הניצחון על הסיטי – קשיחות

ליברפול ניצחה לא כי היא היתה טובה יותר אלא כי היא היתה קשוחה יותר

city

קצת קשה לי לדבר כרגע על דברים מקצועיים, אבל עברו איזה שעתיים מאז שנגמר המשחק והנהיגה הביתה הצליחה להרגיע טיפה את האדרנלין, אז בכל זאת נפתח בזה.

אחד הדברים שאני הכי לא אוהב בהקשר של דיבור על ספורט זה נושא ה"רוח קרב". שאומרים על קבוצה מסוימת שהיא עלתה "חדורת רוח קרב". בעיקרון אני מאמין שאין סיבה שקבוצה אחת תרצה לנצח יותר מהשניה.

יש מקרים חריגים, כמובן. מקרים שקבוצה מסוימת עולה טכנית בכל פרמטר על הקבוצה השניה ואז היא עשויה לעלות שאננה. או מקרים (באיירן מינכן של סוף השבוע האחרון, למשל) שקבוצה כבר נגמרה לה העונה ואז היא עולה בחוסר חשק מסוים או פשוט נזהרת.

אבל במקרים כמו המשחק היום, אני לא מאמין שליברפול היתה חדורת רוח קרב יותר מהסיטי או שהיא רצתה לנצח יותר, למרות כל ההקדמה של הילסבורו. השחקנים של הסיטי רוצים אליפות לא פחות.

אני חושב שלאנשים יש נטיה הרבה פעמים לבלבל רוח קרב עם אגרסיביות או קשיחות.

וזאת נקודה שאני דווקא מאוד מאמין בה, והיא – שכאשר הכוחות שווים או קרוב לכך, קבוצה עם יותר אגרסיביות, עם יותר קשיחות – היא זו שתנצח.

שוב, זה לא קשור לרוח קרב, זה פשוט קשור לדרך משחק. לא מוותרים על אף תאקל, נלחמים על כל כדור, הולכים עם רגליים קדימה (כן, גם במחיר האדום של הנדרסון) ופשוט משחקים קשוח יותר. זה פשוט ענין של אופי של שחקנים ושל קבוצה

ואני חושב שזה מה שליברפול היתה היום ובסוף נתן לה את הניצחון – קשוחה.

הדוגמא הכי טובה לכך היא קוטיניו. אני חושב שלא היה אוהד ליברפול אחד שלא הופתע לראות אותו עולה בהרכב יחד עם סטרלינג.

האמונה היא שמול קבוצה כמו הסיטי, אתה לא יכול להרשות לעצמך שחקנים קטנים וחלשים פיזית, שטובים טכנית, כי אתה חייב קודם כל לנטרל את מרכז השדה שלהם.

והנה בא קוטיניו והראה שאולי הוא קטן, אבל הוא לא מפחד מאף אחד. פעם אחר פעם הוא נכנס לתיקולים חזקים, גלש לכדור ונלחם עליו כל הזמן. וזה לא המשחק הראשון שהוא עושה את זה. תשוו את זה למפגש הראשון בין הקבוצות וחוסר היכולת של קוטיניו לנצח שום מפגש במרכז המגרש.

תוסיפו את זה לקשיחות המובנית של הנדרסון ולזו שסטרלינג פיתח בשנה האחרונה ותקבלו את ליברפול של השנה.

קשוחה.

ולכן, מכל השחקנים, הכי הגיע הגול הזה לקוטיניו. תגמול על משחק קשוח ואגרסיבי.

*

אני יכול להמשיך פה לעוד כל מיני ניתוחים.

על זה שהשיטה של ליברפול – לחסל את הקבוצה השניה בחצי הראשון של המשחק כמעט עבדה אבל חוסר יכולת ניצול מצבים נתנה לסיטי אפשרות לחזור בחצי השני – והסיטי היא בלא ספק קבוצה שאתה לא רוצה לאפשר לה את זה.

על זה שאני לא מתכוון לדבר על השיפוט, לטוב ולרע, כמו כל השנה.

על זה שרוג'רס צריך ללמוד להגיב טיפה יותר מהר אבל אני לא בטוח כמה כניסה של אלן 10 דקות מוקדם יותר היתה באמת משנה את כיוון המשחק.

ובעיקר על זה שאחרי משחק כזה אי אפשר שלא להאמין שזה כתוב שם למעלה שהאליפות תגיע לאנפילד השנה.

אבל כרגע אני בעיקר מותש. ומאושר. משאיר לכם את הניתוחים, אני הולך לתת ללב שלי לנוח איזה כמה שעות.

עוד ארבעה, רק עוד ארבעה.

איזה פסח נפלא זה, הא?

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

סרט של קבוצה
הערות באמת חשובות (אחרי סיטי)

79 Comments

יובל (אחר) 13 באפריל 2014

אני לא יודע למה אתה אומר שאתה רגוע כשיש עוד יותר מ-20 דקות עד שצ'לסי יגמרו את המשחק מול סוונסי. יאללה סוונסי.

שי 13 באפריל 2014

בורו חשב שקוטיניו הוא אפשרות – צריך לתת קרדיט כשמגיע!

פלה קוטי 13 באפריל 2014

tell me, what did you say to the players in the end of the game?

none of your business

קלאסה

https://www.youtube.com/watch?v=HnTy2X1krrU

יותם 13 באפריל 2014

מה הוא עונה לו משפט קודם כשהכתב מתעקש ש "its yours to go and win"?

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

ג'רארד – אלו היו 90 הדקות הכי ארוכות בחיים שלי.
גם שלי, מותק, גם שלי

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

אחרי 20 דקות חשבתי שחלפה כבר מחצית. בדקה שישים שאלתי מתי שורקים.
וואו כמה ארוך ולא זז היה המשחק הזה.

סימנטוב 13 באפריל 2014

בראבו לכם.
כשהמשחק נגמר רק את ג'רארד עיני ראו

עמי 13 באפריל 2014

1. ניצחון ענק
2. סוארז בכיין. ביושר הרוויח את הפנדל שלא קיבל.
3. סטארידג׳ אנוכי מדי. בגלל זה מוריניו ויתר עליו
4. ניצחון על צ׳לסי הוא המפתח כי סיטי לא תנצח את אברטון

יותם 13 באפריל 2014

+1 על מספר 3. השתן עלה לסטארידג' לראש, חלש מאוד היום.

בוזו 13 באפריל 2014

וואלה? בגלל זה מוריניו ויתר עליו?

תיאוריה מצחיקה- בעיקר בהתחשב בעובדה שהוא נמכר כבר בינואר שעבר, כשמוריניו, אפעס, עוד אימן את ריאל מדריד….

בני תבורי 13 באפריל 2014

עמי ויותם,
מאיפה שאני ראיתי את המשחק, סטארידג' עשה היום עבודה של שני שחקנים כשירד אחורה כמעט עם כל התקפה של הסיטי. הוא בדרך כלל די אנוכי אבל היום לא היו לו הזדמנויות לכך. כך או כך, התרומה שלו למשחק היום הייתה פנטסטית.
לגבי סוארז, לא הגיע לו פנדל, גם לא זה שלא קיבל. לעומת זאת הוא הרוויח טעות שיפוט חמורה כשלא עף החוצה בצהוב שני אחרי התחזות.

אדם 13 באפריל 2014

האמת שלדעתי היה מגע ולא ברור שזו לגמרי התחזות, אני עם השופט, אם אפשר לשמור על 11 שחקנים במגרש עדיף. וזה מגיע ממי שחושב שצריך אחרי כל משחק לצפות בוידיאו ושתהיה ועדה שתרחיק מתחזים לשלושה משחקים ומעלה

יותם 13 באפריל 2014

לגבי הצד ההגנתי אני מודה שלא שמתי לב. אבל בפן ההתקפי גם היום וגם נגד ווסטהאם הוא היה חלש. איבד כדורים, מסירות רעות, קבלת החלטות שגויה.

no propaganda 14 באפריל 2014

הוא הרס שתי התקפות של 3 על 3 בגלל אגואיסטיות. התקפות שהיו יכולות לגמור את המשחק.

חדש בשכונה 14 באפריל 2014

לא תמיד מה שנראה אגואיסטיות הוא אכן אגואיזם. לפעמים כן, ולפעמים קבלת החלטה לא נכונה תחת לחץ או שהשחקן לא סומך על חברו לקבוצה שיבין את כוונתו במסירה, כך אני מאמין. נכון, לפעמים זה מרגיז נורא את האוהד מהצד אבל קשה להיכנס לנימי נפשו של השחקן.

משה 13 באפריל 2014

1. מוריניו לא ויתר עליו.
2. זה נשמע קצת מגוחך בהתחשב בכך שהוא הבקיע יותר מאטו, טורס ובה ביחד.

עופר (השני) 14 באפריל 2014

גם שקרטל הבקיע יותר מטורס, זה לא חכמה :)

טל 12 13 באפריל 2014

כל מילה.

סטרלינג בעונת פריצה נהדרת. קוטניו הראה את הכישרון שלו עוד בעונה שעברה,אבל נדמה לי שהיום הוא באמת נתן עבודה במגרש ותרם למשחק ההגנה של הקבוצה יותר מתמיד(גם אם טעה בקבלת החלטות בחלק מהגליצ'ים שלו).

כל הכבוד לרוג'רס.

עמי 13 באפריל 2014

5. המצטיין שלי – סטרלינג. וגם סקרטל

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

היה פשוט מטורף היום. נשארתי לשבת עוד שלושת רבעי שעה בבורבון מרוב לחץ וטירוף חושים.
אין לי הרבה מה להגיד, המשחק נראה אחרת עם עוד מאות צוהלים מסביב.
היה נראה לי שמהדקה ה-30 לא ממש היינו במשחק וסיטי היא סיטי חזרה והייתה רובה לקחת את זה. ואז משום מקום הגיע השער. ובהחלט הגיע לקוטיניו היום. משחק מצויין שלו והמון המון נחישות וקשיחות שלא היו לו קודם.
ריספקט לקבוצה. פתחנו מצויין והעלמנו את הסיטי כמעט לחלוטין. אני מקווה שזה ירגיע קצת את המערכות לקראת שבוע הבא. היום היה הרבה לחץ.

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

היית בברבן ולא באת להגיד שלום??

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

אני ביישן אריאל.
ולא מכיר אף אחד בפנים.

פעם הבאה (לא מול צ'לסי) אעשה מאמץ

ערן 13 באפריל 2014

רבים וטובים היו היום בברבן.
להערכתי בחוץ היום 150 או יותר, שלא לדבר על היתר בגן חיות בפנים. כנראה צריך לאמץ את ההצעה ההיסטורית של קריימר (כל שכן בבנין יענוד את תג שם…).
היום הרגשתי כאילו צריך לשריין את פארק הירקון – מה לעשות שאין בארץ מראקנה – למשחק עם צ'לסי, לאור הכמות הגדולה ומרגשת של אוהדי ליברפול בארץ :)
ברצינות – הברבן היה היום צר מלהכיל…

D! בארץ הקודש 14 באפריל 2014

במשחק פתיחת העונה היינו במייקס והסתבר שהוא צר מלהכיל.
בברבן במשחק מול יונייטד היה מפוצץ (והם כמעט קרסו) והיום היה מטורף אפילו יותר.
לא יודע אם יש איזה באר מספיק רחב שיכול להכיל את כולנו כשדברים טובים קורים.

מאמץ את ההצעה לתג שם, או תג ניק שם.

רובי פאולר 13 באפריל 2014

משחק אדיר, קאמבק מופלא…
נקווה שהנדו לא יחסר במשחקים הבאים!!!
מיניולה – 8, למרות שני השערים היו הצלות ענק
גונסון – 6, בסהכ היה לא רע ביחס אליו וחסר מזל
סקרטל -8 קלאסה
סאקו – 7 המפלצת חזרה אבל חייב לשפר את משחק הרגל
פלאנו – 7 זה ילד זה?
גרארד 7 השקיע בעיקר בהגנה היה חייב לקחת את המושכות בחצי השני ולהרגיע יותר
הנדו – 6 נקווה שלא יחסר
קוטיניו – 8 סופסוף נתן בעיטה מדוייקת :-)
סטרלינג – 8 יא אללה
סוארס – 7 חייב להפסיק עם השטיקים כי בסוף זה פוגע בו
סטארידג – 5 קם על צד שמאל, אם היה מרוכז היה 3-0 במחצית הראשונה
אלן – 6. מצא עצמו ברחבה מדי פעם ולא ידע מה עושים
מוזס – 10. שחקן העונה
יאללה נחזור למיון :-(

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

אני חושב שאני פשוט אסכים איתך.
לי הנדו כבר חסר. ממש חבל על העבירה הזו.
לואיס היה לואיס אבל הלחץ עלה לו לראש. אני מקווה שהפסיכולוג יעבוד איתו כפול השבוע.

ק. 13 באפריל 2014

שמע, מסכים עם הרוב – אבל ג'ונסון היה זוועה – בכל הדקות הטובות של הסיטי הם טיילו ועשו מה שרוצים אצלו באגף. בגול השני עשה איזה ארבע טעויות – לא סגר בהתחלה, מסר לנאסרי שעשה דאבל עם סילבה,
לא גלש או התאמץ לחסום לסילבה את הבעיטה ועוד נתן צ'יפ מעל מיניולה. גם ההזדמנות הטובה של פרננדיניו מחצית 1 עליו היה לו שעה לסגור אותו והוא רק התבונן.
אבל למי אכפת – באמת רק שהנדרסון יהיה מול צ'לסי.

בני תבורי 13 באפריל 2014

הנדרסון לא יהיה, הוא הולך לשבת שלושה משחקים בחוץ. ההרחקה אגב בצדק.

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

לגמרי בצדק. חבל שהגענו למצב הזה של הלחץ בסוף, מה שהוביל לגליץ' הרע הזה

Matipool 13 באפריל 2014

שטות גדולה של הנדרסון . זה ממש לא היה הכרחי .
מקווה שלא נרגיש יותר מדי בחסרונו מול צ׳לסי .

טל 12 13 באפריל 2014

אם מוזס לא היה רץ כמו סוס עיוור הנדרסון היה רץ כנראה למתפרצת במקום לגליץ' (הרחקה מוצדקת) מסכן

סימנטוב 13 באפריל 2014

אפרופו סטרלינג את זה הוא העלה לפני המשחק :)
https://www.facebook.com/photo.php?v=828180280529443&set=vb.217280724952738&type=2&theater

DeVito 14 באפריל 2014

קלטתי גם את בניון שם !

אבי גלברט 13 באפריל 2014

אריאל ,כמוך גם לי לקח הרבה שעות להירגע ולהתחיל לעקל …..וואו נוסף ….זה הולך להיות פאקן קשה עד הסוף . המוריניוים גנבו עוד 1-0 קטן ומסריח בקושי ומזה אני חושש עוד שבועיים . גם בסיבוב הקודם בהפסד לסיטי ההינו טובים יותר מאשר בהפסד לצלסי . צלסי קבוצה שלא מתבישת לשחק טקטי הגנתי ומסריח .שיטי משחקת התקפית תמיד . ההינו צריכים לגמור את המשחק שיכולנו בחצי הראשון ולא גמרנו . מחצית שניינ היה לנו המון מזל מול קבוצה טובה . אני בהחלט מאמין ש4 נצחונות נוספים אפשרים אבל כל משחק לשיטתו הוא מוקש . חיבתי לקוטיניו ידועה מזמן (וגם לאספס רק שישחק ) ולכן שראיתי את ההרכב שמחתי ואמרתי לBR יש ביצים גדולות מקרח ! הבחור יודע כנראה (בטוח) מה טוב יותר מאיתנו . גם אם ההחלטה של סאקו במקום אגר לא ההיתי שקט וזה היה בסדר גמור . גונסון חזר להיות המנתח לב הידוע ללא הרדמה …..חסרונו של הנדרסון קריטי במשחק הלחץ והחטיפות אבל הוא בר החלפה בדמות אלן ,מוזס או לוקס ושליחת סטיבי קדימה מעט .(לא מאמין שזה יקרה ) . כבר הרבה שנים לא היה בז כזה סביב ליברפול ! הלו תשאירו לנו את הקבוצה "האלמונית" שלנו לעוד 4 משחקים ….

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

ההבדל הוא שאנחנו באנפילד, מקום שבו הפסדנו 5 נקודות כל העונה ועוד הבדל משמעותי – צ'לסי חייבים לנצח הפעם. הם לא יכולים ללכת על בונקר. הא, עוד הבדל – סטארידג' וסטיבי לא שיחקו אז (אם כי הנדרסון יהיה חסר, אין ספק)
מקווה שרוג'רס למד את הלקח מהמשחק הקודם בין השתיים ולא יפקיר את מרכז המגרש

ק. 13 באפריל 2014

זאת נקודה שגם דיברתי עליה (בניחוס אומלל) שהיה 2:0. הבעיה היא שלא בטוח שתיקו יספיק לליברפול (אם סיטי מנצחים הכל) בהנחה הלא בטוחה בכלל שננצח את השאר.
בגלל זה יהיה חשוב להמנע מלעשות שטויות ולחטוף מוקדם, שמוריניו לא יתבנקר ויהיה חייב ליזום (ואז תיאורטית יהין לליברפול יותר שטחים)

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

לסיטי יש עוד שישה משחקים, מול ארבעה לנו, הם צריכים לשחק פעמיים באמצע שבוע, לשחק באברטון שנלחמת על ליגת האלופות ועכשיו הם כנראה איבדו את השחקן הכי חשוב שלהם עד סוף העונה. אני לא רואה סרט שבו הם מנצחים שישה משחקים ברציפות עד סוף העונה.
הקרב שלנו הפך עכשיו להיות נגד מוריניו, לדעתי

אבי גלברט 13 באפריל 2014

סטאריג' עם פציעת המסטרינג לך תדע איך יגמר למרות שהיום בעיקר הפריע ….הסיפור רחוק מלהיות גמור . שיטי לא ינצחו בגודיסון פארק אני מקווה וצלסקי תפסיד נקודות (אינשלה ) רק באנפילד .המשחק בפאלס לא פשוט כי הם צריכים לפגוש את כל הצמרת עדין ויהיו חייבים נקודות . מזל גדול שניוקאסל כבר חודש בגבס אבל משחק סיום זה משחק סיום לך תדע …

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

גמור זה בטח לא, אסור לחגוג עדיין. אבל הקבוצה מפוקסת מאוד. מקווה שמנוחה של שבוע לסטארידג' תספיק והוא יהיה מוכן נגד צ'לסי

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

הקרב שלנו נגד מוריניו
אבל (כמו שסטיבי אמר) אנחנו קודם צריכים לעבור את נוריץ'

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

הכוונה היא שהקרב שלנו על האליפות הוא מול צ'לסי. כמובן שאסור לאבד אף נקודה עד אז. דווקא תיקו איתם לא יהיה תוצאה כזאת רעה, לטעמי – כמו שאמרתי, אני לא חושב שסיטי ינצחו את כל המשחקים שלהם עד סוף העונה

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

בגדול אני מסכים.
רק מתקשה לשכנע את עצמי שסיטי אכן לא יפסידו עד סוף העונה

D! בארץ הקודש 13 באפריל 2014

הפוך גוטה הפוך.
השארתי את הראש מאחור היום.

ק. 13 באפריל 2014

נקווה גם שהחבר'ה של סימאונה יתישו את צלסי 3 או 4 ימים לפני

פורנו-הוליק 13 באפריל 2014

5 ימים

ק. 14 באפריל 2014

אז פחות משמעותי…

פורנוהוליק 13 באפריל 2014

המקום ה 4 והשתתפות בליגת האלופות הובטחו היום.
נותרו 4 משחקי גארבג׳ טיים לביום העונה.

פורנוהוליק 13 באפריל 2014

לסיום

זברה 13 באפריל 2014

מוריניו עוד יגרום לכם לרצות לחתוך את הוורידים

cookie-monster 14 באפריל 2014

חתום

אופיר 13 באפריל 2014

אריאל, בנוגע ל-"רוח קרב": אני מסכים איתך על רוב הדברים שאתה כותב על חשיבותה המופרזת של הפסיכולוגיה, אבל זה כבר סיפור אחר.
יש מאמנים שהשחקנים כל כך אוהבים שהם ימותו על המגרש בשבילם (מוריניו הוא כזה, רוג'רס מצטייר כשדרוג של מוריניו), ויש מאמנים שהשחקנים שמים עליהם ז' (מויס, עם הסגל השני הכי טוב באנגליה אחרי סיטי). בדיוק כמו שלך בוודאי היו מנהלים שגרמו לך להתאמץ כדי לרצות אותם וכאלה שעשית עבורם את המינימום ההכרחי (או פחות מזה).

אחת הטענות הקשות שלי נגד ונגר הוא שהוא מוטיבטור מחורבן, ושהשחקנים מרשים לעצמם תחתיו לאבד כדורים במרכז המגרש שלעולם לא היו מרשים לעצמם תחת מנג'ר עם שאיפות כלשהן להישגים.

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

הבעיות של ונגר במרכז המגרש לא קשורות למוטיבציה – אם שחקנים צריכים מאמן שיתן להם מוטיבציה לא לאבד כדורים במרכז המגרש אז הם בבעיה קשה.
הבעיה של ונגר זה שהוא לא מאמן את השחקנים שלו נכון ולא בוחר אותם נכון. קח שחקן רך ותן לו מוטיבציה עד מחר והוא לא יהפוך לקשוח. קח שחקן רך ותבהיר לו שאם הוא לא יורד לגליץ' הוא לא על המגרש – אז הוא יעשה גליץ'. ונגר פשוט לא דורש ולא מלמד את השחקנים שלו לעשות את זה. יותר גרוע, הוא לא בוחר אותם נכון.
העובדה היא שארסנל הגדולה היתה כשהיה לו מישהו קשוח כמו ויירה במרכז המגרש. היום אין לו את זה

אופיר 13 באפריל 2014

אז איך אתה מסביר את זה ששיחקו אצלו בו זמנית פברגאס, נסרי, ארשבין וואן פרסי והקבוצה לא זכתה בכלום? בחירות גרועות? מסכים איתך שהוא עלוב בהרבה אספקטים אחרים, אבל מוטיבציה בכדורגל היא המון, וכן – כל שחקן נוער יודע שאתה מת לפני שאתה מאבד כדור בחצי, אבל ההתרשלות שכיחה יותר כשלא אכפת לך (וכמובן – כשאתה לא משלם את מחיר הטעויות שלך).

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

לא הבנתי את השאלה. הסיבה שהקבוצה לא זכתה היא רכות גדולה במרכז המגרש, אין לי ויכוח על זה. אבל אני טוען שזה לא קשור למוטיבציה אלא לחוסר בשחקנים מתאימים. עובדה שכשוויירה היה שם לא היתה "בעית מוטיבציה", נכון?

אופיר 13 באפריל 2014

ויירה לא היה רק קשוח וחזק, הוא היה חתיכת כדורגלן מצוין. מיקל ארטטה או אוקסלייד צ'מברלין מוסרים פס ישר לרגליים של שחקן יריב לאו דוקא קשור לנחיתות פיזית. מסכים איתך שהוא מרכיב קבוצות מחורבנות (ובאופן כללי מנג'ר מחורבן). הטענה שלי היא שהוא איבד את הקסם שהיה לו, וששנים של הזנחה וליטוף של השחקנים שלו כשמה שהם צריכים זו סטירה, מביאות אותך לזה. הרפיסות שלו כבן אדם דבקה בקבוצה.

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

אוריאל דסקל שהוא גם עיתונאי מצוין וגם אוהד ארסנל כתב על זה פוסט לפני כמה שבועות – לארסנל יש אחלה שחקנים יצירתיים כמו צ'מברליין ואחרים, אבל חסר לה הווירה הזה במרכז. חסרה לה הקשיחות. וזה ההבדל בין ונגר לרוג'רס – הם לקחו שני שחקנים די דומים – צ'מברליין (שאני אישית מאוד אוהב) וסטרלינג והראשון הוא שחקן כנף מצוין והשני הוא שחקן כנף מצוין שגם נלחם על כל כדור. זה לא עניין של מוטיבציה, זה פשוט עניין של אימון נכון.

guss 13 באפריל 2014

אני יכול להבין איך למוטיבציה יש תפקיד בסיטואציות מסוימות- למשל בתוך משבר.
אבל נוטה להסכים עם גרייזס לגבי היום- 2 קבוצות של מקצוענים מהשורה הראשונה, הרבה מתוכם שחקני נבחרות, כולם רוצים להוכיח את עצמם, כולם רוצים לנצח ולזכות באליפות. אין כזה דבר "קבוצה אחת רצתה יותר", זאת קלישאה שלא מסבירה כלום. שחקני סיטי לא רוצים תארים? תהילה? שדרוג בחוזה? להחשב הטובים ביותר?
מה שכן, נוטים לא רק לבלבל בין קשיחות למוטיבציה, כמו שכתב בפוסט, אלא גם בין אפקטים פסיכולוגיים אחרים למוטיבציה- בטחון עצמי, נקודת שבירה, יכולת התמודדות עם לחץ.

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

אני מסכים שיש תפקיד למוטיבציה בתוך משבר או במצבים מסוימים אבל היכולת שלה לחפות על יכולת גרועה היא מוגבלת להחריד. רואים הרבה מאוד פעמים מאמן חדש שמגיע לקבוצה ופתאום יש מוטיבציה ואחרי כמה משחקים חוזרים לדברים הישנים. מאמן שמדבר איתי על מוטיבציה הוא לטעמי גונב דעת (ע"ע שייע פייגנבוים)

אופיר 13 באפריל 2014

בין סיטי לליברפול היום מוטיבציה לא שיחקה תפקיד, אני חושב שזה ברור לכל בר דעת.

משה אהרון 13 באפריל 2014

רוח קרב הוא מושג ששאול מעולם הצבא/מלחמה. נחישות, וחתירה למגע הם סממנים שמראים על רוח קרב גבוהה.
יכול להיות שלא נכון לשאול מושגים של מלחמה לתוך הספורט, אבל כל עוד המושגים הללו הם חלק משפת הספורט אז התיאור של הקשיחות, האגרסיביות והנחישות להגיע ראשון לכל כדור ולא לפחד לעשות תאקלים הם תכונות שמראות על רוח "לחימה" למה לחימה? כי להגיע לכדור ראשון זה מאבק, לגלוש לתאקל זה מאבק. והמאבק הספורטיבי הוא מה שנותן את קו הדמיון ללחימה.

אריאל גרייזס 13 באפריל 2014

אני חושב שזה חלק מטכניקה של שחקן, בדיוק כמו יכולת לתת פאס כמו שצריך או להעביר שחקן. עובדה שאפשר ללמד את זה ורואים שחקנים בליברפול שמשתנים ועושים את זה הרבה יותר. אתה חושב שקוטיניו היה יותר חדור רוח קרב היום מאשר לפני שלושה חודשים? אני חושב שלא. אני חושב שרוג'רס לימד אותו את זה והבהיר לו שזה מה שהוא מצפה משחקן. כשמתאמנים על זה, גם משתפרים בזה.

אדם 13 באפריל 2014

אני מסכים עם אריאל שזה יותר כמו טכניקה אבל גם במקרה הזה, הלמידה היא מוגבלת. יש אופי לאנשים, לשחקנים. החוכמה היא לבחור את האופי המתאים לך. לא משנה כמה תאמן את רונאלדו, הוא לא יכנס לתאקלים כמו סטרלינג, זה לא באופי שלו. לעומתו, את רוני אתה לא צריך לאמן שניה בשביל שיעשה את הדברים האלה. זה חלק מהנתונים איתם שחקן מגיע, לפחות הפוטנציאל שלהם.
עם זאת, בדרך כלל שחקנים של קבוצות קטנות קשוחים יותר ואז שאלה מעניינת היא האם זה בגלל האופי שמתאים לקבוצות האלה או שיש אלמנט של "חלש" שמוציא מאנשים יותר.
נקודה אחרונה היא שבהחלט יתכן שקוטיניו היה יותר חדור מוטיבציה היום, מאוד יתכן שהחלק באופי שלו שמבטא אגרסיביות קשור מאוד לסיטואציה ובמשחק העונה הוא בא הרבה יותר לידי ביטוי, אתה לא יכול לבטל את האפשרות הזו בהנף יד.

משה אהרון 14 באפריל 2014

בניון וברקוביץ' הם דוגמה טובה בהקשר הזה. שניהם, לא כאלו שידועים בתמורתם להגנה, תיארו שההערכה אליהם התחילה להגיע כשהם ירדו לגליצ'ים, שם התחילו למחוא להם כפיים ולהריע להם. זה הראה שהם נותנים מוכנים להיאבק על כל כדור. זה קשור גם לתרבות האנגלית ואיך שהיא תופסת כדורגל כנראה.
אני חושב שיש כאן שני תחומים שבאים לידי ביטוי. תכונות ויסודות. בתכונות אתה תמצא את ההקרבה, הנחישות, הלכידות של הקבוצה, הריצה לכל כדור ולכל מי שמחזיק בו, האגרסיביות. בצד זה יש את היסודות. הירידה לטאקל, המסירה המדוייקת, התיאום, הטקטיקה, הטכניקה, הכושר, המשמעת.
תבוא עם כל התכונות ועם מעט יסודות אתה תמצא את עצמך שוטף את המגרש ב-10 הדקות הראשונות ואחרי זה מאבד את הידיים והרגליים. תבוא עם כל היסודות ומעט תכונות, אתה כנראה לא תגיע ראשון לכדור. ואגב רונאלדו, אני דווקא שם לב שהוא תמיד עושה הכל כדי להגיע ראשון לכדור. שווה לבדוק את ממוצע הקילומטרים שהוא עושה פר משחק אני בטוח שהוא מהגבוהים בקבוצה.
אגב, גם את שתי הקטגוריות האלו שאלתי מעולם הצבא (זה מה שקורה אחרי חודש מילואים…), כשהמח"ט תיאר לנו איך למדוד את המקצועיות שלנו כפלוגה/גדוד.

no propaganda 14 באפריל 2014

אני דווקא חושב שהוא יחזור לעצלנות הרגילה שלו כבר במשחק הבא.

תני 13 באפריל 2014

אוףףףףףף זה היה לי קשה.
כל כך רוצה לראות את סטיבי לוקל אליפות. איזו קלאסה הוא.

מאור 13 באפריל 2014

אני זוכר שבפוסט סיכום שלך של הסיבוב הראשון אמרתי שליברפול בפיגור 6 נקודות אומנם, אבל עם הגרלה אכזרית ששלחה אותה למשחקי חוץ מול כל קבוצות הצמרת (מלבד יונייטד).
בסיבוב השני אירחנו את כולן וכרגע המאזן שלנו מולן מושלם. הבעיה שנשאר את מוריניו, ועם כל הכבוד לסיטי, ממנו אני הכי חושש.
ג'רארד ורוג'רס סיכמו את זה נכון- נשארו 4 גמרי גביע. צריך לעלות לכל אחד מהם בנחישות שתואמת משחק על אליפות. אני חושב שגם 10 נקודות יספיקו, אבל את זה נדע רק אחרי המשחקים החסרים של סיטי ובעיקר המשחק שלהם בגודיסוו פארק.

לגבי המשחק הזה- רוג'רס עשה בית ספר לפלגריני בחצי הראשון, אבל הגיב מאוחר מדי למהלכים שלו בחצי השני. לטעמי, אלן היה צריך להכנס כבר במחצית. ראו בדקות האחרונות של החצי הראשון שליברפול מאבדת שליטה במגרש, וסטארידג' עם משחק מזעזע, היה צריך לקבל יותר מנוחה.
קוטיניו- איש המשחק. לא רק הגול, לא רק ההגנה, גם הטאץ' המדהים במסירה. גם סטרלינג היה נפלא וכמובן- שקרטל, שהיה רגל וחצי בנאפולי והפך לבלם המוביל שלנו העונה.
בצד השלילי- גלן ג'ונסון זה לא שחקן כדורגל. ופלאנגן בשמאל הרבה פחות איכותי מאשר בימין.

לסיכום- אני אוהד של ליברפול מהאליפות האחרונה. היו עונות מדהימות של כדורגל איכותי, היתה עונת שלושת הגביעים, היה את נס איסטנבול, אבל אף פעם לא הגענו כל כך קרוב כנגד כל הסיכויים. אני זוכר שבכל הימורי תחילת העונה ליברפול הייתה מיועדת למקומות 6-8. הנצחון הזה מראה שלא בכדי ליברפול איפה שהיא נמצאת. היא קבוצה איכותית, אחת מהשלוש הטובות באנגליה היום, ועם המאמן הזה, החלוצים האלו, הצעירים הנפלאים שרק יתפתחו בעתיד, יש סיכוי להחזיר את הימים היפים שאוהדים כמוני לצערי לא זכו לראות.
אז ג'רארד- אחד השחקנים הגדולים והספורטאים הגדולים בהיסטוריה לא הזיל דמעה לבד בסוף המשחק הזה. הלוואי ונזיל יחד איתו את הדמעות האלה גם בסוף העונה. יאללה ליברפול!

מאור 13 באפריל 2014

ועוד דבר קטן- גם אתלטיקו מתקדמת לאליפות בספרד. הלוואי ויהיה פה דאבל אדום. בעידן של תקציבי ענק וחוסר שיוויוניות מצד שתי הגדולות בספרד, בעידן של שייחים ואוליגרכים, כיף לראות קבוצות שבאות מלמטה, עם תקציב קטן משמעותית מהיריבות שלהן ונאבקות עד הסוף. זה קצת מחזיר את הרומנטיקה לכדורגל.

צור שפי 14 באפריל 2014

+1למאור ולכל האחרים שכתבוכמוהו בפוסטים שונים. שתי אליפויות אדומות,הכי רומנטי שיש. חבל רק שבאר שבע נשארה מאחור…

סימנטוב 14 באפריל 2014

ניצחון מרגש היום לאחר טקס וזיכרון כואב לאסון. טוב מיציתם את מכלול הרגשות ליום אחד
נדמה לי שקרוב משפחה של ג'רארד היה ההרוגים, נכון?

באבא ימים 14 באפריל 2014

בן דוד שלו. הצעיר בהרוגי הילסבורו.

משה 14 באפריל 2014

היו פה הרבה תגובות על קשיחות ואני חייב לציין את פלאנגן. הילד קשוח בצורה לא תאומן. לפעמים הוא מגזים בכניסות שלו אבל בד"כ הוא מתנהל כמו ויני ג'ונס שכלוא בגוף של צ'רלי בראון.

עופר (השני) 14 באפריל 2014

מסכים לחלוטין. יצא לי לראות את ה-20 דקות הראשונות (אחרי זה הסטרימר נדפק לגמרי), השחקנים שלנו נכנסו בהם ללא רחם, באגריסיביות נכונה והוציאו מהשחקנים החלשים של הסיטי כדורים מתוך הרגל.
שאלה למגיבים: פעם הכדורגל האנגלי היה אגרסיבי יותר, האם הכניסה של כ"כ הרבה זרים (ובמיוחד ספרדים) הורידה את רמת האגרסיביות. ממה שראיתי הסיטי פחדו ליצור מגע.

נ.ב- השער של סטרלינג הוא התעללות :)

cookie-monster 14 באפריל 2014

השער של סטרלינג זה משהו כמו מהזיה. מילולית. אני ממש הסתכלתי בו ולא האמנתי שמה שראיתי עכשיו קרה.

סימנטוב 14 באפריל 2014

הקהל באינפילד, איזה אווירה, אני מרגיש כמו אתאיסט שעובר ליד בית כנסת שפתאום בא לו להיכנס (הסירו דאגה אני לא הולך להיות אדם מאמין).

אוהד 14 באפריל 2014

נוסעים לליברפול נגד צ'לסי עם אמונה בלב

cookie-monster 15 באפריל 2014

ועובר יום ועוד יום. וקוראים באנטרנט וענין משחק הלחץ מתגבר לו.
אויבנו לצמרת (מאמנים, שחקנים, אוהדים) – מנסים להפיל את ה"לחץ" על ליברפול. וזה יתגבר ככל שאנחנו לוחצים על המקום הראשון. כמובן.
אבל צמעו! הוא לא עלינו! אנחנו עדיין אנדרדוג במרוץ הזה. זה שהטבלה נראת כמו שהיא לא אומר שלא.
כמו שאומרים ברחוב….
יאללה יאללה….

D! 17 באפריל 2014

תוצאה מדהימה עבורנו.
יום ראשון גמר גביע ליגת כל העולם. חייבים לטרוף את המגרש.

D! 20 באפריל 2014

אריאל,
המייל שלך למופיע פה לא מעודכן/לא חי.

אני בדרך להרצליה

שיהיה מוחץ

D! 20 באפריל 2014

* שמופיע פה

Comments closed