בייסבול, פתיחת עונה. רשימת קריאה

עונת הבייסבול חוזרת אלינו בשעה טובה וזה זמן טוב להמליץ על כמה ספרים וסרטים טובים בנושא, לאלו מכם שרוצים להעמיק

baseballs

למי שלא שם לב (כן, אני יודע, רובכם), הבייסבול פתח את העונה שלו הלילה.

למי שלא שם לב מספר 2, הבייסבול מתנהג בשנים האחרונות כאילו הוא תחת מתקפה. ולא בכדי. כמו כמעט כל ענפי הספורט בארה"ב הוא סובל מהמשבר הכלכלי ועוד יותר מכך – מהפופולריות הגואה של הפוטבול.

למעשה, מאז השביתה של 94', למרות פרצי הצלחה כמו בתחרות ההומראנים ב-99', הבייסבול כבר לא תופס את מקומו בחברה האמריקאית כ"ספורט הלאומי" ומהווה פשוט עוד ספורט.

למזלו, בימי הקיץ, הוא הספורט היחיד שמשוחק (מרגע שהפלייאוף ב-NBA ובהוקי מסתיים). לרוע מזלו, מרגע שהפוטבול מתחיל להיות משוחק, בספטמבר, אז לא מעניין את אף אחד שום דבר אחר – וזה כולל את הפלייאוף בבייסבול.

אני מקצין, כמובן, בייסבול הוא עדיין הנשיונל פאסט-טיים – ספורט שאליו אתה יכול לבוא עם כל המשפחה (בניגוד לפוטבול, למשל, שם מחירי הכרטיסים ואופי המשחק מונעים את זה) ולהעביר אחר צהריים בכיף עם כוס בירה ביד.

אבל הירידה הזאת בפופולריות נותנת את אותותיה על ההחלטות של הליגה, שמדי שנה עורכת שינויים במבנה ובחוקים של הליגה – דווקא בספורט הכי עתיק ואנרכיסטי שיש.

רק בשנתיים האחרונות הוכנס אינסטנט ריפליי למשחקים, הוספה קבוצת ווילד קארד נוספת לפלייאוף בכל חטיבה והשינוי האחרון – היוסטון טקסאנס עברו מה-NL ל-AL כדי ליצור שתי חטיבות בנות 15 קבוצות כל אחת, מה שאומר שבכל שבוע, יהיו קבוצות שייצטרכו לשחק משחקי אינטרליג – משהו שלא היה קיים בכלל עד שנת 94'.

*

אבל לא בשינויים בבייסבול התכנסנו לדון כאן אלא דווקא בדברים הישנים והטובים. שלושה סטרייקים ואתה בחוץ, כמו שאומר השיר שאמריקאים שרים באמצעו של האינינג השביעי כבר עשורים על עשורים.

ומכיוון שאני שומע כבר כמה שנים טובות שהמיתולוגיה של הבייסבול טובה בהרבה מהמשחק עצמו (מה שלא נכון בכלל לטעמי, אבל על טעם ועל ריח) החלטתי לתת סקר ספרות שיכלול רשימת קריאה של ספרים וגם כמה סרטים, שלטעמי נותנים את המיטב שבמיטב של התרבות האמריקאית בהקשר של הבייסבול.

צריך לזכור, בייסבול נמצא בכל מקום בתרבות האמריקאית.

ישנם עשרות מונחים שבשימוש יומיומי שהגיעו מבייסבול (אתם מוזמנים לרענן חלק מהידיעות שלכם עם החידון הישן-נושן הזה), עשרות סרטים, ספרים וסדרות טלוויזיה הושפעו ומושפעים מבייסבול, יותר מכל ספורט אחר.

כל מי שראה את סיינפלד, למשל (ומי לא) יודע עד כמה בייסבול הוא חלק בלתי נפרד בסדרה הזאת, מקית' הרננדז ועד ג'ורג' קוסטנזה מול ג'ורג' סטיינברנר (אותו משחק, דרך אגב, לארי דיוויד). אותו דבר נכון לגבי "משפחת סימפסון", למשל, שבייסבול נוכח בה לפני ולפנים (והפרק "הומר אט דה באט" הוא אחד הגדולים שלה עד היום)

homer

אבל פה אנחנו הולכים להארד קור קצת. כתיבה טובה על בייסבול. וגם כמה סרטים על בייסבול

כמובן, רובם ככולם יהיו באנגלית ולא יתורגמו לעברית, פשוט כי אין קהל לזה, אבל בעידן הקינדל והאמאזון לא צריכה להיות לכם בעיה להשיג אותם.

הכמובן השני הוא שאני יכול להמליץ רק על דברים שהתנסיתי בהם בעצמי. יש מדפים על מדפים של ספרי בייסבול משובחים ואת רובם לא קראתי. אז אם יש לכם המלצה נוספת, אני אשמח אם תוסיפו את זה בתגובות, יחד עם תיאור קצר.

קדימה לדרך.

*

אי אפשר להתחיל בלי המערכון המפורסם ביותר בעולם הספורט, ואולי המערכון המפורסם בהיסטוריה של ארה"ב, Who's on first:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

וכמו שאמרנו קודם, לבייסבול יש נטיה לחלחל לכל מקום, אז אני בטוח שמי שראה את "איש הגשם" זוכר את דאסטין הופמן ממלמל את המערכון הזה שוב ושוב.

ועכשיו לספרים:

Moneyball מאת מייקל לואיס

אני מניח שרובכם ראו את הסרט אבל אני שם אותו דווקא בחלק של הספרים כי הספר מעמיק הרבה יותר ויחד עם זאת לא מעיק כלל.

מי שמכיר את מייקל לואיס, האיש שכתב את "פוקר שקרנים", "דה בליינד סייד" ועוד ספרים רבים אחרים, יודע שהכתיבה של לואיס קולחת, שוטפת ובעיקר – יודעת להפוך את המינוחים המקצועיים המסובכים ביותר לפשוטים גם למי שלא מבין.

לואיס תמיד מסתכל על דברים מהצד הכלכלי שלהם, והמקרה של "מאניבול" לא שונה, בו הוא בוחן איך קבוצה דלת תקציב כמו האוקלנד אייז הפכה לנוכחת קבועה בפלייאוף הבייסבול (נכון ל-2002, כמובן) וזאת דרך רכישת שחקנים שאף אחד אחר לא רוצה.

שוב, אני מניח שחלק גדול מכם ראה את הסרט ולכן אני לא ארחיב יותר מדי על הסטטיסטיקות שבהן משתמש בילי בין, גיבור הספר, על מנת לבחור את אותם שחקנים, אני רק אומר שההשפעה של "מאניבול" הגיעה הרחק מעבר לגבולות הבייסבול, ואפילו מעבר לגבולות הספורט נטו (רק תראו את מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות בארה"ב) אבל הסיבה האמיתית שבגללה שווה לקרוא את הספר היא שלואיס מצליח להביא את סיפורם המשעשע לעתים ומעניין תמיד של מגוון דמויות בייסבול מרתקות, ועושה את זה כמו תמיד בחן רב.

The last night of the Yankees dynasty מאת באסטר אולני

מי שעוקב אחרי בייסבול ב-ESPN מכיר את באסטר אולני כאחד מכותבי הבייסבול המוכשרים ביותר. בספר הזה אולני מצליח לשרטט בצורה נפלאה את הדרך שבה נבנו היאנקיז האימתניים של סוף שנות האלפיים וגם את הנפילה שלהם.

הספר עצמו עוקב לאורכו אחרי המשחק האחרון והמכריע בסדרת הגמר של 2001, בין היאנקיז – אז האלופים בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות – לבין אריזונה די-באקס, הקבוצה הכי חדשה בליגה, משחק שהוכרע בחצי התחתון של האינינג האחרון – בדיוק כמו שהאמריקאים אוהבים.

אבל הסיפור של המשחק הוא רק המסגרת כדי להציג את הדמויות ביאנקיז של אותן שנים. דרק ג'יטר ומארינו ריברה וג'ו טורה המנג'ר ופול אוניל וכמובן – ג'ורג' סטיינברנר האלמותי (שמאז הלך לעולמו). ועושה את זה בצורה כל כך מוצלחת שקשה להניח את הספר מהיד עד לדף האחרון.

The teammates מאת דיוויד הלברסטום

האמת, כל ספר של דיוויד הלברסטום שעוסק בבייסבול (ובעצם, כל ספר שלו שעוסק בספורט) צריך להיות מטרה למי שאוהב את הספורט הזה.

הלברסטם היה אחד מהכותבים המחוננים של המאה ה-20 והכתיבה שלו על ספורט היתה פסגת היצירה שלו. הספר המפורסם ביותר שלו אמנם לא היה על בייסבול, מדובר ב"חוקי המשחק" (Breaks of the game) שמספר את סיפורה של קבוצת ה-NBA פורטלנד טריילבלייזרס בסוף שנות השבעים, ועד היום נחשב לספר מופת, אבל ספרי הבייסבול שלו בהחלט לא נופלים ממנו.

בספר המדובר, מספר הלברסטום את סיפורם של ארבעה חברים לקבוצה – טד וויליאמס האגדי, דומיניק דימאג'יו (לא לבלבל עם אחיו האגדי, ג'ו דימאג'יו), ג'וני פסקי ובובי דוהר, ששיחקו יחדיו בבוסטון רד סוקס של שנות השלושים-ארבעים (והיו רחוקים אינטשים בודדים מזכיה באליפות ב-46').

אבל הסיפור של הארבעה הללו, שהלכו יחד כברת דרך ארוכה, הוא גם סיפורה של אמריקה באותן שנים. אמריקה של מהגרים שהבייסבול היה הדרך שלהם להשתלב בחברה, אמריקה של מיתון כלכלי חמור, של מלחמת עולם, ומעל הכל – חברות אמת בין שחקנים, כמו שאנחנו מדמיינים שחברות כזאת אמורה להתקיים.

ספרים נוספים של הלברסטום שמומלצים הם "הקיץ של 49'" שמספר על היריבות בין הרד סוקס ליאנקיז באותה עונה וגם "אוקטובר 1964" שמספר על שושלת היאנקיז שהחלה באותו קיץ של 49'.

Odd man out  מאת מייק מקארת'י

בניגוד לספרים הקודמים, שנכתבו על ידי כותבים מקצועיים, הספר הזה נכתב על ידי שחקן אמיתי.

אבל אל תתנו לזה להשלות אתכם, לא מדובר באיזה אוטוביוגרפיה של שחקן מצליח, אלא בדיוק להיפך. מקארת'י בילה בדיוק שנה אחת בליגות הבייסבול של אמריקה, וגם אותה הוא לא עשה במייג'ור ליגס אלא בליגות הנמוכות – וזה בדיוק מה שעושה את הסיפור למעניין.

בניגוד לליגות ה-NBA או הפוטבול, בבייסבול אין הגעה אוטומטית מהדראפט לליגות של הגדולים (המייג'ור ליג). למעשה, כמעט ואין שחקן שלא עובר כמה שנים בליגות הנמוכות (המיינור ליגס) כדי להשתפשף, לצבור ניסיון ורק אז לשחק עם הגדולים.

יותר מכך, מרביתם המוחלטת של השחקנים – שוב, בניגוד לשאר הליגות המקצועניות – בכלל לא מגיעים לשחק במייג'ורס. אם דראפט ה-NBA אורך שני סיבובים וזה של הפוטבול שישה כאלו, הרי שזה של הפוטבול אורך כמה עשרות סיבובים (כן, שמעתם נכון), מה שאומר שישנם כמה מאות שחקנים כל שנה שנבחרים בדראפט, מתוכם רק בודדים יצליחו להגיע לגדולים (ולכסף הגדול, כמובן).

סיפור של שחקן אחד כזה, שנבחר במעמקי הדראפט מאחת אוניברסיטות האייבי-ליג (לא זוכר אם זה היה ייל או הארוורד), מספר מקארת'י, כולל החוויות שלו לאורך שנה אחת שבה הטלטל לאורכה ולרוחבה של מערב ארה"ב עם שחקנים כמוהו, שקמים בבוקר בלי לדעת אם תהיה להם עבודה מחר בבוקר ונאלצים לתפקד בתנאים של חוסר ודאות ותוך תחרות מתמדת עם החברים שלהם לקבוצה וכשכל פתיחה שלהם, כל זריקה, נבחנת בשבע עיניים.

זהו בהחלט ספר למיטיבי לכת בנושא הבייסבול, אין בו את המיסטיקה של הספרים הקודמים, אבל אם אתם רוצים לדעת איך נראים באמת החיים של שחקני בייסבול – זה הספר בשבילכם.

ולמי שרוצה ממש הארד קור, אין כמו הספר הזה:

baseballbetween

 

*

קצת המלצות סרטים עכשיו. פה אני מניח שהקוראים מכירים קצת יותר, אז אני אפרט טיפה פחות.

בול דורהאם:

לטעמי, אחד מסרטי הספורט הכי טובים בהיסטוריה ובטח סרט הבייסבול הטוב שבהם.

כמו הספר האחרון שסקרנו, גם הסרט הזה עוסק במיינור ליגס ובשני שחקנים במיוחד. הראשון הוא קראש דיוויס (בגילומו של קווין קוסטנר, אלא מי), קאצ'ר ותיק שכבר ראה הכל, שיחק פעם במייג'ורס ועכשיו נע ונד בין קבוצות במטרה להכשיר פיצ'רים צעירים ולא מנוסים.

אחד כזה הוא ניוק לא-לוש (בגילומו של טים רובינס צעיר להפליא), מגיש עם יד תותח אבל עם מעט מאוד שכל.

ובאמצע בינהם, סוזן סרנדון, בתור זאת שמאמצת את התותח התורן בכל עונה והופכת אותו, באמצעות קריאת ספרים וסקס, לדבר הגדול הבא.

תאמינו או לא, השילוב הזה נותן אחלה של סרט.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

שדה החלומות:

האמת, לא מהסרטים החביבים עליי, בעיקר כי הוא קיטשי להדהים (אם תבנה, הם יבואו, כידוע) אבל עדיין נותן קצת מיתולוגיית בייסבול לאלו שלא מכירים. קווין קוסטנר, כמובן, בתפקיד הראשי, של איכר מנברסקה (או אלוהים יודע איזה מדינה נידחת אחרת) שפתאום שומע קולות של שחקן בייסבול מת שרוצה שייבנו לו מגרש בשדה התירס שלו.

ואיכשהו, זה גם מה שקורה.

קדחת המגרש:

לא, זאת לא המלצה, זאת הרחקה. גרסת הבייסבול לספר הנפלא של ניק הורנבי, עם ניק פאלון ודרו בארימור. וזה כל מה שאתם צריכים לדעת עליו. להתרחק כמו מאש.

61*

סרט שעוסק במירוץ לשבירת שיאו של בייב רות' על ידי רוג'ר מאריס, בעוד קהל אוהדי היאנקיז לא מעוניין שהוא יעשה את זה – מאריס היה שחקן יחסית זניח ש"תפס" שנה, בעוד אוהדי היאנקיז רצו שמיקי מנטל, חברו לקבוצה ויאנקי אגדי בפני עצמו, יהיה זה שיעשה את זה.

הסיפור המענין הוא על הכוכבית בשם הסרט, שהוספה במשך שנים לשיא של מאריס, מכיוון שהוא נקבע ביום האחרון של העונה, כלומר במשחק ה-162, בעוד שיאו של הבייב בזמנו הושג בעונה של 154 משחקים בלבד. אולי הכוכבית הראשונה, שהיום "מככבת" אצל כל כך הרבה אוהדים.

בכל מקרה, סרט שווה אם אתם רוצים להבין מאיפה מגיעה האובססיה של האמריקאים לשיאים וסטטיסטיקות.

מייג'ור ליג

לא פסגת היצירה הקולנועית אבל דווקא כן סרט חביב שאני מסוגל לבלות מולו שעה-שעתיים אם במקרה אני נתקל בו באחד מערוצי הסרטים.

בניגוד לכל הסרטים הקודמים, מדובר דווקא בקומדיה (אני מניח ש"קדחת המגרש" אמור להיות קומדיה, אבל איכשהו יצא להם טרגדיה), שמספרת על קבוצת בייסבול מקליבלנד שבעלים חדש רוצה שתפסיד כמה שיותר (אל תשאלו למה, אני לא ממש זוכר) ואילו השחקנים והמאמנים עושים ככל האפשר כדי להפריע להם.

הסרט משעשע וגם מעניין לחובבי הבייסבול בגלל גלריית הטיפוסים שלו, בראשם "ווילד ת'ינג", המגולם על ידי צ'רלי שין ומבוסס על שחקן אמיתי (או שמא השחקן האמיתי מבוסס עליו? קשה להבדיל בין בדיה למציאות פה), בעל יד התותח אבל כזה שמתקשה לפגוע איפשהו באיזור כפפת הקאצ'ר.

שוב, לא יצירת מופת, אבל כן משעשע למדי. במיוחד כשהם מנצחים את היאנקיז.

*

טוב, יצא ארוך מהרגיל הפעם. בכל זאת, לא נסיים בלי הימורים לעונה הזאת, אתם מוזמנים להוסיף את שלכם למטה. פרס לא מובטח לאף אחד.

AL:

זוכות בתים: יאנקיז, דטרויט ואיינג'לס

ווילד קארד: טורונטו וטקסס

MVP: אלברט פוחולס

סיי יאנג: דיוויד פרייס

NL:

זוכות בתים: וושינגטון, סינסי ודודג'רס

ווילד קארד: סן פרנסיסקו ואטלנטה

MVP: מאט קאמפ

סיי יאנג: סטיבן שטרסבורג

אז למי אכפת בכלל?
הסם שיכיר לכם את הקריקט (ארז שץ)

31 Comments

Sooner 1 באפריל 2013

הייתי ממליץ על הספר הנהדר של אל סטאמפ על טיי קוב, שהיווה בסיס לסרט בכיכובו של טומי לי ג'ונס. לא חסרים ספרים טובים נוספים. The Bronx in burning, Summer of 49 וכמובן הבויז אוף סאמר של רוג'ר קאהן או ספר אחר על בייסבול בניו יורק של שנות ה-50, ECHOING GREEN, על ההום ראן הגדול של תומסון בשובר השוויון האגדי בין הדודג'רס לג'יאנטס בתחילת שנות החמישים. בייסבול נכתב טוב הרבה יותר משהו מצטלם.

גיל 1 באפריל 2013

כן, הבייסבול בבעייה. אני חושב שזה נובע משלושה גורמים מרכזיים: אחד, הפרשיות המתמשכות של הסמים. באופן בלתי פוסק יש שמועות ובדיקות חיוביות, ועכשיו תובעים את המעבדה שסיפקה כנראה חומרים לאיירוד ובראון וזה לא נגמר. זה צל שמעיב על המשחקים גם אם לאוהדים לא איכפת.

הנקודה השנייה היא מחסור בשחקנים כריזמטיים שאפשר להזדהות איתם. בעידן היום כסף הוא כל הסיפור ואין לך כמעט דמויות מיתולוגיות כמו בעבר. אולי שטרסבורג וטראוט ישנו את זה אבל נראה שאנחנו בעידן יחסית חלש, בעיקר של פיצ'רים.

הדבר השלישי הוא חוסר התאמה לעולם המודרני. כל השינויים הקוסמטיים שעושים לא יכסו על העובדה שזה לא משחק טלביזיוני. זה אחד המשחקים האחרונים שהחוויה במגרש היא בשר מבשרו של המשחק. איפה הם והשידורים של פוטבול עם האקשן האינסופי? גם זה שהעונה ארוכה כמו מסטיק לא תורם. זה אמנם חלק מהמסורת אבל את מי מעניין עכשיו בייסבול עד שמגיעים לפחות לאול סטאר?

גיל 1 באפריל 2013

לדעתי שדה החלומות הוא סרט הבייסבול האולטמטיבי כי הוא משלב מיתולוגיה וקסם שרק קולנוע יכולים לייצר.

הייתי גם מזכיר את הסרט ליגה משלהן שמספר את הסיפור האמיתי של ליגת בייסבול נשית בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה ומככבים בו טום הנקס, ג'ינה דיוויס ומדונה. יש שם את המשפט האלמותי שהמאמן הנקס אומר לשחקניות: There's no crying in baseball.

matipool 1 באפריל 2013

שדה החלומות הוא לא רק בקטגוריית סרט בייסבול / ספורט נפלא ואולטימטיבי הוא גם בקטגורייה הכללית של סרטי קולנוע מצטיינים .
ויותר בפשטות – חבר של כבוד ברשימת הטופ 10 שלי .

בול דורהאם חביב מאד ולא רע בכלל אבל אפילו לא מתקרב לאזור של שדה החלומות .

גיל 1 באפריל 2013

מסכים, אני הייתי משווה אותו לנסיכה הקסומה למשל.

matipool 2 באפריל 2013

בדיוק . אולי גם לפורסט גאמפ .

matipool 2 באפריל 2013

נ.ב. – שדה החלומות לא בנברסקה אלא באיווה .

טל בן יהודה 1 באפריל 2013

אריאל,

אני חייב לציין שאני הייתי מופתע שהזכרת את "אוד מאן אווט"… לא חשבתי שהרה יכירו את הספר שכן הוא לא עשה הרבה גלים בתחום של ספרות הבייסבול (תחום בלתי נגמר למעשה), אבל איכשהוא הגיע לידי והיה פשוט קריאה מצוינת. אכן מומלץ.

מה שכן, לא שמעתי על ספרי הבייסבול. אתן מבט על The Teammates.

למרות הקיטשיות של "שדה החלומות" זה הסרט בייסבול האהוב עלי ואני יכול לצפות בו שוב ושוב (בעוד שאת "מייג'ור ליג" אני יכול לדקלם מההתחלה ועד הסוף מזיכרון)

אני אוסיף כאן שתי המלצות, ספר וסרט.

סרט מומלץ: The Bad News Bears, מ-1976 עם וולטר מת'או (ולא הגרסה הנוראית שעשו ב-2005 עם בילי בוב ת'ורטון במקומו. תועבה!)
הנה קטע נחמד ממנו: http://www.youtube.com/watch?v=CWN1xWdKbHY

ספר מומלץ: The Last Nine Innings: Inside the Real Game Fans Never See
עוד ספר שלא ממש מוכר כמסטרפיס של ספרות הבייסול, אבל אני הייתי מרותק ממנו. מדובר בספר שמסתכל במקביל על אותו משחק מס' 7 ב-2001 של ינקיס מול אריזונה (אינינג אחרי אינינג) יחד עם מבט על האבולוציה של משחק הבייסבול המודרני.

טל בן יהודה 1 באפריל 2013

* תיקון לשורה על The Teammates
התכוונתי לומר שלא שמעתי על ספרי הבייסבול של האלברסטאם, אלא רק על ברייקס ו-"פליינג פור קיפס" על ג'ורדן. בהחלט אתן לספר שהמלצת קריאה.

אין הימורים, אני רק מקווה שסופסוף, אחרי 20 שנה, אזכה לקצת נחת מטורונטו שלי. בפעם הראשונה מזה זמן מה, הם היו אלופי הפגרה.

פרננדס 1 באפריל 2013

ויש גם את The Natural עם רוברט רדפורד, סרט לא רע בכלל שמבוסס על ספר של ברנרד מלמוד, שמבוסס חלקית על סיפור אמיתי.
קווין קוסטנר הוא באמת משוגע על בייסבול ויש לו עוד כמה סרטים שבהם המשחק תופס חלק ניכר/משני בעלילה.כדאי לבדוק ב IMDB

matipool 2 באפריל 2013

צודק . אחלה סרט .

גיל 1 באפריל 2013

וכמובן אסור לשכוח את הסדרה של קן בארנס שכל חובב ספורט בכלל חייב לצפות בה לדעתי. משהו מדהים.

ש. בן ד. 5 באפריל 2013

אני חייב לציין שגם בתור "לא חובב בייסבול" היא מעולה.
אצלי היא ממוקמת שלישית ברשימה סרטי התעודה של כל הזמנים (למרות שהיא סדרה) אחרי "הופ דרימס" ו"כשהיינו מלכים" (הסרט על הקרב של עלי-פורמן).

DT 1 באפריל 2013

ספר נוסף שמאוד אהבתי – Ball Four של ג'ים באטון. שוב, שחקן אמיתי שמספר על ההתגלגלות שלו בליגות השונות (מיינורס ואם אני זוכר נכון גם גיחה קצרה למייג'ורס) ועושה את זה בכשרון רב ובהרבה הומור.

נמרוד 1 באפריל 2013

חברה שלי הביאה לי ליומולדת את The Art of Fielding – Chad Harbach.
קריאה מומלצת.

Madridista 7 Forever 1 באפריל 2013

כאחד שאוהד קולנוע ואת הספורט המיוחד הזה, ראוי היה לציין את את ליגה משלהן כמובן ואולי את הטוב מכולם של רוברט רדפורד,
אך סרט שאולי לא כולם מכירים הנקרא
For love of the game
גם שם קווין קוסטנר המספר על שחקנה המזדקן של דטרויט טייגרס שבמשחק האחרון שלו לפני שמחליפים אותו במישהו צעיר, חולפים לנגד עיניו במהלך המשחק, הרגעים המכריעים בחייו. סרט מקסים ומלא אהבה לספורט המדהים הזה. וסתם הערה – שדה החלומות היה מועמד לשלושה אוסקרים, סרט מדהים וקאסט מרשים ביותר.
Verlander – best pitcher – go tigers

אריאל גרייזס 1 באפריל 2013

זה הסרט שבו הוא זורק פרפקט גיים, לא? לא סרט מדהים לטעמי, אבל כל אחד והטעם שלו

אלעד 2 באפריל 2013

תרשה לי להיות הנודניק שאומר שבייסבול זה הספורט המשעמם עלי אדמות, כדי שאיזה מגיב יגיד לי שזה בגלל שאני לא מבין את המנטליות האמריקאית, ואני צריך לראות משחק בשביל להבין, כדי שאני אענה שאני דווקא מכיר לא רע את המנטליות, ואת המשחק, וזה לא משנה את דעתי שזה "הקפות" משודרג. אבל אהבתי את בול-דורהאם ומייג'ור ליג.

Amir A 2 באפריל 2013

אז הנה, היית נודניק.

red sox 2 באפריל 2013

כמה מהפייבוריטס שלי:
* המלצתי פה בעבר על סרט בשם "The Winning Season" על ילד שמוצא את הT206 – קלף הבייסבול המפורסם והיקר ביותר ועליו תמונתו של הונוס ואגנר – וחוזר בעזרתו לעונת האליפות של פיטסבורג ב1909. העלילה נשמעת טפשית אבל זה יופי של סרט (גם אם סנטימנטלי מדי) על החשיבות של מיתולוגיית והיסטורית הבייסבול כאבני יסוד באהדה של כל אוהד בכל זמן. יש שם גם הרבה רפרנסים לאנקדוטות מתרבות הבייסבול – הדמות המיתית של טיי קוב וכמובן קלף הT206 עצמו.
* באותו הקשר – יש פרק שלם על הקלף האגדי הזה שנעשה כחלק מסדרת 30/30 הדוקומנטרית של ESPN ונותן מושג על מימדי התופעה של איסוף קלפים וממורביליה של בייסבול ועל החשיבות של הקלף הספציפי הזה. מומלץ.
* יש כמובן את "cobb" הכמו-ביוגרפי עם טומי לי ג'ונס המעולה והופעת אורח של רוג'ר קלמנס. האמת שזה סרט על טיי קוב האדם ולא על טיי קוב השחקן וכשאני חושב על זה אין שם כמעט קטעי משחק (מה שכמובן הופך אותו לסרט מצוין לראות עם האשה)…
* סרט מומלץ מאוד למי שאוהב את התרבות שסביב המשחק – "Bleacher Bums" – קומדיה שמתרחשת רובה ככולה ביציע על חבורת אוהדים חסרי חיים שנפגשת כל יום מחדש ביציע הבליצ'רס. מסוג הסרטים שמבקרי קולנוע או סתם אנשים יחשבו שהם אידיוטיים אבל חובבי בייסבול ימותו עליו.

ספרים:
* "A Day In The Bleachers" מאת ארנולד האנו – תיאור כרונולוגי נהדר של המשחק האחרון בסדרת הגמר של 1954 מנקודת מבטו של אוהד אחד פשוט: הנסיעה בסאבוויי, קניית הכרטיס, הכניסה לאצטדיון, חימום, משחק, אליפות… יופי של ספר.
* למי שאוהב כתיבה עיונית שאינה עלילתית אני מאוד ממליץ על סדרת הספרים של Robert Whiting שכותב על בייסבול ביפן. במיוחד מומלץ "You Gotta Have Wa" הנפלא שמתאר את התרבות היפנית דרך המשחק שהם אימצו לעצמם כספורט הלאומי – ספר שהפך מזמן לקלאסיקה בקרב חוקרי תרבות יפנית (לי המליץ עליו בזמנו פרופסור מהחוג ללימודי אסיה שלא מבין כלום בבייסבול).

תומר ש 2 באפריל 2013

תגיד, מה נסגר עם השחרור של וולקר?

austaldo 2 באפריל 2013

סתם כי אני נודניק – יוסטון טקסאנס נישארים ב AFC ולא עוברים לא ל AL ולא לשום מקום אחר :P

red sox 2 באפריל 2013

ככה זה כשדוד הוא המנטור שלך…
:-)

אריאל גרייזס 2 באפריל 2013

אפשר להוציא את הבן אדם מוואלה, אי אפשר להוציא את וואלה מהבן אדם..

MOBY 2 באפריל 2013

למיטב הבנתי וזכרוני לגבי שדה החלומות השורה היא.
If you build it, he will come
הכוונה היא דוקא לייצר סגירה בין אב ובנו הסרט הוא לתת לאב חקלאי מצליח (וואחד חווה) שלא הלך עד הסוף עם החלום האמריקאי.
ולא לתת לאגדות בייסבול לשחק באמצע החווה.
כמובן שיש מסע והליכה נגד הזרם ונגד המוסכמות ועם החלומות.
כמובן קיטשי להחריד.

martzianno 2 באפריל 2013

היי – מה עם eastbound & down??? :)
דרך אגב – בול דורהאם: "מעריצה צמודה" – בעברית.
יופי של סרט. טים רובינס גדול כתמיד.

אריאל גרייזס 2 באפריל 2013

דרך אגב, שווה להגיד שיש כמה וכמה שחקני קולנוע עם אהדה מאוד ברורה לקבוצות בייסבול והם דוחפים אותם לסרטים שלהם בקנאיות. בילי קריסטל עם המטס הוא אחד והשני שהכי בולט הוא בן אפלק (יחד עם מאט דיימון) שדואגים שהרד סוקס יופיעו בהרבה מאוד סרטים שלהם (וויל האנטינג הוא כמובן הבולט שבהם)

shohat 2 באפריל 2013

כיף של פוסט. הדלקת אותי להוסיף סיפור/המלצה משלי(בקרוב). ואני דווקא מסכים לאמירה שהמיתולוגיה סביב הבייסבול טובה בהרבה מהמשחק עצמו. זה כל הכיף.

אוהד מטס בירושלים 4 באפריל 2013

תמיד נחמד לקרוא על בייסבול בעברית, במיוחד כשזה משהו אינטילגנטי.
לא ראיתי בין ההמלצות את אחד הסרטים הטובים שעוסקים בבייסבול eight men out המספר על מכירת הוורלד סירייס על ידי השיקגו וויט סוקס ב1918. אני חושב שמי שיראה את הסרט הזה יהנה יותר משדה החלומות. הסרט הזה גם מסביר למה הבייסבול לעולם לא ידביק את הפופולאריות של הפוטבול. המכירה של הוורלד סירייס היתה הלם עצום שבעקבותיו הימורים הפכו לפשע הגדול ביותר האפשרי בבייסבול. מי שחושב שהשימוש בסטרואידים נתפס כפשע צריך להבין את נושא ההימורים. להערכתי בונדס וקלמנס יכנסו להיכל התהילה לפני פיט רוז או ג'ו ג'קסון.
אני גם לא שותף לבכיות על מצבו של הספורט. כל השוואה עם הפוטבול היא לא עניינית בגלל האופי השונה של שני סוגי הספורט.
ההשוואה הנכונה היא עם העבר ונראה שבהשוואה כזאת המצב הוא יותר מטוב. נקודה אחרונה. אני חושב שהבייסבול מצליח הרבה יותר בעשיית רווחים באינטרנט מפוטבול או כדורסל ומצליח למשוך הרבה עניין גם מחוץ לארה"ב (לא רק צופים אלא ספורטאים)

Botanical Slimming 18 ביוני 2013

בייסבול, פתיחת עונה. רשימת קריאה | התנהגות בלתי ספורטיבית

Comments closed