על התקפת הדאבל טייטאנד / צחי סלייטר

מיהי ומהי התקפת שני הטייט אנד שבליצ'ק היה מוכן להקריב בשבילה את שחקן קו ההתקפה הכי טוב שלו? צחי סלייטר עם הפרטים

In כללי

אנחנו עוד לא מתחילים את יומן האליפות באופן רשמי, זה יקרה רק ביום ראשון, אבל בינתיים צחי סלייטר מארגן לנו קצת השכלה על מה בדיוק ביל בליצ'ק מנסה לעשות.

כאילו שיש מישהו שבאמת מבין.

ורק לפני שאני נותן לצחי את הבמה, אז שאריות מהטור של אתמול – הנה מה שגודל עשה היום. באמת, אין לי כבר שום דבר להוסיף על זה. האיש היחיד בעולם שיכול להעניש את הבוס שלו.

***

פריסיזן מנומנם בגזרת הפטריוטס נחתם בסערה. ביל בליצ'ק עשה זאת שוב. הטרייד ששלח את הגארד לוגן מנקינס לבאקס נכנס ישר לרשימה בה חברים לוייר מילוי, טיי לואו, ריצ'רד סימור, דיון בראנץ' ומייק ורייבל.

כולם שחקני מפתח במועדון שהועברו בטרייד או שוחררו כשבליצ'ק החליט שהם לא שווים את ההשקעה הכספית ושעדיף לוותר עליהם ולקבל משהו בתמורה. מנקינס, שנבחר לפרובול שש פעמים מתוך תשע השנים בהם שיחק אצל הפטריוטס, היה העוגן של קו ההתקפה של הפטריוטס ומרכזי לא פחות מהשחקנים שהוזכרו כאן. אבל בליצ'ק כמו בליצ'ק מתנהל בלי סמנטימנטים. מנקינס הועבר בטרייד לבאקנירס תמורת הטייטאנד טים רייט ובחירת סיבוב רביעי בדרפט הקרוב.

אז מה קרה כאן?

ברור שבליצ'ק, כמו תמיד, עושה את החישובים הכספיים. ברור שהוא מעדיף להמשיך הלאה שנה לפני ששחקן מזדקן מאשר שנה אחרי.

אחר כך גילינו גם שהיו דיונים מול מנקינס על קיצוץ בחוזה שאליו הוא לא הסכים וזה אחרי שהפטס בקושי נתנו לו את החוזה עליו הוא עדיין חתום. (וכן – זה די ברור שבעולם העיסקי הקר של בליצ'ק וקראפט יש כאן גם אזהרה לשחקנים מתמקחים) למרות שכל אוהד פטריוטס על פני הכדור חושב לעצמו 'זה עכשיו או לעולם לא' בליצ'ק מנסה לשמור על האיזון שבין לנצח עכשיו ובין להמשיך להיות תחרותי גם אחר כך.

אבל עם כל הכבוד לחישובים הכלכליים, אני לא בטוח שבליצ'ק היה הולך על המהלך הזה אם הוא לא היה אוהב את מה שלטים רייט יש להציע. במילים אחרות, אי אפשר להבין מה קורה כאן בלי לקחת בחשבון שהפטריוטס מתעקשים על שיטת ההתקפה האהובה עליהם – התקפת השני טייטאנד.

התקפת השני טייטאנד, או בשמה המלא 'סופר נו-האדל דאבל טייטאנד אופנס', נועדה ליצור את ההתקפה המושלמת, התקפה בלתי עצירה, לא פחות מזה.

לכל מתאם התקפה בליגה יש את הדרך שלו ליצור התקפה יעילה. שילוב בין משחק ריצה יעיל לאיומי עומק, שילוב בין ראוטים לטווחים קצרים וארוכים, סקרינים, ריווח והטרנד האחרון – נו האדל.

כל הליגה רוצה לשחק מהר, לא לאפשר להגנות להחליף שחקנים, להתיש את היריבה. לא לכל הליגה יש את בריידי או מאנינג להריץ את ההתקפה הזאת, אבל זה כבר סיפור אחר.

הקרדיט על התקפת הדאבל טייטאנד לא מגיע למתאם ההתקפה הנוכחי ג'וש מקדניאלס אלא לקודמו – ביל אובראיין, כיום המאמן הראשי של יוסטון. בתקופתו של אובראיין הפטריוטס בחרו בדרפט 2010 שני טייטאנדס: רוב גרונקובסקי (א.ק.א. גרונק, סיבוב שני) וארון הרננדז (א.ק.א. הרוצח הסדרתי, סיבוב רביעי) ובעונת 2011 הציגו לעולם את התקפת הדאבל טייטאנדס במלוא תפארתה – התקפה שלקחה אותם עד הסופרבול (ובעל הבלוג מאמין שלולא הפציעה של גרונקובסקי מול בולטימור, גם היתה מביאה להם את הסופרבול).

Gronk2

מרכיב חיוני בהתקפת השני טייט אנד. הגרונק

*

הרעיון של ההתקפה הזו מבוסס על מה שמייחד את התפקיד של טייטאנד – היכולת להריץ את הכדור ולמסור אותו באותה מידה של יעילות.

האמת היא שמעטים השחקנים בליגה, ואולי בהיסטוריה של הליגה, ששיחקו את תפקיד הטייטאנד ביעילות כפולה באמת. רוב הטייטאנדס נופלים לאחת משתי קטגוריות 'מוב' טייטאנד (X),  שבעיקר תופס כדורים אבל יכול גם לחסום ו'בלוק' טייטאנד (Y) שבעיקר חוסם ויכול גם לתפוס. ההתקפה של הפטס נבנתה על זה שגרונק יכול לעשות את שני הדברים והוא יכול לעשות את שניהם מצוין.

התקפת הדאבל טייטאנד נועדה להעמיד הרכב אחד על המגרש שיכול לשחק ריצה או מסירה ביעילות גבוהה, ללא צורך להחליף שחקנים. בשילוב עם ההתאהבות של ביל בליצ'ק בנו-האדל של פייטון ובסופר נו-האדל שצ'יפ קלי הריץ באורגון, ההתקפה של הפטריוטס נועדה לשים על המגרש הרכב אחד לדרייב שלם, שיכול לרוץ ולמסור ביעילות גבוהה, בלי חילופים, בלי לעצור ועם יכול סיום אפקטיבית.

ההרכב שהעמידה ההתקפה של הפטס נקרא פרסונל 12 – שני ט"א, שני רסיברים ורץ אחד. במצב האידיאלי של עונת 2012 (שלא היה הרבה) אלו היו גרונק והרננדז, וולקר לויד ורידלי (או וודהד).

בשביל להבין איך זה עובד צריך להבין איך עובדות רוב ההגנות בליגה.

לרוב הקבוצות יש שחקנים שונים בהגנה למצבי ריצה ברורים ולמצבי מסירה. זה בולט בשחקני קו ההגנה, שם צריך שחקנים גדולים לעצור את הריצה ושחקנים יותר אתלטיים בשביל לרדוף אחרי הק"ב. זה נכון גם בעמדת הסייפטי, שצריך להחליט אם הוא עולה לעזור נגד הריצה או נשאר מאחורה, להגן נגד המסירה.

המקבילה ההגנתית (בערך) לטייטאנד הם הליינבקרס. הם אמורים להיות יעילים מאוד נגד הריצה ולכסות גם נגד המסירה, בעיקר בטווחים קצרים. אלא שהיעילות שלהם נגד רסיברים מוכשרים מוגבלת בדרך כלל ובליגה שבה המסירה הפכה לברירת המחדל (ותודה לרוג'ר גודל), רוב ההגנות מגיבות במערכים עם שני ליינבקרים או פחות ועם יותר שחקני סקנדרי.

עכשיו דמיינו את טום בריידי עומד מאחורי קו ההתקפה שלו ומסתכל על ההגנה.

אם ירצה יש לו ארבעה וחצי  רסיברים מוכשרים (רידלי הוא לא רסיבר טוב ולרוב היו שולחים אותו בספרד הכי רחוק מהפורמיישן, לרווח את המשחק) שירוצו כל ראוט. אם ירצה יש לו שישה וחצי חוסמים שיפנו דרך לרץ.

אם בריידי רואה מולו שלושה ליינבקרס הוא יקרא מהלך מסירה, כי מעטים הליינבקרים שיכולים לשמור על גרונק או הרננדז אחד על אחד, ניצחון להתקפה (מה עם אזורית? אז ראיתם פעם את גרונק תופס כדור בסים ראוט בין הליינבקר והסייפטי? ראיתם את וולקר נעמד בין שני ליינבקרים ותופס כדור לפירסט דאון? זה מה שקורה באזורית).

אם הוא רואה ליינבקר אחד או שניים הוא יריץ את הכדור. יש לו שישה חוסמים טובים על שישה שחקני הגנה ואת הרננדז ווולקר לסייע להם. וזה עוד לפני שדיברנו על פלייאקשן, סקרינים ושאר ירקות. הרעיון הוא שבכל מהלך הפטס יכולים לפרוס ארבעה או חמישה רסיברים ולפתוח את ההתקפה ויכולים גם לקבץ תשעה שחקנים קרוב לקו, עם וולקר (או בראנץ') בכנף צמוד לקו ההתקפה, באותו הרכב בדיוק.

כאן אמורה להצטיין הגנה טובה.

תפקידה של הגנה טובה הוא לתקוף את ההתקפה, להוציא אותה מאיזון. בליצים, הסוואה של סוגי ההגנה בסקנדרי ויכולת אישית של שחקני קו ההגנה אמורות ליטול את היוזמה מההתקפה להגנה, לסבך להתקפה את החיים.

אלא שהנו-האדל המהיר של הפטריוטס מקשה מאוד על ההגנה לעשות את זה. בריידי משתמש במילה אחת או שתיים כדי לקרוא את המהלך. ברגע שהוא השיג את הפירסט דאון הראשון הוא רץ לקו, צועק 'יגואר' וכל אחד משחקני ההתקפה יודע מה לעשות. עד שההגנה מתארגנת על הבליץ הנכון ועל הכיסוי המתוחכם המהלך כבר יוצא לדרך והם נשארים לא מוכנים.

מי שיחזור למשחקים של הפטס נגד יוסטון בעונת 2012 יראה רסיברים לא מכוסים, שחקני הגנה מבולבלים ותצוגה התקפית מרשימה במשחקים בהם גרונק בכלל לא שיחק. מה שעושות רוב ההגנות במצב כזה הוא לחזור להגנה הבסיסית שלהם, מה שמונע מהן להפתיע את ההתקפה.

*

כמו שכבר אמרנו, זה רק הקונספט הבסיסי שעל גביו אפשר לבנות כל מיני אפשרויות.

במשחק הפלייאוף של 2011 נגד הברונקוס הפטריוטס הציגו הרכב שכלל שלושה רסיברים ושני ט"א, כשהרננדז משחק גם כרץ. היעילות של משחק הריצה בנו-האדל הביאה את הפטס לפתוח את המשחק נגד יוסטון בעונה הרגילה של 2012 בשלושה מהלכי פלייאקשן רצופים, שהסתיימו בט"ד של לויד שפתח חגיגה גדולה.

הדובדבן שבקצפת אמור היה להיות שיין ורין. ורין, שנבחר בסיבוב השני בדראפט 2011, הוא שדרוג של דני וודהד. כמו וודהד, ורין הוא רץ שתופס הרבה כדורים מהבקפילד. רצים כאלה מתאימים במיוחד להתקפת הסופר נו-הדל דאבל טייטאנד, כי הם תופסים מצוינים ורצים לא רע, מה שמגביר את הלחץ על ההגנה. אלא שורין יכול גם לתפוס כדורים בעומק המגרש. מהלך אחד הוא לוקח את הכדור בין התאקלים וכעבור עשר שניות הוא רץ וויל ראוט או גו ראוט לאורך הקווים עמוק אל תוך הסקנדרי, כאילו היה סטיב סמית', כשאחריו מנסה לרדוף ליינבקר. אלא שורין פרח מאוחר, רק בסוף עונת 2012. עם הפציעות של גרונק, המעצר (שאין להצטער עליו) של הרוצח הסדרתי ועם הפציעה של ורין עצמו, הקצפת עם הדובדבן מעולם לא ראתה מגרש.

עד כאן עיון בספרי ההיסטוריה.

עד לפני שבוע נראה היה שכליאתו של הרננדז תשאיר את ההתקפה הזו שם, והפטס יעשו שימוש מוגבר ברשימה מתארכת של רסיברים בינוניים.

אבל אז הגיע הטרייד שהביא לניו אינגלנד את טים רייט. רייט מגיע כדי לנסות להחיות את התקפת השני טייטאנדס. זה לא יקרה מיד ובחצי הראשון של העונה בטח נראה יותר הרכבים של שלושה רסיברים, אבל הפטס שומרים את האפשרות הזאת בכיס ואם הם ירגישו מספיק בנוח הם ישלפו אותה בחצי השני של העונה, כשהכסף יהיה על השולחן (הערת בעל הבלוג – זה בסדר, עד אז גרונקובסקי כבר יהיה פצוע שוב).

מצד שני – זאת לא הפעם הראשונה שהם מחפשים עוד 'מוב' טייטאנד לצד או במקום הרוצח הסדרתי. כמה מהם כבר באו והלכו בלי להשאיר חותם. העזיבה של מנקינס משאירה את החלק הפנימי של הקו האחורי בידיהם של שלושה שחקנים שלא נבחרו בדרפט. יחד עם רייט, תומפקינס, אמנדולה (כולם אנדרפטד) ואדלמן (סיבוב שביעי) הם ינסו לקחת את האנרגיה של 'אף אחד לא סופר אותנו' לגבהים חדשים. אם הם לא יצליחו אנחנו נראה את בריידי על הרצפה והרבה. לא שזה אסון גדול – רק בחירת סיבוב שישי.

32 Comments

Amir A 3 בספטמבר 2014

שאני אבין, אתה קורא לעצמך אוהד פטס ובאותה נשימה מנסה לזרוע קצת אופטימיות לקראת העונה הממשמשת ובאה? יותר טוב שתעסוק בשאלה האם הגרונק ישבור את היד במחזור השלישי נגד הריידרס או במחזור הרביעי נגד הצ'יפס.

צחי 3 בספטמבר 2014

תשמע, עד הטרייד הזה הייתי מאוד אופטימי. עכשיו אני עסוק בלהגיד לעצמי למה בכל זאת יהיה בסדר. כמו אחרי המשחק נגד הבראונס בשנה שעברה.

No One 3 בספטמבר 2014

כל התקפות הגימיק לא יעזרו אחרי שנתנו את מנקינס והרסו את הקו הפנימי של ה OL בתוספת פרישת דאנטה

לאורך השנים האחרונות רואים שבריידי לא מתפקד כשיש לו לחץ מהאמצע,הוא יורד לדשא ומתחיל לבכות
אז זרקו את מנקינס בגלל שהוא לא רצה לקצץ בשכרו אחרי שניו אינגלנד במשך 5 שנים ירקו לו בפנים ולא העלו דולר בחוזה הרוקי שלו

יש להם משחקים השנה נגד באפלו,ג'טס,בנגלס,קנזס סיטי,דטרויט,ומיאמי
אני חושב שכל הקבוצות האלו הן בטופ 10 דיפנסיב ליין בליגה
לא רואה את בריידי גומר את העונה

Amir A 3 בספטמבר 2014

אם כבר הזכרת את סקרנצ'יה, מישהו יודע משהו על ד'גוגליאלמו?

צחי 3 בספטמבר 2014

אני לא יודע עליו כלום – חוץ מזה שהקו של סקרנצ'יה היה מצוין (חוץ מהשנה האחרונה) והחדש נתן ללוגן מנקינס ללכת.

אריאל גרייזס 3 בספטמבר 2014

אולי לכן הוא בחר ק"ב בסיבוב השני של הדראפט..
וברצינות, את נבואות הזעם שלך על הפטס אנחנו שומעים כל שנה.

No One 3 בספטמבר 2014

גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום , אז אולי השנה

אריאל גרייזס 3 בספטמבר 2014

אולי, אולי.
ושלא יובן לא נכון – אני חושב שהצעד הזה של בליצ'ק הוא מטומטם ברמות. נמאס לי לחשוב שהוא גאון וכאלו – הוא מאמן מצוין אבל ג'נרל מנג'ר מחורבן. כבר שנים אני אומר שעדיף מישהו בתפקיד הזה במקומו

מנחם לס 3 בספטמבר 2014

יש לי באתר ספור אדיר, מתורגם. למעוניינים:

http://www.hoops.co.il/?p=33170

סתם אחד 3 בספטמבר 2014

גרייזס, טור הימורים לעונה לפני יום חמישי ASAP

אריאל גרייזס 3 בספטמבר 2014

טוב שהזכרת לי. יעלה היום

7even 3 בספטמבר 2014

מה זה משנה מה הפטס יעשו, הם כבר שנים רבות משחקים בבית המביך בליגה, בזמן שקבוצות אחרות נכתשות היטב כדי להגיע בקושי לוויילד קארד ב(רוב) הבתים האחרים.

מספיק להופיע למשחקים של ה AFC East ושבוע הביי בפלייאוף מובטח.

גיל שלי 3 בספטמבר 2014

זו הסיבה שהגייאנטס שיחקו עם שלושה סייפטיס כמעט כל הסופרבול. ההייבריד היום הוא קורנר גדול מספיק כדי לשחק ליינבקר

עורב סגול 3 בספטמבר 2014

יופי של מאמר, אבל לא ציינת את המובן מאליו, צריך QB ברמה של בריידי או מאנינג כדי להריץ את ההתקפה הזאת. וצריך ברנארד פולארד כדי להרוג אותה.

אריאל גרייזס 3 בספטמבר 2014

כדי לפצוע את השחקן המרכזי בה, התכוונת..
וזה לא רק ק"ב ברמה של בריידי, זה גם שני טייט אנדים ברמה מאוד גבוהה שיודעים לעשות את שני הדברים. למעשה, בליצ'ק ניסה לבנות את ההתקפה הזאת מאז שהיה לו את בריידי בקבוצה – הוא שנה אחר שנה בחר טייט אנדים בדראפט בניסיון להשיג את השניים המושלמים ורק כשגרונק והרננדז הגיעו הוא הצליח (ליומיים בערך..)

צחי 3 בספטמבר 2014

למעשה ציינתי את זה לגבי הנו-האדל. זה נכון גם לגבי קריאת ההגנות על קו ההתנגשות, דבר שאין מי שעושה כמו פייטון ובריידי. ואריאל – אני עדיין זוקף את המצאת ההתקפה הזו לאובראיין. אני לא חושב שהפטס בחרו אי פעם שני טייטאנדס באותו דרפט (בסיבובים רלוונטיים). אולי בליצ'ק ניסה תמיד למצוא את הטייטאנד המושלם, אבל את הבניה סביב פרסונל 12 אני זוקף לאובראיין.

מקדניאלס אגב הוא חובב של התקפת פולבק ושניים או שלושה רסיברים. זה מה שהיה ב-2007 וזה מה שהוא החזיר לפטס בשנה שעברה. המון אפשרויות השנה, עד שגרונק יפצע.

ניינר 3 בספטמבר 2014

השנה זו באמת ההזדמנות האחרונה של בריידי ואני מאמין שהוא מביא את הטבעת. ואם לא הניינרס (והם לא) אז שיהיה בריידי.

גיל 3 בספטמבר 2014

למה דווקא השנה? כל שנה אומרים את זה על בריידי, מאנינג, דאנקן וכל שחקן ותיק אחר. עם החוקים שיש היום אני לא רואה סיבה שהוא, מאנינג ובריז ישחקו גם עוד 5 שנים בליגה.

ניינר 3 בספטמבר 2014

הלואי!

גיל 3 בספטמבר 2014

מבחינה בריאותית אני באמת לא רואה הבעייה. הבעייה היחידה תהיה אם הדיוק שלהם יפגע, אפילו בקצת.

ניינר 3 בספטמבר 2014

ומה עם עצמת הזריקה? נראה לי שהיא גם פוחתת עם הגיל.

גיל 3 בספטמבר 2014

נכון, אבל על זה אפשר לפצות. תראה את מאנינג שלא יכול לזרוק ארוך במדויק (לא שזה פעם היה הנשק החזק שלו). רוב הזריקות הם לטווחים קצרים גם ככה (צריך לספר את זה לאיליי).

urlacher 3 בספטמבר 2014

אחלה של כתבה
רק כמה שאלות – ב 2007 לא הייתה לפאטס את ה"התקפה המושלמת"? אולי במקום לנסות למצוא 2 טייט אנדים מצוינים שיתמקד בלמצוא רסיבר אחד מצוין?
חוצמזה 3 האליפויות שלכם באו קודם כל בגלל הגנה מצוינת. כמו גם האליפות של הסיהוקס שנה שעברה על ההתקפה אולי הכי טובה ששיחקה בעונה הסדירה.
לא עדיף שבליצ'ק יחזור למקורות? אולי במקום להעיף את מנקינס הוא היה עובד על להביא עוד מפלצת לידו? או ליינבקר שיחליף את ספייקס?

(אני לא מנסה לעצבן או משהו. אני באמת אשמח לתשובה)

Bruschi #54 3 בספטמבר 2014

1. ג'ימי קולינס מחליף את ספייקס, והוא הרבה יותר טוב ממנו. הצרה של הפטריוטס זה שאחרי מאיו, קולינס והייטאואר אין להם אף ליינבקר מחליף ראוי. לדעתי הם ישחקו השנה יותר 3-4, עם צ'נדלר ג'ונס ונינקוביץ'/הייטאוואר כ- OLB.
2. דווקא העונה נראה שבליצ'ק חוזר למקורות עם ההבאה של ריווס ובראונר. תוסיף לזה את צ'נדלר ג'ונס שהולך להיות טופ 5 בהפלות ק"ב העונה ועל פניו, אם הם לא יפצעו כמו בעונה שעברה, יש לקבוצה הנוכחית פוטנציאל להיות קבוצת ההגנה הטובה ביותר של הפטריוטס מאז 2004-2003. ד"א, אני מהמר שעד אמצע העונה, בגלל כל החוקים החדשים והדגלים, בראונר מוסט לעמדת הסייפטי.
3. רסיבר מצוין זה מצרך יקר מאוד. הפטריוטס חושבים שיש להם תשובה סבירה עם דובסון ותומפקינס. זה היה יכול להראות הרבה יותר טוב אם בליצ'ק לא היה מחליט להתחכם שוב, ובוחר בדראפט 2013 את קינן אלן במקום את דובסון.
4. המפלצת במקום מנקינס זה החוזה שוולמר קיבל בעונה שעברה, ואולי נראה אותו מוסט לעמדת ה- LG, ואז קנון ישחק RT. וולמר וסולדר מצד שמאל של בריידי זה מצוין. שאר הכסף של מנקינס (שהיה מדורג בעונה שעברה במקום ה- 19 מבין כל הגארדים במדד יעילות)ילך על הארכת חוזה לסולדר, מקורתי ואולי ריווס. אז נכון ששוב נקלל את זה שאין משחק החזרה ושיתכן שגם העונה נמשיך לראות חוסר לחץ על הק"ב היריב מהאמצע, אבל פציעות והפתעות בצד, אני באמת מאמין שזאת הקבוצה הכי טובה שהייתה לפטריוטס מאז 2007.

אח שלו 4 בספטמבר 2014

ברוסקי – כרגיל דברי טעם. יש לי שתי תוספות ותיקונים בשוליים:

לגבי בראונר בסייפטי – לא יקרה. סייפטי צריך יכולת לכסות טווחים, ובראונר מעולה בתוך קופסה של 5 יארד כשהוא יכול לתפוס אותך.

לגבי רסיברים – תומפקינס לא כזה חשוב. בכלל לא חשוב. בריידי יכול לסיים משחקים שלמים עם 3 שחקנים בלבד: אדלמן, גרונק, וורין. אלו השחקנים החשובים בהתקפה שלך. כמובן שאדלמן לא חשוב כמו גרונק, כי אמנדולה יכול להחליף אותו. וורין פחות חשוב מגרונק כי ג'יימס וויט הרוקי יכול להחליף אותו. ובקיצור, אני חושב שמה שאני אומר קשור להערה של גרייזס לגוף הפוסט: אם גרונק בריא, יש לך התקפה מפלצתית, גם אם גיא פניני עולה רסיבר. גרונק הוא הנשק ההתקפי הקטלני ביותר בליגה (כן, יותר ממגהטרון, לדעתי, בגלל ההשפעה שלו גם על משחק הריצה). 2 טייט אנד או לא 2 טייט אנד – הפאטס לא הפסידו משחק פלייאוף עם גרונק בריא. שיהיה בריא המדרוב הזה בפלייאוף וכל היתר יסתדר.

Bruschi #54 4 בספטמבר 2014

"הפאטס לא הפסידו משחק פלייאוף עם גרונק בריא" ישר הזכיר לי את דוק שאמר שפירס, kg, רונדו, אלן ופרקינס מעולם לא הפסידו ביחד סדרת פלייאוף.. כמו גרונק, חבל שלא יצא להם לשחק יותר :(
לפי מה שראיתי בקדם עונה, הבעיה שלי עם בראונר זה שיתכן ויהיה לו קשה מאוד לשחק פיזי כפי שהיה רגיל בסיאטל. זה מפחית מהיתרון שלו כקורנר שתוקע את הרסיברים בליין (לעומת קורנר פחות פיזי שמצטיין בכיסוי). בגלל זה הוא גם יהיה פחות טוב כסייפטי מאשר הקורנר שהוא היה עד עכשיו, אבל הוא עדיין פיזי יותר וטוב יותר מצ'אנג, הרמון ווילסון. חוצמזה, עם תוסיף למשוואה את דנארד, ראיין, מלקולם באטלר שהפציץ בקדם עונה וקייל ארינגטון, הפאטס כרגע מלאים בקורנרים. כל זה מגדיל את הסיכוי שאחד מהקורנרים יעבור לשחק סייפטי.
לא הייתי מפחית מהחשיבות של וורין, בטח אחרי הכלום שג'יימס וויט הראה עד עכשיו, אבל מסכים עם כל מה שכתבת, גרונק בריא ובריידי יותר מדוייק וההתקפה של ניו אינגלנד חוזרת להיות התקפה של מעל ל- 500 נקודות בעונה.

Bruschi #54 4 בספטמבר 2014

ורק עוד דבר קטן. אתה צודק לחלוטין לגבי זה שבריידי צריך רק את אדלמן, גרונק וורין, והשאר פחות רלוונטיים בהתקפה, אבל זה שוב מוביל אותנו להתקפת דינק ודאנק של מסירות קצרות. זה טוב ויפה, עם התקפה מהסוג הזה ניו אינגלנד זכו בשלושה סופרבולים ומובילים את הליגה התקפית 3 מתוך 4 העונות האחרונות, אבל זה כל פעם חוזר לדפוק אותם כשהם בפיגור וצריכים שחקן שיכול למתוח את המגרש למסירות ארוכות (זוכר את הדרייב של 9 הדקות נגד הג'טס בפלייאוף 10' שהתסיים בכלום?). וזה בדיוק מה שדובסון אמור לתת, ואם הוא ישתפר ויצליח להישאר בריא זה הוא יכול להוסיף להתקפה של ניו אינגלנד מימד שלא היה לה מאז שמוס עזב ב- 2010.

אח שלו 4 בספטמבר 2014

על מה בדיוק אתה מבסס את התזה שההתקפת דינק אנד דאנק מתקשה לחזור מפיגור? שאני אזכיר לך כמה משחקים הם חזרו מהקבר (פיגור עצום) וניצחו בעונה שעברה? אני חושב שאתה מתבלבל עם הקושי המרכזי של ההתקפה נגד קבוצות פלייאוף פיזיות – כשמכסחים את הרסיברים הקטנים שלך ואין מישהו שיכול פיזית להגנות. זו אגב גם הייתה הבעיה של ברונקוס נגד הסיהוקס. אבל נגד פיזיות, שוב, יש תרופת פלא אחת ויחידה – גרונק. גרונק חוטף מכה, גרונק ממשיך לרוץ, גרונק ספייק.

לגבי הקורנרבקים – אל תקנה את מה שאתה רואה בפרי-סיזון בלי תוכנית משחק וטריקים. בראונר הובא לרול מאוד מסוים, עם תוכנית משחק מסוימת, כשבראש יש את הצורך להתמודד עם הדמאריוס תומאסים. הוא ירביץ לרסיבר הגבוה ביארדים הראשונים, ואחר-כך יקבל עזרה מהסייפטי אובר דה טופ, כשריביס בינתיים מכסה לבד את הצד השני. באטלר לא יהווה שום פונקציה בקבוצה. בראונר יהווה פונקציה חשובה.

No One 4 בספטמבר 2014

נהדר , לפי מה שקראתי עד עכשיו הפאטס מנצחים כל משחק 50-0

THE SIMPSONS……….להלהלהלהלהלהלהלהלה

עומרי 5 בספטמבר 2014

רוברט מאייס מגרנטלנד הגדיר את בליצ'ק יפה – המאמן הגאון שכל שנה מצליח לעשות פלאים עם הניהול הלא מדהים של הGM בליצ'ק.
פוטבול הוא משחק מסובך וחכם, אבל לאו דווקא כזה בו GM עם אייקיו 160 מנצח את זה עם אייקיו 140 (נניח אלווי). שניהם חכמים מספיק.

בליצ'ק עושה עוול לבריידי, גדול שחקני המועדון שנכון לעונה הקודמת עדיין נמצא בפריים שלוומסוגל לקחת קבוצה לאליפות. הוא גם ביזבז בחירת סיבוב שני על קווטרבק (שנראה באמת טוב אבל זה לא רלוונטי) במקום לבחור שחקן שאשכרה יתרום למאמצי הסופרבול בדראפט עמוס בכישרון.

רייט הוא שחקן כישרוני שבמקרה יצא לי לראות לא מעט בעונה שעברה. הוא מטרת רד זון קטלנית. אבל למנקינס אין תחליף – ורסטילי, מצוין לאורך זמן, מנוסה. העוגן של קו ההתקפה מאז הפרישה של לייט.
הפאטס ייכנסו לעונה עם אחלה מקום מתחת לתקרה שאף אחד לא יזכור עוד 20 שנים כשייזכרו בערגה בימים בהם טום בריידי עמד מאחורי הסנטר והיה בעמדה ללפחות עוד אליפות אחת אם בליצ'ק לא היה ג'קאסס מהגיהינום לפעמים.

אבו צ'יצ'ריטה 10 בספטמבר 2014

סליחה על הקטנוניות וההומור הדלוח, אבל: למה רוצח סידרתי? הוא בסך הכל רצח פעמיים, לא? זה לא ממש סידרה.

Maritza Haghighi 20 באוקטובר 2014

786332 111705 You produced some decent points there. I looked on the internet for the concern and identified most individuals will go along with along with your internet site. 960356

Comments closed