יומן אליפות של הפטריוטס (8) ועוד שאריות מהמחזור

גם על הפלאפון שלי, הפטריוטס הם רכבת הרים בלתי פוסקת. וגם, סיכום מחזור קצר

כמו שאפשר לדמיין, הרבה פוטבול לא ראיתי בשבוע הזה. את המשחק של הניינרס מול ג'קסונוויל ראיתי בחצי עין  בפאב בריטי (והייתי היחיד שבכלל העיף עליו מבט) וזה כי שאר העין וחצי שלי היתה תקועה בפלאפון שלי, בו ראיתי את המשחק של הפטס.

אין לי דרך עדינה להגיד את זה, אבל כל מי שמתלונן אפילו קצת על העולם שבו אנחנו חיים, צריך לתת לו דפיקה חזקה עם לום בראש. אני יושב בפאב באנגליה ורואה פוטבול בטלפון שלי. באיכות HD! טכנולוגיה זה דבר אדיר, אני אומר לכם.

פוטבול און יור פון, יה! (טוב, עוד תירוץ לשים את הקליפ הנהדר הזה)

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

והיה גם משחק של הפטס. למזלי, התחברתי אליו בשלהי החצי הראשון ונמנע ממני התסכול של לראות את הפטס של המחצית הראשונה, עם בריידי שהמשיך להתחפש למארק סאנצ'ז וההגנה שהתחפשה, טוב, להגנה של הפטס.

אבל החצי השני היה אחר לגמרי. כן, הגיע הזמן, אם אתה אוהד פטריוטס, להתחיל להתרגל לזה. אין יותר דריסות סטייל 2008, אין כזה דבר משחקים קלים. כל משחק הוא קשה. אבל איכשהו, זה גם הופך את העסק להרבה יותר כיפי.

הכיף העיקרי מגיע מההגנה, שעם סאק-פאמבל שנתן הזדמנות לט"ד שאפילו ההתקפה שלנו לא הצליחה לפספס, ואחר כך עם חטיפה יפיפיה, עזרה להתקפה לחזור לענינים. גם הסאקים שהגיעו בהמשך היו נחמדים. ואי אפשר שלא להזכיר את העזרה של השופטים, שכנראה חטפו מבליצ'ק בראש שבוע שעבר.

באופן כללי, המגמה של ההגנה השנה די ברורה – הסגל לא השתנה משנה קודמת, למעשה – היא איבדה מספר נכבד של שחקנים משמעותיים בגלל פציעות (מאיו, ווילפורק וכרגע גם השחקן הכי טוב שלה, טאליב) ועדיין היא משחקת טוב בהרבה משנים קודמות. הפעם גם אפשר לגבות את זה במספרים – מדובר בהגנה החמישית בטיבה מבחינת נקודות בליגה (רק 18 למשחק) ו-הנה הקטע הבאמת הזוי – חמישית בליגה נגד המסירה, כשהיא מרשה 215 יארד באוויר למשחק בלבד.

נכון, שיחקנו פעמיים נגד הג'טס, נגד בפאלו, נגד טמפה ונגד מיאמי – ועדיין, לקבוצה שדורגה תמיד אחת האחרונות בליגה נגד המסירה בשנים האחרונות, שהרגשנו כאילו הקבוצה השניה יכולה להשלים דאון שלישי ארוך מתי שהיא רוצה, מדובר בשינוי משמעותי. רק להזכיר לכם מה עשו לנו ק"בים גרועים בשנים קודמות.

עדיין יש בעיה בהגנה נגד הריצה, שנפגעה משתי הפציעות שדיברתי עליהן (ושבשאיפה הטרייד שנעשה הלילה יפתור את הבעיה לפחות חלקית) אבל צריך לזכור – זאת לא ליגה של ריצה. כדי לנצח משחקים פה צריך להפעיל לחץ על הק"ב ולמנוע יארדים באוויר. ואת זה ההגנה של הפטס עושים השנה בהצלחה לא רעה.

*

אז מה השתנה? איך זה שפתאום ארינגטון ומקורתי הופכים לשחקני קו אחורי סבירים? איך זה שפתאום מופעל לחץ על הק"ב?

כמו שכבר ציינתי לא פעם השנה – אני חושב שהשנה ההגנה מפנימה את התפקיד שלה. היא מבינה שאין לה ברירה אלא לנצח משחקים, כי ההתקפה לא תעשה את זה בשבילה. והיא מעלה את הרמה שלה בהתאם.

אני לא אוהב הסברים מהתחום המנטאלי, כבר אמרתי את זה די הרבה פעמים בעבר, אבל במקרה הזה אני חושב שאי אפשר לטעות באנרגיות השונות שיש בהגנה לעומת שנים קודמות וגם אצל בליצ'ק, שפתאום נזכר שפעם הוא היה מאמן הגנה נחשב, והנה – הפטס יוצאים מחדר ההלבשה בחצי ופתאום משתקים את ההתקפה מהצד השני לגמרי (איזה הבדל משבוע שעבר, יא אללה)

ומה עם בריידי, אתם שואלים? ובכן, more of the same.

חצי ראשון איום ונורא ואז חצי שני טוב בהרבה, עם כמה מסירות מדויקות וטובות, כולל אחת עם יד בפנים וגם ט"ד מדהים לגרונקובסקי שנלקח על עבירת הולדינג (שאני אישית לא ראיתי, אבל נניח).

כמו שציינתי שבוע שעבר, נראה שבריידי מתעלה על עצמו, ולוקח יותר סיכונים, רק כשהוא בפיגור רציני וזה מה שקרה במשחק הזה. נדמה שכמעט עדיף לפטס לשחק מעמדת פיגור.

האם הכל מושלם? לא ממש. אבל אני מרוצה ממה שאני רואה מהקבוצה הזאת. הם נלחמים בכל משחק עד הסוף, ההגנה משתפרת וגם בריידי מקבל יותר ביטחון ברסיברים שלו (הרסיבר המוביל של הפטס בשלושת השבועות האחרונים? אהרון דובסון דווקא).

עם מפגשים מול פיטסבורג, קליבלנד, יוסטון, בפאלו ומיאמי בהמשך, עונה של 11 ניצחונות ממש לא בשמיים לדעתי.

בינתיים? אני נהנה.

***

עוד כמה הערות על המחזור הזה:

– כמו שציינתי, המשחק של הניינרס אף אחד מהבריטים לא צפה (ואולי, כמו שאשתי ציינה, לא היו בכלל בריטים בפאב ההוא). אבל כן וומבלי היה מלא וכשחזרנו למלון, הטיוב היה מלא באוהדים שחזרו מהמשחק (וזה היה פחות מחצי שעה מסיום המשחק, מה שהעלה את התהיה כמה מתוכם נשארו עד הסוף) שכולם נשאו בתיקים דגל של ג'קסונוויל. עשרות אלפי בריטים תקועים עם דגל של קבוצה שלא הולכת לנצח משחק השנה. נהדר.

אני באמת תוהה עד מתי הקטע הזה של פוטבול בלונדון יעבוד לאמריקאים. כשזה משחק או שניים בשנה, החידוש שבעניין מצליח להביא לאיצטדיון 80 אלף אוהדים. אבל מה יקרה כשזה יהיה שלושה משחקים, כמו שמתוכנן בשנה הבאה, ובמיוחד כאלו חסרי עניין למדי, כמו השניים שהיו השנה. אולי אני טועה, אבל נראה לי שכל המשחקים הם בין קבוצות מחטיבות שונות, כי אני מניח שקבוצות לא ירצו לאבד ביתיות במשחק מול קבוצה מאותה חטיבה, מה שהופך את המשחקים בלונדון לחסרי עניין לחובבי פוטבול אמיתיים. עד מתי הבריטים ימשיכו לאכול את הלוקש הזה?

– היתה לי את התחושה הזאת במשחקים קודמים, היא התחזקה מאוד במשחק נגד אינדי ועכשיו אני ממש מאמין בה אחרי השלוש חטיפות מול וושינגטון – פייטון מאנינג כבר לא זה לטווחים הארוכים. לא, לא צריך להיות מודאג במיוחד, עדיין יש לו את הדבר הכי חשוב לק"ב – יכולת ראיית משחק וקבלת החלטות נכונה – אבל מה שהוא איבד – אם בגלל הגיל או הניתוח בצוואר – זה את היכולת לשגר טילים ארוכי טווח לרסיברים בעומק המגרש.

גם שבוע שעבר כשהוא השלים שתי מסירות ארוכות כאלו בקאמבק מול אינדי, אלו היו מסירות שנתלו זמן רב באוויר ורק במזל הרסיבר תפס אותן לפני המגן, וגם השבוע הוא נחטף פעמיים (עם 1 מ-8 כללי) כאשר ניסה למסור ליותר מ-15 יארד. כמו שאמרתי, לפייטון יש מספיק כלים כדי להכריע משחקים עם מסירות קצרות ומשחק ריצה משלים, אבל בהתקרב זמן ההכרעה, זה עשוי להיות חסרון רציני. רק נזכור כמה משחקים בפלייאופים האחרונים הוכרעו על ידי מסירות עמוקות (פלאקו שנה שעברה, איליי לפני שנתיים). וכשיש לך מאמן לא חכם כמו ג'ון פוקס, זה עשוי להפוך לבעיה לא קלה

– בשקט בשקט קרולינה עם מאזן חיובי. כבר ציינתי את זה לפני שבועיים – לקרולינה יש הגנה מצוינת והיא טובה ממה שהמאזן שלה אז הראה. בהתחשב בצניחה של אטלנטה (אאוץ'!), בבינוניות של ה-NFC מזרח (בינוניות זה אנדר-סטייטמנט, אני יודע), בפציעה של קאטלר בשיקגו ובתלות של דטרויט במגהטרון (האם היתה אי פעם קבוצה שתלויה כל כך בשחקן אחד שהוא לא ק"ב?), זה לא נראה בלתי אפשר שקרולינה תאיים על עמדת הווילד קארד.

– ראיתי את המשחק בין סיאטל לראמס אתמול (למה, תשאלו? כי זה היה בטלוויזיה) ואמנם סיאטל ניצחה את הראמס אבל זה היה משחק שהיא היתה צריכה להפסיד בו, אם מרטי שוטונהיימר לא היה דביל כהרגלו. הסיבה שסיאטל נראית לא טוב, למרות ההגנה המצוינת שלה היא שההתקפה שלה לא מתפקדת כמו שהיא אמורה. בניגוד למצופה, המספרים על הנייר של ראסל ווילסון נראים דומים להפליא לאלו של שנה שעברה. אחוז השלמה טיפה נמוך יותר אבל ריטיינג זהה (99 מול 100), ובדיוק אותו קצב ט"ד ויארדים.

אבל בכל זאת יש הבדל משמעותי. בשנה שעברה, וילסון חטף 33 סאקים בכל העונה. השנה, אחרי חצי מכמות המשחקים, הוא עומד כבר על 27. מה עוד שונה? ווילסון כבר בקצב של לרוץ ליותר מ-650 יארד השנה, אחרי פחות מ-500 שנה שעברה. התוצאה מיידית – שמונה פאמבלים כבר השנה, לעומת רק שישה בכל שנה שעברה.

המסקנה פה היא די ברורה – הקו שמגן על ווילסון לא טוב כמו זה של שנה שעברה, וראו את זה מצוין במשחק מול סט לואיס. אני מניח גם שקבוצות למדו אותו הרבה יותר והן באות מוכנות עם תבניות בליצים שמתאימות לסוג השחקן שהוא ווילסון. אם זה ימשיך כך, סיאטל תתקשה מאוד לממש את הפוטנציאל שתלו בה.

– ראיתי אתמול בשידור חוזר גם את המשחק בין גרין ביי למינסוטה (למה, תשאלו? כי גם זה היה בטלוויזיה) ויש לי רק דבר אחד להגיד לכם – ברגע שגרין ביי מריצים את הכדור (29 נשיאות ללייסי!) הם מסוכנים להחריד.

– התייחסתי לזה במשפט קצר אבל אני חושב שנושא השיפוט בליגה מצריך עוד שתי מילים. בתור שופט פוטבול (בקנה מידה קטן בהרבה) בעצמי, אני כמעט אף פעם לא אבוא בתלונות לשופטים על זה שהם ראו או לא ראו משהו. אני יודע עד כמה זה קשה. מה שכן מטריף אותי לגבי הליגה והשיפוט בה היום זה המגמה של אובר-שיפוט שמתבטאת בהכנסה בלתי פוסקת של חוקים חדשים, חלקם הגדול חסרי כל הגיון.

ראינו את זה מצוין בשני המשחקים האחרונים של הפטס. שבוע שעבר עם הדגל הטפשי על עבירה חדשה בספר החוקים שאוסרת על שחקן אחד לדחוף שחקן אחר בפילד גול והשבוע עם שריקה שהיתה לטובת הפטס שלקחה ממיאמי יתרון עצום, כי שחקן שלהם הדף כדור קדימה בפאמבל של בריידי.

בשני המקרים, מדובר בחוקים טפשיים, חסרי הגיון אמיתי, שרובם נועדו למנוע דברים שלא באמת קורים. האובר-שיפוטיזציה הזה של הליגה הוא בדיוק מסוג הדברים שהורסים את המשחק לאוהדים. שופטים טעו ויטעו, עם זה אין מה לעשות, אבל למה לכבול להם את הידיים עם חוקים שהם נגד מהלך המשחק ופשוט הורסים את החוויה לצופים?

– לא יודע מה אתכם, אבל אני לא בטוח שאני מוכן לעולם שבו הצ'יפס על 9-0 (כן, אני יודע, 8-0. בפאלו שבוע הבא). חג האלווין שמח לכולם, למקרה שעוד לא נחשפתם לתחפושת הגאונית הזאת

Baby_Andy_Reid_Costume_Picture_original

 

No Comments

austaldo 30 באוקטובר 2013

דווקא החוק שאוסר להעיף את הכדור אחורה בפמבל הוא חוק שיש בו הגיון – למנוע מקבוצה לגנוב יארדים סתם. הבעייה עם החוק הזה היא שהוא נתון לפרשנות, וחוק שנתון לפרשנות בזמן המישחק הוא חוק רע גם אם יש בו הגיון. ברוב המיקרים אם שחקן הגנה מנסה להשתלט על הכדור ולא מצליח הכדור יהדף אחורה ואז השופט צריך לפרש את הכוונה של השחקן. זה מה שקרה גם לשחקן של מיאמי – הוא ניסה להשתלט על הכדור ובגלל שהוא שכב על הריצפה ולא הצליח ממש לשים את היד על הכדור אז הכדור נהדף. לדעתי לא היה צריך להיות שם דגל.

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

יש הגיון, מה שאין הגיון הוא זה ששמים חוק על משהו שאולי אולי יקרה ובדרך דופקים את מה שיקרה במרבית הפעמים. הסיכוי ששחקן שעכשיו יש פאמבל ינסה לגנוב יארדים הוא קטן מאוד, כי כל מה ששחקן רוצה זה להשתלט על הכדור, לא לגנוב יארדים, ובינתיים – החוק דופק מי שסתם נוגע בכדור. דרך אגב, גם הטאק רול נופל באותה קטגוריה. עודף חוקים מיותרים

אד הורטון 30 באוקטובר 2013

דווקא לפי הטיעון שלך השריקה היתה נכונה. בהילוכים החוזרים היה ברור שיש כאן הדיפה מכוונת, גם אם היא לא נועדה להרוויח יארדים.

גיל 30 באוקטובר 2013

אין פה שום פרשנות סובייקטיבית כמעט. השאלה היחידה היא אם השחקן התכוון לבעוט בכדור או לא והשחקן של מיאמי בבירור עשה את זה בכוונה. למה לא צריך לשרוק על זה?

צחי ל. 30 באוקטובר 2013

לגבי לונדון – ככל הנראה התוכניות לטווח הרחוק הם להקים פרנצ'ייז שממוקם בלונדון, כאשר המועמדים הטבעיים הם הג'גוארס. עוד יתד באוהל הקרקס שנקרא הNFL.

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

זה בכלל לא ברור לי, מיצית את כל אופציות הכסף שיש לך שאתה צריך לעבור את האוקינוס? בלוס אנג'לס אין קבוצה, למה לא תעביר לשם את ג'קסונוויל?

URLACHER 30 באוקטובר 2013

אני לא רואה שום מצב שמקימים קבוצת NFL בלונדון. יותר הגיוני שתהיה אחת בהונולולו או אנקורג' מאשר בלונדון.
כמובן שיש עוד מועמדות הרבה יותר לגיטימיות כגון LA, אוסטין, פורטלנד, ממפיס או כל עיר אחרת בארה"ב שמהווה סוג של מרכז עם אוכלוסיית ספורט קיימת(מכללות או מקצוענים)

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

הליגה מדברת על זה בגלוי כבר די הרבה זמן, אני לא יודע אם זה לא הגיוני. למה צריך אבל שלוש קבוצות פוטבול מקצועניות בפלורידה, מדינה שפשוט לא מעניין אותה ספורט מקצועני – זה נשגב מבינתי

גיל 30 באוקטובר 2013

מדברים על פרנצ'ייז גמיש. כלומר יהיו 8 משחקים בלונדון שזה כמו קבוצה בייתית, אבל הקבוצות ישתנו. כל שנתיים קבוצה תסע למשחק שם.

ניינר (ON THE QUEST FOR SIX) 30 באוקטובר 2013

לג'אגס חוזה עם האיצטדיון עד 2029 אז הם לא הולכים לשום מקום

URLACHER 30 באוקטובר 2013

ברוך השב
בהקשר למה ששאלת בקשר למגהטרון אז יש קבוצה שהייתה תלויה כל כך בשחקן אחד שאינו QB וזו אותה הקבוצה!
דטרויט ליונס של בארי סנדרס כמובן…

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

נכון, אבל במצב של היום, שק"בים עושים את הכל, זה כמעט הזוי. ופה אנחנו מדברים על רסיבר, לא על רץ. לרץ אפשר לתת את הכדור 30 פעם במשחק, כמה פעמים רסיבר רואה כדור, 10, מקסימום 15?

אדם בן דוד 30 באוקטובר 2013

בדיוק מה שאני רציתי לכתוב :)

URLACHER 30 באוקטובר 2013

אני חושב שרץ שמקבל את הכדור 21 פעם ו QB כמו סטאפורד זה לא בדיוק לבד אבל אני לא אהיה קטנוני
סאנדרס היה יותר מרשים מבחינתי

אדם בן דוד 30 באוקטובר 2013

סאנדרס היה הכי מרשים שיש. זה שהוא התבזבז בדטריוט כשבאותו הזמן אמט סמית' טחן את הליגה היה פשע.

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

סטאפורד בלי קלווין ג'ונסון הוא כלום, סתם עוד ק"ב בליגה. סאנדרס היה עצום עם השפעה גדולה על הקבוצה, אני אתקן את זה שאני לא זוכר שחקן עם השפעה כזאת גדולה על היכולת של הקבוצה שלו מעמדת הרסיבר. לא ג'רי רייס, אולי רנדי מוס במינסוטה

יוסי מהאבטיחים 30 באוקטובר 2013

אם כבר קבוצה תלויה בשחקן, אז אין ספק שמועמדת רצינית היא מינסוטה עם AP.
בלי ספק הבארי סנדרס של הדור הזה. שחקן עצום שמבוזבז על קבוצה אשפה עם הנהלה פח

גיל 30 באוקטובר 2013

היא לא תלויה בו בכלל. הוא שחקן מצוין שאיתו או בלעדיו הקבוצה די מסריחה. קלווין ג'ונסון ממש משנה את פני הקבוצה. זה לא המצב עם פיטרסון.

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

שנה שעברה היא היתה תלויה בו לחלוטין. אבל כמו שאמרתי, תלות ברסיבר שונה לגמרי מתלות מראנינג בק, שאפשר לתת לו את הכדור כמעט בכל התקפה אם רוצים. זה מה שהופך את מה שקורה עם ג'ונסון לכל כך מיוחד לטעמי

גיל 31 באוקטובר 2013

אז הם גם נתנו לו לרוץ. אבל עקרונית, אפשר לחסום רץ יותר אם רוצים בכך. רסיבר הרבה יותר קשה לנטרל.

URLACHER 31 באוקטובר 2013

אני לא אוהב את סטאפורד אבל אני חושב שהוא לא סתם עוד QB. עזוב את אשכי השור שיש לו מתחת למגן אבל יש לו יד ויש לו מנטליות של ווינר.
דרך אגב ג'ונסון היה חלק מקבוצה שסיימה עונה ללא ניצחון…לא בדיוק רנדי מוס

אריאל גרייזס 31 באוקטובר 2013

האמת, הייתי מת לראות אנליזה של המספרים שלו בחלוקה לפי רסיבר – למגהטרון ולכל השאר. לא שזה יספר את כל הסיפור, כי ג'ונסון כמובן מושך מגינים ועוזר לשאר הרסיברים בקבוצה, אבל עדיין.
ולגבי העונה ללא ניצחון – זאת בדיוק הנקודה. שרסיבר בדרך כלל, טוב ככל שיהיה, לא מסוגל להשפיע כל כך על קבוצה. אבל זה מה שהוא עושה השנה

shohat 30 באוקטובר 2013

מחכה למשחק החוץ של הLondon Red Coats נגד הפטריוטס ב Monday Night של Patriots day. התה כלול. זה האינטרס היחיד שאני יכול לחשוב עליו , בעיניים אמריקאיות, לפרנצייז מעבר לאוקינוס. זה, ו- 49ers במרחק רכבת מדורפן. אם הNBA לא עשו את זה קשה לי לראות את זה מתממש בפוטבול. world champions בכל זאת…

כיף לקרוא את הפרשנות. ושנהניתם.

יריב 30 באוקטובר 2013

ב NBA יש הרבה יותר משחקים, אז המרחקים הם בעיה הרבה יותר גדולה.

עמי 30 באוקטובר 2013

מפלאי הגלובליזציה
ב-2014 שני משחקי פתיחת העונה ב-MLB יהיו בסידני

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

הבייסבול עושים את זה הרבה. בשנים קודמות היו משחקים בעיקר ביפן. למה אוסטרליה אלוהים יודע, אולי הם חושבים שאם הם אוהבים קריקט הם בטח גם יאהבו בייסבול או משהו

גרייזרס 30 באוקטובר 2013

הטעות (השנייה) הכי גדולה של הפאטס שלך בקיץ היה לוותר על שחקן כמו דאני וודהאד – איך הם עשו כזה דבר? מעניין אותי לשמוע את דעתך בנושא

אוהד של הצ'ארג'רז'

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

אני לא בטוח שאני מבין את מהות הכינוי שלך. זה באמת הכרחי, גם לעוות את השם וגם לבחור בו?
לגבי וודהד – גם אני חושב שזאת שטות, בעיקר כי המחיר שלו היה נמוך מאוד. מצד שני, הם בנו על שיין וארין שיעשה את העבודה של וודהד, רק שהוא שבר את היד אחרי משחק. כשהוא יחזור, אני מאמין שההתקפה של הפטס תראה טוב יותר

גיל 30 באוקטובר 2013

באופן כללי, קבוצות שלא מסוגלות להגן על הק"ב יסבלו בסופו של דבר בפלייאוף. זה כולל את הפטס ואת דנבר שבשני המשחקים האחרונים מאנינג חטף לא מעט בומבות. מכיוון שהם לא ק"ב רצים, יש להם בעייה. מי שלדעתי כרגע המועמדת לסופרבול מהAFC זו אינדי שנראית קבוצה שלמה עם ק"ב שיכול לעשות הכל.

לגבי מאנינג, אני חושב שאכן יש לו בעייה מסוימת עם מסירות ארוכות ביחס לעבר הרחוק, אבל בהשוואה לשנה שעברה הוא הרבה יותר טוב. הוא מסר לא מעט מסירות עומק השנה והחטיפות במשחק הזה היו מאוד קרובות וגם בגלל משחק טוב של ההגנה.

לגבי לונדון, יש מחשבה לערוך 8 משחקים עם קבוצות שונות שם! זה כמובן יהיה זוועתי מבחינת פוטבול אבל זה יכניס הרבה כסף לליגה. זה נכון שרוב הבריטים לא מתעניינים אבל אתה שוכח שלא רק שיש מספיק בריטים למלא את האיצטדיון אלא שגם הרבה אנשים מאירופה מגיעים לשם למשחק כך שמבחינת הNFL זה עובד. אפילו מישראל באו לראות לא מעט משחקים שם.

בנוגע לאובר שיפוטיות זה נכון, אבל על הבעיטה בכדור אין למיאמי מה להתלונן. זה לא חוק חדש והשחקנים צריכים להיות מודעים אליו. אם כבר, הבעייה הייתה בPI שנשרק על גרונקובסקי שלא היה ולא נברא והחזיר את הפטס למשחק.

שמעון 30 באוקטובר 2013

הקליפ הזה של אילי היה הדבר הכי טוב שהוא עשה השנה

Yavor 30 באוקטובר 2013

I don't understand that rule. Why not allow pushing the ball when it's "live"? you're taking a chance by that, and the randomness of this act will make these plays very interesting. I don't see a clear advantage to the player that pushed the ball – he can lose it instead of recovering a fumble

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

כמו שאמרתי, חוק חסר הגיון

גיל 30 באוקטובר 2013

כי אתה יכול להתקדם רק על ידי ריצה עם הכדור או מסירה. אי אפשר למסור אחרי שאופציית המסירה כבר התבטלה (בגלל הפאמבל של הק"ב) ובטח לא כשמדובר בהגנה.

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2013

לא היתה פה שום מסירה, הוא בסך הכל ניסה להגיע לכדור ולא הצליח, אלא רק נגע בו מה שקידם אותו.

גיל 30 באוקטובר 2013

הוא לא מסר אבל הוא נתן לו מכה בכוונה שזה ניסיון לקדם את הכדור בצורה שלא מקדמים אותו במשחק.

יריב 30 באוקטובר 2013

אתה יכול להתקדם גם על ידי פאמבל שבו הכדור הגיע קדימה במקרה לפני שהשתלטת עליו שוב. בכל מקרה, התשובה "זה אסור כי זה אסור" היא לא סיבה של ממש. השאלה היא מה הסיבה, במונחי המשחק, לאסור על לקיחת הסיכון הזה.

גיל 30 באוקטובר 2013

כששחקן לא משתלט על הכדור אז זה לא ניסיון לקדם אותו אלא שהכדור מתגלגל בצורה טבעית או נתקע בשחקן זה או אחר. כאמור, האיסור קיים כי יש רק שתי צורות לקדם כדור בכוונה, או על ידי מסירה לרסיבר או על ידי ריצה של שחקן. פה לא היה אף אחד משניהם.

יריב 30 באוקטובר 2013

גיל, החוק ברור. השאלה היתה למה יש צורך בחוק כזה. התשובה שאתה מציע היא "כי זה החוק". זו יופי של תשובה, אבל לא לשאלה ששאל יבור.

bradybunch 30 באוקטובר 2013

גיל דווקא נתן הסבר מצוין. זה החוק בגלל שאי אפשר לקדם את הכדור בכוונה, אלא באמצעים מאוד ספורים וברורים, מכיוון שזו הדרך לשמור על האופי של המשחק ולא לכופף את ההגדרות שלו. יש חוק דומה שלפיו אם שחקן התקפה שאיננו השחקן שאיבד את הכדור נופל עליו, הוא לא יכול להרוויח מזה שהכדור התגלגל קדימה בינתיים.

מסיבה לא ברורה החוק הזה קיים רק בשתי הדקות האחרונות של המשחק, אבל בכלליות זה חוק דומה.

גיל 30 באוקטובר 2013

כי זה המהות של משחק הפוטבול. התקדמות במשחק נעשית על ידי מסירה וריצה בלבד. כדי לקדם כדור בצורה שונה צריך חוק מיוחד עם רציונל מאחוריו.

יריב 31 באוקטובר 2013

טוב, אני מניח שיש פה הבדל מהותי בגישה. אני רואה את החוקים כנסיון להגדיר מה אסור, אתה רואה אותם כנסיון להגדיר מה מותר.

Yavor 31 באוקטובר 2013

תודה על התשובות. אני חושב כמו יריב שאין בזה פסול, לא מבחינת ההתקפה ולא מבחינת ההגנה. הרציונל (שלי לפחות) הוא שיש סיכון רב במעשה כזה אם האופציה השניה היא השתלטות בטוחה על הכדור, ולכן מעטים המקרים שזה ייעשה בכוונה תחילה (כמו אולי אונסייד קיק בסוף משחק לסגור פיגור. אגב, אשמח אם מישהו יסביר את העניין הזה, הוא לא כ"כ ברור לי).

גיל 31 באוקטובר 2013

זה נותן יתרון לא הוגן לזה שדוחף את הכדור כי גם אם היריב משתלט עליו, זה מרחיק אותו מהאנדזון. על פי ההגיון הזה, שחקן יוכל לבעוט כמו בפאנט ואז להרוויח הרבה מאוד יארדים.

לגבי אונסייד קיק, זו פרוצדורה שקבוצה שהבקיע שער שדה או ט"ד יכולה לעשות בניסיון להשתלט על הכדור ולהיות שוב בעמדת התקפה. בועטים כדור למרחק 10 יארד לפחות ואם הם משתלטים עליו אז הוא שלהם. הוא נעשה כמעט תמיד במקרה יאוש כשחייבים להבקיע כשאין זמן להגנה להחזיר את הכדור וכמעט תמיד לא עובד. זה מצליח יותר כשזה בא בהפתעה כמו בסופרבול שהסיינטס עשו את זה ישר אחרי המחצית.

שבתאי 30 באוקטובר 2013

אני לא מבין איך קובעים את לוח המשחקים בליגה הזאת. הצ'יפס עוד לא שיחקו נגד אף קבוצה רצינית, יש להם הגנה מדהימה אבל אלכס סמית' לא זורק מעבר ל5 יארד קדימה.. הפטריוטס גם משחקים נגד קבוצות חלשות מאוד (אטלנטה מתבררת יותר ויותר כנפילה, ניו אורלינס הקבוצה הטובה היחידה שהם שיחקו נגדה), וגם דנבר לא התמודדו יותר מדיי.. בקיצור, השפעה של לוח המשחקים היא אדירה. הקבוצה היחידה שהתמודדה עם קבוצות טובות וניצחה היא אינדינאפוליס, אבל בלי רג'י ווין הם יהיו פחות טובים. בתור אוהד זה דיי מבאס שגורלה של הקבוצה שלך תלוי פחות במה היא עושה ויותר בהגרלת המשחקים שלה ובאיזה בית היא נמצאת, זה מאוד שרירותי ולא שוויוני..

יריב 30 באוקטובר 2013

כל קבוצה משחקת כמעט מול אותן יריבות כמו חברותיה לבית (שני משחקים שונים), השיטה דווקא די הוגנת ביחס לתחרות על ראשויות הבתים. כמו כן, אם אתה רואה רק 8 קבוצות בליגה כ "קבוצות טובות" (אני מסיק זאת מכך שסינסינטי לא נכללת אצלך ברשימה), ברור שבממוצע קבוצה תפגוש 2 כאלו בכל חצי עונה, ואף פחות אם היא עצמה "קבוצה טובה". במצב כזה, זה לא מפתיע בכלל שהרבה קבוצות טובות פגשו רק "קבוצה טובה" אחת עד עכשיו.

גיל 30 באוקטובר 2013

יש רק שני משחקים שהם לא צפויים מראש כל שנה, וגם זה נגד יריבות ברמה שלך על פי השנה הקודמת. בכל מקרה, אתה לא יכול לדעת מראש אלו קבוצות יהיו חזקות ואלו לא. אם הייתי שואל אותך לפני העונה היית כנראה אומר שכל משחק נגד קנזס סיטי הוא טוב ליריבה כי זו קבוצה של 2-14. בסופו של דבר הסטטיסטיקות מתאזנות בפלייאוף שם פוגשים קבוצות חזקות. זו הסיבה שלא צריך להתרגש ממאזן זה או אחר ואפשר בהחלט להצביע על חולשות של קבוצות עם מאזן טוב.

7even 31 באוקטובר 2013

השנה אומרים שמעבירים את ג׳קסונוויל(אבל כאמור החוזה עם באיצטדיון מבטל זאת)
לפני שנה חשבו בכלל על הצ׳׳יפס עקב המאזן,
לפני שנתיים על קרוליינה ובטח אחרי העונה המאופסת ההיא גם על הליונס.

בקצב הזה שנה הבאה מדברים על הג׳איינטס

או בקיצור השם משתנה בהתאם לשנה

גיל 31 באוקטובר 2013

זה לא נכון. יש שמות קבועים שעולים כי מדובר בפרנצ'ייז שלא נטועים עמוק במקום מסוים. אף אחד לא יעביר את הליונס או הג'יאנטס אבל הראמס למשל, שפעם היו בלוס אנג'לס, מועמדים לחזור לשם. כנ"ל גאקסונוויל שפשוט אין לה הרבה אוהדים.

7even 31 באוקטובר 2013

העניין עם הג׳איינטס היה כמובן בציניות.
קבוצות מניו יורק לוס אנג׳לס או מיאמי זה בכיוון חד סטרי בלבד בד״כ.

אריאל גרייזס 31 באוקטובר 2013

דווקא לוס אנג'לס איבדה פעמיים קבוצת פוטבול, גם הריידרס וגם הראמס שיחקו שם ועזבו. ועל קבוצות במיאמי הייתי מוותר בכלל

7even 31 באוקטובר 2013

בינתיים הדולפינס מביאים יותר אוהדים מ הקולטס, הבנגלס, הוייקינגס, הליונס, הברס, הסטילרס, הצ׳ארגרס, הקארדילנס ועוד 4 קבוצות.
המשותף לרוב הקבוצות הללו שהן מצליחות משמעותית יותר מהדולפינס בשנים האחרונות אך זה לא גורם להן להביא יותר אוהדים לאיצטדיון כנראה.
אני גם רואה מה הולך באןביאיי
רק לפני שנה קראתי כתבה בוואלה על איזה כתב שהיה במשחק של הניקס ודיווח שלמעט השורות הראשונות,
מה שמעניין את האוהדים באיצטדיון בסדר יורד:
הבירה, האייפון, האינסגרם, צ׳ק אין בפייסבוק, הוט דוג, התוצאה.
כנ׳׳ל לגבי הסטייפלס סנטר.
מיותר לציין שברוב הרבע הרביעי האולם היה חצי ריק

אריאל גרייזס 31 באוקטובר 2013

כמות אוהדים באיצטדיון היא בעיקר פונקציה של גודל איצטדיון. האיצטדיון של ההיט היה ריק לגמרי אם לא היה שם לברון ג'יימס ואני לא מדבר בכלל על הבייסבול, שלא מסוגלים למלא את האיצטדיון אפילו ביום הפתיחה. מיאמי זה עוד מקום טוב יחסית לפלורידה, תראה מה קורה בג'קסונוויל או בטמפה, שלא מסוגלים להביא אוהדים לא משנה מה.
פלורידה היא פשוט לא מדינה של ספורט מקצועני

URLACHER 31 באוקטובר 2013

תסתכל רק על משחקי בית כי על זה מדובר
במצב כזה הקבוצות היחידות שמצליחות יותר מהדולפינס בשנים האחרונות ויש להן פחות קהל זו פיטסבורג ומינסוטה.
מצד שני שתיהן כבר עם רגל או שתיים(ויקינגז) מחוץ לפלייאוף
עזוב, מבחינת כמות גם סיאטל רק 6,000 צופים יותר ממיאמי אבל מישהו יגיד שזו לא קבוצה ביתית?
אתה גם לא מתייחס ל home percentage שם אינדי פתאום שלישית ושיקאגו שישית בעוד מיאמי חמישית מהסוף וקרובה לחברותיה לפלורידה – טמפה וג'קסונוויל
http://espn.go.com/nfl/attendance/_/sort/homePct

אריאל גרייזס 31 באוקטובר 2013

אני אוהב את זה שיש קבוצות עם מעל מאה אחוז תפוסה..

URLACHER 31 באוקטובר 2013

ואני חשבתי שזה משהו ששמור למשחקי אליפות בליגת העל :)

עומרי 1 בנובמבר 2013

קרולינה לא עם סיכוי לויילדקארד – הם יהיו בפלייאוף.
השבועות האחרונים הדגימו שניוטון הופך להיות קווטרבק במדרגה האחת שמתחת לטנורים. הוא לא נופל מלאק, סטאפורד ומאט ריאן. אם וכאשר לארי פיצג'רלד ינחת שם בעונה הבאה קרולינה תהיה מועמדת לסופרבול.

Comments closed