נדודי שינה בסיאטל – דברים שלמדנו בשבוע 2

מה הופך את הקדנציה של פיט קארול בסיאטל לכל כך שונה מהקודמות, מה אנדי ריד מנסה לעשות עם אלכס סמית ועוד בסיכום שבוע 2

אודה ואתוודה, אני לא אוהב את פיט קארול.

יש לזה הרבה מאוד סיבות, אבל העיקרית היא תקופת האימון שלו ב-USC. קארול היה כמובן המאמן שהחזיר את האוניברסיטה מלוס אנג'לס לגדולתה אבל מכיוון שהקבוצה שאני אוהד שיחקה נגדו (והפסידה) מספר רב של פעמים, הוא מבחינתי הפך לאויב האומה.

כמובן, יש עוד דברים בתקופת האימון שלו שם שגורמים לי לא לסמפט אותו. זה די ברור כרגע שפיט קארול רימה די בגדול בתקופה שלו שם, על ידי החתמות של שחקנים באמצעות פיתויים מפיתויים שונים (רג'י בוש, למשל, ששיחק תחתיו, נאלץ להחזיר את ההייזמן שלו בשל חשדות מהסוג הזה), אבל פה הוא לא שונה מהרבה מאמני קולג' אחרים. למעשה, כדי להצליח בקולג'ים נראה שאתה חייב לעשות דברים שנוגעים בצד האפל על מנת לגייס את השחקנים שאתה רוצה, ההבדל בין המאמנים הוא רק ביכולת שלהם להסתיר את המעשים הפגומים שלהם.

ופה עולה הנקודה שהכי הפריעה לי עם קארול – ברגע שהחשדות נגד בוש ואחרים הפכו לרציניים והיה די ברור שהאוניברסיטה הולכת לחטוף עונש רציני (עונש שאכן הגיע אחר כך, עם הרחקה ממשחקי בולס והגבלות על גיוס שחקנים), קארול עשה "וייברח" וחתם בקבוצה הראשונה מחוץ לקולג'ים שהסכימה לקחת אותו, בסיאטל.

בצורה אירונית משהו, דווקא הקבוצה הזאת, שנראתה בדיוק הפוכה למה שקארול אוהב – קבוצה בלי אפיל תקשורתי, ששוכנת גם בחוץ המערבי (שזוכה להרבה פחות זמן שידור) וגם לא באיזור מאוכלס יותר מדי (בניגוד לקבוצות בקליפורניה) – הפכה להיות המקום שבו קארול פורח. אני לא חושב שזה מקרי.

כשמסתכלים על מאמנים שמגיעים מהקולג'ים, מוצאים מעט מאוד שהצליחו גם במקצוענים. למעט דיק וארמיל וגם ביל וולש (שגם הוא לא ממש הגיע מהמכללות – הוא אימן את סטאנפורד אמנם לפני שהגיע לפורטי ניינרס, אבל מרבית הקריירה שלו היתה כעוזר מאמן במקצוענים), נתקשה למצוא, עד השנים האחרונות, מאמני מכללות שהצליחו. כשלונות, לעומת זאת, נראה לרוב. מניק סייבן, דרך סטיב ספורייר וכלה בפיט קארול עצמו, בקדנציה הקודמת שלו ב-NFL.

כמובן, הקריירה של קארול ב-NFL לא היתה גרועה כמו זו של סייבן, נניח. הוא פוטר אחרי עונה אחת גרועה בג'טס בלבד ובניו אינגלנד הוא הצליח לקחת את הקבוצה לפלייאוף בשנתיים הראשונות שלו שם והסיבה העיקרית שפוטר, אני מאמין, היתה הרצון של הבעלים החדש של הפטריוטס להביא את ביל בליצ'ק. אם ניקח את ההשוואה לכדורסל, אין דימיון בינו לבין ריק פיטינו, שאף הוא הגיע לבוסטון, אבל הצליח להשאיר מאחוריו רק אדמה חרוכה והרבה שונאים.

כמובן, קשה גם לקרוא לתקופה ההיא הצלחה גדולה והיה נראה שקארול מצא את ה"קומפורט זון" שלו במקום שאליו הוא שייך – המכללות.

alg-seahawks-carroll-jpg

אז איך, אחרי שנים במקום שהיה מושלם בשבילו, הצליח פיט קארול לעשות את המעבר החד בחזרה למקצוענים ולהפוך את סיאטל להצלחה כל כך גדולה?

אני מאמין שדווקא העובדה שהוא מאמן קבוצה יחסית צנועה, עם שאיפות לא עצומות ובעיקר עם רצון להכנס לתודעה הלאומית, הן אלו שהופכות את קארול לכל כך מצליח. בניגוד לפרופיל הגבוה של הקבוצות בהן אימן בעבר, המקום שבו סיאטל נמצאת מלמד אותו קצת צניעות – תכונה שחסרה מאוד להרבה מאמנים שמגיעים מהמכללות.

צריך לזכור – במכללות, המאמן הוא אלוהים. על פיו יישק דבר. זה כמובן לא המצב במקצוענים, שם המאמן תלוי בחומר האנושי שה-GM בחר לו ואין לו ברירה אלא להסתדר עם השחקנים, כי יכולת הענישה שלו נמוכה בהרבה.

מצד שני, אם יש קבוצה שמזכירה קולג'ים, היא דווקא סיאטל.

רמת האהדה לקבוצה, הרעש באיצטדיון ששובר שיאים והביתיות כתוצאה מכך לא מזכירה את מה שאנחנו מכירים ממרבית איצטדיוני הפוטבול המקצוענים בארה"ב, אלא דווקא את אלו של המכללות.

השילוב של שני אלו – הצניעות של הקבוצה, יחד עם האהבה שהיא מקבלת מהאוהדים, הפכה את החיבור בין קארול לסיאטל למושלם.

*

עוד דברים שלמדנו השבוע:

– שבלי הגנה, וושינגטון תחזור בדיוק לאיפה שהיתה לפני שנתיים.

אם משווים בין סיאטל לוושינגטון אפשר למצוא הרבה מאוד נקודות דימיון. שתיהן הצליחו שנה שעברה מעבר למשוער, שתיהן מובלות על ידי ק"בים צעירים בשנתם השניה, שניהם מהזן החדש של הק"ב המובילי. ועדיין, לפחות לפי פתיחת העונה, נדמה שסיאטל מצליחה הרבה יותר מאשר הרד סקינס, שנכנעו ללא תנאי (ואל תתנו לתוצאה לשקר אתכם, בשני המקרים זה היה גמור כבר באמצע המשחק) בשני המשחקים הראשונים.

אז מה עובד בסיאטל שלא עובד בדי.סי? בפשטות, ההגנה.

ואם נרצה לפרט קצת יותר, אז נראה ששתי הקבוצות בנויות התקפית מסביב למשחק הריצה. וושינגטון השיגה הכי הרבה יארדים על הקרקע שנה שעברה ואילו לסיאטל יש את אחד הרצים הטובים בליגה, בדמותו של מארשון לינץ'.

הבעיה בהתקפה מבוססת ריצה זה שהיא לא מאפשרת לך מספיק לחזור מפיגור גדול. שזה בדיוק מה שקרה לוושינגטון בשבועיים הראשונים. בגלל ההגנה הנחותה שלהם (בעיקר האווירית), שמאפשרת ליריב לפתוח פער פשוט בלתי סגיר מבחינתם. ופה ההבדל בינם לבין סיאטל, שמציגים את אחת ההגנות הכי טובות בליגה, אם לא הטובה ביותר, ומאפשרים להתקפה שלהם לנהל את המשחק בקצב שלה – אפילו אם ווילסון לא ממש מרשים עד עכשיו.

– שאנדי ריד החליט להפוך את אלכס סמית למייקל ויק. תשמעו, יש לי את ג'מאל צ'ארלס בפנטזי ולכן לא פלא שאני מתוסכל, אבל הייתי צריך להבין את זה מזמן – הרי היה לי את לשון מקוי בפנטזי לפני שנה.

מה אני אגיד לכם – מגיע לקנזס הרבה כבוד על ההתחלה המרשימה שלה, שמגיעה בעיקר בזכות הגנה יעילה, אבל מה שאנדי ריד עושה בהתקפה – בדיוק כמו בתקופה שלו בפילדלפיה – זה גובל בפשע.

לאיש יש את אחד הרצים הכי טובים בליגה על המגרש ועדיין הוא נותן לאלכס סמית למסור כמו משוגע, וכשהוא לא מוסר – אז הוא רץ.

נכון, סמית יודע לרוץ – הוא עשה את זה הרבה בקולג' (וגם הט"ד הזכור ההוא מול ניו אורלינס בפלייאוף היה בריצה) והוא מסוגל להיות מדויק יחסית בטווחים הקצרים כל עוד לא מבקשים ממנו יותר מדי – אבל זה בדיוק מה שריד עושה כרגע.

לכן, אני ממש לא אתפלא אם נראה בדיוק את אותה תוצאה עם סמית כמו עם מייקל ויק בפילי – הצלחה מרשימה בהתחלה ואז התדרדרות איטית, איבודי כדור והרבה פציעות. זה פשוט סגנון המשחק הזה.

– שבכלל, אנדי ריד נראה כמו עגבניה ענקית על הסיידליינס של הצ'יפס?

 Kansas-City-Chiefs-Coach-Andy-Reid-in-Pittsburgh

– שאם דיברנו על מייקל ויק – גם הוא נראה פורח בהעדרו של ריד.

– שאם טים טיבו לא מוצא עבודה עכשיו בג'קסונוויל, הוא כבר לא ימצא עבודה בחיים.

– שלמרות שסינסי היא מועמדת לסופרבול של הרבה אנשים, עם איך שדלתון – ק"ב בינוני ולא יותר – משחק, זה לא יקרה.

– ושאם יוסטון רוצה סופרבול, היא צריכה לחשוב על קיקר (שלוש החטאות, כולל אחת שיכלה לנצח את המשחק בשניות האחרונות)

– שמתיו סטאפורד בלי מגהטרון הוא לא יותר מק"ב בינוני.

– שאל תתנו לדרייב המנצח של קאטלר להטעות אתכם, הוא עדיין ג'יי קאטלר, עם שני אינטרספשנס קריטיים ופאמבל שחזר לט"ד.

– שלא אמרתי מילה על איליי מאנינג (זה עלה לי בדמים, תאמינו לי)

דוקטור ג'ונג'ו ומיסטר שלבי
רוכב על הסוס או גול עצמי...

No Comments

אהוד 17 בספטמבר 2013

אחד הדברים היותר מעניינים שקראתי היום זה שגם לאכלס סמית' וגם לאנדרו לאק יש יותר יארדים בריצה עד עכשיו מלמשחק הריצה הכולל של הסטילרס. http://bit.ly/14ecYNA

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 17 בספטמבר 2013

קודם כל שכחת את ג'ימי ג'ונסון שעשה קריירה לא רעה במכללות, באן אף אל (למרבה הצער) וגם בפוקס ספורט
לא הייתי מהמר על קיי סי יותר מדי ולא ממהר לקשור כתרים לאנדי ריד. ההתרסקות עוד תבוא
לעומת זאת, פילי הולכת להיות הקבוצה עם הרבה אקשן שיהיה כיף לראות את המשחקים שלה

Talo 17 בספטמבר 2013

אתה קצת קשה עם קנזס סיטי,סמית וריד- סהכ פרוייקט מעניין עד עכשיו.
ולגבי ריד וויק -כמו שפילי משחקת הגנה הם עוד יתגעגעו.
מסכים לגבי וושינגטון אבל לי בולטת עוד יותר העובדה שrg3 זה לא זה. זה נראה הרבה יותר פסיכולוגי מפיזי ומשפיע כך נדמה על כל הקבוצה.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

פרויקט בהחלט מעניין, אבל הדרך שבה הוא משתמש בסמית כל כך מזכירה לי את העבר שהתוצאה נראית מאוד מאוד ברורה לדעתי.
לגבי RG3, הם קיבלו החלטה מודעת שהוא ירוץ פחות. כמובן שזה משפיע על היכולת שלו – אבל אני חושב שזה באמת בעיה שהוא צריך לרדוף אחרי הקבוצה השניה כל המשחק

Talo 17 בספטמבר 2013

וחוץ מזה אם אתה רוצה איזה טיזר לגבי אילי ( הוא לא אשם באיך שהם נראים ) רק תגיד…

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

לא, הוא לא אשם. לג'איינטס אין משחק ריצה בגרוש (היה איזה קטע שהם ניסו להכנס לאנד זון איזה שלוש או ארבע פעמים ולא הצליחו וכל פעם השופטים הצילו אותם עד שבסוף ברנדון ג'ייקובס – שנראה כמו כלום – הצליח להכנס מאינץ' אחד פנימה) וגם משחק ההגנה שלהם לא מדהים.
הבעיה שלי עם איליי היא שהפכו אותו למה שהוא לא. הפכו אותו לקלאץ' פלייר אימתני, כשבעצם הוא ק"ב טוב, אפילו טוב מאוד, שאוהב לקחת סיכונים, שלפעמים משתלמים ולפעמים לא. בשבוע שעבר הוא הפסיד לקבוצה שלו את המשחק בקלאץ' וגם הפעם כשהקבוצה שלו בסך הכל בפיגור ט"ד הוא מסר אינטרספשן מכריע (אם כי מזליסטי למדי). בקיצור, איליי לא אשם אבל הוא בטח לא עוזר יותר מדי

מיקיג' 17 בספטמבר 2013

רשמים קצרים שלי.
1. שתי קבוצות גרועות. 8-9 בינוניות. 21-22 נראות כרגע בדרך הנכונה לפלייאוף. כמובן הסייג של רק שני מחזורים, אבל אם זה הכיוון, אפילו אם נעביר עוד 3-4 לבינוניות, הולכת להיות עונה מטורפת וקרב גדול על הכניסה לפלייאוף.
2. מבין המפתיעות לטובה, הפוטנציאל של מיאמי נראה הכי גדול כרגע.
3. מסך השונאים של הניינר, החצי שמעל גיל 35 זה בגלל השנים של מונטנה. החצי שמתחת לגיל 35 זה בגלל הארבו.
4. המאמן של טמפה לא יגמור את העונה.
5. אני נוטה תמיד לק"ב שמתפתחים בקצב בינוני עם קבוצה בינונית ומטה. בגלל זה אני חוזה עתיד טוב יותר לטנהיל מאשר לזה של וילסון ואר.ג'י. יש יוצאים מן הכלל, אבל עדיין.
6. על סמך שני המשחקים הראשונים, אני יותר נותן אמון במאמן של הצ'רג'רז מריד של ק.סיטי.
7. טנסי. יש לי סימפתיה לא ברורה למונצ'אק, אני אשמח מאד אם יצליח לו העונה. עד עכשיו זה נראה לא רע בכלל.
8. הניינרס ישיגו מאזן טוב יותר. סיאטל תנצח אותם פעמיים. לא תהיה פעם שלישית, כי אחת מהן לא תעפיל לגמר. לדעתי הניינרס יהיו אלה שיפספסו.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

אבחנות יפות. מיאמי בהחלט מרשימים – לא קל לנצח באינדי בכלל.
לגבי הארבו – היו לי כמה שורות עליו, מתחת למה שכתבתי על קארול (הכותרת היתה במקור "בין קארול להארבו") אבל בסוף החלטתי לוותר. אני לא בטוח שירדתי לפשרו עדיין, אבל בינתיים זה נראה שהוא הולך מאוד בדרך של בליצ'ק – לייצר מנטליות של כולם נגדנו. מה שכן, את בליצ'ק אף פעם (או כמעט אף פעם) לא תשמע מתבכיין, it is what it is הרי זה המוטו שלו.

בני 17 בספטמבר 2013

מיהן שתי הגרועות?

red sox 17 בספטמבר 2013

ג'קסונוויל מספיק גרועה בשביל להיספר פעמיים.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

יש דיבורים שיעלו את הפועל כפר סבא במקומה לליגה

מיקיג' 18 בספטמבר 2013

תשובות:
שתי הגרועות, ג'אקס ובראונס.
לאריאל. אני חושב שהארבו מאמן טוב יותר מבליצ'יק, גם אם לצורך העניין נעשה השוואה של שתי העונות הראשונות. בליצ'יק אבל, כמה שהוא בלתי נסבל, מעולם לא היה בכיין, ולא היה בגדול בקטע של כל העולם נגדנו (מה עוד שהוא יודע טוב מאד שזה לא ככה).
לגבי מס' 5. זו לא תיאוריה, סתם תחושה. לא כל הנתונים תומכים בה אבל הרבה מאד כן. מאנינג, רודג'רס, בריס, בריידי (שהיה סביר בעונה הראשונה, ההגנה היא שהרימה אותו).
זה נכון שיש הרבה יותר שהתחילו בינוני ונשארו כאלה (סנצ'ז הוא מאלה שהתחילו לאט ונהיו גרועים יותר). השאלה היא אם יש מישהו שהתחיל כמו רוק סטאר ונשאר כזה. היחיד שעולה לי לראש זה רות'סברגר, שכמו שזה נראה עכשיו, כל הפעמים האלה שנכנסו בו והוא נשאר לעמוד, גמרו את הגוף שלו).

אריאל גרייזס 18 בספטמבר 2013

כשהארבו ייקח טבעת אחת לפחות נדבר על זה שהוא מאמן יותר טוב מבליצ'ק, טוב?
ובליצ'ק היה בענק בשיטת ה"כל העולם נגדנו", אתה כנראה לא מכיר אותו מספיק

red sox 17 בספטמבר 2013

חייב לשאול לגבי הערה מס' 5: פיתחת את התיאוריה הזו לפני מרק סאנצ'ז או אחריו?

Amir A 17 בספטמבר 2013

למדנו גם שהתדמית הצחורה של טום בריידי מתחילה להיסדק. אם טדי ברוסקי טורח להזכיר לך שגם אתה פעם היית רוקי שעושה שטויות ועדיין אף אחד לא התנהג אליך כמו שאתה מתנהג לרוקים בקבוצה היום אז כנראה שיש כאן בעיה.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

תכ'לס, נראה לי שהתגובות של בריידי יותר מכוונות כלפי מעלה מאשר כלפי הרסיברים שלו.

Amir A 17 בספטמבר 2013

הסתכלתי עליו ביום חמישי וחשבתי לעצמי שאם זה היה ק"ב אחר שמגיב ככה להשמטות של רוקי היינו אומרים שהוא שמוק רציני.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

לא יודע, אני מעדיף תגובה כזאת על פרצוף מאנינג כזה. וזה כמובן לא השמטה אחת או ראוט אחד לא כמו שצריך. אי אפשר שלא להבין את התסכול שיש לבריידי, תחשוב מה זה לעלות למשחקים עם אוסף של ילדים שלא מבינים מה אתה רוצה. יותר מזה, תחשוב על זה שאתה יודע שיש לך עוד שנתיים, אולי שלוש, בשיא – וההנהלה מבזבזת את השנים האלו על שטויות.
חוץ מזה, זה תמיד ככה, שהעמדות שלנו נגזרות מהדיעות הקדומות שלנו כלפי מישהו. ג'יטר שישבור מחבט בעצבים זה מישהו שחי את המשחק, איירוד יעשה אותו דבר והוא אידיוט. אני חושב שבריידי הרוויח את הזכות לזה

Amir A 17 בספטמבר 2013

השיא כבר מאחוריו בלי שום קשר למי תופס את הכדור. זה כבר לא אותו הבריידי של לפני 3-4 שנים.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

תסלח לי, אבל שטויות. תסתכל על המספרים שלו בשנתיים האחרונות, הם לא נופלים מכל עונה שלו, למעט זו של 2008, שאז היה לו צוות רסיברים היסטרי.

Amir A 17 בספטמבר 2013

אולי אתה צודק, אבל היתה לי תחושה שהוא פחות חד. ואולי אתה לא צריך להיות חד כשיש לך עדר סוסים כמו הגרונק, הרננדז ו-וולקר.

rbi 17 בספטמבר 2013

מה אתה מתעסק עם שטויות כמו בריידי. יש משהו שמתבשל הרבה יותר חשוב השבוע שיש סיכוי קטן אבל קיים שאחרי יום שני בבוקר העולם יהיה קצת שונה…

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

קצת שונה? היקום הולך לקרוס לתוך עצמו..

rbi 17 בספטמבר 2013

קימברל הציל את היקום :(((((

omer 17 בספטמבר 2013

שונא את פיט קרול. מתעב אותו. אני לא חושב שהוא למד צניעות בסיאטל. הוא עדיין חושב שהוא המלך שם ומסתובב עם החיוך הזחוח שלו.

המגרש של סיאטל הוא מקור הכח שלה. לא סתם ניו אורלינס הפסידה שם בפליאוף לפני כמה שנים. מאד מאד קשה לנצח שם. אבל ההפסדים בחוץ מול קבוצות כמו הראמס ואריזונה עוד יגיעו.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

עובדה שעד שקארול הגיע, הם אמנם היו קבוצה מאוד ביתית, אבל בטח לא בצמרת מאז שהולמגרן עזב שם. הוא בן אדם זחוח, אני מסכים, אבל הוא נמצא במקום בלי תשומת לב ציבורית, וזה משנה את הדרך שבה הוא עובד.

red sox 17 בספטמבר 2013

כתבת חצי פוסט על פילי ועוד חצי על אנדי ריד בלי לשים לב שביום חמישי העגבניה חוזרת לביקור במקום שנודע בעבר כ"סקציה עמלק/איחוד גוג ומגוג".

בקשר לג'מאל צ'ארלס – הוא כבר גמר עונה אחת עם ACL קרוע במחזור השני. כל משחק שהצ'יפס מצליחים לנצח תוך כדי הגבלת מס' הנשיאות שלו הוא רווח נקי שישתלם להם בטווח הארוך.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2013

עזוב, שהק"ב שלך או ירוץ או ימסור בכל מהלך זה לא צורה. אתה לא רוצה שצ'ארלס ירוץ 25 פעם במשחק, אז תן לראנינג בק אחר שירוץ.
חוץ מזה, שהוא קרע את ה-ACL לפני שנתיים. פיטרסון נתן עונת שיא שנה אחרי חזרה מ-ACL, זה לא כזה משנה.
איזה ימים הזכרת עם הסקציה, יא אללה. הסקציה מחוץ לטופס..

אלון 17 בספטמבר 2013

פיליפ ריברס נראה מצויין.
גריפין היה צריך לנוח עוד חודש.
קרוליינה הולכת להיות הקבוצה הראשונה שמפטרת את המאמן שלה.

גיל 17 בספטמבר 2013

אני דווקא מאוד אוהב את קארול. הוא מאמן מצוין שמוכיח את עצמו גם בקולג'ים וגם במקצוענים וזאת בניגוד לאמונה הרווחת שאי אפשר להצליח בשניהם. הרמאויות שלו קלילות יחסית למה שמוצאים במקומות אחרים וזה שהוא עזב מוקדם לא בהכרח קשור לעונשים שUSC עמדו לחטוף. הם הרי קיבלו עונשים קלים יחסית והוא היה מתגבר עליהם. הוא פשוט הגיע לגיל שבו אם הוא לא הולך למקצוענים אז האפשרות הזו כבר תהיה אבודה מבחינתו (הוא המאמן השני הכי זקן בליגה). מה שיותר חשוב זה שהקבוצות שלו משחקות מלהיב והוא גם יודע לשחק הגנה בניגוד לקולג'. שרמן אגב טוב לא פחות מריבס.

ג'קסונוויל לא רוצים את טיבו ובצדק.

וקאטלר היה טוב מאוד. נכון שהוא זרק 2 אינטרספשנס אבל לחזור ולהוביל את הקבוצה לניצחון זה לא טריוויאלי.

NO1 18 בספטמבר 2013

1) האמת כשראיתי שהצ'יפס ביצעו טרייד על אלכס סמית, היו בערך חמש שניות של "בואנה הם יהיו קבוצת ריצה תחת אנדי ריד" אבל ברגע שקראתי שבשני האימונים הראשוני בטרום עונה לא היה ולו מהלך ריצה אחד הבנתי שאין שום דבר תחת השמש ו…אף אחד לא באמת משנה את עורו (זה לקח חשוב לחיים).
זה המאמן זה מה שהחתמת וזה מה שתקבל.

2)בנוגע להערה על מאמני קולג'ים, נתחיל בזה שג'ימי ג'ונסון (כפי שניינר כבר ציין) הגיע היישר מהמכללות ועם טביעת עין מצוינת גייס, בנה והוביל את קבוצת העשור של שנות ה-90 (ותאמין לי שלי הכי קשה לקבל ולהודות בזה וגם אני הייתי רוצה להכחיד את העובדות הללו מספרי ההיסטוריה) הוא חיבר אסטרטגיה וטקטיקה ביד אומן לכדי שלמות ולא קשה לראות היום איפה הם נמצאים בלעדיו. דוגמה מעולה למעבר מתודי מהקולג' ל-NFL.

3)אוקי בטח תאמר נקודת קיצון "ג'ימי ג'ונסון הוא מקרה של אחד לאלף" בסדר אז אני אבוא ואומר שגם סטיב ספורייר הוא כזה (וגם סייבן אבל די לצרה בשעתה). ראיתי את כתבות פתיחת העונה שלך גם בוואלה וגם כאן ולכן הגיע הזמן לשים דברים על דיוקם ספורייר הגיע ל-NFL כמו לא מעט מאמנים רכוב על גל ההצלחה שלו מקריירת הקולג'ים אבל וזה אבל עצום!!!!! הוא בא ללא שום מור עבודה האיש היה מסיים לעבוד בחמש (אם בכלל) והולך לשחק גולף, תוסיף את העובדה שהוא היה מאמן ההתקפה והק"ב יחד עם צוות אימון כמעט שלם שהוא הביא מהקולג'ים (כולל הבן שלו) והרי לך מתכון בטוח לכישלון והתרסקות מוחלטת. ברגע שהוא הבין שמקצוענים זה לא הקייטנה שהייתה לו בקולג'ים הוא ברח חזרה למקום הנוח.

4)כל מקרה לגופו גרייזס אתה בוחר מקרי קיצון יש עשרות עוזרי מאמנים ואנשים עם ניסיון שגם הם כשלו במקצוענים מישהו מבטיח שמייק מקוי יצליח בסאן דייגו כי יש לו רקע עשיר במקצוענים וזה מגדיל ו את הסיכוי להצלחה ב-NFL. זו הצהרה של ילדים לא מנוסים. לפעמים הצלחה ב-NFL היא שאלה של מ'צאפ ולאו דווקא האסטרטג/טקטיקן/או אפילו קבוצה יותר טובה. מאמנים יכשלו ויצליחו בזכות העובדה שהם מתקשרים טוב עם הקבוצה שלהם בונים סגל טוב ויש להם מזל גדול במצ'אפ מול שאר היריבות.

5)לכן ההשוואה שלך של מאמנים שיצאו עכשיו מהקול'ג למאמנים אחרים היא השוואה לא רק שלא במקום אלא פשוט ל לא השוואה מעמיקה. תעשה תחקיר כמו שצריך ותבין שניק סייבן התנהג כמו אחרון הדיקטטורים לא רק לסגל השחקנים אלא גם לאלו שעבדו בסביבה הקרובה שלו כמו סתם אנשים שעבדו בבניין מערכת היחסים העכורה הזו שכללה גם עיתונאים פשוט לא יכלה להצליח. כל מאמן ואיכויות/השיגעונות שמובילים אותו להצלחה או כישלון וכמו שכבר ציינתי זה אפילו לא קשור לטקטיקה הספציפית שהוא מיישם בהגנה או בהתקפה. אם נחזור לדוגמה של ג'ונסון הוא גם היה רודן לא קטן צ'ארלס היילי לא פעם הודיע אחרי אימון שהוא הולך להרוג אותו הייתה בינהם מערכת יחסים של שנאה, אז איך הם זכו באליפות ביחד? פשוט ג'ונסון רכב על כל הקבוצה שלו ככה אבל הוא גרם לכולם להגיב בזה שהם באו כל יום ראשון וביצעו את המשימות שלהם על הצד הטוב ביותר. אי אפשר ללמוד ממישהו שעשה משהו אחד במקום אלד לגבי מישהו אחר (עוד לקח לחיים).

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 18 בספטמבר 2013

כתבת יפה על ג'ימי ג'ונסון, אחד מאנשי הפוטבול הגדולים אי פעם. מצד אחד אני שונא אותו כי הוא האחראי היחיד לכך שהניינרס של יאנג לא הפכה לשושלת. מצד שני אי אפשר שלא לעריך מאמן על כמוהו. כל הNFC צריכים להגיד תודה לג'רי ג'ונס על כך שהעיף אותו בטיפשותו שאם לא כן, דאלאס היתה משתלטת על הליגה לעשר שנים.
הוא בן זונה קשוח שלא מחשבן לאיש אבל מה שהוא בנה בדאלאס זה לא ייאמן. חובה לראות את הסרט THE U כדי להבין איזה תותח הוא גם היה בקולג'. וגם בפוקס הוא ממש מוצלח. רק חבל שעיקר תהילתו היתה על חשבון הניינרס :(

אריאל גרייזס 18 בספטמבר 2013

אני חושב שאתה מפספס את הנקודה. חוץ מג'ימי ג'ונסון שבאמת שכחתי, הנקודה שלי עדיין עומדת בעינה. אני בכלל לא דיברתי על אסטרטגיה זו או אחרת, אלא באמת על הדרך שבה הם עובדים עם שחקנים, היחס שלהם. כמו שאמרת, סייבן היה דיקטטור ואני די בטוח שזה מה שהביא לנפילה שלו, ואני מניח שהיום גם ג'ימי ג'ונסון כנראה היה נכשל עם גישה כזאת.
כמובן שגם מאמנים מה-NFL כשלו ב-NFL, במקרה הזה התייחסתי לפיט קארול והמקום שממנו הוא הגיע, לא לשום דבר אחר

NO1 19 בספטמבר 2013

"כשמסתכלים על מאמנים שמגיעים מהקולג'ים, מוצאים מעט מאוד שהצליחו גם במקצוענים. נתקשה למצוא, עד השנים האחרונות, מאמני מכללות שהצליחו. כשלונות, לעומת זאת, נראה לרוב. מניק סייבן, דרך סטיב ספורייר וכלה בפיט קארול עצמו, בקדנציה הקודמת שלו ב-NFL."

לא נראה לי שפספסתי את הנקודה זה מה שכתבתך ולכן הרגשתי צורך לענות. זו הייתה כוונתי ולזה התייחסתי.

אריאל גרייזס 19 בספטמבר 2013

נכון, נראה שקארול הצליח איפה שמעט מאוד מאמנים הצליחו בשנים האחרונות – לעשות את המעבר הזה בהצלחה. ברור שלכל כלל יש יוצא מהכלל אבל עדיין – מאז תחילת המאה אני לא זוכר מאמן מכללות, למעט קארול והארבו, שהצליחו לעשות את הסוויץ׳ הזה. מה פה לא נכון?

תום 18 בספטמבר 2013

פיט קארול לא רימה במהלך תקופתו ב-USC. ה-NCAA חקרו במשך 5 שנים וכל מה שהם הצליחו למצוא זה שרג'י בוש קיבל כסף מסוכן לעזוב את USC מוקדם. אותו אחד שנתן ל-USC עונש לא מוצדק וחסר פרופורציות, היה באותו זמן נשיא אוניברסיטת מיאמי בזמן שנבין שפירו נתן לשחקנים מזומן ביד והזמין אותם לבלות על היאכטה שלו כל סופ"ש. הדבר היחידי ש-USC אשמה בו היה הניסיון שלהם להילחם ב-NCAA במחשבה שהם לא יקבלו עונש משמעותי על זה.

רק שבוע שעבר הייתה ידיעה ששחקנים באלבאמה ועוד כמה קבוצות מה-SEC קיבלו כסף ביד מבוסטרים, שחקן של אלבאמה, די ג'יי פלוקר, למעשה הודה בזה מוקדם יותר השנה. שום דבר לא יקרה להם.

אלון 18 בספטמבר 2013

אם אני לא טועה פלוקר הודה שהוא קיבל טיסות רק אחרי שהוא הודיע שהוא יוצא לדראפט.
במיאמי זה היה יותר גרוע, המאמנים (פוטבול וכדורסל) ידעו על זה ובגלל זה הם לא שם.

אלון 18 בספטמבר 2013

בעצם פלטשר קוקס הודה בזה.

גיל 18 בספטמבר 2013

זה בסדד, תוך כמה שנים שחקנים יתחילו לקבל כסף במכללות. זה בלתי נמנע.

Comments closed