שבתרבות – משחקי הכס ועוד נקודות לסיכום השבוע

משחקי הכס, תפילות בכותל ואמנון דנקנר, הכל בסיכום השבוע שלכם

1. יש הרבה דברים לדבר עליהם השבוע, אבל אני חושב שאי אפשר לפתוח בלי החוויה הכי חשובה בשבועיים האחרונים – זאת של "משחקי הכס", כמובן.

אין בדעתי לכתוב ביקורת מפורטת על כל פרק ופרק, בוואלה! עושים עבודה מצוינת עם הבלוג שלהם (אל תכנסו אם אתם לא רוצים ספויילרים). אני רק רוצה לדבר על התחושה הכללית.

והתחושה הזאת היא של איטיות.

2. אם הייתי כותב את הביקורת הזאת רק אחרי הפרק הראשון הייתי נשמע הרבה פחות מפויס, אבל הפרק השני הגביר (טיפה) את הקצב וגם נתן לנו כמה וכמה סצינות נהדרות אבל גם אחריו קשה להשתחרר מהתחושה שמישהו פה מנסה לאכול קצת יותר מדי.

אני חושב שבנקודה מסוימת, היוצרים של הסדרה היו צריכים להגיד – עד כאן – ולהפסיק לפתוח עוד ועוד עלילות משנה עם עוד ועוד דמויות חדשות.

בגלל עומס הדמויות והעלילות, כל אחת מהדמויות מקבלת זמן מסך מועט בלבד, בלי יכולת להקשר אליה או לפתח עומק אמיתי. חמש שניות מזה, עשרים שניות מההוא והלאה – הוא נעלם לנו לפרק-שניים. עד הפעם הבאה שהוא חוזר אתה כבר לא זוכר איפה הוא היה ומה הוא עשה בפעם שעברה.

זה אולי טוב בשביל סדרת ספרים, זה הרבה פחות טוב בשביל סדרת טלוויזיה שנמשכת עשרה פרקים לעונה בקושי.

3. חוץ מזה, מה עם קצת אלימות וסקס?

4. עוד משהו שאני צריך להוציא מהמערכת.

כמו שכבר כתבתי פה, בחודשים האחרונים חזרתי לחיקה החמים של האקדמיה , מה שאומר שאני צריך להסתובב בקרב אותם סטודנטים צעירים, אלו שיצאו השבוע נגד כוונת האוצר להעלות את שכר הלימוד שלהם.

חמור מכך, אני אפילו משתתף (טוב, נוכח) בקורס מתואר ראשון, בו נמצאים כמה עשרות של סטודנטים צעירים ועליזים.

עבר הרבה זמן מאז התואר הראשון שלי, אז שכחתי כבר מה זה להיות סטודנט לתואר ראשון. שמחת החיים. ההורמונים המשתוללים (במיוחד ברגע שמתחיל הקיץ). אח, הנעורים.

אתם צריכים לראות אותם נכנסים לכיתה, קורנים מאושר. אורגיה של חיבוקים ונשיקות (אני לא זוכר שאנחנו היינו מתחבקים כל כך הרבה. או בכלל) כאילו שהם לא נפגשו רק אתמול.

ועל כן אני אומר ליאיר לפיד – תעלה את שכר הלימוד, יאיר! למה רק אנחנו צריכים להסתובב כבדי מראה כל היום? הגיע הזמן שמישהו יוציא מהם את כל שמחת החיים הבלתי נסבלת הזאת!

5. ואם נהיה רציניים, אני מוכרח לומר שמכל המלחמות של הסטודנטים, שגם לי יצא להשתתף בהם בזמנו (אי אז בשביתה הגדולה של 99. גם אז ביבי היה בשלטון) דווקא זו של שכר הלימוד תמיד היתה הלא נכונה בעיניי.

אין ספק ששכר לימוד גבוה מעיק על הסטודנטים (וההורים שלהם) אבל ישנם דברים שמעיקים הרבה יותר וכדאי היה לטפל בהם קודם.

עלות שכר הדירה של סטודנט, למשל, גדולה בהרבה מזו של שכר הלימוד, וטיפול ממשלתי בהורדת מחירי השכירות היה כיוון הרבה יותר נכון למלחמה מאשר שכר הלימוד, למשל.

6.  אומרים עליי שאני מסתובב יותר מדי בפייסבוק, אבל בלעדיו – איך הייתי קורא סטטוס נפלא שכזה על הצפירה?

הרבה מאוד שנים כאב לי כשאנשים השוו את העמידה בצפירה לאכילה פומבית בתשעה באב, למשל. זה הפריע לי כי הראשון הוא משהו של המדינה ואילו השני הוא משהו דתי, שאין סיבה שתקיים אותו אם אתה לא מאמין.

אבל אם אתה קורא את הטקסט הזה, אולי בעצם יש הגיון פה, כי אם הצפירה היא אכן בטקס חילוני, לא פלא שלדתיים, בטח חרדים, קשה איתו. אל תשפטו אותם. בעצם, אל תשפטו אף אחד שלא רוצה לקיים את הטקס הזה.

בקיצור, חלאס עם ההתחשבנויות על מי שעמד ומי שלא עמד בצפירה. שכל אחד יעשה מה שמתאים לו.

7. ואם בטקסים עסקינן, השבוע (כמו כל ראש חודש בזמן האחרון) חודש העימות בכותל בין נשות הכותל שרצו להתפלל עם תפילין וטלית לבין המשטרה שניסתה למנוע מהם את זה.

אני רוצה שתסתכלו שניה בתמונה הזאת, שבמקרה מצולמת בה ידידה שלי ששופטת אף היא בליגת הפוטבול הישראלית:

1483280-18

אני זוכר את הקטע של ההנחת תפילין בבוקר. אני יודע שאישית די שנאתי את זה וכשהפסקתי להיות דתי, זה היה הדבר הראשון שהפסקתי לעשות.

אני מניח שאפילו אם אתה בן אדם מאוד מאמין, הנחת תפילין הוא בין הדברים הפחות כיפיים בדת. בחורף זה קר, הרצועות לוחצות, צריך להסתובב עם הדבר הזה לכל מקום ולסדר אותו כל דקה ובכלל – לך תצדיק לעצמך הנחה של עור מת של פרה על הראש.

בקיצור, אני לא יכול להבין למה מישהו ירצה לשים את זה עליו.

אבל הבחורות שבתמונה רוצות. כי זאת האמונה שלהן. והן רוצות לעשות את זה במקום הכי קדוש ליהדות. ועדיין, מדינת ישראל לא נותנת להם. כי מדינת ישראל החליטה שיש רק יהדות אחת.

אין לי דרך להסביר כמה זה מעצבן אותי

8. ניסיתי לחשוב מה היתה התגובה הראשונה שלי לידיעה שאמנון דנקנר נפטר ולא הצלחתי למצוא כלום. שום דבר. אדישות מוחלטת.

כמו כולם, גם אני הכרתי את דנקנר דרך הכתיבה שלו, העריכה שלו וגם דרך "פופוליטיקה", אבל בניגוד להרבה שכתבו בשבחו, אני אף פעם לא התרגשתי, לא ממנו ולא מהכתיבה שלו.

התחושה שלי היא שדנקנר היה בעיקר פרובוקטור. הוא ידע לכתוב וידע להופיע בטלוויזיה אבל נדמה שהטבע שלו היה לעורר פרובוקציה.

9. הפרובוקציה החמורה ביותר בעיניי היתה ההתיצבות שלו לצד אריה דרעי. קראתי אנשים שמשבחים אותו השבוע על העמידה "האמיצה" שלו לצד דרעי, אבל לטעמי מדובר בדיוק במה שהיה רע בדנקנר.

לא כי עמידה לצד מישהו שהורשע היא דבר רע כשלעצמו אלא כי דנקנר שם את עצמו למייצג האליטה האשכנזית שתומך בשכבה הספרדית החלשה – שזה לא רע בפני עצמו – רק שהוא עשה את עם אריה דרעי שהורשע על קבלת שוחד ובכלל לטובת ש"ס – מפלגה שמעולם לא פעלה לטובת הבוחרים שלה אלא רק דאגה להשאיר אותם במקום שבו הם יוכלו להמשיך להיות מקופחים ולהצביע ש"ס שוב.

לא לוחם צדק היה מר דנקנר, סתם פרובוקטור פשוט.

10. במעבר חד קמעה. שאלו אותי בעבר מה אני חושב על "בית הקלפים", אז אחרי שראיתי כבר כמה פרקים אני יכול לומר לכם את זה – אני לא מתרשם.

הבעיה העיקרית בסדרה הזאת היא ההחלטה התסריטאית, שכאילו נלקחה משנות השמונים, לתת לדמות הראשית לדבר אלינו.

מדובר בהחלטה טפשית, לטעמי, כי היא מעצבנת את האוזן אבל בעיקר כי היא מתייחסת אליי, הצופה, כאל אידיוט.

אתם רוצים לתת לי עלילה מתוחכמת? מעולה. אבל תנו לי להבין מה הדמות רוצה להשיג לבד. מה הכיף בזה שיסבירו לי מראש מה הולך לקרות?

אני אסכם את זה במילים של עידו, חבר מהמילואים – אני לוקח פרק רנדומלי מ"הבית הלבן" כל יום על הסדרה הזאת.

11. חוץ מזה, גיליתי השבוע שאני הרבה יותר חד אבחנה משרלוק הולמס ב"אלמנטרי". לו לוקח פרק שלם למצוא מי הרוצח, לי לוקח בדיוק 10 דקות. איך? פשוט תזהו מי הוא השחקן האורח עם פרצוף שמוכר לכם מסדרה אחרת – וזה הרוצח. ומה הכיף בזה בדיוק?

12. שני לינקים לסיום. הראשון, אלכסון – פרויקט תרבות חדש של אתגר קרת ורבים אחרים שאם אתם חובבי תרבות, אתם חייבים אותו בפייבוריטס שלכם. נראה מעולה.

והשני, בשביל הכיף, אוסף שירי פתיחה משנות השמונים שאספו לנו בוואלה. לכו תשמעו את מקגוויר או פרקליטי אל איי. נוסטלגיה טהורה.

מחפש סיבות לאופטימיות
עונת המלפפונים 13: אין בושה, אין ביקורת

71 Comments

מתן גילור 12 באפריל 2013

צודק, מי שירתה יעמוד בצפירה ומי שלא – לא, אבל אל תוציאו מילה שאני נוסע בכיפור.

לגבי דנקנר – למה כולם היו כ"כ מופתעים שהוא נפטר? זה מה שקורה שאתה אדם מבוגר שמזניח את הגוף.
לאורך השנים, אהבתי את ההתבטאויות ה"חצופות" שלו, אבל שנה שעברה הוא עבר את הגבול. לאחל ללדור להתאבד, היה קצת יותר מדי בשבילי.

אביאל 12 באפריל 2013

בקשר למשחקי הכס, דווקא העונה הם עוד קיצרו כמה דברים ביחס לספרים, שהם סיפור אחר לגמרי, לפעמים את קורא על דמות ומגיע אליה לאחר שני ספרים ושמונה עמודים שמפרידים בינהם, הבנתי גם שהסופר ממש מתעקש עם אנשי ההפקה בנוגע לחיבור עם הספרים. אבל בכללי אני מסכים עם כך ששני הפרקים הראשונים קצת תקועים, אבל יש הרבה אקשן בהמשך !

וספוילר קטן, חכה שיתמקדו בחליסי ובמהלכים שלה במזרח, מספר הדמויות והקשרים שם מוגזם מאוד, מעניין איך יתמודדו איתו בהמשך.

הופמן 12 באפריל 2013

הפרק השני של העונה החדשה של משחקי הכס הוא אחד הטובים בסדרה בעיני. זה מה שכתבתי בפייס עליו, בלי ספוילרים –
לכל סדרה יש את הרגע בו היא מכירה בערכה, מפסיקה לחפש את עצמה ומתחילה לשכלל את מה שהיא יודעת לעשות. ככה אני מרגיש לגבי הפרק האחרון של משחקי הכס.
נכון, אין בו אחת מאותן "מגה-סצנות" שיכולות להפיל לי את הראש, אם אתם מבינים למה אני מתכוון, אבל כל סצנה בתורה שמטה לי את הלסת. הכתיבה המדויקת. לכל מלה יש משמעות. הדמויות החדשות והמבטיחות (הסבתא. ת'ורוס. ג'וג'ן ריד ואחותו). מערכות היחסים עשירות הניואנסים והרפרנסים לשאלות מוסריות עתיקות ואקטואליות (קייטלין מול כלתה נחותת-הגזע), וכל אלה מבלי לאבד דבר מהיצירתיות שממשיכה לנסח דימויים יפהפיים (וארגים!) ומהמשחקיות שממשיכה לייצר תרגילים משעשעים (כמו "אולטימטום החץ הנופל" הנהדר של חברו של ת'ורוס).
הסדרה תמיד טובה, מושקעת לפרטי פרטים, משוחקת לעילא (הקרדיט לשחקנים האדירים או למי שליהק אותם?) – אבל נדמה לי שהפעם היה משהו נוסף, נדמה לי שהגיע הרגע בו הסדרה התבגרה, והיא מתחילה להבין מה התפקיד שלה.
ואולי ההתבגרות הזו מתבטאת הכי טוב בסצנה אחת, שבעיני היא אחת הסצנות הכי מיניות בסדרה עד עכשיו – למרות שדווקא בה, בניגוד לראוותנות המינית שאפיינה את הסדרה עד היום, לא הופיעה אפילו חצי פטמה. כי מין עושים קודם כל בראש, או שלא עושים בכלל.

yaron 13 באפריל 2013

אני מסכים לגמרי לגבי "לכל סדרה יש את הרגע בו היא מכירה בערכה, מפסיקה לחפש את עצמה ומתחילה לשכלל את מה שהיא יודעת לעשות"
לטעמי הפרק הראשון היה טוב יותר ובייחוד הסיפור של ג'ון סנוו.
מישהו יכול להגיד לי כמה עונות צפויות?

אביאל 13 באפריל 2013

ירון – בינתיים יש חמישה ספרים, עוד שניים צפויים לצאת בשנים הקרובות. אני מניח שנראה פיצול של הספרים הבאים אפילו למספר עונות מהסיבה הפשוטה שאת הספר החמישי לקח למחבר חמש שנים לכתוב (והוא יצא ב2011) בכל מקרה שתי העונות הראשונות היו בהתאמה לשני הספרים הראשונים. ובקיצור לפחות שבע עונות (הכל כמובן תלוי ברייטינג).

איתי 13 באפריל 2013

לא מדויק.
לקחו הספר השני והשלישי וחילקו אותם לעונה 2 ו-3.

בספרי פנטזיה ארוכים מהסוג של הסדרות, כמו כאן,יש נטייה "לרוץ" 150-200 עמודים עם אותן דמויות ורק אז לעבור לאחרות וחוזר חלילה. בסדרה זה לא יעבוד. אז לקחו את קווי העלילה המרובים וחילקו אותם לאינטרוולים קטנים יותר כדי שזה יעבור טוב יותר כסדרה.

ואני אומר את זה כצרכן ספרים מהסוג הזה- לפעמים אתה מתבאס שיש 200 עמודים רצופים של הדמויות שאתה פחות מחבב או שפחות מעניינות אותך.

אריאל 12 באפריל 2013

אפרופו נעימות פתיחה של שנות ה- 90-80, הנה הגדולה מכולן:
https://www.youtube.com/watch?v=fZKX-cf_p90

איציק 12 באפריל 2013

האמת, צודק :-)

סימנטוב 12 באפריל 2013

יש לי תגובת פבלוב לקראת הפלייאןף (במיוחד שהלוחמים שלי סוף סוף שם!)
:)

נחשון שוחט 13 באפריל 2013

מעולה!

יוני (המקורי, מפעם) 12 באפריל 2013

אריאל, ראית את בית הקלפים המקורי? בזמנו ראיתי בערוץ 1 או 2 הניסיוני. אז היא הייתה משהו, והדמות הראשית עושה פוזות למצלמה כמו פוליטיקאי.

אם לוקחים אותו קונספט אחרי 20 שנה, שכל עולם הטלויזיה התעדכן אלף פעמים, מה כבר יכולים להשיג?

גיל 12 באפריל 2013

לגבי בית הקלפים אתה לא יכול לצפות למשהו חדש שיגיע מנטפליקס. הסדרה עושה המון רעש בגלל שרעיון ההפצה שלה הוא חסר תקדים אבל צריך לזכור למה ואיך היא נוצרה. נטפליקס לקחו את מסד הנתונים הגדול ביותר הקיים (של הלקוחות שלהם כמובן) וראו מה הצופים מעדיפים לראות. מה שיצא זה שהם גילו (ממש צריך לעשות מחקר בשביל זה) שהצופים מאוד אוהבים את קווין ספייסי ודרמות פוליטיות. לכן הפיקו דרמה פוליטית שהיא רימייק במידה רבה לסדרה הבריטית. כשמכוונים לקונצנזוס החמים אי אפשר לצפות לסדרה פורצת דרך.

לגבי הסטודנטים, רצוי שהמדינה תאמץ את המודל האמריקאי של שכר לימוד גבוה אבל הלווואות בריבית נמוכה שנפרשות על פני שנים כך שכל אחד יכול להרשות לעצמו לימודים.

אריאל גרייזס 12 באפריל 2013

השיטה הזאת פשוט לא טובה לארץ, פשוט כי ישראלים גם ככה קבורים בהלוואות מרגע שהם לוקחים משכנתא. אם הם יהיו קבורים בהלוואות סטודנטים, אף אחד לא יגיע בכלל לקחת משכנתא. עלות המחיה פה יקרה מדי והשכר נמוך מדי מכדי שתוכל להחזיר את ההלוואות סטודנטים שלך בשנים הראשונות אחרי הלימודים

עוז הר אדיר 12 באפריל 2013

גיל, אתה חושב שהשיטה האמריקאית של הלוואות סטודנטים ענקיות מוצדקת? לדעתי עלות הלימודים באמריקה מנופחת בצורה בלתי רגילה ומשאירה אוכלוסיות שלמות מחוץ לשכר הלימוד, ודוחפת סטודנטים במקצועות לא מתגמלים לחוב של שנים.

גיל 13 באפריל 2013

עוז, היא בהחלט מוצדקת ומאפשרת לכל אחד ללמוד עקרונית. עכשיו, צריך לזכור שרוב הסטודנטים זכאים לשכר לימוד מופחת באוניברסיטה של המדינה שלהם ויש הרבה קרנות שעוזרות לחלשים כך שלא חייבים להכנס לחובות ענק. בנוסף, הרבה לוקחים הלוואות לא רק על הלימודים עצמם אלא על שכר דירה או אפילו קניית מכונית.

ונכון, יש חובות של שנים, אז מה? אתה משלם 100-200 דולר בחודש אחרי שמצאת עבודה בחודש כך שזה לא כל כך נורא. עניין של תרבות והרגלים אני מניח.

yaron 13 באפריל 2013

גיל, סליחה, אבל אתה עושה סלט…
בראה"ב ישנן שני סוגי הלואות סטודנטים: הלואות מדינה לעומת הלואות בנקים.
הלוואות מדינה הן בתנאים נוחים והן בהחלט רעיון מבורך.
הלוואות בנקים הן מלכודת אשראי מטורפת והמצב כרגע הוא על סף תהום.
הנה סתם דוגמא: http://abclocal.go.com/ktrk/story?section=news/consumer&id=9051883
לגבי שכר לימוד אתה צודק – ישנן לא מעט אוניברסיטאות עירוניות או של המדינה שמאפשרות לימודים מצויינים במחירים סבירים.
בקיצור – סטודנט שייקח הלוואת מדינה ויירשם לאוניברסיטה לא פרטית יוכל לקבל השכלה מצויינת בתנאים סבירים.
סטודנט שייקח הלואות מדינה והלוואות פרטיות ויירשם לאוניברסיטה פרטית ייכנס לצרות צרורות במידה ולא יצליח למצא עבודה ברמה גבוהה מייד עם תום הלימודים.

גיל 13 באפריל 2013

אני מדבר רק על הלוואות המדינה שניתנות בתנאים מאוד נוחים. כל אחד יכול לקבל אותה כך שלא נזקקים להלוואות פרטיות למי שלא רוצה.

לגבי לימודים באוניברסיטאות פרטיות זה נכון לפעמים אבל יש אוניברסיטאות יוקרתיות שאם אתה לא יכול לשלם להן הם יתנו לך סיוע כלכלי (למשל הרווארד). בסופו של דבר באמת כל סטודנט יכול למצוא אוניברסיטה זולה יחסית אבל בלי קשר לזה, ממש לא חייבים למצוא עבודה ברמה גבוהה מיידית. יש תקופה של בין חצי שנה לשנה שלא צריך להחזיר את ההלוואות הללו ואחרי זה מחזירים כאחוז מהשכר. אם השכר נמוך אז משלמים פחות וההחזר מבוצע על יותר שנים. בפועל, יוצא שאנשים משלמים בממוצע בין 200-300 דולר ברוב המקרים שזה סכום קטן יחסית לרוב העבודות.

איציק 13 באפריל 2013

גיל,
אתה לא צודק. לרוב הסטודנטים בארץ אין שום אפשרות לשלם עוד 400-600 ש"ח מעבר להוצאות שיש להם מהמשכורות שהם מקבלים בשנים הראשונות. אם זה שכר דירה/משכנתא ועוד. אני לא יודע את המצב בארה"ב אבל בארץ זה נלתי אפשרי.

גיל 13 באפריל 2013

ישראלים יצטרכו לשלם הרבה פחות כי הם לא יכנסו לחובות כל כך גדולים. הם גם לא חייבים לקחת משכנתא בהכרח, מי אמר שחייבים לקנות דירה ולא לשכור אותה? בארה"ב יש הרבה אנשים שכל החיים שוכרים דירות בלי שום בעיה.

איציק 13 באפריל 2013

לא הבנתי למה ישלמו פחות. לגבי שכר דירה, אני לא משוכנע שהוא פחות ממשכנתא, אז ההוצאה קיימת כך או כך. זה נכון שבאירופה וארה"ב מקובל לחיות עשרות שנים בשכירות (חושב שבארה"ב יותר) אך כאן יש עיניין סוציאולוגי שנכנס שאומר שדירה זה ביטחון, זה נכס כלכלי להוריש לשארי בשר וכו', וכמה שלא תרצה, לא ניתן להתעלם ממנו ללא קשר לכמה הוא צודק.

גיל 13 באפריל 2013

כי שכר הלימוד בארץ נמוך משמעותית מזה שבארה"ב וגם ההוצאות הנלוות. ישראלים לא נכנסים לחובות של 30-40 אלף דולר בגלל לימודים ולרוב הם מסוגלים לממן לפחות חלק גדול מהם בלי לקחת הלוואות גם היום. בהתחשב בזה שמשכנתאות עולות אלפי שקלים בחודש, אז תוספת של עוד מאוד בודדות לא תשנה הרבה את המצב לרעה. בכל מקרה, לאנשים תהיה בחירה והם לא חייבים לקחת הלוואות או משכנתא אם לא ירצו בכך.

איציק 13 באפריל 2013

כפי שכתבתי, הפתרון הנכון הוא כמו בצרפת או שוויץ, לימים אקדמיים חינם, כמו שבעצם למודים יסודיים ועל יסודיים. אצלנו הם בחינם בכאילו ולא באמת. במקרה זה הפסד הכנסה בטווח ארוך יצא ברווח.

גיל 13 באפריל 2013

זה פתרון מאוד לא נכון ולא צודק שרוב המדינות האירופאיות מתנערות ממנו היום. לימודים גבוהים זו השקעה בעתיד וכמו כל השקעה היא לא צריכה להגיע בחינם. סטודנטים מקבלים דיוידנים גבוהים מאוד על הלימודים שלהם אז למה שהמדינה תממן את זה?

איציק 13 באפריל 2013

כי השכלה היא לא מותרות. זה לא כמו לתת רכב מתנה. מהדיוידנד הזה נהנה לא רק הסטודנט כי אם גם המדינה.

גיל 13 באפריל 2013

מי שנהנה בראש ובראשונה זה הסטודנט שמרוויח יותר כסף ממי שלא הולך לאוניברסיטה. זה אולי לא מותרות אבל כן השקעה ועל השקעות צריך לשלם בסופו של דבר.

איציק 13 באפריל 2013

אותו דבר ניתן לומר על החינוך בבית-ספר יסוד, חטיבת הבינים והתיכון.

גיל 14 באפריל 2013

זה לא אותו הדבר כי מה שהזכרת זה חינוך חובה. אנחנו מצפים מכל אזרח שתהיה לו השכלה בסיסית. תואר אקדמי לא נכלל בזה וזה רשות.

איציק 14 באפריל 2013

זה עניין סמאנטי בלבד. אנחנו מדברים על מה צריך להיות. מדינה יכולה להחליט שחובה רק 5 שנות לימוד ורק זה יהיה חינם. האם זה יהיה מקובל עליך? לדעתי לומר שכיוון שהוחלט שיש בסיס חובה כל השאר בתשלום זה לא נכון וזה לרעת המדינה. המדינה נותנת פטורים על דברים שאינם חובה כי רואה חשיבות בכך. אותו דבר עם חינוך על יסודי שזה טכנאי, הנדסאי, תואר ראשון. כל זה צריך להיות חינם. זה שקודם כל האזרח מרויח לא צריך להיות שיקול. השיקול הוא שהמדינה מרויחה ובגדול ולטווח ארוך הרבה יותר מהשקעה בהשכלה חינם. הרווח הוא לא רק כלכלי ישיר כי אם גם תרבותי, חברתי וכול דבר טוב שאתה יכול לחשוב עליו.

גיל 14 באפריל 2013

זה לא עניין סמנטי אלא עניין מהותי. אנשים יכולים להתפרנס בצורות שונות ואם לא תלמד באוניברסיטה עדיין תוכל למצוא עבודה סבירה. האם באותה מידה היית בעד שהמדינה תשלם לאנשים כספים כשהם פותחים עסק חדש? הרי זה גם טוב לכלכלה. בשורה התחתונה, מי שנהנה הכי הרבה מהתואר אלו האנשים עצמם וזו השקעה לטווח ארוך מצידם.

איציק 14 באפריל 2013

לא נראה לי שנגיע להסכמה אז נשאיר את הנושא במחלוקת.

איציק 13 באפריל 2013

השיטה צריכה להיות אירופאית, כלומר לימודים חינם ומעונות זולים. אם לחזור לפוסט שמתן כתב (נדמה לי) על השקעה א-מחזורית, אז דוקא עכשיו זה הזמן להשקיע בהשכלה ובמיוחד במחקר, אך לא רק. כאשר נראה ניצני יציאה, אז יהיו עתודות גם שם מהנדסים, גם חוקרים גם מחקרים בשלים לפיתוח. זה למשל מה שעשו בשוויץ, הגדילו את תקציבי המחקר. בארץ זה לא מספיק, צריך גם להוזיל קיצונית את הלימודים. שכר הלימוד בארץ נחוך יחסית ל-UK או USA, אך מבחינה זו הן דוגמה רעה. אם זה יגדיל את הגרעון שיגדיל. לא רוצים להגדיל את הגרעון, שיקצצו עוד בביטחון, דתות, או כל משרד אחר. מה שהיה פעם מע"צ (לא זוכר מה שמם היום) למשל, זה בור ביזבוזים ענק שעושה עבודות יזומות ללא צורך רק שלא יקצצו לו. אז שיקצצו, וירידו שכר לימוד.

עופר 13 באפריל 2013

אני לא מכיר את השיטה האמריקאית. השיטה האוסטרלית אומרת שאם אתה לא מרוויח מספיק אתה לא מחזיר את ההלוואה. אתה מתחיל להחזיר אותה רק מהרגע בו אתה מרוויח מעל סכום מסויים וכל עוד אתה ממשיך להרוויח מעליו.

איציק 12 באפריל 2013

איך אפשר להשוותבין צפירה לתשאה באב???
זה אפילו לא באותה סקלה, לא קרוב, ולא רואים עם האבל, או כל טלסקופ אחר. ראשית, אם יבקשו ממני לזכר תשעה באב ללא לאכול שתי דקות בחוץ, אמנע אפילו שלוש דקות; שנית, אם כבר אז צריך להשוות עם כיפור, ופה אני בעד, בגלל המשמעות הפילוסופית ופחות הדתית של משמעות היום; שלישית, לדתיים יש צום ביום כיפור, תשעה באב, צום גדליה ועוד, אז יש גבול, מה מהם מבקשים? שתי דקות ביום הזיכרון לשואה ולגבורה (כאילו שלהם לא נפל אף אחד, ואל תספרו לי שהם זוכרים בדרך אחרת, אני יודע ומכבד זאת), ועוד 3 דקות במצתבר ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. חמש דקות, אני חוזר, חמש דקות במצטבר. אתה משווה זאת עם מספר ימים? אין פה שום הקבלה, רק רעות רוח. אם היו מגיעים לטכס הזכרה נוצרי או מוסלמי, לא היו חושבים פעמים ומתנהגים בהתאם כדי לא לפגוע בקדושת המת, ובטכסים של מדינה/דת אחרת. כאן הם עושים זאת מסיבה אחת ויחידה, להכאיס (אין איסור בהלכה לעמוד, פשוט גם אין מצווה כזו), וכן, אני כואס. הם הצליחו, אבל לא ניצחו.

סימנטוב 12 באפריל 2013

מסכים פלוס, כל מילה

אהד 12 באפריל 2013

בתור מישהו שקרא את פסד על נשות הכותל במהלך הלימודים, אני יכול להגיד לך שקודם כל ומבלי להתייחס לשאלה, מה שהכי מפריע לי הוא הצפצוף על החלטת ביהמש העליון. הבחורות הללו פשוט עוברות על החוק.
מבחינתי, הנימוק המשכנע ביותר מדוע לא לאפשר להן להתפלל בתוככי הכותל הוא הטענה כי אמונה (אמיתית וכנה ככל שתהיה) לא תמיד מספיקה על מנת להקים לאדם זכויות במקום מסוים. יתכן שהרפורמים מהווים זרם לא מבוטל מהיהדות בארה"ב, אולם בישראל הם מהווים אחוז מבוטל. אם מחר אדם יחליט שהוא רוצה לזבוח שם חזיר בהתאם לאמונתו (הכנה), אף אחד לא יאפשר לו לעשות כן משום שבסופו של היום – מדובר באדם אחד. וכבר אמרו לפני שכמות עושה איכות.

לגבי משחקי הכס מסכים לכל מילה, העלילה מורכבת ונמתחת מדי. יש עשרות דמויות ואני יכול להגיד בלב שלם שבניגוד לסדרות אחרות, לא אכפת לי מאף אחת מהן (למעט אריה התותחית). יחד עם זאת, אני עדיין מחכה לימי חמישי בערב.

אריאל גרייזס 12 באפריל 2013

נכון, הן עוברות על החוק. לפעמים צריך לעשות את זה בשביל לשנות חוק טפשי.
אני לא קונה את ה"ואם מישהו יחליט לשחוט חזיר/להשתין על הכותל וכו'". א. כי גם אם היית מחליט לשחוט חזיר ברחוב היית נעצר וב. כי שחיטת חזיר פוגעת באנשים, הנחת תפילין על ראש של אשה אין בה שום דבר נגד היהדות.

הכותל הוא אתר דתי יהודי וככזה צריך להיות לכל הזרמים ביהדות. אתה אומר שהאורטודכסיה היא היהדות השלטת בארץ, אני אומר שטויות – החילוניות (או המסורתיות) היא היהדות השלטת בארץ. ועדיין, ליהדות האורטודוקסית יש שליטה מוחלטת על הכותל, כאילו הוא של אבא שלהם.

yaron 13 באפריל 2013

אהד, מסכים עם כל מילה. העיניין הוא שבית המשפט העליון לא עושה עיניין מהצפצוף הזה… מדובר פשוט בקריצת עין.
לא חייבים ללכת לקיצוניות של חזיר – אתה מאמין שבית המשפט היה מאפשר תפילה כזאת של נשות אל אקצה, או נשות כנסיית המולד/הקבר בהתאם לאמונתם הייחודית?

אהד 13 באפריל 2013

אריאל – זה פשוט שטויות שלפעמים צריך לעבור את החוק.. הן מיצו את כל ההליכים שלהן בבית המשפט ולאחר שהוא דחה (חלקית) את עתירתן הן השתמשו בלובי הרפורמי היהודי שבארה"ב כדי להפעיל את יו"ר הסוכנות שרנסקי. ככה שלהפוך את זה למרי אזרחי רומנטי זה במקרה הטוב נאיביות. לגבי החזיר, כנראה נתתי דוג' לא טובה – לא התייחסתי לקטע של השחיטה, אלא פשוט ניסיתי להביא דוג' אבסורדית שתמחיש את הנק' שלי.
בכל מקרה, הטיעון של נשות הכותל בביהמש היה כי פגיעה ברגשות האורתודוכסים בשל לבישתן את התפילין לא אמורה למנוע מהן לממש את זכותן החוקתית לחופש הדת. בהתאם לטיעון הזה, איך אפשר למנוע מאדם מאמין לשחוט חזיר בהתאם לדתו רק בשל הטענה כי הדבר פוגע ברגשות אחרים??

אתה גם טועה בנוגע לחילונים ולמסורתיים – אני אדם מסורתי וחברתי היא חילונית. בכל זאת, נק' היחס שלנו היא היהדות האורתודוכסית. אם תרצה או לא, רוב היהודים במדינה משתייכים או מזדהים (כל אחד עד רמה מסוימת) עם האורתודוכסיה.

עופר 13 באפריל 2013

ראשית נשות הכותל זו קבוצה הפועלת על פי כללי האורתודוקסיה כוללת נשים משלושת הזרמים – אורתודוקסיות, קונסברטיביות ורפורמיות. אז ההבחנה כאן היא לא בין אורתודוקסיה לרפורמה, אלא בתוך האורתודוקסיה. זה שהחרדים החליטו שהם האורתודוקסיה ואין בלתם זה נחמד, זו רק לא המציאות.
אשמח לשמוע, בנוסף, בתור מי שנקודת המוצא שלו היא אורתודוקסית האם ומדוע מפריע לך שנשים יניחו תפילין, יקראו בספר תורה ויתפללו?
בנוסף אשמח לשמוע מדוע אתה חשוב שלפי האורתודוקסיה המעשה שלהן אסור?

עופר 13 באפריל 2013

קודם כל ההנחה שנשות הכותל רפורמיות פשוט לא נכונה. מדובר בקבוצה הכוללת נשים אורתודוקסיות, קונסרבטיביות ורפורמיות שמתפללות תפילה כשרה לחלוטין על פי ההלכה האורתודוקסית (מנין נשים). במילים אחרות – מדובר לכל דבר ועניין בקבוצה אורתודוקסית על פי מנהגיה. נכון זה משהו חדש, אבל זה משהו אורתודוקסי חדש (וחדש זה יחסי, נשות הכותל עצמן קיימות כבר 20 שנה).
בנוגע ללהתפלל על פי מנהג המקום (הסיבה שבג"ץ אסר עליהן להתפלל ברחבה( – נשות הכותל מתפללות כבר 20 שנה, זו כבר מסורת. הגיע רב הכותל והחליט שהוא קובע מה מנהג המקום ועל פיו ישק דבר.
עכשיו גם עולה שאלת חופש הדת, נושא ממנו התעלמת לחלוטין.
מה גם ששאלת למי שייך הכותל היא הרבה יותר רחבה. רב הכותל החליט שהכותל הוא בית כנסת חרדיי ולכן לא יהיו בו השבעות של צה"ל אם הישיבה מעורבת וכד'. נשות הכותל נלחמות בשביל כולנו כדי להחזיר את הכותל לציבור.

בני תבורי 12 באפריל 2013

לפני כמה חודשים סיימתי להקליט עבור ספריית העיוורים את הספר הראשון בסדרה "שיר של אש וקרח" – A Game of Thrones. למעלה משמונה מאות עמודים. תפילה אחת ליוותה אותי לאורך כל סשן ההקלטה, ריבונו של עולם, תעשה שג'ורג' מרטין יהיה ג'י קי רולינג… כאילו, מה נסגר אתך בנאדם, סדרה של שבעה ספרים שאת הראשון כתבת ב 96' ועוד לא סיימת את כולה? מה הטיזינג הזה?
אני בהחלט חושב שהסדרה אדירה, אבל גם מודע לנפילות חסרות עניין של עלילות משנה די מיותרות. חבל.
לגבי בית הקלפים, קריינות או מה שנקרא Voice Over היא השיטה הרצויה יותר לחיבור בין קטעים בעלילה, בוודאי יותר מאשר כתוביות. זה רע הכרחי שעדיף בלעדיו, אבל לא תמיד אפשר.
וכן, דנקנר היה פרובוקטור.

סחבק 14 באפריל 2013

שאפו על קריאת הספר בקול רם לטובת העיוורים. באמת תהיתי האם עושים את זה לספרים בקנה מידה כזה.
האם מוסיפים טונציה "מפרשנת" או שמקריאים את זה "יבש"?

Amir A 12 באפריל 2013

בעיתוי מושלם אני בדיוק צופה עכשיו בכל הפרקים של הבית הלבן דרך נטפליקס. לטעמי הסידרה הזו לא מצליחה לשרוד את מבחן הזמן. בצפיה ראשונה היא היתה פורצת דרך, אבל עכשיו, כשאני מתמקד יותר בדמויות, היא די מעצבנת. כל הדמויות המרכזיות צודקות וחכמות ואם הן טועות זה לא בכוונה ובסופו של דבר הן יכו על חטא ויבחרו בבחירה הנכונה. וכמובן שהתסריטאים הרגישו ממש טוב עם עצמם על כל דיאלוג שנון לכאורה שהם דחפו כל 22 שניות. היום זה נשמע לי כמו מונולוגים פתטיים שכתבו תלמידי שנה ראשונה בקורס מבוא לכתיבה. משהו כמו המונולוגים של דוקטור קוקס מסקראבס רק בנסיון להיות רציניים.

דרור 12 באפריל 2013

אני דווקא חולק עליך בעניין הזה.
העניין הוא שהסדרה הזו מצליחה לשמר בעיות פוליטיות, אתיות ומדיניות לאורך השנים. הפרקים הטובים באמת הם לא בעונות הראשונות, אלא דווקא כשהם התקדמו הלאה. ככל שהשלטון היה מבוסס יותר, עלו יותר שאלות של איך משפיעים, והם התמודדו איתן בצורה מעניינת – לאו דווקא כהצלחות מסחררות (למען האמת, לפעמים נראה שהם בעיקר לא מצליחים לעשות משהו למרות כל השכל שיש שם), אלא בדברים ושינויים קטנים.
וכשאתה מבין איך השלטון פועל, אתה מבין כמה זה קרוב למציאות.
אז נכון, אם באמת רוצים לראות איך נראית פוליטיקה אמיתית, צריך לראות את "כן אדוני השר" (ואת ההמשך של "כן אדוני ראש הממשלה"), שאחרי כמה שנים של היכרות מעמיקה עם משרד הפנים והמשפטים, אני יכול להגיד לך שאני מכיר כמה פקידים בארץ שיכולים ללמד את סיר האמפרי דבר או שניים, אבל כדרמה, "הבית הלבן" (או ה"אגף המערבי", בשמו המקורי) הוא סדרת דרמה טובה מאוד.
וכן, בית הקלפים הבריטי היה טוב יותר. אבל זה נכון לגבי כל סדרה.

אריאל גרייזס 12 באפריל 2013

הביקורות שאתה אומר כרגע עלו גם בזמן אמת, שום דבר לא השתנה – לא הדיאלוגים השנונים מדי ולא המוסריות המדהימה של כל אחת מהדמויות (שזה טיפוסי לכל הדרמות של אהרון סורקין).
ההבדל, אני חושב, זה שהיום אנחנו הרבה יותר רגילים לדרמות פוליטיות של נבלים (הסדרה על ראש העיר של שיקגו, למשל)ולכן זה נראה לנו נורא נאיבי.
ועדיין, זה עדיף על בית הקלפים האמריקאי.

S&M 12 באפריל 2013

משחקי הכס מבאס את התחת. אין כבר דמויות כמו נד סטארק שאתה מכיר ומזדהה. מרוב טוענים לכתר, אני כבר לא מבדיל ביניהם. זה נראה כמו שלב הבתים, חייבים לעבור לשיטת נוקאאוט. אבל הבן שלי אומר שהספר השלישי עליו מבוססת העונה השלישית הוא הכי טוב.

בעניין תשעה באב אתה טועה לחלוטין. זה לא יום דתי, והוא לא שונה בכלום מיום הזיכרון לשואה. העובדה שהרסו מוסד פולחן דתי לא הופכת אותו ליום דתי. זה לא ציווי דתי, אלא יום זיכרון לאסון לאומי. חורבן בית המקדש הוא "שולי" כשבנוסף אליו נטבחו מאות אלפים, והוגלו מליונים. הרס המקדש הוא שולי כי הוא רק עשה טוב ליהדות, כשאילץ מעבר מפולחנים פיזיים לפולחנים אינטלקטואליים. בכל מקרה, תשעה באב הוא לא אירוע דתי אלא יום זיכרון. מי שמזלזל בו, זה כאילו בעוד 2000 שנה יזלזל בזיכרון השואה.

קשקשן בקומקום 13 באפריל 2013

מסכים לגבי תשעה באב ואני חילוני מובהק תמיד טענתי שאין קשר לדת. מצד שני כל תפיסת ימי הזכרון (ויום כיפור) בארץ היא תפיסה חסרת סובלנות – הרוב ה"ליברלי" דורש מהמיעוט להתחשב בו ולא מבין שזה אמור להיות בדיוק ההפך.

כמובן שאני לא בעד פגיעה מכוונת ובפרהסיה ברגשות הציבור אבל צריך להבין שהתחשבות היא משהו שאמורים לתת, לא דורשים לקבל.

לן דוסון 12 באפריל 2013

סעיף 11 נכון בערך לכל סדרת משטרה – זה חוק ידוע… במיוחד בחוק וסדר.

סימנטוב 12 באפריל 2013

את בית הקלפים עדיין לראיתי (צחוק הגורל מקליט ומחכה לעוד כמה פרקים לפני שאתחיל). לא לחוץ לי על הסדרה כי אני בטריפ לא נורמלי מ'הממשלה' (Borgen) לא רוצה להתחיל עם הסופרלטיבים מאחר ויהיה קשה להפסיק…
משהו כאן צופה בסדרה?

רוק אנד רול 12 באפריל 2013

בית הקלפים אכזבה גדולה יחסית למקור האנגלי

רוק אנד רול 12 באפריל 2013

בבקשה תכתוב פעם על העונה השניה המעולה של המשרד הישראלי

אריאל גרייזס 12 באפריל 2013

היא יושבת אצלי בממיר כבר איזה חודש ומחכה. עוד לא הגעתי לזה

עורב סגול 12 באפריל 2013

10 שבועות של פרק חדש של משחקי הכס, משכיחים מעט שאנחנו ב 30 השבועות ללא פוטבול

דרור 12 באפריל 2013

1. לגבי נשות הכותל – זו המחלה של חוסר הליברליות בארץ, בכל מה שקשור בדת. אבל לא רק בדת. איכשהו, בארץ יש תפיסה שצריכה להיות תשובה אחת נכונה בלבד לכל שאלה. רק אחת. לא יכול להיות שתאהב את בנזין ואת תיסלם. אתה צריך לבחור. לא יכול להיות שתעודד את מכבי תל אביב באירופה, כי אתה לא אוהד אותה בארץ. לא יכול להיות שגם אייפד וגם טאבלט של אנדרויד ישמחו אותך. אתה חייב לבחור, וגרוע מזה, לשנוא את כל מי שבוחר אחרת ממך.
2. נשות הכותל מבקשות לקיים מצווה שהן מאמינות בה. לכאורה, זה לא צריך להפריע לאף אחד. בעיני המצווה הזו מטופשת לחלוטין, כמו כל דבר שקשור בדת (בכל דת). אבל זו בדיוק המשמעות של ליברליזם – אתה לא מכתיב למישהו אחר מה נכון ומה לא נכון. זכותו של כל אדם לקיים את אמונתו, טפשית ככל שתהיה, כל עוד הוא אינו מונע מאדם אחר מלקיים את מצוותיו, או פוגע בו פיזית. מעבר לכך, זה הכל רטוריקה.
3. בית המשפט העליון פסק פעמיים בעד נשות הכותל, אבל כשהדבר הגיע אליו בפעם השלישית, הוא אימץ, ברוב דעות, את פשרת "קשת רובינסון". אני לא כל כך מבין למה הסטיה הזו מההחלטות הקודמות (ואני נתלה באילן גבוה כשופט מישאל חשין בחוסר הבנה זו, שהיה חלק מדעת המיעוט באותו פסק דין), אבל אין ספק שההחלטה הזו אינה מתיישבת עם הרטוריקה של בית המשפט גם בפסק הדין הזה. כך או כך, נראה לי שהפשרה ששרנסקי הציע דווקא יכולה להיות פתרון מצוין לכולם. אפשר לקוות שיהיה להן שכל להסכים לכך.
4. גם אני לא הרגשתי כלום לגבי דנקנר, אבל אני חייב לציין שהדברים שקלמן ליבסקינד כתב עליו די שכנעו אותי. החשיבות הגדולה של עורך של עיתון זה להביא מגוון דעות (ב"הארץ" כנראה לא יסכימו איתי, אבל כנראה שהם לא יסכימו איתי על כמה דברים יותר חשובים ממילא). אם הוא הצליח לעשות את זה, זה חשוב יותר מעמדה כזו או אחרת שהוא הביע בשלב כלשהו.
5. וש"ס אכן מביאה נזק לבוחריה, אבל זה לא אומר שמה שנעשה עם דרעי היה מוצדק. אין קשר בין הדברים.
6. הקריאה שלו ללדור להתאבד הייתה פרובוקציה, על המשקל שבו נוהגים לומר לפוליטיקאים ש"ביפן כבר היו עושים על זה חרקירי". איכשהו, הפקידות אצלנו פטורה לחלוטין מאחריות. זו הייתה דרך צולעת להביע עמדה, אבל במהות, היא נכונה מאוד.

קשקשן בקומקום 13 באפריל 2013

עופרה חזה או ירדנה ארזי?
מייקל ג'קסון או פרינס?

אהד 13 באפריל 2013

ביהמש די איים על החרדים ועל המדינה לגבש פשרה, אחרת הוא יפסוק נגדם. קריאה מדוקדקת של כל פסקי הדין מדגישה את זה. בכל מקרה, חופש הדת הוא לא אמירה מקודשת שבעת שומעה כולם חייבים להשתתק. מדובר בשאלה של אינטרסים – למשל חופש הדת של המוסלמים אמור לאפשר להם להתפלל ללא הגבלות בהר הבית. ועדיין, הצבא משיקולי ביטחון מונע מחלקם לעשות זאת בתקופות מסוימות (בכוונה הבאתי את הדוג' הזו). כאן, עומדת אמונה של מספר מועט של ישראליות אל מול פגיעה ברגשות האורתודוכסיה בקודש הקודשים והחרפת משבר האמון בקרב הציבור היהודי בארץ. יתכן שזה נשמע שטויות בשבילך, אבל לא בשביל בגצ, אשר פסק את שפסק. ושוב, אם בעוד שלושים שנה אפילו 10%מהעם ישתייכו לזרם הרפורמי, תאמין לי שאני אתמוך בזכותן להתפלל כאוות נפשן. אבל לא כרגע.

דרור 13 באפריל 2013

אתה רק מתעלם מהפסיקות הקודמות של אותו בג"ץ, שדווקא קבע שזכותן לפעול על פי דרכן.
בג"ץ לא איים על אף אחד. הוא פשוט לא הסכים שהמדינה תמשיך להפר את החוק. אז המדינה מצאה את ה"פשרה" של קשת רובינסון. לבג"ץ, שנמאס לו לריב עם המדינה בעניין הזה, היה נוח לאמץ את הפשרה, במקום לדבוק בעקרונות של חופש הביטוי.
הטיעון של פגיעה רגשית הוא חסר כל משמעות. ואם הם נפגעים רגשית מזה שאני אוכל חמץ בפסח אני צריך להתייחס לזה? ואולי דווקא התעטפות בטלית של גברים פוגעת ברגשותיי, אז צריך למנוע את זה מהחרדים?
הנקודה היא שעל מנת להיות הוגנות, שאלות כאלו חייבות להיענות באופן ניטראלי מבחינת נקודת המבט שלהן. החופש אמור להיות זהה לכולם – אם אני מבקש לקיים מצווה מסוימת, והיא לא פוגעת פיזית באף אחד אחר, איו סיבה שאני לא אוכל לקיים אותה. לא משנה מי אני ומה אני. ובמדינה ליברלית, זה לא משנה גם אם אני רוב או מיעוט, הזכות הזו תינתן לי (בעוד לגישתך רק לרוב יש זכות כזו).

עופר 13 באפריל 2013

אין "פגיעה ברגשות האורתודוקסיה". נשות הכותל הן חלק מהאורתודוקסיה. יש פגיעה ברגשות החרדים. אם נתחיל להתחשב בפגיעה ברגשות החרדים הם ינהלו את המדינה וכולנו נשמור שבת.

red sox 12 באפריל 2013

דנקנר לא יצא להגנת דרעי מתוך הזדהות עם קיפוח, עם תחושת רדיפה או כל צידוק מוסרי אחר, ותתפלא אבל גם לא בשם הפרובוקציה. הוא נעמד לימינו פשוט כי דרעי היה חבר שלו. זה עד כדי כך פרוזאי וזה בדיוק מה שהפריע לי אצלו – שכל העקרונות הקדושים שהוא הטיף להם נזרקו לפח כשאחד מחבריו הוותיקים הואשם בפלילים או סתם מצא עצמו מול ביקורת ציבורית. כך במקרה דרעי וכך גם במקרה אולמרט.
אז כן, הוא היה פרובוקטור, אבל זו הייתה רק תוצאת-משנה של מישהו שנעמד לצד חברו וכ"כ נהנה לראות כמה זה מרגיז את כל עמיתיו בתקשורת, שהוא ממשיך ומערים פרובוקציות מול פרצופם.

נו שוין, צריך גם כמה כאלה בעולם.

דנידין 13 באפריל 2013

גם ב"חוק וסדר" תמיד הרוצח זה השחקן הכי מוכר מבין החשודים…
מסכים איתך לגבי דנקנר, אבל יותר משהיה פרובוקטור, היה פוליטיקאי בלי להיות פוליטיקאי. בוחש מהספסל.

עידו 13 באפריל 2013

השבוע חוזר/חזר מד מן (תלוי אם אתה בארץ או בארה"ב).
מקווה לקרוא על זה בשבועות הקרובים

אריק 13 באפריל 2013

פרק ראשון/שני קצת מאכזב, לא? הפתיחה עם דון שלא מדבר כל החופשה היתה מבריקה, אבל ההמשך די איכזב.
– משחקי הכס היא סדרה כ"כ משעממת ותסריט כ"כ רע, שזה רק מוכיח שכולם רוצים לראות פורנו. כל היתר שולי. (אהה כן והגמד מעולה)

סימנטוב 13 באפריל 2013

לגבי משחקי הכס חייב להסכים

דרור 13 באפריל 2013

אולי כדאי להזכיר שהדרמה הפוליטית הכי טובה שיש עכשיו בטלוויזיה נקראת Borgen (תורגמה ב-YES ל"הממשלה"). זו סדרה דנית על פוליטיקה. מעניינת מאוד ועשויה מצוין. בלי ההגזמות האמריקאיות ובלי עודף הציניות האנגלית.
עכשיו זו כבר העונה השניה, אבל שווה לעקוב אחרי הסדרה הזו.

גלן 13 באפריל 2013

מי שמלכלך על בית הקלפים מסתבך איתי. אריאל הסתבכת.

אריאל גרייזס 14 באפריל 2013

מה אתה כל כך אוהב בסדרה הזאת? היא לא מתוחכמת, היא לא מתייחסת לצופים שלה בכבוד. היא עשויה היטב, אבל זה נכון לגבי כל סדרה שזרקו עליה כסף

גלן 13 באפריל 2013

מי שאוהב את משחקי הכס מסתבך איתי.

אנונימוס 13 באפריל 2013

מעולם לא הבנתי את כל התלונות על כך שהארץ עיתון עם נטיה שמאלה. זה אסור? זה מוסתר? לפחות הכל על השולחן (בניגוד לעיתונים אחרים בארץ ששוחים באינטרסים מוסתרים עד צוואר). אני מצביע שמאל, ואני לא בא בטענות למקור ראשון שיש בו קו מערכת ובטורי הדעות מוצהר לכיוון ימין. למה שיהיה לי? זאת האג'נדה שלהם, היא על השולחן, זה הגיוני ולגיטימי ודי אידיוטי מצדי לצפות למשהו אחר מהם.
ובכלל יש לי הרגשה שלא מעט מהמתלוננים הקבועים על הארץ לא ממש קוראים אותו כל יום ויודעים שישראל הראל, משה ארנס ורונן שובל הם כותבים קבועים בו. בתור עיתון שמאל מוצהר (זה עדיין חוקי), ניתנת שם במה די רחבה לכותבים מהצד הימני של המפה.

אריאל גרייזס 14 באפריל 2013

מה נזכרת בהארץ פתאום?

אנונימוס 14 באפריל 2013

תגובה 17. הייתי צריך להגיב אליה, לא תגובה כללית

tn 21 בדצמבר 2013

canada goose  2014
canada goose  2014

Comments closed