סיכום מחזור 7 – הריעו למלך

מה הופך את פייטון לכל גדול והאם דאלאס בדרך לשחזר את שנות התשעים העליזות? הכל בסיכום השבוע

טוב, יש איזה משחק קטן הערב, אז בואו פשוט נראה מה היה לנו השבוע.

ברונקוס – ניינרס

נתחיל במלך? ברור.

אני מנסה להבין מה כל כך מרשים בפייטון מאנינג, והאמת היא שזה לא רק המספרים המדהימים שלו, אלא בעיקר הדרך שבה הוא עושה את זה. הקלות, הו הקלות.

זה נראה כאילו פייטון יכול למסור מתי שהוא רוצה ולמי שהוא רוצה. כשהייתי בתיכון היה איתי בחור ששיחק כדורסל בשלוש רמות מעל כולנו. היה נדמה שהוא יכול לקלוע סל מתי שהוא רוצה. זה פייטון. וכמו אותו בחור, שמדי פעם מסר לנו את הכדור ואפילו פרגן לנו בסל מדי פעם, גם פייטון נדמה שנותן את הכדור מדי פעם לראנינג בק שלו רק כדי שגם הוא ירגיש חלק מהמשחק.

הדרייב המשווה מול סיאטל לפני כמה שבועות הוא הדוגמא הכי טובה לכך. כל המשחק פייטון לא ממש מצליח לעשות הרבה ואז נשארה דקה על השעון אז הוא מעביר הילוך ופשוט מוסר למי שהוא רוצה ותוך 40 שניות יש ט"ד. וזה מרגיש לפעמים שאם הוא היה רוצה, הוא היה עושה את זה בכל דרייב שלו.

התכונה הזאת בולטת במיוחד בהשוואה לשחקן שפייטון החליף בתור מלך הט"ד. אצל ברט פארב הכל הריח מהתאמצות יתר. הוא המשיך לשחק בכח כמעט כדי לשבור את השיא הזה. וגם הט"ד שלו אף פעם לא באו בקלות. זה תמיד היה להכריח את הכדור לרסיברים שלו. אצל פייטון זה מרגיש שהרסיברים שלו לא צריכים להתאמץ – הם ירוצו את הראוט ובסופו הכדור פשוט יהיה שם כדי לתפוס אותו.

בניגוד לק"בים אחרים (רוג'רס עולה לי בתור דוגמא), הרסיברים של פייטון אף פעם לא צריכים לאלתר או למשוך זמן עד שפייטון ישתחרר מהפאס ראש (במאמר מוסגר, אולי זה הסיבה לחלק מההתקשות של הקבוצות שלו בפלייאוף. כשדברים באים כל כך בקלות, קשה פתאום להסתגל לקשיים). רוץ עשרים יארד, תסתובב – והנה הכדור, רק תתפוס אותו.

פשוט מדהים. תסתכלו טוב, לא תראו יותר דברים כאלו.

peyton

לגבי המשחק עצמו – אם נשאיר שניה את פייטון בצד, הרי שהוא הוכרע לגמרי בקווים.

קו ההתקפה של הניינרס "חזר לעצמו" ושוב פעם לא תפקד בעוד קו ההגנה של דנבר ממשיך להיות השדרוג הגדול שלה בעונה הזאת, כשהוא מגיע לקפרניק פעם אחר פעם ולא מאפשר לו שניה לעמוד בפוקט ולמסור כמו בן אדם, ויותר מכך – אפילו את הסקראמבלס שהוא עושה במצבים כאלו, הוא לא נתן לו. וכדי להוסיף חטא על פשע – הם גם לא נתנו כלום למשחק הריצה של הניינרס, מה שמניע למעשה את ההתקפה כולה של סן פרנסיסקו.

מהצד השני, המצב בדיוק הפוך. שום לחץ על פייטון מצד ההגנה של הניינרס וגם לא הצליחו לעצור את הריצה. במצב כזה פייטון פשוט אומר תודה ולוקח.

כן, זה עד כדי כך פשוט.

ג'איינטס – דאלאס

המשחק הזה, לעומת הקודם, היה הרבה יותר מעניין.

מסוג המשחקים שהג'איינטס יבעטו בעצמם אחר כך שהם לא ניצחו. לא כי הם היו יותר טובים מדאלאס – הם לא – אלא כי הם שיחקו טוב ועדיין הפסידו משחק שהם היו יכולים לקחת. ובניגוד לקבוצות אחרות שיכולות להרשות לעצמן להפסיד משחקים כאלו בגלל שהן יודעות שהן יקחו את המשחקים שהם צריכים לקחת (נניח, הפטריוטס או דנבר), הרי שאצל הג'איינטס הם תמיד יאבדו כמה משחקים מול קבוצות חלשות מהם על הנייר.

אני מוכרח לומר שאני מאוד מתרשם מאיליי מאנינג החדש. זה שהוא יודע למסור תמיד ידענו, אבל העובדה שהוא לא עושה החלטות רעות כמעט בכלל – זה כבר באמת חדש. היו לי הרבה ספקות לגבי איליי מאנינג החדש ושיטת המשחק שהג'איינטס עומדים ליישם אבל עד כה השיטה הזאת עובדת לא רע בכלל. איליי עם 5 אינטרספשנס בלבד בינתיים (בשביל איליי זה ממש מעט) וזה נראה מצוין.

אז למה הג'איינטס לא ניצחו? ובכן, כי דאלאס כרגע פשוט קבוצה טובה ושלמה יותר.

אם נסתכל על טוני רומו, לא נראה הבדל גדול מהסטטיסטיקות הממוצעות שלו. אחוזי המסירה שלו גבוהים ממה שהכרנו – קרובים מאוד ל-70% אבל אני צופה שזה ירד בקרוב ובכל מקרה שאר המספרים די דומים. בניגוד למה שנהוג לחשוב על רומו, הוא לא מוסר הרבה אינטרספשנס (למעט עונה אחת של 19, ב-5 השנים האחרונות הוא לא עבר את ה-10) ואחוזי ההשלמה שלו הם תמיד באיזור ה-65% המאוד מכובד.

אבל יש נתון אחד שבדרך כלל לא מסתכלים עליו אצל ק"בים וזה כמות הסאקס. אצל רומו זה תמיד היה גבוה במיוחד ואילו השנה הוא בדרך לחתוך את הכמות הזאת ביותר מ-30% (עומד על 12 כרגע, מול ממוצע של  36 בשנים קודמות). זה רק מדגיש עד כמה קו ההתקפה של דאלאס עושה עבודה מצוינת השנה.

תוסיפו לזה את ההצלחה של דימארקו מארי, שגם היא מגיעה הרבה בזכות קו ההתקפה (וגם כי מארי הוא פשוט רץ מצוין), תופס מהטובים בליגה וטייט אנד מצוין – ותקבלו קבוצה שמאוד מזכירה, כמו שכתבתי אצל גיל שלי, קבוצה אחרת של דאלאס – זאת משנות התשעים. קבוצה שהיתה בנויה על קו התקפה חזק מאוד, רץ מצוין, ק"ב סולידי וסט רסיברים-טייט אנד מעולה.

עכשיו נשאר לראות האם הם מסוגלים לשחזר לפחות חלק מההצלחה של הקבוצה ההיא.

ניו אורלינס – דטרויט

גם זה היה משחק מעניין מאוד ואחד כזה שמוכיח שאתה יכול לעשות את כל הדברים נכון ועדיין אם לא תצליח לסיים כמו שצריך – זה לא יספיק.

הסיינטס נראה שהגיעו למשחק הזה מוכנים מאוד. זה התבטא בעיקר ביכולת שלהם להגן על בריס מרבית המשחק ולמנוע מהפאס ראש המצוין של דטרויט להגיע אליו ולהפריע לו – שזה המפתח למשחק ההתקפה של ניו אורלינס. יותר מכך, הסיינטס הריצו את הכדור הרבה וגם הצליחו ללחוץ את סטאפורד מצוין ולמנוע ממנו להשיג יותר מדי.

וכך, הגיעו הסיינטס לדקות האחרונות כשהם ביתרון (כביכול) בטוח של 13 נקודות. אלא שאז קרה הרצף הבא – השלמה של סטאפורד לגולדן טייט (איזה רכישה של הליונס, הצילה אותם עכשיו שקלווין ג'ונסון פצוע, כי דיוק אף פעם לא היה הצד החזק של סטאפורד וחשוב לו מאוד שיהיה לו רסיבר שמסוגל לקחת כל כדור שנזרק אליו) בדאון שלישי ו-15 שהופך לט"ד של 70 יארד. אחר כך, דרייב של הסיינטס שבו בריס נחטף עמוק בשטח שלו. דטרויט דווקא לא מצליחים לעשות יותר מדי אבל בדאון רביעי הסיינטס עושים עבירה ממש לא מחויבת המציאות, הדאונים מתאפסים ובסוף סטאפורד מצליח למצוא רסיבר לט"ד מנצח.

לסיינטס עוד היה מלא זמן לנסות להשיג פילד גול (כמעט שתי דקות) אבל דווקא פה הצליחו הליונס לעשות משהו שהם לא הצליחו כל המשחק, וזה להפעיל לחץ אמיתי על בריס, לחץ שנגמר בסוף בשבע מסירות בלתי מושלמות (עם ריצה אחת של בריס לדאון ראשון, כשהוא בורח מעוד לחץ, בדאון רביעי) וסוף המשחק.

המסקנות? קודם כל – לא מספיק לבצע טוב 55 דקות. אם לא תשחק את כל 60 הדקות, שום דבר לא יעזור. והסיינטס הצליחו לפשל בדקות האחרונות בכל אספקט אפשרי. במקום להגביל את טייט אחרי התפיסה שלו הם נתנו לו לברוח. במקום למרוח את השעון ולבעוט רחוק את הכדור הם מסרו אינטרספשן אידיוטי (טעות קשה של בריס שהכריח מסירה תחת לחץ) בשטח שלהם, ביצעו פאול מטופש שאפשר לליונס לעלות ליתרון ובסוף גם נכשלו בלהשיג 40 יארד ולשמור על הק"ב שלהם. פשוט ביצוע נורא בכל דרך שתסתכל על זה.

דבר שני, התאמות במהלך המשחק, חשובות לא פחות מאשר ההכנה אליו. ויאמר לזכות דטרויט שהם עשו את ההתאמות הנדרשות.

דבר אחרון – דרו בריס בלי שמיכת הביטחון של ג'יימי גרהאם הוא פשוט לא אותו שחקן. אם תיתן לו זמן אז הוא ימצא את הרסיבר הפנוי אבל כשיש לחץ של ההגנה ולחץ של זמן, שחקנים מהסוג של גראהם הם פשוט קריטיים.

הליונס? הקיקר שלהם הצליח להכניס את שערי השדה. אל תזלזלו בזה.

סן דייגו – קנזס סיטי

זוכרים שאמרתי על הג'איינטס שהם יצטערו שהם הפסידו למרות ששיחקו טוב? אז הנה קנזס עושים את מה שהג'איינטס לא הצליחו לעשות – לנצח משחק מול קבוצה טובה יותר ביום טוב שלהם.

איך הם עשו את זה? בול קונטרול. 39 דקות של החזקת כדור מול 21 בלבד של סן דייגו. למעשה, זה מזכיר לי משחק נוסף מהשבוע – זה מיום חמישי של הג'טס מול ניו אינגלנד. גם בו הקבוצה הפחות טובה על הנייר החזיקה בכדור הרבה יותר (ונמנעה מאיבודי כדור – חשוב מאוד). כמובן, אלו הג'טס אז הם מצאו דרך להפסיד, אבל קנזס היא קבוצה יותר טובה וסן דייגו לא הצליחה לעשות את ההתאמות הנכונות כדי לנצח את זה.

אנדי ריד אמר אחרי המשחק הקודם שהוא טעה בכך שלא נתן לג'אמל צ'ארלס מספיק הזדמנויות לנשיאה ועמד במילה שלו. 22 ניסיונות ריצה לצ'ארלס ובסך הכל 39 ניסיונות לקנזס לעומת 28 מסירות בלבד, זאת בדיוק הדרך לייצר שליטה בכדור ובמשחק, לעייף את ההגנה שממול ולמנוע מאחת ההתקפות הטובות בליגה לעלות למגרש.

זה לא שהבולטס שיחקו רע. אבל כשאתה מחזיק כל כך מעט בכדור, אתה חייב לנצל כל מצב שיש לך כדי לשים ט"ד והם לא הצליחו במשימה הזאת.

אמרנו לא פעם העונה שהחוסר במשחק הריצה יפגע בסוף בצ'ארג'רס וזה בדיוק מה שקרה. רק 16 ניסיונות ריצה וחוסר יכולת להחזיק בקצב המשחק והצ'ארג'רס יצטרכו למצוא דרך להוריד קצת את הלחץ מפיליפ ריברס, שעד עכשיו נתן עונה פנטסטית אבל יהיה חייב עזרה כדי להמשיך בו.

יום חמישי מול דנבר יהיה מאוד מעניין.

בקטנה:

– אני יכול לצפות עוד 40 פעם בוידאו של הפייק פאנט ריטרן של סט לואיס מול סיאטל ועדיין אני לא אצליח להבין מה הם עשו שם.

– ולגבי הפייק פאנק בדקות האחרונות של סט לואיס, שגמר את המשחק – אכן, מהלך גדול עם ביצים של ג'ף פישר. אבל בואו לא נגזים עם המחמאות – הראמס הם קבוצה בלי סיכוי פלייאוף ובלי כלום להפסיד. אני לא אומר שיש הרבה מאמנים שהיו עושים את זה במצבו, אבל זה גם לא שפישר היה חוטף המון ביקורת אם זה לא היה מצליח.

– ועדיין, מהלך ענק.

– הדבר שהכי הפתיע אותי בט"ד שאנתוניו בראון מסר מול יוסטון? זה שהוא היה ביד שמאל. תקנו אותי אם אני טועה, אבל אני לא זוכר אף ק"ב שמאלי כרגע ב-NFL (שזה מאוד מוזר ונגד הסטטיסטיקה, לא?) ופתאום לראות שחקן זורק ביד שמאל היה מפתיע. גם להגנה של יוסטון, מסתבר.

– כמה צפוי שקליבלנד יפסידו דווקא לג'קסונוויל, ועוד בצורה מחפירה כזאת, שבוע אחרי כל המחמאות שנתתי להם. אריאל נאחס גרייזס, זה אני. קבוצות שלא רוצות להפסיד – נא להתחיל לשלם.

– וגם יש את האנטי-נאחס. מאז שאמרתי על בולטימור שהם סתם קבוצה, הם קורעים את הליגה. מי מתערב שהם רצים לאליפות?

– הבילס מנצחים בט"ד של השניה האחרונה מקייל אורטון?? הלו, עולם חלופי, מתי בדיוק הגעתי אליך??

– אני אחזור על משפט מלפני כמה שבועות – זוכרים כשקירק קאזינס היה התקווה הלבנה הגדולה?

 

54 Comments

גיא 22 באוקטובר 2014

ועכשיו חיסלת את העונה של הרייבנס…

עורב סגול 22 באוקטובר 2014

:-[

גיא 22 באוקטובר 2014

ב-2 העונות הקודמות הרבו לצחוק (ובצדק) על הברווזים של מאנינג כל פעם שהכדור טייל למרחק גדול מ-20 יארד. TD מס' 510, מסירה ל-40 יארד לתומאס, כאשר תומאס היה תופס את הכדור גם עם עיניים עצומות, ממש חזרה לימים שלפני ניתוחי הצוואר.

גיל 22 באוקטובר 2014

זה כנראה לא במקרה. לעצבים לוקח זמן להתחבר מחדש והוא טוען שזה משתפר כל הזמן. הוא גם מעז לזרוק יותר לעומק השנה.

צחי 22 באוקטובר 2014

מהלך הפייק פאנט היה ענק גם בזכות היצירתיות שבו. הם לא סתם נתנו לפאנטר לזרוק והם גם לא סתם הלכו על זה בדאון רביעי. הם דאגו לפנות את השטח שנייה לפני הסנאפ כדי שהשחקן מהבקפילד יהיה ווייד אופן. מהלך גדול.

בועז 22 באוקטובר 2014

הפייק פאנט של הראמס דווקא היה הקריאה הנכונה ביותר למצב הזה.
אתה יושב מתחת לגול שלך, בדאון רביעי קצר כשיש יותר מ2 דקות לסיום המשחק. אתה מוביל בפחות משער, ומולך יש את סיאטל במחצית שניה טובה.
פאנט מאיפה שהם היו היה מגיע לחצי, אולי ל40 בבעיטה ממש טובה, ככה שהסיכוי שסיאטל יגיעו למצב של בעיטה הוא גבוה מאוד, ואז כבר לא היה נשאר לך מספיק זמן להגיב.
במקרה והפייק פאנט היה נכשל, סיאטל יושבת על האינדזון, וגם אם הם עושים TD עדיין יש לך סיכוי להגיב (סיאטל לא היו מצליחים לשרוף את כל השעון).

מבחינת עלות/תועלת, אני הייתי הולך על הפייק פאנט במצב הזה כמעט בכל פעם

שלמה 22 באוקטובר 2014

באמת שהפייק פאנט ריטרן היה פשוט מהלך גאוני והזוי.
אני לא מצליח להבין איך אתה לא יודע לאיזה כיוון אתה בועט את הכדור?!

פשוט מדהים!

אורי הברווז 22 באוקטובר 2014

שחקני הקבוצה הבועטת תמיד מסתכלים על הקבוצה התופסת. העובדה שעשו את זה עד עכשיו רק פעמיים-שלוש תמונה בעיני, בניגוד לפייק פאנט, כאן לא יהיה הפסד כל כך גדול אם הם עולים על הטריק.

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

אז מה, ברווז, יש מצב שאנחנו נפגשים בגמר הפאק 12 השנה?

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

straight from the horse's mouth:

https://www.youtube.com/watch?v=WEZCNVX0VEA

לגבי ההחזרה של הראמס – הברס כבר עשו את זה קודם אבל המהלך חזר על עבירה (ותודה ל-TMQ על התזכורת):

https://www.youtube.com/watch?v=WhY1lQT4mgE

בכל אופן הביצוע של הראמס היה הרבה יותר נקי והרבה יותר יפה. מישהו הפנה את תשומת ליבי פעם לכך שבכל משחק ג'ף פישר מגיע עם טריק-פליי מהבית.

shohat 22 באוקטובר 2014

כיף של סיכום.

אני חושב על זה כך – אם ג'ורדן היה נותן את עונת השיא שלו בוושינגטון. אם היילה גברסלאסי היה זוכה בזהב אולימפי בלונדון. נדיר לראות שיא קריירה נשבר במשחק שיא כזה, קרוב מאד למשחק מושלם.

מופע הצל"ש או טר"ש של הראמס היה בעיקר כיף. זה כמו ה – wildcat formation שדיברנו עליו. גימיק של הפתעה, לא אידיאולוגיה.

מחכים ל – Power rankings!

יובל (אחר) 22 באוקטובר 2014

אם הבנתי נכון, מה שסט. לואיס עשו בפאנט ריטרן ההוא זה דבר די פשוט: הם ניצלו את העובדה שהקבוצה הבועטת נמצאת עם הגב לכדור, לא רואה לאן הוא הולך ומכוונת את עצמה לפי הקבוצה המחזירה. אז השחקן המחזיר הרגיל שלהם, וחבורת המגנים שאיתו, רצו לצד אחד של המגרש, בעוד הכדור בעצם הגיע לצד האחר למחזיר בעיטות אחר. ככה הם משכו את כל הקבוצה הבועטת הרחק מהמחזיר, והשאירו לו מגרש יחסית ריק לרוץ בו.

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

הקטע היפה הוא שהם ידעו לתכנן את זה.
הראמס הסבירו אחר כך שבצפייה בוידאו הם גילו שכשריאן (הפאנטר של סיאטל) מנסה לתקוע את היריבה קרוב לאנדזון שלה הוא כמעט תמיד בועט שמאלה.
למי שזוכר ריאן היה אחד השחקנים החשובים של הסיהוקס בעונה שעברה (אבל גם מאלה שלא מקבלים קרדיט בכלל) כשפעם אחר פעם הוא תקע את היריבות של סיאטל עמוק בתוך השטח שלהם. מסתבר אבל שלא מספיק להיות טוב במה שאתה עושה אלא צריך להיות גם לא צפוי.

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

בוא נגיד ככה – אם זה היה פשוט, כולם היו עושים את זה. זה היה תכנון וביצוע יפיפים לרעיון שאף אחד אחר לא חשב עליו לפני כן. ומה שמדהים זה שגם כשאתה צופה בוידאו פעם אחר פעם, העין שלך עדיין נמשכת למטה לאיפה שנראה לך שהכדור הולך אליו לפי איפה שכל השחקנים הולכים.

יובל (אחר) 22 באוקטובר 2014

אה. ברור שזה לא "פשוט" במובן של "אין בעיה לעשות את זה". והם עשו את זה נהדר וגם ברור שאי אפשר לחזור על זה בקלות (בטח עכשיו אחרי שכבר עשו את זה.) התכוונתי ל-"פשוט" במובן של "אחרי שמראים לך איך קסם עובד אתה מבין את זה".

זה עדיין קסם.

עמי ג 22 באוקטובר 2014

זו לא רק העין שלך – גם מצלמת הטלויזיה הלכה לשם! בגלל זה כל כך קשה לפענח מה קרה במגרש.
על משקל "זה מה שיפה בכדורגל" – זה מה שיפה בפוטבול. שיש עדיין מקום להפתעות וליצירתיות.

סיכום מצוין לעוד שבוע מעניין.
ובינתיים הבית החלש של AFC מזרח מוציא עוד שני נצחונות מול NFC צפון. ודנבר שוחטת את SF – הפיינליסטית של ה-NFC כבר שלוש שנים.
הגיע חושב שהדיבורים על כך שה-NFC טוב לעין ערוך מה-AFC צריכים להיפסק. יש 5-6 קבוצות עילית בכל אחת מהליגות. ו-8 מתוך 10 הנותרות יכולות לתת פייט חזק בכל יום נתון.

משה 22 באוקטובר 2014

אחלה סיכום, עכשיו כשהוצאת את זה מהמערכת אפשר לגשת למשחק החשוב של הערב.

אוהד 22 באוקטובר 2014

מצחיק שאריזונה כבר על מאזן 5-1 למרות פציעות קשות של שחקני מפתח, ועדיין לא זוכה לתשומת לב בשום מאמר.

מנחם לס 22 באוקטובר 2014

למי שמעוניין, יש לי מספר מפות ודיאגרמות, הרבה מהן על פוטבול בארה"ב

http://www.hoops.co.il/?p=35703

יובל (אחר) 22 באוקטובר 2014

אבל למה אתה לא כותב על הנצחון של הקבוצה שלי בפנטזי?!?!?!?!

רענן 22 באוקטובר 2014

זה נכון שהרייבנס בתנופה אבל הם עדיין לא ניצחו אף קבוצת פליאוף (כן ניצחו את אטלנטה וקרולינה אבל…)אז בראשון הם במבחן לגבי יכולתם האמיתית סינסי בחוץ, ההגנה שלהם יציבה , ספגה הכי מעט טאצים (10 ב-7 משחקים )והכי מעט נקודות 104 (14.9 למשחק )אז אולי הגיע יום הפרעון של מר פלאקו ,יהיה משחק אש.

ק. 22 באוקטובר 2014

מייקל ויק זורק בשמאל באימונים של הג'טס
יופי של סיכום. נקווה שהמנוחה הקצרה לא תפגע בפוטנציאל הנפיץ של ה- tnf

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

נכון, ויק הוא שמאלי. מדהים, 32 ק"בים פותחים בליגה ואף אחד מהם לא שמאלי. בעקרון יש 10% מהאוכלוסיה שמאליים, היינו אמורים לראות לפחות שלושה-ארבעה כאלו.
יש לזה כמה אופציות למה זה לא קיים כמעט
– כל המערכים וההגנות עובדים לטובת ק"בים ימניים ואז השמאליים לא מצליחים להתפתח, משאירים אותם מאחור
– שמאליים לא מוכשרים כמו שמספרים לנו. או שאולי התכונות שמיחסים לשמאליים (יצירתיות וכאלו – אני בתור שמאלי לא קונה את זה) הן פחות חשובות לק"ב.
– סתם סטיה סטטיסטית

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

יש את הסיפור הידוע על זה שג'רי רייס "לא רצה" את סטיב יאנג בגלל שכיוון הסיבוב של הכדור הוא הפוך כשק"ב שמאלי זורק אותו והוא כמובן היה רגיל לתפוס כדורים מאיזה ימני אחד.

אהה ואם כבר מדברים על ק"ב שמאלי אז לדעתי טיבו היה אחד כזה (אני חושב שרבים יסכימו שיש לו אפילו שתי ידיים כאלו)

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

טיבו הוא לא ק"ב

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

השאלה היא האם בדנבר היו מבינים את זה גם אם מאנינג לא היה נפצע ויוצא לשוק

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

ברור. אלווי היה ק"ב, הוא יודע לזהות אחד כשהוא רואה אותו

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

בודאי, אבל אתה בטח זוכר את הייפ המשיח שהיה באותה עונה.
השאלה היא נניח ומאנינג נשאר באינדי איך אלווי בא ואומר לאוהדים: ראיתי כבר הרבה משחקים בחיים שלי וזה רבותי לא ק"ב.
לדעתי הוא היה חוטף הרבה מאד אש. אולי פשוט הוא היה צריך לתת לו חצי עונה ואז כולם היו רואים

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

אין ספק שזה שהגיע מישהו כמו מאנינג עזר לו לעשות את המהלך בלי בקלאש מהאוהדים (ועדיין היו קולות של מפגרים כמו סקיפ ביילס שפקפקו בזה). אבל הוא היה מוצא את הדרך להעיף אותו

גיל 22 באוקטובר 2014

אני זוכר את הפנים של אלווי אחרי כל ניצחון של טיבו שאומרות: למה אני צריך את זה? היה לו פרצוף של מי שבלע לימון.

גיל 22 באוקטובר 2014

אני לא חושב שיש הרבה שמאליים בהיסטוריה של המשחק. חלק מזה זה כנראה הטייה סטטיסטית אבל אני חושב שזה גם קשור למה שאתה אומר, שלא מפתחים אותם מספיק.

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

האמת שחוץ מסטיב יאנג אני לא מצליח לחשוב כרגע על ק"ב גדול באמת שהיה שמאלי. יש מישהו מהעתיקים יותר?

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

תראה את הלינק הזה: http://www.sportsbreak.com/nfl/10-best-left-handed-qbs-in-nfl-history/

אם מייקל ויק במקום השני וטים טיבו במקום העשירי, אני חושב שהתשובה די ברורה..

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

ברונל היה טוב ואת זה שבומר היה שמאלי לא זכרתי.
תודה.

גיל 22 באוקטובר 2014

אין מילים לגבי מאנינג ואני חושב שמה שאתה מתאר, איך שהכל נראה בקלות, לא רק מצביע על הגדולה שלו אלא גם מסתיר מאחוריו את השליטה שלו בתרגילים והאימונים הרבים שהוא עושה עם הרסיברים. התחושה שגם בעיניים עצומות הם יכולים לרוץ את הראוט והוא לזרוק לידיים שלהם היא תוצאה של הרבה עבודה קשה. אגב, אלווי לא מקבל מספיק קרדיט על הבנייה של הקבוצה. חוץ מוולקר השברירי הוא מצא למאנינג רסיברים וטייט אנדים חזקים ואתלטים שהם מיסמאץ' להרבה קבוצות.

לגבי הסיינטס, נראה שבריז ומאנינג התחלפו ביניהם השנה. ב5 הדקות האחרונות לבריז היה ק"ב רייטינג אפס, מדהים.

לגבי הפייק פאנט ריטרן, זו טעות גדולה של ההתקפה. מה, הם לא יודעים לאיזה צד הבועט בועט את הכדור? ועדיין, ביצוע מושלם (מישהו עשה את זה גם שנה שעברה והצליח רק שלקחו את זה מהם בגלל עבירה).

וקירק קאזינס עדיין ק"ב טוב שיכול להצליח. אם אתה לא מתרשם מכמה משחקים טובים ממנו למה אתה קוטל אותו על כמה גרועים? רק אם יתנו לו לשחק בצורה רציפה ולא יספסלו אותו כל פעם שהוא מאבד כדור אפשר יהיה ללמוד כמה הוא טוב או רע.

επτά 22 באוקטובר 2014

טעות שקשה להאשים בה מישהו. גם אם הבועט סימן שהוא בועט לשמאל, אתה שחקן של סיאטל ואתה מן הסתם לא רואה את הכדור, אבל רואה את כל העולם ואחותו רצים ימינה. אתה רץ ימינה בין אם אתה רוצה ובין אם אתה לא רוצה.

גיל 22 באוקטובר 2014

זה נכון שהם היו עם הגב אל הכדור ואת זה הם ניצלו אבל קבוצות ספיישל טימס צריכות להיות ערות לכל מצב. הקיקר בעצמו יודע להיכן הוא בועט והוא יכל לצעוק לקבוצה או לתקל את השחקן. אני בטוח שישנו פרוטוקולים אחרי המשחק הזה.

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

אני לא קוטל את קאזינס – הקבוצה שלו ספסלה אותו ואמרה ששבוע הבא הוא לא יפתח. אז התקווה הלבנה הגדולה הוא כנראה כבר לא. עד שהוא יתן שבוע אחד טוב ועוד פעם יהיה כזה

גיל 22 באוקטובר 2014

אבל זו בדיוק הבעייה. משחק או שניים גרועים ושחקן מסופסל. ככה זה גם עם אי ג'י מנואל. רבאק, אם אתם מחליטים שק"ב שווה הזדמנות תנו לו לפחות עונה אחת לפתוח. ואם לא, אז תושיבו רוקיס על הספסל לעונה או שניים. אם פייטון היה משחק היום היו מושיבים אותו מזמן על הספסל ולא נותנים לו להגיע לשיא של 28 אינטרספשנס בשנה הראשונה.

בני תבורי 22 באוקטובר 2014

אה, ככה אתה נרגע לפני ליברפול – ריאל, מתעסק בהבלים?

ריצ'י מקאו 22 באוקטובר 2014

אה, זה המשחק שהוא דיבר עליו? בכלל לא חשבתי על זה…

גיל 22 באוקטובר 2014

מאנינג אגב מקום שני ביארדים בהיסטוריה של דנבר וזה אחרי 38 משחקים בלבד.

אלון 22 באוקטובר 2014

אחלה ניתוח של המשחקים.

אשמח להתייחסות לתצוגה של הקולטס, אני אוהד שלהם שנים אז קצת קשה להיות אובייקטיבי, אבל לדעתי מעבר לאנדרו לאק שכבר התרגלנו אליו, הקולטס נתנו את אחת התצוגות פוטבול המרשימות ביותר העונה של איזשהי קבוצה.

שאטדאון מוחלט לקבוצת התקפה טובה מאוד, פלוס משחק ריצה מאוד יעיל.
צריך להתחיל להסתכל עליהם ברצינות כמועמדת לסופרבול.

אריאל גרייזס 22 באוקטובר 2014

האמת שלא הספקתי לראות את המשחק שלהם, היה לי שבוע מאוד עמוס. אין שום ספק שהם נראים מעולה, השבועות הבאים יגידו לנו באמת עד כמה הם טובים

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

הקולטס נראים מצוין ובניגוד למה שחלק חושבים זה הרבה מעבר לאנדרו לאק. למעשה למרות המספרים המדהימים העונה (דיבורים על MVP בהחלט במקום) לאק שאני ראיתי העונה (רק שלושה משחקים) פחות מדויק מהשנים שעברו. במשחק האחרון במיוחד הוא זרק לא מעט כדורים מאחורי התופסים שהצליחו להתאים את עצמם ולתפוס את הכדור.
מי שבאמת מרשים אותי בקולטס ולדעתי לא זוכה למספיק זמן אויר זה וונטה דיוויס שבהחלט ראוי לתואר הקורנר הטוב של העונה עד עכשיו עם כיסוי מצוין.

אלון 22 באוקטובר 2014

שמע בתור מי שרואה את לאק כמעט כל משחק כבר 3 שנים, החיסרון היחידי שלו זה באמת האחוזי השלמה והמספר הint הטיפה גבוה וגם זה לדעתי הוא שיפר השנה, הוא משחק יותר אחראי השנה(המשחק ריצה המשופר עוזר).

ההגנה אנדרייטד לחלוטין, וונטה דיווידס נותן עונה מדהימה, ג'ואל פרימן ליינבקר נפלא והנתון הכי מרשים הוא אולי האחוזי השלמה של היריבות בדאון שלישי(הטוב בליגה), וכל זה בלי מאתיס הפצוע.

בהתחשב בלו"ז הקל אני חושב ששבוע חופש זאת לא מילה גסה.

עידו ג. 22 באוקטובר 2014

עם לוח המשחקים שלהם כל דבר פחות מ: 6-10 יהיה אכזבה. זה אומר שהבית די סגור. נראה לי ש3-13 אפשרי אבל 4-12 יותר ריאלי.
קשה לי לראות את דנבר מסיימים פחות מ3-13 ולכן זה אומר שהמאבק על שבוע החופש יהיה מול שתי אלופות הבתים האחרות.

בבית הצפון אין קבוצות ממש חלשות לכן קשה לי לראות את אלופת הבית עם מאזן טוב יותר. יחד עם זאת לבולטימור יש לוח קל יחסית עד סוף הדרך אבל במקרה של שובר שיוויון הקולטס זוכים בזכות הניצחון מולם.

ניו אינגלנד משחקים בבית קל אבל הלוח שלהם מחוץ לבית די קשה וגם הם רחוקים מלהרשים. מכאן נראה שהערכה שלך לגבי שבוע החופש היא די ריאלית

גיל 22 באוקטובר 2014

הקולטס נתנו משחק אדיר, אני עוקב אחרי כל משחק שלהם. לאק הוא אגדה בהתהוות למרות שהוא עושה קצת שטויות. אם לא היו מאבדים כדורים (בדשדאו תמיד היה כזה) הם היו מנצחים את המשחקים שלהם בהפרש גבוה יותר. גם ההגנה שלהם מעולה ואנדרייטד.

ניינר 22 באוקטובר 2014

וגם פגאנו מאמן טוב. לאירסיי האידיוט יש יותר מזל משכל

גיל 22 באוקטובר 2014

אכן, אם כי אני חושב שאת המאמן הטוב באמת העבירו לאריזונה.

ק. 22 באוקטובר 2014

הקבוצה הכי מאוזנת כרגע בליגה (אולי דאלאס גם אבל ההגנה טובה, לא יותר). כל המערכים עובדים טוב, ולעומת דאלאס מחלקים נשיאות בין שניים.
מסכים עם עידו – וונטה דייויס נותן עונה אדירה

עורב סגול 22 באוקטובר 2014

היה ברור שפלאקו לא ימסור 5 ט"ד גם השבוע, אבל ההתקפה של הרייבנס עשתה את שלה. ההגנה משתפרת משבוע לשבוע ומובילה את הליגה בנקודות למשחק, וברד זון.
מגיעים לשבוע הקשה בעונה, במצב הכי טוב שניתן היה לחשוב עליו.

מעיין אוהד מכבי 23 באוקטובר 2014

רגע, סטאפורד לא נחשב ק"ב טוב?
אני דווקא אוהב את הכדורים המשוגעים שלו. כיף לצפות כמעט בכל טאצ'דאון שלו (יכולת אתלטית מדהימה של הרסיברים שלו, אבל עדיין פשוט יפה).

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2014

תלוי אצל מי. רוב מי שאני מכיר (ואני בינהם) טוענים שסטאפורד הוא ק"ב עם יד חזקה אבל חוסר דיוק אינהרנטי שניצל רק על ידי זה שיש לו רסיברים עצומים. הפציעה של קלווין ג'ונסון מוכיחה את זה לא מעט

Comments closed