יומן ברזיל (7) – עליה לרגל

פעם ראשונה במארקנה

אז בשנה אחת ביקרתי גם באנפילד וגם במארקנה.

אם כדורגל, כמו ששדרנים אוהבים להגיד, הוא דת – אז בהחלט אפשר לומר עליי שקיימתי את מצוות עליה לרגל.

מקומי בגן עדן מובטח.

בתכ'לס, זה מה שטוב בכדורגל. זה אולי דת, אבל החוקים שלו די גמישים.

אתה יכול להגיע לבית הכנסת שלו כל יום ראשון אבל אתה יכול להתפלל מהבית דרך הטלוויזיה (ואולי זה רעיון שכדאי לדתות ה"סטנדרטיות" לשאול מכדורגל).

אתה יכול לבחור את האל שאתה רוצה לאהוד.

המקדשים שלו מכילים מאמינים מכל הזרמים.

ואף אחד לא יוכל להגיד איך להתפלל. לדוגמא, דקה 75, המשחק זוחל לו וקהל המאמינים נעמד כולו על הרגליים ומתחיל לשרוק בוז. לאלים שלו!

עכשיו, זאת דת שלא אכפת לי להיות חבר בה!

*

אז איך המארקנה?

מדהים. כלומר, מדהים איך מקום כזה גדול, שמכיל כל כך הרבה צופים, מסוגל להיראות כל כך קומפקטי וביתי.

בניגוד לאיצטדיוני פוטבול אמריקאים, למשל, שמכילים כמות קהל בדומה לזו של המארקנה, הרי שבאיצטדיון הזה נדמה שאיפה שלא תשב תהיה קרוב לדשא. נדמה לי שמכל איצטדיוני הפוטבול שראיתי, הוא הכי מזכיר לי את ה"רוז בול" בלוס אנג'לס. פשוט קערה ענקית, בלי כמעט בוקסים יוקרתיים או הפרדה בין מפלסים. פשוט עוד ועוד כסאות.

איצטדיון פשוט מושלם לראות בו כדורגל, למרות גודלו העצום.

DSCN1539

מה שמעניין הוא, שבניגוד לאנפילד שבו ביקרתי השנה, במארקנה קשה להגיד שאתה חש את משק כנפי ההיסטוריה.

ברור שאם תרצה תוכל לדמיין את 200 אלף הצופים שנדחסו לאיצטדיון הזה לפני 64 שנים, אבל החידוש שנעשה לו לכבוד המשחקים נותנת לך תחושה מוזרה של איצטדיון מודרני לחלוטין, מרגע שאתה נכנס ליציעים.

הכסאות החדשים, הניקיון, העובדים האדיבים (בכל עמדת מכירה יש שלוש נשים – מוכרת, מחלקת רטבים ומתרגמת. כח אדם זה לא משהו שחסר לברזילאים) – הכל מרגיש כאילו פסעת לתוך איצטדיון פוטבול חדיש בדאלאס ולא לאחד שקיים כבר יותר מ-60 שנה.

בניגוד לאנפילד, או אפילו פנווי פארק שדווקא עבר חידוש משמעותי בשנים האחרונות אבל עדיין נשאר עם הכסאות הישנים, פה אתה לא יכולת כמעט לנחש שמדובר באיצטדיון ותיק שעבר עליו כל כך הרבה.

ועדיין, למרות שהוא לא מרגש כמו שחשבתי, אני כבר לא יכול לחכות לחזור לשם ביום רביעי.

*

והיה גם משחק כדורגל.

קשה להגיד שהוא התעלה לרמות גבוהות. בלגיה אמנם שלטה במשחק ברובו אבל קשה להגיד שסיכנה יותר מדי את השער, עד שהגיעו עשר הדקות האחרונות.

מהצד השני, הרוסים אכזבו עוד יותר ונדמה שפשוט חסר להם איזה שהוא שחקן שיוכל לעשות משהו בכוחות עצמו.

וזה, נדמה, מסקנה אחת שעולה מהמשחק הזה ומעוד הרבה משחקים אחרים במונדיאל הזה – אמנם יש נבחרות שמסוגלות להצליח בזכות הקבוצתיות שלהן – גרמניה, צרפת וגם הולנד במידה מסוימת, אבל אצל רובן, בלי שחקנים יצירתיים שמסוגלים לקחת את המשחק על עצמם – כמו שמסי עשה אתמול, ניימאר במשחק הראשון והאזארד בעשר הדקות האחרונות של המשחק היום – הרי שלא בטוח שתהיה מסוגל להצליח ברמה הגבוהה ביותר.

לנצח את ישראל בעזרת משחק קבוצתי זה יפה מאוד אבל ברמות הגבוהות אתה חייב שחקנים שוברי שיוויון. לבלגיה היה היום אחד כזה (וגם הוא הגיע רק לדקות האחרונות), לרוסים פשוט אין את זה.

עוד דבר שאפשר היה להבחין במשחק זה עד כמה שתי הקבוצות – במיוחד הרוסית, אבל לא רק – איטיות. יכול להיות שזאת היתה השעה המוקדמת שבתוספת השמש הקופחת (למרות שלא היה חם במיוחד היום, אבל זה עדיין 27 מעלות), אבל נדמה שהקבוצות פשוטה שיחקו בהילוך שני.

בלי מהירות היום, במיוחד עם מותו של הפוזשן פוטבול כמו שהוכרז רשמית במונדיאל הזה, קשה מאוד היום לנצח משחקים ברמות האלו.

*

ועכשיו, אם תסלחו לי, אני הולך לחגוג עם כמה בלגים שיכורים.

 

ליגת שוקי ההון - האם באמת טייקונים = ועדים?
יומן אליפות בלגיה (3) 10 דקות של האזרד

9 Comments

austaldo 23 ביוני 2014

חבל רק שגם לדת הכדורגל יש את הפנאטים שחושבים שמותר להם להרוג בשם האלים שלהם…

לגבי בלגיה – כמה רעש עשו על הניבחרת הזו. כן, היא נבחרת טובה בסך הכל אבל אובר רייטד כמו הבירות הבלגיות.

מיקיג' 23 ביוני 2014

מעבר לזה שבלגיה עשו חתיכת מוקדמות, ומעבר לשחקנים שהם שלחו לקבוצות בכירות באנגליה, מה שיפה שם זה הדרך בעיקר (שלא הם המציאו). אחרי שהם הבינו שהכדורגל שלהם זה פח אשפה, הם הפסיקו להתעסק במי מאמן את הנבחרת הלאומית והתחילו הכל מחדש, מהיסודות, מהילדים. וככה הם חזרו להיות מה שהם היו בשנים הגדולות. נבחרת דרג ב' ממושמעת, עם כמה שחקנים מצטיינים, שיכולה לעבור את שלב הבתים בכל טורניר גדול ולצאת ממנו עם שמינית-רבע-חצי, תלוי במזל ובשחק גדול/הגרלה גדולה.
במילים אחרות, מעט פחות מהולנד, בלי המסורת.
כל מי שדיבר על בלגיה אחרת לא באמת מבין מה קורה שם. או שהוא אוהד בלגיה עם שורשים יהודיים. או שהוא כתב שצריך למכור עיתונים.

YG 23 ביוני 2014

אוסטלדו, הכל היה נכון עד לצמד המילים האחרונות.

להגיד על דובל, סן- ברננדוס, קסטיל, שימאי, מרדסו, סן פוליין ועוד אלפי מבשלות קצת יותר קטנות (אבל הרבה יותר טובות!) אובר רייטד, זה במקרה הטוב חוסר ידיעה, ובמקרה הרע טעם נוראי.

לך תשתה איזה היינקן, או מילר-לייט..

austaldo 23 ביוני 2014

אני בטוח שיש כמה ממש טובות ואני לא מדבר על מבשלות בוטיק. פעם יצא לי לשתות בירה בלגית שבאה בבקבוק חרסינה כזה שהיתה באמת משהו מיוחד. לא יודע, אני לא חושב שלהוסיף סוכר לבירה זה רעיון טוב.

ועם מילר לייט אני גם לא אנקה את האסלה.

Fluttershy 23 ביוני 2014

לבלגיה יש שחקני כנף מעולים – מרטנס, שהיה מאוד מסוכן במחצית הראשונה, הזאר, מיראלס, ינוזאי, אבל אין להם מגנים טבעיים, המגנים שלהם הם בלמים במקור, ולא ממש עוזרים להתקפה, לבלגיה קשה לשחק בשיטה הזו במשחק עומד. אני חושב שנגד קבוצות שוות ברמה או חזקות ממנה בלגיה יכולה לשחק יותר על התקפות מתפרצות ולהיראות הרבה יותר טוב. במשחק היום, למשל, דה ברוין נראה ממש טוב ב-2 ההתקפות המתפרצות שהיו לבלגיה עם המהירות וכח הפריצה שלו, אבל במשחק עומד הוא לא עשה הרבה. רוסיה מאכזבת, אולי אין לה שחקנים גדולים, אבל קאפלו מוציא את המיץ מהנבחרת עם כל הטקטיקה שלו, לא כיף לראות אותה. כשדזגוייב בא להיכנס (אגב הוא לא מהשחקנים היותר מוכשרים שיש לרוסיה ואמור לפתוח בהרכב?) עוזר המאמן הראה לו איזה 5-6 תרשימים, מה זה השטויות האלה, זה מבחן רורשאך או כדורגל?

משה אהרון 23 ביוני 2014

אהבתי. מה שכן, אין פה הרבה אלים אלא זרמים שונים ועדות שונות של כדורגל. מונופוטבוליזם.
ולעניין המשחק. אני דווקא אהבתי את הקצב במחצית הראשונה. בשנייה כבר ראו שנגמר להם האוויר. לא סתם הגול מהבישול של הזארד הזכיר לי את הגול מהבישול של ערן לוי בחצי גמר גביע המדינה.

מוסא 23 ביוני 2014

תודה אריאל.
מעניין אותי אם תוכל לעדכן מעת לעת לגבי "הרחוב הספורטיבי" הברזילאי. עד כמה נותר משהו ממהומות טרום הפתיחה? האם יש קדחת כדורגל טוטאלית והתלכדות לאומית? אבחנות אולי, עשירים עניים, מי בכלל מגיע למשחקים? מה שתמצא לנכון. תודה.

רועי מ 23 ביוני 2014

תמשיך לדווח מהשטחץ
ומקדש יש רק אחד.
הוא נמצא ביברפול ב L4

das 23 ביוני 2014

לינק לצפיה ישירה ברזיל קרואטיה מישהו?

Comments closed