הרוס מהיסוד

הכדורגל האירופאי נמצא בבעיה קשה ולא קבוצות הכסף החדש הן אלו שאחראיות לו אלא דווקא השתיים שנפגשו אתמול בליגת האלופות

את המשחק אתמול בערב ראיתי עם חברים בפאב, וכנראה שזאת היתה הבחירה הנכונה. אם הייתי בבית, קשה להאמין שהייתי מצליח בלי להירדם מול שתי קבוצות שאני מתעב כמעט במידה שווה.

בפאב, לעומת זאת, היה לי את התענוג לראות גם אוהדי יונייטד וגם אוהדי ריאל עצובים. חצי הכוס הריקה היא שכמובן נאלצתי לראות את אלו וגם אלו שמחים.

קשה היה באמת לבחור באיזה צד לצדד אבל בסופו של דבר הלכתי נגד היריבה ההיסטורית ולקחתי את הצד הספרדי, אבל גם זה היה בלב לא שלם. אם הייתם שואלים אותי איזה תוצאה הכי הייתי רוצה שתצא מהמשחק הזה, הייתי אומר שפצצה באמצע המגרש היתה התוצאה הכי רצויה. לצערי זה לא קרה.

אבל אם נהיה רצינים שניה (אף אחד לא רוצה שייקרה משהו לשחקנים. או לפרגוסון או מוריניו, חלילה. רק שיפרשו, זה הכל), קשה היה לי להנות מהמשחק לא רק בגלל שאני לא סובל את שתי הקבוצות ספורטיבית אלא בעיקר בגלל התיעוב שאני חש כלפי כל מה שהן מייצגות.

שזה, למקרה שתהיתם, כל מה שרע בכדורגל העולמי היום.

*

אני שומע הרבה מאוד קולות שמדברים על מנצ'סטר סיטי ועל פאריס סן ז'רמן של השנה, כמו שהיה בזמנו עם צ'לסי (היום היא כבר "כסף ישן" בהשוואה לשתי אלו) שהן הורסות את הכדורגל העולמי.

מה שאנשים לא מבינים זה שהקבוצות הללו לא הורסות את הכדורגל בכלל, הן פשוט מנסות להלחם על מקומן בעולם של כדורגל קבוצות הרוס מהיסוד. במידה מסוימת, הן אלו שמצילות אותו.

שתי הקבוצות ששיחקו אתמול, כמו עוד מספר קטן של קבוצות אחרות (בעיקר ברצלונה, ובמידה פחותה – באיירן מינכן, מילאן, צ'לסי ועוד כמה) הן האחראיות הבלעדיות להרס הכדורגל.

הן לא עשו את זה בכוונה, כמובן, אף אחד לא רוצה לכרות את הענף שעליו הוא יושב, אבל זה בדיוק המצב היום.

ליגת האלופות, שנוסדה במתכונת הנוכחית שלה בתחילת שנות התשעים, נתנה לקבוצות המשתתפות בה יכולת להגדיל פערים כלכליים על שאר קבוצות הליגה המקומית.

יונייטד, ארסנל וליברפול באנגליה, ברצלונה וריאל בספרד, באיירן בגרמניה ומילאן ויובה (וקצת פחות – אינטר) באיטליה הפכו למופיעות כמעט קבועות בליגת האלופות. הדרך שהן עשו את זה היתה קלה – בזכות פופולריות רבה יותר ותזרים מזומנים סמיך, הן הצליחו להפריד את עצמן משאר הליגה ולהבטיח את המקום שלהם כל שנה בין ארבע הראשונות בליגה המקומית.

הבטחת המקום הזה הפכה למעגל סגור כאשר בזכות הכסף שהן קיבלו מההופעה בליגת האלופות והפופולריות העולמית שהן זכו לה בזכות אותה הופעה, איפשרה להן להמשיך ולהגדיל את בסיס ההכנסות – ולהבטיח את המקום גם בשנים הבאות.

שלוש קבוצות מבין החבורה הזאת הצליחו לעשות אף יותר.

הניצחון של היונייטד בגמר האלופות ב-99 ושלושה גביעי אלופות של ריאל בחמש שנים בסוף שנות התשעים-תחילת האלפיים, הפכו את שתי הקבוצות הללו לפופולריות ברמה כזאת שאף קבוצה אחרת לא יכלה להתמודד איתן כלכלית ברחבי העולם.

ההצלחה של ברצלונה עם רונאלדיניו ואחר כך עם המשולש מסי-צ'אבי-אינייסטה, צירף אף אותה לצמרת הגבוהה ביותר, זו שאף אחד לא יכול לדגדג.

צריך לציין פה – הקבוצות הללו לא עשו פה שום דבר לא תקין. להיפך, את הפופולריות הגבוהה שלהם (שהיתה גבוהה עוד לפני כן) הן רכשו על הגב של כדורגל איכותי ואטרקטיבי.

צריך גם לומר שאצל השלוש היה מדובר בתהליך "אמיתי", כמו שאוהבים לומר, של גידול שחקני בית, מי יותר, מי פחות (כן, גם אצל ריאל, שאמנם רכשה שחקנים מבחוץ אבל בשנים הגדולות שלה התבססה על שחקני בית מצוינים).

אבל לא משנה איך התהליך הזה קרה, נוצר מצב שבו יש קבוצות שבזכות הופעה קבועה בליגת האלופות, הצלחות ספורטיביות וכדורגל אטרקטיבי, הפכו לגדולות על הליגה שלהן.

לא כל הקבוצות הצליחו לעשות את התהליך הזה. ליברפול נכשלה קשות, גם בזכות ניהול כושל, רכישות גרועות ועוד קצת ניהול כושל, והפכה לעוד קבוצה אנגלית עם בסיס אוהדים רחב. ארסנל היתה חלק מהצמרת לתקופה מאוד ארוכה אבל לא הצליחה לעשות את המעבר לרמה של היונייטד, בעיקר בגלל חוסר הצלחה ברמה האירופית (תנאי בסיס לפופולריות עולמית) וגם בשל בסיס אוהדים קטן יותר.

אפשר לנתח את הכשלון של האיטלקיות (בעיקר בעיות בליגה המקומית, עם שערוריות שיפוט) ואת זה של באיירן (הליגה הגרמנית פשוט לא מספיק אטרקטיבית ברמה העולמית) אבל השורה התחתונה היא שנוצרו לנו שלוש קבוצות על.

כן, קבוצות אחרות יכולות לזכות בליגת האלופות – ליגה שהיא בעצם לא ליגה אלא שיטת גביע, שבה קבוצות כמו פורטו אפילו יכולות להפתיע עם זכיה מדי פעם – אבל ברמת הליגה המקומית, אף קבוצה לא יכלה להתחרות בהן.

מספיק לראות את הליגה הספרדית, שם ברצלונה וריאל הן היחידות שלקחו אליפות לפחות 10 שנים אחורה.

וכשחסידי הליגה האנגלית מדברים על חוסר השיוויון בליגה הספרדית, כדאי שייסתכלו עמוק פנימה לליגה שלהם. כי אלמלא הנוכחות של צ'לסי ולאחרונה של מנצ'סטר סיטי, הרי שכנראה היונייטד היתה חוגגת השנה לא את האליפות ה-20 שלה אלא את זו ה-23, וחוגגת רצף אליפויות שמכבי תל אביב לא היתה מתביישת בו.

*

כשאוהדים נייטרלים, שלא לדבר על אוהדי יונייטד או ריאל, מסתכלים על קבוצות כמו צ'לסי בזמנו או הסיטי ופ.ס.ז' היום, הם רואים – ובצדק – קבוצות שקונות אליפויות. הן מכניסות כסף מבחוץ, בלי חישובי רווח והפסד, בלי בסיס אוהדים אמיתי שמאפשר להן לתמוך בכמויות הכספים שהן מוציאות, ובלי מסורת רצינית (לכל הקבוצות הללו יש מסורת, אבל היא לא ברמת המסורת של שלוש הגדולות, או אפילו של ליברפול או ארסנל, למשל).

מה שהם לא רואים זה שהקבוצות הללו עושות את זה מחוסר ברירה.

במצב הנוכחי של הכדורגל העולמי, הדרך היחידה שבה קבוצה – כל קבוצה – שהיא לא במועדון הסגור הזה, יכולה להתחרות על האליפות המקומית, היא על ידי הזרמת כספים היסטרית מבחוץ. ומכיוון שאין אף קבוצה בעולם, למעט השלוש הללו, עם בסיס אוהדים ופופולריות גבוהה מספיק על מנת להכניס מספיק כספים כדי לאזן את ההוצאות, די ברור שעל מנת שאותן קבוצות ייתחרו על האליפות הן חייבות להכנס להפסדים, חובות וגרעונות.

אני קורא הרבה מאוד אנשים שתוקפים את הסיטי על הבזבזנות שלה. על פ.ס.ז' שמנסה לקנות את אליפות אירופה. זה נכון, זה מה שהן עושות – אבל אין להן היום פשוט שום דרך אחרת.

אפשר לדבר עד מחר על גידול שחקנים ובנייה של שיטה ומה לא, השורה התחתונה היא שלא משנה כמה שחקנים תגדל (אם אין לך כסף, בחיים לא תוכל להשאיר אותם במועדון – ראה ארסנל) וכמה השיטה שלך תהיה טובה, אם לא תכניס כסף מבחוץ – והרבה – אין לך שום סיכוי להתמודד על האליפות.

אוהדי ברצלונה יכולים להסביר לנו באותות ובמופתים עד כמה גדולה השיטה של ברצלונה ואיך כל השחקנים שלה (נגיד) גדלו בבית. אבל הם גם יודעים מצוין שבלי בסיס כלכלי, לא היה לברצלונה שום סיכוי להשאיר את השחקנים האלו בקבוצה.

אוהדי מנצ'סטר יונייטד יכולים להגיד עד מחר שאלכס פרגוסון הוא מאמן גדול (והוא באמת גדול) אבל בלי הכסף הגדול היונייטד היו עוד קבוצה שמתחרה על אליפות באנגליה ולא כזאת שכבר עכשיו מובילה את הליגה שלה ב-12 נקודות.

וזה לפני שאני מדבר על ריאל, שפשוט קונה מכל הבא ליד.

*

תפנימו את זה, אוהדי כדורגל – לא הסיטי או צ'לסי או סן ז'רמן הרסו את הכדורגל. למעשה, כשהן מצביעות נגד התוכנית של פלאטיני ל"פייר פליי" הן לא מנסות להרוס את הכדורגל אלא דווקא להציל אותו. בלעדיי הקבוצות הללו היינו נידונים למחזורים על מחזורים של ליגות עם תוצאות ידועות מראש.

רק תחשבו על עולם בלי הסיטי והצ'לסי, כמה הייתה מעניינת אותכם הליגה האנגלית היום?

ואם עולה לכם בראש ליגת הכדורסל הישראלית, אתם לא ממש רחוקים.

כדי להציל את הכדורגל העולמי, לא צריך להטיל הגבלות על הסיטי או צ'לסי, צריך לשנות את הדברים מהיסוד. אפשר להתחיל בלהגביל את שתי הקבוצות ששיחקו אתמול.

***

* הפוסט נכתב בהשראת המגיב מיקיג', ואני מודה לו על הדרך שבה הוא האיר את הדברים

 

נחוצה כאן ועכשיו: סופר-ליג אירופית
סופר ליגה תעקור את הכדורגל מהלב / אמיר ברמן

No Comments

מיקיג' 14 בפברואר 2013

הרבה יותר ממצה, מקיף, ומדויק ממה שכתבתי. פוסט חשוב.

צור שפי 14 בפברואר 2013

לא הבנתי כלום.

גיל שלי 14 בפברואר 2013

סדרי הגודל הכספיים הנדרשים לקבוצות בטופ האירופי יכפו את הליגה האירופית בסופו של יום. אין מספיק כסף כדי להחזיק יותר מקבוצה או שתיים בכל מדינה בטופ, די דומה למצב בליגות המקצועניות בארצות הברית פר מדינה (מקסימום ארבע קבוצות למדינה). זה חלק אינטגרלי מהפיכת הספורט לגלובלי יותר

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

זה נכון וזה חבל.

קורא 15 בפברואר 2013

אני לא מסכים איתכם, הגיונית אתם צודקים, וזה כבר היה צריך לקרות לפני שנתיים, אבל מעשית, הליגות המקומיות הרבה יותר מעניינות את האוהדים מליגת האלופות. אם יונייטד נגיד היתה פורשת מהליגה האנגלית, הליגה האנגלית עדיין היתה מעניינת את האוהד הממוצע באנגליה מאשר הליגה האירופית. ר

כוכב עליון 14 בפברואר 2013

תגידו זה רק אני או שבמקרה קיבלנו היום שני פוסטים מאוהדי ליברפול (למרות שאם הייתי כותב בורוביץ' ואהדה בקובץ וורד הייתי מקבל סימן אדום מתחת למילה אהדה) על כמה נורא הכדורגל האירופי? מזל שאני סומך על תבורי שלא יצטרף לחבורה..וזה כשאנחנו רק בשמינית הגמר, מה יקרה אם לא עליכם נזכה?

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

הכדורגל האירופאי הוא לא נורא, נהניתי מהכדורגל אתמול. אבל זה לא אומר שהוא לא דפוק מהיסוד. הרי כבר היום לאף אחד לא אכפת מהליגה הספרדית, למזלם של היונייטד יש את הסיטי וצ'לסי כדי שלאנשים יהיה אכפת מזו האנגלית.

כוכב עליון 14 בפברואר 2013

אבל העובדה שהיא רשמת את זה דווקא אחרי משחק (טוב להגדרתך) של אתמול. הבעיה שאנחנו לוקחים עניין או לא עניין על פי הגדרתנו פה בישראל. תחושה שלי שבסאות'המפטון דווקא מתרגשים כשיונייטד או אפילו ליברפול שלך מגיעה לעיר. עדיין ההצהרה הראשונית של יונייטד זה לקחת אליפות. לוקחים שנה שבאמת באופן קיצוני היא ללא תחרות בכל הליגות הבבכירות והופכים אותה לכלל. בוא נקח לדוגמא רגע שמח מחייך (בהעדר אליפויות של ליברפול אני בטוח שהשער של אגוארו בדקה ה 93 שימח אותך קלות..) אתה רוצה למחוק את זה? איך אפשר? אני זוכר שכשהיו שני בתים של ליגת האלופות אנשים הבינו שהמשחקים הגדולים האלה ממצים מאד מהר (בהעדר יריבויות מרות כמו לידס- יונייטד למשל) אז פתאום הליגה האירופית תפתור את כל התחלואים?

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

אתה לא מבין אותי, אני נגד ליגה אירופית. להיפך, אני מאוד אוהב את הליגות המקומיות. ולכן אני רוצה להציל אותן (מה שלדעתי אבוד, לכן הכותרת שלי היה הרוס מהיסוד).
אתה הולך לזה שבסאות'המפטון מתרגשים מזה שיונייטד מגיעה לעיר, אבל מה לגבי זה שבניוקאסל ייתרגשו מזה שהם רצים לאליפות? או בבלקבורן? כן, אלו דברים שקרו רק לפני 20 שנה וברור לנו היום שהם פשוט לא יכולים לקרות.
יותר מזה, אני בטוח שבסארגוסה מתרגשים שריאל באה לעיר אבל מישהו מתרגש שם כשריאל סוסיאדד מגיעה? באותה מידה, זה רק עניין של זמן עד שבסאות'המפטון לא ייתרגשו מזה שאסטון וילה באה לעיר.

כוכב עליון 14 בפברואר 2013

רגע. בשנות ה 70-80 ליברפול לא זללה את מרבית התארים והשאירה פירורים לקבוצות אחרות? בספרד אלה לא היו ברצלונה וריאל מדריד ברוב הזמן? ובאיירן מינכן מה איתה? לא לקחה את מרבית התארים בשנות ה 80? אז נכון שפעם אחת המבורג לקחה, ואסטון וילה, אז במקום זה יש לך כיום דורטמונד וצ'לסי.

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

זה בדיוק הנקודה שלי – שבלי צ'לסי, יונייטד היתה לוקחת את כל התארים. ולכן היא לא הורסת, היא מצילה.
תראה את הליגה הספרדית – פעם זה היה ריאל וברצלונה *רוב* הזמן. היום זה כל הזמן. אין לאף קבוצה שהיא לא אחת מהן סיכוי לקחת אליפות. בכלל. מאז ולנסיה ב-2004 אף קבוצה אחרת לא לקחה שם אליפות, לעומת זאת בעשר שנים שקדמו לזה ראינו את ולנסיה לוקחת פעמיים, את לה קורוניה לוקחת, אפילו אתלטיקו לקחה אליפות. המצב הזה היום פשוט בלתי אפשרי.
והליגה האנגלית, בלי הסיטי וצ'לסי היתה בדיוק בדרך לזה

אייל 14 בפברואר 2013

מלך

Scouse Bitterness

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

כן, היה ברור לי שזה איך שאוהדי יונייטד ייראו את זה. שזה מזכיר את התגובה של אוהדי מכבי כל פעם שאומרים להם שאין כדורסל ישראלי.
בניגוד לאוהדי יונייטד, אני מסוגל לראות את המצב בצורה אובייקטיבית. שים לב שאני לא מדבר פה בכלל על ליברפול – להיפך, לליברפול היה את הפוטנציאל להיות היונייטד של היום.

סהר 14 בפברואר 2013

אריאל אתה טועה קשות בכל הנוגע לליגה האנגלית. אלמלא סיטי וצ'לסי אז ארסנל וליברפול וגם קצת טוטנהאם וצ'לסי במתכונת נורמלית היו נותנות תחרות טובה ליונייטד. בנוסף, ראה את ניוקאסל שנה שעברה, בלי סיטי וצ'לסי הם היו באלופות היום.

אופיר 14 בפברואר 2013

הקדמת אותי.

אריאל גרייזס 15 בפברואר 2013

הם אולי היו באלופות אבל לא על בסיס קבוע. זה ההבדל בין יונייטד (וארסנל/צ'לסי) ובין בארסה/ריאל לשאר הקבוצות בליגות שלהם. לקבוצות הגדולות יש את ההופעה הקבועה בליגת האלופות שמאפשרת להן ליצור פער קבוע משאר הליגה.
אם ניוקאסל או טוטנהאם תגיע שנה כן-שנה לא לליגת האלופות, זה לא יעזור לה. ראה ערך ולנסיה, למשל בליגה הספרדית.

אלעד אחד 14 בפברואר 2013

פצצה באמצע המגרש זה בדיוק מה שאני רוצה שיקרה כל פעם שהפטריוטס והג'איינטס נפגשות (נו טוב, גם ריאל והסיטי)

פאקו 14 בפברואר 2013

+1 (על הפטריוטס והג'יאנטס).
אבל מעבר לאהדה המוזרה של הכותב, כל מילה במקום.

DeVito 14 בפברואר 2013

לינק לתגובה בבקשה.

שימי שו 14 בפברואר 2013

במילים אחרות אתה מתאר קפיטליזם ספורטיבי דורסני. העשירות הופכות לעשירות יותר, המבוססות מדשדשות, והעניות נעלמות. אם תתייחס לכך בתור ריכוזיות מהסוג הדנקנרי גם לא תטעה בהרבה. אבל אלה החיים וזו הכלכלה. אפשר לקטר ולהתמרמר רק אני לא רואה איך המצב משתנה. אולי דרך הרעיון של פלאטיני לייצר תקרת חוב וגם אז אני לא בטוח שזה ידגדג את שלושת קיסרויות העושר שציינת. לכן אני מסכים איתך שצריך לברך על כניסת של האוליגרכים והניסיון שלהם לשבור את ההגמוניה השלטת. כסף יש להם, סבלנות לא תמיד ומסורת זה עניין של זמן. גם אוהדי צ'לסי יודעים שהם חיים של זמן שאול. יבוא יום ולאברומיץ יימאס מהצעצוע והוא ישאיר את המועדון מכופף על ארבע ועם המכנסיים למטה. נקווה שעז אז הוא ושאר אלוהי כסף יגנבו לאלופות המסורתיות כמה שיותר תארים ובדרך אולי גם ייבנו מסורת שתאפשר להם להתברג בצמרת העולמית לשנים ארוכות. ונאמר אמן או מסי.

επτά 14 בפברואר 2013

צ'לסי לא חיה על זמן שאול. היא הקבוצה החמישית הכי מכניסה אחרי שתי הספרדיות, יונייטד ובאיירן. כלומר גם בלי רומן, היכולות הכלכליות שלה עליונות על כל קבוצה שהיא לא אחת מהארבע הנ"ל. אפשר אולי להזכיר גם את סיטי ופ.ס.ז', אבל הפייר-פליי בכל מקרה מגביל אותן עד כדי מצב שבו במקרה הכי טוב הן תשתוונה ביכולות הכלכליות שלהן לאלו של צ'לסי נטולת אברמוביץ'.

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

היא מכניסה כסף כי היא מצליחה. אם רומן יעזוב היום את צ'לסי, אין לה בסיס אוהדים רחב מספיק כדי לשמר את ההצלחות הללו לאורך זמן והיקף הכנסות הכספים שלה יירד משמעותית.
אם אברמוביץ' יישאר שם לאורך זמן (ואני מדבר על עשר-עשרים שנה), צ'לסי תוכל כנראה לצבור מספיק אוהדים ופופולריות עולמית כדי להמשיך להישאר בטופ גם אחר כך.
העובדה היא שליברפול עדיין נמצאת בטופ 10 של הקבוצות המרוויחות בכדורגל למרות כשלונות חוזרים ונשנים. הסיבה לכך היא בסיס אוהדים עצום שנבנה לאורך עשרות שנים. לצ'לסי, למרות ההצלחות שלה לפני אברמוביץ', עוד אין את זה

επτά 14 בפברואר 2013

אתה טועה, שזה קצת מוזר, כי אתה סותר את מה שדיברת עליו במאמר עצמו (שם צדקת). מה שקורה היום הוא מעגל בלתי נגמר שבו הכסף קונה הצלחה שמייצרת כסף שקונה הצלחה וכו'. צ'לסי נמצאת במעגל הזה יחד עם מספר מצומצם מאוד של מועדונים. היא כבר לא צריכה את רומן כי היא נכנסה למעגל באופן סופי עם הזכייה בליגת האלופות בעונה שעברה.

צ'לסי זה מותג בעולם הכדורגל של היום והיא מכניסה מחוזי פרסום ומרצ'נדייס (AKA Commercial Income) יותר מארסנל ומפגרת רק במעט אחרי ליברפול. כשהכל כל-כך גלובאלי ושווקים חדשים נכנסים יותר ויותר לתמונה הרחבה, לא בעיה "לקנות" אוהדים עם הצלחה. לך לאפריקה ותעשה סקר למי מבין צ'לסי, ליברפול וארסנל יש יותר "אוהדים". עוד 5 שנים כאלה שבהן צ'לסי מעפילה לליגת האלופות וליברפול לליגה האירופית, וצ'לסי תעקוף גם את הסקאוזרים כשזה נוגע להכנסות מחוזי פרסום. העובדה שצ'לסי מכניסה כל-כך הרבה יותר כסף מליברפול (גם בלי רומן), אמור להבטיח שזה בדיוק מה שהולך לקרות, שזה התגלמות של אותו מעגל סגור שאתה מדבר עליו. ואני עושה השוואה לליברפול וארסנל כי אלו מועדונים שמפגרים כלכלית אחרי צ'לסי למרות בסיס אוהדים רחב יותר היסטורית.

בקיצור, לצ'לסי בסיס אוהדים איפה שחשוב שיהיה בסיס אוהדים (=שווקים חדשים ועשירים), ההכנסות שלה בתחומים הרלוונטים מעידים על כך וזה מה שהולך לשמר את ההצלחה שלה (יחד עם הכסף שנכנס מההצלחה עצמה).

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

לקנות אוהדים עם הצלחה לוקח זמן, זה מה שאני אומר. אני מסכים שאם צ׳לסי תמשיך. עם ההצלחות שלה לאורך זמן היא באמת לא תצטרך את רומן אבל אני לא מסכים שזה המצב כרגע, אליפות אירופה או לא. בניה של בסיס אוהדים לוקחת יותר מאשר עשור של הצלחות לדעתי

אופיר 14 בפברואר 2013

אפטא,
אם מחר רומן עוזב את צ'לסי, ה-"מסורת" שהיא בנתה ב-8 שנים ממש לא תחזיק אותה. צ'לסי מוכרת היום מרצ'נדייז לא כי היא הצליחה, אלא כי אנשים מאמינים שתמשיך להצליח. שחקנים רוצים להגיע לצ'לסי בגלל הכסף של רומן והפוטנציאל להצליח בגדול. ברגע שרומן נוטש כל האמונה הזו מתפוגגת והמועדון מתפרק.

זיגי 15 בפברואר 2013

מדד ההכנסות הוא חסר משמעות, כשלעצמו. צ'לסי יכולה להכניס מליונים, אך ברגע שאברמוביץ יפסיק להכניס את היד עמוק לכיס, היא תיפול. לכן היא מפסידה מאות מליונים (בסיכום רב שנתי), והמודל שלה אינה בר-קיימא.
עם כמה שינויים, זה בדיוק המצב של ריאל, רק שכאן לא מדובר על מליארדר רוסי אלא בנקים ששומטים את חובותיה מדי עשור.
המצב של יונייטד שונה לגמרי – מדובר בקבוצה רווחית (בהנחה שלא קונים את נפלאות החשבונאות היצירתית של האחים גלייזר, המעמיסים על הקבוצה עצמה את מימון עלות רכישתה) בליגה שיוויונית יחסית.

שימי שו 14 בפברואר 2013

רק לחזק את דבריו של אריאל, בשנים הראשונות שלו בקבוצה אברומיץ' הקפיץ את צ'לסי לפסגת הכדורגל העולמי בצורה מלאכתותית גרידא. ע"י הזרמת סכומים מפלצתיים מדי שנה, מספרים דמיוניים עם כמות אפסים שרק הכנסת יכולה להתחרות בהם. במטה של כסף וביום בהיר אחד הוא הפך את צ'לסי הפך מקבוצת אמצע טבלה לאלופה. זה לא המסורת של ריאל, הרוח של ליברפול או הכסף המסורתי של באיירן אלא רק שיגעון גדלות בעלי מוטיבים מיתולוגיים. זה דומה לבחורה שטוחה שמחליטה להגדיל את השדיים (300 סי סי אם שאלת)ואז ללכת לים. אין ספק שכמות הטלפנים שהיא תקבל תהיה גדולה פי כמה בהשוואה לביקור הקודם שלה בים.
נכון שההצלחות של צל'סי מייצרות הכנסות לא מבוטלות וווסט ברומיץ' היא כבא לא תהיה לעולם אך עדיין הכסף הגדול שמניע את הקבוצה יוצא מהכיס / מכולה של האליגרך. הנשמה של צ'לסי ופ.ס.ז' וסיטי היא למעשה מכונת הנשמה כספית . זה יכול להשתנות, רק זה לקוח זמן. בוא נגיד שאם תהיה לברונים סבלנות כמו כסף אז אוהדי הקבוצות הנובורישיות יכולים להיות רגועים.

אמנון 14 בפברואר 2013

כתוב נהדר ומאוד מדוייק,
אני רוצה להוסיף כמה דברים-
באופן אירוני, המצב גם מטיב עם סוג קבוצות נוסף. הענקיות המקומיות מהארצות הקטנות, נניח שחטאר דונייצק או פורטו או פרטיזן בלגרד. גם הן מתחילות לתפוס פער תקציבי אדיר כלפיי הליגה שלהן, וקל לראות לאן זה ממשיך.
לכל מי שאומר שזאת עונה יוצאת דופן-ראו את העונה הקודמת. מאבק דו ראשי בין מילאן ליובנטוס, בין הסיטי ליונייטד ובין ריאל לברסה. גם העונה הבאה לא תשתנה, וגם לא זאת שאחרייה. תשאלו את עצמכם ברצינות, מה יכולה לעשות קבוצה היום(נניח, אספניול), בשביל להתקדם. כלום, לקוות והלתפלל שאולי יגדל לה איזה איסקו/מסי שיוביל אותה להשתתפות חד פעמית בליגת האלופות, או שאיזה אוהד של הקבוצה יהפוך להיות מיליארדר.
הכדורגל אכן נהייה גלובאלי יותר, וזה אומר שהוא נהייה מסחרי יותר וקהילתי פחות. ליגה אירופאית זה אסון, בעיקר לאוהדים. הכדורגל הורג את עצמו, חבל.

רבלינו 14 בפברואר 2013

כל מילה בסלע,מסכים מאוד

כתבה איומה 14 בפברואר 2013

אם הוא כל כך תומך בקבוצות קטנות וטוען שיהיה הרבה יותר ומעניין אם קבוצות קטנות ישחקו מאשר הגדולות, ושצריך לרסן את הגדולות (ציטוט מהכתבה: "כדי להציל את הכדורגל העולמי… צריך לשנות את הדברים מהיסוד. אפשר להתחיל בלהגביל את שתי הקבוצות ששיחקו אתמול.")אז אמור להיווצר מצב שהליגה האירופאית זוכה לרב תשומת הלב, אבל האם כך הדבר????
בדיוק ההפך!!! הדעה שמוצגת בכתבה היא דעתם של הרבה אנשים אבל זה דעה של יפי נפש שתומכות בקבוצות הקטנות כמפלט לבעיותיהם. אני רוצה לדעת באיזה ערוץ אתמול צפו יותר אנשים אתמול, בספורט 5+ שם שודר דורטמונד- שחטאר או ביונייטד-ריאל. אני חושב שאתם יודעים את התשובה.
כולנו רוצים כדורגל משובח, ואני מצטער להגיד אבל את מבוקשנו לא נמצא בגלטסאריי-שאלקה או בפורט-מלאגה ולא ע"י ריסון הגדולות. אנשים נורא מתוסכלים מרמת הכדורגל המציגות הגדולות בשנים האחרות, ובמקום למחות נגד טקטיקת הכדורגל של הגדולות, הם מוחים נגד "קיפוח" הקטנות.
כזכור לי כאשר ליגת האלופות הציג כדורגל משובח בשנות ה-90 ותחילת האלפיים אף אחד לא בכה על מר גורלם של הקטנות!!! אף אחד!!!
רק לאחרונה כאשר הכדורגל מאכזב, אנשים מוצאים שעיר לעזאזל בדמות הגדולות!! מספיק עם זה. הישועה לא תמצא ע"י ריסון הגדולות והעצמת מעמד הקטנות!! אתה לא תמצא את הכדורגל המשובח אצל ניקוסיה מעונה שעברה, וכדי לראות כדורגל טוב הפתרון הוא קצת סבלנות ואף אולי מחאה נגד הטקטיקות המשעממות בראשות מוריניו, וסירוב לצפות במשחקים וזה מה שייפגע בכיסם יותר מכול!!
תפסיקו לחפש בקבוצות הקטנות כפתרון לבעיה!! מה הם כבר יכולים לספק??? סיפורים מעוררי התרגשות והערצה כמו זכייה?? אם אני זוכר היטב, אני לא משלם לספורט 5 על מנת לראות סינדרלה, וובנוסף לכך, בעונה שפורטו זכתה זו הייתה עונה איומה ומשעממת.
אם נשנה את הטקטיקה ונתעקש על כך, גם לקטנות תהיה הזדמנות!!
אני מאמין שהבעיה טמונה בטקטיקה הדפנסיבית שמציגים הקבוצות, עם קצת חזרה למקורות הכדורגל נראה שהכל ישתפר. עובדה לכך היא שבשנות ה-80 וה-70 הכדורגל העולמי הציג טקטיקות מאוד אופנסביות והובקעו שערים רבים, ושיאים נקבעו, ועקב כך גם הקבוצות הקטנות חגגו, וזה בזכות הטקטיקה ולא הכסף!!!
ישנם דוגמאות מעלפות לקבוצות לא כל כך אדירות שזכו באלופות בזכות הטקטיקה השונה ולא בזכות עושרם הרב. ניתן לציין את:
בנפיקה זכו ב1961,1962. המבורג זכוב-83'. בוקרשט ב-86'. פיינורד ב-70'. ועוד רבים אחרים!!!
והאם הם היו עשירים??? התשובה היא לא!!!
לסיכום, אני מאמין ששורש הבעיה בטקטיקה, ובכדי להתגבר על הבעיה יש למחות נגד הטקטיקה, ותאמינו לי שלקהל צופי הכדורגל יש מספיק כח. והבעיה היא לא כוחניות הגדולות ופתרון בצורת העצמת הקטנות!
אז בבקשה, בפעם הבאה כשאתם בוכים על השעמום תתרכזו בבעיה האמיתית ופתרון ריאליסטי.

אופיר 14 בפברואר 2013

איכשהו צלחתי את הכתיבה העילגת, היעדר הפיסוק וריבוי סימני השאלה והקריאה.

הכדורגל לא התחיל אתמול, וכך גם הפופולריות שלו. כדורגל טוב היה תמיד, עוד לפני עידן האוליגרכים ורצח התחרותיות. אנשים תמיד רצו לראות קבוצות גדולות ומנצחות, אבל פעם היו הרבה יותר כאלה, והתחלופה ביניהן היתה גבוהה יותר.

טקטיקה היא מה שמבדיל כדורגל מקצועני ממשחק בשכונה. אין שום בעיה להנות ממשחק הגנה משובח, ושערים אינם חזות הכל. טקטיקה מאפשרת לקבוצה עם תקציבים מוגבלים להפתיע קבוצות גדולות ועשירות, וההפתעה היא הניצוץ ששומר על הכדורגל בחיים, לא סופר-שחקנים וקבוצות גלאקטיקוס.

נתת דוגמאות של קבוצות קטנות שעשו היסטוריה. החשש שעולה כאן מכל "יפי הנפש" (לדבריך) הוא שקבוצות כאלה לא תתקיימנה יותר. איאקס, למשל, תמיד היתה מועדון צנוע שעשה שמות באירופה, והיום היא מועדון דרג ג'. ככה זה כשאתה לא מסוגל להחזיק את השחקנים שלך אצלך ומאבד אותם לטובת הכסף הגדול.

אליאור 14 בפברואר 2013

אם תסתכל עשר שנים אחורה בספרד – אתה צודק – בספרד זכו רק בארסה וריאל (וגם אליפות אחת לולנסיה, לפני 10 עונות בדיוק).
הבעיה היא שככה זה בכל מקום וככה זה כל הזמן – כנראה שמנשןגלאדבך כבר לא תזכה בבונסליגה, וגם טורינו לא תחגוג במקום יובה.
הליגה היחידה שהיא תחרותית עדיין וברמה (יחסית) גבוהה זהו הליגה הצרפתית – וגם שם, אם תימשך המגמה הנוכחית – בעוד כמה שנים גם זה ייעלם.
בקיצור – אין מה לעשות – בכדורגל, כמו בחיים – יש מעמדות, והגיע הזמן לקבל את זה. בכל ליגה (בעיקרון) יש 2-3 קבוצות-על (בארסה וריאל הן קבוצות על עולמיות, אבל זה לא שייך), 4-5 קבוצות טובות מאוד שכנראה-לא-תזכנה-באליפות, 4-5 קבוצות בינוניות+ שיכולות ביום טוב לנצח כל קבוצה בליגה, 4-5 קבוצות בינוניות, שיכולות ביום טוב להוציא תיקו מכל קבוצה, וכמה פעמים בעונה גם לנצח קבוצות טובות מהן, 2-3 קבוצות חלשות+ שיכולות ביום טוב לגנוב תיקו, ו- 2-3 קבוצות חלשות מאוד, שיורדות ליגה, עולות חזרה, ויורדות שוב.
ככה זה היה, וככה זה יהיה.
הכדורגל לא הרוס ולא נעליים, וליגת האלופות היא התחרות הכי איכותית שיש, בוודאי באירופה אבל בעיני גם בעולם. כן, כולל כל הספורט האמריקאי.
מי שרוצה "לחלום" ו"רומנטיקה" וכו'- בהקשר של ספורט – יודע טוב מאוד את מקומו, ויודע לא לצפות לתארים.
ועדיין – YNWA

יריב 15 בפברואר 2013

למעשה עוד לא עברו 10 שנים מאז האליפות האחרונה של ולנסיה, עברו שמונה וחצי שנים. עשר וחצי מאז זו שלפניה.

אריאל גרייזס 15 בפברואר 2013

בוא נגיד ככה, אתה מוכן להתערב שלא יעברו עשר, חמש עשרה שנה עד האליפות הבאה של קבוצה שהיא לא ריאל או בארסה?

גיל 14 בפברואר 2013

הבעייה המרכזית שהמשחק אתמול ייצג היה שרק אחרי חצי שנה של ליגת האלופות קיבלנו סוף סוף משחק אחד משמעותי שבו הקבוצות נאבקות בציפורניים על תוצאה. לא חייבים ליגה אירופאית בשביל לשנות דברים. מספיק להגביל את מספר הקבוצות בכל מדינה לשניים בטורניר ולהחזיר אותו לטורניר גביע מההתחלה. אולי את הליגות המקומיות זה לא יציל אבל לפחות יהיה עניין באירופה מכל משחק.

אריק 14 בפברואר 2013

יונייטד אשמה במשבר הכלכלי בהתחממות הגלובלית ומלחמת העולם השניה. מה יהיה איתכם??? כמה תסכול? 150 מיליון על דאונינג קארול והנדרסון היו יכולים להביא לקבוצה המקרססית לוחמת הצדק שלכם את רונאלדו וון פרסי.

אריאל גרייזס 14 בפברואר 2013

זה כמובן בולשיט כי ואן פרסי ורונאלדו בחיים לא מגיעים לקבוצה כמו ליברפול שלא מתחרה בליגת האלופות. וכרגיל, אוהדי יונייטד מתעלמים מכמה עולות המשכורת של השחקנים הללו ובעיקר – היכולת לשמור את השחקנים הטובים בקבוצה. אם יטנייטש היתה צריכה להתמודד עם איבוד של שלד שלם כמו שליברפול עברה עם האיבוד של מסצרנו, צ׳אבי אלונסו, טורס וארבלואה גם היא היתה בצרות.
קל לצחוק על טעויות של אחרים כשיש לך את הכסף. זה כמו אוהדי מכבי שצוחקים על הטעויות המקצועיות של הפועל ירושלים

אריק 14 בפברואר 2013

טוב לפחות המרצע יצא מהשק, מה שכואב זה התסכול והקנאה. אין לך בעיה לצורך בניית התיאוריה שלך לשים בסל אחד קבוצה שעלתה לגדולה בכוחות עצמה ללא כסף זר (בדומה לליברפול למשל) לבין קבוצת מחמד של רודן פשיסטי ושל מונארכיה ערכאית שערבה לחובותיה של קבוצה שמנוהלת בצורה (כמעט) משוללת הגיון כלכלי. ובפעם האלף, אני אומר לאוהדי ליברפול -צ'לסי וסיטי לא יכולות לפגוע ביונייטד באמת, הן פוגעות בליברפול ובמידה פחותה בארסנל ואתם מתמוגגים מהם כי יונייטד סופרת תארים (קצת) יותר לאט. כשאני הייתי ילד יונייטד התחילה במקום יותר נמוך מליברפול היום ואפילו מצ'לסי שלפני אברמוביץ'. אף אוליגרך לא סייע לה ולא שייח, זאת היתה דוגמא ומופת לניהול שגם מאות אלפי משכתבי היסטוריה לא יצליחו לשנות ליברפול עשתה את הדרך ההפוכה למרות שהתחילה ממקום הרבה יותר גבוה בגלל ניהול רשלני, טענות צריכות להיות למועדון הזה רק לעצמו, מתי שיהיה שינוי מחשבתי (כולם אשמים בעיקר פרגוסון, רק לא אנחנו) אולי יבוא שינוי. השינוי האחרון בפרמייר ליג הוא צעד נכון בכיוון הנכון והייתי שמח לראות את ליברפול משתמשת בו לחזור למקומה הטבעי.

אריאל גרייזס 15 בפברואר 2013

הרי ראית שאמרתי שליברפול עשתה טעויות ניהוליות קשות, נכון? תאמין לי, יש לי המון ביקורת כלפי ליברפול. ויותר מזה, אין לי מילה של ביקורת כלפי יונייטד. היא עשתה את מה שהיא היתה צריכה לעשות במסגרת החוקים.
הבעיה שלי היא עם החוקים ועם המצב שהם יצרו, זה הכל.
בוא ננסה להגיב לטענות עניניות ולא להגרר לשטויות האלו של "הוא אומר את זה כי הוא אוהד ליברפול". כי לא משנה איזה קבוצה אני אוהד, המצב של הכדורגל העולמי חולה ביותר.

אריק 15 בפברואר 2013

בוא נעשה סדר, המצב רע, אני מסכים. אבל – פירוק הקומינזם הוציא את המזרח ארופאיות מהמשחק (עד הפטרו-דולרס), חוק בוסמן הוציא את אייאקס ודומותיה מהמשחק, ועם כל זאת פורטו זכתה בגביע, ליברפול הגיע לגמר (ואולי אפילו ניצחה גמר אחד, אני לא כ"כ זוכר)ופ.ס.וו לחצי פעמיים. מה שקורה היום שבגלל האוליגרכים והשייחים גם האחרונות כבר לא במשחק, במקומן הגיעו קבוצות פלסטיק בלי היסטוריה ובלי קהל אמיתי, זאת מכת המוות האמיתית. ושוב אני אומר החוק החדש של הפרמייר ליג הוא מצויין לליברפול ארסנל ספרס אברטון וניוקאסל – הוא נותן להם סיכוי עם מאמן טוב ומזל ברכש וכמה שנות עקביות להתקדם קדימה, ברור שזה לא מספיק, אבל זאת התחלה. ליגת אלופות זה דבר משעמם וחולה מאז שביטלו את שלב הבתים השני, ביום רביעי ראיתי משחק של יונייטד 90 דקות בפעם הראשונה השנה במפעל ואתה יודע שזה אומר הרבה, ביום שלישי אפילו לא פתחתי טלביזיה.

אריאל גרייזס 16 בפברואר 2013

אתה רואה, זאת הבעיה – שאתה מתייחס לקבוצות כמו צ'לסי או הסיטי כקבוצות פלסטיק. אתה פוסל כל קבוצה שהיא לא מהמועדון המוביל. למה בעצם? למה ליונייטד או לליברפול יש זכות להישאר בטופ ולסיטי או צ'לסי אין זכות להכנס לשם? כי אין להן אותו בסיס אוהדים? סו וואט? הן לא קבוצות פלסטיק, הן קבוצות כמו כל קבוצה שרוצה להצליח, ובמקרה שלהן הן זכו בלוטו ומישהו שם להן את הכסף בשביל שזה ייקרה.
והדוגמא של ליגת האלופות היא לא טובה – כמו שאמרתי, זאת שיטת גביע, גם הכל יכול לקרות. אם זאת היתה ליגה אמיתית, כולנו יודעים שברסה, ריאל והיונייטד היו מסיימות בשלוש הראשון בכל שנה ב-6-7 השנים האחרונות

bradybunch 14 בפברואר 2013

אני לא חושב שהיום יש מישהו מאוהדי מכבי שצוחק על הטעויות המקצועיות של הפועל ירושלים. פשוט בנו במכבי קבוצה לתפארת…

הקדוש ברוך who? 14 בפברואר 2013

קארול 35 מיליון, דאונינג 20 מיליון, הנדרסון 16 מיליון סה"כ 71 מיליון פאונד או 82 מיליון יורו. רונאלדו לבד נמכר ב – 80 מיליון ויחד עם ואן פרסי זה 102 מיליון פאונד או 118 מליון יורו. בקיצור אפילו לא קרוב.

אריק 15 בפברואר 2013

אתה רשאי להוסיף את אדם ואקוליני המצויינים ואתה שם

גיל 15 בפברואר 2013

המספרים שהוא הביא אולי לא נכונים, אבל בסך הכל הוא צודק. ליברפול הוציאו על רכש יותר מיונייטד.

ויכסלפיש 14 בפברואר 2013

ליגת האלופות לא מנעה תחרות בשנות ה-90 אבל הרחבתה בשנות ה-2000 והתוספת למדינות הגדולות גרמה לפערים הגדולים של המשתתפות בה מהיתר, ואז אולי יש מאבקי אליפות אבל ברור מי יכולות להשתתף בהם, ואלה אינן קבוצות כמו קייזרסלאוטרן ניוקאסל דפורטיבו לה קורוניה

אופיר 14 בפברואר 2013

אריאל, הזנחת גורם חשוב במשוואה שלך: צ'לסי וסיטי (וכמובן ריאל מדריד) גרמו לאינפלציה במחירי השחקנים והמשכורות. אילולא הן ארסנל (למשל) היתה עדיין מתחרה לגיטימית על האליפות ומזנבת ביונייטד בלי הרף. אם כבר, הן אלה שחיסלו כל סיכוי לתחרותיות, בהפיכת הכדורגל למגרש משחקים בלי שום הצדקה כלכלית.

אריק 14 בפברואר 2013

מה שהכי עצוב, שהם הרגו לליברפול את התקווה והאוהדים שלה מאשימים את ריאל ברסה ובעיקר את פרגוסון.

אריאל גרייזס 15 בפברואר 2013

יכול להיות, אבל זה לא משנה
תבין, הדרך היחידה של קבוצה מחוץ לקבוצות הגדולות (אלו עם המסורת שתמיד נמצאות בליגת האלופות) לקנות שחקנים באמת טובים ולהתחרות בקבוצות הגדולות היא להציע מחירים מופרזים.
הרי אין שום סיכוי ששחקנים ברמה של טבז או טורה היו מסכימים ללכת לסיטי, כשהסיטי לא שיחקה אפילו בליגה האירופית, אם הם לא היו מקבלים סכום כסף מטורף.
מה שאתם בעצם אומרים זה שאף קבוצה מבחוץ לא רשאית להכנס למועדון הסגור שלכם. כי אם היא מוציאה סכומים מופרכים אז זה לא בסדר אבל ברור שבלעדיהם אין לה שום יכולת להביא את אותם שחקנים (שזה, דרך אגב, המצב של ליברפול היום. אתם באמת חושבים שליברפול לא רוצה להביא את ואן פרסי? פשוט אין לה סיכוי להביא אותו, אז היא מתפשרת על הנדרסונים ודאונינגים ומדי פעם מצליחה עם סווארז כזה).
זאת חשיבה מעט מתנשאת, אני חושב.
וחוץ מזה, אינפלציה היתה קורית בכל מקרה. אפשר לחשוב ריאל לא קנתה את זידאן במחיר מטורף, עוד הרבה לפני שצ'לסי נכנסה לשוק

אופיר 14 בפברואר 2013

עוד דבר:
ארסנל לא משלמת את מחיר אי ההצלחה האירופית.

כשרומן נכנס לביזנס ב-2003/4 (וביתר שאת כשהעלה הילוך ב-2004/5), יונייטד וארסנל עמדו בפני צומת החלטה: לשחק את המשחק שלו או לא?
יונייטד החליטה כנראה לזרום איתו ולקוות ששימור ההצלחה יכסה את העליה בהוצאות. למראית עין נראה היום שהם קיבלו את ההחלטה הנכונה, אבל מישהו יודע באמת מה מצבם הכלכלי? כשאתה חברה מונפקת הכל מאוד עמום,ואני לא אתפלא אם פתאום יתברר שהם מצויים בבור פיננסי עצום (די ברור ששוק הכדורגל היום מתנהל בלי הגיון כלכלי אמיתי).

ארסנל (אולי בצלמו ובדמותו של ונגר) החליטה להשאר מחוץ לבית המשוגעים. הבנייה של האמירויות (חצי מיליארד יורו?) היתה אולי הטריגר העיקרי, ובשורה התחתונה ונגר ניסה למצוא דרכים אלטרנטיביות (קבוצת הילדים של 2008, למשל) להצליח מבלי להכנס להרפתקאות פיננסיות מטורפות. אנחנו סובלים (יחסית) כבר 8 שנים, אבל אני ישן בשקט בידיעה שהקבוצה לא תתפרק מנכסיה מחר. הצלחה אינסטנט גם לא עושה לי את זה.

בצומת ההיא של 2004, ארסנל היתה בשיא הפופולאריות, וגם אני שואל את עצמי לפעמים למה ההנהלה לא בחרה בנתיב ההרפתקני יותר של להשקיע כסף כדי למנף את ההצלחה על ידי עוד הצלחה. בכל מקרה, ההצלחות הצנועות באירופה הן לא הגורם לירידה. שיא ההצלחה האירופאית היה גמר 2006, ומאז מצבנו רק הלך והורע.

אדם 14 בפברואר 2013

אתה טיפה לא מדייק בעובדות. ב-20 השנים האחרונות יונייטד הייתה הבזבזנית מס' 5 בפרמיירליג על רכש. בסך הכל (החסרה של מכירות למול קניות), סיטי, צ'לסי, ליברפול וטוטנהאם השקיעו ברכש יותר, ארסנל במקום ה-9! מבין קבוצות הפרמיירליג. ברמה האירופית ריאל, ברסה, ביירן, אינטר, מילאן ואני די בטוח שגם יובה בזבזו כסף יותר מיונייטד בתקופה המקבילה.
יונייטד מייצגת את כל מה שטוב בכדורגל. אתמול שיחקו בהרכב שלה 6 בריטים, קבוצה עם לא מעט שחקני בית (קלברלי, וולבק ואוואנס שיחקו באופן קבוע העונה, רפאל נחשב טכנית לשחקן בית כי הוא שיחק 3 שנים בקבוצה מתחת לגיל 21).. יונייטד יכולה בהחלט לקנות איזה דני אלבס ב-30 מיליון או איזה איברהימוביץ ב-70 או איזה צ'אבי אלונסו ב-30 מיליון. היא בחרה לגדל במקום את רפאל, וולבק וקלברלי, לעתים גם במחיר הצלחה רגעית. (רפאל עלה ליונייטד ברבע הגמר מול ביירן, חלוץ עם יותר קבלות היה כבר מביא אליפות ליונייטד בשנה שעברה), כל כך נעים לראות איך אלכס פרגוסון ממשיך לשלב צעירים בקבוצה בלי פחד, קבוצות כאלה משאירות את רסיסי הרומנטיקה האחרונים שעוד נשארו בכדורגל..

אריק 15 בפברואר 2013

למה אתה מביא לאוהדי ליברפול עובדות. הם שונאים את זה.

אדם 15 בפברואר 2013

גם הטענה שלריאל היו שחקני בית מוצלחים בעשור הקודם היא משוללת יסוד. היירו, סילאדס, הלגרה, מוריינטס, מוניטיס, וסלגאדו אף אחד מהם לא היה שחקן בית. חוץ מראול וקסיאס שהיו שחקני הרכב, אלבארו מחייה, פאבון וראול בראבו היו אולי כינור שלישי בעמדות שלהם ונעלמו אל תהום הנשייה אחרי עונה או שתיים בקבוצה.

אריאל גרייזס 15 בפברואר 2013

שוב, אתם מתעלמים משאלת השארת השחקנים. רכישה שלהם זה קל, להשאיר אותם אצלך זה החלק הקשה.
רק תראה את ארסנל שנאלצת (במסגרת המדיניות שלה) למכור שחקן טוב כמעט כל שנה. אבל למה לבלבל אוהדי יונייטד עם עובדות

אדם 15 בפברואר 2013

ארסנל זו דוגמה נקודתית ולא משקפת. דווקא באנגליה לקבוצות יש יותר יכולת להשאיר שחקנים. בייל כבר כמה שנים טובות בטוטנהאם, פיליני באברטון. בספרד המגמה הפוכה כי אין לולנסיה את הכסף שוייגאן מקבלת מזכויות שידור.
למה אתה לא מדבר על זה שהפרמיירליג דווקא נותנת סיכוי לשוויוניות? אברטון, ניוקאסל וטוטנהאם צלחו את מועדון ארבעת הגדולות, כי הליגה מספקת להם את התנאים להתחרות.
בסופו של יום יונייטד לא אשמה שליברפול קונה שחקן עם 9 שערי ליגה ברזומה ב-35 מיליון ליש"ט. תסתכל על התקפה של בניטז. 50 שחקנים נמכרו ו-70 נקנו.. מה יונייטד אשמה בהתנהלות הזו?

אריאל גרייזס 16 בפברואר 2013

פיליני זה הדוגמא שלך? זה בטח לא שחקן על.
ועל כמה אתה רוצה להתערב שבייל לא ישחק בשנה הבאה בטוטנהאם?
ושוב, אתם חוזרים לזה שאני מאשים את יונייטד. אני לא מאשים את יונייטד בכלום. היא עשתה מה שהיא יכלה במסגרת החוקים, בדיוק כמו שמכבי תל אביב עשתה בארץ. הקבוצות הללו לא אשמות, החוקים הם אלו שדפוקים.

אדם 16 בפברואר 2013

לא אמרתי שמדובר בשחקן על. אתה מדבר על חוסר שוויוניות ואני אומר לך שהפרמיירליג במתכונת הנוכחית כן מעודדת שוויוניות. על בייל כבר מתערבים 3 שנים שהוא עוזב את טוטנהאם אז זו לא חוכמה.. בסוף תבוא הפראיירית של אירופה (מדריד) ותשלם סכום לא פרופורציונלי נוסף על שחקן שהיא תזרוק אחרי 3-4 שנים.. זה בסדר, ראינו את זה יותר מדי מריאל.
ארסנל מוכרת שחקנים אך ורק באשמתה, צ'לסי 3 שנים לא זכתה אליפות בהתמודדות מול יונייטד, זה לא מנע ממנה להשאיר את השחקנים שלה. ארסנל פשוט לא מראה נכונות להתמודד על אליפות, וזה משודר לשחקנים. חוץ מואן פרסי. על חלב, נסרי, סונג, אדיבאיור וקולו טורה אתה יכול לקרוא שחקני-על? בדיעבד, ניתן להתווכח אם קסורלה טוב מנסרי או ורמאלן טוב מטורה, כישלון בקניית חלוץ נורמלי בשנתיים האחרונות (ג'רביניו, ג'ירו) ועוד שחקני רכש שלא תרמו במיוחד (ארשאבין, רוזצקי) היא תולדה של עבודת סקאוטינג גרועה.. עד כמה שאפשר לבקר את ונגר שקנה כמה מציאות גדולות בקריירה שלו. בייל ופילייני בהחלט יכולים לחזק את ארסנל למרות שהם נמצאים בקבוצה פחות טובה.. המתכונת של הפרמיירליג מאפשרת את זה ששחקנים טובים יפוזרו בכל קבוצות הפרמיירליג, ולא רק בגדולות. מיצ'ו, פבלו הרננדז, ברדה האנגלנד, לייטון ביינס, צ'ייק טיוטה ופאפיס סיסה יכולים לשדרג כל אחת מארסנל, צ'לסי וליברפול, למרות שהם נמצאים בקבוצות קטנות יותר. העובדה שלקבוצות הקטנות באנגליה מגיע כסף בצורה שווה, מראה שלא הכל שחור תחת השמש.

אופיר 16 בפברואר 2013

אדם,

ארסנל מוכרת שחקנים כשהם מתחילים לדרוש משכורות שהן באופן חריג מעל לגובה השכר הנהוג במועדון. אתה יכול לקרוא לזה "באשמתה", אבל אם הגענו לידי זה שבעלים שמנהל את הקבוצה שלו באופן שפוי מבחינה כלכלית (דהיינו: לא מוכן להשתעבד לחובות) הוא זה שנמצא תחת ביקורת, ושייח' ראוותני שמוציא כספים בלי הצדקה כלכלית זוכה לשבחים, כנראה שאנחנו באמת בעולם הפוך. תיאו וולקוט דרש שכר גבוה מהנהוג (100K פאונד לשבוע), אבל לא בצורה קיצונית (ארשבין מרוויח קרוב לזה), וההחלטה היתה שכדאי להשאיר אותו. אם נאסרי חושב שאחרי חצי עונה טובה הוא שווה כפול מזה – שיילך לזנות אצל שיטי.

לדעתי ז'ירו מתפתח לאחלה חלוץ, ובע"ה (אני צוחק, גם בלעדיה) מסיימים לשלם על האצטדיון ומקבלים קצת אוויר לשחקנים ולמשכורות. אם בקיץ יגיעו יובטיץ' (קשר התקפיחלוץ) וקאפו (קשר אחורי, בשעה טובה), אני מאמין שנצליח לדבר חזק בליגה. עם קאסורלה ו-ווילשר בקישור יש לנו קבוצה נחמדה מאוד.

בשורה התחתונה אני מבואס שאין לנו יכולת להתמודד עם חראות כמו רומן או הקטארים, אבל לא הייתי רוצה הצלחה במחיר של שעבוד לעבריינים כאלה.

הקדוש ברוך who? 15 בפברואר 2013

הנה עובדות:

הפרמייליג נמצאת בשנתה ה – 21. ההשוואה בין 20 השנים הללו ל – 20 השנים שקדמו לה מדברת לדעתי בעד עצמה:

מספר הזוכות באליפות:
פרמייליג – 5 אלופות כאשר שלוש מתוכן, צלסי, סיטי ובלקבון היו אלופות של בעלים שבא ושפך כסף בלי הכרה.

הליגה האנגלית – 7 אלופות

מספר החברות במקום 1 -4

פרמיירליג – 10 כולל אסטון וילה ונוריץ שהיו במועדון הזה לפני בוא הEPL לעולם וחיו על אדי הדלק מתקופת הליגה האנגלית.

הליגה האנגלית – 20.

בתמצית המוביליות הצטמצמה בחצי אם לא יותר. זה כל ההבדל על רגל אחת. אז כן – הרוס מהיסוד. הרוס מהיסוד זה תיאור נכון כי קוסמטיקת בקרה תקציבית לא תשנה דבר.

אלל 14 בפברואר 2013

מה אתה מבלבל תמוח?
איזה הרוס.
אנשים אוהבים לראות קבוצות מסויומות לפני הליגות.
תעשה סקר אם אתה רוצה.
אתה תראה שיש אוהדים של קבוצות ולא של ליגות.
שריאל תשחק בליגה פיליפינית אני אראה כל משחק שלהם.
למה כי אני פשוט אוהב אותם.

rbi 14 בפברואר 2013

אני לא יודע מאיפה ההנחה שלריאל היו שחקני בית טובים בעונות הגדולות שלהם. הסתכלתי על ההרכב שלהם בגמר 2002 שהם לקחו את אליפות אירופה האחרונה שלהם באותה תקופה. חוץ מראול אין שם שחקן בית אחד (אפילו פרננדו היירו ומוריינטס לא היו שחקני בית) ואם תוסיף את קסיאס שהיה השוער המחליף באותה עונה, תגיע בדיוק ל2 שחקני בית. תשווה את זה לברצלונה של 2009 שזכתה בגביע שהיו לה 7 שחקני בית שגדלו בנוער שלהם בהרכב הראשון.

אריאל גרייזס 15 בפברואר 2013

2002 זה אחרי הרכישה של זידאן והכל. תסתכל על ההרכב של אליפות אירופה ב-98, למשל

rbi 15 בפברואר 2013

הסתכלתי עכשיו על גמר 98. חוץ מראול היה להם את מנואל סאנצ'יז וזהו. אתה כנראה מחשיב את היירו ומוריינטס כשחקני בית למרות שהם לא היו.

ג'וני 14 בפברואר 2013

חוק בוסמן והכסף הגדול הפך את הכדורגל למוצר פגום ונחות.

רפאל 15 בפברואר 2013

אריאל,
ה'בעייה' שלך היא שאתה רואה את הספורט מנקודת מבט אמריקאית.
מבחינתך חוקים להבטחת תחרותיות הם לא רק רצויים אלא הכרחיים לקיום מסגרת תקינה, מצליחה ואטרקטיבית.
מה שעבורך הוא גירסא דינקותא עבור דת הכדורגל העולמית כנראה אפילו לא עולה לראש ולכן לא תמצא דיונים רציניים בנושא.

פלייאוף. יש דברים נוספים שאפשר לעשות ובהחלט רצוי לשקול ולדון בהם אבל הדבר הראשון זה ליגה סדירה וסדרות פלייאוף להכרעה.
בלי זה אין טעם והמגמה ברורה וידועה- בדיוק מה שקורה היום.

מוטי 15 בפברואר 2013

אני בעד ליצור ליגת על מקצוענית, סטייל ה NFL, עם פאריטי עמו שצריך.

איציק אלפסי 15 בפברואר 2013

אריאל, טקסט נהדר ומדויק להפליא.

אופיר 15 בפברואר 2013

אריאל,

לפני 4 שנים בסה"כ הייתם על גג העולם, כפסע מאליפות, עם סגל נוצץ וכדורגל מצוין. כל שחקן היה שמח לשחק עבורכם, והמון אנשים היו מוכנים להמר שליברפול הגדולה חוזרת.

למה שקרה לכם בתוך פרק זמן קצר כל כך מאז אין קשר לכסף (לדעתי).

אריאל גרייזס 15 בפברואר 2013

ברור, גם לזה שצ'אבי אלונסו ומסצ'ראנו – צמד הקשרים האחורי הטוב בעולם – עבר לריאל וברצלונה וזה שטורס עבר לצ'לסי בשביל 50 מיליון, אין שום קשר לכסף. אם כל שחקן היה שמח לשחק בשבילנו, למה הם הלכו?

אופיר 15 בפברואר 2013

כי לא הצלחתם לשמר את המומנטום.
אם הם היו מאמינים שיש להם סיכוי לתארים משמעותיים עם ליברפול, אני לא בטוח שהם היו עוזבים.

העובדה שהעיר מחורבנת גם מקשה, אבל היונייטד איכשהו מסתדרים עם זה…

אריאל גרייזס 16 בפברואר 2013

מה זה לשמר מומנטום? דקה אחרי המקום השני ארבלואה וצ'אבי אלונסו עזבו למדריד. וזה לא קשור בכלום למומנטום, זה קשור לכסף נטו.

שחר 15 בפברואר 2013

אקדים ואציין שאני אוהד יונייטד כ- 35 שנה,ולמרות זאת אני חושב שהמצב הקיים של פערים ענקיים בהכנסות אינו רצוי ופוגע בתחרותיות ובסיכוי להצליח בעתיד.
בפוסט של לווינטל כתבתי את הפתרונות האפשריים דעתי ואחזור עליהם.

1.חוזה שידורים אחיד לכולם (כמו בליגה האנגלית)
2.תקרת שכר (בדומה לנ.ב.א)
3.תשלום גבוה יותר לקבוצות עבור טיפוח כישרונות לאורך השנים,וגם
כתלות בהישים עתידיים.
4.הגבלת מספר השחקנים בסגל הרחב(מיושם בליגה האנגלית)
5. שותפות ציבורית/פרטית (כמו בליגה הגרמנית)
6.מס "הצלחה" – הקבוצות שמשתתפות במפעלים בין לאומיים יחויבו לשלם חלק מהכספים שהם מקבלים לקבוצות הליגה שלהם מהמקום ה-8 ומטה.
7.מס על מכירת מרצ'נדייס שיחולק בין שאר הקבוצות מהחלק האמצעי של הטבלה ומטה.

הערה:הפיירפלי שפלטיני מיישם יקבע את המצב כיום וימנע צמיחה של קבוצות עלית חדשות.

אביעד 15 בפברואר 2013

אריאל, הנה הבעיה שלי – אתה אומר וחוזר ומדגיש שהיונייטד, ברצלונה וריאל לא "גנבו" או "רימו" אלא באמצעות תהליך אמיתי הן ביצרו את הבסיס הכלכלי שלהן והשיגו יתרון גדול על שאר הקבוצות. בשלב הבא אתה טוען שצריך להגביל אותן כי גידול שחקנים ובנייה מהיסוד ושיטה לא יביאו אף אחד למעמד שלהן. זה השלב שקצת בעייתי לי – למה השלישיה הזאת הצליחה באמצעות עבודה נכונה ליצור מצב כלכלי מסוים אבל אף אחד אחר לא יכול?
דבר שני, זה הכסף של האוליגרכים. אברמוביץ' הגיע לצ'לסי בערך ב-2003 ובעונה הראשונה שלו לא הספיק לייצר שינוי משמעותי.. השייח'ים הגיעו לסיטי בערך ב-2008. בשמונה העונות שעברו מאז הכניסה של רומאן (ולא כולל העונה), היונייטד לקחה 4 מ-8 אליפויות. בשמונה השנים שלפני כן היא לקחה 5 מ-8. אז מי שנדפק מההזרמה של הכסף הגדול היא כנראה לא היונייטד. מי שנדפק אלו בעיקר ליברפול וארסנל. צ'לסי וסיטי לא הצילו את הכדורגל האנגלי מאימתה של היונייטד. הן סתם דחקו הצידה קבוצות שהיוו איום על היונייטד בלי להזרים כסף מלאכותי.
אגב, למי ששכח, הבעיה בהזרמה של כסף מלאכותי זו לא באמת הפגיעה בקבוצות הגדולות. זה מה שקורה לקבוצות שפועלות על בסיס של כסף שלא שם וזה מתפוצץ להן בפנים. כמו פורטסמות' ולידס. כמו מלאגה (שאמנם מצליחה יפה מאוד השנה, אבל כבר מושעית מאירופה בעונה הבאה ואין לה סיכוי טוב במיוחד לשמור על המאמן או הכוכבים שלה).
אני מסכים איתך שצריך לעשות שינויים, פשוט נראה לי שלנופף אצבע מאשימה ל 2-3 קבוצות ולהסתמך עכל אוליגרכים לעזרה זה באמת פתרון הגיוני.
להגביל את ליגת האלופות לקבוצה אחת או שתיים מכל מדינה ולהחזיר את גביע המחזיקות כשהוא "עדיף" על אופ"א (כלומר אם ה-3 בטבלה זוכה בגביע אז היא במחזיקות ולא באופ"א).
לקבוע הגבלות על גרעונות בצורה מצטברת (מקסימום איקס גירעון בחמש שנים) + תקרת שכר מדינתית.
חוזי שידור קבוצתיים לכל ליגה ולא לכל קבוצה בנפרד.
קביעת % החזקה מינימליים בקבוצה בידי האוהדים.
הרבה יותר הגיוני מלהגביל את יונייטד/ריאל/ברצלונה בלי להגביל את סיטי/צ'לסי/פ.ס.ז'.

אריאל גרייזס 16 בפברואר 2013

אביעד, הסיבה שהשלישיה הזאת הצליחה וקבוצות אחרות לא, הן פשוט שהן היו במקום הנכון בזמן הנכון.
הן הצליחו להשיג הצלחה ספורטיבית אדירה בדיוק בנקודת הזמן שליגת האלופות נכנסה לשטח ובמקרה של היונייטד – שהפריימרליג התחילה.
ההצלחה באותה נקודת זמן נתנה להן פופולריות עולמית מטורפת שבעצם מאפשרת להן לדרוס כל קבוצה אחרת. הדרך היחידה היום להתחרות בהן היא להכניס כסף חיצוני.
ושוב, אני לא מפנה אצבע מאשימה כלפי אף אחד, למעט מי שאחראי על החוקים. החוקים הם אלו שדפוקים.
אבל אם אלו החוקים – אז לכעוס על האוליגרכים שהם "הורסים את הכדורגל" זה פשוט מגוחך. הכדורגל כבר הרוס, הם פשוט מנסים להתחרות בו במסגרת החוקים הדפוקים.

אופיר 16 בפברואר 2013

אריאל,

על אף ההצלחה הכבירה (בלי ציניות) של יונייטד עם תחילת הפרמיירליג, אני מעז לומר שלפחות בליגה המקומית, בשנים 1998-2004 ארסנל לא נפלה ממנה, ואיכות השחקנים שעברו בקבוצה (והגיעו בסכומי כסף זעומים, או גדלו בנוער) בשנים שלאחר מכן היתה שווה עוד 2 אליפויות אילו היו נשארים.
הסיבה שהשחקנים האלה לא נשארו היא לא יונייטד, ש-"חטפה" רק את ואן פרסי, אלא האוליגרכיזציה (אין באמת מילה כזו) שיצרה שווי שוק לא ריאלי לכל פישר שנתן חצי עונה טובה (נאסרי) שלארסנל לא היתה יכולת לעמוד בו.

אני מתחבר לטענה הבסיסית שלך (הרוס מהיסוד), אבל לא מבין למה (א)אתה פוטר דווקא את האשמים במצב מאחריות, ו- (ב)אתה כורך את יונייטד (מועדון למופת, שהנכס הכי חשוב שלו הוא המנג'ר שלו, ולא אף פושטק עם ג'ל) יחד עם שתי בנדיטיות כמו בארסה וריאל, שהרסו ליגה שלמה כדי לצמוח באירופה.

אריאל גרייזס 16 בפברואר 2013

ארסנל נפלה ממנה בגדול בגלל שהיא לא לקחה אליפות אירופה וגם בגלל שהיא אף פעם לא ניסתה להיות מוצר גלובלי כמו היונייטד.
האוליגרכיה רק ניסתה להתמודד עם מצב של שווי שוק לא זהה. ויגידו אוהדי יונייטד מה שיגידו, אין המון הבדל בינם לבין ריאל וברצלונה. ההבדל היחיד היא חלוקת הכסף מהטלוויזיה, אבל מבחינת תוצאות אין המון הבדל – כדי להתמודד איתן חייבים כסף חיצוני

אביעד 16 בפברואר 2013

ארסנל דווקא עשתה צעד עצום בכדי להמשיך ולהתמודד. היא עברה לאיצטדיון גדול יותר. היא לקחה סיכון – לקיחת הלוואות, קיצוץ התקציב בתקופה מסויימת. היא שרדה יפה את התקופה הזאת. חוץ מהקטע בו השייח'ים לקחו לה חצי קבוצה. מנצ'סטר סיטי אולי פגעה ביונייטד אבל לא בהרבה. היא כן דפקה חזק את ארסנל.
אם אתה חושב שכסף חיצוני יעזור ב"מלחמה" נגד 3 הגדולות שאליהן אתה מתייחס אז שוב, עד כה הכסף החיצוני רק ריסק חלק מהקבוצות שהשתמשו בו ושומש לרסק קבוצות שהתחרו ב-3 הגדולות.

Comments closed