למה אני שונא את רוג'ר גודל

תגידו מה שתגידו על רוג'ר גודל, האיש דואג שכולם ידעו מיהו. חבל רק שכולנו סובלים מזה

 

בזמן שכולם עסוקים בחלון ההעברות (אופס, יונייטד החתימה עוד שחקן בזמן שכתבתי את זה), יש פתיחת עונה שהולכת ומתקרבת. למקרה שלא ספרתם – עוד שלושה ימים בדיוק. או בקיצור – תגידו שלום למה שנשאר מימי הראשון שלכם לחמישה חודשים הקרובים.

חבל רק שיש מי שמנסה בכח למנוע מאיתנו להיות נרגשים לקראת היום הזה והאיש הזה הוא לא פחות מהאיש שאחראי על הליגה.

אם בימים של פול טאגליבו, הקומישנר הקודם, הליגה הזאת הוכתרה כ"No Fun League", בגלל האיסור על חגיגות (זוכרים את הימים שטרל אואנס חגג עם המעודדות או ג'ו הורן שלף סלולרי אחרי ט"ד? כן, גם לי זה נראה מזמן) אז הקומישנר הנוכחי נראה במסע אכזרי להרוס את כל מה שטוב בליגה הזאת.

נתחיל ממה שקורה על המגרש. אחרי שהכניס חוק ועוד חוק שאמור לעזור לק"ב לנפח את סטטיסטיקות המסירה, נדמה שהסופרבול האחרון פגע בנימי נפשו של הקומישנר, וזה פשוט לא מקובל עליו שקבוצה עם הגנה טובה תזכה באליפות.

אז כדי להבטיח שאף אחד לא יוכל להפריע למאנינג או לבריידי, ראינו בפרי-סיזן האחרון את השופטים זורקים דגלים בכמויות בלתי נתפסות בכלל על עבירות של "מגע לא חוקי", מה שאומר שאם המגמה תמשיך אל תוך העונה, למגנים לא יהיה שום סיכוי לשמור על הרסיברים – וגם, המשחק יהפוך לבלתי נסבל מבחינת עצירות כל שניה (כאילו אין מספיק כאלו).

*

אבל את העבודה המרכזית שלו בהחרבת הליגה עושה גודל בכלל מחוץ למגרש.

זה התחיל לפני כמה שנים, כאשר היה הרבה רעש ציבורי מסביב לעבירות ששחקני NFL עשו "באזרחות" וזה הפך למגוחך בכלל עם השנים.

כמה דוגמאות מהפגרה הנוכחית:

– מאט פרייטר, הקיקר של דנבר, שנמצא בתוכנית גמילה מאלכוהול, שתה בירה בבית וכתוצאה מכך הורחק לארבעה משחקים.

– אלדון סמית, שחקן ההגנה של הפורטי ניינרס, שכבר הספיק להסתבך על נהיגה תחת השפעה בעונה קודמת, נתפס שוב על DUI והורחק לתשעה משחקים בעונה הזאת.

– והשיא הגיע עם ריי רייס, שנתפס חובט בארוסתו והורחק לשני משחקים בלבד. כמובן, היה רעש ציבורי די גדול איך ההרחקה היא לתקופה קצרה בלבד וכתוצאה הליגה שינתה את המדיניות שלה ועכשיו על עבירות של "אלימות ביתית" תהיה הרחקה של שישה משחקים לעבירה ראשונה ולכל החיים (כן, אתם שומעים נכון, כל החיים) על עבירה שניה.

עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון. נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא מסוכנת. ואלדון סמית הוא בהחלט אידיוט רציני שאולי עדיף שלא יסתובב בחברה אנושית (הגאון גם חשב שזה יהיה נורא מצחיק לעמוד באמצע מטוס ולצעוק "פצצה!"). וכמובן, אין בכלל שאלה – מי שמכה נשים צריך להכלא מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה.

אבל כל אלו הם דברים שהמדינה כבר מטפלת בהם. בדיוק בשביל זה יש בתי משפט ומשטרה ותובעים וסניגורים וכמובן – בתי כלא.

אבל את רוג'ר גודל זה לא מספק. הוא צריך להיות המצפן המוסרי של העולם כולו. וככזה, הוא הופך את הליגה כולה לבת ערובה שלו. ומה שהכי גרוע – ברגע שהתחלת, כבר אי אפשר להפסיק. אם יש הגדרה למדרון חלקלק – הרי הוא זה.

ברגע שמייקל ויק – חלאה אנושית לכל הדיעות – קיבל השעיה ארוכה מהליגה, בנוסף לעונש המאסר הארוך שנגזר עליו, הרי שאין לליגה ברירה אלא ליישם איזה שהוא סולם מוסרי כשהיא באה לדון בשחקנים שלה.

ועם הזמן זה מגיע לממדים מגוחכים לחלוטין. המקרה של פרייטר – בן אדם שלא עבר שום עבירה על החוק וגם אף עבירה על החוקים של הליגה (עד כמה שאני יודע, מותר לשתות אלכוהול בבית שלך. אפילו אם אתה אלכוהוליסט) – רק מוכיח את הטמטום שהליגה הגיעה אליה במדרון החלקלק הזה.

גם קחו בחשבון את המקרה הבא – שחקן מדנבר נתפס כשבדמו שרידי מריחואנה. לפי החוק בקולורדו, כידוע, אין פה שום רבב. אבל מבחינת הליגה, מדובר בעבירה חמורה שקרוב לודאי תוביל להשעיה ארוכה. למה? לרוג'ר גודל הפתרונים.

*

מה שגודל לא מבין זה שלאוהדים של הליגה, כל הסיפור הזה על תדמית של שחקנים לא מעניין את הסבתא. את האוהד מעניין רק כמה חזק השחקן יודע להרביץ, למסור או לבעוט.

כן, אוהדים יגידו ששחקנים אמורים לשמש כרול מודל, וזה ממש לא בסדר שהילד שלו יעריץ שחקן שמכה את אשתו או סתם שיכור. מה שנכון – אבל זאת בעיה של ההורה, לא של הליגה.

שחקנים הם לא רול מודלס ולא אמורים להיות כאלו. תרשו לי לתהות, אוהדי יונייטד, כמה מכם הפסיקו לאהוב את ראיין גיגס אחרי שהתגלה מעשה הנבלה שלו בגיסתו (מעניין, דרך אגב, אם גודל בדרך להעניש גם על זה)? כמה מאוהדי ליברפול הפסיקו לאהוב את סטיבי אחרי קרבות אגרופים שלו בבארים?

יש סיבה שהליגה האנגלית או כל ליגת כדורגל לא אמריקאית לא מתעסקת בכלל בשטויות מחוץ למגרש – היא יודעת שזה לא עניינה ושזה לא מעניין את האוהדים. בטח ובטח בליגה שכל המהות שלה היא אלימות.

*

ופה אנחנו מגיעים לנקודה שהכי מעצבנת אותי אצל גודל – הצביעות שלו.

כבר כתבתי על זה לא פעם, אבל זה מתבקש שוב לאור האוף-סיזן האחרון.

המחשבה שאפשר להפריד בין המגרש למה שקורה מחוץ למגרש היא פשוט מופרכת.

ליגת הפוטבול דורשת משחקנים להיות אגרסיביים ואלימים במשך כמה שעות בכל שבוע, ברמה כזאת שאם הם לא היו בשיא האגרסיביות שלהם, הם פשוט לא היו מגיעים לרמה הזאת.

ואז היא דורשת מהם לרסן את עצמם בכל שאר הזמן ושכל הטסטוסטרון הזה לא יגלוש גם לחדר המיטות.

היא דורשת מהם להיות בלחץ מטורף – שעות על שעות של שינון ספרי תרגילים, משחקים מול 70 אלף איש וידיעה שמשחק אחד לא טוב עשוי לגרום לסוף הקריירה שלך – ולחשוב שזה לא ישפיע על הרצון שלך אחר כך לחפש דרכים למתן קצת את הלחץ הזה, אלכוהול למשל.

היא נותנת להם חוזי עתק שהופכים ילדים בני 22, חלקם עם רקע בעייתי, למיליונרים בין לילה – ואז מצפה שהם לא יסתנוורו מכל הכסף הזה ושהשתן לא יעלה להם לראש.

אז במקום לחנך אותם – הוא מעניש. ועכשיו דנבר צריכה להסתדר בלי הבועט שלה לארבעה משחקים והניינרס בלי אחד משחקני ההגנה הכי חשובים שלהם למשך מרבית העונה.

ובשביל לעשות את כל הטוב הזה ולהרוס כל חלקה טובה במשחק, רוג'ר גודל מקבל כמעט 30 מיליון דולר בשנה. נהדר.

כמה הערות (באיחור קל אך אלגנטי) על הניצחון בוויט הארט ליין
האקסודוס

54 Comments

גיל 1 בספטמבר 2014

נדמה לי שזה יותר מ40 מיליון עם כל הפיצויים והבונוסים. זה מה שקורה כשהליגה הופכת לשופטת בלי שום תשתית חקיקתית מתאימה. הם ממציאים כל מיני עונשים וסולמות לעונשים אבל מזמינים לחצים מכל מיני אנשים וגופים. נדמה לי אגב שנאסר על פרייטר לשתות אלכוהול בכלל אבל זה באמת מראה את השרירותיות של ההחלטות. המקרה של רייס הוא קיצוני כי שחקנים קיבלו עונשים חמורים הרבה יותר על עבירות הרבה פחות קשות.

לגבי השריקות, נדמה לי שזה אמור להתמתן במשחקים רשמיים ומה שעשו בפרה סיזן היה רק כדי להדגיש את החוקים החדשים אבל באמת חבל שהגנה מוצאת מחוץ לחוק בליגה הזו.

No One 1 בספטמבר 2014

לי אין שום טענות לרוג'ר גודל למרות שאני לא אוהב הרבה דברים שהוא עשה.
מהסיבה הפשוטה שגודל הוא עובד של בעלי הקבוצות וכל מה שהוא עושה זה אחרי שהוא קיבל אישור מג'רי ג'ונס,מארה,קראפט ושאר חבריהם.
גודל עושה בדיוק את המדיניות שהמעסיקים שלו דורשים ממנו וזאת הסיבה שהוא מרוויח כל כך הרבה כסף , כי הוא הפרצוף שבעלי הקבוצות בחרו שיקח את כל האשמה על תאבת הבצע שלהם והחוקים המופרכים שהם ממציאים
בנוהל הזה האוהדים הטיפשים מקללים את גודל ועדיין ממשיכים לקנות כרטיסים,חולצות ולצפות בטלוויזיה בדיוק כמו שבעלי הקבוצות רוצים

יוני 1 בספטמבר 2014

לא ניתן להגיד שהשחקנים לא משמשים כמודל, וככאלה חובה לגרום להם להפנים את זה על ידי פגיעה בדבר החשוב ביותר להם.וזהו תפקידו של האיש לנסות לעשות את המשחק הכל כך מסוכן הזה לכזה שיש גם חיים אחריו לאלו שמשחקים אותו.צריך לזכור את האסונות מהעבר(ואת התביעות שיגיעו…)

אלון 1 בספטמבר 2014

לגבי החלק המוסרי אני פחות מגובש בדעה שלי אז אני אגיב על החלק הראשון.

מדהים כמה פוטבול אמריקאי וכדורגל הם הקיצון של 2 הצדדים.
הכדורגל המוצר כל כך חזק שלפיפא לא איכפת להשאיר את הכדורגל בצורה המיושנת והלא מעודכנת על שלל חסרונותיה.

מצד שני הפוטבול מוצר כל כך חזק, שמרשים לעצמם להכניס כל הזמן שינויים.
בתור מעריץ של פייטון מאנינג אני לא אשקר שאני מאוד אוהב פוטבול התקפי, אבל אין ספק שהמגמה הזאת מוגזמת, משנה לשנה(אני רואה פוטבול מאז 2005) יש יותר עצירות, יותר צ'אלנג'ים והכי גרוע יותר דגלים משמעותיים(כמות הפאולים במסירות ושריקות הראפנס עלו בצורה מדהימה).

השאלה מה יעצור את הכיוון הזה? המוצר כל כך חזק ופופולרי שגודל פשוט יכול לשנות כמעט כל חוק שבא לו, ואולי אנחנו נגיד קצת אוף, אבל בפועל לא נוכל לעשות כלום.

אריאל גרייזס 1 בספטמבר 2014

הנקודה הראשונה שלך מעניינת ויפה, לא חשבתי עליה.
מסכים שבנקודה הזאת בזמן שום דבר לא ישפיע על הפופולריות של הפוטבול (או הכדורגל, דרך אגב) וגודל יכול לעשות מה שהוא רוצה. וזה בעייתי. הצורך הזה לשנות כל שנה הוא טעות לדעתי.

גיל 1 בספטמבר 2014

יש גם בעייה חמורה בפרופורציות של העונשים על עבירות בתוך המשחק. כמות העבירות שנותנות פירס דאון היא גדולה מדי ואין סיבה לתת פרס כזה גדול להתקפה. גם פאס אינטרפרס זה מגוחך לתת את הכדור באותה נקודה פלוס פירס דאון. זה בערך כמו פנדל שנותן עונש מוגזם וכפול.

אלון 1 בספטמבר 2014

הבעיה עם פאס אינטפרנס שאי אפשר באמצע, אם אתה תיתן סתם 10 יארד ופירסט דאון זה יאפשר למגנים לפוצץ ללא הכרה באנד זון(במסירות ארוכות) כי הם מונעים ט"ד וודאי ומפסידים סתם פירסט דאון.

פעם האיזון היה מושלם, העונש היה ראוי לעבירה, כי לעשות פאס אינטפרנס היה עניין. היום פאס אינטפרנס זה על כל שטות קטנה, וזה יוצר את החוסר איזון בעונש.

גיל 1 בספטמבר 2014

10 או 15 יארד זה עונש חמור מאוד. אם יפוצצו באנדזון אז מגיעים לקו האחד יארד ואז קל להבקיע ט"ד.

אלון 2 בספטמבר 2014

לא מסכים איתך, קח מצב תאורטי שקורה הרבה, הקבוצה שלך בערך ב40 יארד שלהם, מסירה עמוקה לאזור ה20-15 יארד של היריבה שברור שאם זה נתפס זה ט"ד, היום מה שמונע מהמגן לפוצץ ת'אמא של הרסיבר זה הידיעה שזה פירסט דאון בנקודת הפאול, וזה מכריח אותו להגן בצורה חוקית.
לעומת זאת עושה של 10 יארד ופירסט דאון אז הוא אומר לעצמו פאק איט, נכנס בו והקבוצה במקום ט"ד מקבלת פירסט דאון באמצע המגרש.

המפתח פה הוא לא הפחתחת העונש אלא לא לשרוק על כל נגיעה.

גיל 2 בספטמבר 2014

מה זה אם זה נתפס? חלק גדול מהשריקות הן לזריקות שלא היו מסתיימות כנראה בתפיסה. לתת לקבוצה "פרס" על עבירה כאילו המהלך שניסו היה מוצלח זו טעות גדולה.

שחקנים לא יכולים לפוצץ אף אחד במשחק. יש חוקים מעבר לתפיסות של רסיברים שיכולים להוביל להרחקה של שחקן. ואם כן היה מפוצץ אז תוך מהלך או שניים הקבוצה נמצאת על קו היארד במקום אוטומטית, זה מספיק קשה.

זיגי 3 בספטמבר 2014

אם אני זוכר נכון, מלכתחילה לא צריך לתת PI אם הכדור הוא לא בר-תפיסה. פעם היו מפעילים את הכלל הזה. נדמה לי שהיום, במסגרת ההקלות להתקפה, כבר לא (וחבל).

גיל 2 בספטמבר 2014

ואגב, אי אפשר לשרוק על כל נגיעה כי אחרת תהיה שריקה בכל מהלך.

מיקיג' 1 בספטמבר 2014

1. בכל הקשור לשיפוט המטורלל – מסכים לגמרי.
2. היחס ל'מחוץ למגרש'. דרך מעט אחרת להסתכל על זה: ה-NFL זו לא רק הליגה הכי פופולארית בארה"ב, היא סוג של דת ממש, שאנשים חיים סביבה, ושעושה המון המון כסף. מה שהיא עושה, דרך גודל, זה לנצל את המעמד הזה שלה למשהו שהוא לא בהכרח רע. אם עד עכשיו דומסטיק וויולנס היה פינה בחדשות מדי פעם, עכשיו זה בפרונט של כמעט כל בית בארה"ב. האפקט החינוכי הוא עצום.
3. או להסתכל על זה בדרך הפוכה: אם ה-NFL היה שם זין על התנהלות של השחקנים שלו, הביקורת היתה בדיוק בעניין הזה: יש לכם כוח לשנות משהו, אבל מה שמעניין אותכם זה רק הכסף.
4. עם כל הכבוד לליגה האנגלית, ובאופן ספציפי להתאחדות שמנהלת אותה – להסתמך עליה כדי לחזק את הטיעון שלך זו בעיה. אני לוקח את גודל 283 פעמים על כל ראשי ההתאחדות האנגלית לדורותיהם.
5. ספיקינג אוף וויטש אריאל: נותנים לך לבחור יו"ר חדש לפיפא. אתה יכול לבחור בכל אחד מראשי התאחדויות הכדורגל בעולם, או הכדורסל, או את גודל. במי אתה בוחר?

אריאל גרייזס 1 בספטמבר 2014

מה אני אגיד לך, אני ציני מספיק כדי להבין שמדובר בסופו של דבר בכסף ולא בחינוך ולא כלום. הליגה לא רוצה שההכנסות שלה יפגעו וזאת הסיבה שהיא עושה את זה. הבעיה היא שהיא עושה את זה עקום לגמרי.
אני לא מכיר את כל ראשי ההתאחדויות בעולם – רובם הם פוליטיקאים מסריחים שהיו צריכים קומבינות להגיע לאן שהגיעו, אבל אני לוקח את פלטיני, למשל, על פני גודל כל יום. אני לא זוכר דבר אחד טוב שיצא מגודל.

Amir A 1 בספטמבר 2014

זה שהוא לא ניקנק את ביליצ'יק לגמרי על הספייגייט זה דבר טוב אחד שיצא ממנו.

אריאל גרייזס 1 בספטמבר 2014

גם זה, בראיה אוביקטיבית, ולא כאוהד פטס – החלטה גרועה מאוד. אם שון פייטון קיבל שנה בחוץ על הבאונטיגייט, אין מצב שבליצ'ק לא היה צריך לקבל לפחות דבר דומה. במקום, הוא לקח קבוצה לסופרבול..

מיקיג' 1 בספטמבר 2014

פלטיני הוא בדיחה עצובה ופוליטיקאי בכל רמח איבריו.

צביעות יש בכל מקום. ובכל ספורט. והטיעון שהכול זה כסף הוא נורא לא מחדש כלום. אבל אחרי שצחקנו לנו בציניות, האם זו באמת העמדה שלנו, שמכיוון שממילא מעניין אותם רק כסף אז הם גם לא צריכים לעשות שום דבר בעל משמעות איתו?

אז שיזדיינו כולם באמת. שיבואו לשחק ואחר כך אם הם רוצים שיפוצצו את הנשים שלהם ושיסעו שיכורים ושינהלו קרבות כלבים. כל עוד אין כלא, השחקן יכול לשחק חופשי אצלנו. ת'כלס, בוא נפסיק גם את כל פעילויות ההתנדבות בקהילה. הכול צביעות הרי. שום תרומות הליגה לא תיתן מעכשיו, כי הכול צביעות.

או במילים אחרות, טיעון המדרון החלקלק הולך לשני הצדדים (ןזו בדיוק הסיבה שטיעוני מדרון חלקלק הם נורא בעייתיים).

ואם אתה באמת חושב שכל מה שגודל עשה זה רע, הכול כזה מוחלט וחד משמעי אצלך, אז נסכים שלא להסכים.

אריאל גרייזס 1 בספטמבר 2014

בוא נתחיל מהסוף – תגיד לי דבר אחד טוב שגודל עשה.
לגבי המדרון החלקלק שלך – ובכן, אני לא אוהב את התרומות לקהילה האלו. כשעבדתי בחברה בינלאומית גדולה סירבתי להשתתף בהם כי לא רציתי להיות חלק ממכונת יחסי הציבור של החברה. אם מישהו רוצה לתרום, שיעשה את זה מהלב ולא כי הליגה מכריחה אותו.
וכן, אם שחקן נוסע שיכור או מפוצץ את אשתו, אז שמערכת המשפט תטפל בו. זה שגודל משחק אותה תובע, שופט ומוציא לפועל – אפילו אם שחקן לא הורשע – זה שגעון גדלות רע מאוד. אני רואה את ליגות הכדורגל באירופה, שם שחקן יכול לעשות את כל הדברים שאמרת ועדיין לא יושעה ממשחקים, אני לא רואה שום דבר רע שקורה עם זה.

גיל 1 בספטמבר 2014

מה, אתה לא אוהב את הורוד בחודש אוקטובר?

שחר ד. 2 בספטמבר 2014

בא לי להקיא מחדש בכל שנה.

אבל אם שואלים את האמריקאים זה הדבר הכי נפלא שקרה לאנושות.
בשנה שעברה הייתי במשחק במהלך החודש הזה וסירבתי (בהתחלה) לשים את הסיכה של המאבק. בתוך שניות ספורות הרגשתי כמו קרמר בפרק של הצעדה…

לפחות כבר חלק מהאנשים מבינים שהליגה עושה את זה אך ורק על מנת שיוכלו להגדיל את מכירת המוצרים שלה לנשים. כי במקרה הזה, המספרים לא משקרים.
(חלוקת ההכנסות: 54% מחולק בין קבוצות הליגה, 39% לשיווק ורק 7% הולכים לאגודה למלחמה בסרטן)

D! in der Schwarzwald 2 בספטמבר 2014

אריאל, מעבר לזה שאני מסכים איתך שהליגה, כל ליגה, לא צריכה להיות שופטת בעצמה.
יש דברים שמחייבים אותנו לעשות כי יחסי ציבור חושבים שהם טובים ל… ובכן ליחסי ציבור ויחד עם זאת הם טובים גם לקהילה ואפילו לנו עצמנו. בכל אחד מהדברים הגרועים מאד שציינת מסתתר עוד משהו ואפילו קטן שעשוי לשנות למישהו את החיים

Amir A 1 בספטמבר 2014

התפקיד של רוג'ר גודל בחיים זה להגדיל את ההכנסות של ליגת הפוטבול, ועד כמה שאני מבין הוא עושה עבודה מצויינת. הגדרת התפקיד שלו היא לא איך לגרום לך להיות מאושר.

אריאל גרייזס 1 בספטמבר 2014

זהו, שאני לא בטוח שהוא עושה את זה. אין לנו שום דרך לבחון את זה עם יקום אלטרנטיבי שבו הוא לא עושה את הפעולות האלו. כמו שציינו פה קודם, כדורגל בשיא הפופולריות שלו בעולם ומרוויח הון עתק כמו שלא עשה אף פעם, וגם שם קשה להגיד שמדובר באיזה ניהול יוצא דופן. גודל קיבל ליגה שהיא כמו קרחון ענק – בכיוון מסוים ויהיה קשה מאוד להזיז אותה מהדרך שלה, מסיבות שבכלל לא קשורות לגודל.
בשורה התחתונה, אם יותר מדי אוהדים לא יהיו מאושרים, גם זה יפסק. אבל אנחנו לא קרובים לשם

גיל 1 בספטמבר 2014

הוא כן מגדיל רווחים וזה מה שחשוב אבל באמת שאי אפשר לבחון את זה בצורה אובייקטיבית. אני עדיין חושב שהפוטבול יהיה בירידה תוך עשור כי גם פשוט קשה להמשיך לצמוח כל כך הרבה. אבל בהחלט יש כאן חטא היוהרה של גודל שחושב שכל מה שהוא יעשה יהיה טוב, כולל הרעיון ההזוי של קבוצה בלונדון.

הארכיון 1 בספטמבר 2014

אריאל היקר

בדרך כלל אתה כותב נכון במה שקשור לספורט, הפעם טעית…
גם קרחונים אפשר לרסק בקלות. הליגה ממשיכה לפרוח וזה בזכות גנן גודל דגן ולא איזה ליצן מפיבא.

זיגי 3 בספטמבר 2014

הפוטנציאל המסחרי של הליגה בארה"ב די מוצה. במסגרת המנדט של גודל להגדיל הכנסות ורווחים, הוא מנסה לחדור לחו"ל.
וכשאתה מדבר על ספורט שאינו מוכר וטבעי למי שאינו אמריקאי (להבדיל מכדורגל), אתה חייב שני דברים שדרישות בסיס – משחק אטרקטיבי ודימוי נקי.
אגב, מעניין להשוות עם הנבא של סוף שנות השבעים. גודל לא המציא שום דבר. הוא מחקה את סטרן של שנות השמונים (והלאה).
ילעגו וייללו כל טהרני המשחק, שזוכרים בלייב את הברס של 85 (ואני ביניהם…) – אטרקטיביות מושגת דרך התקפה ובמיוחד משחק מסירה.

ולעניין הדימוי – סינים או הודים לא יתענינו במשחק שמזוהה עם אלימות במשפחה (להבדיל מאלימות במשחק, אני מודע לאירוניה ולצביעות), סמים או שכרות.

אסף סמסון 1 בספטמבר 2014

יופי של כתבה. בקשר לסעיף האחרון שאני מסכים איתו מאוד, ארצה להעיר נקודה שהיא משיקה: אתה לא חושב שזה קצת מזכיר את היחס של החברה בישראל לחיילים בצבא?
אנחנו מצפים מהם להיות לוחמניים, קשוחים, להיות מוכנים להקריב את עצמם מצד אחד, ומהצד השני להיות מוסריים, ערכיים, עדינים ורכים. כשזה לא קורה, יש לא פעם כעס כלפי החיילים.
יצרנו דמות אידיאלית של חיילים שהם גם משוררים, יורים שהם גם בוכים. וכשזה לא קורה, אנחנו מתאכזבים.

אוהד מטס 1 בספטמבר 2014

נראה לי שהבעיה של ה NFL היא לא בקונספציה אלא בביצוע. אני מסכים עם אריאל לגבי הניגוד בין מה שנדרש מהשחקנים על המגרש ומחוצה לו, אבל המסקנה שלי שונה. זוכרים איך היתה ה NBA לפני 15 -20 שנה? ליגה של ערסים. עד שבא סטרן והכריח את כולם ללבוש חליפות. הסיבה לא היתה מוסרית אלא כספית. הקהל לא הזדהה עם התדמית של השחקנים/הליגה והתוצאה היתה הפסדים כספיים.
בהשוואה ל NFL ה – NBA של אז נראה כמו מנזר. זו ליגה שחלק גדול מדי של שחקניה מעורב בפשעים אלימים החל מרצח (הרננדז, ריי לואיס) הריגה (דונטה סטאלוורת')נשיאת נשק (פלקסיקו בורוז)ועד ל"סתם" סמים ונהיגה בשכרות. אוה כן, יש גם כמה שחקנים שנרצחו (דרנט וויליאמס).
מהסיבה הזאת הליגה צריכה אכיפה מעבר לבתי המשפט. הבעיה היא שגודל הוא בית משפט, תובע והמוציא להורג.
לפני כמה ימים התייחס קית' אולברמן לתופעה של הקומישנרים ב 3 הליגות הגדולות. פעם האנשים הללו באו מחוץ לליגה ודאגו לטובת הספורט. היום הם מועסקים על ידי הליגה והתפקיד שלהם הוא להגדיל את הרווחים של הבעלים. המדיניות של גודל אינה הבעיה. היא רק סימפטום.

מה ש ה NFL באמת צריך הוא סמכות שתאזן את הכח של גודל ותכניס קצת יותר הגיון למערכת הענישה של הליגה.

Amir A 2 בספטמבר 2014

סטיב מקנייר זצ"ל

גיל 2 בספטמבר 2014

לפני 15-20 שנה ג'ורדן לקחת אליפויות כמו שאתה ואני מחליפים גרביים. אתה מתכוון ללפני 30-35 שנה.

אוהד מטס 2 בספטמבר 2014

תודה על התיקון. זה היה בערך הזמן שהפסקתי להתעניין ב NBA. איך הזמן טס כשנהנים :)

אריאל גרייזס 2 בספטמבר 2014

אל תגרום לי להתחיל בכלל עם דיוויד סטרן, שמה שהוא עשה בזמנו גובל בגזענות. הוא פחד שהקהל הלבן של הליגה בורח ממנה כי הוא נבהל מקעקועים ושחורים, אז הכניס קוד לבוש מטומטם שלא קשור למשחק בכלל. מעניין מי היה מוכן לעבוד בשביל חברה שאומרת לו מה ללבוש מחוץ לעבודה.
אצל גודל לפחות יש אמתלה אמיתית של פשע, אצל סטרן אפילו זה לא היה. זה היה דוחה ברמות

זיגי 3 בספטמבר 2014

רק אחרי שכתבתי (באריכות) למעלה, ראיתי את הפתילון הזה. סטרן הגזים, אבל הוא היה בכיוון. נבא של סוף שנות השבעים היה מקום של סמים, 40% תפוסה באולמות ורייטינג של ערוץ 23.
נכון, התמזל משלו עם בירד, מג'יק ואח"כ מייקל, אבל הכל התחיל בנקיון שעשה סטרן.
ההמשך בשנות התשעים עם החליפות והשטויות, היה הגזמה של משהו נכון.

אוהד מטס 3 בספטמבר 2014

הנקודה באזכור של סטרן (חשבתי שלהזכיר את לאנדיס בביסבול יהיה קצת מוגזם :))היתה הצורך לשמור על התדמית של הליגה. בפוטבול המצב ה ר ב ה יותר גרוע ממה שהיה ב NBA.

אוהד מטס 3 בספטמבר 2014

עוד נקודה שחשבתי עליה מאוחר יותר. ה-NFL קיבל אור אדום בפרשת האלימות של ניו אורלינס כשהבורר שמינה גודל הפך את החלטתו וביטל את השעיית השחקנים (נדמה לי שרק העונש למאמן נשאר).
הבעלים היו צריכים להבין כבר אז שצריך מישהו שירסן את גודל.

ניינר 2 בספטמבר 2014

פוסט מצויין. גם אני מתעב אותו והשנה במיוחד

רביב 2 בספטמבר 2014

לפני כ-7 שנים (אם אני לא טועה) הניינרס שיחקו בלונדון וחבורה של ישראלים נלהבים ואני בינהם, נסענו לראות את המשחק.
ושם בכיכר טרפלגר, בעצרת שהתקיימה על ידי הNFL יום לפני המשחק כדי להלהיב את האי הבריטי, עלה הקומישינר גודל לנאום על הבמה.
חבורת הישראלים, בנסיון להתחיל את המהפכה, ליוותה את עלייתו לבמה בקריאות קצובות של NO FUN LEAGUE, NO FUN LEAGUE.
ניסינו לפתוח את המהפכה משם, אבל הקהל הבריטי המנומנם לא שיתף פעולה, ואנחנו לוקחים אחריות מלאה על הישארותו של החסר עמוד שדרה הזה בתפקיד.
רוג'ר גודל מזכיר לי את ביבי. מחליט החלטות מונחות לחצים קיצוניים, נע על מנעדי פאניקה וקופץ מקיצוניות אחת לאחרת.
הוא טוען כי כל מעשיו נועדו להגן על האינטגרטי של המשחק וקדושת המגן the shield של הNFL, אבל בסופו של דבר, רועדות לו הביצים ליצור איזושהי שבירת סטטוס קוו שחס וחלילה תטיל שריטה קטנה על רווחי הליגה האדירים שעולים משנה לשנה.
ופה טמונה הבעיה. רוג'ר גודל נחשב לכל הדעות מנהל מוצלח, הליגה מעולם לא הייתה רווחית יותר ופופולרית יותר וכל שנה זה רק מתחזק ומתפשט. אבל זה כי הוא קיבל מוצר כל כך מוצלח ועם אנרציה כל כך חזקה שצריך לעשות הרבה כדי לעצור את המומנטום. והוא עושה המון.
ויום אחד תגיע נקודת השבירה והחץ יתהפך. ואז ראשי הקבוצות שסופרים את הדולרים, יתחילו לחפש למי להוריד את הראש. אבל זה יהיה מאוחר מדיי.
ההיסטוריה תשפוט.

נתי 2 בספטמבר 2014

אני באמת לא מספיק בקי בליגה ברמות של הדיונים כאן בדרך כלל (טוב את הטיעונים על מאנינג-בריידי הפנמתי ואני יכול גם להשתתף בויכוח ההוא…), אז מקווה שלא אפלוט שטויות, ואם כן מתנצל מראש.
ובכל זאת.
ראשית, אם אני לא טועה את ההסכם מול השחקנים החדש (לפני שנתיים-שלוש, לא זוכר בדיוק) הוא ניהל בצורה מצוינת ולא נזקק להגיע לפגיעה בליגה כמו שהיה למשל בליגות אחרות דוגמת האנ.בי.איי.
שנית, להתעסק האם השכר שלו מוצדק או לא זה קצת טיפשי: הליגה היא עסק כלכלי לכל דבר. בעלי הקבוצות לא משלמים לו כי הוא נחמד. אם נזכור שעבור רובם זה בעיקר -גם אם לא רק- עסק כלכלי, ויתרה מכך, רבים מהם הם אנשי עסקים מצליחים גם בתחומים אחרים, אז לא הייתי ממהר לזלזל בו.
לא אומר שאי אפשר לחלוק עליו, כשם שאפשר לחלוק על קודי ההתנהגות והלבוש באנביאיי, אבל לא ממקום של זלזול.
ולעניין העיקרי: הטיעון שהוא לא אמור לחנך, ולמשל על מעשים בעייתיים שאינם פלילים (כמו המריחואנה בקולרדו) הוא לא אמור לעשות כלום -הוא טיעון מוזר מאד בעיניי.
ראשית, לכל ארגון קוד אתי שלו, שהינו מעמיד שורת ערכים גבוהה מהרף הפלילי וזה לגיטימי ונכון.
שנית, עונשים על התנהגות מחוץ למגרש גם כן לגיטימית במיוחד אם נזכור שכל שחקן, בוודאי הבכירים שבהם, משמש ברצונו או שלא כפרזנטור של הליגה. לפרזנטורים בפירוש יש אחריות כללית למה שהם משדרים. אתה רוצה לקחת חלק בחגיגה? סבבה, תתנהל תחת קוד מסוים, אתה לא פקיד שיוצא לאחר 8.5 שעות עבודה.
שלישית, לעניין הרול-מודל: תרצה או לא זה כך. קוראי האתר לא יחשבו שגיגס שחקן פחות טוב, אבל אם הליגה תיתפס כמקום של חבורת עבריינים זה יפגע בעסקיה וזה מה שרלוונטי כאן.
ונקודה אחרונה – עד כמה שאני זוכר זה לא משהו חריג בוודאי לא בתרבות האמריקאית. ליגת האנביאיי שוקמה בין היתר על ידי טיפול נוקשה בסמים, מעבר לזה הפלילי, מה שקרה בקליפרס היה ברור לכולם שהבעלות לא תישאר אצלו, ועוד ועוד.
אני לחלוטין מסכים לבעייתיות עליה הצבעת בסוף: מדובר בספורט אלים מאד ולכן לא הגיוני שרף ההתנהגות הנדרש יהיה זהה לזה של בייסבול למשל ואף לא לכדורסל.
דא עקא, שצריכת השידורים, רכישות החולצות עבור ילדים בני 11 וכן הלאה, נעשית עבור אותם צרכנים. ולכן זו כבר שאלה חברתית שלא בטוח שגודל הוא הכתובת אליה.

shohat 2 בספטמבר 2014

זהו מסמך ה – Personal Conduct Policy של ה – NFL, הכורך את הזכות להיות מועסק על-ידי אחת הקבוצות בליגה עם סטנדרטים של התנהגות חוקית ואתית. http://nfllabor.files.wordpress.com/2013/06/personal-conduct-policy.pdf

אני לא בקי במדיניות האכיפה לאורך זמן, הישרה והקונסיסטנטיות שבה, כך שלא אביע דעה. יש גם בעיה, על פני הדברים, במתן סמכות פרסונאלית לקומישינר (אם זה אכן כך). זו סמכות מעין שיפוטית, ונדמה לי שראוי שיתקיים הליך מסודר, עם שמירת כללי הצדק הטבעי (זכות טיעון, גם ייצוג, והיעדר משוא פנים) לצורך קביעה כי הקוד הופר ומהו העונש המתאים. אך עם קיומו של הקוד, הצבת הדרישה כלפי השחקנים ופעולה תקיפה נגד התנהגות אלימה ולא ראויה – אני לא רואה שום בעיה. וזה דבר שכל ארגון או מעביד יכולים לעשות, ככל שזה ענייני ומידתי. אם קבוצה יכולה לקנוס שחקן על איחור לאימון – הליגה על בסיס הסכמה מחייבת בין הקבוצות – יכולה להטיל סנקציות של השעיה על התנהגות שמפרה קוד התנהגות קבוע.

אני לא מסכים לטיעון ה – Role Model. השאלה איננה אם ספורטאי אמור לשמש כ – Role Model j חיובי. השאלה היא הפוכה, אם צריך לאפשר את הדוגמה השלילית, ומסר שאם אתה ספורטאי מצטיין ועשיר אז יסלחו לך על התנהגות אלימה או מסוכנת. אפשר לטעון שדווקא מכל הסיבות שציינת – צעירים המתעשרים במהרה, העוסקים בספורט שיש בו מימד גלוי של אלימות – ההקפדה על גבולות חיונית יותר. זה קשה? מה לעשות, זה חלק מהדיל. הנכונות לספק רציונליציה/תירוצים היא המסוכנת.

הטיעון המציב את הדין הפלילי כחזות הכל וככלי רגולציה יחידי הוא שגוי, ומביס את עצמו. זו שגיאה אפיינית שמסרסרת את מנגנוני הפיקוח האחרים, שאינם אולטימטיביים – כלים משמעתיים, חינוכיים, ביקורת ציבורית וכו'. המשפט הפלילי מיועד, לפחות תיאורטית, להתנהגויות החמורות ביותר ולסטיגמה מיוחדת (ויקרה), ולכן גם מבוסס על רף מהותי-איכותי והוכחתי גבוה (במיוחד). הכלים הפחות דרסטיים לתמרוץ התנהגות נורמטיבית חשובים לא פחות. כחברה, אנחנו בתהליך מתמשך של טשטוש האבחנה הזו (= כל מה שלא מסתיים בהרשעה פלילית נתפס ככשר ולא בעייתי. ר' תחום הפוליטיקה).

ההתייחסות שלי היא ברמת העקרון. היישום יכול להיות הגיוני ונכון, ויכול להיות אבסורדי.

פתחת דיון בנושא מאד מעניין.

shohat 2 בספטמבר 2014

במסמך שהפניתי אליו יש התייחסות לזכויות הליכיות – היוועצות עם נציגי ארגון, ייצוג ע"י עו"ד בשלב החקירה שמצבעת הליגה, שימוע, ערעור על ההחלטה. הסמכות להכריע, ככל שהבנתי, היא בידי הקומישינר או נציגו. אני מניח שהמציאות המשפטית מורכבת יותר, כולל אפשרות לפיקוח שיפוטי חיצוני והתערבות במקרים חריגים.

שחר ד. 2 בספטמבר 2014

מסכים איתך לחלוטין נחשון.
הבעיה העיקרית היא שגודל הוא התובע, השופט והמוציא לפועל. חייב להיות ארגון גג שבו לספורטאים יש יכולת להגן על עצמם ומקבלי ההחלטות בעניינם אינם כפופים לליגה. הדיבורים האחרונים בקרב שחקני הליגה שהם יצאו מה-CBA הנוכחי בעוד שנתיים כשהסעיף הזה יהיה נושא המחלוקת העיקרי.

רק דוגמה להמחשה למי שלא מכיר: ג'וש גורדון, הרסיבר של קליבלנד, הושעה לשנה בגלל שנתפס בפעם השניה כששרידי מריחואנה בדמו.
גם אם נעזוב לרגע את נושא החוקיות במדינת קולורדו, הכמות בגינה נתפס היא כ"כ מזערית שהיא נופלת בטווח הטעות הסטטיסטית ולא תיחשב כבדיקה חיובית בכל ענף ספורט אחר.
גודל, קיבל את ההחלטה להשעות אותו רק בגלל הראייה הנסיבתית – הוא כבר נתפס פעם אז בטח לא מדובר בטעות בבדיקה.
בנוסף, כדי להוסיף חטא לפשע, הוא אף מונע ממנו (באיום על השעיה עתידית) לשחק בליגה אחרת (CFL) בזמן ההשעיה ומונע ממנו משכורת לשנה שלמה…

עם הסטנדרטים של ההתנהגות אין לי בעיה (גם לשחקנים כנראה, אחרת לא היו חותמים על החוזה עם הליגה), הבעיה היא בזה שמבצע אותה (הקומישינר כתפקיד ולא גודל כאדם).

shohat 2 בספטמבר 2014

גודל הוא התובע, השופט והמוציא לפועל – זה לא לחלוטין מדויק.
הסמכות לא מופעלת בחלל ריק. יש קוד מחייב של הוראות מהותיות והגדרות פרוצדורה. ישנם הליכים. יש זכויות ערעור ופיקוח שיפוטי.

במקרה של גורדון:
1) בעקבות ההחלטה להשעות התקיים הליך ארוך בפני בורר בשם הרולד הנדרסון, שהוא משפטן (בוגר הרווארד) וניתנה החלטה כתובה.
2) לפי הדיווחים, ביומים הקרובים גורדון ועורכי דינו יקבלו החלטה אם להגיש ערעור לבית המשפט על החלטת הבורר (הליך שבו עליהם לעמוד בנטל לא פשוט, להצביע על פסול בהליך), כולל בקשה למתן צו מניעה זמני.

רוצה לומר – לא מדובר בהפעלת סמכות שרירותית, אלא במסגרת מפורטת של דינים, כולל חשיפה לביקורת משפטית חיצונית.

שחר ד. 2 בספטמבר 2014

זכות הערעור ניתנת, בעולם מערבי, לאחר קיום משפט צדק.
במקרה של ה-NFL ההחלטה מתקבלת ע"י הליגה (ניתן להתווכח אם רשמית או לא) ורק אז השחקן יכול לפנות לגורמים חיצוניים, וזאת אך ורק משום שהליגה מתקיימת בתוך מדינה דמוקרטית ולא בוואקום (משום גם עליה חלים כל חוקי ארה"ב).

במקרה של גורדון הפגיעה היא משמעותית ביותר, משום שהוא אינו זכאי עד שתוכח אשמתו ואני רשאי להתאמן ולשחק עם הקבוצה, מה שישפיע בהכרח על ביצועיו.

ברור לי שאין פה הפעלה של סמכות שרירותית, אלא הסכם שנקבע בין השחקנים לליגה, אך לדעתי במקרה הזה הגולם קם על יוצרו.

shohat 2 בספטמבר 2014

שחר, הליך משמעתי איננו זהה להליך פלילי. הסמכות במסגרתו אחרת, ה"שימוע" מתנהל באופן אחר, הפיקוח השיפוטי (בהליך עיקרי או בערעור) הוא אחר. אני לא מכיר את ההסדר של ליגת ה – NFL לפרטיו (ואת כל עוגניו המשפטיים), אך ניתן להניח שאילו היו בו כשלים חוקתיים (כגון פגיעה בחזקת החפות או בזכות להליך הוגן) – טובי עורכי הדין היו מקבלים הרבה מאד דולרים כדי להציף אותם (כולל עורכי-הדין של גורדון, נראה).

אגב, מלאנס ארמסטרונג נשלל כל עולמו, רטרואקטיבית, בהחלטה של WADA וללא כל תלות בהליך פלילי.

אני לא מתווכח בשאלת ההצדקה המהותית במקרה של גורדון(גם לא קראתי את ההחלטה המנומקת בהליך הבוררות). אני רק מנסה להסביר שההקשר המשפטי של הדיון כאן הוא חסר, ובחלקו מבוסס על הנחות שגויות, או לפחות לא מלאות.

שחר ד. 2 בספטמבר 2014

בהסכמים קיבוציים של הספורט המקצועני בארה"ב יש לעתים חוקים אשר שוללים חוקים ממשלתיים בארה"ב (לדוגמה- הגבלת גיל הכניסה, שמונע את חופש העיסוק, שמספר בתי משפט גם דנו בו אך לא הגיעו להחלטה ממשית).

אני מסכים איתך במהות – שאי אפשר להקביל את זה להליך פלילי, אבל גם בספורט בארץ יש בית דין שקובע את העונש רק לאחר שימוע. ב-NFL בד"כ היה מדובר שימוע פנימי אצל גודל שהיה קובע את העונש.
אמסטרונג קיבל את עונשו רק לאחר שהיה ברור מעל לכל ספק שהוא אשם (הודה בזה בפומבי), במקרה של גורדון (ועל זה ממה שאני יודע כל הצדדים מסכימים) מדובר במקרה שונה לחלוטין.

shohat 2 בספטמבר 2014

ההחלטה בעניין ארמסטרוגנ היתה של USADA ולא של WADA (אני מתקן את עצמי). ההודאה של ארמסטרונג (בתכנית של אופרה) היתה רק לאחר מכן.

הליכים משמעתיים מחייבים קיום הליך הוגן – ציינתי זאת בתגובה הראשונה שלי. בגופים שונים ובהקשרים שונים מתנהלים הליכים מסוגים שונים. תוכל לראות דוגמאות, למשל, גם בהליכים ברשויות מקומיות או מול נציבות שירות המדינה (קיימים הבדלים בין הליכי השעיה לנוכח חקירה או אישום פליליים- אז מתקיים שימוע בלבד, לעתים בכתב – לבין הליכי בירור לצורך קביעה שבוצעה עבירה – אז מתקיים הליך בפני בי"ד). אלו רק המחשות. בלי שלמדתי את הנושא, אני לא יכול להביע דעה ביחס להליך שהתקיים בעניין גורדון, או בנוגע להליך הנהוג ב – NFL בכלל. להבנתי, הטענה העיקרית שלו היא שלא היה בסיס לקבוע שהוא נכשל בבדיקת סמים.

באופן כללי, ההגנה החוקתית במשפט האמריקאי מבוצרת לא פחות (אלא יותר) מזו שקיימת במשפט הישראלי. הדברים צריכים להיבחן לנוכח תקדימים. שוב, אם יש לגורדון בסיס לטענה כי זכויותיו נפגעו בהליך, או כי ההאשמה כלפיו (גם במישור משמעתי או ע"ב ההסכם הקיבוצי) לא הוכחה כנדרש (או שצורת ההוכחה סותרת את החוק הכללי) – אז אלו טענות ממשיות.

נשאבנו לדיון במקרה המסוים של גורדון, שאני באמת לא מכיר לעומק. ניסיתי בתגובה שלי להתייחס להקשר הרחב יותר של קוד ההתנהגות המחייב. את היישום במקרה נתון תמיד יש מקום לבחון באופן קפדני.

שחר ד. 2 בספטמבר 2014

נגררנו, אבל בהחלט נהניתי מהדיון :)

shohat 2 בספטמבר 2014

גם אני. כרגיל. ושאפו לאריאל על הפוסט! באמת שאלות מעניינות.

7even 2 בספטמבר 2014

ב NBA יש תוכנית לרוקיס שמסבירה להם, בגדול, איך לא לקחת את כל הסכסף הזה שנחת עליהם פתאום בתחילת החיים ולבזבז אותו בשבוע וחצי.
ב NFL יש?

אריאל גרייזס 2 בספטמבר 2014

כן

גיל 2 בספטמבר 2014

כן, אבל לדעתי לא הכי אפקטיבית. קשה מאוד לשכנע אנשים צעירים להשקיע בעתיד. תחשוב כשאתה היית בן 20-21. דיבורים על פרישה, פנסיה פשוט נראים תלושים מהמציאות והפיתויים בכסף הגדול גדולים.

7even 2 בספטמבר 2014

בגלל זה צריך לשבת להם על הראש ולעשות את זה משך כל העונה

גיל 2 בספטמבר 2014

כן, אבל זה לא פשוט. אפילו היום יש לNFL נהגים פרטיים שכל שחקן יכול להתקשר אליו אם הוא שיכור בלילה וצריך טרמפ אבל למרות זאת רבים מהם נעצרים על נהיגה בשכרות. קשה לשנות חשיבה של אנשים צעירים, בטח כאלו עם רקע כמו שלך חלק גדול מהשחקנים.

shohat 2 בספטמבר 2014

כשהייתי בן 20 הרווחתי 280 שקל לחודש וגם את זה שתו לי כי איבדתי מתאם וארו.

Comments closed