פלייאוף בייסבול – מתחיל עכשיו

זמן להתכונן לפלייאוף הבייסבול

איזה מזל יש לי – לפחות בבייסבול הקבוצה האהודה עליי לא הגיעה לפלייאוף, אז אין סיכוי שהיא תמשיך את המגמה מהשבוע האחרון של לשבור לי את הלב.

אז הנה אנחנו באוקטובר, החודש שבו אמריקה שמה שניה בצד את הפוטבול (טוב, לשניה בדיוק) ומתרכזת במשחק הזה עם הכדור והאלה.

כבר ציינתי לא פעם שמבחינתי, הפלייאוף בבייסבול הוא אחד הטובים שיש. הוא קצר וקומפקטי והקבוצות משחקות בו כמעט כל יום מה שנותן בשלבים המוקדמים עומס משחקים שהוא תענוג לאוהד הבייסבול. אם אתם לא שומרים על יום כיפור, למשל, תוכלו להנות בשישי בערב מלא פחות מאשר ארבעה משחקי בייסבול באק-טו-באק-טו-באק-טו-באק.

דבר נוסף שהופך את הפלייאוף הזה לכזה כיף, מבחינתי, זה האקראיות המובנת בו. כל הסטטיסטיקות המורכבות שאנשי בייסבול כל כך אוהבים פשוט נזרקות מחוץ לחלון בגלל המדגם הנמוך (ההבדל בין לחבוט 200. או 300. בפלייאוף זה משהו כמו שתי חבטות מוצלחות) מה שמאפשר לשחקנים אלמוניים להתעלות לגדולה ולקבוצות קטנות לפרוח פתאום.

גם השנה, בדיוק כמו כל שנה מאז שנת 2000, לא נקבל קבוצה שמצליחה לזכות באליפות בק-טו-בק, אחרי שהרד סוקס המפתיעים של שנה שעברה לא היו בתחרות על הפלייאוף כל השנה. בכך ממשיך הבייסבול את המגמה של זוכה חדשה כל שנה שמאוד מאפיינת אותו.

עוד מגמה יפה בבייסבול – לעושר לא תמיד יש משמעות.

כן, הדודג'רס והאיינג'לס מלוס אנג'לס עם תקציבי הענק שלהם וגם דטרויט יהיו בפלייאוף. אבל היאנקיז הגדולים וגם הרד סוקס עליהם דיברנו לא יהיו שם. ומי כן יהיה? קנזס סיטי הקטנה, שזה לה הביקור הראשון בפוסט-סיזן מאז שנת 85, בולטימור שהיא הקבוצה עם הפיירול השלישי או הרביעי בגובהו בבית שלה וגם סט לואיס שמצליחה כרגיל לעשות קסמים עם תקציב בינוני למדי. עוד שתי קבוצות עם תקציבים נמוכים בדמותן של פיטסבורג ואוקלנד (קבוצתו של בילי בין מ"מאני בול" המפורסם) הודחו בשלב הווילד שנערך ביומיים האחרונים.

כרגיל, הסיפורים בבייסבול מעניינים לא פחות (ויש יגידו יותר) מאשר המשחק עצמו. אז הנה שניים כאלו לפני פתיחת הפלייאוף (האמיתי) הלילה.

הילד המנוזל עושה זאת שוב

קשה להאמין שג'ון לאקי כבר בן 35. נדמה שזה היה רק אתמול שהוא עלה בתור רוקי בשביל האיינג'לס בפלייאוף. אבל הנה, לאקי עדיין איתנו ועשוי להגיש בקרוב בוורלד סירייס השלישי שלו – לקבוצה שלישית.

Boston Red Sox v Texas Rangers

לוק של ילד מנוזל. לאקי

הסיפור שלו התחיל בתור סיפור סינדרלה קלאסי. בוורלד סירייס של 2002 הוא היה רוקי עם מעט מאוד קרדיט לזכותו, מה שלא הפריע לו לפתוח במשחק מס' 4 בסדרה ואז להיות בסך הכל הרוקי השני בהיסטוריה (והראשון מאז אי שם ב-1906) לפתוח וגם לנצח משחק מס' 7 באותה סדרה.

בנקודת הזמן ההיא היה נראה שלאקי נועד לגדולה ואכן בשנים הבאות הוא המשיך להגיש מצוין לאיינג'לס ומהר מאוד  הפך לאייס שלהם, מה שהביא לו בסופו של דבר את חוזה המייג'ור ליג הגדול הראשון שלו, בסכום של לא פחות מ-82 מיליון, אותו חתם עם הבוסטון רד סוקס ב-2009.

אלא שאז הכל התחיל להתדרדר. לאקי לא נראה דומה בכלל למה שהכרנו באנהיים. העונה הראשונה עוהיתה סתם בינונית אבל זאת שאחריה היתה כבר ממש קטסטרופלית והוא סיים אותה עם ממוצע הריצות הכי גרוע לפותח בהיסטוריה של הרד סוקס (ERA של 6.41) והאוהדים בפנווי איבדו לחלוטין את הסבלנות כלפיו.

לאקי אף פעם לא היה דמות סימפטית – יש לו מראה (כמו שהכותרת רומזת) של ילד כאפות מנוזל ואם הביצועים שלו על המגרש לא הספיקו אז באותה תקופה גם התפרסם סיפור שהוא עזב את אשתו – כשהיא באמצע טיפולים לסרטן.

אין להתפלא, לכן, שהאוהדים בבוסטון שמחו לראות את לאקי הולך לניתוח טומי ג'ון ומחמיץ את העונה הבאה כולה. זה גם היה השלב שבו כל מי שמבין משהו בבייסבול ידע שהסיפור גמור. לא שמגישים לא חוזרים מטומי ג'ון – יש מספיק דוגמאות לכך – אבל מגיש ששיחק כל כך רע, נדמה ששום ניתוח לא יעזור. לאקי היה גמור, לכולם זה היה ברור.

אבל ללאקי היו כנראה תוכניות אחרות. אם נקצר את הסיפור נוכל פשוט להגיד שבסוף אותה עונה הוא היה זה שעמד על המאונד וניצח עבור הבוסטון רד סוקס את משחק שש המכריע בוורלד סירייס ובכך הופך לפיצ'ר הראשון בהיסטוריה שמגיש ומנצח שני משחקי וורלד סירייס מכריעים בשביל שתי קבוצות שונות.

והנה לאקי עכשיו. לא אחרי עונה גדולה אבל עם הזדמנות. הרד סוקס ניצלו את העונה הגרועה שלהם כדי לרכוש שני שחקנים צעירים ולאקי מקבל את ההזדמנות להגיש בשביל עוד קבוצת פלייאוף. אל תתפלאו אם בסוף אוקטובר תראו אותו על המאונד חוגג שוב.

רוחו של סנדי קופאקס

את סנדי קופאקס את צורך להציג לאף חובב בייסבול. בארה"ב השם שלו מוכר גם למי שמעולם לא ראה אותו משחק, לא פחות מהשמות של בייב רות או טד וויליאמס. קופאקס היה המגיש האלמותי של הברוקלין – ואחר כך לוס אנג'לס – דודג'רס, מסוג הדמויות שהפכו את הבייסבול למה שהוא.

פיצ'ר אדיר שנתן כמה שנים בלתי ניתנות לשחזור ואז הוסיף עליהן מימד מיתי כשהוא מגיש משחקים עצומים בפלייאוף, כולל שני משחקים שלמים בהפרש של יומיים (רק בשביל פרספקטיבה, כמעט ואין מגיש שזורק היום משחקים שלמים ובין הופעה להופעה הם מקבלים ארבעה ימי מנוחה) כדי לנצח את אחד מארבעת הוורלד סירייס בהם זכה.

ואם זה לא מספיק, הוא גם הפך לאייקון יהודי ענק, כשסירב להגיש ביום כיפור באותו וורלד סירייס (בהערת אגב שווה לציין שיהודים ובייסבול בארה"ב תמיד הלכו יד ביד כשכמה מהשחקנים הגדולים בהיסטוריית המשחק היו יהודים וגם היום לא חסרים כאלו במייג'ור ליגס).

קלייטון קרשאו הוא לא סנדי קופאקס. אבל הוא בהחלט הדבר הכי קרוב אליו שהיה לדודג'רס – ואולי לליגה כולה – מאז פרש הגדול מכולם.

Clayton_Kershaw_(8664959714)

קרשאו הולך לזכות העונה בסיי יאנג (הפרס המוענק לפיצ'ר הטוב ביותר בליגה שלו) השלישי שלו – וזאת כשהוא מפספס את החודש הראשון לעונה – ובכך להשתוות למגיש האגדי. יותר מכך, הדיבור כרגע הוא על זכיה ב-MVP של הליגה, תואר שמוענק לעתים נדירות בלבד לפיצ'רים שמשחקים בעצם כל חמישה ימים בלבד, ולהיות הראשון שזוכה בתואר בנשיונל ליג מאז – חשבתם נכון – סנדי קופאקס ב-1963 ׁ(באמריקן ליג ראינו מספר זכיות כאלו באותה תקופה, האחרון בהם לפני מספר שנים היה ג'סטין ורלנדר).

עדיין, יש דברים שחסרים לקרשאו כדי להיות מוזכר באותה נשימה עם קופאקס. קופאקס זרק לא פחות מ-4 נו היטרים (משחקים שבהם חובט לא משיג אף חבטה) ובהם גם משחק מושלם (אף חובט לא עולה לבסיס, בשום דרך – הישג נדיר ביותר שקורה רק אחת לכמה שנים) אחד. לקרשאו יש (בינתיים) רק נו-היטר אחד.

אבל הדבר העיקרי שחסר לקרשאו בשביל שההשוואה הזאת תתפוס באמת (חוץ מלא לשחק ביום כיפור, מה שלא נראה שיקרה מכיוון שהאיש, אפעס, לא משלנו) זה הרקורד בפוסט-סיזן, המקום שבו שחקנים הופכים מגדולים לאגדתיים.

כמובן, זאת לא רק אשמתו של קרשאו. עד לפני שנתיים, כשמג'יק ג'ונסון והקבוצה שלו רכשו את הדודג'רס והתחילו לשפוך כסף לארגון, הדודג'רס היו קבוצה בדעיכה וההופעות שלו בפלייאוף ב-2008 ו-2009 היו לפני תחילת הריצה המטורפת של ארבע השנים האחרונות.

רק שנה שעברה קיבל קרשאו את ההזדמנות שלו ובהתחלה היה נדמה שהוא ממשיך את הדומיננטיות כשהוא נותן רק ריצה "מורווחת" אחת (ריצה שהפיצ'ר אחראי עליה, שלא נגרמה מטעות של מגן) בשלושת המשחקים הראשונים.

לצערו, הגיע המשחק הרביעי, בסדרת האליפות מול סט לואיס, בו קרשאו נתן לא פחות מ-7 ריצות בארבעה אינינגים בלבד וכל ההשוואה לקופאקס נזרקה לפח, בעוד שקוף קטן צץ לו על הכתף של קרשאו.

אז נחשו נגד מי קלייטון קרשאו הולך לעלות במשחק הראשון שלו מחר בערב? בדיוק, סט לואיס. מישהו אמר רידמפשיין?

***

ועכשיו לפלייאוף עצמו.

איזה קבוצות ישחקו שם ומה אנחנו חושבים עליהם?

נתחיל באלו שלא יהיו שם – הרד סוקס והיאנקיז, לראשונה מזה יותר מ-20 שנה שתיהן לא יהיו שם. אני די משוכנע שזה לא ממש יתרום לשביעות הרצון מהרייטינג של זליג.

מה כן יכול להרים את הרייטינג? דרבי! ויש לנו כמה וכמה אופציות כאלו.

המעניינת מכולן היא זה הקליפורני, כשאנחנו עשויים לקבל דרבי קליפורני בגמר ה-NL (ג'איינטס-דודג'רס – היריבות הכי גדולה בבייסבול אחרי רד סוקס-יאנקיס) ועוד אחד כזה בוורלד סירייס שעשוי להיות דרבי של לוס אנג'לס , אם האיינג'לס והדודג'רס יגיעו אליו. רק מזהיר שבפעם הלפני אחרונה שהיה לנו דרבי קליפורני בוורלד סירייס (אוקלנד-סן פרנסיסקו ב-1989), קיבלנו רעידת אדמה עצומה שדחתה את הסדרה בעשרה ימים. רק אומר.

עוד אופציות מעניינות הן הדרבי של מדינת מיזורי (קנזס נגד סט לואיס) וגם של מרילנד (בערך) בין וושינגטון לבולטימור.

מי הפייבוריטית? קצת קשה להגיד.

ב-AL, האיינג'לס ודטרויט הן אלו שמגיעות עם הכי הרבה כוכבים ותקציב והן הפייבוריטיות לעלות לשלב הבא אבל לא הייתי מזלזל בבולטימור. קנזס זה כבר משהו אחר ועליה לסדרת האליפות, שלא לדבר על הוורלד סירייס, תהיה הפתעה גדולה מאוד.

ב-NL, המצב הרבה יותר פתוח. הדודג'רס מגיעים עם הפיצ'ר הכי טוב בבייסבול ועם תקציב ענק, סט לואיס היא קבוצה שתמיד מצליחה להוציא מעצמה 200% בפלייאוף למרות שהיא נראית פגיעה למדי הפעם, וושינגטון מגיעה בפורמה טובה ועם רוטציה מעולה והג'איינטס? טוב, הם הג'איינטס, הקבוצה שכבר פעמיים לא נראתה כמו מועמדת לאליפות ופעמיים לקחה אותה וכן – גם השנה זאת שנה זוגית. בקיצור, אף קבוצה שתגיע משם לוורלד סירייס לא תפתיע אותנו.

ההימורים שלי (ששווים באמת כלום):

DS:

דטרויט מנצחים את בולטימור, איינג'לס מנצחים את קנזס

נשיונלס מנצחים את הג'איינטס, דודג'רס את הקארדינלס

CS:

דטרויט מנצחים את אנהיים, דודג'רס את וושינגטון

WS:

דטרויט מנצחים את הדודג'רס

59 Comments

אודי 2 באוקטובר 2014

האמת היום זה די נדיר, אבל פעם היו לא מעט פיצ'רים שזכו בMVP: http://bit.ly/1qQrtlW

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

כן, צריך לזכור שפעם פיצ'רים הגישו בתדירות יותר גבוהה והרבה יותר אינינגים, אז זה פחות עורר התנגדות.
ואיך שכחתי את בוב גיבסון

עידן. 2 באוקטובר 2014

באמגארנר (איזה שם נוראי) נתן הלילה משחק לפנתיאון ובכלל ס"פ מגיעה לפליאוף בכושר טוב מאוד. אני הולך איתם בסדרה (המגישים של וושינגטון לא באמת טובים כמו שהם נראו העונה).

הדוג'רס ינצחו בקלות את הקרדינלס, שהם הקבוצה החלשה בפליאוף (כמו הפאטס נהנים מבית חלש).

מהצד השני האיינג'לס ינצחו את הרויאלס (אבל לא יגיעו לגמר).

לגבי דיטרויט ובולטימור אני לא בטוח. הסדרה תלויה יותר בדטרויט ובמגישים שלה, אבל אני לא בטוח שהם יופיעו לסדרה. בכל מקרה מי שתצא מהסדרה גם תגיע לWS.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

הבעיה של הג'איינטס זה שהרוטציה שלהם מאוד בעייתית. מעבר לבמגארנר (איזה תצוגה הלילה, חבל על הזמן) ופיבי אין להם כמעט כלום. לגבי הקארדינלס – רבאק, כמה פעמים כבר הספדנו אותם? הם לקחו וורלד סירייס עם ג'ף וויבר לעזאזל

עמית 2 באוקטובר 2014

יופי של סקירה.
היה כבר אתמול משחק נהדר וארוך (כמעט 5 שעות..) בAL ווילדקארד בין קנזס סיטי לאוקלנד עם 2 קאמבקים ונצחון גדול של הרויאלס ב12 אינינגים.

רועי פ 2 באוקטובר 2014

פיצ'רים שזוכים ב-MVP.
כדי שזה ייקרה, צריך שילוב של עונה דומיננטית של פיצ'ר, ובלי חובט דומיננטי, שיעשה משהו מדהים.
מה שיותר הזוי, הוא שלקלוזר, יש סיכוי טוב יותר לזכות ב-MVP מאשר לפותח. הפיצ'ר האחרון לפני וורלנדר שהיה ה-MVP היה דניס אקרסלי, ב-1993. הוא סיים עם 51 סייבס, אבל היה לו מאזן מדהים שבו האייז הפסידו פחות מ-5 משחקים מה-70 שבהם הוא שחק.
אחד המספרים המשוגעים שעזרו, לדעתי, לזכייה של וורלנדר, היא העובדה שהיה לו ממוצע של מעל 7 אינינגס לפתיחה, מה שנתן יותר מנוחה לרליברים של הטייגרס.

עידן. 2 באוקטובר 2014

בוא נגיד שאם וורלנדר זכה אז עם ERA של 2.5 ומול שחקנים שנתנו עונות מעולות (קבררה, אלסבורי, גונזלס), אז בטוח שקרשאו צריך לזכות השנה עם מספרים הרבה יותר טובים ומול שדה חלש מאוד של שחקנים השנה ב- NL (אם כי סביר להניח שאם טרוי טלוויצקי לא היה נפצע, הוא היה זוכה בתואר).

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

אם אני זוכר נכון, לא היה אז אף חובט ממש טוב. מול קבררה של שני ה-MVP הוא לא היה לוקח, כנראה גם לא מול טראוט.

עידן. 2 באוקטובר 2014

אלסבורי נתן אז עונה די מדהימה עם 32 הומרנס ב- 32% חבטה ועוד 40 גניבות. רק מה, בחודש האחרון בוסטון, שהייתה עד אז עם המאזן הטוב בליגה, התפרקה והפסידה את הפליאוף במחזור האחרון. בדר"כ שחקן שלא מביא את הקבוצה שלו לפליאוף לא יקבל MVP.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

נכון, אם בוסטון לא היו מתפרקים יש מצב שאלסבורי היה לוקח.

רועי פ 2 באוקטובר 2014

זה חלק מההגדרה של MVP – שחקן שתרם הכי הרבה להצלחת קבוצתו.
ופה אני מזכיר שצריך להעמיד לקיר את מי שבחר בא-רוד כ-MVP כשחק בטקסס שסיימה אחרונה בבית.

אוהד מטס 2 באוקטובר 2014

על הנקודה הזאת יש ויכוח לא קטן. האם ראוי להתעלם משחקן בעל הישגים מצוינים רק בגלל שהוא משחק בקבוצה גרועה? ומה אם מדובר בקבוצה לא רעה שסתם לא עלתה לפלייאוף? לפני שנתיים היו טענות רבות נגד ה MVP לקבררה בטענה שלמייק טראוט הייתה עונה טובה יותר והאיינג'לס לא עלו לפלייאוף כי הם שיחקו בדיביז'ן קשה יותר מהטייגרס.
דרך אגב, ב 2010 זכה פליקס הרננדז ב Cy Young למרות שניצח רק 13 משחקים עבור קבוצה שהפסידה מעל ל 100 משחקים!
ב 1986 זכה מייק שמידט ב MVP למרות שפילדלפיה סיימה רק במקום השני בדיביז'ן שלה 21 משחקים מאחורי המטס! ב-1987 זכה אנדרה דוסון ב MVP למרות שמונטראול סיימה רק במקום השלישי.
יש מספיק מקרים שמפריכים את הטענה שה MVP צריך לבוא מהקבוצה שזוכה בדיביז'ן.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

אני גם לא אוהב את הטענה הזאת אבל צריכים לשים לב לכמה דברים:
– טראוט לא זכה לא כי אנהיים לא הגיעו לפלייאוף אלא כי קבררה חבט לטריפל קראון לראשונה זה 40 שנה. לא היה לטראוט סיכוי.
– סיי יאנג הוא פרס אחר מאשר MVP. אין פה עניין של ואליו אלא מי הפיצ'ר הכי טוב. היה יפה מאוד לראות את המצביעים מתעלמים מסטטיסטיקה חסרת משמעות כמעט כמו ניצחונות ומסתכלים על המספרים האמיתיים שבהם לא היה ספק שפליקס הכי טוב.
– איירוד לקח MVP באותה עונה כי המספרים שלו היו אדירים (מעל 50 הומראנס, אם אני זוכר נכון) ולא היה אף שחקן בולט מקבוצות הפלייאוף שיכל להתחרות בו. אם יש שני שחקנים בעלי מספרים דומים, אז יתנו לזה שהקבוצה שלו בפלייאוף. אבל אם לא, אז הפלייאוף לא יהיה מה שיכריע

גיל 2 באוקטובר 2014

טראוט נשדד בגלל הרומנטיקה של המצביעים. זה אפילו לא היה קרוב האמת.

אוהד מטס 2 באוקטובר 2014

מסכים לחלוטין. מה שמגוחך בכל הסיפור הוא שזה הפך לקרב בין אולד סקול לדור החדש של פרשנים.

אוהד מטס 2 באוקטובר 2014

מספרים על רלף קיינר שנפטר השנה שכשיחק בפיטסבורג הוא בא לבוס שלו וביקש העלאה בשכר. התגובה היתה: גמרנו מקום אחרון איתך ונגמור מקום אחרון גם בלעדיך.
בעיני הסיפור הזה מגחיך את הגישה של value. שחקן טוב הוא שחקן טוב ולא משנה אם הוא משחק באלופה או בקבוצה שגמרה במקום אחרון. כשהרננדז זכה ב סיי יאנג ניסו לטעון שהפרס מגיע לזורק מהינקיס בגלל "הלחץ של משחקים על מקום ראשון". מישהו הגיב על זה בטענה שהרננדז משחק תחת לחץ הרבה יותר גדול כי הוא יודע שיקבל מעט מאד עזרה מההתקפה של הקבוצה שלו.
אחת העונות הגדולות ביותר של זורק היתה של סטיב קרלטון ב 1972. הוא ניצח 27 משחקים בעונה ההיא בשביל פילדלפיה. הפילי'ז סיימו במקום האחרון בדיביז'ן. עם 59 ניצחונות בסה"כ! קרלטון השיג כמעט מחצית מסך הניצחונות של הקבוצה. הוא זכה בסיי יאנג וסיים חמישי ב MVP אחרי אגדות כמו בנץ', סטארג'ל ומורגן.

ירון 2 באוקטובר 2014

לא נראה לי שדטריוט יכולים להמציא עוד דרכים להפסיד בהן, :) אז השנה הם סוף סוף יילכו עד הסוף.

גלו 2 באוקטובר 2014

מהפה שלך ל…
אבל….
יש לנו שורה של ליצנים שנקראים רליברים. אין לנו סיכוי בבולפן, באמת אין לנו סיכוי בבולפן. האוריולס ימעכו אותנו בקלילות.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

כן, הבולפן שלכם מזעזע. אף אחד לא גילה לג'ו נייתן שהוא כבר פרש.
והאמת היא שגם הרוטציה שלכם נראית מצוין על הנייר אבל כשמסתכלים לעומק רואים שפרייס חטף לא מעט העונה ומוארלנדר נשאר מעט מאוד מהמגיש ההוא.
בקיצור, אין לי מושג למה שמתי עליכם את הז'יטונים

עידן. 2 באוקטובר 2014

וורלנדר העונה פשוט זוועה. נראה שהוא עסוק היום בעיקר בלצלם תמונות עירום שלו ושל החברה שלו (קייט אפטון). היא בכלל עושה רושם של אחת שמחסלת ספורטאים- אם אני זוכר נכון היא הייתה בזמנו הבת זוג של מארק סאנצז…

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

כן, כי מארק סאנצ'ז צריך שמישהו יחסל אותו.. :-)

אלעד אחד 2 באוקטובר 2014

בכל זאת הבן אדם הגיע פעמיים ברציפות לגמר החטיבה.
הרבה מעבר למה שהוא שווה… אז קצת (אבל באמת קצת) ריספקט.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

אין טיפת ריספקט. הוא שחקן איום ונורא שנהנה מהגנה מצוינת והרבה הרבה מזל – שבסוף נגמר.
ולא, אני לא ממורמר בכלל..

גלן 2 באוקטובר 2014

תיקון. ורלנדרר היה זוועה אפריל-אוגוסט והוא היה נפלא בספטמבר (שנה שנייה ברציפות). ראה למשל בסדרה האחרונה נגד KC.
דווקא הוא פחות מטריד אותי. אנחנו ניפול על הבולפן, אם אתה שואל אותי.

ירון 3 באוקטובר 2014

תיקון. מכה על חטא רגע לפני כיפור. שכתבתי שדטרויט חייבים לקחת כי כבר לא נשארו להם דרכים להפסיד, זה היה לפני שהפנמתי שהם אשכרה מחזיקים את ג׳ובה צמברלין בבולפן.

Amir A 3 באוקטובר 2014

איפה הימים שדיברו עליו כעל העתיד של היאנקיס. עליו ועל פיל יוז.

ג'וראקסין פרופאר 2 באוקטובר 2014

ההימור שלי:

האיינג'לס יטאטאו את קנזס שמעבר לשיא שלהם: 3-0 או 3-1

דטרויט תנצח בחמישה משחקים את בולטימור

בנשיונל

הדודג'רס ינצחו בחמישה משחקים את הקרדינלס

וושינגטון יעברו בקלילות את הג'איינטס שפשוט אין לה פיצ'ינג אחרי באמגארנר

האיינג'לס ינצחו את דטרויט 4-2

וושינגטון אחרי 7 תנצח את הדודג'רס לגמר הראשון בתולדותיה

וורלד סירייס עם שלושת הכוכבים הצעירים: טראוט, הארפר ושטרסבורג.

האיינג'לס לוקחים 4-2 ופרויקט המיליונים של ארטי מורנו יתגשם

מי היה מאמין ששלוש שנים אחרי ההחתמה של פוחולס הוא יהיה כינור שני לילד בן 22

קרמבו 2 באוקטובר 2014

סיפור מעניין שלא דובר בו- הקאמבק של מאט קמפ. אחרי שב2011 הוא נתן עונה של MVP (תואר שנגזל ממנו שלא בצדק אז) עם 324. AVG, ועם 39 HR ו126 RBI, הוא היה פצוע שנתיים ונראה היה שהוא גמור… ואז הוא התעורר ממחצית העונה הזו, ושוב הוא מראה סימנים של אותו שחקן שהיה. אם הוא ממשיך לשחק ככה, זה שחקן עם אנרגיות שיכול לסחוף את הקבוצה אחריו. וזה בלי להזכיר את חבית החומר נפץ יאסיל פוויג.

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

זה מצחיק נורא כי יש שחקן בליגת הפנטזי שלי שכל שנה נופל עם שחקן אחר של הדודג'רס ושנה שעברה הוא נפל עם מאט קמפ והיה לנו ליין קבוע של בדיחות על הדיווחים הרפואיים לגביו.

גיל 2 באוקטובר 2014

נשיונלס מנצחים את בולטימור בוורלד סירייס.

לגבי MVP לפיצ'רים שמעתי טיעון מעניין. תמיד אומרים שאסור לתת לפיצ'ר את הפרס כי הוא משחק רק אחת לחמישה משחקים אבל אם בודקים את כמות השחקנים שהוא מגיש מולם ומשווים את זה לכמות האט באט שיש לחובט, מוצאים שהמספרים די דומים. אז אולי פיצ'ר משפיע רק על 30 משחקים בעונה אבל ההשפעה שלו גדולה בעוד כל שחקן משפיע פחות במשחק נתון.

Zofo 2 באוקטובר 2014

ספורט ברמה מנטלית של מקדונלדס…
כיאה לאמריקאים

אריאל גרייזס 2 באוקטובר 2014

זה לא טור על בייסבול בלי אחד כזה. תודה

פה איתמר 3 באוקטובר 2014

:-) גדול. מה שיפה שאפילו אוהדי בייסבול לא חושבים טובות על קריקט.

אורן 2 באוקטובר 2014

בתור אוהד ותיק של הדודג'רס אך גם בתור אוהד תקרת שכר וליגה שוויונית, התבאסתי נורא על כך שהפכנו ליאנקיז (או לריאל מדריד) של ה-NL. היו לנו ימים יפים לפני כמה שנים עם הרבה הצעירים שגדלו במועדון והביאו אותנו פעמיים ברצף לגמר ה-NL לפני שהפיליז שלחו אותנו הביתה שוב ושוב בקלות יחסית בדרך לוורלד סיריס (ולאליפות ב-2008).

עכשיו אני מקווה בעיקר בשביל קרשאו וקמפ שנעשה את זה, למרות שזה מרגיש מוזר עם כל שכירי החרב האלה בקבוצה.

ועדיין.. אם הנלי רמירז, גונזאלס, פויג או קרופורד ייתנו חבטה מנצחת, וגרינקי או ריו יספקו את הנצחונות – אין ספק שאני אשמח באותו הרגע, ואפשר להבין אותי :)

סימנטוב 2 באוקטובר 2014

מרתק, תודה

אוהד מטס 2 באוקטובר 2014

אריאל, רשימת הזורקים שנתנו עונות טובות לאחר טומי ג'ון היא כבר די ארוכה.

זורק מילה 2 באוקטובר 2014

באחוזי רייטינג בארה"ב בכמה הפוטבול עולה על הבייסבול?

ובעולם דימיוני לחלוטין – נניח שגיים 7 ב ws היה מתקיים במקביל ובאותו שעה לסופרבול,מה היו אחוזי רייטינג לכל אחד מהם?

ניינר 2 באוקטובר 2014

כמה עשרות אנשים מהערים של הקבוצות שישחקו בוורלד סרייס יצפו במשחק. שאר ארהב תצפה בסופרבול

זורק מילה 2 באוקטובר 2014

נראה לי קצת נסחפת אבל הבנתי את המגמה – נוקאאוט מוחלט לכיוון הפוטבול

גלן 2 באוקטובר 2014

בלי קשר לזה שאני אוהב את שני הענפים. המשפט שעולה לי לראש כשמדברים על פופולריות ענף בפונקציה לחשיבות, הוא מחיי בצבא~ תאכל חרא. 250 מיליארד זבובים לא טועים.

האימפקט של בייסבול על אמריקה הרבה יותר גדול מהרייטינג שלו.

שחר ד. 2 באוקטובר 2014

אריאל (או האחרים),
מה אתם אומרים על הרעיונות החדשים לקיצור אורך המשחק?
(http://m.mlb.com/news/article/97181194/pace-of-game-initiatives-to-be-tested-at-afl)

גיל 2 באוקטובר 2014

כבר לפני שנים היו צריכים לעשות את זה. חלק מהירידה בפופולאריות שלו היא שהוא פשוט לא התאים את עצמו לטלביזיה. האיטיות שבו רק נעשתה איטית יותר עם השנים. אחרי כל זריקה הפיצ'ר יורק, החובט מגרד בביצים, מתאים את הקסדה שלו וכו'. פעם משחק ממוצע היה לוקח בערך שעתיים היום אורך כפול לא נדיר.

אריאל גרייזס 3 באוקטובר 2014

הרצון יפה, הרעיונות לדעתי הם מאוד שמרניים ולא נוגעים בלב הבעיה. בפלייאוף המשחקים מאוד ארוכים בגלל חילופים בלתי פוסקים של פיצ'רים וקשה לי לראות איך השינויים האלו ישפרו את זה בהרבה. עוד סיבה למשחקים ארוכים – בזכות מאניבול, חובטים רוצים לקחת כמה שיותר זריקות (מה שמוביל גם לבעיה הראשונה כי יותר זריקות זה גם יותר חילופים ההגשה) וגם זה מאריך את המשחק.
אבל כל ניסיון הוא טוב. זה שלא יתנו לחובות לצאת מהתיבת חבטה זה טוב מאוד

אלעד אחד 3 באוקטובר 2014

מה הכוונה ב"חובטים רוצים לקחת כמה שיותר זריקות?"

גיל 3 באוקטובר 2014

הם לא חובטים על כל כדור שנזרק אליהם כמו שרוב הפיצ'רים שחובטים עושים. הם משחקים יותר בחכמה ולא מנסים לחבוט בכדורים גבוליים כי יש סיכוי שהם יהיו בול ואז שתהיה הליכה לבסיס הראשון. גם יותר זריקות מעייפות את הפיצ'רים ואז הוא טועה או שפשוט חייבים להחליף את הפותח באיזה שהוא שלב.

יהודה 2 באוקטובר 2014

שאלה מה זה ניתוח טומי ג'ון?

שחר ד. 3 באוקטובר 2014

זה ניתוח שנוסה לראשונה על הפיצ'ר טומי ג'ון בשנות ה-70. בעבר פציעה במרפק במרפק היתה מסיימת קריירה של פיצ'רים, היום בזכות הניתוח הם יכולים להמשיך ולשחק ברמות הגבוהות.

אם אתה מעוניין, ESPN עשו סרט קצר על הסיפור:
http://espn.go.com/video/clip?id=9518611

יהודה 3 באוקטובר 2014

תודה

זורק מילה 3 באוקטובר 2014

אוטוטו מחצית בגרין ביי

1 – מיניסוטה בלי פיטרסון גורמת לכך שאפילו הגנה כמו של הפקרס נראית לרגע כמו של הסיהוקס או ניינרס

2 – אדי לייסי נתן ב 5 הדקות הראשונות תזכורת לעונה המעולה אשתקד עם 58 יארד ב 3 ריצות,ומהר מאוד חזר ליכולת של השנה הנוכחית שבכל ריצה הוא מפסיד יארדים

3 – לא שזו חכמה נגד יריבה כזו אבל רוג'רס בזון עם 3 ט"ד עוד לפני החצי כולל אחד של 66 יארד לנלסון

28 – 0 ועוד לא מחצית.גארבג' טיים.

גיל 3 באוקטובר 2014

איזה זוועות יש ביום חמישי בלילה בפוטבול.

זורק מילה 3 באוקטובר 2014

אדי לייסי ברוך הבא לעונת 2014/15

סוף סוף משחק טוב שלו השנה,עם מעל 100 יארד ריצה ו 2 ט"ד

מהמשחק הזה אפשר לקחת רק טיפה ביטחון ומומנטום,מינסוטה פשוט אויר/קונוסים בלי פיטרסון

והק"ב שלהם פונדר עם רייטינג של 10.8 ,שלוש דקות לסוף הרבע השלישי,הזוי.

Amir A 3 באוקטובר 2014

אח, מה שבולטימור עשו לדטרויט. ודווקא ג'ואקים סוריה חירב לדטרויט את המשחק. היה פעם קלוזר לא רע.

אריאל גרייזס 3 באוקטובר 2014

כל הבולפן של דטרויט זה זבל מזוקק. ולא ששרצר בדיוק היה לייטס אאוט.

לא משנה 3 באוקטובר 2014

קראתי עכשיו שהאייז 7-0 במשחקים מכריעים מאז שבילי בין מונה ל- GM. מה לעזאזל קורה להם באוקטובר?

גיל 3 באוקטובר 2014

זה מדגם קטן מדי. תראה מה קרה השנה, היה להם את לסטר ושחקן ברמתו היה צריך להביא אותם לארץ המובטחת וזה לא קרה. זה לא קשור בכלל לבין.

לא משנה 3 באוקטובר 2014

לא האשמתי את בין, רק הבאתי נתון, אבל 0-7 זה ממש לא מדגם קטן מדי.

גיל 3 באוקטובר 2014

כן, אבל הוא שם 14 שנה. זה משחק פעם בשנתיים ולא בטוח שאפשר ללמוד הרבה מזה. לדעתי זה פשוט חוסר מזל משווע. בייסבול משחק אקראי מדי.

נץים 4 באוקטובר 2014

כרגע עושה רושם שאתה נופל בכל ארבעת ההימורים של ה-DS… :-)

אריאל גרייזס 5 באוקטובר 2014

ממש מפתיע..

Comments closed