יומן אליפות של הפטס (12) – הניצחון על דטרויט

יכול להיות שריוואס שינה לחלוטין את הקוד הגנטי של הקבוצה הזאת בחזרה לימים של פעם

380-o-vs-d-lions-pre-20130822

ובכן, פוסט הניצחון הזה היה אמור לעלות הרבה יותר מוקדם ורובו כבר היה כתוב כשסיבות אוביקטיביות דחו את הכתיבה שלו לשעת בוקר זו.

בכל מקרה, הניצחון הזה בא לי בזמן המתאים. אם שנה שעברה הייתי מרוכז בליברפול במשך כל החורף, אז הפטס בהחלט באים לי בטוב השנה. סוגרים לי את הסוף שבוע עם טעם טוב.

*

אני אגיד כזה דבר – אם הפטריוטס לוקחים אליפות השנה, הרי הרכש של בראונר את ריוואס הוא הרכש הכי גדול של המועדון הזה בתקופת בליצ'ק מאז רודני האריסון. כן, אפילו יותר מאשר רנדי מוס את וולקר.

כי השניים האחרונים שינו את ה-DNA של המועדון לאוריינטציה התקפית, למספרים גדולים, לבריידי במרכז. השניים הראשונים, לעומת זאת, החזירו את המועדון למקום שבו מדובר הרבה יותר בקבוצה.

שימו לב לחצי השני של המשחק אתמול, למשל, זה שבו עד שתי הדקות האחרונות הפטריוטס שמו 3 נקודות בלבד. הפטריוטס הקודמים היו מפציצים לעומק פעם אחר פעם, מעמיסים נקודות על הלוח. הקבוצה הזאת יודעת שאין לה שום צורך לצבור נקודות, ההגנה כבר תעשה את העבודה.

ולראות את השניים האלו עושים את העבודה שלהם – הדרך שבה בראונר עובד בצורה פיזית על הרסיבר שלו (גם אם זה מגיע עם עבירה פה ושם) והדרך שבה ריוואס נדבק לרסיבר שלו ויודע בדיוק לאן הוא ילך – זה תענוג לחובב הפוטבול לא פחות מלראות את בריידי משלים מסירה לגרונקובסקי בין שלושה מגנים. כמה כיף שכאלו שחקנים טובים משחקים בקבוצה שלך.

וצריך לראות גם איך ההגעה שלהם משנה את כל הדרך שבה ההגנה משחקת.

פתאום לא רק מקורתי אלא גם צ'אנג נראה כמו סייפטי לגיטימי. פתאום ארינגטון לא צריך להתבזבז על רסיברים גבוהים שרצים לעומק אלא יכול להתמקד במה שהוא טוב בו – סלוט רסיברס. ולא פחות חשוב – עכשיו ק"בים צריכים עוד שניה כדי לנסות למצוא רסיבר פנוי וזה מספיק בשביל שחקנים כמו נינקביץ' או איירס כדי להגיע לק"ב, בטח כשמדובר במישהו כמו סטאפורד.

כרגע זה בהחלט נראה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי. המפגש שבוע הבא מול גרין ביי צפוי להיות תענוג עילאי.

*

שבוע שעבר אברהמי קצת צחק עליי. על זה שהספדתי את בליצ'ק אחרי כמה משחקים גרועים.

כמובן שהוא צודק. אני לא הולך לנתח את ההחלטות הניהוליות שלו – אני חושב שחלקן עד היום הן בכיה לדורות והיו ההבדל בין אליפות להדחה מוקדמת בפלייאוף – אבל מבחינת אימון מדובר בגדול המאמנים בדורנו, בלי בכלל ספק.

כן, אני יודע שמישהו יעלה שוב פעם את המצלמות וכל הסיפור. וכן, זה מטיל כתם גדול עליו, אני האחרון שיתכחש לזה.

אבל כשאתה רואה את תצוגות האימון שהאיש נותן. הדרך שבה שבוע אחד הוא מגיע מול הקולטס ודוחף להם את הכדור דרך האמצע פעם אחר פעם ושבוע אחר כך, מול פאס ראש מסיבי, הוא פורס את ההתקפה שלו על המגרש ומוסר 53 פעמים בלי סאק אחד, ואתה מבין שהאיש נמצא כמה דרגות מעל כל אחד אחר במגרש היום.

היכולת שלו להמציא את עצמו ואת הקבוצה שלו מחדש כל פעם, להרים קבוצה שנראתה גמורה מהקרשים, להביא קבוצה למצב שבו היא פשוט לא מפסידה משחקים שהיא אמורה לנצח – זה משהו שאין שני לו.

הריעו למלך כי אין בלתו.

יומן אליפות של הניינרס (11). ניצחון גרוע שלישי ברציפות
יומן סיכום העונה של הג'איינטס - אודל

21 Comments

עידן. 24 בנובמבר 2014

כל העונה של הפאסט מאז התבוסה מול הצ'יפס לא ברוררה לי. אין לי מושג איך הקבוצה הזאת, אחרי שגם איבדה שחקנים חשובים לפציעות, מתפקדת ככה. אין לי מושג איך שחקנים שנראו גמורים, בעיקר בהגנה, פתאום משחקים כמו אולסטארס. אין לי מושג איך בליצ'ק ובריידי, שנראו בדרך לבית אבות, חזרו פתאום להיות המאמן- שחקן הכי טובים בליגה.

כל שבוע חשבתי שהנה תתחיל הירידה, אבל זה לא קרה ובנתיים אנחנו לא רק מנצחים, אלא עושים את זה מול קבוצות טובות וביכולת הטובה בליגה.

לא יודע אם זה יגמר באליפות, הרי בכל מקרה בפליאוף הכל יכול להיות. אבל לראשונה מזה לא מעט זמן אני באמת מאמין שהקבוצה שלי היא על אמת.

רוג'רס אהרון 24 בנובמבר 2014

ממתינים לבואכם,
משחק העונה.
מצב טוב שזה יהיה הפריוויו לסופרבול.
בכל מקרה מה שבטוח שיהיה football weather/

עידו ג. 24 בנובמבר 2014

אני חושב שבכל זאת הגיע הזמן שתיתן קצת קרדיט ל-GM ולא תזקוף את הכל לזכות המאמן שלכם.
הרכש של שני הקורנרים המצוינים שלכם קשור גם אליו (למרות שההחתמה שלהם היא לא בדיוק החלטה שצריך היה להתלבט עליה קשות).
גם ההחלטה לוותר על מאנקינס נראית פתאום הרבה יותר טוב כשהליין מתייצב לא מעט בזכות השחקנים שהוא לקח בדראפט האחרון. בעיקר סטורק שעושה עבודה טובה כסנטר. בינתיים מהצד השני של הטרייד טים רייט מראה להרננדז מה זה רוצח שקט עם 7 טאצ'דאונים ב-23 תפיסות מתוך 26 מסירות לעברו.
גם ההחתמה של לה-פל נראית פתאום כעסקה די מוצלחת שמאפשרת להתקפה לזרום גם ביום לא טוב של גרונקובסקי. אם תוסיף את איירס שעושה עבודה טובה מאז שהובא כגיבוי רק חסר שקסיאס יתחיל לאטום את השער במרכז ההגנה שלכם. בקיצור נראה לי של-GM יש חלק לא פחות גדול בהצלחה שלכם מהמאמן (זה די עוזר שכל אחד מהם יודע מה השני חושב). נכון שלפעמים ההחלטות שלו נראות קצת הזויות אבל קשה להתווכח עם התוצאות במבחן הזמן.

אריאל גרייזס 24 בנובמבר 2014

לא, אני לא אחזור בי. בוא נסתכל על הדברים האלו:
– בליצ'ק הGM הוא בוחר הסקיל פוזישן בדראפט הכי גרוע בעולם. מעולם הפטס לא בחרו רסיבר שהפך למשהו. כלשהו. והם ניסו הרבה.
– בליצ'ק הביא את אמנדולה בתור תחליף לוולקר. ראינו מה יצא ממנו. בנוסף, הויתור על וולקר אולי עלה לנו בסופרבול שנה שעברה.
– הויתור על בראנץ' בודאות עלה לנו בסופרבול ב-2006
– הוא הימר בגדול על האופנסיב ליין כששלח את מאנקינס. פציעה פה או שם והכל נראה אחרת. וטים רייט חוץ מט"ד לא עושה כמעט כלום. אין מה להשוות בינו לבין הרננדז. לא שהוא שחקן רע, אבל יכולת לקבל אותו בשביל מחיר נמוך בהרבה.
– בזבז בחירת דראפט שניה כדי להביא מחליף לבריידי. WTF?
וזה ככה בלי לחשוב הרבה. בליצ'ק הוא מהמר. הרבה פעמים זה מצליח, בעיקר כי בליצ'ק המאמן מצליח לחפות על הפגמים של בליצ'ק ה-.GM. אבל באופן כללי הוא עושה המון טעויות ניהול, חלקן עלו לנו באליפויות.
ובנוסף, יש אלמנט אחר שאותי בתור אוהד מעצבן, וזה הדרך שבה הוא נפתר מסמלים במועדון כמו כלום. מבראנץ' ולויר מילוי ואחרים הוא נפתר כלאחר יד ברגע שהם דרשו חוזה גדול יותר. לוולקר ולוינטארי הוא נתן ללכת ליריבות הכי גדולות שלך. גם זה משהו בעייתי

עידו ג. 24 בנובמבר 2014

קשה להכיד שויתור על שחקן זה או אחר עלה באליפות. אי אפשר לדעת מה היה קורה אם את המשאבים שפינית בויתור על שחקן אחד היו מביאים לתוצאות טובות יותר אם לא הייתי מוותר עליו, זה רק ספקולציות.

זה נכון שיש עמדות כמו וויד-רסיבר בהם הבחירות של בליצ'ק לא היו מוצלחות בלשון המעטה. מצד שני בראנץ' כן היה טוב ואדלמן הוא בחירת סיבוב 7 שאי אפשר לקרוא לה בזבוז. נדיר שבליצ'ק ייקח WR בשני הסיבובים הראשונים ודובסון היה אילוץ שהוא לא היה בוחר בסיטואציה אחרת. בליצ'ק אוהב לבחור שחקני קו התקפה/הגנה וליינבאקרים בסיבובים הראשונים ולדעתי הוא עושה עבודה טובה בתחום לאורך השנים. היום ה-TE עמדה לא פיחות חשובה מ-WR והבחירה בגרונקובקי הייתה מצויינת כמו גם זו בהרננדז.

לגבי ההימורים -זה חלק מתפקידו של GM. אי אפשר להצליח בלי לקחת סיכונים ובליצ'ק תמיד שם את ההמשכיות לנגד עיניו. אני מודה שהקטע של הויתור על הסמלים הוא מאד בעייתי בעיני אבל קשה להתווכח עם התוצאות. הסיפור עם וולקר כאב לי באופן אישית אפילו שאני רחוק מלהיות אוהד של הפאטס. אני חושב ששם זה היה פחות ויתור ויותר משחק של צ'יקן בין הפאטס לוולקר שנגמר בהפסד של שני הצדדים.

בסופו של יום הפאטס הם קונטנדרים במשך 14 עונות רצוף. עם כל ההערכה שלי ליכולות האימון של בליצ'ק (ולברייד כק"ב) זה לא היה קורה אם הוא לא היה עושה בצורה טובה גם את העבודה שלו כ-GM

עומרי 25 בנובמבר 2014

בריידי הציל אותו בעונות האחרונות, עם הויתור על מוס ומאוחר יותר על וולקר. בריידי, ובליצ'יק המאמן.
גם השנה בריידי ערך מקצה שיפורים מבחינת ניידות, חלקו תוך כדי תנועה, ועזר מאוד להתגבר על המשבר בקו.
בחירת סיבוב שני הושקעה בQB! זה כשכל שנה עלולה להיות האחרונה של בריידי ביכולת עלית. זה די לא ייאמן.
לגבי הסמלים – יש ויש. מנקינס הוא שחקן שעדיין נמצא בפריים שלו והיה לו חלק חשוב בלחימה המרשימה שנה שעברה. בליצ'יק לכלך איתו ב-2010 והשנה בא אליו בדרישה די הזויה לקצץ בשכר.
לצד זאת, ההחתמה של בראונר מתבררת כגאונית (רוויס הוא יותר נו בריינר), הדראפט האחרון היה די טוב כנראה.
הוא לא GM גרוע. הוא GM טוב למדי אבל רחוק שנות אור מבליצ'יק המאמן.

בליקי 24 בנובמבר 2014

השיפור של הפטס העונה ממשחק למשחק מדהים. אתה רואה איך כל חור וכל 'בעיה' נסגרת ומטופלת. אני זוכר שלפני כמה משחקים, כשהפטס היו 2:6 אמרתי לחבר שאשמח לשני ניצחונות מהחמישה הבאים (דנבר, קולטס, דטרויט, גרין ביי וסן דייגו), עכשיו גם ארבעה יאכזבו אותי.

והמשחק בשבוע הבא הוא המשחק של העונה הזו, וגם אני מצפה ומקווה שזה יהיה הסופרבול, למרות שאנחנו עוד לא בדצמבר.

יש ליגה מרתקת. אני פשוט שורף זמן מראשון לראשון.

ק. 24 בנובמבר 2014

הפטריוטס צריכים להפסיד בחמשת המשחקים הבאים פעמיים יותר מדנבר כדי שלא יסיימו ראשונים בחטיבה.
המשחק בלאמבו פילד הוא אדיר כמובן, אבל גם אם הפטריוטס יפסידו הם יישארו ראשונים בחטיבה.

Amir A 24 בנובמבר 2014

מה שהוא עשה לגריי אתמול. המסכן היה שבוע שעבר על גג העולם והשבוע כולם צוחקים עליו. מילא אם היה עושה את זה גם לריבאס לפני כמה שבועות, אבל לאחרון הוא כן נתן לשחק.

עמי ג 24 בנובמבר 2014

אכן

ולמי שלא הספיק לשים לב בשידור:
ההישג של גריי נגד הקולטס – 4 ט"ד במשחק הראשון של שחקן שבו השיג ט"ד כלשהו – בפעם הראשונה ששחקן עושה זאת מאז 1921 …

ניינר 24 בנובמבר 2014

גריי איחר לפגישות שחקנים ביום ששי ואצל בליציק אין חכמות ולא חשוב מה עשית שבוע לפני

גיל 24 בנובמבר 2014

מזל טוב.

אריאל גרייזס 24 בנובמבר 2014

נשבע לך שלשניה הייתי בטוח שאתה מברך אותי על האליפות המתקרבת ומנסה את הנשק האחרון של הניחוס..

גיל 24 בנובמבר 2014

חס ושלום, לא צריך להגזים. יש הפרדה בין החיים האמיתיים לספורט (או שאין?).

אריאל גרייזס 24 בנובמבר 2014

יש קטע שלם ב"קדחת המגרש" שניק הורנבי מדבר על זה, שהוא היה רוצה לקשור בין השניים האלו והאמת היא שהם לא תמיד קשורים. בכל מקרה, עדיף לקשור את זה לניצחון של הפטריוטס מאשר להפסד של ליברפול..

גלן 24 בנובמבר 2014

אמנם אני דיי בטוח שזה אבוד אבל אשמח אם הפטריוטס יעזרו לי לחיות באשליות לעוד כמה שבועות (כמובן אם העננים יתבהרו אחרי הברס בטנקסגיבינג).
ומזל טוב בכל מקרה . תוכל לאמר לצאצא שהוא נולד ביום שבקהם תפס את התפיסה.

עומרי 25 בנובמבר 2014

נראה לי שזה עסק לא רע להביא תינוקות לעולם עם חובב ספורט אמריקאי כבד.

אלון 25 בנובמבר 2014

הכי חשוב, מזל טוב. עוד 18 שנה הק"ב של הסן דבילס.

ירון 26 בנובמבר 2014

אז קודם כל המון מזל טוב…. רק מקווה שאתה מבין שזה מלווה באחריות שילוחית.
הבכורה שלי נולדה בסוף 2000 ואת הסופר בול הראשון של הפאטס עשיתי איתה בידים בלילות הרבים שהיא סרבה
לישון בהם.
השני שלי נולד באוקטובר 2004…. לא צריך להוסיף מילה.
ב2008 הכנסנו הבייתה גורת כלבים, (להתנחם על אובדן העונה המשולמת) זה הספיק רק לאליפות האחרונה של הסלטיקס.
ואת הסטנלי האחרון של הברוינס עשיתי בידים עם בת הזקונים שנולדה במאי 11. (סתאאם.. לא רואה הוקיי, אבל העובדות נכונות)
בקיצור, אני מקווה שאתה מבין את גודל האחריות.

אלעד כץ 27 בנובמבר 2014

אני וזוגתי נכנסנו להריון עם הבכור שלנו בערך שבועיים אחרי משחק הפלייאוף האחרון של הג'טס. אז מה אומר? שעד שלא יהיו לי נכדים אני לא אזכה לעוד אחד? ת'כלס עם הג'טס יכול להיות.

והמון המון מזל טוב, אריאל. עם כל הקושי – זה טעם החיים.

D! פה 27 בנובמבר 2014

אני מבין שאתה חוסך מרודג'רס את העלבונות בדה-באזר…

Comments closed