבל בעצם מה שאתה מקבל באמת זה רהיטים לא ממש זולים, מיוצרים מחומרים זולים (טוב, לפחות פה הם אומרים את האמת) שעל מה שאתה חוסך בהובלה, אתה משלם אחר כך בריבית דריבית בזמן כשאתה מנסה להרכיב את הדרעק הזה.

למה פצחתי במונולוג סוער ומרגש כל כך? כי בשבוע האחרון יצא לי להרכיב הרבה אייקאה.

לא בשבילי, חלילה, אני לא מתקרב כבר שנים לבנין הכחול-צהוב, גם אם תשלמו לי. לא, גיסי וגיסתי עברו לדירה חדשה והיו צריכים לרהט אותה אז הם קנו מכל הבא ליד בחנות השוודית ונסעו להם לחופשה בתאילנד.

אז החלטנו לעשות להם הפתעה ולהרכיב להם את הרהיטים לפני שהם חוזרים. היה לי סוף שבוע לא עמוס ואמרתי – כמה זמן זה ייקח?

ובכן, שלושה ימים אחר כך הצלחתי להעמיד בגאון משטח למיטה, כוננית ושולחן. 12 שעות עבודה וזה מה שקיבלתי. כי ככה זה אייקאה, אוסף בלתי נגמר של ברגים קטנים מקופלים לאריזה קומפקטית שמיועדת לבזבז את כל הזמן הפנוי שלך.

ומה הכי גרוע? שאתה יודע שעוד שנתיים או שלוש, כשהם יעברו לדירה החדשה שהם קנו וייתמסדו קצת, הם יבינו שמדובר ברהיטים לא עמידים ואפעס – לא פונקציונלים – ויילכו לקנות רהיטים אמיתיים. כאלו שמובילים לך עד הבית ומרכיבים בשבילך. כי גם ככה זה אייקאה – רהיטי מעבר. כאלו שאתה זורק ברגע שיש לך קצת כסף.

*

גם הג'טס הם אייקאה. אוסף של ברגים קטנים ולא מתוחכמים באריזה קומפקטית, שאתה זורק הצידה ברגע שיש לך קצת כסף.

אני מוכרח לומר שהחזקתי מרקס ראיין. הקסמים שהוא הצליח להוציא מהסגל שהיה לו בשנתיים הראשונות שלו בג'טס הראו לי שמדובר במישהו עם יותר מסתם פה גדול.

אבל נראה שראיין התאהב בקונספט שלו, זה שחושב שעם השיטה הנכונה הוא יוכל להוציא ניצחונות גם מאוסף הברגים המוגבל שיש לו (מה שאני קורא "סינדרום ביליצ'ק". לצערו של ראיין יש לו את מארק סאנצ'ז ולא טום בריידי).

ברצינות, תראו את הסגל שיש לג'טס בהתקפה. ק"ב שכבר ארבע שנים לא מוסר ביותר מ-55%, ראנינג בק חסר מושג, רסיבר אחד נורמלי וחבורת נגרים סביבו, שלא לדבר על קו התקפה שלא מסוגל לשמור על חנות נעליים.

הא, כן, יש להם גם את טיבו. שזה בכלל השייבה במאחורה של הכוננית שאף אחד לא מבין למה היא טובה. ברור, לווילד קאט, המצאה התקפית מגוחכת שהחזיקה עונה אחת בדיוק וכל הליגה כבר יודעת איך מתמודדים איתה.

כמו שאמרתי, ערימת רהיטים שתיזרק כשיגיע המאמן הבא. ואם ראיין לא ייתעשת, זה ייקרה כבר בסוף העונה הזאת.

*

לפני שעוברים הלאה, מילה על מארק סאנצ'ז. מי שעקב אחרי בשנים האחרונות יודע שאף פעם לא התלהבתי ממנו. כבר כשיצא מהקולג'ים חשבתי שהוא יהיה באסט וגם כשבשתי העונות הראשונות שלו אנשים התלהבו מהיכולת שלו ברבע הרביעי, אני סירבתי להתרגש וטענתי שהסטטיסטיקות יתיישרו בסוף.

כי ככה זה ב-NFL, ק"ב עם פחות מ-60 אחוזי השלמה, אלא אם קוראים לו ג'ון אלווי, ייתקשה להצליח בליגה הזאת.

מצד שני, יש ק"ב שמאוד מזכיר את סאנצ'ז בעונות הראשונות שלו, קוראים לו איליי מאנינג. כמו סאנצ'ז, גם הוא התקשה מאוד בשנים הראשונות ומסר להמון אינטרספשנס באחוזי השלמה נמוכים מאוד.

אז מה ההבדל בין השניים? איך איליי הצליח להפוך מכמעט באסט לאחד הק"בים הטובים בליגה, בעוד מארק סאנצ'ז הולך ומתדרדר מעונה לעונה? לטעמי הכל עניין של ביטחון.

הרבה כבר נכתב על היכולת של איליי ללחוץ על כפתור הריסט אחרי אינטרספשן, לחזור למשחק כאילו כלום לא היה ולהוביל את הקבוצה לניצחון. אבל יכולת כזאת אף פעם לא תבוא בחלל ריק.

כדי שתהיה מסוגל להדחיק פעולות גרועות שלך, אתה חייב צוות אימון שייתן לך את הכלים לעשות את זה ובמיוחד את התמיכה לכך. נראה שאם אצל הג'איינטס, קופלין והנהלת הקבוצה המשיכו לתת גיבוי לאיליי גם בתקופות הקשות, הרי שאצל סאנצ'ז הוא לא מרגיש את הגיבוי הזה – ולראיה, ההבאה של טיבו.

הסתכלות על המשחק של סאנצ'ז היום מגלה ק"ב חסר ביטחון עצמי מהסוג הכי בסיסי. אתה רואה בכל פעולה שלו שהוא מפחד מהאינטרספשן ושהוא כמעט איבד את המכניקה שלו – משהו שאמור להיות אינסטקטיבי לק"ב כמעט כמו צחצוח שיניים בשבילנו. וכשזה קורה – המצב כבר כמעט אבוד.

*

עוד כמה הערות על משחקי השבוע:

– בפאלו, בניגוד לג'טס, לא הסתפקו בפרוטות מהשוק. הם הלכו בגדול והחתימו את מאריו וויליאמס על חוזה עתק ונראה היה שהם מוכנים לעשות את הצעד קדימה העונה. אבל עם איך שהם נראו מול הפטריוטס (עוד נגיע אליהם בסוף), כנראה שגם להוציא כסף לא מבטיח לך כלום.

האמת, בחצי השני התביישתי בשביל בפאלו. ככה לא נראית הגנה של קבוצה ב-NFL, זה יותר הזכיר את משחק הקולג'ים שראינו בשבת בין ווסט וירג'יניה לביילור, שנגמר 70-63. כל ריצה היא ל-10 יארד לפחות, אף אחד לא מפריע לבריידי למסור ואלוהים ישמור – דווין מקורתי חוטף! פעמיים!

– עוד קבוצה שאתה מתבייש בשבילה היא דטרויט, שמילא ההתקפה שלה לא ממש עובדת אבל לתת שבועים ברציפות החזרת פאנט וקיק אוף לט"ד, זה פשוט מביך.

– גם ההגנות של ניו אורלינס וגרין ביי זה לא משהו להתגאות בו. נראה שהפאקרס לא למדו שום דבר מעונה שעברה והם שוב נשענים כמעט לחלוטין על יכולת המסירה (הנהדרת, דרך אגב) של אהרון רוג'רס. לא בטוח שזה יספיק למשהו.

– טוב, אי אפשר להיות שליליים כל הזמן, אז בוא נדבר על כמה דברים טובים. הראשון שבהם הוא פייטון מאנינג שנראה בסוף השבוע שחזר להיות הפייטון שאנחנו מכירים. טוב, לא בדיוק.

מי שהסתכל על המשחק מול הריידרס (קבוצה, שכמו הבילס דרך אגב, היא לא אינדיקציה לכלום) ראה פייטון שונה ממה שהתרגלנו בעבר ובשבועות הראשונים של העונה. אם לפני שבועיים הוא עוד ניסה את המסירות העמוקות, אלו שהיו הטרייד מארק שלו, הרי שהשבוע פייטון ויתר עליהן לחלוטין והסתפק במה שההגנה נתנה לו (וזה לא מעט).

נדמה שפייטון הפנים שהיד שלו היא לא מה שהיתה פעם והכדורים שלו כבר לא חדים כמו שהם היו, אבל את מה שיש לו בהבנת משחק וקריאת הגנות, אין כנראה לאף אחד בליגה וגם בלי זרוע תותח – כרגע זה מספיק בהחלט.

– קלטתם שבין עידכוני הפוטבול בתחתית המסך רואים מדי פעם עדכון מתוצאות מהליגה האנגלית? מה עובר על האמריקאים האלו?

– למי היה את בראיין הארטליין בפנטזי שירים יד (מנפנף את ידו בהנאה!)

– מילא יוסטון ואטלנטה עם מאזן 0-4, אבל אריזונה? טוב, אני לא בטוח עדיין שאני על העגלה של הקבוצה הזאת. עם כל הכבוד לדרייב המנצח ולשתי השלמות בדאון רביעי, אחת מהן לט"ד המשווה, אני עדיין לא קונה את קווין קולב. ולמרות שהעונה אנחנו רואים יותר ביטוי להגנות, זאת עדיין ליגה של ק"בים. למזלם של הקארדינלס, בבית שלהם אין אפילו אחד כזה באמת טוב.

– מה שמזכיר לי – מתי סיאטל מכריזים שהניסוי עם וילסון נכשל והולכים על האופציה המקורית של מאט פלין (שאיכשהו הצליח להפצע למרות שהוא לא משחק)?

– בשבועות האחרונים ירדנו די הרבה פה על ההתקפה של פילדלפיה שפחות או יותר מאבדת כדור התקפה כן-התקפה לא. ועדיין, הקבוצה הזאת עומדת על מאזן 1-3, לא מעט בזכות היחידה הפחות מדוברת בה, ההגנה.

ההגנה של פילי הראתה מול התקפה אופרטיוניסטית כמו זו של הג'איינטס, שהיא מסוגלת להתמודד עם כל התקפה בליגה. הם עצרו את הריצה כמעט לגמרי וגם איליי התקשה לפרקים ניכרים מולם. נכון שהם היו צריכים קצת מזל בדרייב האחרון של הג'איינטס (כאילו הענקים אף פעם לא נהנו ממזל בדרייב אחרון) אבל במקרה הזה בהחלט המזל הולך עם הטובים.

עכשיו, אם אנדי ריד היה מסוגל גם לאמן התקפה.

– מאט ראיין – וואו! אבל בחייאת, קרולינה, האיש 2 יארד מהאנדזון שלו עם 50 שניות על השעון, לאן הוא יילך אם לא עמוק עמוק לרודי וויט או חוליו ג'ונס? איך לעזאזל אתם לא מכסים אותם כמו שצריך?

*

טוב, ולפינת הפטריוטס.

סך הכל, שבוע טוב עבר על כוחותינו, גם ניצחון מוחץ על בפאלו וגם הפסד של שאר היריבות לבית (שלא לדבר על ניצחון של ליברפול והפסד של יונייטד. כן, הכל קשור). למרות שהחצי הראשון של המשחק היה מתסכל מאוד, ההרגשה שלי בירידה למחצית היתה שצריך להמשיך באותה דרך והמשחק יהיה שלנו.

לפעמים, במיוחד בפוטבול שהוא משחק מאוד אקראי, יש נטיה לזעזע דברים בגלל אירועים מקריים. דוגמא לרצף אירועים כאלו ראינו כשהפטס הצליחו לסיים ארבע התקפות רצופות עם שני פאמבלים ושתי החטאות פילד גול. העובדה שביליצ'ק לא התרגש מכך והמשיך עם אותה תוכנית משחק מראה שכנראה גם הוא הבין שהקבוצה שלו מספיק טובה לנצח את המשחק הזה כמו שהיא שיחקה עד עכשיו.

חוץ מזה, כשאני מסתכל על המשחק הזה אני מרוצה מכמה דברים:

– הרבה מאוד מהלכי ריצה, חלק גדול מהם לא שבלוניים כמו שהכרנו בעבר. זה אספקט של התקפת הפטס שלא ראינו כבר כמה שנים טובות, כנראה מאז שקורי דילון פרש, ועשוי להיות אלמנט חשוב מאוד בהמשך העונה.

במהלך המשחק תהיתי לפרקים למה הפטס בכלל מנסים למסור אבל כשמסתכלים על המשחק שוב, נראה די ברור שהמסירה נועדה כמעט להכין את הריצה. בפאלו החליטה להקריב את משחק הריצה על מנת לעצור את בריידי וכמו שהרבה פעמים קורה – הם לא הצליחו לא בזה ולא בזה.

– בכלל, משחק ההתקפה נראה משתפר משבוע לשבוע. הכי טוב זה לראות את ווס וולקר חוזר לעצמו בתור המרכז של משחק המסירות וגם את גרונקובסקי חוזר להיות מטרה ראשית (רק שיפסיק כבר להפיל את הכדור!).

– משחק ההגנה היה סולידי פלוס. זה עדיין לא הגנת עילית, אבל היכולת של השביעיה הקדמית לעצור את הריצה וללחוץ לפרקים על פיצפטריק היתה מצוינת. ברנדון ספייקס הולך ומתפתח למפלצת ואלוהים יודע איפה היינו בלי וינס ווילפורק. אלוהים ירחם על דונאלד ג'ונס כאשר וילפורק שיטח אותו

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

שבוע הבא: פייטון מאנינג והברונקוז מגיעים לפוקסבורו. גם אני. יהיה דיסקו.

 

יומן האליפות של הג'איינטס - זה היה צריך לקרות
קלוז'. לא קל לנצח בין חבלי כביסה וציוד חקלאי

No Comments

7even 2 באוקטובר 2012

לי יש, האמת, את הארטליין(ואני גם מנופף בידי עכשיו), והוא אכן להביא לי ניצחון.
העניין עם הפנטזי הוא שלמרות היותי חובב פוטבול מושבע(וזה רק מתגבר עם השנים), מעבר לדראפט הפנטזי המגניב ביותר אין לי ממש זמן לגעת בקבוצות הפנטזי שלי.
הבנתי שנשואים טריים הלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב ועובדים בהיי-טק, זמן לתחזק קבוצ(ו)ת פנטזי הוא בערך 17-88 בסדר העדיפויות שלהם(ואני בקושי מגיע לעדיפות החמישית-שישית) ולכן לא נגעתי בקבוצות שלי מאז הדראפט.

זה לא מונע ממני להיות:
מקום ראשון באחת מהן
מקום טוב באמצע בשנייה
מקום אחרון בשלישית.

ניצן פלד 3 באוקטובר 2012

ואכן, מיקום הקבוצות שלך מוכיח שוב – הכל בפנטסי מקרי לגמרי ובסופו של דבר מתיישר.

שלא תבין לא נכון – זה כיף וגם אני משחק כבר שנה שנייה… אבל זה פשוט ככה.

7even 3 באוקטובר 2012

כמו שאשתו של ביל סימונס הוכיחה את התיאוריה:)
מבחינתי כרגע זה כיף רק להיכנס ולראות את התוצאות בסיום כל מחזור,
אולי אזכה באליפות באחת מהן

גיל 2 באוקטובר 2012

בנוגע לאיקאה, אתה יכול לאהוב או לשנוא אותם אבל אי אפשר להתווכח שהקונספט שלהם עובד, ככה שמופרך בוא בטח לא.

ממתי מסירות העומק היו הטרייד מארק של פייטון?! הוא תמיד זרק זריקות קצרות ובינוניות וגם עכשיו הוא עושה את זה והמסירה שלו לט"ד. נכון שהוא זורק פחות לעומק אבל לדעתי זה לא קשור לחוזק היד אלא לתיאום עם הרסיברים. הרבה יותר קל לתאם סלאנטים קצרים מאשר ראוטים ארוכים אבל לא אתפלא אם נגד הפטס הוא יזרוק יותר לעומק. בדקתי אגב לכמה הוא זורק ויש לו 9 יארד לניסיון, בדיוק כמו לבריידי ויותר מאשר בריז ורוג'רס.

פילדלפיה התחילו לרוץ וזה עושה את ההבדל, אבל גם ויק לא עשה שטויות הפעם.

צחי 2 באוקטובר 2012

ממתי זה שאנשים קונים משהו זה עדות למוצלחות הקונספט? הקונספט של איקאה מופרך ואנשים קונים כי הם מושפעים מאופנות וחלק מהם, אפעס, מעט טיפשים.

עוד מעט תגיד לי שפוטבול זה קונספט דפוק, רק בגלל שלא הרבה אנשים רואים אותו ברחבי העולם…

גיל 2 באוקטובר 2012

בוודאי שזו עדות למוצלחות הקונספט כשהקונספט הוא למכור. הם חברה עסקית ומאוד מצליחים, אי אפשר להתווכח על זה.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2012

על זה נאמר – מיליארד זבובים לא טועים, אכול חרא..

גיל 2 באוקטובר 2012

אם אתה יכול למכור חרא, אתה גאון. והאמת? אני לא חושב שהמוצרים שלהם כאלו גרועים. בארה"ב מאוד מקובל ללכת לוולמארט או הום דיפו ולקנות רהיטים שאתה מרכיב לבד בבית. זה לא מסובך במיוחד והם די אמינים. ברהיטים יש הרבה פלצנות ומחירים גבוהים של מוצרים מכוערים ולא יעילים.

ניצן פלד 3 באוקטובר 2012

גיל צודק כאן לגמרי – אם מלא אנשים קונים את מה שאתה מוכר, את הקונספט (העסקי) שלך מוצלח. נקודה.

ואם זה היה חרא, תתפלא… אנשים לא היו קונים את זה.

אנשים טפשים? טרנדים? אופנות? איזו התנשאות, יא אללה.

yaron 3 באוקטובר 2012

אם רק היית יכול לקבל מכל אחד מהזבובים האלה סנט ליום :-)

red sox 3 באוקטובר 2012

האמת שגם אותי המשפט הזה על פייטון הפתיע. אם כבר, אז הטריידמרק שלו היה כל השנים בדיוק זה: לקרוא את ההגנה ולקחת את מה שההגנה נותנת. המסירות הארוכות להאריסון/וויין/גארסון/פועל הנקיון באצטדיון שבמקרה שם על עצמו קסדה בזמן שאסף את הקונפטי מהדשא נשלחו רק כשהדבר שההגנה נתנה היה במקרה אופציה למסירה ארוכה.

צחי 2 באוקטובר 2012

וברצינות – גרייזס, אתה תהיה בפוקסבורו שבוע הבא??

יפה לך!

מוטי 2 באוקטובר 2012

אפשר לשאול כמה עלה לך כרטיס? אני אראה את הפאטס בסיאטל בעוד שבועיים. כלה לנו $150 כרטיס במקום די גבוה בפינה.

ניצן פלד 3 באוקטובר 2012

קומבינות בפאטס?

צחי 3 באוקטובר 2012

מישהו כאן מקושר עם רוברט קראפט בכבודו ובעצמו?
באופן מפתיע אני לא מופתע…

בני תבורי 2 באוקטובר 2012

גדול! שליש פוסט שעוסק במשחק של הקבוצה הטובה בליגה מבלי להזכיר את שמה אפילו פעם אחת. השאר גם מצוין. ואיקאה? שתישרף.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2012

אני במקום הניינרס מוטרד מאוד מההתקפה שלהם. ברגע שקבוצות יעצרו להם את משחק הריצה, אלכס סמית ייצטרך לנצח משחקים עם היד. אני יודע שהוא מסוגל לעשות את זה, אני פשוט לא בטוח שהוא יכול לעשות את זה בצורה עקבית. והשנה לניינרס יש בית חזק ממה שהם רגילים

עידן. 2 באוקטובר 2012

בדיוק השבוע הייתי באיקאה. בדרך של קפצנו שנייה לטולמנס, כי כמו שאמרת, צריך להשתדרג מתישהו.

חצי דקה שם ובדיקה של כמה תוויות מחיר שכנעו אותי לעשות אחורה פנה. עם מחירים מופרכים כאלו איקאה עדיפה עשרות מונים.

ברצינות, כשהייתי נער בבית הספר הייתה לי שעה חופשית. לקחתי בה קורס נגרות ולקראת סוף השנה בניתי כמה דברים חביבים (כסא, שרפרף). אם הייתי יודע שרהיטים כמו רהיטי העץ שבניתי בכמה שיעורים אפשר למכור בכמה אלפי שקלים לחתיכה. הייתי מוותר על הלימודים ונשאר בנגרות.

yaron 3 באוקטובר 2012

גם אני :-)
האמת שאני לא מחסידי אייקיאה, אבל יש להם גם כמה צדדים חיוביים.
הלכתי לקנות שולחן מחשב/כתיבה לילד, ויש להם שולחן שמתכוונן לגובה עם רגלי ברזל ב-500-600 שקל. מוצר יפה שלא יתפרק כ"כ מהר, אבל אשתי ראתה שולחן באיכות אייקיאה טיפוסית ב-150 שקלים שמתאים לצרכים המידיים שלנו הרבה יותר מהשולחן ה"איכותי". אשתי גם הרכיבה אותו לבד עם הילדים בזמן שאני נם את שנת הצהריים :-)
יש לי גם אחת מאותם הכורסאות שכולם מכירים כבר עשר שנים.
א ב ל , למיטות ומזרנים שלהם אני לעולם לא אתקרב… גם לא לארונות קיר… ראיתי מספיק חברים ממורמרים.
בקיצור, זה אייקיאה – מבלבלים אותנו עם מוצרים באיכות סבירה ומוצרים באיכות ירודה, וגם במחירים נמוכים וגבוהים ולא תמיד עם קשר לאיכות המוצר.

NO1 2 באוקטובר 2012

1)" עכשיו, אם אנדי ריד היה מסוגל גם לאמן התקפה." המממ מעניין אותי כמה זמן זה יחזיק מעמד מול הקבוצה הבאה שאין לה הגנה שריד מחשיב אותה כמספיק טובה, מה שיקרה אז זה….ריד עונה לשאלה למה לא הריץ את לשון מקוי טופ 3 ר"ב בליגה יותר מ-10 פעמים במשחק":"ראינו כמה דברים בקלטת, כמה כיסויים שרצינו לנצל חשבנו שזה ילך עשיתי טעות זה עלי אני חייב לעשות עבודה יותר טובה לשים את השחקנים בעמדות הנכונות", דטרויט שבוע 6 צפו פגיעה.

2) מה אין "טוני רומו טוב בקלאצ'" חחחחחחח אוי קאוגירלס מתי אי פעם תלמדו? צריך להגיע לקלאצ' כדי לנצח בו ולא לזרוק 5 פעמים להגנה של היריבה.

3)קוב ק"ב מצוין, בקוללג' ביוסטון הוא היה מעולה בלקרוא הגנות ולנצל בעיות בכיסוי מתוך השוטגאן, הוא מנהל משחק ולא ק"ב מהזן מנינג/בריידי (וכמה כאלה כבר יש?) אבל הוא בהחלט יכול לעשות את העבודה בדומה לאיילי (ואני לא משווה) הוא צריך מאמן שיאמין בו ויתכנן התקפה שתפורה למידותיו, ולא כמו שקרה בפילי שמשחק הראשון כל מהלך שני ויק נכנס ועושה את הווילד שיט, איזה ק"ב יכול להיכנס לקצב ככה?

4)רקס ראיין=ע"ע באדי ראיין ותראה איך זה נגמר עבורו.

5) סאן פרנסיקו=ע"ע בולטימור רייבנס 2000 ולהם היה את דילפר שהוא בעצמו יודה שהוא אפילו לא בין 1000 הק"ב הראשונים שהיו בוחרים בהם כדי להוביל קבוצה, כל עוד הרבו חושב על דרכים
לעזור לסמית לנצח ההימור שלי הוא שהניינרס בסופרבול.

red sox 3 באוקטובר 2012

פוסט שלם בלי להזכיר במילה את הסקנדרי של הברס בהנהגת טים ג'נינגס, מייג'ור רייט וכריס קונטה המפתיע שנראה כמו נער מגבות לבנבן. ביחד הם מרכיבים את מה שנראה כמו החוליה הבודדת החזקה ביותר בליגה בחודש הראשון של העונה.

אגב, יש משהו מגוחך יותר מהאייקון שמתאר את מזג האוויר ונתוני הטמפרטורה לידו בדף המשחק של קבוצת דום? בוודאי שמחתם לדעת שבאטלנטה שרר ביום ראשון מזג אוויר מעונן, ללא גשם, עם טמפרטורות נוחות. בטח גם הרגשתם מיוחדים, כי מט ריאן, בין כותלי הג'ורג'יה דום, לא ידע את זה…

ניצן פלד 3 באוקטובר 2012

חצי טוקבק על הסקונדרי של הברס בלי להזכיר את צ'ארלס טילמן?

ניצן פלד 3 באוקטובר 2012

1) מצטרף למקהלת מתקני הנקודה לגבי פייטון.

2) זה נכון שהמחירים של איקאה גבוהים מדי ביחס לאיכות המוצר והשירות (הלא קיים).

3) אשכרה פתחת עם הארטליין? או שהוא נתן לך 31 נקודות (ניקוד סטנדרטי של ESPN) על הספסל?

4) אם צריך להקביל בין הפטריוטס לבין קבוצת פרמיירליג כלשהי אין שום סיכוי שזה לליברפול, למרות הקשר האירי בין הערים. אם כבר – עם כל הצער שבדבר – השושלת של הפאטס הכי דומה ליונייטד עם הכוחנות (כיפוף חוקים/בכיינות של דמעות תנין) והמנג'ר המאגי (כביכול) והווינריות והדרייב הבלתי מתפשר לניצחון. בערך הכי רחוק שאפשר מליברפול של שני העשורים האחרונים.

צחי 3 באוקטובר 2012

אני מצטער בני, אבל הניינרס הם לא הקבוצה הטובה בליגה. הסיבה היחידה שהם בשלישיה הראשונה (אחרי יוסטון ואטלנטה, כמובן) היא בגלל שהליגה השנה היא חתיכת כאוס. חלק מהכאוס הזה נגרם משלושה מחזורים ששוחקו עם שופטים מחורבנים בסגנון משחקי הכנה. ובתוך כל הבלאגן, עושה רושם שהארבו עושה דוקטורט בבלאגן. הוא מתמחה בזה ועושה את זה כמעט בכוונה, מה שאוהדי הניינרס קוראים 'הברקאות גאוניות'. קבוצת התקפה איכותית יכולה לשלוט באופן סדיר במשחק בלי טריקים וקשה לחשוב שהניינרס הם קבוצה כזו. אני מזכיר, אגב, שמאז הרייבנס שהוזכרו כאן והבאקס כמה שנים אחרי זה, הליגה נשלטת על ידי התקפות כמעט באופן בלעדי.

מה שכן מוזר הוא שגרייזס בזבז חצי טור על קבוצה שנקראת הג'טס. אם הם לא היו מניו יורק אף אחד לא היה מדבר עליהם. מתי לאחרונה קיים מישהו דיון מתמשך בעד כמה מסריחות קבוצות כמו קליבלנד וג'קסונוויל? הג'טס השנה לא יותר טובים מהם, אבל הם מוזכרים בספורטסנטר יותר מהניינרס, הפלקונס והטקסנס ביחד…

Yavor 3 באוקטובר 2012

למה אייקאה? אתה אמריקאי שחייב להגות את זה כמוהם? הסניף הקרוב לביתך הוא נתניה (או ראשון), אז תגיד איקאה בלי מבטאים צפון אמריקנים (וכן, שמעו אותך עד כאן).

אריאל גרייזס 3 באוקטובר 2012

עוד מעט תגיד לי לא להגיד נייקי אלא נייק..

NO1 3 באוקטובר 2012

קצת הגנה קצת התקפה והרבה מקוב…
תגלגלו למטה וצפו סרטו של DRIVE OF THE WEEK הם מסבירים די טוב את ההצלחה של אריזונה עד כה.
http://www.nfl.com/news/story/0ap1000000068683/article/arizona-cardinals-rise-didnt-happen-overnight-nflwide-notes?module=HP11_content_stream

yaron 3 באוקטובר 2012

אחלה פוסט. האמת שבמחזור הקודם היתה לי הרגשה שרקס הבין דיי מהר שהשטות הזאת עם טיבו לא רק שלא עובדת, היא גם הורגת את סאנצ'ז,
ההשוואה בין התמיכה שאיליי מקבל לעומת סאנצ'ז מדוייקת, אבל את מה שאיליי קיבל עוד בבטן לסאנצ'ז לא יהיה לעולם.
לגבי הג'איינטס – אתה צודק, הם הקבוצה האחרונה שיכולה להתלונן על חוסר מזל ברבע הרביעי… מה שהרשים אותי היתה התגובה הסופר מקצועית של כל הקבוצה. קופלין לקח אחריות מלאה על המהלך האחרון, ובייחוד התמיכה בבארדן – ברגע שהבין שהמהלך נכשל הבין שעכשיו המטרה היא למנוע אינטרספשן גם במחיר עבירה וביצע זאת היטב.
ולסיום, אין ספק שהכל קשור. אצלך הכוכבים הסתדרו סבבה השבוע, אצלי גם הג'איינטס וגם מכבי ת"א הפסידו :-)

Comments closed