סיכום מחזור 9

עוד קצת על תוכנית המשחק של הפטס שעצרה את ההתקפה של דנבר וגם אנדרו לאק וביג בן עושים ריצות ל-MVP

טוב, המחזור הזה הבטיח הרבה אבל קיים מעט מאוד. שלושה משחקים בלבד נגמרו בהפרש קטן מט"ד (ושניים מאותם משחקים היו בין נמושות) וכל המפגשים שהיו אמורים להיות מרתקים הפכו לבלו-אאוטס. אבל לא מישהו כמו הבלוג ירתע מזה.

בואו נראה מה היה לנו.

ניו אינגלנד – דנבר 21-43

אני יודע שכבר דיברתי על המשחק הזה ביומן האליפות אבל אני חושב שזה משחק ששווה לנתח אותו לא רק מנקודת המבט של אוהד (עד כמה שזה ניתן) ולנסות להבין איך ניו אינגלנד הצליחה לנצח את המשחק הזה, ועוד יחסית בקלות.

קודם כל, צריך להגיד שלמרות התוצאה הגבוהה, לא מדובר בניצחון קל. אם אני משווה, נניח, למשחק של הג'איינטס נגד הקולטס (עוד מעט גם עליו) שהסתיים בתוצאה מאוד דומה, הרי ששם המשחק היה גמור כבר באמצע הרבע השלישי. פה, לעומת זאת, גם באמצע הרבע האחרון לא הרגשת שאפשר ללכת לישון בלב שקט שלא תפסיד איזה קאמבק מופלא. היו כמה וכמה נקודות במשחק שחשבת שזה גמור ואז מאנינג יצר דרייב מרשים שבקושי גילח שניות מהשעון וצמצם את התוצאה מהר מאוד. הסיבה שהתוצאה היתה יחסית כל כך חד צדדית היא שהפטריוטס הצליחו אחרי כל דרייב כזה להרגיע את המשחק וליצר דרייב מצליח מהצד שלהם (במיוחד הדרייב שהגיע עם 5 דקות לסוף הרבע השלישי, אחרי שפייטון צימק לשני פוזשנים) וחוסר היכולת של פייטון להצליח בדאון רביעי (0 מ-4 במשחק), כשקונברשן אחד או שניים כזה היו יכולים לשנות את התוצאה לגמרי.

כמובן, בל נשכח גם החזרה פאנט לט"ד של אדלמן והחזרה של חטיפה מאוד לא מחייבת המציאות שהסתיימה בט"ד מהלך אחד אחר כך. קחו אותם, והמשחק צמוד הרבה יותר. זה לא מה שראינו בסופרבול האחרון, למשל, אלא הרבה יותר המשחק של דנבר בסיאטל מוקדם יותר השנה, רק שבניגוד לסיאטל, הפטריוטס הצליחו To Ice it כל פעם מחדש.

ועדיין, התחושה היתה, ולא רק אצלי, שהפטס עלו על דנבר בכל אספקט של המשחק.

דיברתי כבר בטור הקודם שלי על ההגנה האחורית המשופרת של הפטס, שהצליחה למנוע מהרסיברים של פייטון את התנועה הרגילה שלהם לראוטים. אבל המפתח האמיתי של הפטריוטס בהגנה היה בכלל במקום אחר – וזה הגנת הריצה. בהשוואה למשחק במייל היי לפני שנה, לפטריוטס היו הפעם שני שחקנים שלא היו להם אז – גרונקובסקי, שעליו כבר דיברתי, ווינס ווילפורק, שעשה חלק נכבד מההבדל בהגנה.

אחרי המשחק מול קנזס, דיברתי על זה שווילפורק נראה washed up – זקן ועייף ופצוע. אבל מאז ווילפורק נראה אחרת לגמרי וביום ראשון נתן את המשחק הטוב ביותר שלו העונה, למרות שקשה לראות את זה בסטטיסטיקה. היחוד של ווילפורק לאורך השנים היה היכולת שלו לסתום לגמרי את מרכז ההגנה בפני הריצה. ביום ראשון הוא עשה את זה בצורה מושלמת ולא סתם – אלא כשהפטס בעצם מהמרים על הריצה ומשאירים רק שישה שחקנים בקו הקדמי ועולים כל פעם עם חמישה דפנסיב באקס. למרות החסרון ההגנתי הזה, דנבר נכשלו לחלוטין בנסיונות הריצה שלהם (איפה זה ואיפה ה-200+ יארד שנושון מורנו שם על הפטס לפני שנה), מה שהעמיד אותם פעם אחר פעם בדאון שלישי ארוך (כל ארבעת הדאון שלישי הראשונים של דנבר היו של 10 יארד ומעלה) ואז נכנסה ההגנה האחורית לעבודה. בלי ווילפורק במיטבו זה לא היה עובד.

דבר נוסף מעניין שהפטס עשו בהגנה זה חילופים בלתי פוסקים בפאס ראש שלהם. הם שמו את אותו לוק כל סנאפ (ארבעה מקדימה, שניים מאחור), אבל כל פעם מישהו אחר לחץ את הק"ב ומישהו אחר ירד לקאברג'. במבט בלתי מנוסה זה היה נראה כמו בליץ, כשג'ימי קולינס או איירס (הרכישה האחרונה מטנסי) לחצו את פייטון אבל למעשה הפטס לחצו כל פעם רק עם ארבעה שחקנים, כך שכאשר הליינבקרים שלהם נכנסו לפאס ראש, הדפנסיב אנדס כביכול ירדו לקאברג'. זה בדיוק מה שקרה בחטיפה הראשונה של פייטון, שלא ראה בכלל את נינקביץ' יורד לקאברג' וזה גם מה שקרה בדאון הרביעי הראשון שהסתיים בסאק, כשאחד הליינבקרים הוא זה שנכנס פנימה.

בצורה הזאת, הפטס בעצם גם הסוו את הכוונות שלהם וגם לא ויתרו על כיסוי של הראוטים הקצרים. למעשה, הסטטיסטיקה מראה שפייטון מסר הרבה יותר כדורים ארוכים ממה שהוא רגיל, מה שנובע מכיסוי מצוין ושיבוש בלתי פוסק על הראוטים הקצרים, שהם הלחם והמים של פייטון. מדובר היה בכמעט מאסטר פיס הגנתי.

כמובן, צריך לזכור שאין למדן גדול יותר של המשחק מאשר מאנינג ותסמכו עליו שהוא ילמד בדיוק את מה שקרה במשחק הזה ואם שתי הקבוצות יפגשו שוב, לא הייתי ממליץ לפטריוטס להשתמש באותה שיטה, כי פייטון כבר ידע איך לפרק אותה. יהיה כמובן מעניין לראות אם קבוצות נוספות שפוגשות את דנבר ינסו את אותו דבר, אם כי אני לא בטוח שלרובן יש את הפרסונל שמאפשר את זה.

גם מבחינה התקפית, הפטריוטס נתנו נוק-אאוט לדנבר, כשההגנה שעד המשחק הזה היתה מהטובות בליגה, לא הצליחה כמעט להאט את ההתקפה של הפטריוטס. פה כבר דיברתי על החשיבות של גרונקובסקי – אולי השחקן הכי בלתי עציר בליגה – להתקפה של ניו אינגלנד, אבל שווה גם להזכיר את היכולת החדשה של בריידי בשנה האחרונה לא רק לייצר לעצמו עוד זמן בפוקט על ידי התקדמות, אלא גם בריחה שלו מהפוקט מדי פעם ומסירה בתנועה – משהו שהיה מנוגד עד היום לכל אחד מהאינסטינקטים שלו (בריידי בעצמו אמר השנה ש"אין עצם אחת בגוף שלו שרוצה לרוץ").

היציאות המתוזמנות האלו של בריידי מהפוקט, שלא קרו יותר מדי אבל מספיק כדי להוציא את ההגנה של דנבר משיווי משקל, יחד עם היכולת של גרונקובסקי, לה פאל וכמובן – אדלמן, לרוץ את הראוטים שבריידי כל כך אוהב, זה מה שהיה צריך. מעניין לציין שאקיב טאליב, הרכישה החשובה של דנבר באוף סיזן, היה כמעט לא מורגש, וגם דמרקוס וויר לא ממש נתן אימפקט. אני חושב שהניסיון של בריידי די בתחילת המשחק למסור לעומק ללה-פאל, למרות שנכשל, הכריח את דנבר למתוח את ההגנה שלהם ומנע מהם סגירה טובה של הראוטים הקצרים. מעניין להשוות את זה לגמר ה-AFC בעונה קודמת, אז בריידי ניסה מסירה או שתיים ארוכות בתחילת המשחק, אבל הן היו כל כך לא מרשימות (מה עוד שהן היו לאדלמן הקטן ולא ללה-פאל הגדול הרבה יותר) שדנבר פשוט לא התרגשה מהן.

דרך אגב: אני לא חושב שהחטיפה שבאה מהידיים של וולקר היא מקרית. המכות שהוא חטף בשנים האחרונות ובמיוחד זעזועי המוח שקיבל, אני משוכנע שמשפיעים עליו וכששחקן שחי על כדורים קצרים ותפיסה של הכדור in trafic חושש מתיקול, אפילו לשבריר שניה, הוא הופך להיות הרבה הרבה פחות יעיל. לצערי, נראה שזה מה שקרה לוולקר.

קולטס – ג'איינטס  24-40

למרות שהתוצאה דומה במשחק הזה (אפילו פחות חד צדדית), כמו שאמרתי – המשחק הזה היה גמור בשלב מאוד מוקדם.

אבל למרות זאת, היה דמיון לא קטן בין המשחקים. גם פה, המפתח להצלחה של הקולטס בהגנה היה עצירת הריצה של הג'איינטס שפשוט לא הצליחו לעשות כלום על הקרקע וויתרו עליה בשלב מאוד מוקדם.

ומה שהיה יותר חמור מבחינת הג'איינטס, זה שאיליי זנח לאנחות את מה שהצליח לו עד עכשיו העונה – בעיקר כנראה בזכות עבודה הגנתית טובה של הקולטס והפער שנפתח בשלב מוקדם יחסית – וחזר למה שהכרנו פעם, של מסירות ארוכות במקום המתודיקה של הWest coast offense

רק שלאיליי אין היום את האקים ניקס (הממ, משחק בצד השני) ולא את מאנינגהם ומה שיש לו כרגע פשוט לא מספיק טוב בשביל השיטה הזאת. אם פעם הוא היה מסוגל לחיות עם אחוז הצלחה נמוך יחסית בזכות השלמות ארוכות, הרי שהפעם זה פשוט לא עבד – וזה היה פחות או יותר הסוף של ההתקפה של הג'איינטס. רגרסיה למה שאתה מכיר זאת תופעה די מוכרת לשחקנים שדברים לא הולך להם, והג'איינטס יצטרכו להיזהר שזה לא מה שיקרה לאיליי.

לגבי ההתקפה של הקולטס, אי אפשר שלא להתלהב מאנדרו לאק. קודם כל, רואים איך הוא משתפר מעונה לעונה, וזה שיש לו כלים יותר טובים עכשיו (בטח עם החזרה מפציעה של ווין) לא מזיק.

אם הייתי מנסה להשוות אותו לאיזה שהוא ק"ב מהעבר, אז הוא הכי מזכיר לי את ג'ון אלווי. כמו אלווי, גם לאק לא עומד על אחוזי השלמה מדהימים (אם כי לזכותו יאמר שהוא משתפר משנה לשנה) אבל יש לו סוג של קשיחות שמאפשרת לו לעמוד בפוקט ולחטוף מכות ועדיין להוציא את הכדור. וכמו אלווי, גם הוא מסוגל להשיג יארדים באמצעות הרגליים, כשצריך (מעניין לציין שבמשחק הזה לאק לא עשה את זה בכלל, פשוט כי הוא לא היה צריך. אבל זה תמיד טוב כשיש לך את הכלי הזה בארסנל ויהיה מעניין לראות אותו עוד שבועיים מול הפטריוטס, שמתקשים מסורתית מול סוג כזה של ק"ב).

יש עדיין ללאק לאן להשתפר, כמובן. הוא עדיין מוסר יותר מדי אינטרספשנס (הקצב שלו עומד על 18, כמו בשנתיים הראשונות שלו בליגה) ואחוז ההשלמה שלו לא ברמה של הגדולים. הוא עדיין עושה טעויות. אבל השיפור שרואים הוא מדהים. למשל, השנה הוא כבר מסר 26 ט"ד, שזה שלושה יותר מכל מה שהוא מסר בכל אחת מהשנתיים הקודמות (!)

אני בכלל לא הייתי מוציא אותו מהמירוץ ל-MVP אם הוא ממשיך בקצב הזה (ואם לבוחרים נמאס כבר מפייטון ובריידי).

פיטסבורג – בולטימור 23-43

בניגוד לשני המשחקים הקודמים, המשחק הזה היה רחוק מלהיות בלו-אאוט כמו שהתוצאה הסופית מרמזת.

הפתיחה של המשחק ממש לא בישרה על ההמשך שלו. ברבע הראשון פיטסבורג לא הצליחה לעשות כלום והשיא היה בתחילת הרבע השני כשביג בן חטף שלושה סאקים רצופים והיה נראה שבעיות ה-OL שלו חוזרות לרדוף אותו.

בשלב הזה פיטסבורג הוסיפה שומר על בן, הוא התחיל לשחרר את הכדור יותר מהר ומאותה שניה זה היה מופע של קבוצה אחת בלבד. כמו בהרבה מקרים כאלו, יש איזה מהלך אחד משנה מומנטום לחלוטין, והפאמבל של פורסט, הרץ של בולטימור' היה כזה, כשהוא הציב את פיטסבורג בעמדה מעולה, אחרי שכל המשחק הם התחילו עמוק עמוק באיזור שלהם. נראה גם שפיטסבורג פשוט החליטה (קצת כמו ניו אינגלנד מוקדם יותר בערב) לוותר על הריצה ולנסות להתמקד במסירות – פשוט לתת את הקבוצה בידיים של השחקן הכי טוב שלה.

צריך גם לתת קרדיט להגנה של פיטסבורג שלחצה כל המשחק על פלאקו ולא אפשרה לו מרחב נוחות מרבית הזמן. פלאקו לא שיחק רע או משהו אבל זה לא התפקיד שלו לנצח משחקים, בשביל זה יש לו את ההגנה – והיא לא הביאה אותו לעמדה שבה הוא היה יכול לנצח.

אני יודע שבשלב הזה נוח מאוד להתלהב מפיטסבורג. יש להם רץ טוב, יש להם ק"ב מעולה שצריך גם כן להכנס למירוץ ה-MVP (אחוזי השלמה יותר גבוהים ממאנינג ובריידי – 68%, 22 ט"ד ורק שלוש אינטרספשנס) אבל בדיוק כמו עם ניו אינגלנד, צריך לצנן טיפה את ההתלהבות.

nfl_g_roethlisberger01jr_576

סוחב את הסטילרס על הגב. ביג בן

כמו תמיד עם רוטליסברגר, הוא מרחק תיקול אחד לא טוב מפציעה. ומכיוון שהבעיות באופנסיב ליין לא ממש נפתרו, אני בטוח שיהיו קבוצות שינצלו את זה. גם בהגנה יש להם עדיין בעיות, למרות המשחק המצוין מול בולטימור (שממשיכה להיות מאוד לא יציבה ואף פעם אי אפשר לדעת מה תקבל ממנה), וכמו ניו אינגלנד הם נמצאים במקום טוב באמצע מבחינת כמות היארדים וכמות הנקודות שהם מאפשרים. בל נשכח שהם סובלים מבית לא קל בכלל.

מצד שני, אם הם כן מגיעים לפלייאוף, הם בהחלט נראים כמו סוס שחור לא רע.

כמה הערות על שאר המשחקים שלא ראיתי במלואם:

– למרות שקל מאוד להתפס לפאמבל של קפרניק במהלך האחרון של המשחק, זה מסוג הדברים שיכולים לקרות לכל אחד (אפילו לבריידי זה קרה פעם) ולא זה מה שהפסיד לניינרס את המשחק. דווקא הדרייב האחרון שלהם היה מתודי ומצוין. מה שהרג להם את המשחק זה מה שקרה עד הדרייב הזה, ופה קפרניק לא יוצא נקי.

זה נכון שקו ההתקפה של הניינרס לא מתפקד כל העונה והשבוע זה היה חמור במיוחד. אבל הגיע הזמן שיעשו שם חושבים אם רק קו ההתקפה אחראי לזה. אני זוכר כשבריידי החליף את בלדסו בפטריוטס פתאום גילינו שלא קו ההתקפה היה הבעיה (כמות הסאקים נחתכה בצורה ניכרת) אלא הק"ב שהחזיק את הכדור יותר מדי. עם סט הרסיברים המרשים של קפרניק, הגיע הזמן שירכיבו לו תוכנית עבודה שתכלול שחרור מהיר של הכדור.

לקפרניק יש את היכולת, אני משוכנע בזה. אני רק לא בטוח שהוא מקבל את סוג האימון שהוא צריך כדי לנצל את אותה יכולת.

– שוב פעם מסתבר שלפיליפ ריברס חסר הדבר הזה כדי להצליח באמת – היכולת להמשיך להלחם כל הזמן, גם אם לא מצליח לך. אם מדברים על ווינריות ולוזריות – אז זאת בדיוק ההגדרה לדעתי. לא היכולת שלך לעשות דרייב מנצח משחק בשתי הדקות האחרונות, אלא דווקא להחזיק מעמד כשהמצב קשה ולנסות לשמור את הקבוצה שלך במשחק. אצל ריברס זה בדיוק הפוך. כשקשה – הוא נעלם.

בדיוק כמו קאטלר בשבוע שעבר, גם ריברס פשוט ויתר על המשחק מול מיאמי ברגע שנקלע לפיגור. רק להשוות – בפיגור 20+, עם חמש דקות על השעון והמשחק גמור מזמן, אף אחד לא היה כועס על מאנינג אם הוא היה יורד לספסל כדי להמנע מפציעה, אבל הוא המשיך לעלות למגרש ולנסות, כולל בדאון רביעי. זה שחקן עם קלאסה וכבוד למשחק. ריברס היה וישאר פאנק.

– זה שריברס שיחק רע, לא אומר שצריך להתעלם ממה שקורה במיאמי. קודם כל, די ברור שכל הדיבורים על הבית החלש בליגה בהקשר של ה-AFC מזרח נראים די מגוחכים עכשיו. למעשה, אם לא הקאמבק הפלאי של רוג'רס על מיאמי, הרי שמיאמי היו עכשיו במאזן זהה לזה של הפטריוטס (עם משחק פחות).

שימו לב להגנה הנהדרת שלהם, שנמצאת בטופ 3 של הליגה גם ביארדים וגם בנקודות, וגם לראיין טינהיל שאולי הוא לא בטופ של הק"בים בליגה, אבל משתפר משנה לשנה ואם יצליח לעשות קפיצת מדרגה נוספת, יוכל להפוך באמת לפרנצ'ייז ק"ב.

– אז מארק סאנצ'ז, הא? האמת היא שמצבה של פילי לא כזה נורא. נכון שסאנצ'ז הוא סאנצ'ז והוא יזרוק סינצ'וז פה ושם, אבל בניגוד להרבה ק"בים מחליפים (תראו את ווידן בדאלאס, למשל) הוא ראה מספיק בליגה ויש לו הרבה ניסיון.

יותר מכך, הוא מתאים כמו כפפה לשיטת ההתקפה של פילי, שלא בנויה על הרבה דיוק, אלא על מהירות של הרסיברים והראנינג בקס – שיטה שבה גם ניק פולס עם יחס ט"ד-איבודים של 9-12 עדיין הצליח. לא שהייתי בונה על סאנצ'ז להצעיד את פילי לסופרבול, אבל אם הפציעה של פולס לא חמורה כמו שנראה בהתחלה, והוא יוכל לחזור תוך מספר שבועות, הרי שאני לא רואה סיבה שסאנצ'ז לא יצליח להחזיק את הקבוצה עם הראש מעל המים עד שהוא חוזר.

כן, אני עדיין צובט את עצמי שבאמת כתבתי את זה.

בעקבות השולחן העגול
התיקו בסלובניה

50 Comments

גיל שלי 5 בנובמבר 2014

השבוע בגלל האירועים עדין לא כתבתי את יומן האליפות של הג'איינטס, אבל אנצל את הפלטפורמה שלך לעדכונים. ראשית, השנה לא תהיה אליפות, פחות בגלל ההפסד, אבדנו במשחק הזה את מה שנשאר מהסקונדרי שלנו (עמדת ההגנה בה הושקע הכי הרבה כסף בקיץ), נוסיף לזה את האובדן של ביסון באמצע, לג'איינטס אין אפשרות לעצור שום קבוצה רצינית עד סוף השנה.
בהתקפה היה שבוע מוזר. ג'רי ריס דיבר על הצורך להיות יותר אגרסיבי בשבוע הפגרה, והנה מקאדו מנסה לתת לאיליי תרגילים של מסירות ארוכות (כאשר צריך לכסות רק את אודל בקהאם למעשה), ומוותר מוקדם על משחק הריצה בניגוד למשחקים הקודמים. זה בבירור לא הלך.
מה שעודד אותי היה שבדרך כלל במשחקים כאלה, איליי מסיים עם שלושה אינטרספשן ברבע האחרון, כאשר הוא פשוט מתוסכל מההפסד ומוכן לקחת כל סיכון כדי לחזור למשחק. במשחק הזה איליי לא מסר מסירה אחת שהיוותה סיכון לאינטרספשן, העבודה בקיץ עזרה מאוד. אם רק נגמור פעם עונה בלי שכל השחקנים החשובים האחרים ייפצעו, אז איליי יוכל לקחת אותנו למקום הנכון.
מאחר ואנו מאומנים על ידי טום קופלין, כנראה לא נגמור במאזן שייתן לנו בחירות דראפט גבוהה, אבל לצערי עשויים להיות שינויים גדולים בפגרה.

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

אופטימיות זה טוב, עכשיו נשאר רק לראות אם תפסיד לי בהתערבות ולא תסיימו מעל .500

גיל שלי 5 בנובמבר 2014

נחיה ונראה באמת, בכל מקרה אשמח להזמין אותך לבירות בסופרבול

urlacher 5 בנובמבר 2014

גיל דווקא איירס ומקלין עשו אחלה עבודה. הסקנדרי שלכם זה כבר באמת סיפור
למרות כל הפציעות ההגנה עוד עשתה עבודה טובה. ההתקפה מצד שני לא הגיעה למשחק למעט 2-3 הבלחות
כשאתה נותן ללאק את הכדור כל כך הרבה פעמים אז גם ביום סביר כמו שהיה לו הוא ישים עלייך הרבה נקודות

גיל שלי 5 בנובמבר 2014

נכון, ההתקפה במשחק הזה לא תפקדה, אני פשוט פסימי לגבי הסיכוי שההגנה תמשיך לתפקד בהמשך הדרך בלי אמוקמרה וDRC פצוע, נגמרו לנו הקורנרס

צחי 5 בנובמבר 2014

במשחק של הפטס
איירס ולא אייקרס (וגם הייטאוור הבליץ. איירס הצליח להגיע לפייטון בפאס ראש של שלושה!)
ביחס לקאברג' – דיפנסיב אנדס ולא דיפנסיב באקס
ליד ווילפורק אפשר לציין גם את איזלי וכריס ג'ונס שנראים הרבה יותר טוב בקצה הקו נגד הריצה ממה שג'ונס נראה במשחקים קודמים.

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

תוקן. וזה נכון שכל השאר נראים טוב, אבל הכל מתחיל בווילפורק לדעתי. כשהוא סותם את האמצע ומושך דאבל טים, כל השאר משתפרים אוטומטית

פורנוהוליק 5 בנובמבר 2014

הצעת ייעול- לציין את תוצאות המשחקים

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

בכיף. נעשה

משה 5 בנובמבר 2014

…..רק תקן בבקשה GIANTS- COLTS. התוצאה הפוכה…..

עורב סגול 5 בנובמבר 2014

וגם את סטילרס רייבנס אם אפשר..

ניינר 5 בנובמבר 2014

אם כבר מדברים על לאק וביג בן חובה להזכיר את שני הרסיברים האדירים הילטון ובראון. איזה שחקנים!

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

בראון עצום. הילטון רסיבר מצוין, כמובן, אבל בראון זה משהו מיוחד, בעיקר כשאין מסביבו עוד רסיברים שימשכו שומרים טובים, בעוד אצל הקולטס יש עוד כמה כאלו

7even 5 בנובמבר 2014

גרייזס, במשחק הבא של הפטס בבית, אל תאמר שהם לא פייבוריטים.
הפאטס פייבוריטים בבית מול כל קבוצה בליגה.

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

בבית? ברור. מתי אמרתי שהם לא פייבוריטים, רק אחרי קנזס, ואז זה היה בצדק. למרות שוגאס השבוע נתנו את הליין בשלוש לדנבר.

עידו ג. 5 בנובמבר 2014

ההתקדמות והיכולת של אנדרו לאק הם בהחלט מרשימים כשגם המספרים שלו שמים אותו במרכז הדיון על ה-MVP. מצד שני לצד היכולת לשגר מסירות מרשימות אפילו לתוך כיסוי, עדיין יש לו יותר מדי מסירות ממש לא מדויקות. כבר כמה פעמים העונה ראיתי את הרסיברים שלו מצילים אותו מאינטרספשן. רק השבוע אחד ה-TD כבר היה בידיים של שחקן הגנה של הג'ייאנטס ואיכשהו סיים בידיים לבנות כחולות.
מבחינתי הוא בהחלט בטופ 5 של הליגה ואני די בטוח שהוא אפילו יגיע מתישהו בקריירה לראש המדרגה. זה לא יקרה אבל עד שהוא לא יהיה יותר עקבי מבחינת הדיוק שלו. מסכים עם ההשוואה לאלווי מהרבה בחינות רק בשבילו צריך לקוות שהוא לא יצטרך לחכות כל כל הרבה זמן לטבעת כמו אלווי.

למרות השבועיים האחרונים אני מתקשה לקפוץ על העגלה של הסטילרס. אולי זה בגלל התצוגות מול טמפה-ביי וג'קסונביל מתחילת העונה. למרות זאתת נשאר להם את הלוח משחקים הכי קל מכל
הקבוצות שבבית שלהם כשמשחקי החוץ הם נגד השטיחים של הליגה (חוץ מסינסי). דיברת על סוס שחור? עם לו"ז כזה אין סיבה שלא יראו פלייאוף כשבולטימור הסתבכה עם המאזן בתוך הבית והבנגאלס נראים די חיוורים כרגע.

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

תשמע, בעונה הראשונה שלו הוא עמד על 54% דיוק. בעונה השניה על 60% והעונה על 63%. כך שהדיוק הולך ומשתפר אבל זה יכול להיות גם בגלל שיש לו מטרות יותר טובות כל שנה. מסכים על הכל לגביו, גם כתבתי את זה. המבחן שלו באמת יהיה בפלייאוף, לראות אם הוא מסוגל לעבור סיבוב סוף סוף. יהיה מעניין מאוד מול הפטס עוד שבועיים

אלעד כץ 5 בנובמבר 2014

עבר סיבוב – המהפך נגד קיי.סי שנה שעברה.

אלעד כץ 5 בנובמבר 2014

אווופס כתבו כבר

עידו ג. 5 בנובמבר 2014

מה הוא אנדי דלטון?
שכחת את הנס מול KC בשנה שעברה?
עם קצב ההתקדמות כזה גם בפלייאוף השנה הם בגמר החטיבה

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

צודק, שכחתי. אם כי KC הם באמת לא פונקציה לשום דבר. לעבור את ניו אינגלנד או דנבר או אפילו פיטסבורג – זה כבר יהיה מבחן אמיתי.

גיל 5 בנובמבר 2014

אם אינדי מסיימים אחד משני המקומות הראשונים בAFC לדעתי לאק יזכה בMVP. נכון שהוא עושה קצת שטויות אבל יש לו כמויות כישרון שאני לא חושב נראו באיזה ק"ב. יש לו הכל מהכל, מוח מבריק, מסירות לעומק, אתלטיות וגם ווינריות וחוסר היכולת לוותר עד שהמשחק נגמר. כמובן אם ביג בן ימשיך בקצב שלו אז אין לאף אחד אחר סיכוי.

7even 5 בנובמבר 2014

מעניין ששוכחים לציין נגד מי לאק משחק 4 פעמים בשנה…

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

וזה לא שיוסטון מציאה כזאת גדולה

גיל 5 בנובמבר 2014

יוסטון עם הגנה טובה וטנסי לרוב עושה צרות אבל הג'אגס באמת זבל. אבל בלי קשר היה להם לו"ז קשה וגם מה שנשאר לא קל בכלל.

עורב סגול 5 בנובמבר 2014

נגד הבילס והג'טס?

austaldo 6 בנובמבר 2014

ניוז פלאש: הבילס קבוצה עם 5 ניצחונות וממה שראיתי עד עכשיו השנה הבילס יותר טובים מבולטימור שלך.

עידו ג. 5 בנובמבר 2014

אני מרגיש מחויבות אישית לדון קצת במשחק של הקארדס מול הקאובויס.

התוצאה הסופית קצת משקרת כי זה היה המשחק הראשון העונה בו אריזונה שולטת בצורה מוחלטת משני צידי המגרש.
בצד ההגנתי ראינו מה קורה כשהסקנדרי של הקארדס משחק ברמה לה הוא מסוגל (כן ברנדון ווידן זה לא רומו אבל עדיין). פיטרסון יצא מהפאנק שלו ופשוט מחק את דז בראיינט ששיפר עמדות רק בגארבג' טיים. בואוולס הפחית את מספר הבליצים לטובת התמקדות בעצירת מארי שנעצר לראשונה העונה מתחת ל-100.

בצד ההתקפי לא הכל מתקתק עדיין אבל בהחלט יש שיפור. יש נטייה לחשוב שחסר כישרון בהתקפה של הקארדס אבל כמעט בכל עמדות הסקיל יש הרבה ממנו. אלינגטון הוא רץ שבכל מהלך יכול להתפוצץ על ההגנה. ברסיבר יש את פיצ'גרלד שחזר לחיים, פלויד שנחלש לאחרונה אבל היה זה שסחב את ההתקפה על הגב בעונה שעברה, ובראון שיש לו משהו שאי אפשר ללמוד -מהירות אדירה. העמדה הבעייתית היא זו של הטייט-אנד שם הקארדס כבר כמה שנים מחפשים פיתרון ולא מוצאים.

למרות הכישרון שלא חסר ולמרות העובדה שקו ההתקפה מגלה שיפור ניכר, עדיין ההתקפה הזו לא ממצה את הפוטנציאל שלה. אריאנס הוא פליי קולר מצוין ואגרסיבי שאוהב ללכת לעומק ועדיין קשה לראות את העקביות שרואים בהתקפות הטובות דרייב אחרי דרייב.
במשחק מול דאלאס אריאנס הביא תוכנית משחק יוצאת דופן עבורו שהתבססה על משחק של מסירות קצרות והרבה ריצה (פאלמר הלך רק ארבע פעמים לעומק). התוכנית הזו עבדה בעיקר ברבע השני והרביעי ואפשרה לקארדס לסגור את המשחק.

מדברים הרבה על הקסמים שאריאנס מחולל עם החוסרים בהגנה של אריזונה אבל בעיני הקסם האמיתי שהוא מחולל העונה (ואני לא מאמין שאני כותב את המילים האלו) הוא בכך שהוא הפך את קארסון פאלמר לק"ב אחראי. אני עדיין מחכה לראות את פאלמר הישן והטוב מגיח לו ומתמסר עם הגנת היריב.

ומילה אחרונה לסיום -אין כמו ג'סטין בת'ל. שווה לעקוב אחרי כל מהלך ספיישל-טים של אריזונה רק בשבילו.

אריאל גרייזס 5 בנובמבר 2014

זהו, שההבדל בין ווידן ורומו הוא תהומי. אריזונה היתה יכולה להרשות לעצמה להרוג את הריצה (עד כמה שאפשר – מארי השיג 70+ יארד, אבל זה עדיין חצי מהתפוקה הרגילה שלו) כשהיא יודעת שווידן לא יכול לנצח אותה באוויר.
מה שיש לרומו ואין לווידן, חוץ מדיוק, זה את היכולת להאריך מהלכים – ושם הגדולה של דז בראיינט, שמצליח להשתחרר ולתפוס כדורים קשים. כשווידן פותח זה פשוט לא זה.
לא שאני מזלזל באריזונה, פשוט אני לא חושב שזה היה מבחן באמת רציני במצב של דאלאס.
מבחינת התקפה – גם אני לא סומך על פאלמר. בסוף זה יתפוצץ.

גיל 5 בנובמבר 2014

אגב, לדעתי יש עוד משהו חשוב בקשר לפטס דנבר שקשור לאפקט מאנינג. אם מאנינג פחות טוב אז זה משפיע על כל הקבוצה שנראית כאילו היא בהלם. אולי בגלל שהם לא רגילים לראות אותו מתקשה אבל נראה שההגנה מתפקדת פחות טוב מאשר אם היו מובילים. דיברנו על זה שיש קושי ליצור קבוצות חזקות בשני צידי הכדור וזו אולי דוגמא לכך. ההגנה אמורה לשחק בלי קשר לתוצאה במגרש אבל איכשהוא הם מושפעים לרעה ולא מספקים את מה שנדרש (בלי לקחת מההתקפה של הפטס שום דבר). אגב, איכשהוא הרבה משחקים של הפטס נגד קבוצות של מאנינג משוחקות בתנאים לא רגילים או מתרחשים בהם אירועים יוצאי דופן.

אריאל גרייזס 6 בנובמבר 2014

איזה תנאים מיוחדים או אירועים יוצאי דופן היו יום ראשון?
ומה שאתה אומר בהתחלה זה מה שאנחנו כל הזמן אומרים – הקבוצות של מאנינג תלויות בו. תמיד היו. אז כשהוא לא טוב – הוא הסיבה בסופו של דבר שהם מפסידים.

גיל 6 בנובמבר 2014

הרוחות היו חזקות.

ולגבי התלות בו, אתה מצייר את זה כאילו זה עניין של פוטבול נטו. אם הוא טוב ושם הרבה נקודות אז הם מנצחים ואם הוא לא טוב אז הם מפסידים. אני חושב שזה הרבה עניין פסיכולוגי. ההגנה משחקת יותר טוב כשהוא טוב ולהפך למרות שזה לא צריך להיות קשור. קשה לי להזכר במשחק שההגנה הצילה את הקבוצה שלו. אולי המשחק שנה שעברה נגד הפטס היה אחד הבודדים שההגנה הייתה דומיננטית בלי קשר אליו אבל גם שם נזקקו לו בסוף כדי ללכת להארכה.

מעיין אוהד מכבי 5 בנובמבר 2014

הדיבור כאן בפילדלפיה (אני גר כאן בשנה עד הקיץ) הוא על אמונה במארק סאנצ'ז. אולי זה אמונה עיוורת של אוהדים, אולי זה היכולת של הספיישל טים וההסתמכות על משחק הריצה, אבל זאת האמונה כאן.

אגב איגלס – פארקי ומקלין. פארקי פשוט בועט מדהים. לא להאמין שהוא רוקי. מקלין עושה דברים מדהימים. לפני כמה שבועות דובר כאן על גיוון במשחק של האיגלס, אבל נראה לי שמשחק העומק של האיגלס השתפר פלאים.

לגבי לאק – הוא נפלא. מגוון, עם אופי, באמת אחד הטובים.

אריאל גרייזס 6 בנובמבר 2014

מקלין אצלי בפנטזי, הוא באמת נהדר. אוהדים בפילי אף פעם לא היו ידועים ברציונליות יתרה. הולך להיות לך כיף שם, אם כי חורף בפילי זה תענוג מפוקפק. אבל לך למשחק, זה כיף אדיר

גיל שלי 6 בנובמבר 2014

אוהדי פילי הם המקבילה של אוהדי הפועל תל אביב כדורגל, אני מניח שבכך סידרתי לך את השקפת העולם עליהם

urlacher 6 בנובמבר 2014

מקלין מצדיק עד כה את השחרור של דשון. פשוט מצוין השנה

אריאל גרייזס 6 בנובמבר 2014

אוהדי הפועל הולכים לשדה התעופה לאחל למטוסים להתרסק? הם מקללים את סנטה?

מעיין אוהד מכבי 6 בנובמבר 2014

אני מסרב להיות מזוהה עם משהו שמקביל לאוהדי הפועל!
אוהדי האיגלס מזכירים יותר אוהדים של קבוצה שאין לה באמת סיכוי לזכות באליפות אבל הם תמיד מקווים ונוקטים באופטימיות יתרה (משהו כמו בני יהודה בשנים עם קודריצקי עליו השלום).

המחירים של הכרטיסים למשחקים כאן הם באמת גבוהים, בגלל העונה הקצרה. לא משהו שסטודנט יכול לעמוד בו בשלב זה של חייו.

ועכשיו ברצינות – זה לא רק מקלין, זה גם מת'יוס. מקווה שסאנצ'ז יצליח להפעיל אותם. ההתקפה והספיישל טים של האיגלס מגוונים ומרשימים. ההגנה קצת פחות, אבל גם במגמת שיפור. דרושה התעלות נדירה בשביל שהם יילכו רחוק יותר מניצחון בודד בפלייאוף.

עורב סגול 5 בנובמבר 2014

בשבת ראיתי את המשחק משבוע שעבר של אינדי נגד פיצבורג. ניסיתי להבין איך פתאום ביג בן רושם מספרים טובים כל כך. ההסבר נראה פשוט. אינדי חששה מלביאון בל, צופפה את הגנת הריצה וחטפה שני TD על הראש. עוד פיק 6 והיא נקלעה לפיגור מוקדם, ואז פתחה בקרה יריות מול הסטילרס, שבו היא הפסידה. עדיין זאת החלטה סבירה כשאנדרו לאק מקבל את הסנאפ מהסנטר שלך.
יצאתי מעודד, כי חשבתי שלמרות הסקנדרי המזעזע של הרייבנס (במיוחד לאחר הפציעה של ג'ימי סמית, הקורנר מספר1) עם קו ההגנה הטוב ניתן יהיה גם ללחוץ על רותליסברגר וגם לעצור את הריצה של סטילרס. דרייבים ארוכים והרבה ריצות ישמרו על תוצאה נמוכה ואפשר יהיה להכריע את המשחק ברבע האחרון.
רבע וקצת זה באמת עבד. אפילו טאצ'דאון מפתיע של טורי סמית הגיע משום מקום. הסטילס לא הצליחו לייצר דאון ראשון ובן הופל שלוש פעמים רצוף. ואז הגיעה ההתמוטטות. אחרי הפאמבל של טאליפרו. פלאקו הופל שוב ושוב, חזר למסירות הארוכות שלא מגיעות לשום מקום, כאילו גארי קוביאק לא מתאם ההתקפה שלנו. גם ההגנה הפסיקה להרשים. רותליסבגר כמעט וכאשר כן, ידע לשחרר את הכדור מספיק מהר, לתופסים שחתכו את הסקנדרי כמו קונוסים.
במזל החזרת בעיטה של ג'קובי ג'ונס מ 108 יארד הסתיימה ב TD.
לסיכום, המשחק הגרוע ביותר של הרייבנס העונה, שבו אף אחד ממערכי הקבוצה לא תפקד. מקווה שזה רק יום רע ולא כיוון עתידי.
במהלך השבוע שני קורנרים נחתכו, אבל אני לא רואה במחליפים שלהם איזו נחמה.
החדשות הטובות הן שהשבוע הקשה בעונה (בנגאלס וסטילרס בחוץ) מאחורינו. והמשך העונה קל יחסית. סיימנו את משחקי הדיוויז'ן עד לשבוע האחרון בעוד ששאר הקבוצות כמעט לא שחקו בינן לבין עצמן, כך שפליי אוף עדיין נראה בטווח יד.

עידו ג. 5 בנובמבר 2014

תתחדשו, ירשתם מהג'ייאנטס את תואר הקבוצה הכי בלתי צפויה בליגה.

אריאל גרייזס 6 בנובמבר 2014

הרייבנס תמיד היו ככה. הרבה פעמים השוויתי בין איליי לפלאקו – שני ק"בים בלתי צפויים, שמסוגלים לתת לך הופעות מדהימות והופעות מסריחות, ובסופו של דבר תלויים בהגנה שלהם שתיתן להם הזדמנות לנצח

עידו ג. 6 בנובמבר 2014

לפני העונה סם מונסון פתח את שערי הגיהנום של זעמם של אוהדי הפטריוטס כשכתב טור ב-ESPN על כך שטום בריידי כבר לא ק"ב עילית. עכשיו הוא השכיל לעשות את פניית הפרסה ויצא אתמול עם הטור הבא שמנתח את השיפור של בריידי משבוע 4:

https://www.profootballfocus.com/blog/2014/11/05/analysis-notebook-week-9-4/

עומרי 6 בנובמבר 2014

Thomas Edward Patrick "Tom" Brady, Jr.
Your new-old league MVP

לא חושב שיהיה ויכוח מהותי בסוף השנה, כשיזכרו על איזה צוק הפאטס עמדו רק לפני 5 שבועות ואיך הוא תפקד מאז.

גיל 6 בנובמבר 2014

זה לא קשור לצוק אלא ליכולת. כדי לזכות בMVP הוא יצטרך לשמור על אותה רמה עד סוף העונה ושאחרים ירדו ברמה. כרגע הוא מאחורי רוג'רס, מאנינג, ביג בן שווה ערך ללאק מבין הק"ב מבחינת סך כל היכולת עד עכשיו. יכול להיות שבוחרים יתרשמו מ"הסיפור" סביב הפטס אבל ביכולת נטו הוא כרגע לא שם.

austaldo 7 בנובמבר 2014

אני יודע שזו מילחמה בטחנות רוח כי גם אבל הינה הוכחה למה בריידי כן "שם":
יארדים למישחק: לבריידי יש ממוצע של 265 יארדים למישחק 11 בליגה. אזה אפס… למאט ראיין וקייל אורטון יש יותר. אבל רגע, לארון רוג'רס יש 261 למישחק, איך דירגת אותו ראשון?
הלאה. טאצ'דאונים: בריידי מדורג במקום השלישי במשותף עם ביג בן (22) כשלפניו פייטון (24) ולאק (26). למה אצלך זה נחשב ל"רמה מתחת" רק אתה יודע.
רייטינג: אני אישית מאמין שרייטינג זה די קישקוש אבל בכל זאת: מאנינג ורוג'רס מובילים עם רייטינג של 112. לבריידי יש נכון לעכשיו 103. אז אולי התירוץ שלך זה רייטינג? אם ככה, למה לאנדרו לאק עם 100 אתה מוותר?
אינטרספשנים: בריידי רוג'רס ורותליסברגר מובילים כרגע עם 3. מאנינג נחטף 5 פעמים ואנדרו לאק 9. עדיין כולם נחשבים אצלך חוץ מבריידי.

אני יכול להמשיך אבל ניראה לי שהנקודה ברורה. בריידי "לא שם" רק בחלומות שלך.

גיל 7 בנובמבר 2014

הוא לא שם כי ברייטינג וQBR רייטינג הוא נמוך מכולם ומדורג שישי. אם היו נותנים פרסים על סמך 4 משחקים ולא עונה שלמה אז אתה צודק אבל מה לעשות שכרגע הוא משחק טוב חצי מהמשחקים? והוא אכן כמו לאק בערך כרגע במירוץ. ואגב, לא הזכרת אחוזי השלמה שהוא משמעותית נמוך מרוג'רס ומאנינג וביג בן. לסיכום, אני לא אומר שאין לו סיכוי אלא פשוט יוצא נגד ההומריות של עומר כאילו זה ברור שהוא הכי טוב.

עומרי 8 בנובמבר 2014

ברור שהקונטקסט משחק תפקיד מהותי בבחירת הMVP.
בנוסף, שכחת את אחד המשתנים הסטטיסטיים החשובים בבחירה – ניצחונות כמעט תמיד מהווים מדד מכריע וכרגע הפאטס מעל כל מנהיגי הקבוצות שהזכרת.
אתה יכול לספור אחוזי השלמה עד מחר אבל מכיוון שהרשימה שהזכרת כוללת שני קווטרבקים שפתחו גם הם חלש יחסית עם הפסדים רצופים (ביג בן, לאק), קווטרבק שהפסיד לבריידי במאצ'אפ ובמשחק בהתמודדות הכי מצופה ומדוברת של העונה הרגילה (מאנינג), קווטרבק עם הרבה יותר מדי איבודים (לאק) וקווטרבק שהקבוצה שלו נראית בפירוש פחות טוב (רודג'רס) זה נראה כמו הפרס של בריידי להפסיד בנקודת הזמן הנוכחית.

כל זה בתנאי שמארי לא שובר את השיא של דיקרסון.

גיל 8 בנובמבר 2014

צורת מחשבה מעוותת כל כך כבר מזמן לא ראיתי. הפרס של בריידי להפסיד?! איך אפשר לומר דבר כזה בהתחשב בזה שכמעט חצי מהמשחקים בעונה עד עכשיו הוא היה גרוע? לאק לעומת זאת היה מצוין גם בהפסדים ומאנינג גם הפסיד לו שנה שעברה וזכה בפרס ללא שום מתחרה. וביג בן לא פתח עם שני הפסדים, לא יודע מאיפה הבאת את זה והוא כרגע ברמה אחרת מכל אחד אחר איך שלא תנסה לסובב את זה.

עומרי 6 בנובמבר 2014

אגב אריאל, הניתוחים המקצועיים ממש ברמה גבוהה של אבחנה והבנה. מאוד מאיר עיניים.

Comments closed