One of those days

סיכום מחזור יעלה מחר אחרי המאנדיי נייט, אני לא במצב לשום סיכום כרגע.

בתור אוהד, אתה יודע שיהיו גם ימים כאלו, שבהם שום דבר לא יילך. אם בשבוע שעבר הייתי על סף שבוע מושלם, עם ניצחון של הפטס והפסדים של הקולטס והג'טס, אז היה ברור שמתישהו זה ייתאזן. רק לא ציפיתי שכל כך מהר ובבת אחת.

כבר כשהתחיל היום, הרגשתי שהוא לא ייגמר בטוב. כשרצתי בבוקר הצלחתי לסיים בקושי שישה קילומטר במקום העשרה שתכננתי ומאז היתה לי הרגשה רעה מאוד להמשך היום. כמה שעות אחרי זה בא ברבטוב (פאקינג ברבטוב! האיש לא שם שלושה שערים כל הקריירה שלו ביונייטד) והרס לי את הצהריים, אבל זה לא היה אסון גדול כי לא ציפינו ליותר מדי. בשלב הזה של החיים עם ליברפול, להבקיע שני שערים במשחק חוץ זה מעל ומעבר לציפיות.

כשדודי סלע הפסיד למלצר כבר היה ברור שכלום טוב לא ייצא מהיום הזה והתצוגה העלובה של הראל לוי באמת לא באה בהפתעה. במאמר מוסגר, אני מוכרח לשאול – למה מישהו שמשחק עם כל כך מעט אנרגיה ורואים בבירור שאין לו כח לעלות על המגרש וכל מה שהוא רוצה זה לגמור את המשחק, ממשיך בכלל לנסות להתחרות?

ואז הגיע הרגע שבאמת חיכיתי אליו כל היום. לפני המשחק אמרתי לחבר אוהד פטס שאני באמת לא אוכל לסבול עוד תבוסה היום. מסתבר שטעיתי. טוב שיש אלכוהול להקל את הסבל. גם אמרתי לו שיש לי הרגשה רעה מאוד למשחק היום כי הפטס מגיעים בתור פייבוריטים. והאמת היא – שבמחצית הראשונה הם שיחקו בדיוק ככה. שני דרייבים ארוכים ברבע הראשון שהשאירו לסאנצ'ז ולג'טס זמן לשתי מסירות בדיוק ובמחצית אנחנו עם יתרון מינימלי של ארבע נקודות, אבל אחרי ט"ד מהאגדות של רנדי מוס, וריבאס פצוע והעתיד נראה ורוד.

איזה ורוד ואיזה נעליים. הג'טס היו כמו קבוצת כדורגל שמשחקת יותר טוב כשהיא בעשרה שחקנים, ואנחנו כמו קבוצת כדורסל מטומטמת שהולכת על שחקן יריב שיש לו 4 עבירות ולא מצליחה לשים נקודות, הפטס עלו עם הראש בקיר ובלי לשים לב אתה מתחיל לתהות האם הק"ב של הירוקים כבר יותר טוב משלך (ואיזה מזל שאת סיכום שבוע שעבר כתבתי לפני המאנדיי נייט, אחרת הייתי צריך לאכול הרבה מילים חזרה) ואולי הגיע הזמן שבריידי ייסתפר ושביליצ'ק ייקח לעצמו מתאם או שניים.

וכשיצאתי מהפאב הם ניגנו את זה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

טוב, לפחות בפנטזי ניצחתי..

פילוסופיה במיליונים וכמה גולים מדהימים
ביציע יכולתם לראות את הילד אלי טביב (יואב ויכסלפיש)

No Comments

YG 20 בספטמבר 2010

פנטזי זו הליגה האמיתית. לשם צריכות ללכת האנרגיות

ניצחת בפנטזי? היה לך אחלה יום!

YG 20 בספטמבר 2010

פנטזי זו הליגה האמיתית. היה לך אחלה יום!

ירון 20 בספטמבר 2010

מסכים לחלוטין.
זה נראה כאילו דווקא העובדה שריווס יצא גרמה לפטס לצאת מהריטם ובריידי התחיל לחפש את מוס בכוח. ומה נסגר עם באטלר?? חגגו עליו כאילו הוא עוגת דבש ליד נחיל דבורים… אני בטוח שאם בודן לא היה פצוע זה היה נראה אחרת…
באסה

ניינר 20 בספטמבר 2010

אני עדיין לא מבין איך המשחק הזה התהפך ככה לשתי מחציות שונות, ועוד אחרי שריוויס יצא. בליצ'יק מתחיל לעלות לי על העצבים עם האטימות והיהירות שלו. ואיך אפשר לנצח בליגה הזו בלי משחק ריצה מינימאלי??? המשחק היה בכיס של הפאטס והם החזירו את הג'טס מהקבר בתצוגה בזיונית.

mayhem 20 בספטמבר 2010

כואב הלב על ההפסד של הפטס.. ביחוד אחרי הרבע הראשון הנפלא שלהם.. מה גם שהפסדתי בסופו של דבר בפאנטזי (ושיחנק סטיב סמית' מהג'יינטס..)

קצת ביאסו לי את היום הולדת.. אבל איזה תפיסה יפיפיה של מוס.. פשוט תענוג..

ולעניינינו:

אני חושב שהדבר הבולט ביותר במשחק של הפטס היה איבוד העשתונות שבלט בעברות המאוד מיותרות שהם ביצעו, זה הראה שהם מאבדים את הראש וגם את המשחק..

ההיעדר הבולט מאוד של משחק הריצה, סה"כ 52 יארדים עלובים בריצה ורובם הגיעו בחצי הראשון.

גם ההיתעקשות המיותרת על הכדורים הארוכים לכיוונו של מוס הפריעו, לא היה מזיק עם היו ממשיכים לכתוש אותם בריצה ובמסירות קצרות כמו ברבע הראשון..

איכשהו היתה (לי לפחות) הרגשה שהחדות של המשחק הראשון אבדה לבריידי, ושאני צופה במשחקים מעונה שעברה..

לא ברור בכלל מה הולך בחדר ההלבשה בהפסקות..

אבל, אני בטוח שהליקויים יטופלו במהרה, לפחות במשחק מול באפלו נראה יותר טוב.. :))

סתם שאלה, מה הסיכוי שבליצ'ק ינסה להביא את מארק אינגרם בבחירת דראפט שאנחנו נקבל מהריידרס?

mayhem 20 בספטמבר 2010

מצטער על ההצפה..

אבל שכחתי את הפאקינג פילד גול שפיספסנו..

חוץ מזה שקראתי שהחתמנו איזה רץ שהגטס חתכו.. שחקן ורסטילי.. מעניין איך הוא..

בכל מקרה צריך לחזק את הקבוצה..

Comments closed