ברוכים הבאים לסטנלי קאפ/משה יחזקאל

אם עוד לא התחברתם להוקי, עוד לא מאוחר. משה יחזקאל עם סקירה של הקרב על הסטנלי קאפ

למי שלא יודע או מכיר, לא רק גמר ה-NBA משוחק בימים אלו בארה"ב, אלא גם זה של ההוקי. ומדובר בלא סתם גמר אלא כזה בין שתיי קבוצות ה-original six, שש הקבוצות שייסדו את ליגת ההוקי האמריקאית.

אני מאוד אוהב הוקי אבל לא מבין גדול, ובדיוק בשביל זה הבאתי לכם את משה יחזקאל, שייתן לכם סקירה וילווה את הקרב על הסטנלי קאפ  (הגביע הכי מגניב שיש, דרך אגב) מקרוב. עוד לא מאוחר להצטרף.

קח את זה, משה.

Boston Bruins v Vancouver Canucks - Game Seven

***

לפני הכל אני רוצה להודות לאריאל שנתן לי את ההזדמנות כאן, במקום שמגיעים אליו אנשים שבאמת אוהבים ספורט, לספר על אחת הליגות המרתקות ביותר בעולם באחד מענפי הספורט המלהיבים ביותר שיש.

הוקי קרח הוא ללא ספק המישחק שבו הקצב הכי מהיר.

נכון, גם בפוטבול האקשן מהיר ופראי רק שהמישחק נעצר אחרי כל מהלך ונותן לצופה זמן להבין מה קרה, לראות הילוכים חוזרים או סתם ללגום מהבירה.

בהוקי האקשן נמשך ללא הפסקה ואם לא הסתכלת על המיגרש למשך 10 שניות סביר להניח שפיספסת משהו.

למעשה הקצב של מישחק הוקי כל כך מהיר שגם השחקנים לא עומדים בו. השחקנים משחקים בפול-ספיד עד שניגמר להם האוויר – וזה קורה כל דקה בערך – ואז הם מתחלפים. למעשה חלק מהטקטיקה במישחק הוקי זה להגיע למצב ששחקנים רעננים לוחצים על שחקנים עייפים.

כל שנה כשמגיע מאי-יוני ומתחיל הפלייאוף במקביל גם ב NBA אני אומר לעצמי "תריבו כמה שאתם רוצים על קובי, לברון או איזה אגומניאק אחר – רק תשאירו לי את ההוקי". המישחק המטורף של הרוסים והצ'כים, השוודים והפינים והכי חשוב – הקנדים ואמריקאים שרוצים להיות כמו קנדים.

 *

קצת על המישחק עצמו (אני מניח שרוב הקוראים לא מכירים. מי שמכיר מוזמן להוסיף, לתקן או פשוט לדלג) :

הוקי בסך הכל די דומה לכדורגל עם דיסקית ומחבטים במקום כדור ובעיטות ברגל (תוספת בעל הבלוג – אבל פה גם מותר ללכת מכות!).

אותו עיקרון: שער, שוער ושחקני שדה שמנסים להכניס את הדיסקית לשער. אפילו ניבדל ("אופסייד") יש בהוקי אם כי הוא שונה.

מיגרש הוקי מחולק לשלושה חלקים בין קצות המיגרש ושני הקווים הכחולים שתוחמים את מרכז המיגרש. אסור לקבוצה התוקפת להעביר את הדיסקית מעבר לקו הכחול לשטח של הקבוצה היריבה אם נימצא שם שחקן מהקבוצה התוקפת (ולא משנה כמה שחקנים מהקבוצה המגנה יש שם) – הדיסקית חייבת לעבור את הקו הכחול לפני השחקן המתקיף הראשון אחרת זה ניבדל.

כל מה שהקבוצה שנילחצת אל השער שלה צריכה לעשות זה להעיף את הדיסקית מעבר לקו הכחול כדי לאלץ את כל שחקני הקבוצה המתקיפה לעזוב את השטח שלה אל מעבר לקו הכחול ולהתחיל את ההתקפה מחדש.

בהוקי שחקן שמבצע עבירה מורחק ל 2 דקות (יש עברות שגוררות הרחקה ל 5 דקות אבל אלו מיקרים די נדירים) ומשאיר את הקבוצה שלו למשך 2 הדקות האלו בחיסרון של שחקן או בטרמינולוגיה של הוקי "short handed" (בקיצור SH) ואת הקבוצה היריבה ביתרון של שחקן או "power play" (בקיצור PP).

אם לפני תום 2 הדקות האלו מובקע שער לטובת הקבוצה שנמצאת ביתרון שחקן אז השחקן המורחק חוזר למיגרש ולא מחכה את מלוא 2 הדקות.

כמובן שקבוצות מתאמנות על המצבים האלו במטרה לנצל מצבי PP כדי להבקיע וכן במצב ההפוך שבו צריך להתגונן ביעילות, להעיף את הדיסקית אל מעבר לקו הכחול להעביר בשלום את הזמן עד שהשחקן המורחק חוזר. יש עוד הרבה חוקים אבל בשביל מי שרק מתחיל לראות הוקי זה מספיק בכדי להבין את הדינמיקה של המישחק.

 *

הפלייאוף ב NHL הוא כמו עונה חדשה. בפלייאוף קבוצות מעבירות הילוך ומטילות למערכה את כל מה שיש להן. קבוצות ששולטות בליגה בעונה הרגילה הרבה פעמים מיתרסקות בפלייאוף – תישאלו את אוהדי וונקובר קאנוקס או סן-חוזה שארקס.

השנה התחילה עם שביתה כל כך מטופשת שאיימה להרוס את הליגה (וזה אחרי התאוששות מרשימה של ה NHL משביתה שביטלה עונה שלמה ב 2004-2005 ).

הקבוצות שהגיעו לגמר – בוסטון ברואינס ושיקאגו בלאקהוקס הן 2 מתוך ה "original 6" – ששת הקבוצות הראשונות שיסדו את ה NHL מתישהו בשנות ה 20' של המאה הקודמת.

שיקאגו היתה השנה הקבוצה הטובה ביותר במערב ובחצי הגמר הדיחה את לוס-אנג'לס, האלופה מהשנה שעברה. הבלאקהוקס מתבססים על שני כוכבי העל הצעירים שלהם:

הראשון הוא ג'ונתן טייס, הסנטר מיספר 2 של קנדה (וזה רק כי מיספר 1 זה סידני קרוסבי),  חבר במועדון היוקרתי של הטריפל-גולד (זכה גם בגביע סטנלי, גם באליפות העולם וגם במדליית זהב בטורניר האולימפי) ושחקן שהביטוי "הופך את השחקנים שאיתו ליותר טובים"  כאילו נוצר בגללו.

השני הוא פאטריק קיין האמריקאי, שחקן מדהים שמסוגל לייצר מהלכי פלייסטיישן. יחד איתם יש  כמה שחקני הגנה מעולים כמו דאנקן קית' וברנט סיברוק. שיקאגו היתה הכי דומיננטית בעונה הרגילה וסיימה את העונה הרגילה (המקוצרת) עם המאזן הטוב ביותר בליגה והפרש השערים הטוב ביותר.

בוסטון זכתה באליפות לפני שנתיים בעיקר בזכות שוער שנתן את העונה הגדולה ביותר אי פעם. טים תומאס כבר לא שם, אבל עדיין יש לבוסטון שוער מעולה – טוקה ראסק הפיני (פינלנד מגדלת הרבה שוערי הוקי מעולים).

הכוכב הגדול ביותר של בוסטון הוא זדנו צ'ארה, השחקן הגבוה ביותר בליגה (תחשבו על מיפלץ בגובה 2.06 שגם בנוי חזק, טס על הקרח במהירות של 40 קמ"ש וניכנס במישהו) ואחד המגנים הטובים בעולם.

חוץ ממנו אין אף כוכב-על בולט במיוחד אלא אוסף של שחקנים נהדרים שבכל מישחק נתון מישהו אחר יכול לנצח בשביל הברואינס – לפעמים זו הפיסיות של מילאן לוצ'יץ', לפעמים זו הערמומיות של בראד מארשאנד, החוכמה של דייויד קרייצ'י או המהירות המסחררת של טיילר סגווין.

בדרך לגמר הברואינס הממו את קבוצת הגאלאקטיקוס של פיטסבורג והדיחו אותם בסוויפ משפיל – פיטסבורג שהיתה הקבוצה הטובה במיזרח בעונה הרגילה והבקיעה הכי הרבה שערים מכל קבוצה אחרת השנה, הצליחה להבקיע נגד טוקה ראסק והמגנים של בוסטון רק פעמיים ב 4 מישחקים!

מי תנצח בסידרה? באמת אין לי מושג, זו סידרה שקולה לגמרי – לשיקאגו יש אולי יתרון קטנטן. בכל מיקרה, אם אתם אוהבים אקשן ואדרנלין אז עזבו אותכם מלברון וסן-אנטוניו – שיקאגו-בוסטון זו הסידרה בשבילכם.

 *

וזה נכתב אחרי המשחק הראשון:

די, זה לא פייר. אסור לעשות לי דברים כאלו.

הלכתי לישון ב 12 בלילה וקמתי ב 3 בהנחה שהמישחק יסתיים קצת לפני  6 בבוקר ואז אני אוכל לישון עוד 3 שעות ולהגיע לעבודה טיפה מאוחר.

המישחק ניגמר רק אחרי 3 הארכות, ב 8 בבוקר, שעון לוזון-טאון. פאקינג 3 הארכות. לשטוף את הפנים, להתלבש ולהגיע לעבודה במצב זומבי מיתקדם.

והכי גרוע זה שאין לי ספק בכלל שהסידרה הזו תיגמר רק במישחק שביעי ובכל מישחק הסבירות להארכה היא מאוד גבוהה.

בשתי הקבוצות יש הרבה שחקנים שזכו באליפות (בוסטון זכתה באליפות ב 2011, שיקאגו שנה קודם ב 2010), שתי הקבוצות מאוד קשוחות ואף אחד לא ישבר כאן. זו סידרה שכתוב עליה "פוטו-פיניש".

למרות שבוסטון הפסידה בסופו של המרתון המתיש הזה, אם לפני המישחק חשבתי ששיקאגו טיפה פייבוריטית המישחק הזה הראה דווקא את ההפך.

חוץ מ 10 דקות של לחץ של שיקאגו בשליש השני בוסטון היתה הרבה יותר מסוכנת. ב-3 מצבי PP שיקאגו לא עשתה כלום (כולל דקה במצב של 5 על 3) בעוד שלחוליית ה- PP של ברואינס הספיקו 15 שניות כדי להבקיע.

דקה של חוסר ריכוז במצב של 3:1 לבוסטון הביאה ל 3:3 ובהארכות היו לבוסטון המון מצבים שהוחמצו (כולל דיסקית שפגעה בקורה של של שיקאגו). השער המנצח הובקע בהרבה מזל – חבטה מרחוק ששינתה כיוון פעמיים אחרי שפגעה בשני שחקנים בדרך לשער.

 *

3 בלילה בין שבת לראשון מישחק מיספר 2. אל תחמיצו.

"זהירות ספוילר" - סיכום עונה 3 של משחקי הכס
דג גדול ברשת? (פוסט מתעדכן)

No Comments

בני תבורי 15 ביוני 2013

סופסוף! כבר חששתי שההוקי הולך לעבור לידינו בלי התייחסות רצינית. יופי של פוסט, מאיר עיניים ומעורר צפייה להמשך.

מוטי בננה 15 ביוני 2013

נשמע מעניין מאוד!
אתה יכול אולי לספר על דרכים לראות את המשחק (העדפה לHD)

אריאל גרייזס 15 ביוני 2013

פוקס משדרים את כל הגמר בhd

מוטי בננה 15 ביוני 2013

אתה יודע אולי את הערוץ בממיר של יס או שיש לך קישור לאינטרנט

אריאל גרייזס 15 ביוני 2013

ביס זה 61

מוטי בננה 15 ביוני 2013

תודה

עמרי 15 ביוני 2013

חבל ששכחת להזכיר את השחקנים הותיקים, כוכבי העבר, שמשחקים משני עברי ההתמודדות – מריון הוסה וירומיר יאגר..

בנוסף, בבוסטון אפשר לציין את פטריס ברג'רון ואת טורי קרוג, שפורח בפלייאוף הזה.

ולגבי המכות, זה נכון אבל זה מאוד שולי – במיוחד בפלייאוף..

austaldo 15 ביוני 2013

עמרי – לא שכחתי כלום. אני פשוט לא יכול לכתוב מגילה ארוכה מדי. אל תדאג, יש עוד סידרה שלמה וכל מי שהזכרת (וגם כאלו שלא) יקבלו את הכבוד המגיע להם, בטח יארומיר יאגר.

מתי 15 ביוני 2013

אחלה פוסט, למרות שאני לא מתחבר למשחק הזה
תסביר לי רק דבר אחד: איך במשחק כל כך אינטנסיבי ופיזי העונה יכולה להיות באותו אורך כמו עונת NBA?

austaldo 15 ביוני 2013

תודה.
קודם כל, כמו שציינתי – במהלך המישחק למעט השוער שחקנים מתחלפים כל הזמן. יש סטטיסטיקה רשומה לכל שחקן שנקראת TOI כלומר זמן מישחק נטו (Time On Ice). לשחקני התקפה TOI נע בין 15 ל 20 דקות במישחק ולמגנים זה פחות או יותר 20 דקות (מגנים מצטיינים כמו זדנו צ'ארה או דאנקן קית' משחקים יותר ומגיעים ל 25 דקות במישחק).
דבר נוסף זה סוגי הפציעות השכיחות בהוקי. שחקני הוקי אמנם ניכנסים אחד בשני במהירות וחוטפים מכות די חזקות אבל נדיר שהם מסובבים קרסול או קורעים רצועות בברך כמו שקורה בכדורסל ואלו הפציעות שגורמות להעדרויות ממושכות ושחיקה של שחקנים. בהוקי יש את הנושא של זעזועי מוח וגם כאן זה הרבה פחות שכיח מפוטבול.

מנחם לס 15 ביוני 2013

כשגרתי בגרדן סיטי, לונג איילנד, ה-'לונג איילנד איילנדרס' ששיחקו בנסאו קוליסיאום (מרחק הליכה מהבית, אולי 2 מייל) המקום בו יצרו את אחד הדיינסטי'ס הגדולים בספורט. בשנים 1980-1990 היו לי קבוע 8 סטודנטים ל-M.A שעשו שם אינטרנשיפ (סטאז') ונסאו קוליסיאום הפך לביתי, כשכמעט לא החמצתי משחק ביתי אחד משך תריסר 10 שנים.
זו היתה תקופת זהב: 4 סטנלי קאפס רצופים (1980,81,82,83) עם משחק ההארכות המפורסם נגד פיטסבורג שהסתיים ב-4 בבוקר (אם אני לא טועה, משחק הפלייאוף הארוך אי-פעם. לא הייתי בו; הוא נערך בפיטסבורג). לאיילנדרס היו את שחקני ההוקי הטובים מכולם (אני כמעט בטוח שכולם בהיכל התהילה!), לא לפי סדר שחקניים (ומאמנים) אד ווסטפול, ביל טורי, ביל סמית', קלארק גיליס, מייק בוסי (לדעתי החלוץ הגדול מכולם!), בריאן טורטייה, גלן ראש, בוב נייסטרום, דניס פוטבין, אל ארבור, ביל טוריי, פט לפונטיין (האמריקאי שהיה אז הסופר-סטאר בהוקי) ועוד כמה שבוודאי שכחתי. כמעט כולם גרו בגארדן סיטי וכל ילדיהם השתתפו בקייטנות הכדורגל שלי, והכרתי והתחברתי עם כמעט כולם אישית. זאת היתה תקופת הזהב שלי בספורט, אפילו יותר מהניקס של 1970-1973 בתקופה שהמדיסון סקוור גארדן היה ביתי (למעשה בגלל סטודנטים שעשו שם את הסטאז' זה נמשך עד שעזבתי לפלורידה ב-1999, ז"א 20 שנה של סבל עם הניקס).
תודה על הפוסט. אחרי שבוסטון הובילו 3-1 חשבתי שהמשחק אבוד, אבל הבלקהאוקס עשו קאמבק נפלא. איזה משחק נפלא!

עופר 15 ביוני 2013

הכל טוב ויפה , אבל איך לעזאזל אפשר לעקוב אחרי הפאק הזה ?
אני כל פעם מאבד אותו כשאני צופה במשחק…

אריאל גרייזס 15 ביוני 2013

ב-HD זה הרבה יותר קל, האמת. וחוץ מזה, זה באמת עניין של הרגל, אם יודעים לאן להסתכל רואים אותו

בלינדר 16 ביוני 2013

כשאתה מאבד את הפאק סתכל מיד לכיוון השער הקרוב. רוב הסיכויים שהוא יגיע אליו תוך שניה או שניים.

הוקי משחק אדיר, במיוחד לצפייה באולם. הלכתי השנה בפעם הראשונה למשחק NHL (הריינג'רס התארחו אצל הדבילס) והיה כיף לא נורמלי. אחלה פוסט!

amitrd 15 ביוני 2013

מה שכ"כ מתסכל בסדרה הזאת היא העובדה שמשחקות בה שתיים משש המקוריות. ההורים שלי עוד גרו בטורונ(ט)ו בפעם האחרונה שהמייפל ליפס זכו בגביע על שם האיש שלא ראה משחק הוקי מימיו, והם כבר בארץ 45 שנה. מי שלא היה בקנדה בזמן משחק חשוב לא מבין מה משמעות המושג " הספורט הלאומי". תודה על ההתיחסות לענף ספורט קפוא אבל לוהט שמרתק אליו מליוני צופים בעולם ומציג את הליגה הכי בינלאומית בצפון אמריקה.

austaldo 16 ביוני 2013

אוי, שתהיה בריא. המייפל ליפס האלה לוזרים ברמות של קבוצת הפוטבול מהעיר השכנה שלהם בצד האמריקאי של מפלי הניאגרה…

גיא 15 ביוני 2013

מרתק!! ספורט אדיר ממש, אך כמו שכתבו פה מעליי מה שמרחיק צופי טלויזיה זה הקושי לעקוב אחר הפק.

מדהים לראות שלמרות שהמשחק אלים למדי, אורך הקריירה של השחקנים מאוד מאוד ארוך בהשוואה לכדורסל ופוטבול (ובטח שבטח לכדורגל).

מה שעוד נחמד שאין שליטה אמריקאית בכלל, למען האמת הנבחרת האמריקאית נחותה מהרבה מאוד נבחרות אירופאיות. באולימפיאדה האחרונה התענגתי על המשחקים.

ד"א שהונקובר הפסידו את האליפות היה כאוס כ"כ גדול, שאני בספק אם אי פעם משחק כדורגל או כדורסל גרם לזה (חוץ ממלחמת הכדורגל אולי).

יהודה 16 ביוני 2013

I went to see a fight and a hockey game broke out
(Rodney Dangerfield)
ואחרי כל זה אאחל לברואינס לחזור לימי בובי אור הגדולים.

רום 16 ביוני 2013

בתור אחד שגר קלגרי(מערב קנדה) אומר לכם שהוקי זה כמו דת כאן (כמו כדורגל בגרמניה ובאנגליה כמעט). חצי מהשחקנים בליגת הNHL הינם קנדים (כולל קנדים-צרפתים), כרבע מהשחקנים הינם אירופאים ורק רבע מהם אמריקאים!!! הוקי הוא מעין כדורגל על הקרח בשילוב פוטבול אמריקאי (מכיוון שמותר ללכת מכות אחרי שמורידים קסדות ואגרופים לפנים). פה בקנדה אם קבוצה קנדית כלשהי (לא כולל פרובינציית קוויבק הצרפתית) מגיעה לגמר…כל המדינה עומדת מאחוריה (סולידריות סטייל מכבי ת"א כדורסל) וגם אם קבוצה אמריקאית עם כוכב קנדי כמו בוסטון למשל מגיעה לגמר אז מעודדים אותה.הכוכבים המדוברים ביותר כרגע בליגה הם אובצ'קין הרוסי של וושינגטון ובינג קרוסבי הקנדי שלי בוסטון.
נ.ב. להבדיל מNBA ההוקי הוא בעל מסורת רצינית יותר ופחות שואו-ביזנס.

אריאל גרייזס 16 ביוני 2013

דווקא אני זוכר כשטורונטו הגיעו לגמר לפני שנתיים מול בוסטון, היה ויכוח די גדול בקנדה אם תומכים בהם או לא, כי האיזור של בריטיש קולומביה די מנותק משאר קנדה (הרבה פחות שלג, נתחיל מזה). אני טועה?

ערן 16 ביוני 2013

השוונו. 1-1 בסדרה.
It's Tuucca Time

Ex-Botonian

ערן 16 ביוני 2013

Ex-Bostonian

matipool 16 ביוני 2013

איזה כיף לקרוא וללמוד על ענף ספורט שאין לי כמעט ידע עליו ( מלבד ווין גרצקי כמובן והבלאגן המטורף שגיא הזכיר לאחר ההפסד של ונקובר ) .
אוטומטית אני בעד בוסטון .

פאבל בורה 16 ביוני 2013

מה הסיבות שיש ב NHL רק 7 קבוצות מקנדה? הרי קבוצה קנדית תמלא אולם בכל משחק בניגוד לדרום ארצות הברית כשרוב האולמות חצי ריקים והקהל בא לראות מכות ולא הוקי

austaldo 16 ביוני 2013

במילה אחת: כסף. קנדה עם כל הטירוף להוקי זו מדנה של 35 מיליון תושבים וארה"ב זו מדינה של 400 מיליון תושבים.
יש אזורים בארה"ב (בעיקר בצפון מיזרח) שהוקי מאוד פופולרי, ורק באזורים האלו יש כבר שוק יותר גדול מכל קנדה. במדינות דרומיות זה סיפור שונה – כמה פופולרית יכולה להיות קבוצת הוקי בערים כמו פניקס או סן-חוזה שתקועות באמצע המידבר? זה די תלוי בכמה הקבוצה משקיעה. כשהייתי בטמפה לפני שנה וחצי בשני המישחקים של הלייטנינג היה אולם מלא כשרוב הקהל מורכב ממשפחות עם ילדים. אנשים שדיברתי איתם סיפרו לי שהקבוצה מרכזת (ומממנת) קבוצות הוקי לילדים והרבה מהילדים שהיו באצטדיון משחקים בקבוצות האלו. במיאמי לעומת זאת במישחקים של הפנתרס האולם חצי ריק, אבל במיאמי גם המישחקים של המארלינס והדולפינס חצי ריקים.

יונתן 16 ביוני 2013

האמת היא שעד לגמר גם במשחקים של ההיט לא היתה תפוסה מלאה ביציעים.

פוסט נהדר אגב.

אריאל גרייזס 16 ביוני 2013

פלורידה פשוט לא מדינת ספורט. הדבר היחיד שחזק שם זה פוטבול מכללות/תיכונים, שם יש להם שלוש מכללות על (פלורידה, פלורידה סטייט ומיאמי) שזוכות להערצת על

יוחאי 16 ביוני 2013

כיון שנתת מושגי יסוד וגם כתבת שכל שחקן נמצא מעט מוד זמן על הקרח (כשליש מהמשחק), אני רק שאלה – כמה שחקנים יש בסגל של בקבוצה שיכולים לשחק בכל משחק ?

רועי פ 16 ביוני 2013

בעיקרון, מתלבשים 20 שחקנים
2 שוערים, 6 מגינים ו-12 חלוצים, שמתחלקים ל-4 שלשות של שני קיצונים וחלוץ מרכזי.
גם המגינים מתחלקים לזוגות כך שבד"כ מנסים לשמור על אותם שלשות וזוגות.

Comments closed