ארוך, ארוך מדי

הטניס המודרני הפך לקרב חבטות מתיש מהקו האחורי שמאריך משחקים לממדים לא הגיוניים. הגיע הזמן לקצר אותו

לא היה נורא ארוך, המשחק של מארי עם ורדסקו. רק שלוש וחצי שעות, סולידי לחלוטין בסטנדרטים של הטניס של היום. למעשה, אם משחק לוקח פחות מ-4 שעות, הוא בכלל לא נחשב מונומונטלי.

בזמן שמארי נלחם בורדאסקו, הספקתי לראות את הסיום של השלב בטור דה פראנס, להאכיל ולקלח את הילדים, לרוץ איזה עשרה ק"מ (ואני לא רץ מהר במיוחד), להתקלח, לאכול ארוחת ערב, ואז להתרווח על הספה ולראות את חצי השעה האחרונה.

וזה במשחק קצר.

מעניין שכל אלו שמתנגדים לספורט אמריקאי כמו פוטבול או בייסבול, כי הם לוקחים המון זמן עם מלא פרסומות באמצע, לא אומרים את אותו הדבר כלפי טניס.

למעשה, בהשוואה לטניס של היום, פוטבול הוא משחק קצרצר. שלוש שעות וגמרנו. מקסימום שלוש וחצי. כמו המשחק היום של מארי ו-ורדסקו, ועדיין יותר קצר מכל משחק בין ארבעת הגדולים (מותר כבר להכניס לשם את מארי? נכניס).

אני בדיעה ששום ספורט לא אמור לקחת יותר משעתיים. זה גבול הזמן שבו אפשר לשבת על התחת באיצטדיון ולראות משחק. שלוש שעות זה כבר באמת מעל ומעבר.

אבל הטניס היום הפך, אי אפשר להכחיש את זה, למרתון מטורף של חבטות מהקו האחורי. כזה, שבמגרש הכי מהיר כמו ווימבלדון, משחק של חמש מערכות ייקח בו במינימום שלוש וחצי שעות.

אין בזה שום הגיון.

משחק, כל משחק, לא צריך לקחת יותר מאשר שלוש שעות. אני לא מדבר על משחקים שהולכים להארכות, אלא על משחקים שנגמרים ב"זמן החוקי".

אני די בטוח שמי שהמציא את הטניס אף פעם לא חשב שזה מה שהוא יהפוך.

אני זוכר את עצמי צופה בווימבלדון בתור ילד, עם בוריס בקר, למשל. כל נקודה היה סרב, וולי – ונגמר. עם סאמפרס אחר כך זה לא היה שונה בהרבה.

המצב היום הוא בלתי נסבל. משחקים בין השחקנים הגדולים היום לוקחים שעות. תחשבו על יום ראשון הקרוב, אתם הולכים להתיישב מול הטלוויזיה לראות את הגמר בין דג'וקוביץ' למארי (כן, הם ישחקו בו, יש ספק?) באיזור שעה 4 ותקומו ממנה אחרי שמונה בערב, תשע אם יהיה לכם מזל.

חייבים לעשות לגבי זה משהו.

The Championships - Wimbledon 2013: Day Five

 

יש הרבה פתרונות שאפשר לחשוב עליהם שישנו את המשחק מהיסוד. ניתן להתחיל לשחק על מגרשים יותר מהירים – אבל אני לא רואה את זה קורה.

אפשר לחשוב על הגבלת הטכנולוגיה של המחבטים, אבל אני לא מאמין שאפשר לעצור את הטכנולוגיה.

אפשר גם לעשות בדיקות סמים קצת יותר קפדניות – אני די משוכנע שגם לזה יש אימפקט על היכולת של שחקנים היום לשחק 5 שעות בלי להתעייף יום אחרי יום. אבל גם זה לא מספיק.

יש פתרון אחד, פשוט וקל, שנמצא מתחת לאף שלנו כל הזמן.

מדברים כבר המון זמן שזה לא בסדר שהפרס לנשים בווימבלדון לא זהה לזה של הגברים (אני לא בטוח שזה עדיין המצב היום, אבל במשך שנים זה מה שהיה) והטענה של חסידי המצב היתה שמה לעשות – נשים משחקות רק שלוש מערכות בעוד גברים משחקים חמש.

אז הנה לכם התשובה – אל תביאו את הנשים לחמש מערכות (אללה יסתור, במצב של טניס הנשים היום, זה יהיה לא פחות מעינוי) – תורידו את הגברים לשלוש.

תחשבו על זה שניה לפני שאתם קופצים נגד – זה הפתרון המושלם.

את המשחקים זה ייקצר, זה בטוח. זה יהפוך אותם ממשחקים של חמש שעות למשחקים של שעתיים-שעתיים וחצי. מה רע?

דבר שני, זה יאפשר הרבה יותר הפתעות. אני זוכר שפדרר אמר פעם שזה כמעט בלתי אפשרי לקחת ממנו שלוש מערכות באותו משחק. זה אולי פחות נכון היום והווימבלדון הזה בכלל נתן לנו הרבה הפתעות, אבל קשה להגיד שהוא מייצג משהו.

בשנים האחרונות קיבלנו חצי גמר אחרי חצי גמר עם בדיוק אותם שחקנים. מדי פעם הצליח איזה דל פוטרו או צונגה להתגנב אבל כמעט תמיד אלו היו אותם ארבעה שחקנים.

זה אולי נותן לנו חצאי גמר וגמר נהדרים, אבל הדרך לשם בעייתית מאוד ובעיקר משעממת. המשחק היום, למשל, היה נגמר לטובת ורדוסקו אם הוא היה של הטוב משלוש ומי יכול להתווכח שהגיע לו?

המצב היום הוא שטניס הפך לתחרות של כושר גופני ויכולת עמידה ולא של טניס נטו. זה כמו קרב אגרוף שבו אף שחקן לא הולך על נוק אאוט, רק שהוא לוקח איזה 30 סיבובים.

הגיע הזמן לקצר את משחקי הטניס בגראנד סלאמים.

ויפה שעה אחת קודם.

לוח השידורים החדש של עונת המלפפונים
עונת המלפפונים 18: פרסום ראשון? פרסום מטעה/מתן גילור

No Comments

טימו 3 ביולי 2013

להוריד את הסרב השני! רק הגשה אחת. יקצר את המשחק

תמיר 3 ביולי 2013

זה לא יקצר זמן משחק. השחקנים ייפחדו לפתוח בחבטות חזקות, אז יהיו הרבה פחות אייסים והנקודות יתארכו.

אלי 4 ביולי 2013

ווימבלדון הוא כבר לא המגרש הכי מהיר.
בשנים האחרונות החליפו את הדשא וכעת הוא השלישי מבין הגרנד-סלאמס.

חן ליטמן 4 ביולי 2013

אני אתן לך את זה, אין ספק שאתה יודע לקרוא שעון, אריאל. אך מכל מה שכתבת בכתבה ברור לי כי זה כל מה שאתה יודע, זה ברור שאין לך טיפת קורדינציה, הרי אתה רץ 10 קילומטר ( מחלה של פלגמטים שלא יודעים כדור מהו ! ) וע"פ משחקיי הכדור שהזכרת ( בייסבול ופוטבול ) אין לי ספק שבילית תקופה מסויימת בארה"ב ( לפחות היית מזכיר כדורסל ) ונבדקת בחיידק הספורט האמריקאי המשעמם והכוחני. אה ואין לך זכות לדבר על סמים בספורט ( בייסבול ופוטבול, טור דה פרנס ! ), אם אתה מתגעגע לימים של סרב אנד וולי, לימים בהם מרק פיליפוסיס מגיע לגמר ווימבלדון, גואן איבנסביץ לוקח כווילד קארד, ואלוהים ישמור מארק רוסט, אל תלכלך לנו את המשחק.
אנשים כמוך לא צריכים לראות טניס, אתם צריכים לראות קרבות רחוב של Kimbo slice ביוטיוב, כשאתם לועסים טבק ושותים בירה, זה מהיר, זה אכזרי ואין שם כדור, כמו שאתה אוהב, רק אל תלכלך לנו את המשחק ! הטניס היום נמצא בתור הזהב שלו, יש לך 4 שחקנים בטופ טן שמחזיקים קרוב ל-40 גרנד סלאמים,לא היה ולא נברא !
ואם היית מכיר קצת את ההיסטוריה של המשחק היית מבין שכל מה שעושים טכנולוגית היום נועד לתקן את ההתפרצות הטכנולוגית של שנות ה – 80 וה – 90, מה שאתה טוען כמשחק יפה.
הראליז היום ארוכים מכיוון שמדובר בספסמנטים פיזיים מדהימים, שמקדישים את חייהם ללימוד המשחק והשגת שלמות, שחייהם המקצועיים על ומחוץ למגרש, מהווים מודל לחיקוי לעולם הספורט כולו, חזקים כמו מתאגרפים גמישים כמו מתעמלים טכניים כמו קשתים וטקטיים כמו שחמטאים ! הם לא שותים, לא מעשנים, וכולם חיים עם אותה אישה מגיל 21, שנות אור מהספורט האמריקאי.
חוץ מזה, ווימבלדון הוא עדיין המהיר שבמגרשים ( בשפה שלך אתה יכול לראות ספורט סיינס, וללמוד קצת על מה שאת כותב ), וטניס לא נספר בשעות אחרת היו עושים שעון 24, ושוב, בבקשה אל תלכלך לנו את המשחק !

URLACHER 4 ביולי 2013

ולכל הטניסאים יש תואר פרופסור והם כולם יפים יותר מכל ספורטאי אחר וכולם תומכים בשלום עולמי!
הבנו שאתה אוהב טניס חן. אם עוד לא הסכמתי עם אריאל על כמה דברים באו ה"טענות" שלך ורק חיזקו אותו
4 שחקנים עם קרוב ל 40 גראנד סלאמים? מזכיר לי יותר מדי את ברצלונה וריאל מדריד.
איפה הימים שמיקום השיא של עמוס מנסדורף(18) העיד באמת על היכולת שלו בעוד היום מקומות 7 עד 50 בערך הם חסרי משמעות?

חן ליטמן 4 ביולי 2013

מה לאוהד הפועל פתח תקווה ולטניס ?, באמת השוואת את עמוס לצונגה ? דל פוטרו ? אוליי תשווה בין פלה לעודד מכנס … תמשיך לראות פורמולה אחד ותעזוב אותנו,

קיש 4 ביולי 2013

עוד קשקשן אחד…
דווקא הטענה האחרונה שלך, מעידה יותר מהכול על המצב של הטניס – אין משמעות למיקום (פחות או יותר כמובן) – כי כל אחד יכול לנצח כמעט כל אחד אחר!!! זה טירוף. עד מקום 50 בעולם – יש כל כך הרבה שחקנים טובים שזה לא נוראמלי.
וזה ממש לא קשור לבארסה וריאל. השחקנים היום הרבה יותר מגוונים, לכן הטובים בעולם לוקחים את כל הטורנירים, למעט הפתעות בודדות.
כמו שחן כתב – שיקום מי שמתגעגע למשחק של 2-3 חבטות מקסימום לנקודה (סמפראס) או איבניסביץ' וחבריו.

מתי 4 ביולי 2013

איך אפשר לא להתגעגע לגוראן?

איציק 4 ביולי 2013

חן,
מהתגובה שלך אתה מבין בטניס כמו נמלה בכורים גרעיניים. אתה מבין בספורט בכלל כמו שאתה מבין בטניס, וחמור מכול אין לך מושג דרך-ארץ מהי!!!
אל תלכלך לנו את דה-באזר, חפש אכסניה אחרת.

איציק 4 ביולי 2013

אריאל,
אבקש לא למחוק את תגובתו של האזרח חן, כי אם להפך, אבקש להגדיל ולהדגיש את תגובתו לעמן בושתו תיראה ברבים.
איציק

איציק 4 ביולי 2013

אריאל,
חבל שעשית זאת.
חששתי שתעשה זאת ולכן ביקשתי שלא.
אני מכבד את החלטתך אך מצר עליה.
איציק

URLACHER 4 ביולי 2013

לא הייתי פה כמה שעות
על מה מדובר?

D! בארץ הקודש 4 ביולי 2013

המחקר הסוציולגי המרגש "אנשים מאחורי מקלדת" נמשך בשיא הרגש שלו. אין ספק שערוץ חמש תורם שלו.

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

ראיתי את בקשתך מאוחר. בכל מקרה, אני מעדיף לא לראות טינופת אצלי, אפילו אם היא אומרת על המגיב יותר מאשר על כל דבר אחר

קיש 4 ביולי 2013

חן אתה צודק. זה טור קנטרני, שכל מה שכתוב בו זה בעיקר שטויות.
כמעט כמו לא לאפשר ללברון להטביע, או לרונאלדו לנגוח.
הטענות שעולות בטור הן פשוט קשקוש אחד גדול, ואכן מי שאין לו סבלנות – שיילך לרוץ 10 ק"מ (לי, למשל, אין סבלנות בשביל זה).
אולי פעם המשחקים היו נגמרים מהר יותר, אבל היום הטניס הוא ברמה אחרת לגמרי, מכל הבחינות.
בגמרים הגדולים של פדרר ונדאל, אלו היו אולי שלוש שעות, אבל שלוש שעות שקשה היה לקום בהן להשתין, וזה בבית בסלון.

בקיצור, אריאל, דלג לך מהטניס…
ותודה לך חן.

טל 4 ביולי 2013

עם הסגנון ניתן להתווכח (אחינו כהמלצה… אתה כותב דברי טעם וחבל שאתה מפספס בניסוח… תן בראש אבל בFINESSE) אבל עם עובדות בלתי אפשרי להתווכח… מדויק!

מתי 4 ביולי 2013

חן, יש מצב שאתה לוקח את זה קשה מדי? גם אני לא מסכים עם הפוסט אבל לא הייתי חושב להתלךלך על כל היקום וגיסתו כדי להבהיר את הנקודה.

אלי 4 ביולי 2013

ווימבלדון הוא כבר לא הכי מהיר, אלא מספר 3:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000856041

martzianno 3 ביולי 2013

מי הולך לראות את הגמר?

יוסי 3 ביולי 2013

גיים פה גיים שם, ומ-7 בערב והלאה הכול.

יוסי 3 ביולי 2013

גם אני חשבתי על פיתרון 3 המערכות היום בזמן המשחק.
לדעתי זה גם לא יעודד יותר מידי הפתעות, משתי סיבות:
א. הפייבוריטים יהיו מודעים לאפשרות ההפתעה ולא יגיעו שאננים.
ב. הפייבוריטים לא ישחקו פחות חזק בשביל "לשמור כוחות".

פיתרון מעולה שגם יפחית את מספר הפציעות.

סתם אחד 3 ביולי 2013

אני חושב שאתה ממש טועה בקשר לקיצור המשחק מ-5 מערכות ל-3 מערכות בגברים בדיוק בגלל שיהיו יותר הפתעות זה לא טוב, תראה את הטניס הנשי כל הזמן הפייבוריטיות נופלות למרות שהן מוכשרות יותר וחבל, טניס זה משחק של מומנטום ושחקן אלמוני יכול לבוא ביום טוב ולעשות חיים קשים למדורג בכיר, זה אומר שהיית רוצה לראות את שני השחקנים (שאת שמם אני כבר לא זוכר) שהדיחו את נדאל ופדרר משחקים אחד מול השני ברבע הגמר ובסוף אחד מהם היה מגיע לחצי את מי זה היה מעניין, יש סיבה ששלושה שחקנים שולטים בענף הטניס והיא כי הם הכי מוכשרים ואת כל השאר פשוט לא כיף לראות במשחק גמר של גראנד סלאם רק כי תפסו יום, הכי מוכשרים הם אלה שמשחקים בצורה היפה ביותר את המשחק ואותם אתה רוצה לראות בגמר ביום ראשון גם אם מדובר במשחק של 5 שעות זהו משחק איכותי.

גיל 3 ביולי 2013

זה נכון שטניס זה משחק ארוך אבל לפחות משחקים בו רוב הזמן. בייסבול וכדורסל הם משחקים שמתארכים כמו מסטיק. בבייסבול בקושי קורה משהו בגלל ששחקנים לוקחים הפסקות בין זריקה לזריקה ובכדורסל 2 הדקות האחרונות יכולות להתמרח על פני שעה עם הפסקות לפירסומות בלתי נסבלות. בטניס אתה לפחות יודע שיש רק דקה הפסקה ואז חוזרים לשחק.

אריאל גרייזס 3 ביולי 2013

וכמה הפסקות יש בין כל הגשה? לפעמים זה ממש בלתי נסבל

גיל 3 ביולי 2013

נכון זה לוקח קצת זמן אבל לא כמו בייסבול. לפחות הנקודות ארוכות ביחס לבייסבול.

גיא 3 ביולי 2013

(כמעט)אף אחד לא הולך "לצפות" בבייסבול. אפילו לא השחקנים שמשחקים את המשחק. הולכים לשתות כמה בירות, לשבת בשמש, לדבר עם החברים להוריד כמה נקניקיות.
עכשיו, כל מה שאמרתי שוב, ושוב. אה, והנה , הום ראן, Yey….

גיל 4 ביולי 2013

לא צריך להגזים. אנשים אמנם לוקחים קצת הפסקות אבל הם כן צופים במשחק רוב הזמן ולא סתם משתזפים בשמש.

יוסי 3 ביולי 2013

לדעתי- בכדורסל שתי הדקות האחרונות נמרחות על גבי שבוע רק אם צמוד ממש, ואז ההפסקות רק מגדילות את המתח והציפייה.
לגבי בייסבול- ראיתי פעם אחת וזה היה יותר משעמם מכדור שינה.

גיל 4 ביולי 2013

נכון, אבל זה בלתי אפשרי לצפייה. כל שחקן צריך שיחזיקו לו את היד אחרי כל מהלך כי אחרת אין להם מושג מה לעשות על המגרש. אני הייתי אוסר על פסקי זמן בשתי הדקות האחרונות.

יוסי 4 ביולי 2013

היורוליג בכיוון.

איציק 4 ביולי 2013

שלמה צורף אמר פעם שמסחק טניס נטו משוחק לא יותר מ-20% מהזמן, כך ש…

אלי 4 ביולי 2013

הזמן שלוקח לנדאל לכדרר, לסדר את השיער ואת התחתונים לפני כל סרב הוא ארוך יותר מהמשחק עצמו.
הוא מכדרר לפחות 10 פעמים לפני ההגשה, מסדר את השיער, שולח יד לתחתונים, ורק אז מגיש. סיוט…

זיק 3 ביולי 2013

הבעיה העיקרית היא לא אורך המשחק, אלא המשחק מהקו האחורי.
רוב משחקי הטניס נראים היום משעממים, והטורניר האחרון אינו מייצג כלום בשל כמות ההפתעות.
אני לא משוכנע שמעבר לשלוש מערכות, יקטין את המרתונים הארוכים כי זה פשוט הפך להיות הנשק היעיל ביותר, עבור רוב מוחלט של השחקנים.

איציק 4 ביולי 2013

1+

chuc 3 ביולי 2013

מסכים עם ההצעה. צריך לקצר ל-3 מערכות. שחקנים פחדנים כמו מארי לא ראויים לגרום לנו עינויי של 4 שעות. ויפה שעה אחת קודם.

D! בארץ הקודש 3 ביולי 2013

אולי אפשר פשוט להחזיר את המהירות למגרש המהיר ולהקטין קצת את המחבטים למה שהיה בעבר. אני לא מבין גדול אבל נראה לי שיש לזה חלק גדול ביכולת מהקו האחורי. גם בשחיה ניסו משהו והחליטו לוותר עליו, לדעתי בקריקט שינו את חוקי המחבט (גם בביסבול?) ואת הכידון באתלטיקה.

חן ליטמן 4 ביולי 2013

אמרת הכל, קריקט, שחיה, אתלטיקה, אין ספק שצריך להיתייחס לתגובה שלך ברצינות

איציק 4 ביולי 2013

D!
בשחיה עשו שינוים בחליפות וחזרו בהם אך שינוים רבים אחרים מחזיקים מעמד, ורק מספר דוגמאות:
1) גב – אין חובת נגיעת היד בקיר,
– אסורה שהיה מתחת למים מעל 15 מטר (נדמה לי) עד החבל.
2) חזה – אושרה הכנסת הראש כולו למים,
– הוצאת כפות הידים מהמים בכול תנועה,
– בעיטת רגלים בסוף תנוע בדומה לזו של פרפר.
היו כמובן שינוים נוספים אך אכן יש שינוים אשר מאפשרים שיפור תוצאות. לא ניתן להשוות שיא של 100 חזה של היום לתוצאה לפני 20 שנה כיוון שהסיגנון אחר.

D! בארץ הקודש 4 ביולי 2013

איציקף תמיד יש שינויים שנשארים. אבל מותר גם לחזור לאחור כשצריך ויש פגיעה בחוויה, זה מה שרציתי להעביר.
אני גם מסכים שנראה שרובנו רוב הזמן מרוצים אז כנראה שהם יודעים למה הם לא משנים.
בקשר לשיאים – זה נכון לכל ספורט שהוא. הרפואה היא לא אותה רפואה, היכולת להתאושש מפציעות ולא להפצע. הנעליים והכדורים, המחבטים. אולי זה צריך לשים סופית מאחור את ויכוחי הגדול מכולם בכל הזמנים ברוב הענפים.

D! בארץ הקודש 4 ביולי 2013

איציק כמובן, ולא איציקף

איציק 4 ביולי 2013

:-)
מסכים

ג'וש 3 ביולי 2013

כמה הערות:
1.רק 4 טורנירי הגרנד סלאם ארוכים, ולרב רק מרבע הגמר (נובאק ודל פוטרו עוד לא הפסידו מערכה). אתה מוזמן לראות את שאר הטורנירים הם פחות משעתיים…
2.ווימבלדון כבר כמה שנים לא מוגדר מהיר אלא משטח בינוני (אוסטרליה בינוני-מהיר וארה"ב מהיר)
3.גמר נובאק-מארי? אל תזלזל בדל פוטרו…
4.גברים בגראנד סלאם לא משחקים יום אחרי יום. סתם לידיעה.
5.החוק מגביל ל-30 שניות בין הגשה להגשה (אגב נדאל ושאראפובה מושכים את הזמן הכי הרבה….)

יריב 4 ביולי 2013

החוק מגביל ל30 שניות, אבל מתי הוא נאכף?

איציק 4 ביולי 2013

אריאל,
נדמה לי שאתה אחד מחובבי הריצות הארוכות, אז איך אתה רוצה להגביל אירוע ספורט לשעתים. מי יספיק לרוץ מרתון בשעתיים :-) את הטריאטלון, טור דה-פראנס ופורמולה 1 צריל לבטל אם כך. הבעייה אנה במשך הזמן עצמו כי אם באיך הוא מנוצל. בטניס הוא לא מנוצל טוב. צריך להכניס בו יותר דינאמיות כגון מגרשים מהירים יותר, עונשים על בזבוזי זמן בין ההגשות ועוד.
נשים צריך להעביר ל-5 מערכות. אני מעדיף להסתכל חמש מערכות על שראפובה או יאנקוביץ מאשר על פרר או דוידנקו. חוץ מזה, אחרי טורניר שנים הם יסכימו להורדת פרסים רק לחזור לשלוש מערכות. ואם לא, שיסבלו עבור סכון הפרס.

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

גם כשאתה רואה מרתון או טריאתלון, המירוץ של הטובים הוא שעתיים-שעתיים וחצי. פורמולה 1 (או כל מירוצי מכוניות כמו נאסקר) אני באמת לא מסוגל לראות – לא מבין מה הכיף לראות מכוניות נוסעות במשך שלוש-ארבע שעות.

חן ליטמן 4 ביולי 2013

מוזר, שאתה מגיב לקורא שמעדיף לראות את דוידנקו. התגובה האמיתית נמצאת למעלה, וחוץ מזה מה אתה בוכה על נאסקר ,אתה מסוגל לראות שלב בטור…

איציק 4 ביולי 2013

גם הבנת הנקרא שלך לקויה, אבל אתה מוכיח את זה בכול התגובות שלך, כולל אלו שרשמת מלע.

יוחאי 4 ביולי 2013

פורמולה 1 מוגבל לשעתיים. אם המרוץ התארך עקב גשם/תאונות, הראשון שחוצה את קו הסיום לאחר שעתיים – הוא המנצח.

אלי 4 ביולי 2013

עזוב, למה לבלבל אותם עם עובדות.

maverick 4 ביולי 2013

אף פעם לא הבנתי מה המקור לתלונות באשר למותו של הסרב & וולי. ענפי הספורט הם דינמיים מטבעם ואני לא רואה סיבה לקטוע התפתחויות טבעיות. היום הסגנון הדומיננטי כזה, מחר הסגנון הדומיננטי אחר.

אז נכון שיחד עם עוד כמה גורמים, אורכו הממוצע של משחק עלה פלאים. אלא שבעיניי זה מבורך – הטניס של היום מבוסס יותר על פיזיות ומנטליות, ואלו קריטריונים שצריכים להימדד למרחקים ארוכים. אין ספק שמימד הדרמה מודגש היום הרבה יותר, אבל זה באמת הופך את המשחקים למרתקים הרבה יותר. הרי כמות המשחקים הבלתי נשכחים תרד פלאים אם המייג'ורים יקוצצו לשלוש מערכות.

ואגב, נקודה נוספת: אם בכל או רוב הטורנירים בסבב היו משחקים בשיטה הזו, ניחא. אבל הצופה צריך "לסבול" רק ארבע פעמים בשנה, מה גם שאלו ארבעת הטורנירים המרכזיים כך שדווקא עבורם אמור להיות הכרח ברגעים סנסציוניים.

למען האמת, אני פשוט לא מבין למה "חייבים לעשות לגבי זה משהו". הטניס הוא ענף פופולרי מאוד היום, כנראה שיש מספיק אנשים שמוכנים לשבת מול הטלוויזיה במשך 4 שעות.

maverick 4 ביולי 2013

דבר נוסף: בעיניי לורדאסקו לא הגיע לנצח היום, כי הוא לא הצליח להתעלות מנטלית ולגמור את הסיפור מול יריב מרוסק ששמו כלל לא משנה. כיום, זה שמבדיל בין הגדולים באמת לבין המצוינים. למה להסתיר פערים כאלו אם הם קיימים?

ניר לוי 4 ביולי 2013

3 מערכות זה מבאס. הייתי מקצר אחרת- מערכות עד 5. במשחק צמוד, זה יכול לחסוך 10 משחקונים

עומרי 4 ביולי 2013

+1

בורג 4 ביולי 2013

אין ספק שאתה לא אוהב ספורט…
ואולי זו גם הסיבה שאתה לא מבין בטניס.
לא ניתקלתי בגיבוב כזה של שטויות בכתבה אחת כבר זמן רב!
…ותודה על לא כלום, אם מדברים על זמן מיותר.

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

שאני אבין, חייבים לנבל את הפה? אי אפשר היה לכתוב שאתה לא מסכים עם הכותב וגמרנו?

matipool 4 ביולי 2013

ועוד להשתמש בשם של ביורן בורג האליל ?!

אד הורטון 4 ביולי 2013

הכוונה היתה לאברום

SLON 4 ביולי 2013

אז הנה קצת בצורה יותר עדינה – מה ש"בורג" ניסה כנראה להגיד הוא שמהכתבה זה נראה שאתה לא כל כך מבין בטניס ובטח לא בהסטוריה שלו. ב92 סטפן אדברג, אחד הסמלים של סרב אנד וולי שיחק בחצי הגמר מול מייקל צ'אנג מעל 6 שעות, זאת אחרי שגם בשני הסיבובים הקודמים אורך המשחק היה כ-5 שעות. ואם כבר חוזרים לבורג, אז אחד הדברים המדהימים בו היה שהוא אף פעם לא נראה עייף, גם לא אחרי שעות על חימר, והוא גם השתתף בסוג של תחרות אתלטיקה שלקחו אליה ספורטאים מענפים שונים למדוד את הכושר שלהם וניצח בה. טניס מאז ומעולם היה משחק שמבוסס על הרבה כושר, על הרבה כשרון, אבל הדבר הכי מעניין בטניס היא יכולת עמידה בלחצים לאורך זמן, הלחימה, האמונה, יכולת לצאת מבורות… והמשחקים הגדולים בהסטוריה של הספורט הזה תמיד שוחקו ב 5 מערכות. חוץ מזה, אנחנו עדים לאחת מתקופות הזהב של הענף, עם ארבעת המופלאים הללו. לא צריך לשנות שום דבר, חוץ מאולי (אני מצוטט את פדרר) להחזיר את 5 מערכות לגמרים של מאסטרס 1000.

חן ליטמן 4 ביולי 2013

יאא !!!

Cabrio 4 ביולי 2013

אני חושב שהפתרון הכי מדויק וקריטי הוא להחזיר את המהירות למגרשים. ומבחינתי זמן המשחק הוא דווקא משני – מה שיותר מעניין הוא שמשחק שמערב סרב & וולי הוא הרבה יותר סקסי ומבריק לדעתי. החבטות האינסופיות פשוט מתחילות לשעמם איפשהו. מילא, אם השחקנים היו אמיצים ואגרסיביים, זה היה בסדר, אבל 70% מהחבטות הן כדי להעביר את הכדור.. משעמם.

גיל 4 ביולי 2013

ואגב, הבעייה היא לא במשחק אלא בנו. אנשים כבר לא בנויים לשבת שעות יום אחרי יום לצפות בספורט. הם רוצים ריגושים מהירים.

איציק 4 ביולי 2013

לא מדויק. הרבה יותר קל לדעתי לראות את הטור או מרתון מאשר טניס של גלאדיאטורים. לדעתי זה נובע מהעובדה שראינו פעם טניס אחר, יפה, סקסי, מהיר, הרפתקני. מי שראה את נסטסה, נואה, קונורס, מקנרו, אדברג, בקר, לא יכול לאהוב את מה שקורה היום. משחק איטי יחסית של מפציצי הקו האחורי האין סופי. כשהתרגלת למשהו יפה, קשה לראות את מה שיש היום. זה לא שהם לא שחקנים טובים, הם מעולים, רק משעממים והטניס משעמם.

גיל 4 ביולי 2013

אני לא חושב שקל לראות את הטור או מרתון. לצפות בהם במשך שעות זה משהו די משעמם בסך הכל. אולי אפשר לצפות בהם ככה ברקע בלי להתעמק במה שקורה כי באמת רוב הזמן לא קורה שום דבר דרמטי, אבל ככה גם אפשר לצפות בטניס.

איציק 4 ביולי 2013

במרתון אתה פסיכולוגית מוכן לרוטינה, בטניס אחרי שראיתי דברים אחרים, לא מוכן לזה. ראיתי חיוכים ולא צעקות על נקודה שהצליחה, ראיתי וירטואוזיות ולא סזיפיות. רוצה כייף של טניס!!!

חן ליטמן 4 ביולי 2013

יש לך ביוטיוב משחקים כאלה, חבל שתתפוס לנו את הפס באינטרנט, באותה הזדמנות תמכור תמזדה שש שלך בשביל מודל טי

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

חן, באתר הזה יש קודים להתנהגות וכתיבה, תתיישר איתם או שתמצא את עצמך בחוץ

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

כמו שאמרתי, אני לא ארשה דיבורים כאלו כאן. בבית שלך תדבר איך שאתה רוצה, לא בבית שלי

Yavor 4 ביולי 2013

מסכים עם הצורך לשינוי, וגם עם זה שהבעיה האמיתית היא שחקני קו אחורי שמחכים לטעויות של היריב, וזה מה שמשעמם. לא רק שזה משעמם, אנחנו מקבלים בעצם התמודדות בין שני מאמני הכושר של השחקנים, וזה שיותר בכושר פשוט נשאר last man standing. בשביל זה אפשר לראות מרתון או איירון מן, לא חייבים טניס.
הייתי הולך על פתרון פשוט בהרבה – הקטנת מימדי המגרש ב-20-30 ס"מ מכל צד. זה יקשה על ה"מפציצים" להגיע לקווים, ויעודד משחק רשת אטרקטיבי – וכמובן יקצר נקודות וזמן כולל.

IDO 4 ביולי 2013

לא הייתי נוגע ב-5 מערכות. וגם לנשים!

מה שהייתי מקצר זה את ההשיוויון (DEUCE). גיים זה מי שמגיע ראשון ל-4 משחקונים.

עוד דבר שלא עוקפים בטניס זה את הדופינג. מתי שהוא זה יתפוצץ להם בפנים. הרופא של לאנס ארמסטרונג אימן עד לפני שנה את שרה אראני ולפני זה את פרר ונאדאל. דגויקוביץ העלה את הכושר שלו ב 2010 ב-3 רמות בבת אחת ויושב לו בפוד שעולה $75K לסשן. זה לא ממש נורמלי.

בקשר לפוסט הזה – אני עם בורג.

חן ליטמן 4 ביולי 2013

יש שימוש בסמים בכל ענפי הספורט בעולם ! הם פשוט מחוץ לפקודה… מקורטיזונים שמוזרקים על בסיס יומי עד לתוספי מזון הזויים וכמובן הפוד של נולה שמעלה את כדוריות הדם האדומות…
אבל אתה בכיוון

שמעון כסאח 4 ביולי 2013

נכון מאוד.

בכדורעף פתרו את הבעיה והטניס צריך ללמוד מהם.

אריק 4 ביולי 2013

אני חושב שלא צריך לשנות כלום. הגל הבא של שחקני הטניס יהיו פחות נאדאלים ונובאקים ויותר רוג'רים ככה היה בטניס מאז ומעולם. זה הולך בגלים

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

על סמך מה אתה אומר את זה? אנחנו רואים גם את החבר'ה החדשים שיש היום וכולם דומים לדג'וקוביץ' ומארי. לעומת זאת, לא ראינו שחקן סרב אנד וולי נורמלי כבר שנים, פשוט כי הסגנון הזה כבר לא משתלם

no propaganda 4 ביולי 2013

לא חייבים סרב אנד וולי. פדרר הוא לא ממש שחקן של סרב אנד וולי אבל הוא רחוק מאוד מלהיות מפציץ מהקו וזו צריכה להיות השאיפה שלנו(הצופים) לשחקן טניס, משהו מגוון ועם הרבה חוכמה על המגרש.

בנשים בכלל כולן הפכו למפציצות ומי שמפציצה יותר חזר מנצחת(סרינה).

איפה הימים של ז'וסטין הנין??? אני זוכר אותה משחקת מול סרינה ומנצחת למרות הכח המטורף של סרינה והנצחון לא היה בגלל הרבה טעויות של סרינה אלא בגלל משחק חכם.

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

נכון מאוד, זאת הכוונה שלי. פשוט סרב אנד וולי נעלם לחלוטין מהמפה

אריק 4 ביולי 2013

כי הכל בחיים זה מעגלים, על כל קונורס יש מקנרו

סימנטוב 4 ביולי 2013

להרטיב את הדשא, להוסיף סיד לחימר, ושמן קנולה למגרשים האחרים.
להריץ פרסומות על הרשת (המשחק משעמם למה שלא תקנה מכסחת דשא)
להאריך את המגרש לשחקן הפסיבי או לקצר אותו לשחקן השני

austaldo 4 ביולי 2013

מי אמר שמישחק ארוך זה דבר רע? אני בטוח שמיליארד הודים שאוהבים קריקט ממש לא יסכימו איתך. לדעתי אתה פשוט כועס על נדאל ודג'וקוביץ' וכל שאר החצופים האלה על זה שאתה לא מצליח לשלב אותם בסקדג'ל שלך :P

לי באופן אישי האורך של תחרות ספורט לא מפריע – מה שחשוב זה רק התוכן. אם התחרותמישחק מרתק וברמה גבוהה – שימשך 10 שעות. אם המישחק משעמם ומעפן אז גם 10 דקות זה ארוך מדי. אבל זה רק אני.

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

יש בזה משהו. הבעיה היא, כמו שאמרתי, שהמשחק נורא חדגוני. כמו שאמרת, ארוך והרבה פעמים משעמם

גיל 4 ביולי 2013

אני לא חושב שהוא משעמם. משחק כמו שהיה בחצי גמר בצרפת היה משעמם? הבעייה היא שפשוט אין מספיק שחקנים איכותיים מעבר ל3-4 הרגילים. המשחק צפוי מדי וזה כן משעמם. אולי עכשיו שפדרר בירידה ונדאל לא יציב יגיעו שחקנים חדשים שידחפו קדימה.

גלן 4 ביולי 2013

טוב , לפחות הסלטיקס עשו מעשה….
לדעתי, בחירה מרתקת.

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

בחירה מעניינת, אין ספק. אני חושב שהיא סך הכל בחירה בטוחה. לסלטיקס אין שום כוונה להתחרות בשנתיים הקרובות, אז הם לוקחים מאמן שהוא win-win. אם הוא מצליח להוציא משהו מהחבורה הזאת, אז הם שיחקו אותה ואם לא – הם בקלות יכולים להפטר ממנו ולקחת מאמן שהם רוצים. מעניין שהם הלכו על חוזה כך כך ארוך טווח (6 עונות).
סך הכל, הפעם הקודמת שהביאו מאמן מכללות מצליח (פיטינו) זה לא עבד במיוחד. אבל פיטינו היה מלא בעצמו, בטוח שהוא מרכז העולם. אני לא חושב שסטיבנס כזה. מאוד אהבתי אותו בבאטלר, עשה שם עבודה נהדרת. מפתיע שהוא הלך ל-NBA ולא למכללה מה-BCS, היו לו די הרבה הצעות אחרי הבק-טו-בק נשיונל פיינלס.

שמעון כסאח 4 ביולי 2013

אין לו מה להפסיד, אם לא ילך במקצוענים תמיד יחכה לו חוזה טוב במכללה גדולה.

matipool 4 ביולי 2013

1. בטח שמותר להכניס את מארי לארבעת הגדולים . בזכות ולא בחסד .
2. ניצול הזמן שלך מעולה אם את כל הנ"ל הצלחת לעשות ב-3 שעות .
3. אני כמעט בטוח שלפני כמה שנים אחרי מאבק ארוך של הטניסאיות , השוו את הפרסים בין גברים לנשים , מה שגרר טענות נגד של הגברים על חוסר הגינות ועל זה שהם מתאמצים הרבה יותר ( טענות צודקות לדעתי ) .
4. "אם זה לא מקולקל – למה לתקן ?" אמר פעם מישהו חכם ( או לפחות משהו דומה ) וזה המצב כאן לדעתי . כמו שכתבו מעלי – סה"כ 4 הטורנירים המובילים ורק בחלק מהמשחקים .

איציק 4 ביולי 2013

אבל גם משחקי 3 מערכות משעממים. הם קצרים יותר בגלל מספר המערכות אך אופי המשחק הפך למשעמם. אני מוכן לצפות בשחקנים כמו אדברג או מקנרו במשך 7 שעות ולא 4-5 שעות. היה משחק, היה קצב, היו אמוציות חוץ מצעקות טרזן. לא היה שטנץ שכולם שיחקו לפי כמעט אותו השטנץ, והשאלה רק מי מצליח יותר. היה קו אחורי כמו לנדל או וילאנדר, היה הגש ורוץ כמו בקר או אדברג, היו טיפוסים כמו נואה. היום כולם כמו החברה מהסרט החומה בדרך למתחנה. אותו דבר פחות או יותר. שונות מביאה יופי, שונות מביאה שיפור, שונות מביאה דברים בלתי צפוים, אפילו שניצל נשמע נפלא אחרי שאכלתה מאה פעם רצוץ סטייק.

חן ליטמן 4 ביולי 2013

יצחק, שטנץ ? טניס זה משחק של שאלות ותשובות אם אתה לא מבין את זה, אז למה לראות טניס ?

משה 4 ביולי 2013

אני לא חושב כמוך, במשחק טניס טוב אני חש שאני רוצה עוד ועוד. המתיחה הזו של קצה גבול היכולת הפיזית והמנטלית של השחקנים מדהימה בעיני, יותר מכל ענף כדור אחר. משחקים כמו הגמרים של פדרר-נדאל בווימבלדון לפני 3-4 שנים, הסדרות שניהלו דג'וקוביץ' ונדאל בסבב בארה"ב בשנה שעברה זה משחקים שאני יוצא מהם מותש כמו השחקנים ומבסוט מכך עד הגג.
יכול להיות שבתור צופה אדוק של קריקט 4 או 5 שעות קטנות עליי.

Fluttershy 4 ביולי 2013

אני מסכים, הגמר באוסטרליה שנה שעברה בין דיוקוביץ לנדאל ארך כמעט 6 שעות וזה היה משחק מדהים, הם באמת הגיעו לקצה היכולת הפיזית והמנטלית, אני מעדיף נקודות ארוכות מאשר סרב אנד וולי. משחקים של הטוב מ-3 לא יכולים להיות "epic" כמו הטוב מ-5, רק תחשוב על הגמר בין פדרר לנדאל בווימבלדון ב-2008 – אם זה היה הטוב מ-3 נדאל היה לוקח אחרי 2 מערכות, והיינו מקבלים משחק טוב, אבל לא משחק היסטורי.

קובי 4 ביולי 2013

יש משהו בדברי הכתבה אבל לפי דעתי הטניס היום נמצא פחות או יותר בשיא הפופלריות שלו,אני לא רואה שסגנון המשחק העכשווי מבריח צופים.
אולי ברגע שזה יקרה,יעשו שינויים למיניהם.

כוכב עליון 4 ביולי 2013

כתבת יפה. אבל אפשר היה לתמצת את זה למשפט אחד, "אני לא ממש אוהב טניס, אם אין לי מה לעשות, ואחרי שסיימתי לאכול,להתקלח ולרוץ אולי אצפה בזה אם אין איזו סדרה טובה בטלוויזיה" ואז הכל היה ברור. מי שבאמת אוהב טניס, אבל באמת, לא נראה לי יכול להשתעמם ממשחקים כמו דיוקוביץ'-נדאל שנמשכים 5 וחצי שעות.אגב, אם נושא הפוסט היה סגנון המשחק העכשווי היה מקום לדיון. כלומר החד גוניות שלו. הרי מה שעשה את הטניס בשנות ה 80,90 היה שלצד שחקנים כמו מקנרו, קונורס ואחרי זה אדברג ובקר, היו את לנדל ווילנדר. ובשנות ה 90 היה את סמפראס ומהצד השני חיכה לו אגאסי או קוריר, היום כולם פחות או יותר משחקים את אותו סגנון משחק, ופה אולי הבעיה, אבל אם משחקים 5 שעות אתה יכול להצדיע להם, כי להבדיל מהפוטבול (שסליחה על הבורות בתחום יש בו כמה שחקנים?) הם לבד במגרש, אתה יכול לדבר על היכולות הפיזיות אבל מה לגבי המנטליות? לעבור את המשברים לבד, ההתעלות שבעניין (את זה הסמים שבקטנה הכנסת לדיון ולשמחתי לא המשכת, לא יכולים לפתור כמדומני)

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

אני דווקא מאוד אוהב טניס. אני בהחלט לא אוהב את סגנון המשחק הנוכחי שהוא מאוד חדגוני, וכמו שאמרתי – הוא חלק מהבעיה.
עם כל הכבוד, אי אפשר לראות טניס 24 שעות ביום, אז מה לעשות – צריך להפסיד קצת טניס בשביל לעשות דברים אחרים. אם אני אשב יום יום על הספה בזמן שאשתי מקלחת ומאכילה את הילדים אני אתגרש ואשמין (כי אני לא רץ) מהר מאוד. זה שאני עושה עוד דברים זה בעיקר כי יש לי עוד דברים לעשות, לא כי אני לא אוהב לראות טניס.
מנטליות, משברים וכל זה נכון בדיוק ל-3 מערכות. זה פשוט שאנחנו רגילים לראות חמש מערכות אז זה נראה לנו קצר.

כוכב עליון 4 ביולי 2013

מודה באשמה גם אני עושה דברים אחרים בזמן משחק (לפעמים בלית ברירה..) אבל לא אוכל להגיד שזה ישעמם אותי לצפות במשחקים ארוכים בגלל היותם ארוכים. במשך כל השנה יש טורנירי 3 מערכות כפי שציינו למעלה, משהו צריך בכל זאת לייחד את טורנירי הגרנד סלאם. אפשר להמשיך להתפלסף ולהגיד שהגשות כמו שיש היום לטניסאיים לא היו מעולם לחבר'ה האגדיים שגדלנו עליהם, אז בזה הנקודות מתקצרות לעומת שנים עברו.ולגבי אהבת המשחק, עם יד הלב היה סוג של התלוננות על הגמר שיתחיל ב 4 בצהריים ויסתיים ב 9 בערב ביום ראשון הקרוב, לא חושב שהתלוננת (ובסדר מבחינתך) לגבי גמר הפוטבול האחרון שהתחיל ב 1 בלילה ונגמר ב 5 וחצי בבוקר כולל הפסקת חשמל

טל 4 ביולי 2013

פשוט בדיחה. מאחר ולכותב הטור אין סבלנות, צריך לשנות חוקים של משחק שלא מאכזבים כבר שנים רבות לספירת ה-ATP. אתה היית רגיל לאדברג ובקר שעושים פוט פולט בכל סרב (וקוראים לזה סרב אנד וולי) כשהשבדי בקושי מגרד את ה-100 מייל להגשה. אז הגיע איבניסביץ' ושינה את כל הקונספציה של הטניס באותן השנים. האם זה עבד לו? לפרקים כן ולפרקים לא… באו סמפראס ואגאסי ושינו את המשחק בחזרה, וכמו שאמר אחד מקודמיי חוזר חלילה. פדרר שחקן מדהים ובמשך שנים לא הייתה לו תחרות עד לבואם של נולה ונדאל, אז המשחקים היו קצרים מאוד… ו? עניין אותך לראות אותו טוחן את כולם דק? או את התקופה של יואיט וסאפין ששיחקו מטקות על שפת הים? לקחת סגנון שלמעשה אך ורק שחקנים בודדים משחקים אותו (נולה, נדאל ומארי, אגב רק אחרי בואו של לנדל) ועשית מזה תיאוריה לדורות, ועל מה? על ארבעה טורנירים בסה"כ בשנה. לא רציני חביבי…

maverick 4 ביולי 2013

+1

איציק 4 ביולי 2013

טל,
אתה לא בכיוון. גם בשלוש מערכות זה משעמם. זה לא נכון שיש רק ארבעה, יש מאות שמשחקים את הסיגנון הזה, הארבעה הללו פשוט הביאו אותו לכמעט שלמות מבחינה טכנית, כושר גופני, ויכולת מנטלית. כולם משחקים פחות או יותר אותו סיגנון, פרר, דל-פורטו, דוידנקו, דופק המחבטים בראש, ואפילו צונגה. בתקופות האחרות היתה שונות, יהי לנדל והיה מקנרו והיה נואה ועוד ועוד. היום שטנץ, מי מוצלח יותר בשטנץ ומי פחות. לא מעניין, גלאדיאטורים מנסים לשבור אחד לשני את המחבט!!!

maverick 4 ביולי 2013

שעמום הוא סובייקטיבי לגמרי. אני באופן אישי מעדיף ראלי ארוך מהבייסליין שמבליט אלמנטים של טקטיקה, פיזיות ומנטליות מאשר נוסחתיות משעממת של סרב & וולי.

טענה שענף ספורט כולו נמצא בבעיה היא טענה מגוחכת כאשר היא מבוססת על היעדר הנאה אישית מצפייה. בחייאת, ספורט תמיד מתפתח ומתקדם. מספיק אנשים נהנים מהטניס כפי שהוא משוחק היום, אם אתה ואחרים לא אתם מוזמנים להפסיק לצפות.

טל 4 ביולי 2013

+100000000000000

איציק 4 ביולי 2013

בו ואסביר על-ידי דוגמא: במבחן ברור אתה יודע את המשימות מראש – כפיפות בטן חצי דקה, מתח, קפיצה לרוחק מהמקום ועוד. הכל ידוע אך לא כולם נענים לאתגר בואתה רמה. מישהו עושה 47 בטן בחצי דקה ואחר 32. זה הטניס של היום, אין הפתעות בהן שחקן אחד מאתגר את השני, כולם מאתגרים באותם הדברים. יש הבדל ביכולת של השחקנים לתת מענה לאתגרים. נדאל, דיוקוביץ ופרר מאתגרים אותו דבר את היריבים ועונים באותו אופן לאתגרים רק דיוקוביץ' עונה טוב יותר ופרר פחות טוב, דוידנקו כבר לא מסוגל לענות ובשיאו ענה לא רע אך לא ברמתם. בתקופה הקודמת היו שאלות שונות ותשובות שונות, קונורס שיחק על כל המגרש (לרוב מאחור) והכה כדורים שטוחים, טרנר הפציץ סרבים, מקנרו יותר רץ לרשת, לנדל התיש אותך מהקו האחורי (אולי האב הרוחני של הדור הנוכחי ושחקן עצום בפני עצמו). השחקנים הגדולים ידעו להתמודד עם כל מגוון האתגרים שהיו והיה כייף לראות התמודדות בין גישות. פעם גישה אחת לקחה ופעם אחרת. היום אין שונות, אין מאבק בין סיגנונות, כולם מפציצים רוב הזמן מהקו האחורי, גלאדיאטורים. יש כאלו שעם כושר טוב יותר, טכניקה טובה יותר ויכולת מנטאלית עדיפה, אבל כולם מאותו פס יצור, צריך רק לבדוק פגמים.

maverick 4 ביולי 2013

שמע, אין ספק שמגוון הסגנונות היום לא רחב בכלל. זה נכון גם שיכול היה להיות מעניין מאוד לראות קלאשים בין גישות שונות למשחק כמו שהיו פעם. אבל זה לא כאילו סרב-וולי ודומיו נעלמו בזמן שמשחק הבייסליין קפא על שמריו. יש פה טרייד-אוף: השימוש בשיטות מסוימות מתחיל להישחק אך מנגד שיטות אחרות עוברות תהליך של שדרוג.

על דג'וקוביץ' ונדאל לא הייתי רוצה לוותר לשם הגיוון (את מארי אתה יכול לקחת). ברדיך, דל פוטרו, פרר ושות'? ראשית, יש המון ניואנסים שמבדילים בין השחקנים הללו. שנית, אולי יכול היה להיות נחמד יותר לראות במקומם איזה סטחובסקי כזה בטופ 10 ולא בהכרח בשיפולי הדירוג, אבל זה ממש לא מצדיק צעדים דרסטיים שמטרתם לנטרל את הדינמיות של הענף.

איציק 4 ביולי 2013

אני לא מבקש לבטל את דיוקוביץ' או נדאל, כבודם במקומם. עבודת כף היד של מארי זו גם אומנות, אבל בסופו של דבר יש יותר דומה על השונה, וזו הנקודה העיקרית שלי.

טל 4 ביולי 2013

לספר שפרר, טסונגה ודוידנקו (מאיזה נפתלין הוצאת אותו?) משחקים אותו סגנון של נדאל ונולה ואני לא בכיוון? נו באמת… הטניס הוא מקצוע שהשתנה בדיוק כמו שהשחייה השתנתה. אתה מוצא דמיון בין לוכטה לביונדי? כמו שהפוטבול השתנה, הכדורסל השתנה (לארי בירד היה משחק היום בנ.ב.א? באיזה קבוצה? למרות הגדולה האולטימטיבית שלו…) והכדורגל השתנה… אין יותר מספרי עשר קלאסיים כמו מראדונה וואלדרמה. מה לעשות? העסק זז עם המדע ועם שיטות האימון. זה שלטעמך או לטעם המשורר העסק פעם היה יותר מעניין כי היו משחקים עם מחבטי עץ ומגישים כמו בכדורעף??? בשביל זה נוריד את העסק לשלוש מערכות ונוכל לשחק באולינג בלילה אחרי שהילד נרדם? בחייאתכ חברים. אני לא נהניתי אז כמו שאני נהנה היום. מצטער… גם לא כשקונורס היה שם את המחבט בפה ורץ אחרי נאסטסי.

איציק 4 ביולי 2013

אתה שוב לא בכיוון, כיוון שאני לא מבקש להזיז את הזמן אחורה, הלואי והיה לי את הכוח, היתי משנה הרבה דברים קודם. תשווה את דווידנקו מול נדל מבחינת סיגנון משחק ותשווה מקנרו מול לנדל. זה מה שחסר לי, השונות. השונות גם דוחפת לשיפור גדול יותר. כשכולם הולכים לאותו כיוון וערוצים אחרים מיובשים, בסוף תגיע הסטגנציה גם בסיגנון השולט. ברור שנדל הוא דור אחר מדוידנקו, אבל זה שידרוג רציני של אותו הסיגנון, אני רוצה סיגנונות שונים.

טל 4 ביולי 2013

נראה לי שמיצית את נושא הלא בכיוון הזה… כי אני ממש בכיוון, אתה לקחת את זה למקום עליו לא דיבר המשורר אלא אם כן יכולת הבנת הנקרא שלי לוקה בחסר. ולעניין… אתה פשוט מדבר מחוסר הבנה מובהק… סלח לי. העובדה שאין שחקנים שמשחקים סרב אנד וולי, לא אומר שנולה ודוידנקו משחקים באותו סגנון. מושג הסרב אנד וולי הוא דבר שפותח לשלמות שאתה זוכר בעיקר ע"י הטניס השבדי, אבל מאז יונאס ביורקמן אפילו הם זזו מזה לגמרי. הסיבה לכך היא שזה סגנון שלא יכול לעבוד היום… לא במגרשים קשים ולא במגרשים רכים על אחת כמה וכמה. השחקנים של היום מחזירים כדורים בצורה מושלמת, מגיעים לכדורים הרבה יותר טוב, כי מה לעשות הספורט זז משחקנים שמשחקים בריצה קלילה, למכונות מלחמה משומנות מהסוג של נולה ונדאל. לקחת סגנון אחד שנעלם ועשית מזה תיאוריית דוקטורט. גם בכדורגל הרבה סגנונות נעלמו… מישהו משחק היום את 4-4-2 יהלום שבתחילת המילניום הייתה אולי השיטה הנפוצה ביותר? לא. מדוע? כי הספורט מבצע התאמות. יש לך ספק שבעוד שנה, שנתיים, שלוש שנים מישהו יפצח את הטיקי טאקה של ברצלונה? אתה רוצה סגנונות שונים? טוב שאתה רוצה. אתה לא אוהד הטניס או הספורט היחיד בעולם.

איציק 4 ביולי 2013

אספר לך, גם אתה לא.
תבדוק אפילו בוימבלדון זה אחוזי הצלחה של שחקנים שבאו לרשת. אחוזי הצלחה גבוהים מאוד עד כמה שאני זוכר שפורסם. לא חובה לבוא לרשת על הסרב, אבל הגישה לרשת כמעט ונעלמה.
בכדורסל, גומלסקי ניצח כמעט את כל העולם ושיגע את האמריקאים בשיטה של שנות ה-60, והוא שיחק אותה בשנות ה-90 בפעם האחרונה בה ברה"מ שיחקה. כלומר, זה שלא משחקים זה לא אומר שזה לא עובד או לא יכול לעבוד. זה רק אומר שזה נעלם מסיבות שונות ויתכן לא היה כדאי למחוק זאת.
הקיבעון המחשבתי שאתה כה דוגל בו נימצא לא רק בטניס, כי אם בכול מקום, ולעיתים קרובות גם במדע. כאשר זה מתחיל מתחילה בעייה. אתה מספר לנו שזה הדבר הטוב ביותר.
ולעיניין נושא הכתבה, זה כן כשור!!! אני בהחלט חושב שמשחק אחד שדומה לשני שדומה לשלישי כל אחד של 4 שעות מכות מטורפות מהקו האחורי זה משעמם. 4 שעות של גיוון, אפשר גם 6.

אהד 4 ביולי 2013

אני לא מבין מה הבעיה.. פשוט תעשה כמוני – תראה את משחקי הנשים. האפשרות שם לשבירות הרבה יותר גדולה, האמוציות גדולות יותר בד"כ, יש יותר הפתעות ויותר שמות וכאמור, המשחק הרבה יותר קצר. לראות את נובאק מטאטא את המדורג 7 בטורניר במשך שלוש שעות זה לא בדיוק הדרך שלי להעביר את היום.

חן ליטמן 4 ביולי 2013

נכון מאוד !משחקיי הנשים הם הפתרון שלכם, רק אל תלכלכו לנו את המשחק

יואל 4 ביולי 2013

אני לא אומר שהכתבה הזאת היא שטויות, אבל יש משהו אחד שאני לא מבין. מישהו פעם התעצבן שמשהו שהוא נהנה ממנו נמשך הרבה זמן? בדר"כ לא. טניס הוא משחק ארוך שכיף לי ולאוהדי טניס רבים לראות. יש רייטינג, היצייעים מלאים, כנראה שרבים נהנים מזה. אז למה אנשים שלא אוהבים טניס מחליטים שצריך לקצר את המשחקים?
אם אתה לא אוהב טניס, אל תראה טניס. זה מאוד פשוט. הגמרים הארוכים של הגרנד-סלאמים זה בעיניי אירועי הספורט של השנה. תענוג צרוף. התענוג הזה נמשך בערך 3.5 שעות וזה רק 4 פעמים בשנה. זה אומר שיש לי 14 שעות תענוג כזה בשנה. למה לקצר את זה?
אני גם לא מבין למה אנשים חושבים שזה ברור שמשחק של חבטות מהקו האחורי הוא פחות מעניין. הסרב-וולי זה הדבר המשעמם בעיניי. זה חוזר על עצמו, ואנשים שלא יודעים לשחק מצליחים רק בגלל סרב טוב. אבל כמובן שאנשים שלא באמת אוהבים ספורט רוצים שהכל יהיה מהיר (מן הסתם, אם משהו משעמם אותך, עדיף שהוא יהיה קצר…). בדיוק כמו שיש כאלה שלא אוהבים כדורגל איטלקי הגנתי, או את הכדורסל של סן אנטוניו. הם פשוט לא מבינים…

NO1 4 ביולי 2013

גרייזס,
1) אתה פשוט רואה את הטניס בדור הלא נכון, אבל אני לא בטוח שהסגנון של סרב-וולי כפי שהיה בימי סמפרס, בקר ואדברג היה יותר טוב. שאלה של טעם.

2) אני מופתע ממך, בהקשר הזה הייתי מצפה שתכתוב שיותר כיף לשחק טניס מאשר לראות אותו, מניסיון אני מבטיח לך שאתה לא תתאכזב.

3)בראד סטיבנס, מה? כמה? למה? כשתתעשת מההכרזה אני מצפה לטור ארוך ואינפורמטיבי בנושא.

אריאל גרייזס 4 ביולי 2013

זה שיותר כיף לשחק מאשר לראות נכון לכמעט כל סוג ספורט שקיים.
בראד סטיבנס זאת בחירה טובה, לדעתי. הריסק הוא מינימלי ופוטנציאל קיים.
דרך אגב, אני לא משתגע על סרב אנד וולי, אבל חוסר הגיוון היום הוא נוראי

א.ב 4 ביולי 2013

צודק מאה אחוז !!!
צריכים לשחק שובר שביון אחד רק בין ארבעת הגדולים שכמעט ללא יוצא מהכלל מגיעים לחצי וגמרנו.

בנוס, כיום וימלדון השני הכי איטי אחרי רולאן גארוס….

חן ליטמן 4 ביולי 2013

לא לשכוח לראות ברטולי – פליפקינס לפוסט של מחר

שי 4 ביולי 2013

אין לי כוח לקרוא את כל התגובות, אבל אם לא כתבו זאת לפני אז חייבים להגביל את הזמן בין ההגשות.
כמו שבכדורסל יש לוח של שעון זריקות ובאזר כך צריך גם בטניס.
24 שניות להוציא את ההגשה מהיד או שהשופט יקרא FAULT ונעבור להגשה שניה (שלה יהיו רק 10 שניות). הכי פשוט, נוח וישים. לא מעניין אותי עם יש רוח, מישהו בקהל זז במקום או שתינוק התחיל לבכות ביציע – חייבים להוציא את ההגשה בזמן.כך המשחק יהיה הרבה יותר קצבי.
בנוסף אני מסכים עם רעיון 3 המערכות – יותר מתח, לחץ והפתעות –
3 מערכות לפחות עד חצאי הגמר.

אר 4 ביולי 2013

הטניס כמו שהוא היום הוא תענוג.
גם במשחק של חמש שעות אין רגע דל. לכל משחקון יש את האלמנט שלו. את המשמעות הפסיכולוגית על שני הצדדים, את המומנטומים, את החישובים לגבי אותו שלב במשחק, את שמירת הכוחות ואת התקדמות המשחק מבחינה טקטית.והרבה אמוציות.
הדיבורים על משחק מהקו האחורי לא ברורים לי. השחקנים הטובים היום עוברים ממגננה להתקפה ומשנים קצב בתוך הראלי באופן מדהים. אין ספק שבשביל להנות מטניס מהסוג הזה צריך להקדיש זמן ולהתעמק. וקודם כל לאהוב את זה.

עופר כהן 7 ביולי 2013

קודם כל אני אומר ששיחקתי טניס 5 שנים
,ראיתי משחקים והייתי עם מאמנים ואנשי מקצוע מצוינים.
אני בכיתה ט' (לפני 3 שנים) שיחקתי טניס שעתיים וחצי באותה רמה
בלי להרגיש בכלל-זה פשוט לא נכון שמשחקים 2.5 שעות-זה
שקר בדיוק כמו להגיד שכדורגל משחקים 90 דקות,אולי שעה (הוצאות חוץ,בעיטות שוער,קרנות,בזבוזי זמן וכו').
בטניס בין כל סרס לסרב לוקחים את הזמן,בין רוב החבטות לא רצים הרבה אלא רק עבודת רגליים שהיא ממש לא מעייפת כי לא מרגישים אותה בלהט המשחק.
לגבי מה שאמרת על המשפט של פדרר שאמר שלא ייקחו ממנו 3 מערכות באותו משחק (או לפחות יזיעו הרבה לפני)-אתה לא מבין עד כמה הדבר מזכיר לי את הסיפור של מכבי ת"א בכדורסל עם הרמה.
במקום שטניס הגברים יוריד רמה ובמקום 5 מערכות יהיו 3 (ילדים בני 12 משחקים 5 מערכות וזה ממש לא קשה כמו שזה נראה) להשאיר את המצב כמו שהוא ולהתמודד. לא רוצה לראות את כל המשחק? תראה רק את הסוף.
רוצה לראות את כל המשחק-הרי שאתה סותר את עצמך באופן מסוים.

כאחד ששיחק טניס ואחד המאמנים שלו הוא ישראלי ששיחק 6 שנים בברצלונה, מסביר שבספרד משחקים בשיטה המודרנית שנהוגה בטופ:
להתיש את היריב. תחשוב ששחקן יעשה סרב אנד וולי יותר מדי
פעמים,הדבר יהיה לא אפקטיבי כי היריב יצפה לזה. גם אם המגיש או המחזיר ישחקו בקצב גבוה-כמה אפשר? תנסה במקום לרוץ 10 ק"מ שהוא מרחק מכובד מאוד,לרוץ מרחק של 10 מטר מצד לצד 20 פעם-עוד תחשוב שאתה לא בכושר!!!!
בדיוק כמו מארי VS דג'וקוביץ לפי שיטתך.
המאמנים שלי תמיד אמרו לי-אל תשאר באותו קצב כל הזמן,גם במהלך הנקודה וגם במשחק הכללי,זהו עניין טקטי שמפתיע את היריב.
היום אתה רואה טניס מהקו האחורי משום שהשחקנים כ"כ מאומנים,שאתה לא יכול לבסס משחק על סרב אנד וולי,שהוא מהלך שאסור בתכלית האיסור לבצע אותו יותר מדי פעמים,או קרוסים מהירים,שאני לא חושב שיש שחקן טניס בעולם שחובט אותם במעל 80%( הקרוסים נמוכי הקשת בלי ספין של ממש)לאורך משחק גראנד סלאם מלא!
אני כן מסכים אתך,אדוני הכתב, שיותר מדי קרוסים הם ביזוי הטניס,עושים אותם כדי "להרדים" את היריב או ליצור לחץ מטעויות,אבל לבסס עליהם משחק זו בושה ופחדנות. היינו קוראים להם "דחפנים" ואפילו המאמנים כבר לא סבלו אותם בשלב מסוים.

Comments closed