סיכום מחזור 2

סיכום המחזור חוזר, הפעם בפורמט שונה מעט.

אף פעם לא הסתרתי את עובדת היותי טכנופוב די רציני. את הפלאפון הראשון שלי קניתי בערך 15 שנה אחרי שלכולם היה וגם עכשיו תמצאו עליו מעט מאוד אפליקציות, שאת רובן לא בטוח שאני יודע לתפעל.

אבל לפעמים יש דברים טכנולוגיים שחודרים את המעטפת הטכנופובית שלי והשנה הגיים-פאס הצליח לעשות את זה.

אם שנה שעברה השתמשתי בו לשידורי רד זון ומשחקים של הפטריוטס בלבד, הרי שהשנה בפרי-סיזן, כשרציתי להשלים משחקים של הפטס בלי לראות משחק שלם, גיליתי את נפלאות הקונדנס – האופציה שמאפשרת לך לראות משחק שלם ב-40 דקות בלבד.

כמובן, אני לא משתגע לגמרי על האופציה הזאת. אם הברירה היא לראות משחק בקונדנס או בלייב, אני אבחר בשני בלי שאלה בכלל. יש לקונדנס המון חסרונות. אין כמעט ריפלייז, למעט ט"ד ועוד פה ושם. אי אפשר לבחון האם השריקות של השופטים נכונות. אי אפשר לשמוע את הפרשנות. אי אפשר לקבל את רוח המשחק – האם הקבוצה משחקת נו-האדל? איך מתנהג המאמן? לדוגמא, את חילופי המהלומות הוירטואלים בין שון פייטון לרוב ראיין לא היינו יכולים לראות בקונדנס. מי שצופה במשחקים של הניינרס בפורמט הזה בטח חושב שג'ים הארבו הוא בחור מנומס ורגוע.

אבל, למרות כל החסרונות האלו, הקונדנס נותן לי אופציה לראות הרבה יותר משחקים מאשר פעם, במיוחד שככל שאני מתבגר אני מוצא את זה קשה יותר ויותר להחזיק מעמד למשחקים המאוחרים. על הסאנדיי ומאנדיי נייט אני כבר לא מדבר.

אז הנה- אני נוסע ברכבת לעבודה? יש לי 40 דקות לכל כיוון – זה כבר שני משחקים. עוד משחק אחד כשאני מחכה לילד שיסיים את החוג, עוד משחק בלייב ועוד אחד בבוקר יום שני – ויש לי כבר חמישה משחקים שראיתי במלואם. לא רע, הא?

על כן, החלטתי השנה לנסות לשנות את הפורמט של סיכום המחזור.

במקום לדבר על איזה שהוא רעיון כללי כל מחזור ולגעת בכמה נקודות ממשחקים שיצא לי לראות את ההיילייטס מהם במקרה הטוב, אני אנסה לצפות בכל מחזור בארבעה-חמישה משחקים (מקווה שנחזיק עם זה לאורך זמן) ולתת את ההבחנות שלי לגביהם.

יש לפורמט הזה, בדיוק כמו הקונדנס, חסרונות לא קטנים. משחק בודד הוא לא אינדיקציה לכלום, בסופו של דבר. הרי אם הייתי רואה את מינסוטה שבוע שעבר הייתי כותב עליהם איזה הגנה נהדרת יש להם ואילו השבוע, טוב – לא ממש.

אבל אני הולך לנסות את זה ולראות איך הולך. קחו את כל האבחנות שלי בערבון מוגבל למשחק הספציפי הזה. אני מניח שאחרי מספר שבועות יהיה אפשר להגיע למסקנות קצת יותר חותכות.

ודבר אחרון – בבקשה לא להתעצבן אם לא כתבתי על הקבוצה שלכם. לא את כל המשחקים אפשר לראות, מה לעשות.

***

ולמשחקי השבוע:

ניו אינגלנד – מינסוטה:

שאלות בוערות – האם בריידי גמר את הסוס? האם ההגנה של מינסוטה טובה כמו שראינו במשחק הפתיחה? מה מצב ההגנה של הפטריוטס? (הערה קטנה – את המשחק הזה אני אנסה לנתח באובייקטיביות ולא כאוהד, כמו ב"יומן האליפות", מקווה שיצליח לי).

אז מה היה לנו במשחק? מאט קאסל מסר ארבע אינטרספשנס, הפטס הובילו 24-7 במחצית והפעם לא נתנו לקבוצה השניה שום הזדמנות לקאמבק. למעשה, אחרי דרייב פתיחה של מינסוטה שנגמר בט"ד, הפטריוטס שמו 30 נקודות ללא מענה כשנראה שהם היו יכולים לשים הרבה יותר אבל העדיפו פשוט להרדים את המשחק ולא לקחת שום סיכון.

בריידי לא נראה מדהים במשחק אבל בטח שיותר טוב מאשר מול מיאמי. קו ההתקפה שלו נתן לו יותר זמן ומצד שני בריידי לא ניסה יותר מדי. נראה שהחיבור שלו עם גרונקובסקי רחוק מלהיות איפה שהוא היה פעם. רק 40 יארד לגרונק והרבה פחות ניסיונות מסירה של בריידי אליו.

הדבר שהכי בולט בהתקפה של הפטריוטס, לדעתי, זה חוסר ההשראה שלה. זה לא חדש, כמובן, אבל זה בלט מאוד במשחק הזה. זה לא מקרה, לדעתי, שההתקפה של הפטריוטס מתקשה תמיד בפלייאוף, אפילו מול קבוצות הגנה בינוניות כמו דנבר. היא כל כך שבלונית שפשוט קל מאוד להתכונן אליה.

קחו דוגמא – במשחק של סינסינטי, מוחמד סנו, הרסיבר שלהם שגם היה ק"ב בתיכון, זרק כדור ל-50 יארד (דומה למה שאנטואן רנדל-אל, גם הוא ק"ב בעברו, היה עושה בפיטסבורג, כולל בסופרבול מול סיאטל). עכשיו, לפטריוטס יש את אדלמן, גם הוא ק"ב בעברו, ועדיין – אני לא זוכר פעם אחת שעשו איתו טריק פליי שבו הוא זה שמוסר את הכדור. למה?

עוד דוגמא – במשחק של יוסטון, ג'יי ג'יי וואט נכנס להתקפה ליד האנדזון ותפס ט"ד כשהוא לבד לגמרי. דווקא זה משהו שהפטס היו עושים פעם עם מייק ורייבל בהצלחה עצומה. אז למה אנחנו לא רואים אותם עושים את זה גם היום?

לגבי מינסוטה: טוב, אמרתי את זה ביומן האליפות ואני אומר את זה שוב – אין לי מושג איך עדיין מאט קאסל פותח בליגה. הוייקינגס בחרו בדראפט ק"ב בסיבוב הראשון, אם ביום שהק"ב שלך מסר שלושה אינטרספשנס בשלושת הרבעים הראשונים אתה לא מכניס אותו שיצבור קצת ניסיון, אז מתי?

כמובן, ההעדרות של פיטרסון לא ממש עזרה. בהעדרו, למינסוטה לא היה משחק ריצה, שהוא הבסיס לכל ההתקפה שלה וההגנה של הפטריוטס (שהשכילה לחזור להגנה אישית שבה ריוואס סוגר את הרסיבר הטוב של הקבוצה בעוד הקורנר השני שומר צמוד על הרסיבר השני והסייפטי עוזר לו ברחוק) יכלה להתמקד במשחק המסירה.

כמו שהמשחק היה כמובן שלא היתה דרך לבחון את משחק ההגנה של מינסוטה. פילד גול שנחסם והוחזר לט"ד, התקפה שמאבדת כדור אחרי כדור, להגנה אין יותר מדי מה לעשות במקרים כאלו. לצערה של מינסוטה, כל עוד פיטרסון בחוץ (מה שנראה שהולך להיות הרבה זמן) ומאט קאסל מאחורי הסנטר, שום הגנה לא תשנה את המצב שלה.

קליבלנד – ניו אורלינס

שאלות בוערות – מה דפוק בהתקפה של ניו אורלינס? מה לצפות בדיוק מקליבלנד?

משחק מאוד מעניין בקליבלנד, שהיה נדנדה לכל אורך המשחק ובסופו ניצחה קליבלנד מפילד גול בשניה האחרונה אחרי דרייב מרשים של 90+ יארד בהובלתו של בראיין הויר (רק תחשבו איזה חגיגה תקשורתית היתה אם ג'וני מאנזיל היה עושה כזה קאמבק)

מצד אחד יש לנו את ניו אורלינס, שכל עוד יש לה את דרו בריס מצופה ממנה להגיע לפלייאוף (כרגע היא עם מאזן 0-2 כזכור) ובצד השני את קליבלנד שאף אחד לא מצפה ממנה ליותר מדי כרגע.

לטעמי, יש שני דברים שגרמו לכך שהיה משחק מאוזן יחסית.

הראשון הוא משחק הריצה של ניו אורלינס, שחסר מימד מסוים. בריס הוא מצוין במסירות ארוכות אם נותנים לו זמן ומשחק הריצה של הסיינטס לא רע בכלל בלהשיג יארדים זריזים מהצדדים. אבל חסר לו בצורה אקוטית – וזה לא השנה הראשונה או השניה – יכולת לפרוץ בריצה דרך התאקלים.

נתחיל בזה שמהלך הריצה הראשון של הסיינטס התחיל בערך 5 דקות לסיום הרבע הראשון והוא קרה רק בסדרה השלישית שלהם (שתי הראשונות הלכו 3 והחוצה – כולם מסירות). במצב כזה, שאתה גם לא רץ הרבה וגם האיום שלך בריצה הוא בעיקר מהצדדים, הפליי-אקשן של בריס פשוט לא עובד.

הגורם השני שהכריע לטובת קליבלנד את המשחק (או לפחות נתן להם הזדמנות לנצח אותו) היא קבוצה שנראית מודעת למגבלות שלה. היא רצה הרבה ובאפקטיביות. הויר הוא לא איזה ק"ב גדול, מזכיר לי בעיקר את אלכס סמית. מסירות קצרות, לא מנסה יותר מדי וכשהוא כן מנסה לעומק, הוא כמעט ולא לוקח סיכונים וזורק את הכדור למקום שרק הרסיבר יוכל להגיע אליו (ובדרך כלל הוא לא מגיע).

hoyer

גיבור היום. הוייר

הייתי אומר שזה לא סוג הק"ב שהייתי רוצה להיות תלוי בו אם אני בפיגור קטן ועם דרייב אחרון, אבל זה בדיוק מה שהויר עשה – ניצח את המשחק.

איך? בגלל טעויות של ניו אורלינס.

הטעות הראשונה הוא שבטווח גבולי של פילד גול ודאון שלישי, עם שתי דקות על השעון, הם נתנו לבריס לזרוק במקום להריץ את הכדור ולקחת את הפילד גול (שהיה מכריח את קליבלנד לשים ט"ד) ובמקום הם קיבלו סאק שהוציא אותם מחוץ לטווח פילד גול ונאלצו להרחיק.

הטעות השניה היא ההגנה במהלך הדרייב האחרון. אמרתי כבר לא פעם כמה אני שונא את הגנת ה"פריבנט" אבל הסיינטס עשו בדיוק את הדבר ההפוך, שהוא לא פחות גרוע – הם שלחו בליץ כמעט בכל מהלך. זה כמובן לא מפתיע, בהתחשב בזה שרוב ראיין הוא המתאם ההגנתי שלך, אבל זה פשוט עלה להם פעם אחר פעם. בפעם הראשונה באופסייד של ההגנה שרצה לעשות בליץ, ונתן לבראונס דאון ראשון מכלום, ובפעם השניה כשהויר הצליח למצוא שחקנים פנויים לגמרי בגלל הבליץ.

בקיצור, רוב ראיין אוברייטד. לא משהו שלא אמרתי אף פעם.

אטלנטה – סינסינטי

שאלות בוערות: האם מאט ראיין טוב כמו שבוע שעבר או גרוע כמו השבוע? האם סינסי מסוגלת סוף סוף לעשות את הצעד קדימה ולנצח סוף סוף משחק פלייאוף?

מסקנה אחת עיקרית יש לי מהמשחק הזה – ההגנה של סינסי ממש טובה.

מאט ראיין לא היה כזה גרוע כמו שהמספרים שלו עשויים לרמז. זאת ההגנה של סינסי שפשוט מיררה לו את החיים. מצד אחד, היא לוחצת חזק מאוד על הק"ב, מה שמשאיר לו מעט מאוד זמן, מצד שני היא יודעת לסגור מצוין את הרסיברים שלו. זה לא טריוויאלי בכלל.

הדבר שהכי בלט לי במשחק היה עד כמה ההגנה של סינסי לא נותנת מהלכים גדולים. כל פעם שרסיבר או ראנינג בק קיבל מסירה קצרה, היה עליו מגן של הבאנגלס שתיקל אותו ישר. המון מסירות שהיו צריכות להפוך לדאון ראשון, לא הפכו לכאלו בגלל ההגנה הזאת. בנוסף, משחק הריצה של אטלנטה פשוט לא מספיק אפקטיבי (מישהו צריך לספר לסטיבן ג'קסון שהוא כבר סוס מת) ולראיין לא נשארה ברירה אלא להמר  – ואז הגיעו האינטרספשנס.

מהצד ההתקפי, מה שבלט אצל ההתקפה של סינסי זה האקספלוסיביות שלה. יש לה הרבה שחקנים מאוד דינמיים (המושג הזה הולך לחזור במשחקים הבאים) שמסוגלים ליצור יארדים יש מאין. מוחמד סנו, שכבר הזכרתי אותו, מתפתח להיות רסיבר מצוין, וברנארד מראה בכל מהלך למה גרין-אליס שוחרר בתחילת העונה. הוא פשוט שחקן נהדר שמייצר המון יארדים, אם בריצה מהצד, אם מהאמצע ואם בתפיסה.

עכשיו נשארה שאלת אנדי דלטון לפתור.

סן פרנסיסקו – שיקגו

שאלות בוערות: מה יהיה עם קפרניק? ומה עם השופטים?

יש לקפרניק בעיה מאוד גדולה. הוא נתן עונת רוקי (סוג של, זאת היתה העונה השניה שלו) גדולה שהסתיימה כמעט בזכיה בסופרבול. הבעיה השניה היא שהוא חתם על חוזה עתק של ק"ב פרנצ'ייז. והציפיות הן בהתאם.

אז קפרניק הוא לא פרנצ'ייז ואני לא בטוח שהוא גם יהיה אי פעם. מה שאני יודע זה שלפחות כרגע, אם תהיה לאוהדים של הניינרס סבלנות, יש לו בהחלט את הפוטנציאל.

הדבר שמפריע להרבה מאוד אנשים אצל קפרניק זה שהוא רץ. מעניין שזה לא מפריע להם אצל אנדרו לאק או אהרון רוג'רס או אפילו ג'יי קאטלר מהצד השני במשחק הזה, שגם רץ לא מעט. (כן, אני רומז לצבע העור שלו, למקרה שלא הבנתם)

הדבר החשוב לגבי הריצות של קפרניק הוא שהן מגיעות רק בשני מצבים – או מהלך מתוכנן או כשאין ברירה. בדיוק כמו אצל הק"בים שהוזכרו למעלה. אני לא רואה אצל קפרניק את התכונה של ק"בים כמו מייקל ויק, למשל, שבו ברגע שהמטרה הראשונה לא פנויה הוא ישר מחפש את הריצה. קפרניק עומד יפה מאוד בפוקט ומחפש לאט את הרסיברים שלו – והרבה פעמים גם מוצא אותם.

כן יש לו בעיה עם קו ההתקפה שלו, שהרבה מאוד פעמים פשוט לא נותן לו זמן. וזאת אולי הבעיה הכי גדולה בהקשר של הריצה שלו – ברגע שקו ההתקפה שלך יודע שאתה יודע לרוץ, אולי הוא לא עושה את המקסימום כדי להגן עליך. המפתח לשיפור ההתקפה של הניינרס, שסך הכל נראית טוב (מדהים איך פרנק גור לא נגמר) הוא הגנה על קפרניק. אם זה יקרה, הם יהיו בסדר.

והשופטים? הם רק עושים את העבודה שלהם. אני חושב שיש נטיה לשחקנים לצפות שאם השופטים זרקו הרבה דגלים, מתישהו ימאס להם. לא רק שזה לא קרה במשחק הזה אלא שנראה לי שהשופטים נכנסו למצב של אובר-קומפנסיישן, שבו הם ניסו לאזן כל הזמן. בתור שופט, אחת הבעיות היא לקבוע את הרף התחתון שלך. לכל שופט יש את הרף שלו אבל ברגע שהוא נקבע (אם זה המגע שיחייב פאס אינטרפרנס או סוג האחיזה שתחייב הולדינג) אתה חייב לשמור על עקביות. זה בדיוק מה שהשופטים עשו פה. קבעו רף נמוך מאוד ושמרו על עקביות. אני רק יכול לדמיין כמה נורא זה היה בלייב.

referee2

תמונה מוכרת מדי

לגבי שיקגו – יש דברים מסוימים שבהם רואים שיפור ניכר, כמו ההגנה על קאטלר, שסוף סוף הבינו שזה מפתח חשוב מאוד למשחק ההתקפה שלהם. מצד שני, נדמה שזה בא על חשבון האפקטיביות של משחק הריצה, כשמאט פורטה לא הצליח לעשות כלום, אם כי צריך לתת קרדיט לפרונט-7 הנהדר של הניינרס, שידע לעצור אותו.

המפתח להצלחה ההתקפית של הברס תהיה היכולת של קאטלר לא לעשות שטויות. יש לו אוסף רסיברים אדיר, אולי הכי טוב במשחק, הוא רק צריך לא להשתולל. ביום ראשון זה עבד לו. אני עדיין לא משוכנע שאפשר להוציא את השכונה ממנו.

אינדי-פילי

שאלות בוערות: ניק פולס ואנדרו לאק – מי יותר טוב? האם יש דרך לעצור את ההתקפה של האיגלס?

זוכרים שאמרתי את המילה דינמית? אז אין דרך אחרת לתאר את ההתקפה של פילי. דינמית בטירוף. השילוב בבק-פילד בין מקוי לספרולס הוא פשוט מדהים, כשלהגנה ממול פשוט קשה לעצור את השניים האלו. פולס עצמו הולך ומתפתח לק"ב מצוין אם כי נראה שדשון ג'קסון חסר לו בטווחים הארוכים, וזה חסרון שאני מניח שניווכח בו בהמשך. בינתיים, הוא מסתדר לא רע עם שני הר"בים שלו וכן עם שני טייט אנדים יעילים (למרות שארץ הפיל כמה וכמה מסירות).

בקיצור, מדובר בהתקפה נהדרת ונראה שצ'יפ קלי, שהגיע עם המון סימני שאלה מאורגון, מצליח להשתיל את השיטה שלו בהצלחה. כשההתקפה כל כך דינמית, שני קאמבקים כמו שראינו בשבועיים האחרונים לא מפתיעים בכלל, אם בגלל שהם מסוגלים לשים נקודות מהר מאוד ואם בגלל שהם פשוט מעייפים את ההגנה שממול. נראה שההגנה של הקולטס פשוט נפלה מהרגליים ברבע האחרון.

מהצד של הקולטס, לא התרשמתי יותר מדי מההתקפה וזה בעיקר כי הם שיחקו שמרני מאוד. היו המון המון ריצות של הצמד ריצ'ארדסון את בראדשו ולעומת זאת לאק מסר יחסית מעט. את השמרנות הזאת ראינו גם בדרייב האחרון של הקולטס, אחרי שפילי השוו, עם שתי ריצות דרך האמצע שלא הועילו, במקום לתת ללאק הזדמנות לנצח את המשחק. אני לא יודע אם זה משהו שאופייני דווקא למשחק הזה, אבל נראה כאילו שומרים את לאק בניילונים. מדובר בשחקן בעונתו השלישית – תנו לו לפרוץ!

סיאטל – סן דייגו

שאלות בולטות: האם יש פיליפ ריברס חדש? האם ההגנה של סיאטל טובה כמו זו של שנה שעברה?

יאללה, משחק אחרון בונוס להיום (אל תצפו לשישה משחקים כל שבוע. זה פיצוי על שבוע שעבר שלא היה סיכום).

אז איך סן דייגו ניצחו את המשחק הזה? ואיך הם שמו 30 נקודות על הגנה כל כך טובה?

האמת? לא יודע. אין פה משהו ספציפי שאפשר לשים עליו את האצבע שבו סן דייגו היתה טובה הרבה יותר מסיאטל. זה הרבה דברים קטנים.

קודם כל, ההתקפה של הצ'ארג'רס מאוד מגוונת. יש לריברס המון כלים. רסיברים לטווח קצר, לטווח ארוך, טייט אנד מעולה, רץ בין התאקלים, רץ כמו וודהד שזריז לרוץ דרך האמצע אבל גם לתפוס כדורים (איזה שטות של ניו אינגלנד לתת לו ללכת, יא אללה) וכשצריך – ריברס גם רץ כדי להשיג עוד כמה יארדים ודאון ראשון.

הדבר השני, לטעמי, שנתן לבולטס את ההזדמנות לנצח, היא הסולידיות של ריברס. אם בעבר הוא היה עושה המון שטויות תחת לחץ ונדמה כאילו לא אכפת לו אם שחקן מהקבוצה שלו תופס את הכדור או שחקן מהקבוצה השניה, הרי שתחת המאמן הזה (בניגוד לנורב טרנר) ריברס הרבה יותר רגוע ולא עושה כמעט טעויות.

ויש כמובן את אנטוניו גייטס. איזה מלך. כשהוא בריא, קשה מאוד למצוא לו מאצ'אפ הגנתי מתאים. וכן, הוא גם אצלי בפנטזי.

לגבי סיאטל, לא הייתי חורץ דין על ההגנה שלהם עדיין. היא היתה המון על המגרש, כי ההתקפה לא ייצרה יותר מדי נקודות, משחק הריצה כמעט לא עבד (הגנה מעולה של הצ'ארג'רס על לינץ') ולא משך זמן וכי סן דייגו הצליחה לייצר דרייבים ארוכים. היא גם סבלה מחוסר מזל מסוים, בעיקר בהקשר של דגלים.

יש את הטענה של גיל שלי שהגנות גדולות לא מצליחות להחזיק מעמד יותר מעונה אחת (הברס של 85, בולטימור 2000, טמפה ביי 2002) והיא בהחלט יכולה להיות תקיפה גם לסיאטל. אם זה יקרה, זה יקרה כי חוקי המסירה בליגה הולכים יותר ויותר לטובת ההתקפה ודברים שהקורנרים של סיאטל התרגלו לעשות, הם כבר לא יוכלו יותר. וגם בגלל שברגע שחלק בקבוצה הופך דומיננטי מדי, זה לא בריא לאף אחד.

המושבעים עוד בחוץ לגבי הנושא.

 

 

הסוכן מייקל אואן - אסף שלום
לקראת שאלקה - שאול פליידר

82 Comments

פייטון 17 בספטמבר 2014

טור מצוין.
מקווה שתסקר בהמשך גם את קבוצתו של הק"ב הגדול מכולם….למרות היריבות ההיסטורית.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

מונטנה עוד משחק???

יובל (אחר) 17 בספטמבר 2014

אני די בטוח שהוא מדבר על טרנט דילפר.

אוהד 17 בספטמבר 2014

המאנינג הנכון…

אריק האדום 17 בספטמבר 2014

יש מאנינג נכון?

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

יש פרצוף מאנינג נכון

זורק מילה 17 בספטמבר 2014

לגבי קפרניק – ואני אעיד רק על עצמי . הבעיה היחידה שלי איתו היא שניפחו אותו (בעיקר באכסנייה כאן) למימדים די הזויים,ועל כלום בעצם.ההצלחה של הניינרס היא קודם כל של המאמן,ואחר כך של ההגנה המטורפת.יותר מזה אני אגיד הניינרס מצליחים מאוד בשנתיים האחרונות למרות קפרניק ולא בזכותו.

כן הריצה של קפרניק היא יתרון,אבל שרוג'רס רץ הוא עושה את זה כדי לשלב עוד אלמנט במשחק,רוג'רס תמיד יחפש קודם את המסירה,ועל רמת דיוק במסירה אי אפשר בכלל להשוות בינהם בכלל.אחד מלך הרייטינג בכל הזמנים עם 105 והשני מחטיא חדשות לבקרים רסיברים פנויים שיש לו את האופנסיב ליין הכי טוב בליגה (חולק עליך בענק בקטע שרשמת על קו ההתקפה שלו שלא נותן לו זמן,רציני?!?),וזה מה שהכי הורג אותי אצלו – קפרניק יכול לעמוד שעה בפוקט ואף אחד לא יתקרב אליו,יש לו רסיברים מטורפים ועדיין הוא ירוץ על אוטומט.

אם כבר ק"ב שאוהב גם לרוץ אבל לא באובססיביות כמו קפרניק, והייתי משווה אותו לקפרניק זה ראסל ווילסון מהסיהוקס.רץ שווילסון רץ בכדי לייצר תהליכים אחרים על המגרש,הרבה פעמים הוא רץ לכייוון אחד,עושה פייק,חותך לצד שני ומשלים איזו מסירה ארוכה לרסיבר פנוי (עושה את התרגיל הזה כל משחק ביעילות מדהימה).קפרניק לעומתו רץ בכדי לרוץ,לא בשביל לסיים את זה עם איזו מסירה או לגרום להגנה לחשוב שאי פעם הריצה הזו תסתיים עם מסירה.

לסיכום,לדעתי,הסיכוי היחידי של קפרניק להפוך לק"ב משמעותי בליגה הזו הוא – להשאר הרבה יותר זמן בפוקט (ואלוהים כמה שהוא יכול,יש לו את האופנסיב ליין הטוב בליגה) ולחפש קודם כל את המ-ס-י-ר-ה בניגוד למה שהוא עושה כבר שנתיים בפועל ומתחיל ישר לרוץ ולרוץ.והדבר השני זה להתחיל לדייק יותר במסירות. לגבי הדבר הראשון אני חושב שזה קרב אבוד…הוא ימשיך לרוץ ולרוץ ולרוץ עד שתגיע הפציעה הקשה מהסגנון המשחק הזה (שישאל את RG3 ) או עד שאחרוני המאמינים בו יפנימו את מה שהרבה מאיתנו כבר הבנו מזמן – קפרניק ק"ב בינוני להחריד.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

נסכים שלא להסכים. יכול להיות שבאופן עקרוני אתה צודק, במשחק הזה ספציפית, שאותו ראיתי מהתחלה עד הסוף, הפוקט של קפרניק קרס כל הזמן (גם שחר מתחתיי מציין את זה) והוא דווקא ממש לא חשב על הריצה תחילה אלא קודם כל על המסירה.
לקפרניק יש השנה בערך 65% השלמה. זה אחוז השלמה מצוין.

זורק מילה 17 בספטמבר 2014

65% ? וואו היו 2 משחקים השנה

ולגבי האופנסיב ליין אני מדבר ככלל,לא על משחק ספציפי אחד מול שיקאגו

ושוב,יש לו אולי את רשימת הרסיברים הטובים בליגה כמכלול השנה,ק"ב טוב היה לוקח עם הניינרס הנוכחית אליפות לא בהליכה,אלא בזחילה (הגנה מטורפת,רסיברים מטורפים,רץ כמו גור,אופנסיב ליין הטוב בליגה,מאמן אדיר,אתה כבר הבנת מה לדעתי חסר שם)

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

ברור שזה לא אומר הרבה, אבל בשני המשחקים שהוא שיחק הוא לא היה רע בכלל. גם האינטרספשנס היו מפעולות הגנתיות גדולות יותר מאשר טעויות שלו.
אני מסכים שהשנה יש לו רסיברים מצוינים (אם כי דיוויס היה פצוע במשחק האחרון, ושנה שעברה היה לו מעט מאוד לעבוד איתו עד שקרטברי חזר וראו את זה באחוזי ההשלמה).
אני חושב שאתה מגזים ביכולת של הניינרס. בכל מקרה, אני מאמין שקפרניק יכול להיות טוב מאוד. ברור שהוא לא יכול להגיע להייפ שעשו ממנו, ורשמתי את זה.

זורק מילה 17 בספטמבר 2014

ולכן,בסיכום שלי כתבתי שיש 2 דברים שהוא חייב לשפר/לשנות משמעותית – ועל הראשון (להישאר בפוקט ולחשוב קודם כל על מסירה ולא על לרוץ לרוץ לרוץ)כתבתי שלפחות לדעתי זה קרב אבוד כי הוא לא יפסיק לרוץ.הדבר השני היה דיוק במסירה ושם לא ציינתי שזה קרב אבוד.בלדייק יותר הוא יכול להשתפר,בטח עם הרסיברים שיש לו.

urlacher 17 בספטמבר 2014

רסיבר בן 30+, רסיבר שלא שיחק כמעט עונה שלמה, סקנדרי לא מספיק טוב ומאמן לחוץ מדי.
בהחלט יש להם אחלה רץ(רק השנה הגיע מישהו שייקח קצת עומס ממנו אבל גם הוא רוקי), הגנה מצוינת ו-TE מהטובים בליגה אבל לא משנה מי היה שם QB הם לא היו לוקחים אליפות בזחילה וגם לא בהליכה.

זורק מילה 17 בספטמבר 2014

רוג'רס או בריידי שם כק"ב ואפשר לסגור את העונה לפני שהתחילה.

זורק מילה 17 בספטמבר 2014

רוג'רס או פייטון כמובן (בריידי כבר בדרך למטה)

urlacher 17 בספטמבר 2014

אם אני זוכר נכון פייטון היה קרוב לחתום שם אבל הוא הבין שיש יותר מדי כוח בידיים של הארבו מכדי לאפשר לו לעשות שם מה שהוא רוצה לעשות. בכל זאת הוא כבר לא צעיר…
חוצמזה שים את רודג'רס, פייטון, בריידי או בריז בכל קבוצה והיא תהיה הרבה יותר טובה. אולי חוץ מג'קסונוויל :)

רועי פ 17 בספטמבר 2014

גרייזס, אני חושב שהחלפת את מייק וורבל בטדי ברוסקי (ליינמן כ-TE).

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

צודק, כמובן.
מה שמזכיר לי ששבוע שעבר כשהייתי בבוסטון אז לבשתי את החולצה של ברוסקי שיש לי ביום ראשון והלכתי, לפני המשחק, להרשם לכנס. ההוא שרושם אותי מסתכל עליי ואומר – אתה באמת אוהד פטריוטס או סתם כי באת לבוסטון. אני מראה לו את החולצה ואומר לו – חביבי, זאת חולצה של ברוסקי, יש לי אותה כבר 10 שנים, תן כבוד..

גיל שלי 17 בספטמבר 2014

אני מתחיל להצטער על כך שקבעתי את מקום המשרד שלי כחמש דקות נסיעה מהבית, שישה משחקים ולא ראית את הפנינה של הג'איינטס נגד אריזונה?

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

אני בעונש?

שחר ד. 17 בספטמבר 2014

אני אתייחס למשחק היחיד שראיתי (ברס-ניינרס):
קפרניק- כבר אמרתי את זה בשני הפוסטים הקודמים באתר על המשחק הזה, הוא פשוט לא אשם במה שקרה (למרות שדף הסטטיסטיקה מספרת משהו אחר). הרבה מאד פעמים הפוקט שלו קרס והוא נאלץ לאלתר מהלכים (בד"כ סקרמבל), שהרבה מאד פעמים קידמו את הקבוצה לדאון ראשון.
לדעתי, הבעיה שציינתי לגבי קו ההתקפה לא קשורה דווקא בו. כל הסאקים שהיו עליו קרו בגלל חסימה לא נכונה של אחד השחקנים האחרים בהתקפה (הרץ קרלוס הייד הוא הבולט שבהם), גם הרבה מיתר מהלכי הסקרמבל.

לגבי משחק הריצה של שיקאגו – יש שתי סיבות עיקריות למספרים הנמוכים.
1. קו ההתקפה פצוע, וזה לא אותו קו ההתקפה מהמשחק הראשון שאפשר לפורטה לרוץ 4.8 יארד לנשיאה.
2. הקבוצה נקלעה לפיגור גדול והיו חייבים להשיג נקודות בזמן הקצר ביותר. דרך הריצה לא ניתן להשיג את המטרה הזאת.
סיבה נוספת (וקבועה), היא חלוקת המהלכים בין המסירה לריצה בהתקפה של מארק טרסמן וזה לא הולך להשתנות. לאור האמור, אני לא חושב שבעיית הריצה היא באמת בעיה, זה פשוט עניין של בחירה.

עידו ג. 17 בספטמבר 2014

לא בטוח שהפורמט החדש מוצלח יותר ועד כמה גדול ההבדל בין ההיילייטס לקונדנס (מבחינת היכולת להקלוט באמת מה היה במשחק).
בכל אופן שלושה מהמשחקים לא ראיתי אז לפחות זה יכול לספק תובנות ספיציפיות לגבי קבוצות שונות משבוע לשבוע.

לגבי מידת ה"השראה" של התקפה זו או אחרת לדעתי מדובר בהרבה מעבר לטריק-פליי כזה או אחר. זה יותר קשור לגיוון מבחינת הפרסונל שיש על המגרש והגיוון במהלכים שההתקפה מריצה. התקפה יכולה להיות בעלת השראה אבל נטולת יכולת (ראה ההתקפה של הקארדס השבוע).
אהה ולדעתי הפאטס מעולם לא הריצו מהלכים לברוסקי – אני חושב שאתה מתכוון לורייבל שיש לו כמה וכמה TD בתפיסה.

לגבי השופטים – המצב די נורא אבל אי אפשר להאשים אותם בכמות הדגלים מכיוון שהם רק שורקים על פי הדגשים שהליגה שמה להם לפני העונה. השינוי צריך להגיע מלמעלה. מה שכן לגבי משחק שכן ראיתי- אי אפשר להתעלם מהחלק של השופטים בניצחול של פילי עם שתי שריקות/אי שריקות תמוהות שהגיעו ברגע קריטי ועזרו לאיגלס לנצח את המשחק.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

לגבי ההשראה – ברור. זה לא עניין של טריק פלייז, זה עניין שהוא שבלוני להחריד. אלו היו רק דוגמאות. אנחנו לא רואים שום דבר שונה או מיוחד מההתקפה של הפטס.
לגבי השופטים – מסכים לחלוטין. הליגה אשמה. לכן אמרתי שהם עושים את העבודה שלהם. הבעיה היא שקשה עכשיו מאוד לחזור אחורה.
אני חושב שנראה התאמות של השחקנים. נגיד, הדגש לגבי יד לפנים שניתן השנה, אז שחקנים יתאימו את עצמם. גם לגבי מגע לא חוקי. זה פשוט ישנה את איך שהמשחק ייראה

shohat 17 בספטמבר 2014

מעניין מאוד! תודה.

ירון 17 בספטמבר 2014

שלש הערות.
מצחיק שראית בדיוק את אותם ששה משחקי שאני ראיתי.
לא זוכר שברוסקי תפס ט.ד. זוכר את וורבל, אבל אולי.
התמונה של הויר על הרצפה בסוף המשחק היא בעיני התמונה הכי גדולה של מחזור שהיו בו רגעים מדהימים.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

כן, כן, ורייבל, תיקנתי כבר

ניינר 17 בספטמבר 2014

שני הסנט שלי:
קודם כל ניק פולס ולא הבועט ההוא מניו יורק פולק. ממה שראיתי את פולס עד כה הוא הולך להיות ק"ב מעולה בליגה הזו מה שלצערי אי אפשר לומר על קפרניק. לדעתי העונה של הניינרס תהיה בינונית מינוס, מה שיביא לזעזועים בסוף העונה. אני לא רואה עתיד מזהיר עם ק"ב מוגבל ולא חכם כמו קאפ ונראה לי שגם הארבו הולך למצות את עצמו.
סינסי עם דולטון (כך קוראים לו, לא דלטון) היא פאקינג קבוצה שהשנה תנצח משחק פלייאוף.
איך אטלנטה חושבים שיגיעו לאנשהו עם משחק הריצה המחפיר הזה?
אף אחד לא ירצה לפגוש בסן דייגו. חבל על כל השנים עם טרנר שהכשרון האדיר של הקבוצה הזו לא בא לידי ביטוי אבל מוטב מאוחר…
מה שקורה עם הבראונס והבילס מחמם את הלב
יש מצב שהוייקינגס יחפשו טרייד על AP – הייתם לוקחים אותו לקבוצה שלכם?

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

סמממק, מה יהיה עם הטעויות האלו. תודה על התיקון.
אל תתלהב יותר מהבילס והבראונס, אני מתקשה לראות את זה מחזיק מעמד, אבל הבילס ברשימת הצפיה שלי לשבוע הבא

ניינר 17 בספטמבר 2014

לא מתלהב אבל קשה לא לפרגן לאומללים למודי הסבל הללו

עובר אורח 17 בספטמבר 2014

לגבי הוייר – הוא ק"ב מאוד אנדרייטד. ךא עושה דברים מדהימים, אבל סולידי ויציב, שזה חשוב לקבוצה שעוד לא ברמות הגבוהות (אם בכלל…)
לגבי הניינרס, אני מאמין שההתקפה תסתדר, ודי בטוח שהיא תהיה לא פחות טובה משנה שעברה (שהיו לה הרבה בעיות במהלך העונה), אבל מה שנראה לי הכי בעייתי בניינרס זו דוקא ההגנה. גם במשחק הראשון היא לא היתה טובה, גם בחצי הראשון. אלה היו מתנות של רומו שהוציאו אותה גדולה.
תודה על סיכום מחזור נהדר!

זורק מילה 17 בספטמבר 2014

2 דקות לסיום החצי הראשון במשחק של הניינרס מול שיקגו – שיקגו עשתה 33 טוטאל יארדס ! זה נתון פסיכי , 23 יארד במסירה ו 10 בריצה (או להיפך)

בכל המשחק שיקגו עשתה 216 טוטאל יארדס . זו נראית לך הגנה בעייתית? אני לוקח לקבוצה שלי (פקרס) הגנה כמו שיש לניינרס בשנתיים האחרונות any day

ההגנה של הניינרס זה סוסים.גם הט"ד היחיד של קפרניק במשחק האחרון היה מחסימה על הקיקר של ההגנה שהעמידה אותו 5 יארד מלתת מסירה קטנה לרסיבר ולקחת את כל הקרדיט.במשחק הראשון מול דאלאס זה לא היה אפילו 5 יארד,אלא חטיפה של ההגנה השאירה אותו במרחק יארד אחד,ושוב קטף את הקרדיט.

במשחק הראשון מול דאלאס ההגנה עשתה את רומו קטן ולמעשה מסוף רבע ראשון זה היה גארבג' טיים ארוך,ולכן דאלאס עשו המון יארדים,כי מה זה משנה גיים אובר מרבע ראשון.

יחד עם זאת הלוואי ועוד כמה מחזורים יתברר שאתה צודק,וההגנה שלהם נחלשה משמעותית השנה,זה בטח יעשה אותי שמח כי הם לא כוס התה שלי.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

השאלה כמה שיקגו עשתה בדגלים. כי נראה לי שההתקדמות של שתי הקבוצות במחצית הזאת היתה דרך פאולים..
אבל בזה אני מסכים איתך – לניינרס יש עדיין אחלה הגנה

זורק מילה 17 בספטמבר 2014

ראיתי את המשחק (רבע אחרון בלייב,והיתר מוקלט)

בחצי הראשון הברס לא יצאו מהחצי שלהם,יותר נכון מהשליש שלהם.זה היה הזוי.ב 17 – 0 שתי דקות למחצית הם עשו דרייב יפה מאוד.שהסתיים בט"ד.

כל הדגלים נגד הניינרס היו במחצית השניה,וגם כל האיבודי כדור של קפרניק ( מתוך 4 אוברול כולל הפמבל,אאל'ט כל ה 4 היו חצי שני או 3 לפחות)

עובר אורח 17 בספטמבר 2014

אני מודה שלא ראיתי את המשחק מול הברס, ויותר התייחסתי להתפרקות ש הסקנדרי בסוף המשחק.
את המשחק מול דאלאס דווקא ראיתי, ולא התרשמתי. כל ריצה של מארי היתה דאון ראשון או קרובה לזה. התחושה היתה שהם לא באמת עוצרים באופן סולידי כמו שהייתי רגיל בעונות שעברו אלא באופרטיניסטיות.
מצד שני, הגיוני שאני באמת מושפע מההגנה שהיתה להם בשנים הקודמות. אחרי שהתרגלתי לתצוגות מדהימות כמו החצי השני במשחק מול קרוליינה בפלייאוף ההגנה היום נראית לי כמה רמות מתחת…

austaldo 17 בספטמבר 2014

לדעתי אתה מפספס לחלוטין את מה שקורה בהתקפה של הפטריוטס. הפאטס משחקים המון מהלכים יחסית עם 6 שחקני קו קדמי. בינתיים, רוב המהלכים האלו היו ריצות אבל בהתחשב בזה ששיין וורין בדרך כלל על המיגרש במערך הזה, אין לי ספק שיש להם המון תרגילי מסירה מהמערך הזה. הם ניסו את המערך הזה המון בפרה-סיזן ואחרי הטרייד על מנקינס חשבתי שאין לזה חשיבות, אבל כניראה שזה לא המצב.
הבעייה העיקרית בהתקפה של הפאטס כרגע היא שחוץ מאדלמן וחצי גרונק אף רסיבר לא ממש תורם. אם זה לא ישתנה ומהר הפאטס לא יגיעו רחוק.

עכשיו יש לי שאלה אליך: תגיד אתה רציני??? אתה אשכרה מבקר את הפטריוטס שלא עשו טריק פליי'ס במישחק שההגנה חיסלה עוד במחצית?

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

נראה לי פספסת בגדול. הכוונה שלי לא היתה לעשות טריק פלייז במשחק הזה. או בכלל, שההתקפה היתה חסרת השראה במשחק הזה. אני מדבר על השנתיים-שלוש האחרונות. לא רואים שם שום דבר חדש. כלום.
היתה תקופה לפני שנתיים שהם הריצו את הסופר נו-האדל שלהם ופתאום זה נעלם. הם עולים עם אותו מערך כל הזמן, לא מגוונים בכלום. פעם היינו רואים את הרננדז למשל בתור ראנינג בק. היינו רואים דברים שונים. היום זה ממש שבלוני להחריד

austaldo 17 בספטמבר 2014

חכה בסבלנות. שים לב למערך של 6 שחקני קו, יש הרגשה שעד סוף השנה ידברו על זה הרבה, ותיזכור איפה שמעת על זה בפעם הראשונה.

לגבי הסופר נו-האדל – כשעולים לך רסיברים שהם קלולס לגמרי כמו אמנדולה ולה-פל אתה לא יכול לשחק התקפה כזו.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

אני חושב שזה יותר מזה. מקדניאלס מוגבל לחלוטין.

אסף .ג. 17 בספטמבר 2014

פוסט נהדר אריאל,אחלה סיכום ואפילו עם הפטס הצלחת להיות אובייקטיבי הרבה יותר מהמצופה מאוהד…
שתי נק' להתייחסות:
1. אין פיליפ ריברס חדש עד שהוא לא יוכיח אחרת,משמע שייתן לפחות חצי עונה יציבה עם קבלת החלטות מוצלחת…
2. "גיליתי את נפלאות הקונדנס – האופציה שמאפשרת לך לראות משחק שלם ב-40 דקות בלבד" אולי לשנות את השם לקידנדנס, לכבוד הורים שמחפשים מה לעשות כשהילד בחוג כמו שהזכרת או סתם הורים לילדים קטנים (כמוני) שמפספסים בערך חצי מהמשחק המוקדם בשמונה בערב כי יוצא בדיוק על שעת ההשכבה במיטה שלאחרונה מתארכת דווקא בימי ראשון,מה אומרים המומחים מומלץ כבר מגיל 2 להושיב את הילדה מול פוטבול? -:)

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

אני יכול לתת לך את הפתרון שלי – לחנך אותם שבשמונה הם כבר במיטה עוד מגיל אפס..

אסף .ג. 17 בספטמבר 2014

זה עובד כל השבוע להוציא ימי ראשון באורך פלא',
מזל שיש סבב משחקים שני ב-23:00 כל שבוע…
ומה לגבי ריברס???

עידו ג. 17 בספטמבר 2014

ראיתי רק את ההיי-לייטס של סן-דיאגו נגד סיאטל אבל לפי הסטטיסטיקה נראה שהדרך שבה הצ'ארג'רס ניצחו הייתה פשוט ע"י השארת ההתקפה על המגרש. לא היה להם דרייב אחד עם פחות מ-6 מהלכים ובסה"כ היו להם 75 לעומת 40 של סיאטל. בזמן פוזשן זה תורגם ל-42 דקות לעומת 18.
במיוחד מול קבוצה כמו סיאטל שמבוססת יותר מאחרות על משחק ריצה זה גורם שמטה את הכף לכיוונך.

לגבי ריוורס – התחייה שלו התחילה כבר בשנה שעברה בזכות וויזנהאנט שאוהב לשחק בהתקפת מסירות מבוססת תיזמון מה שמתאים לריברס כמו כפפה. עכשיו שרייך מתאם ההתקפה אני מניח שהסגנון השתנה וצריך עוד לחכות ולראות איזה ריוורס נקבל.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

כן, ציינתי את זה. השאלה היא איך אתה משאיר את ההתקפה על המגרש כל כך הרבה זמן, במיוחד מול הגנה שאמורה להיות כל כך טובה. לדעתי זה היה בעיקר בזכות הגיוון של ההתקפה וזה שריברס לא עשה טעויות. התקפת המסירה של סן דייגו נראית מצוין

אורן 17 בספטמבר 2014

ממה שזכור לי היו להם משהו כמו 11/16 בדאון שלישי.. אין ספק שריברס הצליח להשתפר בשנתיים האחרונות (עד כמה שאני לא אוהב אותו) וגם מפשל הרבה פחות במאני טיים

עידו ג. 17 בספטמבר 2014

בשתי מילים – אופנסיב ליין

עובר אורח 17 בספטמבר 2014

זה גם עניין של אופנסיב ליין ואולי גם עניין של אימון של מקוי הנפלא. כשראיתי את המשחק היתה לי תחושה של הפתעה כבר מהתחלה, כי סן דייגו היו נראים פשוט רגועים – כאילו הם לא שמעו בכלל על ההגנה המדהימה של סיאטל…
אין מה להשוות את מה שהם שידרו בהתנהלות בהתקפה לעומת הפאניקה של גרין ביי שלא העזו בכלל למסור לכיוון של שרמן. הנה, מסתבר שקינן אלן יכול לעשות מהלכים גם כששרמן הגדול שומר עליו.
ברור לי שההגנה של סיאטל ענקית, אבל אולי באמת הדרך היא להיות קצת פחות בפאניקה?

צחי 17 בספטמבר 2014

אם יש מגמה שאפשר לראות בשבועיים הראשונים זה החשיבות ואולי ההתחזקות של הביתיות. תראו את סיאטל בסיאטל ומחוץ לסיאטל. תראו את הביתיות של סינסי. שתי הקבוצות ידועות כמאוד ביתיות, מה שנכון גם לגבי אטלנטה והבית שלה.

כל זה אמנם ידוע, אבל גם ניו אורלינס הפסידה שני משחקי חוץ, הפטס נראו לא טוב בחוץ שבועיים, הדולפינס ניצחו בבית את הפטס והפסידו בחוץ, בשני המקרים במשחקים לא צמודים והחלטיים. זה לא נכון לכל הקבוצות, אבל אפשר לראות כאן מגמה. היא קשורה גם לזה שהליגה יותר שיוויונית ועם פחות פערים ממה שאנחנו נוטים לחשוב.

חוץ מאוקלנד וג'קסונוויל

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

בהחלט. השאלה היא למה הביתיות משפיעה כל כך. תשובה אפשרית – שופטים מאוד מושפעים מביתיות (יש מחקרים שמראים את זה. או שאתה פשוט יכול לראות את הפנדל שליברפול קיבלה אתמול) והשופטים הולכים והופכים מכריעים בליגה יותר ויותר

גלן 17 בספטמבר 2014

אני אעזור לך בסכום המשחק שלא ציינת בין אריות דטרויט לפנתרי קרוליינה:
1. SOL=same old lions
2. הפנתרס ממשיכים משנה שעברה. קשוחים מאד ואופורטוניסטים. אני חושב שלפלקונס ולסיינטס יש סבות לדאגה.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

סטאפורד, קלווין ג'ונסון וההגנה של דטרויט היו נגדי בפנטזי, זה כל הסיפור..

צחי 17 בספטמבר 2014

ופתחת עם גייטס?
זה חתיכת בלואאוט…

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

ועם ג'ורדי נלסון, שהביא 210 יארד.
מצד שני, גם עם ג'מאל צ'ארלס שהספיק לשחק שני סנאפים לפני שנפצע..

TD 17 בספטמבר 2014

ממליץ להשלים גם את המשחק של הברונקוס-צ'יפס, ודווקא לשים לב לאלכס סמית. נתן משחק מצוין וכמעט הצליח להביא לניצחון עם קבלת החלטות מצוינת. יש לו עוד סיכוי?

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

אני דווקא שמעתי שהוא בזבז מיליון הזדמנויות, אבל נבדוק את זה היום בדרך הביתה בשאיפה

גיל 17 בספטמבר 2014

אלכס סמית לא נתן משחק מצוין אלא היה איום. היו לו מיליון הזדמנויות להכריע את המשחק או לפחות להשוות וכלום, לא מסר לט"ד אחד. בפתיחת המחצית השנייה היה לצ'יפס דרייב של 10 דקות רצופות שלא נתן להם כלום בגלל שפספסו שער שדה ובסוף המשחק אלף הזדמנויות לט"ד עם המון פנלטיס של דנבר ושוב כלום.

TD 17 בספטמבר 2014

כנראה שראינו משחקים שונים. נסכים שבשורה התחתונה הוא לא הצליח להכריע את המשחק.

גיל 17 בספטמבר 2014

למה משחקים שונים? רייטינג 79, 250 יארדים במסירה ואף ט"ד. זו לא שורה סטטיסטית מרשימה. אז נכון, הוא הצליח להזיז את הקבוצה שלו עשרות יארדים באמצע המגרש עד לרד זון אבל בשורה התחתונה המטרה היא לשים נקודות על הלוח והוא לא עשה את זה למרות אלף הזדמנויות שנתנו לו. תשווה את זה וליעילות הכירורגית של מאנינג שהיה מעט מאוד זמן על המגרש.

TD 17 בספטמבר 2014

אתה לא באמת מתכוון ברצינות שאשווה את א. סמית למאנינג.
אכן סמית לא הצליח כל כך ברד זון אבל תן לו קצת הנחה – המאמן שלו איבד את מקום עבודתו הקודם בדיוק בגלל ביצועי הקבוצה ברד זון בשנותיו האחרונות.

גיל 17 בספטמבר 2014

זה אחרי הנחה. אני דווקא חושב שהוא ק"ב סביר אבל זה בדיוק זה. הוא לא זה שיביא אותך לשום מקום. קצת כמו רומו רק עם הרבה פחות דרמה.

TD 17 בספטמבר 2014

הוא באמת לא עשה משהו מיוחד שישכנע שהוא יותר מסביר. חשבתי שזיהיתי איזשהו שבב של התקדמות במשחק האחרון. אתן לו קרדיט עד לשבוע הבא…

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

מגניב לאללה. בתכ'לס, הגיע הזמן שזה יקרה. אם בבייסבול נכנסים כל בוגרי מנהל עסקים ודוקטורים לסטטיסטיקה, אין סיבה שזה לא יקרה גם ב-NFL.

גיל 17 בספטמבר 2014

סיאטל שיחקה בחוץ שם היא רק 9-8 בעידן וילסון וזה הבדל משמעותי. נראה איך יתאוששו השבוע נגד דנבר בבית.

לגבי קפרניק, אני חושב שיש לו הרבה כישרון אבל קבלת ההחלטות שלו לא טובה. זה לא רק האינטרספשנס אלא גם הבחירה בריצות שהוא עושה ופה אני חושב אתה עושה עוול ללאק. עשו השוואה בין כל הק"ב הצעירים, גריפין, קפרניק, וילסון, ניוטון ולאק ומצאו שהארבעה הראשונים מקבלים בין 60-75% החלטות נכונות מתי לעשות סקארמבל בעוד לאק היה 90%! ואינדי נשדדו על ידי השופטים. בעידן של כך כך הרבה דגלים חייבים לאפשר למאמן לעשות צ'אלנג' על כל מהלך שהוא רוצה כולל פאס אינטרפירנס.

גיל 17 בספטמבר 2014

ואגב, כמו שכתבתי אצל דורפן, בגלל שיש מעט מאוד זמן כיום לקבוצות להתכונן לליגה קשה מאוד להעריך את היכולת שלהם עד לפחות חודש ואולי יותר. לו"ז גם משנה הרבה וראינו שנה שעברה שהצ'יפס נחשבו לקבוצה אדירה בגלל שהיו בלתי מנוצחים אבל לא היו טובים כמו שעשו מהם בגלל שהיה להם לו"ז יחסית קל.

Samir Zamfir 17 בספטמבר 2014

גיל,

ווילסון אכן 9-8 בחוץ. לא בדקתי איך הוא מול קווטרבקים אחרים מבחינת אחוזים או מבחינת השנתיים הראשונות שלהם. אבל שנה שעברה הוא הפסיד רק פעמיים. לקולטס ולניינרס. כך שהיה שיפור די משמעותי.

וזה גם היה המאזן של דנבר בחוץ שנה שעברה. גם השנה ווילסון הפסיד בינתיים לקבוצה שהייתה בפלייאוף שנה שעברה. ובטח שמשחקת כך.

גיל 17 בספטמבר 2014

כן, אבל תסתכל על ההפרשים בניצחונות. בחוץ הם התקשו יותר והרייטינג שלו פחות טוב גם שנה שעברה. בתכלס, וילסון וקפרניק נהנים מקבוצות הגנה מעולות שסוחבות את הקבוצה. הרבה יותר קל לשחק בקבוצות כאלו. יש לך יותר ביטחון, אתה יודע שאתה לא בהכרח צריך להציל את המולדת כל פעם וגם לו ולניינרס יש רצים מצוינים. תשווה את זה ללאק שהגיע לקבוצה שעברה מהפיכה (שני שלישים מהקבוצה התחלפו בשנה אחת!) ותראה איזה ניסים הוא עושה (לפחות עד השבוע).

Samir Zamfir 17 בספטמבר 2014

מסכים עם מה שאתה אומר. שמים לווילסון כתרים מוקדם מדי. ובמוקדם מדי אני מתכוון ללפני חוזה ענק שיגרום לשחרור שחקנים, וכנראה שלא יהיה מנוס מהחלשות (או אי חיזוק)חלק מההגנה כתוצאה מאותו חוזה. ואז הוא יצטרך לשים נקודות ויארדים על הלוח כדי להצדיק את זה. בסיאטל בוטחים בו. אבל יש לו עוד דרך ארוכה להרגיש שהוא מיד אחרי בריז, רודג'רס, בריידי ומאנינג.

וגם מסכים לגבי לאק. עבורי הוא מספר חמש בליגה. למרות ואולי בגלל המשחק מול פילי.

מה שהתכוונתי זה שדווקא את ההפסד הזה אני שם יותר על ההגנה, שנתנה משחק חלש יחסית. ומכאן החשש שלי. ירידה ביכולת של אלה שהביאו את האליפות. לא רק הסקנדרי, גם לליינבקרים יש חלק בזה, וגם לקו הקדמי שלא הצליח להשתלט על קו ההתקפה החשוד של הצ'רג'רס.

מה שכן, קארול כמו הארבו כמעט תמיד מביאים את הקבוצות שלהם למצב בו הם יכולות לנצח בסוף המשחק. לפי זמן אחזקת הכדור, זו הייתה אמורה להיות שחיטה של סאן דייגו. בסוף לווילסון היה את הכדור בסוף עם מינוס 6. גם לקאפרניק היה נגד הברס. ווילסון יתקשה לנצח קבוצת פלייאוף בחוץ גם עם הכדור ביד. כי הוא עדיין לא ברמת על. קאפרניק הפסיד בבית וזה צריך להדאיג את הניינרס

גיל 17 בספטמבר 2014

אי אפשר לנצח כל משחק. הטורניר באמת היה גרוע בסוף ונראה איך ישחק במשחקים הבאים.

ק. 18 בספטמבר 2014

הכל נכון, גם לגבי לאק, אבל אני לא שם את וילסון וקפרניק באותה מדרגה. הבגרות, אם אפשר לקרוא לזה כך, יכולת קבלת ההחלטות וגם היכולת בקלאץ' שמה את וילסון מדרגה אחת מעל קפרניק מבחינתי

מעיין אוהד מכבי 17 בספטמבר 2014

שתי שאלות של צופה פוטבול מתחיל –
מה עם ההגנה של פילדלפיה? מצד אחד, כשהם משחקים הגנה (כמו במחצית השנייה בשני המשחקים) הם עושים עבודה לא רעה בכלל.
מצד שני, לפתוח שני משחקים ב-14:0 אומר משהו על ההגנה (וגם על ההתקפה).

האיגלס יקומו וייפלו על ההגנה שלהם, כמו שאני רואה את זה.
משחק הריצה שלהם מדהים ופולס בינתיים עושה את העבודה, הגם שאני מסכים בהחלט שחסר לו מישהו בטווחים הרחוקים.
עם הידוק ושיפור הגנתי והוספת גיוון בדמות קבלה בטווחים הרחוקים והם קונטנדרים לגיטימיים. בלי זה, פלייאוף והדחה מוקדמת.

מעיין אוהד מכבי 17 בספטמבר 2014

והשאלה השנייה – מה ההסבר להבדלים העצומים ביכולת ההתקפית בין שתי המחציות?

האינטנסיביות הזאת קשה לבלימה במחצית הראשונה וכמעט בלתי אפשרית בשנייה, ובכל זאת, הייתי מצפה לעלייה על לוח התוצאות במחצית הראשונה (בסוף הרבע השלישי ובסוף הרבע הרביעי עשה רושם שהאיגלס פשוט יעשו טאצ'דאון כמעט בכל מהלך כי ההגנה שמנגד פשוט נפלה מהרגליים).

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2014

השאלות שלך הן לא של מתחיל בכלל. זה דברים שכל אוהד פוטבול יתהה עליהם.
לגבי ההגנה – זאת שאלה פתוחה. ראיתי עבודה יפה שלה במשחק רוב הזמן אבל אני לא סגור עליה עדיין. שנה שעברה היא היתה המכשול.
לגבי השאלה השניה – אני לא חושב שהאיגלס היו רעים בחצי הראשון התקפית – הם רק לא הצליחו לתרגם את זה לטד ונעצרו ברד זון והתפשרו על שערי שדה. בחצי השני ההתקפה של הקולטס פשוט התעייפה מלרדוף אחרי מקוי וספרולס (ההגנה של הקולטס לא רעה סך הכל)

גיל 17 בספטמבר 2014

מאתיס גמר את העונה. לאק יצטרך להיות ממש גדול כדי שהם יעלו הפלייאוף.

מעיין אוהד מכבי 18 בספטמבר 2014

בהתחשב בכך שזאת פעם ראשונה שאני רואה פוטבול בחיים שלי (גיל 30 זה הגיל שאפשר להתחיל?), בעיקר כי עברתי זמנית לארה"ב ואני מנסה להבין מה ההתלהבות מפוטבול (כולם אבל כולם כאן הולכים עם חולצות פוטבול של הקבוצה שלהם ביום של המשחק, זה פשוט מדהים), אני מחזיק מעצמי מתחיל.

בתור מישהו שאפילו לא מבין מתי יש flag ומה מותר ומה אסור לעשות לרסיבר כשהכדור בדרך אליו, שאלתי כי ההתרשמות שלי הייתה שההגנה של האיגלס לא מדהימה (ונעזרה לא מעט בשופטים, לפי מה שקראתי כאן).

לגבי התקפת האיגלס בחצי הראשון – לא ברור. באמת. קבוצה שעושה 34 ו-24 נקודות במחצית השנייה לעומת 0 ו-6 בראשונה זה משהו שקשה לי להסביר.

גיל 18 בספטמבר 2014

זה קורה כל הזמן תתרגל לזה. בניגוד למשחקים אחרים פוטבול הוא מאוד לא צפוי ולמומנטום יש חשיבות גדולה. קבוצות גם משנות את תוכנית המשחק כל הזמן ובעיקר אחרי המחצית, שחקנים מתעייפים ונפצעים וכל טעות קטנה יכולה להוביל לשינוי גדול. זה חלק מהיופי של המשחק שכמעט אף פעם הוא לא אבוד.

שלמה 20 בספטמבר 2014

למומנטום יש חשיבות כמו בכדורגל ובכדורסל.
זה לא נכון שזה קורה כל הזמן, למעשה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שקבוצה חוזרת בשני המשחקים הראשונים מפיגור 14 במחצית.

גיל 20 בספטמבר 2014

זה מסוג הסטטיסטיקות חסרות החשיבות. למה דווקא 14 ולא 10 למשל? כל שבוע יהיו קבוצות שחוזרות מפיגור לניצחון וזה משהו שיחסית נדיר בכדורגל שם יש פשוט הרבה פחות אפשרות לצבור נקודות.

הארכיון 17 בספטמבר 2014

הקונדנס זה דבר ענק לדלטאנט שכמותי.
רואה כל ערב 2 תקצירים של חצי שעה ומרגיש בענינים.
ממליץ לכולם להוריד מאתר rojadirecta…
למי שרוצה להירדם מהר, ממומלץ לצפות גם בבייסבול.

באבא ימים 17 בספטמבר 2014

צ'יפ קלי = ברנדן רודג'רס.

כלכלן 17 בספטמבר 2014

היחיד אי פעם שחשב שקופרניקוס שווה משהו זה רק רונן דורפן, ובינינו , מה לו והפוטבול?

גיל 18 בספטמבר 2014

ומה לך ופוטבול? קפרניק עם 60 אחוזי השלמה בקריירה וק"ב רייטינג 93. במשחק הפלייאוף הראשון שלו הוא השמיד את הפארקס כשרץ ל181 יארד שזה שיא פלייאוף לק"ב, ו444 יארדים כוללים עם 4 ט"ד. הוא גם נתן משחק מצוין שהעלה אותם לסופרבול. שנה שעברה הוא שוב זרק ל412 נגד הפאקרס ו3 ט"ד ונתן ריצה קריטית שניצחה את המשחק. נכון, הוא רחוק מלהיות מושלם וקבלת ההחלטות שלו בעייתית אבל בוא לא נהפוך אותו לאיזה אלכס סמית.

זורק מילה 19 בספטמבר 2014

טמפה ביי (וג'קסונוויל,סתם דוגמה) זה פח אשפה

לפעמים אני שואל את עצמי למה בליגות הסגורות בארה"ב אין עולות ויורדות,אלא פחי אשפה ותופעות כמו טאנקינג :-(

שלמה 19 בספטמבר 2014

אם היו עולות ויורדות, הפרשי ההכנסות בין הליגות היו כל כך גבוהים שזה היה יוצר הרבה יותר קבוצות פח אשפה.

Comments closed