השואה כעונש חינוכי

כשמערכת החינוך לא יודעת איך להתמודד עם זכר השואה, אתם רוצים שהתלמידים יידעו?

הבוקר נתקלתי בכותרת מהעיתון של שבת, ממש בלי כוונה:

"מסיבת תלמידים בבית ספר X בוטלה כתוצאה מהתפרעות במסיבה קודמת. התלמידים ביקרו ב'יד ושם' במקום".

בקרוב, כשהילד שלכם יסרב לאכול, אתם מוזמנים לאיים עליו ב"רשימת שינדלר".

ואחרי זה מתפלאים שילדים לא מבינים בכלל מה זה שואה.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

ראיון עבודה או לטלויזיה
אחרי סכנין לקראת בית"ר פוסט אורח של התולעת

105 Comments

שי 7 במרץ 2013

מצויין

אנונימוס 7 במרץ 2013

אחרי זה מסבירים לנו שהפתרון הוא ב"חינוך"

איציק 7 במרץ 2013

אנונימוס, שמעת על השינוים בתוכנית הלימודים ב-5 יחידות פיזיקה שפורסמה היום? תוכנית שתעודד את הבנות ללמוד פיזיקה. התברר להם שהבנים לא שואלים שאלות ומקבלים הכל כעובדה, והבנות שואלות שאלות וזה מפריע לבנים ולכן מוציא לבנות את המוטיבציה. לכן, בתוכנית החדשה מתוכננת תשובה מראש לשאלות שיכולות להשאל ודיון יהיה מובנה. יש לי שאלה, למה עד היום אף אחד לא חשב שצריך להסביר את החומר ולא להאכיל את הבנים בעובדות יבשות ומשעממות? למה עד היום לא היה עידוד לדיון פתוח? זו חלמאות של מערכת החינוך. אז נכון, הפתרון הוא חינוך, אבל לא מערכת החינוך במתכונת הנוכחית.

עורב סגול 7 במרץ 2013

צודק.
במקום להאכיל עם עובדות יבשות ומשעממות כמו חוקי ניוטון נעורר דיון פתוח על למה תפוחים נופלים.
ברור שפיזיקה צריכה לעסוק בדיון ולא בעובדות ובחישוביןם משעממים.

איציק 7 במרץ 2013

זה צריך לבוא במשולב. חובה ללמד את חוקי ניוטון, רק לא חובה לעשות זאת משעמם :-)

אנונימוס 7 במרץ 2013

יש דברים שהפתרון להם הוא אכן חינוך, או לפחות חינוך שונה.
אבל בישראל לרוב כשאומרי םשהפתרון הוא ב"חינוך" לא מתכוונים לזה באמת. זה קוד בעצם ל"אין מה לעשות", וניעור האחריות מגורמים אחרים.
כי המשפט הזה תמיד נכון. תמיד חינוך מראש להתנהגות אחרת היה פותר את הבעיה.

איציק 7 במרץ 2013

בזה לצערי אתה צודק ובזה יבחנו במידה רבה לפיד ובנט.

אריאל גרייזס 7 במרץ 2013

כן, כי שרי חינוך פה תמיד נבחנו לפי הערכים שהם הקנו לילדים שלנו..

איציק 7 במרץ 2013

הגיע זמן שיבחנו גם על זה. למה להיות ציני וחסר תקווה. אטוטו תהייה קואליציה ו…

באגסי 7 במרץ 2013

גם ככה רוב הכתה מסוממים על ריטלין, לא נראה לי שהם מתעצבנים מכלום.

איציק 7 במרץ 2013

אריאל,
מעניין וראוי לדיון.
אגיב לך על זה בניסוי שנעשה לפני שנים בבית ספר בגרמניה. זה היה בית-ספר עם הרבה הפרעות. בבית-הספר החליטו על עונש חינוכי. כל תלמיד אשר מפריע הולך לסיפריה להאזין שעתיים (לא סגור על הזמן) למוזיקה קלאסית. כתוצאה, רמת ההפרעות ירדה פלאים. מבית-הספר דיווחו שאין להם מסכנה האם ההפרעות ירדו בגלל השפעת המוזיקה הקלאסית או כיוון שהתלמידים רצו להמנע מלהגיע לספריה לשעתים של האזנה.
רוצה לומר, שזה לא נורא אם העונש החינוכי של ביקור ב"יד ושם" ינותב למשהו יותר רציני מסתם עונש, ויגרור דיון ולמידה. ניתן לחשוב על דרכים שיגרמו לתלמידים להתייחס לזה בסופו של דבר לא רק כעונש כי אם למשהו ערכי, ולצ'פר אותם בסוף במסיבה אחרת אם ה"תוצרים" של הביקור יהיו כמו שיכולים להיות.
כמובן שלהשתמש עם דברים כאלו כשוט בלבד, יכול להשניא ולגרום לנזק גדול מאשר לא לבקר כלל, אך אם ינותב נכון, הרווח יכול להיות ראוי ביותר.

אריאל גרייזס 7 במרץ 2013

יד ושם לא צריך להיות עונש, נקודה. לא צריך להשתמש בו כשוט, כשילדים הולכים לשם הם צריכים להיות בשלים ומבינים לאן הם הולכים, לא משהו בכוח. יש הבדל גדול מאוד בין הספריה ומוזיקה קלאסית לבין השואה, זה בדיוק מה שמוזיל אותה
דרך אגב, בכיוון ההפוך לחלוטין – הטיול לפולין הפך בימים אלו לסוג של צ'ופר. טיול. גם פה מערכת החינוך נכשלת.

איציק 7 במרץ 2013

זו בדיוק הנקודה. אפשר במקום להפוך זאת לשוט להפוך זאת למשהו חינוכי ומוצלח. ואני לא רואה שום פסול שאם יהיה מוצלח אחרי זה גם תהיה מסיבה, וזאת למרות שמסיבה ו"יד ושם" אלו שני הפכים גמורים. אני גם לא חושב שמוזיקה קלאסית כעונש זה חינוכי, רק נזכרתי בזה בעקבות מה שכתבת.

matipool 7 במרץ 2013

אריאל – מסכים לגמרי עם נושא ה"טיול לפולין" ואני אומר את זה לאחר שהבן הגדול שלי היה שם לפני שנה במסגרת בית הספר שלו והבת השנייה שלי נוסעת לשם עם הצופים בקיץ .

נועם 8 במרץ 2013

הבעיה בטיול לפולין היא בדיוק אותה בעיה בשליחה האוטומטית של תלמידים ליד ושם. מתייחסים לשואה כפי שתהייחסות בתגובה למטה, כאסון משמיים שהונחת על האנושות.

הטיול שלי לפולין כן היו בו ימי של פשוט בילוי – ראינו את וורשה כתיירים לכל דבר, הסתובבנו בשוק בלובלין וקנינו מזכרות, אפילו היה לנו אחה"צ לשופינג בקניון. אבל כולנו ידנו שזה לא סתם נופש בחו"ל, עברנו הכנה של מספר מפגשים, תואמו ציפיות ביננו ובין הצוות המדריך. בכל מקום שהיינו לא בנו סתם לראות משהו, לא באנו לבכות או להזדעזע או להרגיש 'יהודיים' או כדי לשנוא את הגרמנים. באנו ללמוד, באנו להבין.

אחרי הדור השני שתפקידו היה עצם פתיחת הנושא ובעיקר הנצחה ותיעוד שלו. אני חושבת שמטרת הדור שלנו, והדרך שלנו לכבד את השואה צריכה להיות לימוד אמיתי והבנה של התהליכים שהיו שם.

העונש הנל הוא לדעתי נורא לא רק כי הוא זילות השואה באופן בוטה ומובהק, הוא גם מלמד את אותם ילדים שחקר השואה או עונש, משהו שצריך להימנע ממנו

MOBY 7 במרץ 2013

הילדים אף פעם לא יהיו בשלים ומבינים גם לא המבוגרים.
השואה היא בלתי נתפסת!
גם מלחמת העולם השניה היא בלתי נתפסת לא במימדים שלה ולא במספר ההרוגים שלה ולא בהשלכות שלה.

נועם 8 במרץ 2013

ממש לא נכון. בתור מישהי שמאוד מתעניינת בנושא, בעיקר בסיבות ונסיבות שהביאו לכך, השואה היא בהחלט משהו שניתן לחקור, שאפשר ללמוד ואפשר להבין מה היה שם ולמה, או לפחות להתדיין על כך. לא מדובר בצונמי שהגיע משום מקום, לא מדובר במכות מצריים שאיזה כח עליון הנחית. זה תהליך ארוך ומסובך, אבל זה עדיין משהו שאנשים בחרו לעשות.

גרמנים הם לא זן אחר, הם הומו-ספיינס בדיוק כמוני וכמוך.

MOBY 8 במרץ 2013

ועדיין יכולת הקליטה האנושית של מספרים גדולים (שלא לדבר עצומים) היא נמוכה מאוד.
ניתן לחקור ניתן ללמוד לא ניתן לתפוס. יש דברים שהקופסא שלנו לא מאפשרת לנו לתפוס. עד שלא נוכל לעבד מספרים עצומים לא ניתן יהיה לתפוס.

רועי 8 במרץ 2013

מובי אני חולק על דעתך.

א.מי אתה שתגיד לי מה אני יכול או לא יכול לתפוס?

ב.הייתי בפולין לפני כמה שנים. זה היה מסע מדהים שהוציא ממני תובנות מדהימות לגבי מה שקרה שם, העם היהודי, החברה והמעגלים שבהם חייתי והמעלים שאני חי בהם עד היום ובעיקר לגבי עצמי. לפי דעתי המסע צריך להיות סלקטיבי, אבל בשום פנים ואופן לא לבטל אותו. המסע הזה הוא ללא ספק אחת החוויות המשמעותיות שחוויתי בחיי.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2013

רועי, אני מסכים שלחלק נכבד מהאנשים מדובר במסע עם משמעות עמוקה. הבעיה היא שהיום הוא הפך לצ'ופר. ששולחים כל מי שרוצה. שזה הפך לטיול שנתי.
כמו שאמרת, זה צריך להיות הרבה יותר סלקטיבי. לקחת רק אנשים שבאמת ראויים, שיכולים להפנים את זה.
וזה לפני שאני מדבר על העומס הכספי שזה מטיל על ההורים, כי זה הפך כמעט לפריט חובה אצל בני נוער (כשאני הייתי בתיכון, היו חמישה מהכיתה שלי שנסעו, אצל האחיות שלי כל הכיתה נסעה וזה לא משנה שלהורים שלי היה מאוד קשה לממן את זה, לך תגיד להן לא כשכל הכיתה נוסעת)

רועי 8 במרץ 2013

אריאל אני ממש לא מסכים לגבי המסע. ראה את תגובתי למטה

רועי 8 במרץ 2013

למעלה*
אוקיי אני חושב שסוף סוף הבנתי איך עובד פה השירשור

דני 7 במרץ 2013

צודק, בגלל מקרים כאלה יש זילות לנושא השואה.
אגב, בהמשך לכך, מישהו אמר התפוז המכני?

matipool 7 במרץ 2013

לייק .

סימנטוב 9 במרץ 2013

לייק מאוד מאוד

אלי הירוק 7 במרץ 2013

אל תאמין לכל מה שאתה קורא בעיתון.

הדס 7 במרץ 2013

במשך עשרות שנים מערכת החינוך לימדה את נושא השואה באופן מינורי,לא מתלהם,נטול הקשרים פוליטיים במשקל נוצה שהופכים מנהיגי אויב להיטלר החדש ואת איראן לגרמניה הנאצית ומבלי להזדקק לגימיקים כמו הנסיעות לפולין.
בעשור האחרון הגישה השתנתה והיא מחייבת את העלאת רף הריגוש מהשואה לעיתים קרובות,דבר שמביא גם להצעות הזויות (כמו זו של חברת פרסום גדולה שיזמה פרויקט שיבקש צעירים להדביק על עורם "מספרים" כמו אלה שנצרבו על זרועות ניצולים, ויקבלו גם קוד סריקה לסמארטפון שיוביל למידע עליהם,רעיון שזכה לתמיכה גדולה בטוקבקים) שלעומתם התנהגות חלק מאוהדי הפועל שעושים שימוש בסמלי השואה נראית שפויה לחלוטין.
אילו מערכת החינוך היתה מרחיבה את היריעה ומתייחסת אל שואות והשמדות עמים שהתרחשו לפני השואה ״שלנו״ ולאחריה עוד אפשר היה לקבל את ההתנהלות הזו אבל תלמידים שמסיימים תיכון בישראל לא יודעים דבר על מלחמת העולם השניה בהקשרה הרחב ולבטח לא יודעים על השמדות עמים ושואות וכך מצליחה מערכת החינוך כשליחת המערכת הפוליטית לייצר דור מתקרבן חדש של ישראלים שמצדיקים באמצעות השואה את המעשים הבלתי מוסריים שמדינת ישראל עושה.
יד ושם תורם תרומה מכרעת למהלך הזה בהימנעותו מלהפוך את המוסד לגוף שעוסק וחוקר ומתעד ומציג גם שואות והשמדות של עמים אחרים.ההסתגרות הזו מביכה ותורמת את תרומתה הנדיבה לתהליך של גימוד השואה עד כדי הכחשתה.דווקא הכנסת השואה אל תוך קונטקסט רחב יותר והצגתה כעוד אירוע זוועתי על רצף של אירועים זוועתיים שאירעו לפניה ולאחריה תסייע לשימור הזיכרון.

איציק 7 במרץ 2013

הדס,
התחלת יפה מאוד והמשכת לפופוליזם טהור המייצג את השמאל הרדיקאלי. נושא השואה הוא לא נחלת הימין או השמאל. את צודקת בעיניין הוראת ההיסטוריה בכלל והשואה בפרט בנושאה היריעה הרחבה של הקשרים בין שואה למלחמת עולמ ה-II; השואה היהודית והשמדות של עמים עחרים.
אין לזה כל קשר לכך שאנחנו בונים בית לאסון שלנו ואת מה שמיחד אותנו. יד-ושם הינו יד, בית הבא לספר את אחד הפרקים המחרידים בחייו של העם היהודי. זה טוב, חשוב וראוי שיהיה. אין כל צורך להיות קוסמופולית. לאומיות (לא לאומנות) אינה מילה גסה.
ההקשר בין לימודי השואה לבין פגיעה בעמים אחרים הינו הזוי מתוך ראיה פוליטית שלך. הבת שלי כרגע סיימה ללמוד עליה. זה לא נלמד כמו שהיתי רוצה, כולל ההרחבות שדיברת עליהם, אבל אין לזה כל נגיעה פוליטית או הכוונה פוליטית. כל אחד נשאר בדעתו. אסון לא משנה השקפת עולם, לא פוליטית ולא דתית, ברוב המקרים. טומי לפיד חידד את השקפותיו החילוניות והרב לאו את אמונתו באל כמסכנה מהשואה. מתנחלים לא הפכו לתומכי שמאל בגלל פיגועים בישובים שלהם ואף שמאלני לא הפך לאיש ימין בגלל פיגוע טרור שחווה. אותו דבר לגבי לימודי השואה.
חבל שאת תופסת טרמפ לא ראוי על הנושאה. התחלת בנקודות חשובות מאוד וסובבת אותם גרוע מאוד.

אלעד 7 במרץ 2013

איציק, אני דווקא תומך ברעיון שיד ושם יעסוק בשואה בהיבט היותר כוללני שלה. הלקח של השואה הוא אוניברסלי והוא בהחלט לא נלמד, לא בארץ ולא בשום מקום אחר. הוכחה לכך אין בעיה למצוא בכך שזוועות בסדרי גודל עצומים ממשיכות להתרחש בעולם, וגם בסדרי גודל יותר קטנים. לדוגמא – אירועי האלימות האחרונים כלפי אזרחים ערבים בהחלט אמורים להטריד את מנוחתנו. אין צורך ומקום להשוות את האירועים האלו לאוירה ששרתה באירופה ערב מלה"ע ה-2, אבל אחד הלקחים שעשויים להילמד זה שאירועים כאלו יכולים לקבל דינמיקה משל עצמם ולהפוך לנורמה. אסור לתת לזה לקרות.
לפני כמה חודשים ידידה שלי עשתה פרוייקט עבור "יד ושם" בו הם שאלו אנשים מרחבי העולם מספר שאלות לגבי השואה. היא ביקשה את עזרתי היות ואני מכיר אנשים בברזיל. כמובן שאלו ששאלתי (בני נוער – דרך הפייסבוק) לא ידעו כמעט דבר בנוגע לשואה. ימים ספורים לאחר מכן, גם כן דרך הפייסבוק, נתקלתי בהרבה קישורים מידידיי הברזילאים לכך שהיום מצויין יום הולדתו של זומבי מפלמראס, אישיות סמלית מאוד בהיסטוריה השחורה של ברזיל ובמאבק הארוך לשיחרור מעבדות. כמובן שלא שמעתי עליו מימיי, ולא הכרתי את התנועה שהוביל. כמה ימים לפני כן ציקצקתי בלשוני על כך שבני עמים אחרים לא מכירים באסון של עמי. אבל גם אותי אף אחד לא לימד על האסונות שלהם. לדעתי לקח השואה צריך להיות מקרב, ולא מבדל.

MOBY 7 במרץ 2013

אלעד אבל למה אתה חושב שיד ושם הוא הכתובת?
יש ושם הוא הכתובת לשואה של העם היהודי.
פנה אל האו"ם ותציע את הצעתך הטובה.
ההצעה כי "לקח השואה …. הוכחה …זוועות בסדר גודל עצומים" מראה כי לטעמי לא הפנמת את הרעיון המרכזי בשואה. עמים הושמדו לפני 1939-1945 תרבויות נעלמו וכפרים הוחרבו. אני לא מכיר תעשיית מות דומה במהלך ההיסטוריה האנושית. אין דין הזוועות שם או פה או הפליה גזעית כזו או אחרת כדין הקמה של מפעלים להשמדת יהודים ונכים ומפגרים כפי שנעשתה באירופה. עד היום לא נחקרה מספיק השואה וההשלכות של השואה ושל מלחמת העולם השניה, שעדיין משפיעות על כלל המין האנושי. ישנם אנשים בברזיל שאולי לא מכירים את השואה ומה היה שם אבל הם עדיין מושפעים ממנה וממלחמת העולם השניה למרות שאין להם מושג על כך.
דוגמה קטנה מאוד אך חשובה היא ההבנה כי לא כל בני האדם הם שווים (או נולדו שווים). המשפט הזה שהוא נכון ביולוגית וסוציולוגית לא יכל להתקיים ב60-70 שנה האחרונות, לאחרונה הוא מתחיל לקבל משנה תוקף (למשל ברפואה).
בהחלט אין קשר בין ארועי האלימות בין אזרחים ערבים ויהודים לבין השואה. לא שמעתי את גייסות הירושלמים הולכים לכבוש את טהרן על מנת להחטיף מכות לערבים. סכסוכי שכנים עד כמה שהם מכוערים טיפשיים ואולי גזעניים. אל להם להתקרב אפילו למילה או לתופעה שנקראית שואה.
לא היה אח ורע לשואה.
אפילו הספרדים והשמדתם של האינדיאנים בדרום ומרכז אמריקה כנראה קרה בשל נגיפים ולא בשל מפעל השמדה יעיל ומחושב (וזה הכי קרוב שאני מכיר). אני מסכים איתך שכיבוש האמריקות ע"י האירופאים גם כן חייב להילמד ע"י המין האנושי לא נראה לי שמכון יד ושם הוא המקום.

עורב סגול 7 במרץ 2013

מסכים עם כל מילה!

אלעד 7 במרץ 2013

אני מפחד להיכנס איתך לפינה על הטענה שלך ש"לא היה אח ורע לשואה". לדעתי אפשר להפריך את זה היסטורית. אבל אז תטען שאני מוריד מערך השואה, וזאת כמובן לא כוונתי….
אני טוען כנגד הנסיונות הבלתי פוסקים שלנו להבדיל את סבלותינו מסבלות האחרים (מה שמשתקף גם מהתגובה שלך), השימוש בפלטפורמה הזו למען הצדקת מעשים טובים יותר וטובים פחות. לא צריך ללכת דווקא לסיכסוך עם הערבים. גם לנישואים מעורבים (יהודי עם שאינה יהודייה, ולהיפך), יהיו שיגידו "אבל אחרי השואה חשוב שיהיה בית לעםן היהודי ולעם היהודי בלבד…"ץ האם היהדות לא הייתה קיימת לפני השואה? האם ללא השואה אין צידוק להקמת מדינה יהודית? מי שטוען כך, מצטרף לאחמדניג'אד ושונאי ישראל אחרים, הם טוענים אותו דבר.
למה הלקח של השואה צריך להילמד רק בגבולות הגזרה של העם היהודי? והאם לדעתך אירוע כזה לא יכול לחזור על עצמו בהסיטוריה של המין האנושי? אני חולק עליך

איציק 7 במרץ 2013

אלעד,
אתה נכנס לפינה מיותרת. אין קשר בין שימור זכר השואה כחלק מהמורשת היהודית לבין הטענה שמותר לנו לעשות דברים לא מוסריים בשמה. מי שיחפס סיבות/תרוצים, תמיד ימצא. לא בשואה, אז בעם סגולה. לא בעם סגולה אז בעם הספר. מי שמחפש סיבות תמיד ימצא, אבל את זכר השואה כעם יהודי אנחנו מחויבים לשמר כמשהו יחודי שקרה לנו, הברזילאים לברזיל, הארמנים לארמניה, והאום לכלל האנושות.

MOBY 7 במרץ 2013

אלעד
אל תפחד להיכנס איתי לפינות אני לא נושך. כדאי שטעונייך יהיו הגיוניים תקפים ומגובים אחרת באמת חבל.
מי מנסה להבדיל את סבלינו קראת את מה שכתבתי?
הרי אין פה משפט אחד שמבדיל.
אני גם מחבר את השואה (המפעל )לבין מלחמת העולם השניה והשפעת על השיח והחיים במאה ה-21 ובכלל.
אין דין אפרטהייד לדין שואה לא כל גזענות היא אפרטהייד לא כל השמדת כפר הוא שואה. זילות השואה מתחילה בתוכנו.
אשמח לקבל דוגמאות על מנת שאוכל להעמידך על הטעויות בטענות שלך. (אני נותן דוגמה שלדעתי היא הכי קרובה וגם היא רחוקה מרחק רב) יהיה לך קשה בשל כך שהשואה היא תוצר של מספר מהפכות כגון המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית והמהפכה הקומוניסטית אפשר לחבר חוט מקשר בין המהפכות הללו והתמורות שהביאו. גם למלחמת העולם הראשונה יש השפעה רבה. צירוף המקרים הנדיר הזה איפשר אותה לכן קשה לי לזהות תמורות כלכך עצומות במין האנושי שיכולים להביא לתוצאה דומה (אשמח ללמוד אחרת).

אלעד 7 במרץ 2013

MOBY,
קודם כל לא טענתי שאתה זה שמבדיל, והרי הטיעונים שלי נכתבו כתגובה לתגובה ובאו להמחיש משהו כללי שאני מרגיש – שפה בישראל משתמשים בשואה בין השאר כדי להעצים את תחושת ההתקרבנות ולהבדיל את סבלותינו מסבלותיהם של אחרים. כבר כתבתי באחת התגובות האחרות שלי שזוהי תופעה שאני מתקשה לצדד בה. זילות השואה מתחיל בשימוש הציני בה, לא בכך שקוראים "שואה" לאירועים אחרים.
עוד פעם, אני לא ייכנס איתך לויכוחים מיותרים על זוועות אחרות בהיסטוריה (למרות שאתה לא נושך). ברור שאין אירוע שדומה לשואה במאפיינים שלו, או כמו שגם איציק אמר (או שזה היית אתה?) מלחמת העולם השנייה על זוועותיה היא בלתי נתפסת, גם אם מנטרלים ממנה לרגע את זוועות השואה. במלחמה הזו בלבד היה קטל של אוכלוסיות אחרות, לא כיהודים, ברחבי אירופה – אוקראינים, פולנים, צוענים. גם בריה"מ כלפי פנים עסקה בסוגים של השמדת עם.
באפריקה נקטלו אוכלוסיות עצומות – עוד פעם, אין מדובר ב"פיתרון סופי" אבל זה עדיין ג'נוסייד. השמדת הילידים במרכז ודרום אמריקה הייתה בחלקה בשל נגיפים. חלקה האחר בהחלט היה השמדה מכוונת. מי שלא הושמד נידון לחיי עבדות למשך כמה מאות, וצאצאיו לחיי עוני במאות העוקבות. הידעת שעוד אנחנו מדברים מתבצעת השמדה של קהילות ילידים בג'ונגלים של ברזיל (לצרכי שימוש במשאבי הטבע) והעולם שותק?
אגב, איפה מקטלגים את העבדות בויכוח הזה?

איציק 7 במרץ 2013

אלעד,
למה אתה מערב אותי אם משהו שאתה מפחד להיכנס איתו לפינה למרות טענתו שהוא לא נושך (אולי הוא עושה דברים אחרים)?
אני חושב שחשוב לדבר וללמד על הרבה דברים, אי אפשר את הכל וצריך לבחור. לפני שאבחר ללמד על השמדת ילידי דרום אמריקה אבחר במדינת ישראל ללמד על השואה. מה לעשות, לדעתי ככה זה צריך להיות. הבעייה הינה בתכנים הנוספים שצריך ללמד והם מאוד דלים ללא קשר של מה כל אחד מאיתנו חושב שנכון יותר. ההרגשה היא כאילו אחת מהשתים, או לא חשבו בכלל, או לא ידעו מה לבחור אז לא בחרו בכלום. אני יכול לחשוב שעדיף ללמד את ההיסטוריה של צפון אפריקה מאשר דרום אמריקה ואתה יכול לחשוב היפך. מה שמפריע לי שלא מלמדים לא את הראשון ולא את השני.

איציק 7 במרץ 2013

אלעד,
יד-ושם הוא גלעד, ארכיון, מוזאון, סיפור, תיעוד של השואה של העם היהודי. מותר לנו כעם להתחבר להיסטוריה שלנו. זה לא פוסל בכלום את מה שכתבת לגבי הבורות שלנו, אך יד-ושם הוא לא המקום. אולי בחדר של סיכום והשקפת עולם הומנית ניתן לציין שחיסולים המוניים היו במקומות אחרים וזמנים אחרים. ניתן לצין אותם ולהזדהות איתם, אך כסיכום ולא כיעד של המקום.
אם רוצים לציין את העארועים האחרים הם צריכים להתבצע במקום שהם התרחשו. שם בודאי יש עדויות אותנטיות והסברים/מצגות ראויות. גוף אחר שצריך לטפל בכך הוא האו"ם (לא שאני בונה עליו יותר מידי). אני לא בא להיות שמרטף המוסר העולמי, אני רוצה קודם להצליח אצלי בבית, וגם זה לא קל. מחוץ ליד ושם ניתן להקים ביתן/ביניין/אולם מכובד שיעסוק בהשמדת עמים ולחבר בין שני המקומות להדגיש את היחודיות שלנו מצד אחד, ולהראות את האסונות באופן קולקטיבי בסמוך. זה יכול להיות ראוי ומרשים, אך בשום אופן לא במקום.
אתה כותב על חוסר ההכרות עם ההיסטוריה של ברזיל, גם אני שומע על כך לראשונה. בו תשאל את הנוער אחרי בגרות בהיסטוריה מה הם יודעים לא על מה שקרה בברזיל, כי אם על מה שקרה באירופה במאה השנים האחרונות, מה קרה אפריקה (הם לא יודעים שהיא היתה כבושה, ואיך חולקה ושבכלל חולקה) ואתה לוקח אותי לקצה השני של העולם. אני זוכר משיעורי ההיסטוריה שלי שהיה אחד חניבעל ושנילחמו פילים מול סוסים. האם זה מעניין? לא ולא. מעניין איך בכלל חניבעל התחיל הכל, למה הצליח לכבוש, למה כשל לבסוף. את זה לא מלמדים כי מספרים, תאריכים ועובדות יבשות זה קל. זו הבעייה. אני למדתי לפני 30 שנה ככה, וזה הרבה לעומת מה שמלמדים היום.

אלעד 7 במרץ 2013

איציק, אני מסכים עם רוב מה שאתה כותב. מה שאני מנסה להגיד זה שההשפעה העיקרית של לקח השואה על מדינת ישראל (ועזוב עכשיו את יד ושם ספציפית) זה הגדלת תחושת ההתקרבנות. אני לא חושב שלשם אנחנו צריכים לשאוף, ואני גם לא חושב שזה מקדם אותנו לשום מקום.
שיעורי ההיסטוריה בבית הספר הם קטסטרופה. לא יודע איך זה כיום. אני זוכר שכשחזרתי מדרא"מ ניגשתי למורה שלי להיסטוריה ושאלתי אותה למה סיפרו לי כל השנים כמה גדול היה קולומבוס, ואיך שהוא "גילה" מקומות חדשים (שכבר חיו בהם אנשים), אבל אף פעם לא דיברו על כך שהייתה שם השמדת עם (שעוד לא לגמרי הסתיימה). גרוע מכך, מערכת החינוך אפילו לא לימדה אותי לחשוב עצמאית, בצורה שאני אוכל לשאול את השאלות המאתגרות האלו את המורים שלי.

איציק 7 במרץ 2013

אלעד,
יש דברים שאני לא יכול לא להסכים איתך…

נועם 8 במרץ 2013

דווקא יש בהחלט מקום להשוות את האירועים היום לימי רפובליקת וייאמר. אני ממליצה לקרוא מחקרים על עליית הנאצים לשלטון, איך מעשי אלימות והסתה כמו שנעשים היום היו הקרקע שהכשירה את ההליך הזה. כמובן שהיו גורמים נוספים, לדוגמה המצב הכלכלי הרעוע הביא לכך שרוב הגרמנים הסכימו להעלים עין ממעשים אלו אם הם יביאו להם יציבות ופרנסה כפי שהיה בשנים הראשונות. אם מעשי האלימות ימשיכו, ומצבנו הכלכלי ימשיך להתדרדר, אנחנו בהחלט נתחיל להיראות כמו רפובליקת וייאמר.

תומר שור 7 במרץ 2013

כמורה להסטוריה, צר לי להגיד, שהם לא יודעים על מלחמות העולם נקודה. עם או בלי הקשר רחב, באופן שיטתי, המלחמות עפו מתכנית הלימודים. מלחמת העולם השניה, יורדת כל שנה במיקוד המוקדם והראשונה נשלחה אחר כבוד לכיתה י', שם מעטות הכיתות שלומדות עליה משהו למעט שהיו שם בורות.
לעומת זאת, על השואה חוגגים.

אלעד 7 במרץ 2013

פשוט ביזיון. מה עוד שמדובר באירועים מכוננים במלוא מובן המילה – העולם לפני ואחרי לא היה אותו דבר.

אסף THE KOP 7 במרץ 2013

מהם "המעשים הבלתי מוסריים שמדינת ישראל עושה" ?

שמעון כסאח 8 במרץ 2013

עצם קיומה.

אסף THE KOP 8 במרץ 2013

עצם קיומה של הדס.

נועם 8 במרץ 2013

לדוגמה לעצור אדם למעל שנה ללא משפט או אפילו כתב אישום.

אסף THE KOP 8 במרץ 2013

אם אני מצליח לדלות מהררי המשפט הפאבלובי שלך כוונה מסוימת, אז את בטח מתייחסת לעניין המעצרים המנהליים.

ובכן, הצעד הזה הוא צעד המותר הן במסגרת החוק בישראל והן במסגרת החוק ברבות מהמדינות הדמוקרטיות האחרות (ארה"ב, בריטניה וכו').

ועכשיו תורי לשאול שאלות – איך ישראל עושה שימוש בזיכרון השואה בכדי להצדיק את עניין המעצר המנהלי ? ואם זה טיעון שתופס, האם גם לבריטניה מותר לעשות בו שימוש ?

נועם 8 במרץ 2013

לייק לחלוטין!!! כירושמלית אני אומרת לכל תייר שאני פוגשת, ובמיוחד הגרמנים שכבר מכירים את הנושא, להימנע מיד ושם. אם הם רוצים, יש את לוחמי הגטאות שבאמת מתעסקים בהבנה ולמידה.

טאקיטוס 8 במרץ 2013

בין חוקרי השואה בעולם האקדמי יש קונצנזוס שהשואה היהודית היא מקרה יחודי, וזאת לאחר ששאלת היחודיות נדונה שוב ושוב בדיון המחקרי. זרם היסטורי גרמני קטן, שמייצג אותו היסטוריון גרמני ארנסט נולטה, ניסה להציג את השואה כמקרה נוסף ודומה לפשעים אחרים כנגד האנושות שבוצעו גם על ידי עמים אחרים. למרות בעייתיות לא קטנה באופי המחקר של היסטוריונים גרמנים על השואה, מרבית קהילת החוקרים הגרמנים דחתה את גישתו של נולטה.

יד ושם, הוא מוסד יהודי וישראלי, ותפקידו לתרום לחקר השואה. זאת ביחוד שכיום יש ענף אקדמי שלם לחקר ג'נוסייד, החוקר את מקרים אחרים בהיסטוריה האנושית, וגם את השואה. ישנם מספר כתבי-עת אקדמים העוסקים בתחום. יתר על כן, המחקר, במובנים האקדמיים והפילוסופיים, ביד ושם מוגבל בהיקפו ובאיכותו. הספרות פורצת הדרך לאורך 30 השנה בתחום השואה לא יצאה ממוסד זה וחבריו. עדיף שימשיך לעסוק במה שהוא עוסק, ולא בהצלחה גדולה.

אני קורא עתה ספר פרי עבודת 2 חוקרים גרמנים, הדן בניתוח סטנוגרמות של האזנה חשאית לשיח הפנימי של אנשי צבא גרמניים שבויים שביצעו הבריטים לאורך כל המלחמה, וגם האמריקנים מאוחר יותר. אלה הן עדויות בזמן אמת כשהשבויים עדיין לא ידעו את גורל המלחמה, לא היו עסוקים בסנגור עצמי ועל עמם. השיח ביניהם מזוויע, הן בסיפוריהם והן בתגובותיהם לסיפורי חבריהם. יש גם מידע נוסף על תהליך השואה. הספר לא תורגם לעברית, וראוי לתרגמו.

מישהו לא חכם ביותר כתב כביכול משפט מתוחכם שהגרמנים אינם זן אחר. קריאת הסטנוגרמות מעלה בפני הקורא הרהורים כבדים, למרות העדר ההגיון בכך, שאולי בכל זאת זה כך. לפי מחקר גרמני מתוך 17 מיליון חיילים שגוייסו לוורמכט במלחמה, ידועים רק 100 מקרים יחידים שבהם חיילים סייעו ליהודים. זה דורש הסבר מעמיק שלא מוכשל בראייה של "תקינות פוליטית". שכן אפילו בקרב הליטאים שהיו שותפים כבדי משקל למעשה הרצח ההמוני ביהודים, היו יותר מ-100 מקרים שבהם אזרחים ליטאים חרפו נפשם בהצלת יהודים.
כבר טאקיטוס, ההיסטוריון הרומי, העלה שאלה זו כאשר הצביע על האכזריות הבלתי רגילה של בני השבטים הגרמנים בפרק הידוע שכתב על הגרמנים. זאת כתב היסטוריון רומי שבתרבותו השעשוע השבועי להמונים היה לצפות באנשים מוצאים להורג בכל מיני דרכים באמפיתיאטרון. ולא צריך להרחיק לטאקיטוס, קצינים בריטים בעת מלחמת העצמאות האמריקנית הזדעזעו מהיחס הלא האנושי של מפקדים לפקודיהם בכוח הלא קטן הגרמני שהגיע מהאנובר. ואלה קצינים בריטים במערכת שהצליפו בחיילים עד עלפון על מה בכך, ועונש מוות היה מוחל על מספר לא קטן של עבירות. הגרמנים ביצעו מעשה טבח המוני, הקרובים להגדרת ג'נוסייד, בשטחי החסות שלהם בקמרון וטוגו לפני מלחמת העולם הראשונה. ללא כל השוואה של מעשיהם של אירופאים אחרים באפריקה באותה תקופה. יועצים גרמנים ייעצו לטורקים כיצד לפעול נגד הארמנים, בין אם הייתה זו שואה או לאוו. (הוויכוח בקרב החוקרים בעניין עדיין נמשך).

לגבי הקישור למעשיה של ישראל, הצדקה להתנהגות לא מוסרית, והתקרבנות: אלה דברי הבל של אדם חסר חשיבה עצמית, ולמרות הצהרתו חסר מושג אמיתי מה קרה אז במלחמה, וגם אינו מבין את השיח ומטרות חלק מאויביה של ישראל במזרח התיכון.

לגבי עונש חינוכי כהליכה ליד ושם, הרי הדבר אבסורדי שאין לו מענה אלא בתשובה סרקסטית שאני הייתי שולח את קהילת המורים לשם לתקופה ארוכה. הסטודנטים המגיעים אלי הינם בעלי ידע רדוד על השואה ומלחמת העולם השניה כעובי מסכי הטלביזיה, וכידע מוריהם. אין קל מלשדוד כספי הוריהם, ולהעניק בידור טיולי לבני-נוער חסרי ידע ובשלות נפשית, מאשר להתמודד עם הוראה שיטתית ומעמיקה.

martzianno 7 במרץ 2013

ואני אתמול שמעתי פרסומת ברדיו (ציטוט חופשי):
ילד: אמא, קיבלתי 100 במבחן!!!
אמא: אז מה! אני קיבלתי 200 שקלים לקנייה ברשת ביתילי!!!

רוצה לומר: הכל פה רקוב מהיסוד.

אני בטוח שפרנסי אותו בי"ס שהזכרת, רוחצים עכשיו בנקיון כפיהם.
פשוט לא ייאמן מה שאתה מביא פה.

איציק 7 במרץ 2013

טוב, לידיד של ביתי איחלו לקבל 100 בפסיכומטרי.

Leonidas 7 במרץ 2013

אריאל,אתה סתם קטנוני.

תחשוב על ההתקדמות הגדולה שחלה במערכת החינוך תחת השר הנוכחי שמאד גאה בהישגיה, למרות שבקדנציה שלו יגדלו מעל ל-50% מילדי כיתה א׳ לחיות על חשבון הקופה הציבורית בהגיעם לבגרות.
לילדים החרדים עדין מוכרים את השואה כעונש על סטייה מדרך התורה אז מה ביקור ביד ושם.. קטן עלינו.

תחת השר הנוכחי ניתן יהיה לכתוב בכניסה לכל כיתה את האמירה ש- ignorance is strength

איציק 7 במרץ 2013

ויחסית לשרי החינוך הקודמים מפרופ' רובינשטיין (אולי אפילו לפניו) והלאה הוא עוד הטוב ביותר שהיה, ועל תספרו לי על שריד או ליבנת. אני לא אומר זאת בשימחה, אך בל נשכח זאת.

תומר שור 7 במרץ 2013

ממש לא,
יחסית ללבנת בהחלט (למרות שהיה לה מהלך חשוב אחד), יחסית לכל האחרים כלל לא. תראה את תשדיר הבחירות שלו למרכז הליכוד וראה במה הוא גאה (נכנס בערבים, סיורים למערת המכפלה ואישור האוניברסיטה לאריאל) כאשר הוא משמיט את גדול הישגיו פיטורי המפמר לאזרחות…

איציק 7 במרץ 2013

ופרופ' רובינשטיין נישא על-כפי התלמידים כאשר מתמטיקה עלתה בהגרלה של המיקודים. כל שיטת המיקוד הבזויה היתה בתקופם. אפשר לדעת טריגונומטריה אך לא חקירת פונקציה; אפשר לדעת את המהפכה התעשייתית אך לותר על מלחמות עולם. תודה על ההסבר, אך נראה לי שזה הרבה יותר גרוע.

שמעון כסאח 8 במרץ 2013

עצם העובדה שגדעון סער עשה מהלכים המנוגדים להשקפת העולם הפוליטית שלך אין משמעותה שהם שגויים.

ואם אתה סבור שסיורי תלמידים למערת המכפלה אינו דבר ראוי סימן שאתה מלמד תלמידים של העם הלא נכון.

אסף THE KOP 8 במרץ 2013

כמה שאתה צודק. במיוחד במשפט האחרון.

שלו 8 במרץ 2013

סיורים למערת המכפלה ככלי ניגוח פוליטי זאת שגיאה,
סיורים למערת המכפלה כחלק מלימודי עם הם בסדר גמור.
כמו ביקור בכל אתר מורשת אחר של העם היהודי, כולל יד ושם,
הגטאות בפולין ומחנות העבודה, הריכוז וההשמדה.
כולל ביקור בקהילות יהודיות על פני כל העולם.

וסער עשה הרבה מאוד פוליטיקה במשרד
כולל פיטורי מפמר האזרחות ללא קשר למיקצועיותו.
כולל הכנסת תוכן פוליטי לחומר הנלמד
ופסילת תפיסות עולם שונות משל מפלגתו להצגה בכיתה
ואני לא מדבר על דעות כמו של בלד או רעם תעל.
השיח המותר היום בכיתה הוא פחות מהשיח המותר בליכוד אפילו…

7even 7 במרץ 2013

כמה ביקורת על החינוך, ועל משרד החינוך, ועל שר החינוך, בלי שום התייחסות לכל הדברים המאד חיוביים שנעשו במשרד החינוך בשנים האחרונות.
(ומי אמר שמה שנכתב בפוסט הראשי הוא לא טוב? לדעת הבלוגר הוא לא טוב)

מסקנה: שר החינוך צריך לבוא מהצד השמאלי של המפה הפולטית(קרי: עוד שיעורי איסלאם, פחות שיעורי אהבת הארץ) כדי שיגידו לנו שהכל מעולה פה.
כמות האנשים במדינה שלנו שאוכלת בלי מסנן כל מה שהתקשורת מאכילה אותה, רק הולכת ותופחת.

כבר שכחתם את ה"עונש" הקולקטיבי שעשו לכל שחקני הליגה בעקבות אירועי פניני?

יאיר 7 במרץ 2013

http://www.youtube.com/watch?v=ZcJjMnHoIBI
I beg the differ
צריך להשמיע להם את השיר הזה ולתרגם להם את המילים של אותו שיר, זה משהו שיגרום לילדים לאכול וגם להכין אותם לעתיד לא פשוט שעוד מחכה להם עם כל הרוע שיש בעולם

אסף THE KOP 7 במרץ 2013

השאלה הנשאלת היא כמה מהילדים האלה הם אוהדי הפועל ת"א ?

איציק 7 במרץ 2013

אסף, לא מתאים.

אסף THE KOP 7 במרץ 2013

סליחה.

סתם אחד 7 במרץ 2013

ומה תגידו על זה?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2903923,00.html

לא מגיע להם הכינוי יודו-נאצים?

איציק 7 במרץ 2013

סתם אחד,
זה לא לעיניין ולא קשור לדיון.
ולאף אחד לא מגיע שיקראו יודו-נאצים!!!
גועל נפש מ-2004 (או בכול זמן אחר) לא מצדיק את מה שאתה עושה עכשיו.

אסף THE KOP 7 במרץ 2013

איציק,

זה אומר שהיו להנהלת הפועל ת"א כמעט 9 שנים (!) לטפל בבעיה, אבל הם לא עשו כלום בנדון.

איציק 7 במרץ 2013

זה עדיין לא מצדיק את הכינוי וזו בידיוק הבעייה. חלק מתרבות הדיבור, חלק מהחינוך.

אסף THE KOP 7 במרץ 2013

הכינוי הוא בעייתי. אני מסכים.
מה שכן, ייאמר להגנת "סתם אחד" שזה "לא הוא התחיל" עם הכינויים האלה בדה-באזר.

אלעד 7 במרץ 2013

אה, טיעון ה"זה הוא התחיל". אחלה דרך לגשר על פערים

איציק 7 במרץ 2013

לא, הוא לא התחיל. חבל שהוא המשיך.

אסף THE KOP 7 במרץ 2013

אלעד.
תנסה להבין בכוחות עצמך למה הוספתי גרשיים.

אלעד 7 במרץ 2013

תעשה לי טובה, כל התגובות שלך הן פרובוקציות ציניות, כולל זו האחרונה.

אלעד 7 במרץ 2013

אסף, אני לא מאמין שאני מגיב לפרובוקציות הזולות האלו, אבל איזה קשר יש בין הנהלת הפועל הנוכחית לזו שהייתה לפני 9 שנים, לפני שהקבוצה פורקה, והוקמה קבוצת אוהדים תחתיה? וכן, זו בעיה שיש לטפל בה. ולא, זו לא רק בעיה של הפועל. גם נושא הדיון בפוסט הזה הוא לא הפועל.

איציק 7 במרץ 2013

אלעד,
קח אוויר. התנהגות אוהדי הפועל תל-אביב אכן מתרידה. ההתנהגות עליה דיוחתה בתגובה הבאה מתרידה הרבה יותר. בגלל המקום, בגלל הקונטקסט, בגלל כל סיבה שלא תעלה על הדעת. אלו בעיות קשות בהרבה לטיפול. זה לא בא בלהט היריבות הספורטיבית, זה בא במקום שמראש יודעים שצריכים לבוא לא להוציא אגרסיות אלה לדכה אותן, ובכול זאת היתה אלימות (לא ראיתי את הכתבה, אבל מהתאור שלך ברור שזו היתה אלימות).

אסף THE KOP 7 במרץ 2013

ששתי ההנהלות פחדניות.
זה הקשר.

אלעד 7 במרץ 2013

בעוד אנחנו מדברים, ערוץ 10 מדווח על קטטה אלימה בין 2 קבוצות נערים, היום ביד ושם. יש מצב שאלו אותם צעירים?

ויכסלפיש 7 במרץ 2013

עשו טובה ותבחינו בין קללות מכוערות וגזעניות לבין אלימות פיזית על רקע גזעני. אוהדי הפועל שמקללים את מזרחי ומצדעים במועל יד הם עלובי נפש וההנהלה והמשטרה צריכות לקנוס ולשרש את התופעה, אבל מי שתוקף ערבים על רקע גזעני צריך לפצות אותם כספית וגם לשבת בכלא. גם במדינות נאורות צועקים לאוהדי טוטנהאם ואייאקס שילכו לגז, לנו זה נשמע מצמרר אבל שם זה טעם רע שזוכה לגינוי ולא עדות לכוונה לפגוע באוהדים

איציק 7 במרץ 2013

אתה צודק, אבל היכן בדיון ראית שמשהו משווה בין שתי התופעות?

אסף THE KOP 8 במרץ 2013

הצעקות האלו הן השלב שקודם לדקירות.
איך אתה לא מבין את זה ?

ויכסלפיש 8 במרץ 2013

תמצא לי בבקשה דיווחים על אוהדי טוטנהאם ואייאקס (רובם המכריע כלל אינם יהודים) שנדקרו על רקע גזעני … לעומת זאת אני מסכים שהצעקות הן השלב שקודם לתקיפת ערבים בקניון כי הם ערבים ומעשים דומים על רקע גזעני

kirma der faux 8 במרץ 2013

אוהדי טוטנהאם הותקפו החודש בליון. לא יודע עד כמה אנטישמיות היתה מעורבת בענין, אבל זה היה מקרה שלא קורה לאוהדי חוץ של קבוצות אחרות.

אסף THE KOP 9 במרץ 2013

אוהדים שלהם גם נדקרו בלאציו.

רפאל 8 במרץ 2013

בעולם המודרני התקשורת מלמדת, הצביעות חוגגת והכסף מדבר.
דווקא סיבה לאופטימיות אם יודעים להסיק את המסקנות.

שלו 8 במרץ 2013

1. אלמד קצת סנגוריה על מערכת החינוך.
בגלל שלימודי הפיזיקה נשענים על ידע מתמטי ולאורך השנים הדרישות מלומדי המתמטיקה הולכות ויורדות, נוצר מצב שלימודי הפיזיקה הגיעו לרחוב ללא מוצא בדרך שאלת השאלות בבגרות.
מספר אנשים אמיצים שינו את התפיסה (כבר לפני מספר שנים) ומשאלות כמותניות הפכו שאלות הבגרות לשאלות איכותניות.
כאן המורים עברו ללמד עקרונות ולא דרך פתרון או טכניקת פתרון. במקביל יש זרם של מורים (זרם קטן אומנם, אבל מורגש) מהסבת הוראה לאנשי הייטק שבמקום לפחד משאלות התלמידים (החכמים) הופכים שאלה לדיון ולחקר.
2. יד ושם הוא ההפך מעונש, הוא צריך להיות פרס לתלמידים שמשקיעים בלימודי חקר השואה. בעייני הוא מקום מרתק באופן שימור זיכרון השואה. הוא חייב להיות חלק ממכלול לימודי השואה.

* הערה לגבי לא לימדו אותי לחשוב בבית ספר.
הייתי רוצה להאמין ולחשוב שרוב המורים מנסים ללמד בעיקר לחשוב.
הייתי רוצה לחשוב את זה גם על עצמי. זה לא כל כך פשוט, לגרום לכיתה לחשוב.
גם אם היא בגודל של שלושים תלמידים, בטח אם יש לך שעתיים שבועיות.
למזלי התלמידים שאני מלמד הם מקצה הפירמידה, למזלי רוב הכיתות שלי הן סביב 12 תלמידים ואנחנו מבלים ביחד לפחות חמש שעות שבועיות, גם אז אני לא מצליח להבקיע את חומת ההגנה של כל התלמידים. ואני מלווה אותם שלוש שנים.
הייתי רוצה להאמין שגם אם לא היום הם ידעו לתרגם את הזרעים שזרענו יחד בתיכון לפרי אח"כ בחיים.

איציק 8 במרץ 2013

שלו,
אני חושב שהתגובה שלך נובעת בגלל שאתה מלמד בכיתות הגבוהות, אך הבעיות החמורות מתחילות הרבה קודם. אני מאוד מתקשה לקבל את ההסבר לגבי פיסיקה ושאלות איכותיות, לא כי אני נגד (אני מאוד בעד) כי אם בגלל הסיבה, שהיא מבזה לטעמי, מחסור בידע מתמטי. צריך שאלות איכותיות בנוסף ולא במקום. במקום, זה טיוח. אספר לך על חבר שהיה מתרגל פיזיקה באוניברסיטה ברוסיה שמספר על סטודנט שפתר הכל נכון, רשם משדי"פ נכון פתר נכון רק התוצאה שגויה. הוא זימן אותו למשרד לדון, עד שירד לו האסימון. הוא שעל אותו כמה זה סינוס של 90 מעלות והסטודנט אמר 1. לשאלה כמה זה סינוס של 180 מעלות, הסטודנט אמר בהתאמה 2. האם הוא יודע פיזיקה? לא ולא. מי שלא יודע מתמטיקה לא יכול לדעת פיזיקה. לכן זה חייב להיות ביחד ולא פתרון של בררת מחדל או הרע במיעוטו. כנ"ל בכול מקצוע נלמד, ורצוי מהגן. גננת היא לא שמרטפית, זה מיקצוע חשוב ביותר.

שלו 8 במרץ 2013

אני מסכים שהסיבה איננה נכונה,
אבל המעבר לשאלות איכותיות העלה את רמת שיעורי הפיזיקה בעיני.
אני מלמד את התלמידים גם דברים שלא יבחנו אליהם,
בעיקר כי נכון להבנה.
למשל פונקציה אקספוננציאלית היא מחוץ לחומר במתמטיקה,
אבל אי אפשר להבין הרבה דברים במדעי החיים ללא האקספוננט.
כמו זמן מחצית חיים.
אני מלמד טריגו וגזירה כבר בכיתה י', כי צריך את זה.
ולא בצורה טכנית כי אם ממש כמו שזה התפתח מניוטון, כולל מושג הגבול וגזירה עפ"י הגדרה. אח"כ לומדים לגזור פולינום ונשארים ברמה הזאת, כי אני לא המורה למתמטיקה.
זה יוצר הרבה מתח בחדר מורים, צריך להיזהר לא לדרוך על פרנסה של משהו אחר…

אריאל גרייזס 8 במרץ 2013

לא לומדים פונקציה אקספוננצילית בחמש יחידות מתמטיקה??

שלו 9 במרץ 2013

לא לומדים חקירה של אף פונקציה מסובכת…
כשלומדים חקירת פונקציה, זה כבר מאוחר לפיזיקה.
ישנן מגמות טכנולוגיות (כזאת שבה אני מלמד),
שכל מה שנשכח נלמד שם שלא מן המניין,
והתלמידים מפתיעים ביכולות שלהם כשלא מגבילים אותם.
בכלל ילדים מוכיחים שכשדורשים מהם הם מסוגלים.
צריך רק קצת אומץ.

איציק 8 במרץ 2013

ראשית, שאפו גדול.
שנית, בתקופתי למדו פונקציות אקספוננציאליות ולוגריתמיות. אני כבר לא מדבר על קצת קומבינטוריקה ומספרים מרוכבים.
אכן זה בעייתי ללמוד פיזיקה בלי פונקציות אלו, אפילו בבעיות טעינת קבל פשוטות.
אכן, השאלות האיכותיות חשובות יותר, אבל חיבות להיות מגובות בביטוי מתמטי, שמהתבוננות עך המבנה שלו אפשר ללמוד על הרבה דברים איכותיים. אחד הדברים האהובים עלי זה לקחת ביטוי של מערכת כלשהי ולהסיק על תכונות המערכת בלי לפתור את המערכת, רק מתוך המבנה. כאשר משלבים זאת אפשר לראות גם את היופי.

Amir A 8 במרץ 2013

לכל מי שמתלונן כיום על מערכת החינוך, זכורים לי שלושה מורים מהתיכון בו למדתי בגבעתיים לפני 30 שנה. האחד היה מורה להיסטוריה שהיה נכנס לכיתה, פותח את ספר הלימוד, ופשוט עומד ומקריא את החומר מהספר. השני היה מורה לפיזיקה והוא זכור לי במיוחד משיעור שבו אחרי שהקשתי בשאלות בנוגע לאיזו תופעה שהיה ברור שהוא לא שולט בה הוא השיב בסופו של דבר "זו התשובה ואם זה לא טוב לך אתה יכול לעזוב את הכיתה". השלישית היתה מורה למתמטיקה שנחשבה לאגדה כי התלמידים שלה עברו את בגרות של 5 יחידות בציונים גבוהים. בדיעבד הסיבה היתה שהיא פשוט לימדה את התלמידים לדקלם את החומר כמו תוכים בלי שום הבנה של מתמטיקה, שום חשיבה. באותה מידה היא יכלה ללמד מנדרינית, גיאולוגיה של כוכב מאדים או שרטוט קווי מתאר בפיסול מודרני.
וזה בתיכון בעיר שאמורה להיות מחוד החנית של מערכת החינוך. הרקב של מערכת החינוך קיים כבר הרבה מאוד שנים.
אני חושב שמורים, כמו רופאים, צריכים איזו שבועה שבבסיסה יהיה הרעיון של לא לעשות נזק.

איציק 8 במרץ 2013

Amir A,
מה שאתה מספר, הוא יותר חמור ממה שסיפרת. בין השורות אמרת שכדי לעבור מבחן בגרות במתמטיקה לא צריך לדעת מתמטיקה, צריך לדעת לדקלם. כלומר כל המערכת לא מעודדת חשיבה או הבנה. זה עצוב, וזה כל-כך נכון.

Amir A 8 במרץ 2013

הגורם העיקרי בעידוד חשיבה והבנה צריכים להיות ההורים, לא המורים. עם כל הרצון הטוב, מורה שצריך להספיק משהו ב-45 דקות בכיתה עם 30 תלמידים לא יכול לפתח דיון ראוי. גם באוניברסיטאות בקורסי המבוא אין דיונים שמעודדים חשיבה, ורק בסימנריונים זה מגיע. לעומת זאת, אם הורים היו מקדישים יותר זמן לשיחות עם ילדיהם על נושאים שמעודדים חשיבה ביקורתית אז אולי היה אפשר לצעוד קדימה. וזה נכון לא רק לישראל אלא לכל מקום בעולם. הבעיה היא שבמרבית המקרים ההורים עצמם לא מסוגלים לזה ואם הם מסוגלים, אז כבר אין להם כוח לזה וכל מה שהם רוצים זה שיעזבו אותם בשקט אחרי יום עבודה ארוך.
פיתרון יצרתי לזה יכולים להיות חוגים כמו אלו של אריקה לנדאו (עוד קיים הדבר הזה), רק שהורים צריכים להכיר בחשיבות של זה ולעודד את ילדיהם לקחת בזה חלק.

איציק 8 במרץ 2013

איך אתה מצפה מהורה ממוצע (אם יש דבר כזה) שיעודד חשיבה ב-5 יחידות מתמטיקה או פיסיקה? השאלות לבית יכולות בהחלט לעשות את רוב העבודה, וכן אפשר לפתח דיון ב-45 דקות. אחד הכיפים הגדולים שלי כמרצה גם בשנה א' ו-ב' זה לה להראות הקשרים, להראות שמה שהם למדו בעבר יכול להתקשר ולראות מזוית אחרת. אין בעייה לשלוח תלמידים לעבודות חקר בהיסטוריה, ספרות, ביולוגיה או גיאוגרפיה. מה שאתה אומר, זה להסיר אחריות מהמורה, מאותו האדם שהוכשר (או לפחות היה אמור להיות מוכשר) לתפקיד זה. זה ממש לא מקובל. כמובן שההורים גם צריכים לעשות זאת, אך האם כל הורה יכול לעשות זאת בכול מגוון המקצועות. ממש לא, אבל כל מורה במיקצוע שלו אמור. מבחני הבגרות חייבים להיות מוכוני חשיבה ולא טכניקה בלבד. כל סיפור אחר, זו הסרת אחריות, הדרך הקלה שמובילא לאותו אין מוצא שאנחנו רואים היום בהרבה מקומות.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2013

הורה לדעתי לא צריך לעורר חשיבה בפיזיקה או מתמטיקה, הוא כן צריך לעורר חשיבה בכלל. לגרום לילד לשאול שאלות. לא לקבל דברים כמובן מאליו.
כמובן, זה גם חלק מתפקיד של מורה טוב. לאו דווקא במתמטיקה, אלא בכלל. לעורר דיונים בכיתה (לי היתה מורה מדהימה להיסטוריה שידעה לעשות את זה, למשל).

איציק 8 במרץ 2013

מתמטיקה ופיזיקה אלו דוגמאות אשר קרובות יותר אלי אז יותר קל לי. כמובן שזה לא מותנה מיקצוע.
הדרישה שלך מההורים בילתי אפשרית במיוחד באוכלוסיות חלשות וקשות יום. זה רצוי, זה חשוב, אך לא כל אחד יכול. מערכת החינוך, מחובתה להיות ערוכה לכך.
אין יום שאני לא עורך שיחה עם ילדי (יש לי רק שנים אז זה קל) על מה שהיה בבית-ספר. לימודים, פעילויות, משימות, שיעורי בית, מבחנים וגם שיעורי חברה (לדעתי חשוב לדעת על מה דנים שם). אני ואישתי דנים איתם במיקרים רבים ביחד למרות שאחת ב-י"ב והשני ב-י'. כשאני מדבר עם החברים שלהם, הם אומרים שההורים לא דנו איתם על בית-ספר פרט לאספות הורים. זה לדעתי חמור מאוד, אבל מערכת החינוך צריכה לקחת את זה כנתון, ואז אולי בדור הבא זה יהיה אחרת.

אריאל גרייזס 8 במרץ 2013

אני חושב שנעשתה פה קצת סטיה בדיון. יש שני סוגי חינוך והדיון גלש (ואין לי בעיה עם זה, זה תמיד נחמד) לסוג השני.
יש סוג ראשון, שלא עליו דיברתי בכלל, וזה הנושא הפדגוגי. מה מעבירים, איך מעבירים את זה, האם עדיף לעודד חשיבה או שינון. האם עדיף ללמד ילדים בכיתה ב' את לוח הכפל בעל פה למרות שיש להם מחשבון? האם צריך ללמד ילדים לשנן פיזיקה או ללכת למקום שיגרום להם לחשוב?
אלו שאלות פדגוגיות רבות משמעות וכמובן שחלק מהתשובות השגויות להן במערכת החינוך אחראיות לתוצאות שאנחנו רואים היום.
הסוג השני, ורק אליו כיוונתי, הוא נושא חינוך לערכים. הכרת השואה והבנה של המקום שלה בהיסטוריה של העם היהודי ושל העולם בכלל. הקונטקסט ההיסטורי שבו היא קרתה, מה שקדם לה וכו'.
כשאני רואה שלוקחים ילדים ליד ושם כעונש, או לחילופין – כשלוקחים אותם לפולין כצ'ופר, אני מבין שמשהו במערכת החינוך דפוק. זה לא קשור לאיך מלמדים פיזיקה, זה קשור לאיך מחנכים את הילדים שאחר כך לא יגידו על זה שהם נרטבו בגשם שזה "היה שואה" או שייצעקו פניני לגזים.

איציק 8 במרץ 2013

אריאל,
אתה שוגה לדעתי כאשר אתה עושה הפרדה. מערכת החינוך צריה לגרות דיון, לגרות מציאת הקשרים, לראות את התמונה כולה. זה לא קשור למיקצוע, זה קשור לגישה הכללית. כמובן שלכול מיקצוע יש את היחודיות שלו. אני לא רואה הבדל בין זילזול בחשיבות הניקיון בהוכחה מתמטית, לבין אי-הבנה של ההקשר ההיסטורי הרחב של השואה. שניהם מבהירים שהיה זילזול באופן ההוראה (אם מחוסר ידע או חוסר רצון של המורה). כאשר מורה לא מקשר בין פתרון משוואה ריבועית לחקר פונקציה ממעלה שניה, זה אותו נושא של ערכים וחינוך כמו לימוד של העלייות ללא קשר למה שקרה באירופה, בתימן או בעירק באותה תקופה, וזה אותו דבר כמו שואה ללא קשר להיסטוריה של גרמניה ואירופה. כמובן שיכול להיות פיזיקאי דגול ללא ערכים, אבל לא זה העיניין. העיניין הוא בגישה המערכתית הכוללת של מערכת החינוך. כמו שכתב Amir A, לא ניתן גם לפטור את ההורים, אך בניגוד אליו, לדעתי בראש ובראשונה האחריות על המערכת החינוכית. ילד שהיו לו מורים יוצאי דופן לא ישכח אותם לעולם. הוא ישכח ילדים שהיה איתם בבית-ספר, חברים לחוגים, אבל לא את אלו שעיצבו אותו, פתחו לו עולמות חדשים, איתגרו אותו, וכול זה באנושיות ועם חיוך.

שלו 9 במרץ 2013

יש נכסי צאן ברזל של חברה שתלמידים חייבים לדעת.
אני נגד שינון, ועדיין משהו בשינון מאפשר בניית יכולת חשיבה.
ילדים צריכים בסיס ידע עליו יוכלו להישען כשיבוא לטעון טענה.
חשיבה ופיתוח החשיבה מחייב בסיס ידע מסוים.
כדי ליצור בסיס ידע כזה יש מספר אפשרויות טובות משינון,
ועדיין טיפה של שינון הוא לא סוף העולם.
הוא גם לא יכול להיות הדרך המרכזית.

למשל בנושא השואה, יש המון פרטים שצריך לשנן, כנראה רק בלימוד חוויתי אפשר בכלל לבנות תבניות זיכרון כדי להעמיק את יכולת ההבנה.
לצערי פגשתי לא מעט תלמידים שחזרו מפולין ואפילו המושג "מילא 18" לא היה מוכר להם, הם לא ידעו מי היה מרדכי אנילביץ'. זאת נורה אדומה, ללא ספק.

סימנטוב 9 במרץ 2013

מעולה!

שלו 9 במרץ 2013

חינוך לערכים זה משהו שנעשה במקביל, ע"י דוגמה אישית וחזון.
דוגמה אישית תלויה במורה, חזון במשרד החינוך.
לצערי כמו בהרבה תחומי חיים אין חזון יותר.
כשניהלו משא ומתן עם ארגוני המורים היה שם הכל חוץ מחזון.
נציגי המורים והאוצר לא ניסו לבדוק איך הם רוצים לראות את החינוך עוד 5, 10 ו20 שנה.
מי יהיו אנשי החינוך איך תראה מערכת החינוך, הכיתות בתי הספר ושיטות ההוראה.
ורק אח"כ לראות מה ניתן לממש בתקציב הקיים.
האוצר נתן מחיר ושעות, והמורים (נציגיהם) קיבלו את זה.
כמו אצל הרופאים, את האוצר לא באמת מעניין רווחת הצד השני ואיכות השירות.
מעניין אותו שקט.
ערכים היא מילה גסה, כמו פער בין עשירים לעניים, וכמה עני צריך להיות עני.
האם יש גבול תחתון שמתחתיו המדינה לוקחת אחריות על אזרחיה.
ובחינוך מה?
עושים מה שעשינו תמיד, כך אי אפשר להאשים משהו שניסה לשנות בכישלון.

אחרי שנתיים במערכת אני נדהם מכמות האנשים הטובים, שניתן לבנות איתם מערכת טובה וצודקת יותר.
צריך רק משהו עם חזור ולא אופורטוניסט.
צריך שר חינוך שמאמין בדמוקרטיה ולא כזה המחנך לדעתו.
ישנם כאלה בשני המחנות, הבעיה שהם לא פופולריים…

איציק 9 במרץ 2013

שלו,
קראתי אני חושב את רוב התגובות שלך, כולל שלושת התגובות מהיום. אני מאוד מתחבר עם רוב הדברים שכתבת. שאלה לי אליך כאל אחד מתוך המערכת, כמה אנשים ראוים להערכתך יש באמת במערכת, באחוזים כמובן ולא בערכים מוחלטים. שאלה לא פחות חשובה, כמה המערכת באמת נותנת לאנשים כמוך להתקדם ולפתח את המערכת (מערכת זה לא בית-ספר, כי אם מערכת החינוך ומדיניות הממשלה).

שלו 9 במרץ 2013

אנשים טובים נטו 90%.
מורים טובים 50%.
יש מעטים שהגיעו לגיל מבוגר ולא יכולים לראות יותר ילדים.
פגשתי מספר מועט, שכנראה מההתחלה היו אסון.
רובם מרגישים שליחות (גם אם הם לא המורים הכי טובים שיש).
הבעיה שהרבה מתעייפים לאורך הדרך,
כאלה שהם שחוקים ועובדים עם הנוער הכי קשה עם משכורת מאוד לא מתגמלת.
אנשים שאחרי 30 שנות עבודה מרוויחים ברוטו 10,000 ש"ח.
בעלי תואר לפעמים גם תואר שני.

לגבי קידום זה תלוי באיזה אופן,
להיות מנהל, אני מניח שאני יכול להתקדם (זה קצת פחות מעניין אותי עכשיו).
יותר מעניין אותי המפגש עם הנוער.
כלכלית?
כמות המורים לפיזיקה דוברי עברית כשפת אם מתחת לגיל 60 היא מועטה.
אחרי חמש שנות ניסיון בד"כ מורים לפיזיקה במרכז עובדים עם חוזה אישי, עניין של ביקוש. בשוק השעורים הפרטיים הרבה יותר קל גם באופן חוקי כולל תשלום מיסים וכו' להגיע למשכורות טובות. אני מלמד בפריפריה, טוב לי שם, הייתי שמח אם הייתי יכול להמשיך שם ולא לעבור ולהתפרנס מהאזור בו אני חי (מרחב חדרה, קיסריה, זיכרון, בנימינה, גבעת עדה, כרכור) אני בספק.
אבל זה רק מורים לפיזיקה, מתמטיקה. כשהמצב שלנו מורי הפיזיקה הוא הכי טוב, יש מעט מורים והכמות הולכת ויורדת.
בטח כאלה שהם עדיין צעירים, וישראלים.
זה קצת "גזעני" אבל משום מה אנשים מעדיפים צברים על רוסים (ללא שום הצדקה דרך אגב).
המערכת נותנת להתקדם למי שהיא צריכה,
עכשיו יש מחסור במורים בפיזיקה אז מוכנים לקבל את כל השיגעונות שלי לדוגמה.
מחר תהיה רוויה, יבעטו אותי בלי להסתכל לאחור.
צריך רק לדאוג להיות תמיד נדרש, כמו בכל מקצוע.

jordan shoes 27 ביולי 2013

10 years to do it, as we were ponced on by stupid civil servants who realized absolutely nothing in any way about

click 6 בפברואר 2014

guanggao zhihou bianbian weuxia click http://cardioart.org/cp/index.php

Comments closed