אשם? אתם אשמים!

העובדה שאלי גוטמן קרוב מאוד לסיים את התפקיד שלו אחרי קדנציה אחת היא אות לכשלון שלנו כצרכני ספורט ולא שלו כמאמן נבחרת

אני מניח שככה נראה הפרוטוקול של הראיון של אלי גוטמן, כאשר הוא התראיין לתפקיד מאמן נבחרת ישראל:

הועדה: "אז מה, אלי, אתה חושב שאנחנו יכולים להגיע למונדיאל?"

א.ג: "תשמע, אני לא יכול להבטיח כלום, אבל עם הגרלה מתאימה, אז יש לנו סיכוי להשתחל לפלייאוף"

הועדה: "לפלייאוף?"

א.ג: "כן, מקום ראשון בבית זה לא ריאלי בדרך כלל, אבל מקום שני אפשר"

הועדה: "ולנצח בפלייאוף?"

א.ג.: "תשמע, זה ממש תלוי בהגרלה"

הועדה: "ובכל זאת, בשביל זה אנחנו לוקחים אותך, שתביא אותנו למונדיאל"

א.ג: "כן, אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע למונדיאל"

הועדה: "ותגיד, במונדיאל, איך אתה חושב שנצליח?"

א.ג: "הא?"

הועדה: "אתה חושב שיש לנו סיכוי לעבור את שלב הבתים?"

א.ג.: "אתה יודע, זה גם תלוי בהגרלה. זה גם רחוק מדי, בואו נעבור את המוקדמות ונדבר"

הועדה: "בכל זאת, אנחנו מאמינים בך שאתה האיש המתאים, אתה לא חושב שאפשר לעבור את המוקדמות?"

א.ג.: "אפשר, בטח אפשר"

הועדה: "ורבע גמר?"

א.ג: "בטח, גם חצי גמר"

הועדה: "מצוין!"

361074

***

לא, אני מניח שזה לא היה בדיוק הראיון. אבל הנקודה שלי היא כזו – בן אדם יגיד כל דבר כדי לעבור ראיון, בטח לתפקיד יוקרתי כמו מאמן נבחרת ישראל. כולנו עושים את זה. מנפחים את קורות החיים שלנו, מספרים על שפות תכנות שאנחנו מכירים למרות שפעם התקנו אותם על המחשב ומאז לא נגענו בהן וכו' וכו'.

אתם יודעים מה, יכול להיות אפילו שגוטמן האמין שאנחנו מסוגלים להגיע לפלייאוף. ככה אלו בני אדם, אופטימיים. אני בטוח שגיל יכול לספר לכם על מחקרים שמראים שבני אדם כמעט תמיד יחשבו שהם מסוגלים להשיג יותר ממה שריאלי.

אבל ההסתכלות הריאלית היא פשוטה – פורטוגל ורוסיה טובות מאתנו בהרבה. הסיכוי שלנו לעבור אותן היה מלכתחילה אפסי. נבחרת ישראל הולכת לסיים את הבית שלה במקום השלישי שהוא המקום הריאלי שלה, ובו היא מסיימת כמעט תמיד בשנים האחרונות.

בשום קנה מידה אי אפשר לקרוא לתוצאות של הנבחרת בקמפיין הזה כשלון.

כן, התיקו הביתי מול אזרביג'אן היה מאכזב. גם התבוסה הביתית מול רוסיה (שוב, נבחרת שגדולה עלינו בכמה מידות). אבל דברים כאלו קורים וקשה לקרוא להם כשלון. הרי גם אם היינו מפסידים לרוסיה בבית רק 2-0 או אפילו מוציאים תיקו ומנצחים את אזרביג'אן בבית לא היינו משיגים את המקום השני.

וזה בכלל בלי להתייחס לחומר השחקנים שהיה בידיים של גוטמן.

*

ועכשיו תחשבו על זה – נניח הפורטוגלים לא מבקיעים את אותו שער בדקה האחרונה, ואנחנו מצליחים לנצח את רונאלדו הגדול, האם גם אז הקמפיין הזה נחשב לכשלון?

הרי בקמפיין של מוקדמות מונדיאל 94 ישראל סיימה (אם זכרוני אינו מטעני) במקום האחרון בבית. ועדיין, שלמה שרף קיבל קדנציה נוספת (ועוד אחת) על סמך ניצחון אחד (גדול, אין להכחיש) על צרפת.

כלומר, גול מקרי בדקה התשעים, שמן הסתם גוטמן לא אחראי עליו אלא השחקנים, הופך קמפיין מהצלחה לכשלון מוחץ.

זה מגוחך.

כן, גוטמן עשה טעויות. הוא בא עם אנשים שלו מהבית. הוא לא תמיד שם את ההרכב הכי טוב על המגרש. אבל באמת, אם שכטר לא היה בהרכב אלא ברדה, אתם באמת חושבים שהתוצאה היתה שונה?

העובדה שגוטמן הולך להיות פה מפוטר אחרי קדנציה אחת, אחרי שקודמו גם הוא הלך הביתה אחרי קדנציה אחת, היא לא סימן לכשלון של גוטמן או הנבחרת (כי לא היה פה כשלון, סתם חוסר עמידה בציפיות לא ריאליות) אלא לחוסר היכולת שלנו להפנים את המצב שלנו, ויותר מכך – את הרצון הבלתי נלאה שלנו למצוא את האשמים ולפטר אותם.

כמובן, את השחקנים אי אפשר לפטר. גם ככה הם גרועים, זה לא שהמחליפים שלהם יהיו הרבה יותר טובים. אז עושים את מה שאפשר – רצים לפטר את המאמן.

ואפשר לחשוב גוטמן יילך הביתה ויגיע לפה איזה אושייה שתהפוך אותנו למעצמת על. כי איזה מאמן מקומי יכול לטעון לרקורד אימוני, טקטי ומוצלח יותר מאשר גוטמן? כן, שיביאו מאמן זר, כי זה עבד מצוין עם נילסן או עם פרננדז. גם הם "נכשלו" פה, לא כי הם היו גרועים אלא כי זה החומר שהיה להם בידיים.

אז גוטמן אשם? בטח אשם. בזה שהוא התמנה להיות מאמן נבחרת ישראל הוא אוטומטית הפך לאשם.

ואתם, אלו שרוצים לפטר אותו? זה אומר עליכם הרבה יותר מעליו. אתם האשמים האמיתיים.

No Comments

עידו 11 בספטמבר 2013

אתה באמת חושב שהיה ראיון?
חוץ מזה אתה צודק לגמרי.
אני בעד לתת לו עוד קמפיין. אימון נבחרת שונה מאימון קבוצה ובד"כ הקמפיין השני טוב יותר מהראשון.
וכמו שכתבת, זה לא שיש אופציות טובות יותר

מורן 11 בספטמבר 2013

כל מילה. מדינה של קופמנים

wazza 11 בספטמבר 2013

לא מספיק לתת לו עוד קמפיין צריך גם לתת לו שקט וביטחון (לא יקרה) ושיו"ר ההתאחדות לא יבטיח להתפטר אם אנחנו עולים/לא עולים ליורו/מונדיאל (גם לא יקרה)
בהצלחה לכולנו

איציק 11 בספטמבר 2013

אני ממש לא בטוח שצריך להחליף את גוטמן, אני גם חושב שהגענו למקום ריאלי, ואני לא חושב שגוטמן מאמן כל-כך גרוע (להביא לבאר-שבע גביע הרבה יותר קשה מלעלות למונדיאל), אבל אתה קופפת את המקל קצת יותר מידי לצד השני מהסיבות הבאות:
1. מחרו לנו חלום לא ריאלי, ועכשיו מאשימים אותנו שאנחנו האמנו והתאכזבנו. כמו שהמאמן רוצה ליפות כדי לקבל ג'וב, כך אנחנו רוצים ליפות כדי שתהייה תקווה. ואם המאמן הלאומי מוכר לנו זאת, מי אנחנו האוהדים שלא נקנה.
2. הוא אשם לא בתוצאה ובמיקום, כי אם בדרך. השחקנים אצלו לפרקים ארוכים מידי נראו אנמים וחסרי מוטיבציה. זה לא שקול לעובדה שהם חלשים יותר. זו הצורה שהם שיחקו בה, גם נגד אזרבידז'אן. אפשר תיקו אבל ככה? הוא הסיבה שהצופים מזפזפים למשחק הנבחרת בזמן פרסומות בתוכנית אחרת. זו הבעייה, לא מספר הנקודות בטבלה.
3. טעות זה משהו לא מודע, וגוטמן נראה שבמודע בחר שחקנים לא הכי טובים בגלל מחויבות/נאמנות כלשהי לשחקנים. הוא על חשבונינו מצ'אפר את אלו שלא מגיע להם. זה לא תקין.
אלו אולי לא סיבות להחליף אותו, אך משהו בהתאחדות (לא לוזון כמובן) אמור להתריע לפניו לפני שממנים אותו שוב.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2013

נו, ובתקופה של גרנט או פרננדז הם שיחקו יותר יפה? זה חומר השחקנים שיש פה וזהו

איציק 11 בספטמבר 2013

אני לא מדבר על יפה, אני מדבר על השקעה והקרבה. נראה לי שאצל השנים שציינה, כן. אני לא בטוח שהוא האשם היחידי בזה, אפילו די בטוח שהוא לא היחיד, אבל גם לא יש חלק, וזה קרה במשמרת שלו.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2013

כשאין כדורגל, מדברים על הקרבה ומלחמה. מה לעשות, לשחקנים היום פחות אכפת מהנבחרת, הם לא צריכים אותה כדי להתקדם. שים לב שאנחנו רואים תופעה דומה מאוד גם בנבחרת הכדורסל. אני לא בטוח כמה מאמנים יכולים לעשות משהו בנושא

איציק 11 בספטמבר 2013

אתה צודק, ובגלל זה כתבתי שיש לו אשמה חלקית.
אני רק רוצה הסבר, למה כשאני רואה את נבחרת גרמניה, שלה יש כדורגל, והם גם לא צריכים את הנבחרת כדי להתקדם, ועדיין אני רואה אצלם הקרבה מפה ועד להודעה חדשה. אתה רואה את זה כם עוד נבחרות, אבל אצל הגרמנים זה מאוד בולט. למה?

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2013

אצל הגרמנים אתה רואה כדורגל, לא הקרבה. כמו שאמרתי, מדברים על הקרבה כשאין כדורגל. אני לא חושב שהישראלים רוצים פחות מהגרמנים. מה שבטוח, הם יותר עצלנים. אז הם בכושר פחות טוב, סוגרים פחות טוב וכו' וכו'

נבות 11 בספטמבר 2013

אני חושב שכל הנבחרת ביחד רוצה פחות מקלוזה, אבל זה כי זה קלוזה

ליאור ר 12 בספטמבר 2013

דבר ראשון, לא מזמן שגיא כהן אולי אמר את המשפט הכי נכון ששמעתי מזה הרבה זמן על הנבחרת. "אם ישראל תפתיע לטובה – נסיים במקום ה-3. אם ישראל תפתיע לרעה – נסיים במקום ה-3." אין מה לעשות זה מקומנו. כרגע.
בקשר להקרבה, אני מאוד מסכים שללכת לנבחרת ישראל היא זימון לגרדום, לגיליוטינה. הן כמאמן, הן כשחקן והן כמביא כדורים לפינה הימנית למטה. "ברגע זומנת לבחרת ישראל, שמו לך משקולות בגודל של 10 טון על הרגליים", כך כתב עומרי אפק בספורט 5. זה המשפט השני הכי נכון ששמעתי בנוגע לנבחרת בזמן האחרון. אני לא מצליח לחשוב על סיבה אחרת לכך ש"הזר הטוב ברוסיה" ישחק כמו מביא הכדורים.

wazza 12 בספטמבר 2013

אם שגיא כהן הוא הקול השפוי בערוץ הספורט אז זה אומר דרשני

איתמר 11 בספטמבר 2013

מסכים

גיל 11 בספטמבר 2013

אם לא מביאים מאמן זר אז אין סיבה להחליף מאמן כל כך מהר. כל המאמנים הישראלים הבכירים ניסו ונכשלו ורק נילסן הביא אותנו להצלבה.

אריאל גרייזס 11 בספטמבר 2013

גם נילסן לא הביא אותנו להצלבה. היחיד שהצליח היה שרף, עם השמיניה מדנמרק.

גיל 11 בספטמבר 2013

נילסן הביא אותנו מרחק פתיחת רגליים של נימני מההצלבה.

אלעד אחד 12 בספטמבר 2013

מרחק עבירה טיפשית אחת של שמעון גרשון

גיל 11 בספטמבר 2013

סליחה, זה היה שרף. עם נילסן הגענו למקום השלישי.

אריאל 12 בספטמבר 2013

זה היה נילסן – קמפיין מוקדמות 2002. אם לא היינו סופגים אז היינו עולים להצלבה נגד טורקיה. ואז מודחים שם.

יואב 11 בספטמבר 2013

אריאל,
הכל נכון.
ועדיין (ללא קשר לנבחרת שאף פעם לא ממש עניינה אותי)- לא יכול להשתחרר מתחושת חוסר האמון שעולה אצלי כשאני רואה או שומע את גוטמן. לא מאמין לצליל שיוצא לו מהפה. בלנדר ברמה הגבוהה ביותר שגם נוטה להפקיר את שחקניו בהזדמנות הראשונה שיש לו.
לא קצין ולא ג׳נטלמן.

MCMANAMAN 12 בספטמבר 2013

תחושות יש לכל אחד ועל כל דבר
בסופו של דבר הוא הוכיח את עצמו ברמת הקבוצות
לפי דעתי אלמלא פציעות הוא היה מוכיח את עצמו גם ברמת הנבחרת(אלמלא התיקו מול אזארבייג'ן לא היו באים אליו בטענות)
לוקח הרבה זמן לעשות שינוי אמיתי בנבחרת. פחות אימונים, פחות זמן להטמיע דרך משחק, שחקנים שלא משחקים אחד עם השני הרבה וכו'
לפי דעתי מאמן חייב להישאר לפחות ל 2 קמפיינים(יורו ומונדיאל) אפילו אם הוא יסיים אחרון

ג'וני 11 בספטמבר 2013

נבחרת קטנה כמו ישראל חייב לאמן רק מאמן זר
התקשורת בוודאי תרצה מאמן ישראלי כי הוא סחבק וקל לשתף איתו פעולה מאשר מאמןזר שלא סופר אותך.

יש מה ללמוד מהרוסיה שאין לה את בעיה להחליף מאמן זר במאמן זר אחר.

נילסן ופרננדס לא נכשלו פה
פשוט התקשורת לא נתנה להם לעבוד כי היא הרגישה שהיא לא מסוגלת להתמודד בגובה העיניים עם אנשים מתורבתים שמבינים בכדורגל.
התקשורת הכדורגל בארץ חובבנית ולכן מתאים לה שגם הכדורגל הישראלי יהיה כזה כדי להתאים אחד לשני.

ג'וני 11 בספטמבר 2013

מהרוסיה – מרוסיה

wazza 12 בספטמבר 2013

לרובוטים יש טעויות הקלדה???

ליאור ר 12 בספטמבר 2013

ג'וני, יש לי שתי מילים להגיד לך:
"אתה צודק". או, יותר טוב, "אוסקר גארסיה". האיש שלא שם קצוץ על מה שאומרים עליו בעיתון פירק את הליגה כולל רביעייה בדרבי במשחק שאני, בתור 'סנוב' לכדורגל הישראלי, לא ישכח עוד הרבה זמן.

נבות 11 בספטמבר 2013

לרגע נשמע לי שאנחנו פרוספר אזגי או הבעלים של דינמו זאגרב (נראה לי שבו מדובר).
אם יש משהו שאפשר וכדאי ללמוד ממכבי תל אביב בכדורגל זה לא הבאה של צוות אימון זר (לא שזאת אפשרות רעה) אלא לתת שקט תעשייתי למאמן שלך. לא משנה לי האם זה יהיה גוטמן או לא אבל את המאמן שידריך את הנבחרת במוקדמות ליורו 2016 צריך להחתים גם למוקדמות 2018 ולטעמי גם 2020. בנוסף גם לתת לו הרבה יותר גב וסמכויות כאלו שיתנו לו איכשהו לשפר את השחקנים שיהיו לו לקראת המוקדמות של 2018 ו2020, משהו כמו פיתוח (יותר נכון ייבוא והתאמה) שיטות אימון למחלקות הצעירות.
אבל זה לא יקרה, כנראה גם לא משהו אחר בכיוון נכון, ויכול להיות שהמאמן הבא לא ידבר על זה שצריך להעפיל ליורו הבא (בטח לא למונדיאל הבא), אבל עדיין ישחטו אותו, איזה כיף

ויכסלפיש 11 בספטמבר 2013

כדי להבין את התמונה צריך מידע לגבי הפוליטיקה הפנימית וכך יהיה ניתן להסביר מדוע שרף קיבל 4 קדנציות, גרנט וקשטן 2 ולעומת זאת נילסן ופרננדז אחת (אני מעריך שעלותם היתה גבוהה בהרבה), אותה פוליטיקה קיימת גם ביסוד מינויו של גוטמן והדחתו האפשרית (אין בכך הבעת דעה בעדו או נגדו). אני בעיקרון בעד צוות אימון זר כמו מכבי ת"א, לא מאמן זר שמוקף מינויים פוליטיים

עדידס 11 בספטמבר 2013

תשמע אני מסכים איתך כמעט בהכל, אנחנו/ההתאחדות/השחקנים אשמים לפחות כמו גוטמן.
לא חושב שהוא צריך ללכת הביתה.
הבעיה היחידה שלי היא גם לא ספציפית עם גוטמן – אלא הדרך המזופתת שבו הנבחרת ייצגה אותנו :
להפסיד הפסד מוחץ לרוסיה ? לגיטימי.
להוציא תיקו עם פורטוגל ורונלדו בבית ? – לגיטימי בריבוע…
אפילו תיקו עם האזרים בארץ ובחוץ זה לגיטימי (קצת פחות אבל עדיין).
אבל למה לשחק כמו פחי אשפה??
למה לעמוד בנבדל משחק שלם?
למה ללוות במבט שחקן שחטף לך את הכדור ??
למה לזלזל בחולצה ובסמל שהם לובשים ? למה לזלזל בעשרות אלפי האנשים שבאו לראות אותם ????
התוצאות לגיטימיות – הצורה בה הם ייצגו אותנו מ מ ש לא!
ואני אומר זאת בלי הקצנה בעיניי – בהתחשב בתוצאות שהבית הציג – יכולנו לעלות – היינו צריכים להציג יכולת טובה מאוד (ולא בלתי אפשרית) בכל משחק, אבל יכולת.
זה מעצבן ומרתיח שבסוף המשחק הם אומרים לך שהם נתנו הכל, אבל אתה היית שם…..במגרש……וראית שזה קישקוש !!!
בשכונה החבר'ה השמנמנים רוצים יותר ויחטפו התקף אסטמה כדי לא להפסיד…
יש שלושה חילופים בכל משחק – זה אומר 7 שחקנים שאמורים לרוץ 90 דקות שלמות ולתת הכל !!
לא ראיתי אחד שנשכב על הדשא/מחזיק ידיים על המותניים כי אין לו אויר !!!!
אותי זה מרתיח.

איציק 11 בספטמבר 2013

אני מעלה תהייה, כיוון שאני לא יודע האם יש משהו כזה. אני בעד לתת למאמן זמן של שקט תעשייתי מותנה. כלומר שיהייה משהו כמו ISO9000/9001 או משהו כזה (נדמה לי שיש משהוא כזה גם בנושא ניהול). כלומר, יש לך שקט ל-6-8 שנים, אבל אתה חייב להיות תחת ביקורת מסודרת בכול המובנים של ניהול והתנהלות. לא דו"ח בפני לוזונים כי אם משהו שאפשר לכמת בסטנדרטים עולמיים. להוציא את זה מהידים של לוזונייה ולהעביר לביקורת חיצונית ברשות שופט. כלומר, לא יבדקו שיחק יהלום או 3-4-4 או לא יודע מה. בחרנו אותו, סומכים שידע לאמן, אבל את ההתנהלות נבקר.

ליאור 12 בספטמבר 2013

כנראה שאתה לא מבין את הבעיה האמיתית של הכדורגל הישראלי ושל הכדורגלן הישראלי בפרט. התרגלנו כבר להפסדים של הנבחרת אולם גם להפסיד יש דרך, מה שאנחנו רואים זה שחקנים בינוניים שאפילו לא מודעים לכך עקב כתרים שקושרים להם בתקשורת ובאופן כללי שמשחקים בלי מחויבות וגאוות לאום במגרש, דבר שרואים אצל נבחרות יותר קטנות מאיתנו ובאופן כללי כמעט בכל נבחרת אירופאית,כאשר לפני משחקים ממלאים את התקשורת בראיונות כמה הם גאים "לשחק" בנבחרת וזאת רק על מנת למשוך אותנו הקהל. וכאשר מאמן זורם עם האשליה הזאת רק על מנת לקבל עבודה כמו שאתה אומר אין פלא שאין שינוי או שהוא לא מבין או חושב שצריך לעשות שינוי דבר שיותר גרוע כשלעצמו. אני כשלעצמי מעדיף שנעלה לשחק עם שחקנים מהליגה הלאומית אולי לפחות נראה הקרבה או רצון להוכיח את עצמם דבר שאני אהנה ממנו היות ובכל מקרה אנחנו מפסידים. בכל מקרה עם גישה כמו שלך אין סיכוי שנגיע אי פעם להישגים, יש מספיק נבחרות שלפני 20 שנים נחשבו כקטנות מאיתנו אולם עם השקעה נכונה מאמן נכון השאירו לנו אבק הן באירופה והן באסיה.
בכל מקרה לכדורגל יש לגיטימציה רק דרך הקהל ולכן בדרך כזו או אחרת המאמן והשחקנים חייבים לנו…

גיסנו 12 בספטמבר 2013

מבחינת התוצאות, לא הן שמאכזבות (מלבד תוצאות התיקו נגד אזרביג'אן בדגש על התיקו בבית) אלא הצורה. תבוסה שכזו ללא תנאי נגד רוסיה, כמעט בלי לחימה, בלי להקשות עליהם, כש 90 דקות בר"ג ו 45-50 דקות בסנט פטרסבורג נראה שזה רק עניין של חשק עד שהרוסים מגיעים למצב קורץ. שילוב של חוסר אונים (או אולי אין אונות?) אמיתי עם חוסר רצון לשנות את רוע הגזירה.
לצפות שנוציא 4-6 נקודות מרוסיה זה נאיבי וטיפשי ומתכון לאכזבות.
לקוות שהם יצטרכו לירוק דם כדי לחלץ מאיתנו נקודות (כמו למשל פורטוגל) זה לגיטימי, גם אם הם בסוף מנצחים.

ובזה גם גוטמן וגם התקשורת וגם הקהל אשמים.

הקהל (ומודה שאני נמניתי על קהל זה במשחק הבית האחרון) – שמראש בא בתחושה פסימית, בקושי מעודד ובעיקר ציני ולמוד אכזבות. מספיק לראות את הקהל של צפון אירלנד, נבחרת שמאז ג'ורג' בסט בערך אין לה מה למכור, כדי להבין מה יכולנו לעשות גם בלי הרבה תוצאות.

גוטמן – כי הוא איבד את האמון שלו, לרגע היה נראה שהוא בא לחדש, שיחק פתוח יחסית נגד פורטוגל וניסה לשנות מערך וגישה, העביר את הטון לשחקנים צעירים יותר. ואז הספיקו פציעה וחצי והוא חזר לסורו – פנקסנות, פרות קדושות וחילופים קבועים מהבית בלי קשר למה שקורה על המגרש ולכושר של השחקנים.

התקשורת – שעודדת את הקהל לאבד אמון ולהפוך לציני, שמפטרת את גוטמן פעם ב 5 דקות במהלך משחק וששולחת 98% מהשחקנים לפרישה מוקדמת ורצוי גם לביצוע חרקירי אחרי כל מחצית.

קח שילוב של שלושת הגורמים – וזה מתכון להתרסקות היסטרית ומהפכה בנבחרת פעם בשנתיים. מעניין מתי מישהו יציע לעלות עם נבחרת נערים ב' במשך 10 השנים הקרובות.

ערן לוי 12 בספטמבר 2013

הקהל?!?! אתה רציני? מילא התקשורת, שהמטרה שלה – בין אם ראויה, בין אם לאו – היא לכתוב, לדווח ולהצהיב. מילא גוטמן – הוא מאמן הנבחרת, יש כאן איזושהי אחריות, אם לא ישירה אז מיניסטריאלית. אבל הקהל? שמשלם מכיסו עשרות ומאות ש"ח לכרטיס? שמגיע בזמנו הפנוי? שלעתים לוקח חופש כדי להגיע אחה"צ למשחקים?
אבוי לנו אם נתחיל להאשים את הקהל. זכותו להגיע פסימי לכל משחק, זכותו לשרוק בוז בכל משחק, זכותו לצאת אחרי הדקה ה-60. עשרים אלף איש באו למרות הבוז והדרך, אז הם לא בסדר? אוי ואבוי לנו אם נכניס למשוואה הזו את הקהל. הרי כל המונדיאל, המוקדמות והקשקושים שמסביב נעשים בשביל הקהל, ועד שלא יתחילו לאפשר כניסה חופשית לכל המשחקים שבעולם זו עזות מצח להאשים במשהו את הקהל.

שי 12 בספטמבר 2013

קהל שבא לשרוק בוז לשחקניו כל המשחק – עדיף שלא יגיע.
עם כל הכבוד לכסף שהוא משלם

ABC 12 בספטמבר 2013

מסכים עם שי. לקהל אין זכות לשרוק בוז למעט איזה מקרה קיצוני ביותר.
לא שיחקו טוב? אל תעודדו, אבל גם אל תשרקו בוז ואל תהיו ציניים.
הפעם היחידה שזכורה לי שהבנתי בוז מאסיבי של הקהל הייתה ב 1990 דומני כשנבחרת ברית המועצות הגיעה לשחק מול ישראל במשחק ידידות. למעלה מ30 צופים הגיעו לראות את אוחנה, רוזנטל ותקווה ששלושתם נתנו עונה מצויינת באירופה, אבל ברגע האחרון הללו הודיעו שהם לא משחקים כי לא היה להם ביטוח. כשלקהל נודע מה שקרה שריקות הבוז היו אדירות. זה עבורי היה המקרה היחידי במשחק של הנבחרת שהגיעו לה שריקות בוז.

אגיד עוד דבר: אם נבחרת ישראל ששיחקה באוקיאנייה במוקדמות 90 והוציאה בבית ניצחון דחוק על ניו ותיקו מול אוסטרליה הייתה מוציאה את התוצאות הללו בימינו, היו שוחטים אותם. הציבור בישראל הופך עם השנים לביקורתי יותר ויותר, בכל התחומים. זה בעידוד התקשורת שהופכת למתלהמת יותר ויותר. וזה הרסני.

ערן לוי 12 בספטמבר 2013

אתה לא רציני, נכון?
לקהל אין זכות לשרוק בוז?1. א י ן. ז כ ו ת ?
אולי תאמר לקהל איך לעודד, מה לאכול בהפסקה, מתי ללכת לשירותים? אט שתציב שומרים בחוץ שיבדקו את רמת הבוז שהאוהדים מתכננים להביע ותאסור כניסה על הקיצוניים מהם?
כל עוד לא התעוררנו הבוקר בפיונגיאנג יש זכות לכל אדם לבוא לאצטדיון, לשלם מאה ש״ח מכספו הפרטי על כרטיס כניסה ולשרוק בוז מהשניה הראשונה ועד הדה התשעים. לא מתאים לך? לא מתאים לשחקנים הרגישים? בעיה שלהם.
עדיף שלא יבואו? יכול להיות. הם באים בכל זאת? נו, מזל שלנו, שלי ושלך, כנראה שחופש הבחירה עדיין חי ובועט.

יריב 12 בספטמבר 2013

מה זה "זכות"? יש חופש ביטוי במקומותינו, מותר להם לשרוק בוז כמה שהם רוצים. עם זאת, אפשר לטעון ששריקות הבוז פוגעות במשחק הנבחרת, כך שלקהל השורק בוז אין בסיס סביר לבוא בטענות לנבחרת על אי-הצלחתה.

שי 12 בספטמבר 2013

לא שללתי פה את חוסר הבחירה ולא ציוויתי שלא יבואו.
אני רק חושב ששריקת בוז לשחקנים שלך פוגעת בהם ולא משנה אם זה ישראלים מפונקים או גרמנים מקצוענים.
שריקת בוז של קהל במשחק של קבוצה יכולים לגרום לשינוי של ההנהלה, החלפת מאמן או שחקנים למשל.
שריקת בוז במשחק נבחרת? לא רואה תועלת שתצמח לנבחרת מעבר לנזק המיידי.
ובכל מקרה, הבכיינות של השחקנים לגבי הקהל, גם אם זה פוגע בהם, היא לא במקום

שי 12 בספטמבר 2013

חוסר הבחירה=זכות הבחירה

ניר 12 בספטמבר 2013

וואו , אי אפשר היה לכתוב את זה יותר טוב.

ליאור ר 12 בספטמבר 2013

משהו שאני חייב להוציא שיושב אצלי מאז המשחק מול האזרים. יורם ארבל פשוט ישב ביציע, ושידר – זאת העבודה שלו. האם העבודה שלו היא גם לרדת על השחקנים והנבחרת כאילו הם רוצים לעשות לו רע?
זה גם לא רק הוא – זה סמלי. יורם ארבל מראה כמה לתקשורת לא אכפת מלהפוך את הנבחרת ליותר טובה, לתקן טעויות וכו' וכו', הוא פשוט אוהב לקטול את הנבחרת, הגאווה הישראלית (ואני אומר את זה בלי ציניות, אך עם אירוניה לא מכוונת), שאיפה של כל ילד בן 5 שעבד כל החיים שלו בשביל זה רק בשביל לשמוע את יורם ארבל אומר כמה אפור הוא…

ABC 12 בספטמבר 2013

זה לא יורם ארבל. זה הציבור בישראל.
מספיק לקרוא את הטוקבקים, בכל נושא שהוא, כדי לראות שמה שאנחנו הישראלים הכי אוהבים לעשות זה לבקר ולכסח.

אלי 11 12 בספטמבר 2013

תעודת עניות לתקשורת בישראל שיורם ארבל הוא השדר הבכיר שמעביר את משחקי הנבחרת. אני כבר לא מדבר על הגישה הזחוחה שלו בשידור ("מה זה איך אנחנו לא נותנים לאזרים 3 חתיכות במחצית") או על הביקורת ההזויה שלו במשחק כאילו הוא המאמן בעצמו. המצב חמור בהרבה כיוון שלאיש, שמשדר כדורגל כ"כ הרבה זמן, אין מושג בהבנת המשחק. הוא לא מחובר למה שקורה על המגרש, משבש נתונים סטטיסטיים והסטוריים ומתבלבל בצורה כרונית בין שחקני הנבחרת.

שי 12 בספטמבר 2013

אין לי שום אכזבה מול רוסיה וגם לאחרים לא צריכה להיות, ככה זה כשמגיעים במצב מנטלי ירוד אחרי המשחק הקודם.
האכזבה נובעת משני דברים:
א. שתי תוצאות התיקו מול אז'ארביג'אן.
ב. איבוד היתרון מול פורטוגל
אם היינו מנצחים פעמיים את אז'ארביג'אן, עדיין היינו צריכים תיקו בפורטוגל מה שלא היה קורה.
אם גם היינו מנצחים אותם בבית, יכלנו גם להפסיד בחוץ.
מה שאני בא להגיד, אפילו אסטוניה הייתה בפלייאוף לפני שנתיים או אאבע, אני לא זוכר, שלא לדבר על לטביה שעלתה ליורו 2004 עם פרוחננקובס כחלוץ הרכב
כלומר גם עם פחות כישרון אפשר לעלות,על ידי הקרבה, טקטיקה נכונה וניצול ימים חלשים של מועמדות לעלייה.

האכזבה מגוטמן היא ההתכופפות שלו, אחרי המשחק בשבת כשנשאל על שכטר הוא אמר בראיון בין השאר שמה התקשורת רוצה, שכטר משחק בהפועל בהרכב.
לא מספיק ששחקן ישחק, צריך שישחק טוב!
כעסו עליו שנתן לשחקנים שלא משחקים לשחק, אז עכשיו הוא שואל מה רוצים ממנו כשהוא נותן למי שמשחק בקבוצתו לשחק.
זו האכזבה שלי ממנו.
לגבי להמשיך? אפשרי, אבל עדיף שלא
אלא אם אכן ילמד מהטעויות שלו בקמפיין הזה והיו לא מעט
לדעתי הנבחרת צריכה להגיע לפליייאוף אחתל3-4 קמפיינים. לא בהכרח לעלות, אבל להגיע. אם הגענו רק פעם אחת בכל כך הרבה קמפיינים זה כישלון ואין איך להתחמק מזה

יריב 12 בספטמבר 2013

אפשר לעלות, עם הרבה הרבה מזל. גם אנחנו היינו מרחק שער אחד מעלייה למונדיאל בגרמניה (אם המשחק של צרפת באירלנד היה מסתיים בתיקו, היינו עולים מהמקום הראשון בבית – צרפת ניצחה 1-0). זה כמובן מאוד ספקולטיבי, אבל באותה פעם כמעט היה לנו מספיק מזל כדי לעלות (היה לנו המון מזל, רק לא מספיק).

ABC 12 בספטמבר 2013

אנחנו האוהדים לא אשמים שאנחנו מצפים לנבחרת שמשחקת כדורגל טוב ומגלה שאפתנות והקרבה.
אלה הציפיות מהנבחרת, לא להקדים את פורטוגל ורוסיה.
אבל הנבחרת לא מספקת את זה, כבר שנים רבות.
מי שכן אשם זה דווקא *אתם* אנשי התקשורת, שמחשבים חישובים אחרי כל משחק של מה נדרש כדי לעבור את אותן נבחרות.

עמית פרוסנר 12 בספטמבר 2013

כן.רוצים לפטר אותו. בגלל זריקת הבוץ התמידית על כל העולם ואחותו ובעיקר על המאמן הקודם.בגלל השחקנים שהוא מביא מהבית.בגלל שאין שום דרך.בגלל שהוא קיבל חבורת שחקנים שמשחקת באירופה בנוסף לחבורת שחקנים שמשחקת במכבי תל אביב ואותה מאמן צוות אימון זר ולכולם יש כושר גופני מצוין.בגלל שאצלו השחקנים לא זזים על המגרש.בגלל שגוטמן של פעם דגל בלצמצם פערים,לחץ ומשחק הגנה גבוה-דברים שאותם אי אפשר היה לראות בשום משחק אפילו לא בבית נגד אזארביג'אן.בגלל שהוא עשה טעויות מכריעות בניהול המשחק שלו פעם אחר פעם.להאשים את נתאכו שהוא גרוע בנבחרת וטוב ברוסיה,בעשה שברוסיה הוא משחק עם שחקנים שמתאימים לסגנון המשחק שלו ובנבחרת ממשלא-כמו שאיה ניתחה בצורה מדויקת בפוסט שלה-זו פשוט בדיחה.אף אחד לא ציפה ממנו לפרק את רוסיה ולא את פורטוגל.כן ציפו ממנו להביא את עקרונות המשחק שלו,שאיתם הוא הצליח בבאר שבע ובהפועל חיפה.וזה בכלל בלי להבין מדוע ואיך מאמן שהיה לו ביד שלוש שנים רצוף את הסגל הכי טוב עם השחקנים הכי טובים והצליח לגרד בקושי אליפות אחת וגם היא עם סופר מזל ושער בדקה ה90, הגיע בכלל לנבחרת.אבל זה כמובן סיפור אחר ולא קשור.
בשבלי להעלות 11 שחקנים מתוכם שלושה ארבעה מהבית בלי קשר לכלום, בלי שום מחשבה טקטית מאחוריה,לא צריך את גוטמן.אפשר לקחת כל אחד מאיתנו ,לשלם לו רבע משכורת והתוצאות יהיו אותו הדבר.אנחנו מצפים מהמאמן שיראה דרך,שיביא משהו,גוטמן לא סיפק שום דבר מזה.

יואב 12 בספטמבר 2013

עמית,
כל מילה.

פאןפאן 12 בספטמבר 2013

אל תתפוס אותי במילה אבל אני מסכים איתך :)
חוץ מהרבע משכורת כמובן – אתה מוכר אותנו בזול

שמעון כסאח 12 בספטמבר 2013

אף אחד לא אשם, אנחנו לא טובים בכדורגל ואין סיבה שנהיה טובים, סתם מוציאים אנרגיה על כלום.

אין צורך להתרגז או להתרגש, אם מנצחים צריך להגיד כל הכבוד ואם נכשלים לא נורא, ניסיון יפה, אולי נשיג תוצאה טובה יותר בפעם הבאה.

ברבור שחור 12 בספטמבר 2013

אז לפי ההיגיון שלך אנחנו לא אמורים אף פעם לעלות. תמיד יהיו קבוצות טובות מאיתנו ולכן המקום הריאלי שלנו הוא להשאר בבית.

יופי נפתרו לנו כל הבעיות.
גוטמן אשם כי הוא העמיד הרכבים הזויים, שמר חסד מוגזם לשחקני הפועל על חשבון הנבחרת, טעויות בחילופים וחוסר יצירתיות. אי אפשר להחליף 11 שחקנים. מאמן אפשר !
חוצמזה ראית איזו שיטה או דרך ? משהו להיאחז
זו די התחסדות להגן על המאמן. מי שטעה או לא סיפק את הסחורה שישאיר את המפתחות אחר כבוד וילך הביתה…לא בושה

אריאל גרייזס 12 בספטמבר 2013

למונדיאל? נצטרך נס כדי לעלות במצב הכדורגל הישראלי, כן.
אתה חושב שבלוקסמבורג מפטרים את המאמן כי הוא לא עלה למונדיאל? כי זה בדיוק איפה שאנחנו. כדי לעלות למונדיאל או אפילו לאליפות אירופה צריך פה שידוד מערכות כללי, זה לא משהו שמאמן נבחרת יכול לעשות, בטח לא בשנתיים

אזי 12 בספטמבר 2013

זה שכל השיח שמתנהל פה הוא מתלהם, לא סותר את העובדה שצריכים להיות יעדים ומתוכם אפשר לגזור כישלון.

היעדים של נבחרת ישראל צריכים להיות לייצב נבחרת שתנצח את כל הנבחרות שמדורגות מתחתיה (אולי עם סטיית תקן של משחק אחד). כל דבר אחר הוא בונוס.

גוטמן לטעמי לא מתאים לאמן נבחרת בגלל שהוא מאמן טקטי מאוד. אני לא חושב שהוא יכול לעשות את ההתאמות הדרושות. גוטמן צריך לאמן קבוצה יום יום. מעבר לזה, אני חוזב שהוא נאחז קצת חזק מדי בסגל של הדאבל מהפועל (אבל אני אוהד מכבי, אז אפשר לטעון שאני לא אובייקטיבי)

אריאל גרייזס 12 בספטמבר 2013

אני חושב שקשה לגזור כשלון או הצלחה על סמך קמפיין בודד של מספר קטן של משחקים. בדיוק כמו שהוצאנו תיקו מול אזרביג'ן, גם כמעט ניצחנו את פורטוגל. בכל מקרה, אני לא רואה שום סיבה לקבל החלטה על סמך מספר מאוד קטן של משחקים.

ברבור שחור 12 בספטמבר 2013

אז פה אתה טועה קמפיין מורכב ממס רב של משחקים ועל סמך זה בהחלט ניתן לקבוע אם יש שיפור או דרך/שיטה.
כמה משחקים אתה רוצה שיהיו ע"מ לקבוע הצלחה או כשלון ?
חוצמיזה אם שני שלושה אנשים אומרים לך שאתה שיכור -לך לישון
95% חושבים שהוא נכשל אז כנראה שיש משהו בזה…לא ?
זה טוב לייצג דעת מיעוט אבל צריך שיהיה לזה גם גיבוי עם טענות מבוססות.

אריאל גרייזס 12 בספטמבר 2013

95%? לא פחות? זה בערך כמו ה-95% סיכוי שיש לנו להגיע למונדיאל?
ובבקשה, אל תגיד לי שאני שיכור. שיכור זה מי שחושב שיש לנו סיכוי לעלות למונדיאל

איציק 12 בספטמבר 2013

לא למונדיאל כי אם להצלבה, אבל גם זה הזוי.

איציק 12 בספטמבר 2013

אריאל, אתה מקל את עצמך. בודאי שאפשר להגדיר יעדים גם בטווח של שנתיים. למשל, קבוצות אירופאיות רצות ב-90 דקות כ-100-120 ק"מ (עד כמה שאני זוכר) וקבוצה ישראלית כ-20-30 ק"מ פחות. כל משחק ניתן למדוד מרחק ןהיעד יכול להיות בראית שיפור הדרגתי כך שבסוף השנתיים ההפרש יהיה רק 5-10 ק"מ למשחק. גם אם למאמן לאומי אין כלים פיזים במשך השנה, יש לא את הכח של הדרישות והמדיניות. שחקני נבחרת ידעו שהם חייבים לעבוד כל השנה יותר. זה על הדרך ימשוך את כל שאר השחקנים בקבוצות. לומר שהישראלים לא מסוגלים, ראה את מכבי תל-אביב בשנה שעברה. כבר בתחילת העונה היה לה יתרון משמעותי על שאר הקבוצות, כאשר שנה לפני כן היא היתה כמו כל השאר. אני מניח שיש עוד קריטריונים, אבל בהחלט צריך לתת למאמן הרבה זמן, אבל עם יעדי ביניים, לא של מיקום סופי כי אם של ביצועים אחרים, כולל של ניהול והתנהלות.

אריאל גרייזס 12 בספטמבר 2013

אין לי בעיה עם יעדי ביניים, זה אפילו מאוד נכון. אבל אף אחד לא הגדיר לגוטמן כאלו. כל מה שמסתכלים פה זה עליה למונדיאל או לא.

איציק 12 בספטמבר 2013

וזו אחת הבעיות. הכול ON/OFF.

אריאל גרייזס 12 בספטמבר 2013

אכן

דאג קולינס 12 בספטמבר 2013

כאשר הדיון הציבורי מובל ע"י פרשנים או "פרשנים" כמו: מאיר איינשטיין, רון קופמן, משה פרימו, אייל ברקוביץ', שלמה שרף המסקנה המתקבלת גוטמן נכשל. הטיעונים : כדורגל יפה, התקפה, מערבב, בלנדר, אוואט אשם ועוד פנינים. בכלל הגסות רוח השתלטה (בעידוד ערוץ 5). לא מתקיים דיון אמיתי מדוע מדינה בת 8M תושבים עם אהבה ענקית לכדור גל מייצרת כמות קטנה של שחקנים איכותיים.
יתרה מכך, בגלל אינטרסים לא ברורים ה"פרשנים" מוכנים על מערכת שאינה חפצה בשינוי ולהוביל לדרך חדשה.
צריך לתת לגוטמן קמפיין נוסף. בתנאים הקיימים הקמפיין סביר+.

גוני 12 בספטמבר 2013

בואו נשים לב רגע למה שאמיתי, נעזוב רגע את כל הפרשנים, שבגלל המצב הקיים הפכו להיות כוכבים יותר מהשחקנים כשפעם זה היה הפוך ולא הכרנו את העיתונאים בכלל…
מה שאמיתי הוא שנבחרת ישראל מדורגת שלישית והיא גם בדרג השלישי.
בגלל זה – תמיד נשאף להיות מקום אחד למעלה… זה הכי טבעי.
לכל נבחרת בבית יש שאיפות או מטרות וכולם מסתכלים למעלה בתקווה.
הצלחה = מקום שני או ראשון
כשלון = מקום4 או עוד למטה
לא זה ולא זה – מקום 3
כל השאר זה ניפוח של פרשנים

דור בלוך 12 בספטמבר 2013

מדוייק, מדכא עד כמה המערכת לא מסוגלת לקבל את ההחלטה המתבקשת.

בני תבורי 12 בספטמבר 2013

גוטמן לא הצליח פחות מקודמיו כי מלכתחילה לא היה לו סיכוי גבוה משלהם. לשרף היה את הדור הכי מוכשר מאז עמנואל שפר, ולמרות זה הכל התחרבן ולא רק בגלל נערות הליווי. הציפיות כאן אינן ריאליות ומשך הזמן שמקבל כל מאמן לא מאפשר התאמה למציאות.
כל המערכת צריכה להתיישר על פי הסכמה אחת בלבד: לוקחים מאמן לעשר שנים, ישראלי או זר, נותנים לו סמכויות-על לגבי כל מסגרות גילאי ילדים, נערים, נוער, ואף אחד מיו"ר ההתאחדות ולמטה, לא מעז להזכיר את צמד המילים יורו ומונדיאל במשך עשור לפחות. בזמן הזה הוא ישריש הרגלים נכונים אצל שחקני העתיד שיגיעו לנבחר עם אתוס תואם מציאות ולא פנטזיות.
אבל אל תדאגו, זה לא יקרה.

נבות 13 בספטמבר 2013

+1
מה שניסיתי להגיד קודם.

מתן 12 בספטמבר 2013

כתבה יפה, אבל למה לקרוא לשחקנים "גרועים" איך אומרים על שחקן שהוא היה מצויין בשבת והוא מקבל מחמאות מהעיתונאים (ראה ערך, ייני, שכטר בזמנו, נאתכו), ואחר כך קוראים לו גרוע. זה לא מכובד ולא מכבד לא את הקוראים, כותבים והאנשים עליהם נכתבה הביקורת. נראה שגם אנחנו במקום לתת הערות רציניות ולבחון את הכדורגל בעיניים מקצועיות בוחרים לרדת למקום הלא רציני והשטחי הזה. חוצמזה אהבתי מאוד את הפתיח שלך.. היה מצחיק ומסביר הרבה דברים

D! בארץ הקודש 12 בספטמבר 2013

"כלומר, גול מקרי בדקה התשעים, שמן הסתם גוטמן לא אחראי עליו אלא השחקנים, הופך קמפיין מהצלחה לכשלון מוחץ."

אני חושב שהבעיה מתחילה בדיוק פה. מודדים הכל לפי איזו תוצאה מקרית. נחברת הכדורסל הייתה גונבת איזה סל מול גרמניה וישר היו שוכחים מהכל. אם רוצים להתקדם צריך אורך רוח ובכדורגל נבחרות זה אומר להסתכל לפחות שבע שמונה שנים קדימה ולחשוב על צמצום פערים ולא על עלייה. אנחנו נעלה כשנהיה מספיק טובים ומאורגנים ולא כשנקבל בפוקס בית מסויים שבו הנבחרת הראשית כולה תתרסק בתאונת מטוס.

זה ולהתחיל לחשוב אחרת על הכל. למשל, רוסיה שיחקה באצטדיון קטן מולנו. למה אנחנו צריכים לשחק מולם (או לבטח מול אזרבייג'ן) במשחק חשוב בר"ג הנוראי והלא ביתי. שים אותנו בבלומפילד, טדי או חיפה ותקבל לפחות קצת יותר הקרבה ונחישות.

איציק 12 בספטמבר 2013

קודם כל, למזל יש חלק בכול משחקי הכדור ואם הוא מאיר פנים מדי פעם, אז למה לא. השאלה היא, האם הניתוח של הדברים מתחשב במזל או לא. כשהוא הופך לחלק חשוב בניתוח ומסכנות, כאן מתחילה הבעייה. צריך להבין שהכישלון של נבחרת הכדורסל הוא לא פונקציה של מספר הנצחונות בבית זה (גם, אבל במידה מועטה) כי אם בדרך ובצורה בה שיחקו השחקנים והתנהל המאמן. אותו דבר עם נבחרת הכדורגל, להחזיק מעמד עוד שתי דקות נגד פורטוגל או אם כדור היה עובר דרדלה בין הרגלים של שוער אזרבידג'אן לא היה צריך לשנות לגבי נבחרת הכדורגל. ובכול זאת צריך לשים למאמן מדדים לפיהם אפשר יהיה למדוד התקדמות של נבחרת (לא לפי עליה או אי עליה לטורניר כלשהו).

D! בארץ הקודש 12 בספטמבר 2013

למזל יש חלק גדול בכל דבר בחיים.
כמו שאמרת (ואני ועוד שלושת רבעי מהאחרים פה) – אסור לו להיות חלק מניתוח הדברים ולכן אי אפשר לשפוט את המאמן על פי התוצאות אלא לקבוע מדדים אחרים. נכון הוא שאנגליה מצופה לעלות לכל טורניר ואי עלייה תהיה כשלון אך זה לא מתאים בתור מדד עבורנו ולא חשוב באיזה בית נוגרל.

איציק 12 בספטמבר 2013

אז אנחנו מסכימים.
אני מקווה שסלחת לי בנושא אסימוב ;)

D! בארץ הקודש 12 בספטמבר 2013

בוודאי מסכימים
אני מסכים עם הרבה מהדברים שאתה כותב באתר
לכן כאב לי אפילו יותר לקרוא על אסימוב.
בוודאי שסלחתי. מחול
D:

גורדיטו 12 בספטמבר 2013

אפשר לקבל הפנייה לאסימוב? גם אני רוצה לכאוב את זה…

איציק 12 בספטמבר 2013

קרא את סדרת המוסד, זה שלושה ספרים בסיסיים ובהמשך עוד שתים או שלושה ספרים אשר מתאחדים עם סדרת הרובוטים.

איציק 12 בספטמבר 2013

אם לא יצא תרגום חדש יותר, אז ספרי הבסיס הם "המוסד השמימי," "המוסד והקיסרות," "המוסד באחר." אם יש תרגום חדש אז אני בטוח שתמצא את השמות הנוכחיים.

גורדיטו 12 בספטמבר 2013

לא איציק, לא לזה התכוונתי… יש לי את כל הספרים של אסימוב על המדף כאן מולי, וסדרת המוסד היא אחת האהובות עלי בכל הזמנים.
חשבתי שכתבת משהו בתגובה על אסימוב בעל משמעות למעריץ נלהב שלו, ולכן התעניינתי :)

אלי ד. 12 בספטמבר 2013

אני חושב שהזווית הזו של האשם לא נכונה. גוטמן והשחקנים אשמים בכך שלא העפלנו, אבל גוטמן אשם בדרך שבה נראתה צורת המשחק של הנבחרת. נכון, לא עלינו ב-43 השנים האחרונות לשום טורניר יוקרתי, אבל לפחות הייתה שיטת משחק, הייתה התקפה ראויה וברוב המשחקים לא נפלנו בכלל מול הגדולות כמו ספרד שלה הפסדנו בהפרש של שער. בעידן של גוטמן אי אפשר להסתכל על הנבחרת ולזהות שיטה. ההתקפות והשערים מקריים לחלוטין, ההגנה מחוררת וקבלת ההחלטות איומה. גוטמן גם אשם במידה רבה בזימון השחקנים. לא יכול להיות שהוא יזמן שחקנים שלא נלחמים על כל כדור במגרש או שיזמן שחקני שכונה כמו עזרא, שמנסה לעבור שחקן אחר שחקן כאילו זו הליגה הישראלית, ורפאלוב, ששגיא כהן הראה בצורה מאוד ברורה כיצד האחרון שם את הידיים על המותניים ולא רץ אחרי השחקן שלו, שגם כבש את השער הראשון בסופו של דבר.
יכול להיות מאוד שאם ברדה ועוד חלוץ היו פותחים במשחק נגד אזרביג'אן התוצאה הייתה שונה וגם אם לא היינו עולים, לפחות לא היינו מתבזים.

אר 12 בספטמבר 2013

הזיכרון פה קצר. אני לא זוכר משחק של הנבחרת, עם ארבעת המאמנים האחרונים, שהיה נעים לצפייה כמשחק כדורגל. בטח אצל קשטן, וגם גרנט ופרננדז.
גוטמן, הוא מאמן זהיר. מאוד זהיר. בהפועל היתה שנה אחת בלבד שירד לו האסימון והוא הבין שהקבוצה שלו היא התקפית והוא הצליח לזרום עם זה. שנה אח"כ הוא חזר עצמו. אני מסכים עם הנאמר לעיל שהוא גם מאמן מאוד טקטי שבנוי לאמן קבוצה. שכל שחקן מבין לעומק מה נדרש ממנו על המגרש. לכן גם הוא הלך לאיבוד בקמפיין הזה. לכן הוא משדר חוסר אמינות. לכן הוא מזגזג. הוא הלך לאיבוד אבל ניסה למצוא את העוגן באמונה שאפשר לעלות. מעבר לזה הוא לא הצליח להגדיר לעצמו איך הוא רוצה שהנבחרת תתנהל ותשחק. ולכן גם ההסתמכות היתרה על שחקני הפועל. זו הוודאות שלו.
אולי קדנציה נוספת תאפשר לו למצוא את עצמו במציאות המורכבת הזו. זה הימור. אבל כל אחד אחר זה גם הימור.

אורליוס 12 בספטמבר 2013

האשם העיקרי במצב זה שלמה שרף.
כשהוא מפרשן משחק ומלכלך 90 דקות ברצף, בדיבור שנגוע בהרבה אלימות מילולית, שומעים אותו כמה מאות אלפי אנשים וחושבים כמוהו…

שישימו פעם אחת פרשן אופטימי וחיובי עם שפה תרבותית, וגם כל הצופים יצאו בהרגשה שהתוצאה היא בהתאם לציפיות….

אריאל גרייזס 12 בספטמבר 2013

לא חושב. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. הכדורגל שהנבחרת מציגה הוא כדורגל די עלוב. אי אפשר להתחמק מזה. וזה כמובן נכון כבר כמה שנים, לא רק בתקופת גוטמן. הקהל לא טיפש, הוא מבין את זה גם בלי ששרף יגיד לו

מנחם לס 12 בספטמבר 2013

גם לנבחרת הכדורסל וגם לנבחרת הכדורגל (ואני רציני בזה לחלוטין!) צריכים להביא מאמנים אמריקאים. ואל תגידו לי שקלינסמן שזה עתה הביא את נבחרת ארה"ב למונדיאול עם 0-2 על מכסיקו הוא גרמני. כבר מ-1996 הוא גר בקליפורניה, ואפילו כשאימן את גרמניה והובילם לחצי הגמר במונדיאול של 2006, HE COMMUTED מלוס אנג'לס לגרמניה.

מנחם לס 12 בספטמבר 2013

ישנם היום 48 שחקני כדורסל יהודים (לפחות) בדיביזייה הראשונה. קבלתי את האינפורמציה מהג'ואיש Y. צריכים לחפש אותם בפינצטה ובוודאי יגיעו ל-100 שהם לפחות חצי יהודים. אם זה חשוב ליוקרה של ישראל, שיבחרו מהם את אלה שיכולים לעזור. אולי אפילו יעשו עלייה. אבל אף אחד לא מזיז את התחת בכיוון. בנבחרת איטליה בבייסבול 100% היו אמריקאים.

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2013

גם בנבחרת הבייסבול של ישראל 100% היו אמריקאים, סו וואט?

ברבור שחור 12 בספטמבר 2013

מנחם די כבר עם האמרקניזציה שאתה מנסה לעשות. בכדורגל בטוח אין לאמריקאים מה למכור, עם אומה כזו מטורפת של ספורט והם לא מצליחים אפילו להעפיל מעבר לרבע גמר אז עדיף שישארו בפוטבול שם בטוח הם אלופי עולם..

גיל 13 בספטמבר 2013

אפילו לא מצליחים להעפיל מעבר לרבע הגמר?! זו מעצמה בסדר גודל של אנגליה.

נביא בעירו 12 בספטמבר 2013

בתור מישהו שנבחרת ישראל מעולם לא עניינה אותו יותר מדי (ב-93', הייתי בן 9 ולחלוטין מאוהב בז'ינולה, ככה שבזמן שמאיר אינשטיין חרחר הלב שלי נשבר…), חיפוש האשמים הנוכחי לא באמת בוער בי אבל מאוד מעניין אותי כמסתכל מהצד.

בגדול, אפשר לחלק את הטענות לשני סוגים. מצד אחד, יש את אלה שתולים את האשם באנשים ספציפיים שאם רק היו מתנהגים טיפה יותר נכון הכל היה נראה אחרת – גוטמן, לוזון, בניון ולאחרונה באופן מעט משונה, גם ביברס פאקינג נאתכו.

לעומתם יש את המאבחנים. אלה שמזהים "תופעות". "מחלות" שבהן נגוע כביכול הכדורגל הישראלי. אגב, הרבה פעמים התופעות הללו הן גם שם של מישהו ספציפי, שפשוט מוסיפים לו "יזם" בסוף. כך, "לוזוניזם" – נחשב לעסקנות הסמי-מושחתת שאחראית לכשלונות של הענף; "גרנטיזם" – זה הדגש על יחסי ציהור ועל ליקוק חורי תחת של עיתונאים שבא על חשבון אימון מקצועי ולא מאפשר לכדורגל שלנו להתקדם; ולאחרונה, ה"קופמניזם" – הנטייה של העיתונות לצעקנות ולבהמיות באופן כללי, היא שלא מאפשרת לבחורים שלנו להתרכז במה שחשוב ולהביא הישגים מדהימים. אל אלה כמובן שאפשר להוסיף את מה שנקרא המחלות של "הכדורגלן הישראלי" – בעיקר עצלנות, אגואיזם וסוג של נובורישיות – תכונות שלא נקיות מסטריאוטיפים עדתיים, שהן שאחראיות על הכשלון המתמשך של הכדורגל הישראלי. הכותבים "האיכותיים" יותר, תמיד ידברו על "היעדר תרבות ספורט", מטבע לשון שמרמז בעיקר על כך שכשהם טסים לחו"ל הם גם קונים עיתון ספורט ומנסים לדבר עם איזה אוהד כדורגל ולא רק מסתפקים בכרטיס לברצלונה ב-200 יורו ובקניות באייצ' אנד אמ…

אל מול כל אלה הייתי רוצה להציב תיזה מעט שונה: לא ממש אוהבים כדורגל בארץ. כאילו, אוהבים. וכשיש סיכוי להישגים כבר הוכח שאנשים יתחילו לאהוב פה גם שיט מפרשיות (תופעה יחודית, שכנראה צריכה בחינה אנתרופולוגית נפרדת…), אבל אין פה באמת מאסה של אנשים שמטורפת על כדורגל.

אגב, אצל מי שכן יש את הדבר הזה זה אצל הערבים. מי שרוצה לראות טירוף כדורגל נואש, שכל כך רחוק מניסיונות ההחייאה של הפרומואים של ערוץ הספורט, שיילך לכפרים הערביים בזמן מונדיאל, או סתם שיקרא גראפיטי בירושלים המזרחית, שם המאבק בין ריאל לברצלונה הוא שסע שבאמת מגדיר זהות…

בקיצור: מדינה קטנה, 7 מיליון תושבים, לא לגמרי בעניין של כדורגל – אז איזו סיבה יש בעצם שמפגש בינה לבין אזרבייג'אן לא יכול יהיה ללכת לכל כיוון? ועוד עם הנחיתות הפיזית הגנטית של העם היהודי…

גיל מזימבבואה 12 בספטמבר 2013

פעם שאלו את שפר (שאגב היה מאמן קבוצות די חלש) מה סוד ההצלחה במשחק הכדורגל והוא ענה במבטא הייחודי שלו זייעה, זייעה, זייעה.

Comments closed