Money makes the world go around

הפוסטים הכי מוצלחים הם לפעמים אלו שאותם אתה מתחיל בלי שאתה יודע לאן הם הולכים. גם הכי גרועים. הפוסט הזה הוא בדיוק ככה. ננסה.

צפיתי היום סוף סוף בסרט על פנטזי בסדרת ה-30 על 30 של ESPN (שנקרא "Silly Little Game"). הפרק עצמו מעניין ומספר על איך התחיל הפנטזי בייסבול ומי היו החבר'ה שהמציאו אותו. אחד הדברים המענינים לגלות היה, שלמרות שמדובר היום בתעשיה עצומה, שמקיפה 30 מיליון אמריקאים (וגם כמה ישראלים, אבל מי סופר?) ויותר מ-2 מיליארד דולר הרי שממציאי המשחק לא ראו ממנו אגורה. מה שתפס אותי היה משפט אחד שזרק אחד מהמיסדים לקראת סוף הסרט – "אתם יכולים לחשוב שאני לא-אמין" הוא אמר "אבל אני באמת חושב שזה טוב שלא ראינו אגורה מהרעיון שלנו. כי כל המטרה של ליגת הפנטזי היתה שנעשה כיף, לא כסף. ועשינו כיף". כמה דקות לפני כן ראיינו בחור שמנמן שמנהל 27 ליגות פנטזי פוטבול שונות ולא טורח אפילו להרים את העיניים מהמחשב שלו כשהוא עונה לשאלה האם הוא יודע למה ליגות הבייסבול נקראות רוטסרי. "לא, אין לי מושג, זה צריך לעניין אותי?" הוא שואל.

זה נראה די ברור, גם אם מוכחש על ידי גורמים רשמיים, שמתישהו בימים הקרובים פרס ההייזמן של רג'י בוש, שזכה בו בשנת 2005 על ביצועיו במסגרת מכללת USC, הולך להלקח ממנו. לא כי הביצועים של בוש על המגרש, שבזכותם הוא קיבל את הפרס, הוכתמו על ידי שערוריית סמים זו או אחרת, חלילה. לא, מדובר בסאגה שנמשכת כבר כמה שנים טובות, שבה התגלה שבוש קיבל הטבות אסורות מכל מיני סוכנים – דבר שאסור על פי חוקי המכללות. בינתיים, USC כבר הוענשה בכך שקבוצת הפוטבול שלה הורחקה ממשחקי בול בשנתיים הקרובות וכן נלקחו ממנה מספר מלגות. המאמן של בוש באותה תקופה, פיט קארול, כבר לא נמצא ב-USC – בחורף האחרון הוא קפץ על המציאה כשהוצע לו ג'וב בקבוצה המקצוענית של סיאטל סיהוקס – כשהוא קרוב לודאי יודע שלא יהיה לו מה לחפש בדרום קליפורניה בשנים הקרובות. זכרו של בוש, שבינתיים הספיק להבחר שני בדראפט ולזכות רק בשנה האחרונה באליפות עם הניו אורלינס סיינטס, בעצם "הועלם" מהאוניברסיטה בה למד והניצחונות בשנה שבה הוא שיחק נלקחו ממנה. מזל שבהנהלת המכללות לא ביקשו מ You Tube להסיר את סרטי ההיילייטס שלו מהתקופה שלו בדרום קליפורניה.

דבר דומה קרה כבר לכריס וובר בזמנו. אם תכנסו לאולם של מכללת מישיגן שבאן ארבור לא תוכלו למצוא זכר לוובר, ג'יילן רוז, או אף אחד אחר מחבורת הפאב פייב המפורסמת. וובר הוליך את מישיגן בזמנו לשני גמרי מכללות רצופים, שמהם הרוב זוכרים לו את הטיימאאוט שלא היה בגמר מול נורת' קרולינה, אבל שוכחים את הקבוצה המופלאה שלמעשה שינתה את הכדורסל כמו שאנחנו מכירים אותו, והפכה אותו לסגנון ההיפ-הופי המוכר לנו היום. לא באנרים של אליפות, לא חולצה מופרשת מספר ארבע, אפילו את הניצחונות שהוא הביא לאוניברסיטה מחקו מהרקורד בגלל כספים שקיבל וובר בניגוד לחוקי המכללות. הכל הם מחקו, חוץ מאת הטיים אאוט ההוא.

ביום ראשון האחרון נהרג רוכב האופנוע בן ה-19 שויה טומיזאווה במסלול המירוצים של סן מרינו לאחר שהתהפך במהירות מלאה באחד הסיבובים ולאחר מכן שני רוכבים אחרים שלא הספיקו לבלום דרסו אותו אף הם. בדקותיו האחרונות שויה אולי היה יכול להתנחם בכך שהמירוץ חודש לאחר שפונה ואלפי הצופים באיצטדיון קיבלו תמורה מלאה לכספם.

הלילה תפתח עונת NFL נוספת בקול תרועה רמה, האיצטדיונים יהיו מלאים כמו תמיד וכולם יעשו הון עתק. השחקנים יקבלו משכורות של מיליוני דולרים, הבעלים ירוויחו מיליארדי דולרים, ובניו יורק (בעצם בניו ג'רזי, אבל מה זה חשוב) ייפתח איצטדיון חדש בעלות של מיליארד דולר, שנה אחרי שאחד דומה נפתח בדאלאס (שאף תארח את הסופרבול השנה) – ושנייהם יהיו מלאים עד אפס מקום בכל אחד מ-16 המשחקים של שלוש הקבוצות שמשחקות בהן. הפיל הלבן שכמעט אף אחד לא יידבר עליו, אבל נמצא בחדר כבר שישה חודשים, היא העובדה שהסכם העבודה בין הליגה לבין השחקנים בעצם הסתיים ואם לא ייחתם הסכם חדש עד תחילת העונה הבאה, הרי שהתרנגולת הזאת שמטילה ביצי זהב תלך להשבתה, שאלוהים יודע מתי תגמר. הבעלים רוצים יותר משחקים בעונה וצמצום משמעותי בשכר הרוקיז, השחקנים רוצים אחוז גדול יותר מהרווחים והגדלה של תקרת השכר ולאף אחד אין באמת מושג איך ומתי זה ייגמר.

אני רץ לי בארבע בצהריים ברחובות השוממים של מזכרת בתיה, וחם בחוץ כל כך שאפילו כלב לא יוצא מהבית. השמש קופחת מלמעלה אבל כשעוברים לאזור המוצל מרגישים את הבריזה שמרמזת שזה רק עניין של זמן עד שהקיץ הנורא הזה ינפח סוף סוף את נשמתו. הבטן עדיין מלאה מארוחת החג של אמש ואני שואל את עצמי למה אחרי שנים שבהן אני רץ עם גרבי 3 ב-10 מהסופר, החלטתי לקנות זוג "גרבי ריצה" של אדידס ב-70 שקלים, עם כל כך מעט בד שהנעל קורעת לי את הרגל.

לא רק הטובה ביותר. גם החשובה ביותר. על מוניקה סלש
הסברה הישראלית עושה היסטוריה ביוון

No Comments

גיל 9 בספטמבר 2010

הסרט על הפנטזי היה מצוין. ברור שהם עשו את זה בשביל הכיף, ככה כל משחק מוצלח מצליח. איך אפשר היה בכלל לדמיין איך אפשר ליצור מזה כסף כשהאינטרנט לא היה קיים אז? כל דבר שמתחיל במשוגעים לדבר יהיה בשביל הכיף. רק תחשוב כמה זמן לקח לחשב כל דבר אז? זה אגב מזכיר את כל המפתחים הראשונים של האינטרנט שלא ראו ממנו אגורה בעוד כל סטארט אפ פלצני היום רואה מיליונים.

גם לי אין מושג איך אפשר לשחק ביותר מליגה אחת כשהרצונות שלך לגבי שחקנים שונים יהיו סותרים, אבל זה ממכר כמו כל דבר אחר.

לגבי בוש, זו בושה וחרפה אם לוקחים לו את ההייזמן. ההישגים שלו היו על המגרש וגם אם קיבל כסף (ובטח הוא היה זוכה ההייזמן היחיד שקיבל, יה רייט) זה לא השפיע על המשחק שלו. אני לא סובל שמנסים למחוק בכוח זכרונות ולמעשה בני אדם כאילו לא היו קיימים.

לגבי פוטבול, שנה שעברה הייתה השנה הראשונה מזה 15 שנה שהייתה ירידה במספר הצופים. זה קשור למיתון אבל גם כנראה לטלביזיה. היום כשאפשר לראות כל משחק בHD ויש לך רד זון כמעט לא שווה ללכת למשחק, בטח במחירים מופקעים או של קבוצות עלובות.

נדב גורדו 10 בספטמבר 2010

כבר שלוש שנים רצוף שהסיזן טיקט בNFL בירידה. אבל זה מן הסתם קשור לטלביזיה כמו שגיל ציין, ולא לחוסר עניין

נדב גורדו 10 בספטמבר 2010

וחוץ מזה, למי אכפת מהשביתה של הNFL, כשיש קולג'ים?

אלון 10 בספטמבר 2010

ה NFL מסדר לך את ינואר

austaldo 12 בספטמבר 2010

כמה דברים:
– עצוב לשמוע שבמישיגן מחקו את הפאב-פייב. אני לא כל כך מתעניין בכדורסל מיכללות אבל את הקבוצה הזו עם ג'יילן רוז (לדעתי הקריירה שלו היא אחת ההחמצות הגדולות של ה NBA), כריס וובר וג'וואן הווארד אני זוכר טוב. כשאני חושב על זה, הסיבה העיקרית ששנאתי את כריס וובר היא אותו הפסד של הפאב-פייב בגמר…

– שביתה ב NFL? שכח מזה, זה לא יקרה בגלל שהלחם והחמאה של יותר מדי אנשים תלוי בזה. שביתה תיפגע בכולם וכולם יודעים את זה ולכן אני צופה הסכם אחרי הרבה בכיות תלונות וקיטורים.

– אתה לא חושב שההערה על מותו הטראגי של אותו רוכב אופנוע היא צדקנית משהו? אתה הרי יודע שפוטבול מקצר את החיים של השחקנים וזה לא מפריע לך לצפות במישחקי פוטבול – מה ההבדל? חוץ מזה, למה אתה מצפה ממארגני המירוץ – שאחרי שקרתה התאונה יגידו לאלפי צופים משולהבים "לכו הביתה"?

אריאל גרייזס 12 בספטמבר 2010

אני חושב שפספסת את הכוונה של הפוסט הזה. אני לא כל כך מתכוון בו להעביר ביקורת אלא יותר לדבר על הציניות של עולם הספורט היום, שבו הכסף תופס את המרכיב העיקרי ולפעמים היחיד. ובתוך אותה ציניות, כמו שהפסקה האחרונה מציינת, אני לא שונה מאף אחד אחר.

Comments closed