לקראת מרתון תל אביב

עם כל הביקורת על המרתון וחולדאי, מדובר באירוע הספורט העממי הגדול בארץ וכזה שדוחף בסופו של דבר להתפתחותה של תרבות ספורט נורמאלית בארץ

בשבת קודמת יצאתי לרוץ בבוקר. היה קריר ונעים והכבישים היו מלאים ברוכבי אופניים, כרגיל, אבל גם במלא רצים.

אני זוכר כשחזרתי לארץ מארה"ב, אי שם ב-2007, והייתי יוצא לרוץ, כל מה שהייתי רואה בדרך זה מקסימום אנשים בגיל העמידה הולכים. היום, כשאני יוצא לרוץ, ואני לא גר באיזה מקום מרכזי, לא עוברות שתי דקות לפני שאני נתקל בעוד מישהו רץ. וזה לפני שאני מדבר על הביקור בנמל תל אביב בשבת בבוקר, שבו היה קשה בכלל ללכת צעד בלי שאיזה רץ ידרוס אותך.

אפילו "ארץ נהדרת", למי שצפה ביום שישי האחרון, יודעים שמדובר בתופעה שקשה להתעלם ממנה.

למעשה, אם נוסיף את אלפי רוכבי האופניים, אני חושב שאנחנו חוזים פה בסוג של מהפכה שקטה בהרגלי הפנאי של הישראלים, שבשנים האחרונות לקחו את עצמם והבריאות שלהם בידיים.

הרביתי לקטר פה בעבר (ואני מחזיק עדיין בדיעה הזאת) שהילד הישראלי לא עושה פעילות גופנית כמעט בכלל והוא המקור למרבית החוליים של הספורט הישראלי. בסיס הפירמידה בארץ פשוט צר מדי מכדי שתתפתח פה תרבות ספורט משמעותית.

אבל אולי, רק אולי, במקום שבו הממסד כושל – ביצירת תנאים, בניית מתקנים, דחיפה של ילדים לספורט – הספורט העממי תופס את מקומו.

אני יכול לנתח עד מחר את הסיבות לפריחה המטאורית של הספורט העממי בשנים האחרונות – אולי זה מגיפת ההשמנה שמכריחה אנשים להתאמן, אולי זה עוד שלב בהפיכתנו למדינה "נורמאלית" שבה לאנשים יש תחביבים מעבר לעבודה ומשפחה שלהם ואולי זה באמת, כמו שארץ נהדרת רמזו, פשוט דרך לברוח מהמשפחה לקצת שקט.

אבל מה שלא יהיו הסיבות לכך, אני חושב שמדובר בתופעה מרשימה ולמרות השגות פה ושם לגביה, קשה גם להתווכח על הנחיצות שלה ועל היותה חיובית באופן כללי.

ואני חושב שלמירוצים באופן כללי, ולאלו בתל אביב באופן פרטני, יש לא מעט בה.

marathon

*

זה נכון שבעקרון בן אדם שאוהב לרוץ יעשה את זה גם בלי מירוצים. לכאורה, באימונים לחצי המרתון שאני הולך להשתתף בו ביום שישי, רצתי לפחות 4 פעמים את המרחק הזה או יותר ועל כן המירוץ עצמו הוא די מיותר.

אבל זה רק לכאורה.

כי אנשים צריכים מטרה בחיים, ומירוצים מספקים להם את אותה מטרה.

אני לא יכול למנות כבר את כמות האנשים שאני מכיר שהתחילו להתאמן או לקחו את האימונים ברצינות רק בזכות זה שהם נרשמו למירוץ, במיוחד אלו הנערכים בתל אביב.

כן, יש הרבה מירוצים מסביב לשנה. נדמה שבתקופה המתאימה, יש בכל סוף שבוע לפחות שניים או שלושה מירוצים שנאבקים בינהם על רגליהם (וכיסם) של הרצים. אם אתה עירייה או מועצה מקומית בלי מירוץ, אתה לא קיים.

אבל בין כל המירוצים, אלו של תל אביב מתבלטים ומושכים אליהם את הקהל הרב ביותר.

מרתון טבריה כבודו במקומו מונח, אבל הוא מרוחק מדי מהמרכז וחסר אטרקציות מדי מכדי למשוך אליו קהל רחב. המרתון בירושלים (שאף הוא החל במתכונת המורחבת רק בשנים האחרונות) הוא אירוע נחמד מאוד אבל המסלול הלא קל בכלל והעובדה שמדובר בירושלים מונעת ממנו להפוך לאירוע על.

האירועים בתל אביב – אם זה המרתון שייערך השבוע וימשוך כמה עשרות אלפי רצים למקצים השונים, ואם זה הנייקי ראן, הם הם האירועים האמיתיים שהפכו את הריצה בישראל מספורט ליודעי חן בלבד למיינסטרים לכל דבר. הנגישות, ההפנינג מסביב, הריצה ברחובות של תל אביב שסך הכל רובנו מכירים, כל אלו הופכים את העיר הזאת למקדמת הריצה אולי הכי גדולה בארץ.

*

אני יודע, יש לאנשים הרבה ביקורת על המרתון. על חלקה אני אפילו אסכים.

אני חושב שאין סיבה שהאקספו (שהשנה, בשעה טובה, סוף סוף מגיע לממדים של מה שאנחנו רואים בחו"ל) ימוקם בכיכר רבין, שהיא ההיפך מהמקום האופטימלי לכזה אירוע. אקספו צריך להיות ממומקם תוך התחשבות במי שצריך להגיע ולאסוף את הערכות, כלומר – איפה שיש חנייה מרובה וגישה נוחה. כיכר רבין היא בדיוק ההיפך מכך. מיקום של האקספו ברידינג, למשל (שזה גם לא רחוק מנקודת הזינוק) או אפילו מול גני התערוכה, היה הרבה יותר הגיוני לטעמי והמיקום שלו בכיכר רבין נובע בעיקר (לדעתי) משיקולים עסקיים של הספונסרית של המירוץ, שמקווה לקבל אקסטרה חשיפה דרך מיקום יוקרתי.

אני גם לא משתגע על ההחלטה לסגור את בתי הספר והגנים ביום המירוץ. היה עדיף אם הילדים שהיו מעוניינים בכך היו יכולים להגיע לבתי הספר ואותם בתי ספר היו מוציאים אותם לשעה או שעתיים לצירי המירוץ כדי לעודד את הרצים. הם היו סופגים שיעור חשוב בתרבות ספורט הרבה יותר מאשר כל שיעור היסטוריה או תנ"ך שהיו מקבלים באותו יום.

אבל אחרי כל הביקורת, נדמה לי שהמירוץ הזה הוא הזדמנות קלאסית לתל אביביים לקטר. והם עושים את זה, לדעתי, משתי סיבות – סנוביזם תל אביבי ובעיקר הזדמנות לנגח את חולדאי.

כי באמת. סגירה של העיר ביום שישי? מה לעשות, גם לאנשים דתיים מגיע להשתתף במירוץ ואי אפשר לעשות אותו בשבת. אין תחבורה ציבורית הולמת במקום הצירים הסגורים? אז קודם כל, רובם המוחלט של התל אביביים בכלל לא פותחים את העיניים בשעה שבה המירוץ נערך וגם אלו שכן – יצא לי לרוץ מרתון גם בונקובר וגם באמסטרדם, ובשתיהן אין סאבווי ראוי לשמו, וראו זה פלא – התושבים מסתדרים.

ה"כיבוש" של כיכר רבין? ובכן, לא שמעתי אף אחד מתלונן על זה שגורמים מסחריים עושים בדיוק את אותו הדבר בשבוע הספר. הייתי שם אתמול וזה לא בדיוק פוקק את הכיכר או משפיע על חיי התושבים. אז כן, תקעו לכם פרסומת גדולה בעיניים, מה לעשות – זה המחיר של לעשות מירוץ במחיר נורמלי ושמישהו יסביר לי מה בדיוק ההבדל בין זה לבין השלט העצום של בר רפאלי או גלן פידיך שתלוי מעל נתיבי איילון.

והילדים שבבית? ובכן, מעניין שאלו שמתלוננים על זה הם גם אלו שמתלוננים כל הזמן על כך שמערכת החינוך לא מחנכת אלא רק מהווה בייביסיטר לילדים – שזה בדיוק מה שהם מצפים ממנה להיות ביום כזה. ובכלל, לא אתם התלוננתם שאתם עובדים עד מאוחר כל הזמן ואין לכם זמן איכות עם הילדים? אז הנה, חולדאי סידר לכם ארבע שעות כאלו. ובבקשה, כשאתם הולכים לדבר על "מדינות מתוקנות" שבהן יש רכבת תחתית, תזכרו בבקשה שבאותן מדינות יש רק חמישה ימי לימודים בשבוע וההורים נדרשים לבלות עם הילדים שלהם כל יום שבת (היום שישי של הנוצרים), אלוהים ישמור.

או בקיצור – די עם ההתבכיינות. כן, יש קצת חוסר נוחות. כן, יש התמסחרות (ואחת הסיבות שאני לא משתתף כבר במירוץ של נייקי, שלא רק שיש לו את החוצפה להכריח אותי להוות פרסומת רצה בשבילו אלא גם גובה ממני מחיר מופקע), אבל אלו הם מחיר קטן לשלם בשביל מה שאנחנו מקבלים בתמורה.

והתמורה פה היא עצומה. אם התהליך שאנחנו רואים עכשיו יבשיל ויחלחל לדורות הבאים (אני כבר חולם איך עוד כמה שנים אני עושה את המירוץ עם הילד שלי), אולי אולי בסוף תתפתח לנו פה תרבות ספורט אמיתית.

כזאת שבה תל אביבים לא יבכו על זה שהילדים איתם בבית, אלא במקום יקחו אותו בשמונה בבוקר לרחוב וימחאו כפיים לאלו שרצים. כמו בכל מקום מתוקן בעולם.

בסופו של דבר הכל עניין של חשיפה...
כשאתה מחתים את אינגלס, מה אתה חושב על ברצלונה?

42 Comments

אבי גלברט 25 בפברואר 2014

אריאל על מילה בסלע אבל ….כדי שהספורט יהיה ממש עממי הוא חייב לעלות עממי . אני רוכב אופניים "מקצועני " למרות גילי (53+) …לא אמנע את כל השגי הצנועים אבל אני רוכב כ15 שעות בשבוע מעל 300 קמ ומאחורי כבר שתי טראנס אלפים באירופה . התחלתי את הסיפור לפני למעלה מחמש שנים אחרי אימון כדורגל של כ11 שנה ועבר ספורטיבי של שחקן כדורגל וכדוריד . למה אני מספר את כל זה ? פשוט מאד ,שום דבר לא ישתווה לעשיית ספורט ,אנדופינים או לא זה סיפוק בל יתואר ,בריא ,חברתי וכייפי מאד . אבל ופה אבל גדול ,יקר מאד בטרוף ! אני חבר קבוץ (לא מופרט ) …וסביבת הרוכבים שלי היא מנכלים ומעלה ….אקזיסיסטים למיניהם ,עורכי דין ,בעלי חברות ובקצור אנשים שעשו הכל בחיים והחליטו לקראת העשור הרביעי והחמישי של חייהם לעשות ספורט והרבה .
אני מוציא בממוצע על אופניים כ600-1000 שח בחודש וזה המון . ביגוד ,מזון ,תוספי מזון ,אחזקה ,בלאי ושלא לדבר על החלפת אופניים פעם בשלוש שנים סביב ה20.000 ואני מהצנועים בחברה שיש כאלו עם אופניים ב50000 ומעלה …בקיצור ללא הוזלה משמעותית הטרנד ישאר ספורט לעשירים ולא עממי . …

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

אבי, אתה מבטא פה בדיוק את הביקורת שיש לי על טרנד האופניים. לטעמי (עוד שניה יבוא בני תבורי ויוריד לי את הראש) הוא ספורט יאפי שמחליף אצל הרבה מאוד אנשים את הג'יפ היוקרתי שפעם הם היו קונים. אז היום הם קונים אופניים ב-20 ואפילו 40 אלף שקל, מבלים כל סוף שבוע בחנות האופניים כדי לקנות עוד גאדג'ט ובעיקר – יש להם על מה לדבר עם החברים היאפים שלהם.
כמובן שאני מכליל פה, יש אנשים (כמו בני) שמבחינתם אופניים זה באמת משהו שהם עושים מאהבה והם לא משקיעים בו את כל החסכונות שלהם.
וזאת בדיוק הסיבה שאני מעריך את טרנד הריצה הרבה יותר. גם הוא גוזל כסף (נעלי ריצה, הרשמה למירוצים וכל מיני גאדג'טים כמו שעוני ריצה) אבל זה בסדרי גודל נמוך יותר מאשר אופניים ובאמת ספורט עממי. בסופו של דבר, כל מה שצריך זה זוג נעליים.

ניינר 25 בפברואר 2014

אתה בפירוש מכליל כאן. אני מכור לרכיבת שטח ועושה זאת על אופניים שעלו 2000 שקל בלי כל הדאווין והחרא שמסביב. לא קניתי גדג'ט לא נחוץ לאופניים כבר שנים ותאמין לי שלא חסר לי כלום וכל רכיבה היא הנאה מטורפת שאי אפשר לתאר במילים.

אופיר 25 בפברואר 2014

כמה כמוך יש?
שיחה של רוכבי אופנים כמעט תמיד נסובה סביב ציוד וכסף.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

אמרתי שאני מכליל, יש הרבה לא ככה. אבל אני רואה את מה שקורה מסביבי וההתפתחות ברכיבת אופניים בשנים האחרונות מגיעה משכבה מאוד מסוימת באוכלוסיה

ריצ'י מקאו 26 בפברואר 2014

אכן מכליל אבל יש בזה הרבה מהאמת. אני רוכב כביש כמעט כל סוף שבוע ושטח כמה פעמים במהלך השבוע. אני לא רוכב הרבה עם עוד אנשים אבל כשאני כבר עושה את זה, כמעט תמיד יהיה מי שיתחיל להשוות ציוד וגאג'טים. לא מבין מה זה מעניין כל כך. מה שיפה באפניים זה שלא משנה כמה טוב הציוד שלך, הוא לא מחליף את המנוע, ולזה אתה כבר אחראי בעצמך.
את ה- MS150 הראשון שלי בארה"ב (רכיבה של 160 מייל ביומיים) עשיתי על אפני מדבקה שקניתי בוולמארט. רק חודשים מאוחר יותר, אחרי שהייתי בטוח שאני אוהב את זה, קניתי לי אפני כביש טובות אבל ממש לא בסדרי גודל שאבי מדבר עליהם.

אבי גלברט 25 בפברואר 2014

אריאל ,יש ויש …..חלק זה טראנד וחלק זה פוזה . אני לא מדבר על הפוזה למרות שברכיבת כביש הפוזה היא חלק מהעיניין . אני לפחות עושה את הספורט הזה מאהבה . אף אחד לא קם בקור הירושלמי 4 פעמים בשבוע בחמש בבוקר לרכב בגלל הפוזה .יש גם רוכבי אופניים רבים שרוכבים הרבה באהבה ובכייף . לא יכול כיום לרוץ בגלל בעיות גב וברכיים אבל יכול אופניים והרבה . בכל מקרה יאלה ליברפול ! למה לא עושים חולצת ליברפול לרוכבי אופניים ? משהו במלווד מפספס אחלה אקזיט …

ריצ'י מקאו 26 בפברואר 2014

+1

איציק 25 בפברואר 2014

פוסט יפה אריאל,
אני רק חושב שאפשר לעשות מרתון בשבת ודתים הם לא הבעייה, ואספר סיפור. יש לי ידיד דתי שביתו שחינית תחרותית וגם היא דתיה כמובן. רוב התחרויות מתקיימות בשבת ואין באפשרותה להשתתף בהן באופן ישיר. מצאו פתרון, לא, לא בהתכתבות… באמצע השבוע מגיע שופט שחייה/מזניק לקבוצה שלה, מזניק אותה, מודד זמנים. תוצאה זו נרשמת ונכנסת לתוך כלל התוצאות הנמדדות בשבת. המקום שהיא מקבלת בהתאם לכך, ובא לציון גואל…
באותו אופן, ניתן לתת לדתיים לרוץ את המרתון בשישי למשל (או בכול יום אחר), למדוד להם את התוצאות ולהכללים בתוצאות הסופיות וכך יקבע בדרוג הסופי של כולם. םתרון נפלא וזול…
למי שלא הבין, ליתר בטחון ;)

צביקה 25 בפברואר 2014

כל עיר גדולה שמכבדת את עצמה מתהדרת והדגש הוא על מתהדרת במרתון. יתרה מכך יום המרתון הוא יום חג. בעוונותיי רצתי מרתונים בארץ ובחול והמקום היחיד שחשתי בו תחושת אנטי הוא בת"א אפילו ירושלים בדרכה חוגגת את המרתון והמוני תושבים יוצאים לעודד. זו אחת הסיבות בנוסף לקאדרים ששהמארגנמם העבירו את הרצים בשנתיים האחרונות (דחיות וביטולים) שלא ארוץ השנה בתא.
בהצלחה לך ולשאר הרצים.

אופיר 25 בפברואר 2014

רצתי את המרתון בתל אביב לפני שנתיים, ופעמיים נוספות את החצי. אני תושב תל אביב כבר לא מעט שנים, ומאוהב בעיר.
עיר שאין לה תשתית סבירה לקיים אירוע כזה, לא צריכה לקיים אותו, זו דעתי. לא גורמים לתושבים להתחבר לאירוע כזה בדרך של כפיה והטלת עוצר.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

אני לא חושב שצריך להגזים לגבי "אין תשתית סבירה". אם כבר, צריך לתהות לגבי לעשות מרתון בחום התל אביבי, ולפחות למדו מהעבר והזיזו אותו לפברואר (וגם פה כידוע אפשר ליפול).
אבל בחייאת, בואו לא נגזים. איילון פתוח, הרכבת עובדת, בתוך העיר אין בעיה להתנייד עם אופניים, ואחרי הכל – זה רק יום שישי.

סימנטוב 25 בפברואר 2014

מסכים, אני שוחה (משקפת , בגד ים, מגבת…) והעומס בבריכה רק עולה עם הזמן.

D! בארץ הקודש 25 בפברואר 2014

בגד ים?????
נובוריש!!!

סימנטוב 25 בפברואר 2014

הומור משובח D! הומור משובח!

אלכס דוקורסקי 25 בפברואר 2014

אריאל, מעניין מאוד לקרוא.
בהצלחה ביום שישי!

ניינר 25 בפברואר 2014

אין לי התנגדות למרתון (למרות התנגדותי העזה לחולדאי ימ"ש) אבל מגעיל אותי לראות את הככר בשבועיים האחרונים ובכלל, יכלו לתכנן את המסלול באופן שיאפשר לתושבים שלא רצים לתפקד במקום לנעול את העיר.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

חלק מהקונספט של מרתון עירוני זה שאתה רץ בעיר עצמה ובמקומות היפים שלה. לא שאני יודע איך אפשר לתכנן מסלול של 42 ק"מ בלי לשתק עיר בגודל לא עצום כמו תל אביב, למעט לרוץ את אותם 10 ק"מ הלוך ושוב – ובזה אין שום טעם

רובי פאולר 25 בפברואר 2014

אריאל, בהצלחה ומקווה שלא אפגוש אותך באוהל הטיפול ;-)

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

עכשיו שאמרת שאתה שם..

shohat 25 בפברואר 2014

בהצלחה!
אני עושה ספקולציה שעוד לא היה מישהו שכתב טור קיטורים על המרתון בסחף פופוליסטי רגעי ולא הצטער על כך מתישהו בדיעבד, כשקרא את עצמו והבין שהוא יצא השכן העצבני שצועק על הילדים שמשחקים כדורגל בחניה.

ערון חיימסון 25 בפברואר 2014

פוסט מצוין. אני התחלתי לרוץ לפני כשמונה חודשים ביוני שעבר.
למה? כי לפני שנתיים החלטתי שבא לי, למרות האסטמה הקלה+ שלי, לרוץ באיזה מירוץ מגניב כמו נייקי ראן.
אז פספסתי שנה ובשנה שאחרי הורדתי אפליקציה של C25K והתחלתי לפי הסדר. לאט לאט, לקח עשרה שבועות ובסופם עברתי את החמישה ק"מ. התחלתי להעלות את המרחקים והגעתי ל-7-8ף וכולם אמרו שאני מוכן ואם אני רץ 7-8 אז 10 זה רק בראש…
צדקו. ועשיתי תוצאה מעולה בנייקי עבורי (62.40) ושיפרתי אותה חודש אחרי בחולון (60.41). המירוצים מתאגרים אותי ואני נותן בהם הרבה יותר מבאימונים. את האימונים עושה בקצב טוב אבל מגביל עצמי כרגע ל-6-7 באימון. זה מספיק לי עד שאחליט לעלות לחצי מרתון (וזה יקרה בשנה הקרובה) ואתחיל להתאמן ברצינות.

מה שכן תפסתי איזה וירוס אז בהחלט אין צפי לתוצאה טובה ב-10 השבוע. אני רץ בכל מקרה, רק בעדינות.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

כמו שצריך

MOBY 25 בפברואר 2014

מקווה שהסבלנות המופלאה הזו תבוא גם בהלווית רב, הפגנת "הימין הקיצוני" נגד התנתקות כזו או אחרת. מצעד ה-1 במאי (נוסטלגיה…) או מצעד הגאווה.
כשגם אז יסגרו את בתי הספר, הגנים,בתי הקפה או הקולנוע.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

איבדת אותי

MOBY 25 בפברואר 2014

תתאמץ, אתה יכול.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

אני לא אוהב רמזים, במיוחד שהם מנסים להאשים אותי בחוסר סובלנות שלא מתבסס על כלום.

MOBY 26 בפברואר 2014

מי רומז?
אני יכול לדבר ברמזי חיות על גמלים ופילים.
החילוניות על רבדיה הפכה לדת לכל דבר. אני מצפה לאותה סבלנות כמו סגירה של מערכות ציבוריות ולא משנה מה היקפן לטובתם של דתות אחרות.
היות ואני מאמין גדול מאוד בחייה ותן לחיות . אנע לא מצליח להבחין בהבדל בין הטיעונים לטובת מרתון כזה או אחר לטיעוני תחב"צ בשבת.
שניהם טיעונים רדודים.
ואפילו אקצין על מנת שתוכל להתייחס בזלזול ולהתנער בגיחוכון. מידור של אוכלוסיות מכבישי העיר בגלל שהםפחות מאמינים בתורה. לא שונה כל כך מעימנואל

אריאל גרייזס 26 בפברואר 2014

אני איפה שהוא אמרתי משהו על סגירה של מערכות ציבוריות בהקשר של דת? למה אתה מייחס לי דברים שאף פעם לא אמרתי?

צור שפי 26 בפברואר 2014

החילוניות איננה דת, היא ההפך מדת. זה שיש חילונים שהם גם קנאים לא הופך את החילוניות לדת.
וגם – מה שמפריע לי בלי קשר להיותי מרתוניסט לשעבר (מאוד לשעבר) ואוהב ספורט באופן כללי זה שתל אביב הפכה למקום שבו האופניים הופכים את חייהם של הולכי הרגל לגהינום.

MOBY 26 בפברואר 2014

צור החילוניות כחילוניות אינה דת.
רוב חילוניים "מייצרים" להם תחליף לדת הריצה הטבעונות הקיבוצים הסוציאליזם והאמונה בכוחות השוק הם רק דוגמה לדת. לבוש מנהגים טקסים שלמים וקנאות לעיתים עיוורת.
הרוצה סובלנות לדת/כת אחת יגלה סובלנות לאחרת.
אני אפיקורס חסר סובלנות לכולם כשהם מפריעים לחיי. ומצידי מנסה לא להפריע להם בקנאותם.
דוגמה, לא יכול לסבול שסוגרים לי את כביש 2 למרוץ אופניים. אני לא החלוף במהירות מרעת עם המכונית קרוב לרוכב אופניים בודד או בחבורה. אסע בכיפור אבל לא ליד בתי כנסת או שכונות דתיות גם אם זה אומר עיקוף בלתי הגיוני בעליל.

אריאל גרייזס 26 בפברואר 2014

אתה יכול להיות לא סבלן, אבל עד גבול מסוים. כל עוד אתה חי בחברה ולא על אי בודד, אתה חייב להסכין עם זה שגם לזולת יש רצונות. לדוגמא, לא לשמוע בקול רם מוזיקה באמצע הלילה. לדוגמא, לא לנסוע בכביש איך שבא לך אלא לציית לתמרורים. זה המשמעות של לחיות בחברה.
כל אחד מותח את קו האי סובלנות שלו במקום אחר, זה הכל.

MOBY 26 בפברואר 2014

קיבלת בלתי מספיק בהבנת הנקרא.

אריאל גרייזס 26 בפברואר 2014

הבנתי אותך מצוין, תאמין לי. אתה מנסה לחבר בין דברים שאין בינהם שום קשר

אסף THE KOP 25 בפברואר 2014

תחושת האנטי בתל-אביב נובעת מכך שכל שני וחמישי סוגרים את העיר בשביל הפנינג ריצה זה או אחר.

זאת הסיבה.

אם המינון היה נורמלי, לא היתה נוצרת אווירה של אנטגוניזם.

אחת הסיבות שתל-אביב הפכה לבירת אירועי הריצה של ישראל נובעת מכך שריצה הפכה להיות טרנד אופנתי, ואין מקום יותר טרנדי בשביל השואו-אוף מאשר תל-אביב.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

זאת תחושה שלא קשורה למציאות. יש בדיוק שני אירועי ריצה בתל אביב, המרתון שבאמת סוגר את כל העיר ומירוץ נייקי, שנערך בכלל בערב וסוגר חלק מאוד מאוד קטן מהעיר – אבן גבירול מצפון לרבין ורוקח. בנוסף, יש אירוע אחד של רכיבת אופניים בעיר שנערך בחול המועד סוכות (שאז גם ככה אין גנים וכו'). זהו, שלושה אירועים בכל השנה, רק אחד מהם משפיע באמת על החיים של התושבים.
והטענה על הטרנד והאופנתי, אם זה טוב ובריא, למי אכפת?

אסף THE KOP 25 בפברואר 2014

אריאל,

זאת לא רק הריצה.
זה מצעד הגאווה.
זה מרוץ סמסונג (מרתון תל-אביב).
זה מרוץ נייקי.
זה סובב תל אביב (האופניים).
זה ארועי "הלילה הלבן"
זה ביטול הלימודים בבתי ספר והגנים בגלל המרתון.
זאת החוצפה שתושבים צריכים לשלם או לסבול מאירועים מסחריים.

העיר הזאת נסגרת בממוצע כל חודשיים.

אריאל גרייזס 25 בפברואר 2014

אסף, בכל הרשימה הארוכה שלך הוספת רק את מצעד הגאווה וגם הוא לא ממש סוגר את כל העיר. אתה יכול לכתוב גם את המרתון וגם את ביטול הלימודים כשני אירועים נפרדים, אבל הם עדיין אירוע אחד. הלילה הלבן ממש לא סוגר את העיר והוא, בכל זאת, רק בלילה.
בכלל, זה מגוחך בעיניי – למה מישהו גר בתל אביב, בגלל מערכת החינוך המצוינת שלה? הניקיון של הרחובות שלה? אנשים גרים בתל אביב ומשלמים את המחיר המאוד יקר של מגורים בה, בדיוק בשביל החוויה הזאת – של עיר בלי הפסקה. של מקום שהוא מרכז העניינים. אם הם היו רוצים עיר שאין בה אירועים כמו לילה לבן או מצעד הגאווה, הם יכולים ללכת לגור ברמת גן.
רק שאז הם לא יוכלו לקטר כנראה

אסף THE KOP 26 בפברואר 2014

אני גר בגבעתיים ואני מקטר על הסגירה של תל-אביב.

צור שפי 26 בפברואר 2014

לדעתי ירושלים נסגרת הרבה יותר מאשר תל-אביב (ביקורי אח"מים, תנועות שיגרה של ראש הממשלה, הפגנות חרדים, הלוויות רבנים וכו' וכו')

שחר ד. 25 בפברואר 2014

ביום שאנשים יצאו לרחובות לעודד את הרצים נתחיל להפוך למדינת ספורט.

חדש בשכונה 25 בפברואר 2014

לגבי האינפלציה ברצים ברחובות, חשבתי שרק אני הבחנתי בכך. זה נהדר. לפני כמעט 15 שנה התחלתי נוהג שבו פעמיים בשבוע רצתי בתום יום העבודה מהמשרד הביתה, מרחק של כשישה קילומטר וזאת משך כתשע שנים. נתקלתי אז במעט מאוד רצים. הייתי בין המשוגעים המעטים. עדיין כל אחד שאני רואה שרץ ברחוב, כולי הערכה כלפיו, הוא עושה את הדבר הנכון, הוא לא מוותר לעצמו ויש לו תחביב יחסית לא יקר ושווה לכל נפש. הוא לא חייב להיות אבבה ביקילה, לא סבסטיאן קו ואפילו לא יובל וישניצר או יאיר פנטילט למי שעוד זוכר.
בהצלחה לכותבים שירוצו ביום שישי!

Comments closed