(קצת) מקנא

לא מתחבר לשמחה של אוהדי מכבי אבל גם לא לעצב של השונאים

אני קצת מקנא באוהדי מכבי תל אביב.

ישבתי אתמול לראות את הגמר של היורוליג.

שאלו אותי חברים – מה פתאום אתה רואה את המשחק, הרי אמרת שאתה אפאטי כלפי מכבי? וזה נכון, אני אפאטי, אבל אני גם אוהב ספורט וגם אם מכבי לא היו מופיעים בגמר הזה, הייתי רואה אותו (מה שלא בטוח שאפשר להגיד על מרבית אוהדי מכבי, דרך אגב).

אז ראיתי אותו. ונהניתי. אחרי רבע ראשון גרוע למדי שבו בעיקר דיברו העצבים, התפתח משחק מצוין שלמרבה הצער לא נגמר בדרך שבה הוא היה אמור – באזר ביטר – אלא בהארכה שהיתה סוג של אנטי-קליימקס למשחק כולו.

אבל היה משחק טוב והוא העביר לי ערב בסבבה.

ולמרות שניסיתי, כל אותו ערב לא הצלחתי לפתח ולו רגש אחד קטן כלפי המשחק או המשתתפות בו.

כלום.

היו תקופות שאהבתי מאוד את מכבי אבל היום הם לא עושים לי כלום.

אני מסתכל על אוהדי מכבי וטיפה מקנא בהם שהם מצליחים להתרגש מהקבוצה הזאת. מגיע להם. זאת קבוצה מרגשת, גם אם היא לא מוכשרת מדי.

אבל אני לא מסוגל.

דקה לסיום ההארכה פתאום הוואטס אפ המשפחתי התעורר כששתי האחיות שלי התחילו לשלוח הודעות בנוסח "הגביע הוא שלנו".

עכשיו, עם כל הכבוד לאחיות שלי, אני מתקשה להאמין שהן יידעו להבדיל בין רייס לסופו.

ואני מתקשה להבין איך אפשר להיות אוהד של קבוצה שהאחיות שלי, שוב – עם כל הכבוד, חוגגות ניצחון שלה.

ניסיתי להיזכר בימים האחרונים מה באמת גרם לי להפסיק לאהוד את מכבי והגעתי למסקנה שזה בדיוק זה.

תראו, אפשר להתווכח עד מחר האם יש כזה דבר בכלל אוהד אמיתי ומה המשמעות שלו, אבל אני יודע מה הוא בעיניי אוהד.

אוהד צריך להכיר את השחקנים בקבוצה שלו. הוא צריך להכיר ברמה בסיסית לפחות את ההיסטוריה של המועדון. יותר מזה, הוא צריך שלמועדון תהיה משמעות בשבילו. הוא צריך ללכת לישון מדוכא כשהקבוצה שלו מפסידה ולקום בבוקר של משחק כשהדבר הראשון שהוא חושב עליו זה – "היי, יש משחק היום בערב, יש סיבה לחיים שלי!"

וכשאני מסתכל על מה שקרה לפני 10-15 שנה אני זוכר שגיליתי שכל האנרגיה והאמוציה שהשקעתי במועדון הזה היו חסרי משמעות. שאני, שסבלתי את ההחלקה של ג'מצ'י וההפסדים למילאנו ולספליט, את השלשה של קטש וההפסדים לבולוניה – השמחה שלי היא בדיוק כמו של הבחורה ברחוב שהיום ראתה את מכבי בפעם הראשונה (במאמר מוסגר, בדרך לעבודה קלטתי למה יש בי בוז מוטמע כלפי חילונים שצמים ביום כיפור – הם אוהדי הצלחות של הקב"ה).

עכשיו, ברור לי שלא כל אוהדי מכבי הם כאלו. יש לי הרבה מאוד חברים טובים וטובים פחות שעוקבים אחרי הקבוצה מיום שנולדו וידעו להגיד בדיוק את החמישיה הפותחת במשחק רבע גמר לפני 10 שנים. ואני קצת באמת מקנא בהם כי באמת מגיע להם להיות שמחים.

אבל איך נגיד? בפארפזה על משפט ידוע – לא הייתי רוצה להיות חבר במועדון שמקבל את כולם אליו.

*

אני גם קצת מקנא בשונאי מכבי.

כמו שאמרתי, המשחק אתמול לא הוציא ממני הרבה רגש, חוץ מאשר שמחה בשביל דיוויד בלאט (וקצת שמחה לאיד לפיני גרשון, שצריך לראות איך בלאט התלמיד עבר את רבו).

היו תקופות ששנאתי את מכבי. זה היה בעיקר בתקופת השושלת של גרשון והשנאה הגיעה בעיקר בגללו. לא יכולתי לסבול (ועדיין אני לא יכול, אבל טיפה פחות) את השחצנות, הגזענות והפה הגדול של האיש הזה. בדיוק בגלל זה רציתי שמכבי תפסיד.

המכבי הזאת? שיהיה להם בכיף.

שלא תבינו לא נכון – אני מבין מצוין מאיפה שונאי מכבי מגיעים. אם הייתי אוהד של קבוצה אחרת בארץ, גם אני הייתי שונא את מכבי.

אני גם מבין מצוין שנאה ספורטיבית.

אני רק חושב שההתמכרות הזאת לשנאת מכבי – לא רק שהיא לא ממש יעילה (בסוף של הדברים, גם אם מכבי מפסידה – היא מנצחת, אז מה התוחלת של זה?) היא גם חסרת פואנטה. מרגישה לי חלולה משהו.

כמו שאמרתי, אני יודע מה היא שנאה ספורטיבית.

אני שמח כל פעם שמנצ'סטר יונייטד מפסידה. אני שמח מאוד כשהלייקרס עפים מהפלייאוף או היאנקיז חוטפים בראש.

אבל אני בחיים לא אגדיר את עצמי כשונא יונייטד, אלא כאוהד ליברפול. ולא כשונא לייקרס אלא כאוהד סלטיקס

כל השנאה הזאת למכבי נראית לי קצת מחוץ לקונטקס, אם היא לא באה בצמוד לאהדה אמיתית.

בדיוק כמו שאני שונא הגדרה לאומית כמה אני לא (מה זה יהודי? מה שהנאצים היו הורגים, למשל) כך אני חושב שהגדרה ספורטיבית כשונא מכבי היא טיפה, איך נגיד, פתאטית.

פסטיבל הכאב הזה כל פעם שמכבי זוכה במשהו, הוא משהו שאני לא ממש מתחבר אליו.

אם יש משהו שהשנה האחרונה של ליברפול לימדה אותי, זה בדיוק זה. כל ניצחון של ליברפול היה תענוג גדול פי עשר מכל הפסד של היונייטד.

אבל עם כל הפתטיות של השנאה הזאת, אני קצת מוצא את עצמי מקנא.

מקנא באנשים שמצליחים להפיק רגש מערב כמו אתמול.

בין אם זה רגש של שמחה או עצב.

אני עדיין אפאטי.

*

וחוץ מזה, מה זה הגביע המכוער הזה?

444085

לגיטימי
בהנחה שואן חאל

171 Comments

טל בן יהודה 19 במאי 2014

״היי, יש משחק היום בערב, יש סיבה לחיים שלי!"

פפפפפיייייווווווו… חשבתי שזה רק אני.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אתה והאחיות שלי..

יוני ג 19 במאי 2014

אני שמח על הזכייה של מכבי ת"א רק בשביל דיוויד בלאט, כפי שקיוויתי שיצליח גם בסט. פטרסבורג, בנטון ונבחרת רוסיה. זה קצת דומה ללהיות אוהד של ווסטהאם בתקווה להצלחתו של אייל ברקוביץ' בזמנו.

אלון 19 במאי 2014

מבין אותך מצוין ואני שמחתי בעיקר בשביל דיוויד בלאט(ודווין סמית' שהיה מעולה).
אבל צריך לקבל את זה שהמדינה הזאת רוצה לשמוח בכל תירוץ שיש לה, ואין הרבה תירוצים.
בעולם אופטימילי רק אוהדי מכבי אמיתיים חוגגים את האליפות הזאת ושאר העם מתרכז בהישגי נבחרות, מדליות אולימפיות ואליפויות עולם.

בפועל אין לנו אפילו קמצוץ של הצלחה באף ענף כדור פופולרי, והמדליות אולימפיות שלנו מגיעות מג'ודו ושייט(עם כל הכבוד הענק שלי לזה, לא משהו שיוציא לכיכר).
אז בשביל לשמוח, עם ישראל עוצם עיניים, מדמיין שהכחול צהוב זה כחול לבן, שרייס היקמן סמית' טיוס ובלו הם הכי ציונים שיכולים להיות, ופשוט חוגג, כי קבוצה מישראל עם מסורת אדירה אבל עם תקציב האולי עשירי באירופה עשתה את הלא יאומן ולקחה אליפות אירופה, וכיף לחגוג.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אני מבין את זה מצוין. אני פשוט לא מסוגל להתחבר לזה

אלון 19 במאי 2014

סתם מעניין אותי, נניח וזה היה נבחרת ישראל בכדורסל זוכה באליפות אירופה היית מקבל את זה?
כלומר אתה לא מתחבר לסיפור הזה בגלל העובדה זה מועדון וצריך אהדה אמיתית אליו כדי לשמוח ככה או שבכללי השמחה הספורטיבית מאנשים שלא בעניין של ספורט נראה לך מוזר.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

שאלה טובה. כשלימור לבנת קפצה על הפודיום עם גל פרידמן זה הגעיל אותי וכשכולם פתאום הפכו למבינים בשיט זה היה מגוחך בעיניי. ועדיין, זה היה מקובל בעיניי יותר, כי זאת שמחה על משהו שמייצג את המדינה והוא של המדינה. מכבי היא מועדון כדורסל שמייצג רק את עצמו ואת האוהדים שלו. להפוך לאוהד של משהו רק כי הוא מנצח זה די בזוי בעיניי. כשמדובר בנבחרת ישראל, אפשר להגיד שאתה תמיד אוהד שלה

גיא ד 19 במאי 2014

לאום ומדינה זה דבר מומצא, כאילו שיש הבדל ביני לבין יווני או פיליפיני חוץ מהעובדה שהוא נולד/ה שם ואני פה. מה לגטימי בזה?

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

גם הכסף שיש לך בבנק הוא מומצא לחלוטין, לפעמים הדברים הכי מומצאים הם הכי אמיתיים שיש. אנשים מחפשים לעצמם קבוצות להזדהות איתם. אם זה לאום, קבוצת ספורט או דת. זה צורך אנושי בסיסי

גיא ד 19 במאי 2014

צורך שמנוצל לטובת שליטה בהמונים ודחיית האחר, אבל אני קצת נסחף פה.
אתה צודק במה שאתה אומר פה. אני פשוט לא מרגיש את שזה נכון יותר להתחבר לקבוצה מסוימת יותר מלאחרת רק בגלל שהם נולדו באותה מדינה שבא נולדתי או גדלו לאותה דת. זה ממש סוג של מועדון שמקבל כל אחד.

משה 19 במאי 2014

אריאל, תודה.
פגעת בול בכל מה שאני מרגיש כל השנה.
לא משתגע. לא שונא. אדיש.

בני תבורי 19 במאי 2014

צריך שפעם אחת הפועל ת"א/ירושלים/גליל/חולון/אילת/הרצליה או כל מישהו אחר שיגיע ויביא גביע, כדי לבדוק את הטענות שמכבי היא הקבוצה של המדינה. בכל הנוגע לי אישית, גם בית"ר מוסררה, איחוד בני כפר תבור ודינמו מסחה היו מספקות לי את אותה מידת עונג אילו היו שם.

יניב פרנקו 19 במאי 2014

למה לחכות שזה יקרה?
בזכיה של הפועל ירושלים- מול אחת ריאל מדריד.
בשנה פנטסטית של הכדורסל הישראלי.
זה מה שהיה לפיני גרשון דאז מאמן מכבי.

"פה זה יורוליג, לא יול"ב קאפ או צ'מפיונס קאפ שמוכרים כרטיסים ב־20 דולר."

יניב פרנקו 19 במאי 2014

זה היה חשוב כי בנרטיב של מכבי רק מכבי רלוונטית.
וזה השיח.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

האמת היא שזה הנרטיב של פיני גרשון ובנרטיב הזה רק פיני גרשון רלוונטי. לצערי, הנרטיב הזה השתלט באותה תקופה על המועדון והיה אחת הסיבות למיאוס שלי (ושל עוד לא מעט אנשים) ממנו

טל בן יהודה 19 במאי 2014

לא כל כך מבין מה אתם מדברים.
זה היה נראטיב של איש אחד, אתם בוחרים להעצים אותו.

אני, אבא שלי, וחברים צהובים ישבנו מול הטלוויזיה ועודדנו את הפועל י-ם מול ריאל, ושמחנו מאד לראות את דורון שפר מניף גביע. כמונו עוד המון אוהדים צהובים. אפילו החגיגות בככר ספרא היו יפות בעיני.

מצטער שהרסתי לכם את "הנראטיב".

הציטוטים של פיני? אתם מייחסים לזה משקל כי זה מסתדר לכם עם השקפת עולמכם.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אתה בוחר להתעלם מהעובדה שלתקופה ארוכה פיני היה בשר מבשרו של המועדון. הוא יצג בדיוק את מה שהמועדון הזה היה באותה תקופה. כתבתי – פיני גרם לי לרצות שהמועדון שאהדתי במשך 25 שנה יפסיד.

יניב פרנקו 19 במאי 2014

איש אחד- לא בדיוק פקיד במועדון.
גרשון באותם ימים היה מלך המכבים.

טל בן יהודה 19 במאי 2014

מבין ומקבל לגמרי את "פיני גרם לי לרצות שהמועדון שאהדתי במשך 25 שנה יפסיד", באמת. אבל בכל זאת, כפי שניתן לראות גם היום, הוא קריקטורה. אמנם מאמן כדורסל ענק, אבל עדיין קריקטורה.

אני באמת סבור שנוח לכם להשליך את הציטוט הזה על המועדון כולו. זה בסדר… אבל ספורט זה בידור. לא צריך לקחת הכל יותר מדי ברצינות.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אמר זה שאוהד מועדון ששמעון מזרחי מנהל אותו..

טל בן יהודה 19 במאי 2014

אין לי קאמבק.
בעצם… יש לי.

ראית את זה?
https://twitter.com/eyalgil/status/468151531695403008

אוהד 19 במאי 2014

האמת תמונה מקסימה. משאיר את הבמה למי שבאמת חשוב פה המאמן והשחקנים.

איתמר 19 במאי 2014

עוד תמונה נוגעת ללב של הדון
https://mobile.twitter.com/yael_kobbie/status/468121122798444544/photo/1

אשר 19 במאי 2014

אריאל

פניני היה 'בשר מבשרו' של הפועל ירושלים ואז היללתם את ההתנהגות שלו… אז האדומים עודדו אותו ואהבו אותו…. פיני לא היה פחות דפוק כשלקח גביע ממכבי… הם יצגו (נכון, בעוצמה פחותה מהיום) את מועדון השונאים וכן התחברו אליהם…

אני לא 'מת' עליהם אבל יוצא לא פעם שבקבוצתך האהובה יש גורם משמעותי שלילי שאתה פחות מתחבר אליו, לרוב עבורי הם לא מעפילים על תחושת ההזדהות והאהבה לקבוצה.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

לא יודע מי זאת קבוצתי האהובה, כבר ציינתי שאני לא אוהד באמת אף קבוצה בארץ?

אסף .ג. 19 במאי 2014

טל זה טבעו של האדם,תמיד ניקח את מה שמסתדר לנו עם השקפת עולמנו ובאהדת קבוצת ספורט זה רק מחריף לרוב -:)

צהוב-כחול-לבן 19 במאי 2014

1+

דורפן 19 במאי 2014

עודדתם את הפועל ירושלים מול ריאל? מעולם לא שמעתי משהו יותר נוגע ללב.

טל בן יהודה 19 במאי 2014

גם אני חשבתי ככה…

כוכב עליון 19 במאי 2014

כלומר טל, ברגע ש 10 אלף אוהדים שרו "או מה זה יול"בקאפ", אתה שתקת?

טל בן יהודה 19 במאי 2014

ככה אתה מכיר אותי?

הקנטות בריאות ברוח הספורטיביות.

the bird 19 במאי 2014

חחחחח..לא הבנתי למה לשתוק?
אני גם עודדתי את שפר במשחק ההוא….
ואני גם שר מה זה יול"ב קאפ?

וכי למה זה סותר?
הרצון שקבוצה ישראלית תצליח באירופה,
לבין זה שמול ההישגים של מכבי זה מתגמד?

גיא ד 19 במאי 2014

למה עודדתם את הפועל? איכס!

(גם אני ממש לא אוהב ולא אהבתי את פיני)

אורן 19 במאי 2014

איש אחד שגרם ל10000 איש לשיר -מה זה יולב קאפ.כמובן שאתה לא שרת אבל השאר כן.

אזי 19 במאי 2014

יש דבר כזה שנאה ספורטיבית.
יש יריבות מאוד גדולה בין מכבי ושתי ההפועל. אולי לא שמת לב.
אז כן, כשאתה משתתף במפעל יותר גודל ויותר חשוב, אתה יכול לצחוק על מי שמשתתף במפעל פחות חשוב.
ההפך זה לא עובד.

אגב, בדיוק כמו שלא הבנתי איך אוהדי מכבי והפועל יכולים לצחוק על קמפיין ה 0-0-0 של מכבי חיפה, כשהם הקבוצה היחידה באותה עונה שהגיעה לשלב הבתים של הצ'מפיונס.

יניב פרנקו 19 במאי 2014

אין לי בעיה עם שנאה ספורטיבית.
יש לי בעיה עם מי שטוען שהיא לא לגיטימית וקיימת רק בצד אחד.

אוהדי מכבי חגגו את הגול של גרשון באותה מילנו לאורך תקופה.
אני מעדיף את זה ככה.

איתמר 19 במאי 2014

וכדאי להזכיר שהשלט ״מייצגים את הפועל ולא את ישראל״ נולד כאשר אוהדי הפועל חשו שהתקשורת מנסה להפוך את הפועל של המסע המופלא בגביע אופ״א ל״קבוצה של המדינה״.

צהוב-כחול-לבן 19 במאי 2014

למרות שבקרב הציבור הכללי זאת לא הייתה המציאות, אפילו לא קרוב.

איתמר 19 במאי 2014

אגב,גם במקרה של מכבי התקשורת לא משקפת את המציאות בקרב הציבור הכללי,אפילו לא קרוב.
שבעה מיליון ישראלים לא התעניינו כלל במשחק.

the bird 19 במאי 2014

צודק לחלוטין …
7 מיליון ישראלים לא….
כשסופרים ברוורס אולי
כולל אלו שלא נולדו עדיין

צהוב-כחול-לבן 19 במאי 2014

הלוואי וזה היה נכון.
מספיק ה- 1.1 מיליון הנותרים.

אבל יש פה סתירה. מצד אחד כל המדינה מכבי, טרמפיסטים וכו'.. מצד שני, זה לא מעניין אף אחד. תחליט.
(לא שאני באמת מחפש היגיון בשכנועים עצמיים).

אד הורטון 19 במאי 2014

זה נכון וזו גם התשובה לאריאל מלמעלה- בהחלט גם הפועל ת"א (הקבוצה היחידה שאני מייחל למפלתה בכל משחק, יותר בגלל אוהדיה ופחות בגללה עצמה) זכתה לקמפיין מטורף בזמן מה שמכונה "מסע הקסם". אני זוכר כותרות ראשיות במשחקיה הגדולים ואת המוני הטרמפיסטים מגיעים לסן סירו שממוקם כמדומני בעיר נידחת באיטליה שאינני זוכר כרגע את שמה.

no propaganda 19 במאי 2014

תיאור מדוייק!!

ארז (דא יונג) 19 במאי 2014

מזדהה איתך לחלוטין. גם אני הייתי אוהד ומנוי של מכבי בסוף שנות ה-90 וגם עבורי אותו חצי גמר בפיינל פור מול פאו של קטש היה המשחק האחרון בו הרגשתי כאוהד. בגמר – במועדון של היחידה שלי עם עשרות אנשים שהכירו לכל היותר שם של שני שחקנים בקבוצה – פשוט הפסקתי להרגיש.

לכן ראיתי אולי 2 משחקים של מכבי מאז. והתכוונתי לראות את הפיינל פור אבל פשוט הייתי מחוץ לבית וכשנזכרתי בחצי הגמר הוא גמר נגמר. ואז רציתי לקום לגמר, אבל בשעה 3 בבוקר לפני יום עבודה (למרות שאני קם בשעות כאלה לראות כדורגל) פשוט לא הצלחתי להוציא את עצמי מהמיטה בשביל זה.

רק שלי יש הרגשה של פספוס שלא ראיתי את המשחק וגם קצת שמחה בלב על הנצחון של מכבי (בגלל בלאט, בגלל התקשורת הנוראית בארץ שקטלה את מכבי ופיטרה את בלאט בנובמבר ובגלל האנדרדוגיות – זו שהייתי כ"כ רגיל אליה באירופה בימיי כאוהד)

ליבר 19 במאי 2014

כבר 21 שנה שיש לי מנוי לשער 11 וזו הייתה אחת העונות המרגשות שחוויתי. אני חושב שרק הניצחון בברסי משתווה למה שהיה אתמול (בתקופתי כמובן).

אחרי הניצחון הרמתי שני שוטים ורצתי לכיכר. השתוללתי והתפרעתי אבל שם זה נחת עלי שכולם טרמפיסטים. כאשר מנסים לשיר שירי עידוד שהם קצת יותר מסובכים מצהוב עולה ואף אחד לא מכיר את המילים זה קצת ביאס אותי ואז הבנתי:
מה איכפת לי???!!!
אם הקבוצה הזאת גורמת לכ"כ הרבה אושר לאנשים שלא קשורים לכלום אז מה איכפת לי?! אני אזכור את החוויות שלי מהעונה הזאת ואת החוויות שלי מהערב אתמול ושכל השאר יהנו גם הם. כמה סיבות לשמוח כבר יש לנו בימים אלו? (הכוונה כמובן לכל מי שלא אוהד מכבי כי לצהובים יש מספיק:)

אני משער שגם לחגיגות מפארק הירקון או בכיכר יגיעו אלפי מזדנבים אבל לי כבר לא איכפת מכלום!
אני מחכה בקוצר רוח למשחק הבית נגד אילת. שם עם כל האחים שלי לשער, אלו שסבלו איתי בשנים הקשות ובהפסדים הקשים, נחגוג ונעריך את חבורת הלוחמים הצהובה.

זה משנה 19 במאי 2014

טקסט מצוין.

Just Ran 19 במאי 2014

הפוך גוטה הפוך. אוהד שכל-כך מושפע מהיחסים של הקבוצה שלו עם אחרים הוא לא אוהד. הפסקת לאהוד קבוצה כי כל השאר התחילו עקב הצלחות? אתה אולי לא אוהד הצלחות, אבל יש לך מאפיינים אישיותיים זהים לחלוטין לכזה.
אני לא שמח שהקבוצה שאני אוהד סוחפת אחריה אנשים שלא אכפת להם ממנה ביום-יום, אבל אין בין זה לבין האמוציות שחשתי אתמול דבר וחצי-דבר.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

תודה שאתה אומר לי מי אני. אתה רוצה לספר לי על ימי חמישי בתור ילד, שכל מה שהיה חשוב בהם הוא מכבי או על זה שלמשל ויתרתי על הסקס הראשון בחיים שלי בשביל משחק של מכבי?
אני שמח בשביל החברים שלי שאוהדים את מכבי (לא בשבילך, שאתה מנסה להחליט בשביל אחרים מה טוב ומה לא), אני אישית איבדתי עניין בקבוצה הזאת כשכל העולם ואשתו סיפחו אותה אליהם. זה לא אוהד הצלחות, אם כבר להיפך

צהוב-כחול-לבן 19 במאי 2014

זה לא מובן.
אתה אוהד קבוצה כל החיים שלך ואז פתאום מפסיק רק בגלל שהמונים אחרים מתחילים לאהוד אותה גם? זה לא מסתדר לי, למה שתגדיר את האהדה שלך לקבוצה עפ"י איך ש*אחרים* מתייחסים אליה ורואים אותה?

לא סובל את זה שנדבקים למכבי, לא סובל את זה ששרים את ההמנון(גם כשהאוהדים האמיתיים בוחרים לשיר אותו). למכבי בסיס אוהדים אמיתיים ונאמנים מספיק גדול, לא צריך תגבור.
אבל זה לא מה שישנה את מידת האהדה שלי, בטח לא מה שיגרום לי להיות אדיש כלפי הקבוצה שלי.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

הסברתי את זה למטה יותר, אתה מוזמן לקרוא

יניב פרנקו 19 במאי 2014

אריאל ויתרת לגמרי על הסקס הראשון תמורת מכבי?
התחלת ישר בשני או ש…

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

:-)

צביקה 19 במאי 2014

טרמפיסטיות זו מחלה ישראלית נפוצה – עיין ערך עשרת אלפים ישראלים בסן סירו במשחק של הפועל נגד מילאן…

איתמר 19 במאי 2014

פחות ממיליון ישראלים צפו במשחק.
זה אומר ששבעה מיליון ישראלים לא התעניינו במשחק.
ובאשר לשנאה : אין בעולם אוהדים שחוו עשרות שנות שליטה רצופות של יריבה עירונית ולכן אי אפשר להשוות את אוהדי הפועל לאוהדים אחרים.
בעיני מופלאה העובדה שבשנים הארוכות שבהן מכבי באמת היתה קבוצה שיש לה מדינה,שנים של שטיפת מוח תקשורתית מהסוג שמתקיים רק במדינה כמו צפון קוריאה,עדיין היו ילדים שבחרו לא להצטרף לעדר הצהוב והעדיפו להיות חלק מקבוצת המיעוט האדומה,שההשתייכות אליה לא הניבה הצלחות ותארים ושיחות טלפון עם הנשיא וראש הממשלה.
אני מעריך שהעשור הקודם הביא לכך שמרבית אוהדי הפועל פיתחו אדישות מסוימת לזכיות של מכבי באירופה ועל כן מה שנתפס כפסטיבל היגון הוא למעשה פעולה אוטומטית ומלאכותית ומבוצע כדי לצאת ידי חובה.
אפילו התמונה של שמעון מזרחי מחטט באף לא עוררה התרגשות יוצאת דופן.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

תוריד מיליון וחצי ערבים, חצי מיליון חרדים בלי טלוויזיה, מיליון ילדים שהיו צריכים ללכת לישון ועוד איזה שניים-שלוש מיליון נשים שלא יתעניינו בספורט בחיים ותקבל רייטינג של כמעט 60-70% בקרב מי שיכול היה לצפות במשחק. אם היית הולך אתמול למדורת לג בעומר לא היית מוצא גבר אחד לרפואה שם.
זה, דרך אגב, גם הגדולה של מכבי – היא מצמידה למסך גם את אלו שלא אוהבים אותה

יניב פרנקו 19 במאי 2014

הרייטינג אתמול היה רייטינג של פרק בהאח הגדול- לא גמר אפילו.
הגדולה של מכבי היא לא בכמות הצופים שיורדת עם השנים- אלא ביכולת לבנות סיפור שמייצר רעש.

איתמר 19 במאי 2014

זו גם שאלה ראויה – מדוע לקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב יש אוהדים ערבים רבים ואילו קבוצת הכדורסל של מכבי,על אף עשרות שנים של הישגים ותארים,לא הצליחה לרכוש לעצמה אהדה במגזר הערבי ?

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אני לא חושב שיש בכלל עניין בכדורסל במגזר הערבי, בניגוד לכדורגל שהוא הספורט בהא הידיעה של המגזר הזה (ומספיק להסתובב בכפרים הערביים בתקופה של מונדיאל כדי להבין את זה). זה קשור שוב לעובדה שאוהדי מכבי לא כל כך אוהבים לקבל והיא שכדורסל הוא עוד ספורט בעולם ולא ממש מעניין את רוב אוהדי הספורט.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

דרך אגב, נקודה שלא מזכירים יותר מדי היא כמות האהדה שמכבי זוכה בקרב המגזר הדתי. הזכרתי את האחיות שלי ששייכות למגזר, זה נכון לגבי מרבית המגזר הדתי, שם מכבי היא לחלוטין קונצנזוס וביציעי מכבי אפשר לראות המון ילדים עם כיפות.
למה שם מכבי היא כזאת קונצנזוס (אם נשים בצד את הפועל ירושלים, שגם זוכה לאחוזי תמיכה יפים)? אני חושב שזה חלק מהרצון של הדתיים להשתלב בחברה הישראלית דרך מה שהם רואים כצירים המרכזיים של החברה הזאת. אם זה הצבא, שם דתיים מהווים אחוז עצום מהקרביים ומהמפקדים ואם זה מכבי.

איתמר 19 במאי 2014

לאנשים שמשתייכים לקבוצות מיעוט יש רצון טבעי להתחבר אל מי שנתפסים כמנצחים ולהסתפח אל קבוצת הרוב (בספורט,בפוליטיקה,בתרבות,בצבא).זה חשוב במיוחד אצל ילדים ובני נוער.
בהקשר של מכבי כדורסל יש גם את הנימה הציונית/לאומית שמסייעת לחיבור הזה עם הקהל הדתי.
להפועל תל אביב כדורסל יש אוהדים ערבים והקבוצה גם מקיימת פעילויות בישובים ערבים.
זה רק עניין של השקעה וזמן עד שהמגזר הערבי יתחיל להצמיח שחקני כדורסל איכותיים.

אד הורטון 19 במאי 2014

לא מדויק ומתאים יותר למתבונן מן החוץ ולא למי שגדל במגזר. הספורט הפופולארי באופן טבעי במגזר הוא הכדורסל כי הוא לא משוחק בשבת, כי הקהל "האשכנזי" של הכדורסל מקלל קצת פחות וגם ילד "טוב" יכול לשבת ביציע בלי להתקלקל, וכי יש לו תדמית יותר מהוגנת. כשמי שהיום הם השדרה המרכזית של הציונות הדתית גדלו מכבי היתה ההיצע היחיד עבורם ובדור הצעיר יותר כפי שכתבת גם הפועל- החל משנות ה-90.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

בגלל שאני גדלתי שם והייתי חלק מזה, אני חושב שאני יכול לטעון את זה. כן, כל מה שאמרת נכון ועדיין – הסיבה האמיתית לחיבור לדעתי למכבי היא שזה נותן תחושה של מרכז השבט, של להיות חלק מהשאר. אם נחזור לדוגמא של האחיות שלי – הן לא אוהבות ספורט ולא רואות ספורט, לא בשבת ולא בחמישי. הן בטח לא יושבות ביציעים. ועדיין, הן התחברו בצורה מיידית ל"לקחנו גביע". כי הן רואות את מכבי כסמל לאומי

the bird 19 במאי 2014

נכון שכחתי
אנחנו צפון קוריאה
עדר צהוב
כל מיני הגדרות ומוסכמות ששיכות
לאוהדי הפועל…אולי באמת היה כדאי שתנסו לגור שם קצת
כדי לקבל פרספקטיבה?
(אה זה לא פוליטיקלי קורקט או מקובל בשיח?)
לומר עדר צהוב או כל שטות אחרת זה מקובל יותר?

נו לא באמת זאת הייתה סתם עקיצה אתם גם ככה מחוסנים מהניצחונות…
פפפפפפחחחחחחחח

אוהד 19 במאי 2014

+1

אלעד 19 במאי 2014

פגעת בול עם האחיות שלך.
אחותי ארגנה אתמול ערב משפחתי עם בירה ופיצוחים, ולא הפסיקה להפציץ את הפייסבוק כל הערב. מיותר לציין ש-364 יום בשנה אין לה מושג מי נגד מי.
היא לא כל-כך הבינה כשרמזתי לה שאני לא מצטרף לשמחתה…

אגב, זה לא הגביע. זה פניני

אהד 19 במאי 2014

ממש קיוויתי שמישהו יכתוב את מה שכתבת, אז תודה. משקף מעולה את מה שהרגשתי. ברגיל, הייתי מעדיף שמכבי תזכה, אבל ככל שהדקות נקפו ויותר ויותר הודעות מאנשים שלא יודעים מה זה צעדים הגיעו, התחלתי לייחל שמכבי תפסיד רק כדי שהפלאפון ישתוק.
הכי גרוע היה כשחברה שלי (שהצטלמה פעם עם פארקר) התעצבנה עלי שאני לא מפרגן.. זאת שבכל פעם שאני רואה משחק של מכבי (כשהם משחקים נגד הפועל י-ם כמובן), דורשת שאני אעביר את הערוץ כי זה משעמם..

ג'וש 19 במאי 2014

הטקסט הכי גרוע שלך.
כמה שטויות :
-" (אוהד) הוא צריך ללכת לישון מדוכא כשהקבוצה שלו מפסידה". הא באמת? למה? מי קבע שזה קובע אהדה?
-"השמחה שלי היא בדיוק כמו של הבחורה ברחוב שהיום ראתה את מכבי בפעם הראשונה". אוהדי מכבי הם אוהדי "בית קפה", אוהדי הצלחות בלבד. אנשים רוצים להתחבר ולגעת בהצלחה. לטעמי הם אוהדים די גרועים אפילו. ועדיין, אהדת ספורט לא נתונה רק לחובבי הספורט הקבועים.
(המשפט הכי מפורסם מהסרט הדרום קוריאני המצוין '7 צעדים'- "תצחק ויצטרפו אליך, תהיה אומלל – ויברחו ממך")
-"מקנא באנשים שמצליחים להפיק רגש מערב כמו אתמול." זה משפט ממש עצוב. אז ממה אתה כן נהנה? מעוד סידרה בהוט/יס?

matipool 19 במאי 2014

הוא כתב בפוסט – מניצחונות של ליברפול . אין יותר מזה .

אבישי 19 במאי 2014

"לא הייתי רוצה להיות חבר במועדון שמקבל את כולם כמובן מאליו" – משפט מבריק!!!!

ואני מכיר אנשים שחגגו אתמול ולא ידעו למה ממשיכים לשחק עוד 5 דקות, אחרי שאמרו להם שמשחקים רק 40 דקות…

אזי 19 במאי 2014

אריאל, לא מפריע לך שאתה מגדיר את עצמך לפי מה שאחרים מגדירים או לא מגדירים את עצמם?

אני אוהד מכבי מגיל ילד, כמו שאומרים.
אבל כן, כשגל פרידמן לקח מדליה התחלתי להבין בגלישה, וכשזאבי התחרה על מדליה למדתי מה זה ווזארי.
כן התחלתי להתעניין בענפים האלה ביחד עם ההצלחות. אוהד הצלחות קלאסי.
אבל לא עניין אותי אם אני היחיד שמתעניין בזה או שכל העם ולימור לבנת מתעניינים בזה.
איזשהו טריגר קפץ, וזה פשוט התחיל לעניין אותי.

איך האחיות שלך אמורות להפריע לרגש שלך מול קבוצה?

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אני חושב שצריך להפריד בין שני סוגים. יש אוהדי הצלחות – כולנו בעצם כאלו. התחלתי לאהוד את ליברפול כשהם היו בטופ של העולם והתחלתי לאהוד את הפועל כפר סבא כשהם לקחו אליפות (מי ידע שזאת תהיה האחרונה). עם האנשים האלו אין לי בעיה.
הסוג השני זה טרמפיסטים. אנשים שהם לא אוהדים אלא קופצים על כל עגלה שיש ופתאום הופכים לאוהדים אבל איך שהקבוצה יורדת הם נעלמים.
למכבי, במיוחד בתחילת העשור הקודם, היו הרבה אוהדי הצלחות אבל היו הרבה יותר טרמפיסטים.
לטעמי, הקונספט של להיות אוהד של קבוצה זה להרגיש חלק ממשהו מיוחד. מקבוצת אנשים שמבינים אותך ואתה מבין אותם גם בלי לדבר ובלי שיש ביניכם איזה שהוא קשר. אם אני אומר לאוהד ליברפול מאוסטרליה על איאן ראש או על הגול של מייקל תומאס – שנינו יודעים על מה אנחנו מדברים. שנינו חווינו את הקאמבק באיסטנבול באותה צורה.
במקרה של מכבי, זה פשוט נעלם. עם כל כך הרבה טרמפיסטים, זה הופך את החוויה, לטעמי, של להיות אוהד, למשהו אחר לגמרי. למשהו לא מעניין. אני לא מסוגל לדבר עם אנשים שלא מבינים בספורט על ספורט. זה מטריף אותי.
אני לא מזלזל במי שממשיך להיות אוהד מכבי וזה בסדר גמור מבחינתי. אני גם שמח בשבילם, אנשים כמו אח שלי או אבא שלי שלא מפסידים משחק (לא בשביל האחיות שלי, אבל). אבל אני לא רוצה יותר להיות חלק מהם.

אזי 19 במאי 2014

אתה מבין שבעצם כל מה שצריך זה שכמה אנשים שלא מבינים בכדורגל ידברו איתך על ליברפול כדי שתפסיק לאהוד גם אותה?
אני מתפלל בשבילך שליברפול לא יקחו אליפות לעולם, כדי שתשאר לך קבוצה לאהוד.

ברור שאי אפשר לדבר עם אנשים שלא מבינים על ספורט.
אבא שלי צילצל אלי אחרי המשחק, שמחתי איתו קצת בטלפון, אבל לא באמת ניהלנו שיחה, כי ידעתי שהוא לא יבין כל ממה שאגיד. כנ"ל בוואטסאפ המשפחתי.
אפשר בקלות רבה לזהות מי אוהד ומי טרמפיסט. ועם האוהדים אני מנהל שיחות ארוחות (שרובן כוללות וריאציות שונות של "יא אללה").

כל הטרמפיסטים רק גורמים לי לתחשות גאווה.
הנה, כל האנשים האלה שלא יודעים כלום מהחיים שלהם יודעים היום כמה הקבוצה שלי הצליחה.
עכשיו אולי הם מבינים קצת למה אני מעביר חצי מהחיים שלי בלראות אנשים רודפים אחרי כדור.
הם לא שמחים כמוני והם יודעים את זה. הם יותר שמחים בשבילי מאשר שמחים בעצמם.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אתה יכול לשאול את בני תבורי שאמרתי לו כבר לפני כמה שנים שאין לי שום רצון להיות כמו מנצ'סטר יונייטד. אני גם יכול להגיד לך שהייתי תקופה די ארוכה אוהד ברצלונה, עוד בתחילת העשור הקודם, אבל בשנים האחרונות היא לא ממש מעניינת אותי בגלל כל הטרמפיסטים.
לשמחתי, אין סיכון שליברפול תהפוך לכזאת.

אזי 19 במאי 2014

נשמע לי מוזר שאוהד אמיתי, ואתה אוהד אמיתי, יכול להפסיק לאהוד קבוצה כי היא מצליחה כל כך עד כדי טרמפיסטים.
לאן אתה שואף בעצם? לתואר פעם ב20 שנה?
ללשחק טוב, אבל לא מספיק טוב כדי שיצטרפו טרמפיסטים?

אני מבין מה אתה אומר. אני רק לא מבין איך זה אפשרי…
לשכנע אחד את השני, לא נצליח.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

זה לא סתם טרמפיסטים. אם יש כמות מסוימת, זה בסדר ומקובל ואפילו רצוי – זה אומר שהקבוצה שלך מצליחה.
כשכל המדינה שמחה כביכול כי הקבוצה שלך מצליחה, זה לטעמי מעקר את השמחה הזאת. שותפות הגורל שיש לי כאוהד עם אוהדים אחרים הופכת להיות משהו חסר ערך. זה כאילו לקחו את האהדה שלי, משהו שאני מטפח וטורח עליו שנים רבות, למשהו כמעט חסר ערך.
בנוסף, אני חושב שמוטמע בי עמוק בפנים וזה לטעמי רגש שמוטמע בכל אוהד ספורט אמיתי, חיבה לאנדרדוג. אפשר להדחיק את החיבה הזאת (במקרה שלי, נניח, עם נבחרת ברזיל) כאשר הקבוצה שאתה אוהד היא אולי פייבוריטית אבל לא כזאת שמנצחת תמיד. במקרה של מכבי, הדיסוננס פשוט גדול מדי. יש משהו בי כאוהד ספורט שיוצא נגד קבוצה מהסוג הזה – אפילו אם זה נכון רק לגבי הארץ ולא לגבי אירופה. אם כולם אוהדים של הקבוצה, אני פשוט לא יכול להיות גם אוהד שלה. זה נגד כל עצם ועצם בגופי כאוהד ספורט

אוהד 19 במאי 2014

כל כך נכון!!!
לפני שלושה שבועות חזרתי מליברפול אחרי ההפסד לצלסי.
מולי ישב בחור מבנגלדש שגר בניו יורק. החיבור היה מיידי כי האהדה לליברפול אצל שנינו מוגדרת ומובנת.
אתמול ובכול הסופ"ש האחרון ספגתי עלבונות מאנשים שלא ידעו לזהות שני שחקנים ממכבי שלא לדבר על ריאל או צסקא וזה מעצבן.
מעצבן שאנשים שלא מתענינים בספורט בכלל פתאום מעיזים להעביר ביקורת איך לכל הרוחות אני לא מפרגן להם ( לא מוכן לכתוב את השם של המועדון… ). דרך אגב נראה לי תמוהה מצד טב"י ואחרים שהם אומרים שהם מפרגנים/יפרגנו לקבוצות אחרות אבל ניחה-זה חלק מהעניין שלהם.
דרך אגב במאמר מוסגר אציין כי האמרה "כל העולם נגדנו וכו'" שהם משתמשים נכונה דווקא עכשיו יותר משנות ה-60,70 אז כל העולם היה לטובתינו. עכשיו גם ארה"ב לא לצידנו..

יניב פרנקו 19 במאי 2014

גם טרמפיסטים זה בסדר. חלק מהעניין.
הבעיה שלי היא לא עם הטרמפיסט אלא אם זה שבוחר לנהל ויכוח עם אוהד אמיתי.

כל אחד מהמגיבים פה הוא אוהד שמבין בספורט והדיאלוג הוא חלק כייפי של העסק.

אבל כשאנשים שלא מבינים בכלל בספורט, לא מתעניינים, מתחילים להתנשא ספורטיבית ולהסביר לי מה היה אתמול זה כבר גדול עליי.

יש לנו קבוצת וואטאפ של ההנהלה שלנו – רוב האנשים שם לא מתעניינים בספורט ומהבוקר אני שומע שירים של האולטראס מאנשים שלא יזהו את דני פדרמן ברחוב.

matipool 19 במאי 2014

אריאל – לפעמים זה מדהים אותי כמה אנחנו דומים בהשקפות / תובנות / אהדה לאותן קבוצות ( למעט פוטבול ובייסבול שאני לא בעניין ) .
מזדהה עם כל מילה שלך בפוסט ובתגובות .

shohat 19 במאי 2014

דברי כפירה בדה באזר: למה צריכה להיות דרך אחת "לאהוד"? למה לשפוט – אחרים או את עצמנו – לגבי מה שלגיטימי או לא לגיטימי להתרגש ממנו? מה כבר לא בסדר בפשוט להתרגש, להתחבר למשהו שלא צפית, אולי גם למרות מידה של ציניות א-פריורית? זה נחות מ"אהדה אמיתית" של משכון השמחה והאושר שלך בגלל מחויבות בלתי-מותנית להתרגש, לשמוח ולשנוא?

החוויה שלי לגבי מכבי דומה לשלך: כילד בכיתי על הבזבוז הגדול במהלך של ליפין וג'מצ'י; עברתנ את שנות ה-90 בריטואל שבועי קבוע של צפייה להתעלות של קטשפר, שהתנפצה בפני ריגודו ונאומובסקי; התרגשתי יותר מכל בעונה הפנטסטית ההיא של שפר, מקדונלד, הנפלד והאפמן. ואז משהו אבד בהדרגה. גם בשנים הגדולות – שמהן עוד התלהבתי – ובודאי לאחר מכן, עם הקאסט המתחלף וההזדהות הנחלשת וגם הציניות של אדם שמתבגר. וזה כולה קבוצת כדורסל.

אבל זהו. שמשהו פתאום חזר. שסוף השבוע הזה של מכבי הוא משהו מעבר לכדורסל. לא בגלל ריטואל הנשיא וראש הממשלה שמצלצלים ל"פון-אופ" שלהם. לא בגלל ההמונים בכיכר והזקפה הלאומית. אלא בגלל הסיפור שהיה שם באולם. הצורה שבה זה התחבר. האמוציות והמומנטום שפתאום גבר. החוצפה הזו של טייריק רייס – איזה שחקן נהדר. הקפיצות של טיוס שפתאום מגיח למסך בדיוק כשצריך להציל. ההשטתחויות על הפרקט על כל כדור. הדבר החמקמק הזה שנקרא קבוצתיות – לא בתרגילים של כדורסל מסודר אלא בתחושה החודרת שאפשר.

ואז, כשבא האלי – הופ החצוף והנועז שתי דקות לתוך ההערכה – הרגשתי את זה. כאילו שוב היו שם דורון ואריאל והאפמן (הקבוצה ההיא), אך הפעם היו לידי אריאל ודורון (הקבוצה שלי – הקישור על אחריותכם, ומוכחש מראש). כן, וואלה התרגשתי. קפצתי. צעקתי. נתתי כיפים לבת שלי. מחוץ לכללי הפרוטוקול, חזרתי לרגע להיות אוהד מכבי, בלי נדר להישאר. זה לזכותה שח קבוצה מיוחדת, שהראתה את היפה שבספורט. שהרוויחה את ההתרגשות הזו בזכות, ולא בזכות הפרוטוקול.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אני לא שופט אף אחד. אני פשוט לא רוצה להיות חלק מקהל כזה, זה הכל.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

והאנשים שדיברתי עליהם, כמו האחיות שלי, הם לא אוהדים. יש הרבה דרכים להיות אוהד, אבל להיות שמח כשקבוצה כלשהי מנצחת, בלי שום זיקה לקבוצה הזאת, זה לא הגדרה של אוהד לטעמי

shohat 19 במאי 2014

אריאל, גם אני בתגובה הזו לא שופט. רק מציג פרספקטיבה אחרת. מספר על עצמי. אני התנתקתי מהצורך לאהוד קבוצה באשר היא (למרות העדפות רגשיות שאי אפשר כנראה לחלוטין להשתחרר מהן). לפעמים "זה הילד שבך קורא לך לחזור", מבחינתי. לא מחשיב את עצמי לאוהד.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אבל נחשון, אתה כן אוהד. אתה לא מגיע משום מקום. אתה אוהב ספורט ורואה ספורט, גם אם לא עוקב אחרי הקבוצה הזאת ביום יום. כשמישהו ששונא ספורט ולא עוקב בכלל פתאום חוגג את זה שהוא אלוף אירופה – בעיניי הוא לא אוהד

shohat 19 במאי 2014

כמו אוסיאן בולט בגמר האולימפי או שירת ההמונים באיצטדיון בהופעה של לאונרד כהן (רק הללויה, רק הפזמון). אך זה לא באמת צריך להפריע לאמת שלך.

אבי ח 19 במאי 2014

מנשק אותך בפה…:)

7even 19 במאי 2014

בתור אוהד אדום אני שמח בשביל אוהדי מכבי.
אליפות בישראל לא מרגשת אותם אלא מרגישה להם כמו אבן שנגולה מליבם והם מוחים את מצחם תוך כדי פליטת "שייייווו" אחד ארוך, כאילו – "איזה מזל שלקחנו אליפות" ולא "איזה כיף שלקחנו אליפות"

אתמול הם אשכרה שמחו…אחרי כמעט 10 שנים. אשכרה שמחה אמיתית ולא אבן שנגולה מליבם.

כמובן שכשאני אומר "שמחו" אני לא נמתכוון ל-95% מהם שלא יודעים איך מסמנים טיימאאוט למה מתחילים רבע בהוצאת חוץ.

רועי 19 במאי 2014

אין משהו שאני אוהב יותר מאוהד הפועל שיגיד לי מתי אני מאושר, מתי אני מתרגש ומתי השמחה שלי היא לגיטימית.

the bird 19 במאי 2014

מה קרה לך?
הם יודעים איך לשמוח …
הקול השפוי בישראל ,שכחת?

מה זה משנה תארים או הצלחות העיקר
"שהם יודעים לשמוח"
זה תמיד כייף לקרוא כאלו הודעות כשמכבי

מכניסה אצבע בעיניים שלהם עם הניצחנות שלה,
אין להם מה לעשות חוץ מלהיות מאותגרי שמחה

איתן 19 במאי 2014

קודם כל אני אוהד הפועל חיפה ותמיד ארצה שתנצח. ואחרי זה אני אוהד ספורט, ומפתח חיבה לקבוצות בעקבות חיבה לשחקנים או למאמן או לצורת המשחק, ולפעמים כדי לאזן קבוצה או שחקן שלטעמי מקופחים. מהסיבה הזאת רציתי שלברון יזכה בטבעת אחרי השחיטה הלא מוצדקת שהוא עבר, ושנתיים אחר כך רציתי שסן אנטוניו תיקח את הגמר כי אני מת על טוני פרקר ועל ג'ינובילי, ועל הדרך שבה הם משחקים.
וכשרואים את מכבי נאבקת השנה למרות מחסור בכישרון וכסף (יחסית לגדולות) זה הירואי, זה הספורט, לבוא קטן ולנצח. אז בארץ אני תמיד אהיה נגדם כי הם גוליית, ובאירופה אני בעדם, כי הם מפה, ואני מכיר אותם, וראנ טחיך הם נלחמים.
שונא (וגם מעריך) את מכבי כארגון אבל תמיד רוצה שהשחקנים האלה ינצחו, כי אני מכיר אותם ומגיע להם.

או להרגשה שהם מקופחים ואז חוש הצדק , ולפעמים מתחיל משחק באהדה לקבוצה אחת ומסיים באהדה לקבוצה השנייה.

יואב בורוביץ' 19 במאי 2014

אני נגד מכבי- אבל אני גם נגד כל קבוצה ישראלית אחרת (במידה פחותה ממכבי, למרות שכשזה מגיע לנבחרת ישראל- הנגדיות שלי לא פחותה).
אני גם כן נהנה מאוד לשנוא קבוצות ספורט- לא פחות מכפי שאני אוהד אחרות (כמובן שאני שונא הרבה יותר קב' מאשר אני אוהד/אוהב- בקבוצה השניה יש אולי רק את ליברפול ועוד כמה קב' מועטות שיש לי אליהן סימפטיה).
אני גם נהנה לשנוא פרסונות מסוימות מתחומים מסוימים- בעיקר בתקשורת הספורט האלקטרונית ובפוליטיקה.
בחיים האישיים שלי אני שונא מעט מאוד אנשים, אם בכלל. דווקא בחיים הפרטיים אני אוהב ובעיקר מחבב הרבה יותר אנשים מכפי שאני שונא (כאמור, אין כמעט כאלה).
מעניין איך בספורט, ובכלל בתחום הציבורי-כללי (פוליטיקיה, תרבות), אני כל כך שונא כל כך הרבה אנשים או גופים.
ועם כל השנאה שיש אצלי בתחום הספורט, אני יותר מהכל- אוהב ספורט ובעיקר מכור אליו.
מעניין (:

austaldo 19 במאי 2014

אני מבין אותך ולא מסכים איתך.

יש אנשים שהם שונים ממך וספורט לא מעסיק אותם יום יום. זכותם. ואז, מדי פעם כשיש אירוע כמו מכבי ת"א בגמר או ספורטאי ישראלי בגמר אולימפי או מונדיאל או סופרבול – אותם אנשים כן מגלים את הפינה אצלם שמתחברת לספורט, וגם זו זכותם. אתה רוצה לתת תעודות למי מותר להנות מאירועי ספורט ולמי לא? לבחורה ברחוב שלא מבינה כלום בכדורסל אסור להנות מהאירוע? לה אסור לשמוח?
אני יודע בדיוק על מה אתה מדבר. לי יצא כמה פעמים לזרוק משהו על מישהו ששאל אותי את השאלה "כמה עולה פירסומת?"
העיניין הוא שאנחנו, אוהדי הספורט ה"אמיתיים", אלה שלא ישנים בלילה בגלל הפסד חושבים שבגלל זה יש לנו איזו זכות יותר גדולה או משהו כזה ממישהו מזדמן שסתם נהנה מהחגיגה וזה לא ככה. like it or not אתה בכל מיקרה נימצא במועדון שמקבל את כולם.

[ ואגב, אני חילוני שצם ביום כיפור. ולא, אני לא מאמין שיש איזשהו אלוהים שיסלח לי על משהו]

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אני לא רוצה לתת לאף אחד תעודות. שכל אחד יעשה מה שטוב לו. באמת שאין לי בעיה שהאחיות שלי חוגגות אליפות אירופה. אני פשוט לא רוצה להיות חלק מזה, זה הכל

RAMI 19 במאי 2014

לי יש בעיה עם האחיות שלך. לי יש בעיה עם זה שאנשים שהקשר שלהם לספורט, לכדורסל ולמכבי בפרט לא קיים עפים על עצמם מאתמול בערב. זה מביך בעיני. הרשתות החברתיות זו ההמצאה הכי מזעזעת עבור האדם הממוצע כי היא מוציאה ממנו את כל חוסר הביטחון שלו והוא צועק כל חצי שעה בדרך זו או אחרת "תראו אותי, אני כאן", וכאשר יש "אירוע" עם קונצזוס הטמטום הזה רק הולך ומתעצם ומגיע לשיאים מביכים חדשים.
בנוסף, מתי כבר יגמר הקטע הפתאטי הזה של טלפון מביבי ופרס? לראות את וזה ולא להאמין. כאילו אנחנו חיים באיזה מערה. גרוע מזה היה לראות את הרב גלויברמן, אושיית כדורסל, מסתובב לו בין השחקנים.

שלומפר 19 במאי 2014

אני רק שאלה,

בתור שונא של מכבי אני מכיר בזה שאני לא אובייקטיבי, אבל אני מנסה לחפש איזה תהודה יש למשחק הזה באתרי ספורט מכובדים.

באתרים מארה"ב אין על מה לדבר. אבל גם באתרי ספורט אירופאים אין לזה שום איזכר בדף הבית.
המקום היחידי שמצאתי התייחסות זה בMARCA הספרדי שהוא אתר הבית של ריאל מדריד וגם זה מאד מהר הוחלף בכותרת של כדורגל.

האם אני טועה? כי אחרת אני לא מבין למה 50 אלף איש לא יוצאים לרחובות שלוקחים מדליה לג'ודו כי מבחינת אימפקט עולמי זה בערך אותו דבר.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

ממתי אתה מודד את עצמך מבחינת אימפקט עולמי? גם האמריקאים חגגו כשנבחרת הסופטבול שלהם לקחה אליפות עולם, כאילו זה איזה ספורט ענק. כל מדינה פרובינציאלית בפני עצמה.

אהד 19 במאי 2014

ובכל זאת, טיפה מודעות עצמית. הכדורסל באירופה גוסס ואם קבוצה כמו מכבי של השנה זוכה בגביע, זה בעיקר אומר דרשני מבחינת ראשי היורוליג.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

מבחינת ראשי היורוליג כן, אבל מבחינת אוהדי מכבי, למה שיהיה להם אכפת?

אד הורטון 19 במאי 2014

לא כי אולימפיאקוס של השנתיים שעברו זה כלום. הדרשני הגיע השנה.
(אגב, המסקנה היא סדרות סדרות וסדרות, גם ובעיקר אם המשמעות שלהם שמכבי שאכן לא ההבריקה השנה לא היתה אלופה עכשיו)

ג'וני 19 במאי 2014

אם 2 קבוצות ממדריד העפילו לגמר ליגת העלובות אז זה אומר שהכדורגל באירופה במצב אנוש.
זה כמו שמכבי והפועל ת"א ישחק בגמר היורוליג .

רועי 19 במאי 2014

50 אלף איש יוצאים לרחובות כדי שאתה תוכל לשוטט באתרי אינטרנט בחושך לבד ולחפש "לגיטימציה" כביכול לזה שהגביע הזה הוא לא השיג אדיר.

שלומפר 19 במאי 2014

אני בסה"כ טוען שגם מדליה אולימפית היא הישג אדיר וגם ההגעה של גלפנד לגמר אליפות העולם.

הסיבה, לכאורה, שהמדינה יוצאת מדעתה זה כאילו זה טורניר מכובד יותר/ אירוע ספורטיבי גדול יותר. מה שאני טוען שאולי זה אכן היה כך פעם אבל היום זה אירוע בטל בשישים. הגירו דה איטליה נגיד טופס הרבה יותר כותרות.

רועי 19 במאי 2014

באמת שאני מתקשה להבין מה הבעיה שלך.
יש מדינות שאנשים יוצאים לרחוב כשהמדינה זוכה באליפות העולם בקארלינג. למה זה אמור להזיז לי ?

שלומפר 19 במאי 2014

זהו שהם לא

רועי 19 במאי 2014

אתה קבעת. יפה.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

לדעתי זה אחד הדיונים הכי מטופשים שיש. זה בערך כמו הדיון האם יש כזה דבר היסטורית עם פלסטינאי או לא. יש פה עם שמגדיר את עצמו ככזה, מה זה משנה מה היה קודם? בדיוק באותה מידה, יש פה אוסף של אנשים שבטוחים שזה הדבר הכי חשוב בעולם, למה צריך לעניין אותם אם מישהו בשבדיה לא יודע שזה קיים בכלל?

רועי 19 במאי 2014

וזה עוד משהו בשבילך, כנראה שגם לחפש באינטרנט אתה לא יודע ממש טוב:
http://sites.one.co.il/General/Article.aspx?id=233807&t=38&siteid=10

the bird 19 במאי 2014

אל תפריע להם עם עובדות…
תן להם לאכול את הלב
ולנו לחייך (:

שלומפר 19 במאי 2014

אני מדבר על כותרת בעמוד הראשי של האתר ומשהו שהחזיק גם יותר משתי דקות.

אתה מוזמן לגשת לאתר יורוספורט ולמצוא את הציטוט המיוחס להם. אני מקווה שיש לך מעדר כי הוא קבור עמוק עמוק בתוך האתר

Amir A 19 במאי 2014

האחיות שלך זה קטן. שניה אחרי סיום המשחק קיבלתי שיחת טלפון טראנס-אטלנטית כשעל הקו החותנת, זו שבמילון אוקספורד תמונתה מופיעה תחת הערך "פולניות", מדווחת לי בקול חנוק "מכבי ניצחה ב-9 נקודות". בפעם האחרונה שהיא התעניינה בספורט כלשהו הצבע הפולני עוד הסתער עם סוסים על הטנקים הגרמניים.

Amir A 19 במאי 2014

* צבא כמובן

austaldo 19 במאי 2014

אתה יודע שהפולנים מאוד מתרגזים (ודי בצדק. התרומה של הפולנים במילחמת העולם השניה מאוד אנדרייטד) מהאגדה האורבנית הזו?

לא היתה שום הסתערות של סוסים פולנים על טנקים גרמנים במילחמת העולם השניה. הפולנים השתמשו ברוכבי סוסים להעברת הודעות, לא יותר.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אם אני זוכר נכון, דווקא הצרפתים שילבו טנקים ביחידות הפרשים שלהם.
נו, צרפתים

Amir A 19 במאי 2014

אתה צודק, למרות שמבחינת המיסמאץ' מה שהלך בקרב בקרוג'נטי לא היה רחוק מזה. מלבד זאת, כשמדובר בפולנים אז מצווה להרגיזם. תאמין לי, אני נשוי לאחת כזו כבר 20 שנה.

עוד אופיר אחד 19 במאי 2014

אריאל, אני איתך לגמרי. מכבי ת"א, כמו כל קבוצה, אמורה לייצג את אוהדי מכבי ת"א. אלה שאוהדים את הקבוצה בגלל מה שהיא מייצגת ולכן נמצאים איתה תמיד. אבל בכל פעם שהיא מצליחה, פתאום רוב ה"אוהדים" שלה אינם באמת אוהדי מכבי, הם פשוט אוהדים של ההצלחה. כמו שאבא שלי אומר, הם לא אוהדים קבוצה, הם אוהדים מקום – את המקום הראשון.

ופתאום, במקום להרגיש שאתה חלק מקבוצה של אנשים שמכבי חשובה להם, אתה מרגיש חלק מקבוצה של אנשים שמתלהבים רק ממי שמצליח וזוכה בתארים ויש לו דברים נוצצים כמו גביע. וזאת לא קבוצה שאוהד אמיתי רוצה להרגיש חלק ממנה.

matipool 19 במאי 2014

בדיוק !

באבא ימים 19 במאי 2014

אם חילונים שצמים ביום כיפור הם אוהדי הצלחות של הקב״ה האם זה אומר שחילונים שעושים ברית מילה הם אוהדי הצלחות של הקב״ה שמצטרפים ללה פאמיליה?

האוהד הצעיר 19 במאי 2014

הקשר למה שכתבת אבל עם תפיסה שונה, היום פורסם באתר של הפועל תל אביב שזהו יום קשה לאוהדים באדום מפני שאני צריכים "להסתכל על העדר שהולך לפני עגל הזהב, כשהם אומרים לנו לפרגן קצת", פרסום זה גרם להד לא קטן ולהדלקת הוויכוח (החמים דיו) על עקרונותיהם של הצבא האדום ביחס ליצוג מדינת ישראל, אבל בתור אוהד ספורט (שיקראו לי אוהד נפועל גם לא ממש מעניין אותי) שרק רוצה שיום אחד נוכל להסתכל בלבן של העיניים לענק הספרדי או לאוליגרך הרוסי בכל ספורט ולאו דווקא כשמדובר במכבי ת"א כדורסל, אני מאמין שמי שכתב את הפסקאות האלו מסתכל על הפריסה של אוהדי הספורט הקבוצתי בארץ מנקודת מבט חיצונית, נקודת מבט שמראה בבירור ש80% מ"אוהדי מכבי תל אביב" באשר הם (כדורגל כדורסל פטנג ועוד) לא צפו במשחק אחד של הקבוצה מהדשא/מהיציע, וגם אם כן חלקם הלא קטן ראה זאת בהנפות הגביע השונות, מה שבאמת מעצבן זה שאנחנו רואים פה צמיחה של "ברצלונה חדשה" קבוצה שבזכות העושר זוכה בגביעים ועל הדרך מחנכת דורות חדשים לאהוד אותה, בלי שום קשר לערכי המועדון, אין ספק שמועדון מכבי תל אביב בכל תחום שהוא עשה העונה הישגים מרשימים ואף היסטוריים, אבל בקשה לי אל אוהדי הצהבת, ששרים "אם אתה לא חלק מזה לעולם לא תבין", עשו עם עצמכם חשבון נפש, ממתי אתם חלק מזה?

the bird 19 במאי 2014

לא נמאס "לכם" (כל מי שמרגיש צורך להנמיך את השמחה היום)
לחפש מה "לא בסדר" באוהדיי מכבי או במכבי?
אם כל כך קשה לכם תסגרו את הטלויזייה.
ותדמיינו שריאל ניצחו או כל דבר
שמסתדר עם התיאורייה שלכם…
כי כשמכבי מפסידה זה יום חגכם אז תהנו בכייף שלכם,
גם אם זה מדומה…אנחנו לא נרגיש מקופחים.
רק תחסכו מאיתנו את הפסיכולגייה בגרוש שלכם

האוהד הצעיר 19 במאי 2014

אני מצטער, אני שמח שמכבי ניצחו, הם באמת עשו היסטוריה ומגיע להם את כל הכבוד בעולם וגם נתתי להם כבוד, אבל באמת שהתופעה הזו עוברת לפעמים גבולות שגורמות לי ולאנשים כמוני להעכיר את האווירה ובצדק, נמאס לי לראות אוהדי מכבי קופצים רק כשהיא לוקחת גביעים,איפה הייתם כשמקל עשה לכם בית ספר? איפה הייתם בעשר השנים שלפני ג׳ורדי קרוייף? ואיפה אתם עכשיו? מעודדים כמוני מול המסך או שרים את שני שירי האליפות שהם זוכרים, אני מכבד את ההיישג של מכבי תל אביב ושמחתי כשטייריס רייס קלע את שתי השלשות בהארכה שהביאו את הגביע שוב לתל אביב, אבל בבקשה, שלפחות 10% מהאוהדים ישארו לחזק את הקבוצה כשהיא תיפול, כי אז אני אוכל לשתוק

גיא ד 19 במאי 2014

כל מי שיגיב לך פה הוא מאלה שנשארים. אלה שלא בכלל לא יודעים על קיום האתר הזה…

לפי מיטב הבנתי אין לך כל טענה לאוהדי מכבי. לא מבין למה יש לך בעיה אם אלה שלא אוהדים שמחים גם כן. הם יישמחו גם כשאתם תקחו את היורוליג. איפה תקבור את עצמך אז?

the bird 19 במאי 2014

לך תספר לסבתא עם הגלגלים
שאתה אוהד מכבי …אעלק

גיא ד 19 במאי 2014

נשבע

שאלה 19 במאי 2014

משהו בבקשה יכול להסביר למה בפאול של ריאל, 45 ש' לסיום המועד החוקי, שעון ה- 24 נשאר על 14 שניות ולא התאפס חזרה ל- 24?
אני יודע שע"פ החוק החדש במידה ויש רגל – אם בוצע מתחת ל- 14 שנ' השעון מתאפס, ואם מעל 14 שנ' הוא לא. זה תופס גם כאשר מבוצע פאול?

האוהד הצעיר 19 במאי 2014

כן, זה תופס

Sp 19 במאי 2014

השעון ״מתאפס״ ל24 בשני מקרים בלבד. שינוי פוזישן ופגיעת הכדור בטבעת.
בשאר המקרים השעון נשאר על מקומו אם הוא מעל 14
אם מתחת ל14 מתאפס ל14 ברגל ופאול.

רוקט 88.2 19 במאי 2014

הסיפור על האחיות שלך הזכיר לי את הילדות שלי…
התחלתי לאהוב את הביטלס בתחילת שנות השמונים, כשהייתי בן 6-7. הורים שלי היו מאוד גלותיים וכמובן שלא התחברו לעניין הזה של הביטלס. בכל פעם שאבא שלי היה רואה במידל איסט טלוויז'ן כמה חבר'ה עם גיטרה, ישר הוא היה קורא לי ואומר "הנה החברים שלך". גם אם היה מדובר בלהקת קאנטרי ששרה שירים על ישו (זה רוב מה ששידרו בערוץ ההוא). מבחינתו, כל להקה שלא נראתה כמו הפלטרס, הייתה להקה שצריכה לעניין אותי.
מבחינת האחיות שלך, כל אירוע שקשור לספורט בחיים שלהם (ואין הרבה כאלה) צריך לדווח לאח שמבין בזה. אתה האיש במשפחה שאותו צריך להרשים בידע ספורטיבי.

וחוץ מזה, כתבת יפה וסחתיין על הסבלנות שלך. נדמה לי שקראתי לפחות 7-8 פעמים את ההסבר על זה שאתה פשוט לא רוצה להיות חלק מזה. בערך פי 2 פעמים נאלצתי לתת אותו בע"פ היום בעבודה.

אייל 19 במאי 2014

את האמת אני גם מקנא באוהדי הרכבת, זה נחמד לאהוד מישהו כי הוא מצליח, לקפוץ בשמחה ואז לשכוח מהם לגמרי, אחרי הרבה שנים בתוך הספורט אני חושב שדווקא שהקבוצה שלך למטה זה הכי "נעים", יש לך חלום שלפעמים נראה רחוק אבל אתה ממשיך איתו, אתה וקבוצת האנשים שמבינים אותך, מתפללים, מקווים, מאוכזבים, ביחד במן גוש קטן של אוהדים נגד העולם, אצלי זה היה "יחסית" עם ברצלונה שחונכתי לאהוד אותה עם רומאריו וסטוייצ'קוב, שהייתה מדהימה ב2021 (מקום רביעי אבל איזה מספרת של ריבאלדו)והגיע לשיא ב2006 שם בקאמפ נואו שוחק הכדורגל הכי יפה! בצורה הכי מושלמת ששוחק איי פעם בכדורגל (ואני עוד יותר שמח שהוא לא חזר כי זה נותן לך הרגשה שאתה היחידי שראית הרגשת את מה שהיה שם. אבל כבר כמה שנים אני מרגיש אני לא יכול להזדהות עם הקבוצה הזאת יותר כי ה"מועדון" שלי נהרס, אחרי השנים של פפ אני מרגיש שאין לי מול מי להיאבק, שאין יותר לאן לשאוף ובשבילי זה מספיק בשביל לעבור הלאה פשוט כי "לא צריכים אותי שם יותר".
אבל בהערה בצד, המשפט על יום כיפור היה כ"כ יפה וכ"כ נכון, לפי דעתי מסכם במשפט את הרצון של אנשים לקחת חלק במשהו גדול מהם בדיוק כמו אוהדי ספורט למיניהם, נקרעתי מצחוק אז מלא תודה

עמית 19 במאי 2014

כמה שאני מבין אותך.
אני זוכר כשהייתי ילד המדינה הייתה נעצרת בכל יום חמישי.
אני זוכר שאפילו לא ידעתי איזה קבוצות משחקות בליגה שלנו אבל ביום חמישי כל המשפחה הייתה מתאספת לראות את מכבי.

עם השנים למדתי להבין שיש פה ליגה עם עוד קבוצות ובמקביל האהבה שלי למכבי התחילה לרדת. בשנות ה90 עוד התחברתי קצת מחדש, לפחות באירופה(כן הייתי טרמפיסט)

אבל היום? היום זה פשוט לא מזיז לי. ראיתי אתמול את המשחק שמחתי בשביל מכבי אבל לא ש-מ-ח-ת-י.

חשבתי מה היה קורה אם הם היו מפסידים והגעתי למסקנה שכלום. ההרגשה שלי הייתה אותה הרגשה. במקסימום הייתי צריך לנחם את אשתי שהיא סוג של אוהד הצלחות, כלומר כן מבינה בכדורסל ואוהדת את מכבי אבל אין לה מושג מי השחקנים והיא רואה רק את המשחקים החשובים.

בכדורגל למשל המצב שונה. בכדורגל מכבי תל אביב יכולה לשחק נגד נבחרת צפון קוריאה ואני אעודד את הקוריאנים.

גיל 19 במאי 2014

אתה חוזר בתגובות שאתה לא רוצה להיות חלק מזה ולא ברור לי ממה בדיוק אתה מסתייג. יש צורות שונות של אהדות, כולל אוהדי הצלחות ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אף אחד לא ביקש ממך להיות שותף גורל לכל אותם אוהדים ויש רמות שונות של אהדה שיכולות לחיות בשלום אחת עם השנייה. שיהנו מהניצחון, מה איכפת לי אם אני לא כזה?

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

איפה ראית שאני מסתייג? אני רק מסביר למה אני כבר לא אוהד, זה הכל

גיל 19 במאי 2014

אתה כתבת שאתה לא רוצה להיות חלק מקהל כזה ויש כאן קצת יוהרה, כאילו אתה טוב מהם. באותה מידה הם יכולים לומר שהם לא מעוניינים בך. בשורה התחתונה כל אחד יכול לאהוד איך שבא לו.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

אני באמת טוב מהם, בהקשר של אהדת ספורט. ואין לי בעיה שיגידו שהם לא מעוניינים בי

גיל 19 במאי 2014

למה אתה טוב מהם? יש דרך אחת לאהוד?

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

לא, אין דרך אחת לאהוד. אבל הם לא אוהדים.

אביאל 19 במאי 2014

אריאל – אז אם נגיד ליברפול הופכת לברצלונה הבאה (מבחינת דעת הקהל) – גם שם יגמר הסיפור שלך ? ישר אחרי שיצוצו אוהדי ההצלחות ?

אל תשכח שהיא היתה בדיוק כזאת פעם וזו כנראה הסיבה שאתה אוהד אותה.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

כולי תקווה שזה לא יקרה, באמת. לא רק בגלל אהדת הצלחות אלא בעיקר כי הכיף העיקרי באהדת קבוצה ילך לאיבוד. אני רוצה להתרגש כשהקבוצה שלי מתחרה על אליפות, אני גם רוצה להיות עצוב כשהיא נכשלת. אני רואה את אוהדי ברצלונה, גם האמיתיים, שמחאו כפיים לאתלטיקו כשהיא ניצחה אותם, פשוט כי הם כבר לא כזה מתרגשים מאליפות או הפסד שלה – וממש לא רוצה להיות כמוהם. תן לי אליפות פעם בעשור והתמודדות על אליפות פעם בשלוש שנים ואני מסודר. באמת.

אביאל 19 במאי 2014

הבנתי. יש עוד דרך, בוא לצ׳לסי, בטח ובטח שמוריניו שם, בכל משחק אתה עולה ורוב אוהדי ההצלחות הופכים אוטומטית להיות נגדך בגלל שמוריניו הוא האנטי לכל אותם אוהדים ובטח שמדובר בצ׳לסי :D

או שפשוט ליברפול תעשה בונקר מול ברצלונהבאיירןכל קבוצה אטרקטיבית בפעם הבאה.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

:-) כן, גם זו שיטה

מנחם לס 19 במאי 2014

גרייזס, על מי אתה חושב שאתה עובד כאן?
אתה כותב "אז ראיתי אותו. ונהניתי.". אח"כ אתה כותב "היה ערב סבבה".
אני לא פלספן חכם כמו שאר הגולשים כאן, אז אגיד זאת פשוט: אל תזיין לנו את השכל. אתה קנאי מצוי. שנאת כל שנייה שמכבי הובילה בה, ובעיקת שניית הסיום.
היה עדיף לו אכלת אותה בשקט.

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

איזה אינטרס יש לי בדיוק לשקר, תגיד לי?

מנחם לס 19 במאי 2014

כי שונאים לא ממהרים להודות בהתבאסותם

אריאל גרייזס 19 במאי 2014

זה באמת אחת הקביעות הכי מטופשות ששמעתי. עוד אחד שמנסה לספר לי מי אני

אורן 19 במאי 2014

הכי מצחיק שהתגובות על אנשים שונאים יוצאים מהאנשים הכי שונאים.

אפי 19 במאי 2014

אריאל, מנחם לס = טרול

אנא הימנע מהאכלתו

גיא ד 19 במאי 2014

אם זה באמת מנחם לס, הוא בכלל לא טרול.

אפי 19 במאי 2014

אז זהו, שזה (כנראה) באמת מנחם לס.

וכן, הוא קצת טרול…

אריק האדום 19 במאי 2014

אל תקנא. קשה לקום ביום כזה. ושכהוא מתחבר לעונה הזו, של שליטה צהובה בכל הענפים (אפילו כדוריד…) זה אפילו יותר נורא. בתור אוהד יונייטד בדרך כלל אני מתנחם מעבר לים. אבל אתה יודע לא פחות טוב ממני מה קרה מעבר לים השנה.
אז קשה לנו. ואל תקנא בנו. אבל אנחנו נקום גם מזה. ננצח דרבי פה, דרבי שם. ניקח אליפות בכדורגל פעם בעשור (למרות שכרגע זה נשמע מופרך, אבל חזרנו מתהומות עמוקים יותר) ואנחנו נשרוד.
מי שצריך לקנא בו אלו אוהדי מכבי כההי החושים, שרק גביע כזה שהם אנדרדוג מובהק ועם אוסף של עגלות ומאמן אדיר מוציא מהם טיפת רגש, רק טיפה. שבוע הבא חוזרים לדרוס בליגה. אפשר לחזור לנמנמם…

אוראל 19 במאי 2014

למה בשבוע הבא?
תיכף מתחילה הסדרה מול הקבוצה הזו, נו, איך קוראים לה, זו שהעיפה את הפועל למרות יתרון ביתיות…

אריק האדום 19 במאי 2014

בדיוק. רואה. ריקבון צהוב. אתם פשוט לא מסוגלים להינות כבר מרוב שאתם שבעים. שנה הבאה תספרו שוב כמה בלאט חרא מאמן וכמה השחקנים שלו נגרים.
כההי חושים

the bird 19 במאי 2014

אתה סתם זבלון אדום מאותגר שמחות שכמוך
אז תאכל את הלב בכפית,
ותאכיל את החברים שלך בשמחות הקטנות שלכם…
כמו לנצח את אילת פעם 1 בסדרה
וללכת להקיף את הגינה באוסישקין משמחה

איך זה מר רקבון אדום ?

אריק האדום 20 במאי 2014

צודק. סליחה. ריקבון זו מילה לא במקום.
יותר כמו עששת צהובה.

שימי 19 במאי 2014

וכמה מאותם "אוהדים" שהיו אתמול במילאנו ויצאו לכיכר יבואו לראות את אלופת אירופה ביום חמישי בהיכל?

אריק האדום 19 במאי 2014

האמת שאני מתבאס בשביל אוהדי מכבי ה"אמיתיים". פתאום הלאימו להם את גביע אירופה. כל מיני זבי חוטים ומרופדי כיסים הפכו להיות "צהובים".
האמת? בעצם למה לא… זה הקפיטליזים בשיאו. שיהיה להם לבריאות.

אד הורטון 19 במאי 2014

קרה לכם במילאנו ובצ'לסי ועמדתם בזה יפה.

אריק האדום 19 במאי 2014

בטח עמדנו בזה יפה. מאז אנחנו מזכירים לכל "פולש" שאנחנו מייצגים את הפועל ולא את ישראל. בשביל זה יש נבחרת. קחו את האהדה שלכם לקאפ-נואו ולאליאץ ארנה (מבחינתי גם ליד-אליהו).

אד הורטון 19 במאי 2014

אם אתה לא מבין שהם יחזרו בשנייה שתגיעו לכותרות העיתונים וליעד אטרקטיבי אז כל שנותר לי הוא לנחם אותך שמאחר ובטווח הנראה לעין תישארו מקסימום עם נסיעות לאלבניה ולרומניה הטרמפיסטים לא יהיו הבעיה שלכם.

צהוב-כחול-לבן 19 במאי 2014

תנוח דעתך, במהירות שזה בא זה גם הולך. השמחה על הגביע תשאר בלבם של האוהדים "האמיתיים" עוד הרבה הרבה זמן.

אריק האדום 20 במאי 2014

נחה. רגע…. לא אתמול לא יניח את דעתי עוד הרבה זמן

צהוב-כחול-לבן 20 במאי 2014

אז אתה רוצה להגיד שאחרי כל השכנועים העצמיים, התירוצים והססמאות, זה לא עוזר? אתה בכל זאת הולך לישון עם לב כואב? חבל על המאמץ…

קשקשן בקומקום 19 במאי 2014

מפתיע אותי שמה שגרם לך להפסיד להתרגש או לאהוד אותם זה הטרמפיסטים. אני הייתי שנים שרוף והפסקתי לאהוד אותם (יותר נכון, נעשיתי אדיש), משלל סיבות אחרות שכשהייתי יותר צעיר לא הזיזו לי והיום כשקצת התבגרתי (יש לקוות), אני לא יכול לסבול:
1. הנרגנות, חמיצות ותחושה שהכל מגיע להם
2. גועל הנפש שנקרא פיני גרשון
3. ההתממות, המוסר הכפול והגועל נפש הכללי בעניין המוקה, הבנק שלי מוני, הפרידה מנדב
4. חוסר התחרות, חוסר האתגר. לא יכול להיות שאתה לא באמת מתרגש מכלום חוץ מגביע אירופה. זה לא סביר
5. התחושה שהם לא באמת נהנים. הם נושמים לרוחה כשהם לא מפסידים, לא באמת נהנים

אריק האדום 20 במאי 2014

1. צודק
2. בוודאי שצודק
3. ממש צודק
4. לגמרי צודק
5. מסכים איתך. אתה צודק
6. כי חייבים לשנוא או לאהוב. ואני לא אוהב אותם…

דודי האדום 20 במאי 2014

אריאל,ראשית כל מילה בסלע,נהנה לקרוא אותך כל השנה ממש קלעת לדעתי.
גם אני בילדותי בכיתי במשחק נגד טרסר מילנו(אהדתי אז את מכבי כילד שלא ידע משהו אחר והיו לו מספר ישראלים בקבוצה שהוא יכול היה להזדהות איתם),אך די מהר,לדעתי קצת לפני איבוד האליפות מול הגליל,אני ממש מייחל להפסדים שלהם,וכן רציתי שיפסידו ביום ראשון.כמובן שאני מאד מעריך את בלאט ומברך אותו על ההישג,אך חוסר הזהות הישראלית,הדורסנות שהמועדון מייצג,וכמובן הניחוס הזה של "מכבי שלנו","שמחו את העם" 3 ימים ברצף כותרות ראשיות בעיתונים,מה התחלקתם על השכל?מה יקרה אם נעלה למונדיאל?יוציאו מוסף מיוחד?מדובר בספורט ה-5 בפופוליריות שלו באירופה,אנשים פשוט חיים את העבר.
יש מצב אריאל,שהבנתי נכון,שמלבד היותך אוהד של ליברפול,כמוני אתה גם אוהד הסלטיקס והפועל כפר סבא.אלא בדיוק 3 הקבוצות שלי.שלושתן זכו באליפויות בשנות ה-80.אולי זה מכאן.מעניין אם אתה גם אוהד של ארגנטינה.

אריאל גרייזס 20 במאי 2014

עד ארגנטינה!
אם כי כפר סבא זה ביזארי מספיק..

דודי האדום 20 במאי 2014

לגמרי,צריך dna מיוחד כדי לאהוד את השילוש הזה,משנות ה-80.מ82,כפר סבא לא זכתה באליפות,ליברפול מ90,ובוסטון עד 2008 סבלה מבצורת של 22 שנה.ארגנטינה מ86 בבצורת,לא פעם תהיתי האם אני הנאחס…

Matipool 20 במאי 2014

גם אני עם אותן 3 קבוצות + נבחרת אנגליה .

רפאל 20 במאי 2014

זה לא רע לקנא קצת לפעמים, לא משנה באיזו סיבה או נסיבות כרגע. נותן הזדמנות לחשוב מחוץ לקופסא ויוצא שמגיעים לתובנות מעניינות שאם רק נרצה יכולים לשנות אותנו לטובה.
וזו הרי הכי טוב שאנו יכולים לצפות לו, לא? : )

אריאל גרייזס 20 במאי 2014

לגמרי. קנאה היא אחת הסיבות שהעולם מתקדם

הקפטן 20 במאי 2014

אכלתם את הראש!

מדינה קטנה של 8 מיליון תושבים שלא התברכה בהרבה שיאים בספורט העולמי, תנו לאנשים קצת לשמוח גם אם הם לא אוהדי הקבוצה וגם אם הם לא יודעים מה זה אאוט ומה זה פיק אנד רול, למי אכפת?

אנחנו, האוהדים האמיתיים, נשמח בנצחונות ונתבאס מהפסדים, נגדוש את ההיכל ונישאר עד הסוף גם בתבוסות, זה לא סותר ולא פוגם.

להגדיר את האהדה שלך לקבוצה ביחס ישר לרמת האנדרדוגיות שלה וכמות האוהדים הקטנה שלה זו לוזריות טהורה.

צהוב-כחול-לבן 20 במאי 2014

מה שמצחיק זה שלפי תוכן התגובות בדה באזר, מכבי הקבוצה הכי שנואה ביקום. למצוא פה הודעה אחת עם מילה חיובית על מכבי זה נדיר. יש פה ריכוז עצום של אוהדי הפועל(או לפחות שונאי מכבי), במיוחד 2-3 שמספימים כל טור על הזכייה עם הססמאות הרגילות.

סותר לחלוטין את הכתוב בטור.

בקשר למשפט האחרון- כן, זה עניין של אופי אני מניח… יש כאלה שמגדירים את עצמם לפי אחרים.

רובי פאולר 20 במאי 2014

מה שהיה כיף עם יונייטד השנה זה לא לשמוח בהפסדים שלהם, אלא משלב מאוד מוקדם בעונה הם פשוט לא עניינו, וכאן האדישות אליהם וחוסר הרלוונטיות שלהם היו פי אלף יותר כיפיות מאשר לעקוב אחריהם…
לגבי מכבי אנחנו חולקים, כידוע…

תומאס 21 במאי 2014

בעקרון, אם אפשר להכליל ולכנס את כל אותם אלו המכונים "טרמפיסטים", הרי מדובר בלאומנים. לאו דווקא במובן שלילי, כי אם באופן אובייקטיבי לחלוטין. מבחינת אלו מכבי=ישראל. זכייה של מכבי=נצחון ישראלי. ומכאן השמחה. ומכאן האחיות צוהלות והחמות מתקשרת.(אצלי החמות פשוט עדכנה אותי כמה היא שמחה, ושהיא אפילו ראתה חלק מהמשחק – בעיקר את הסוף – ושאלה אם גם אצלי היו צעקות בבתים מסביב).
אלו אינם "אוהדי הצלחות" ואף לא "אוהדים טרמפיסטים". אלו אינם אוהדים כלל וכלל, ואין דבר המקשר בינהם לבין רעיון ספורטיבי כלשהו. אבל ישראל אלופת אירופה, ייפי קא ייה, מאדר פאקר!!!!!!!!
ועדיין, יאללה בכיף. שיהנו. רק שיעזבו אותי במנוחה ויתנו לי לחגוג.

Comments closed