יומן אליפות של הפטס (17) – לפני הבילס, סיכום עונה קצר

המשחק חסר המשמעות היום הוא זמן טוב לסיכום עונה די מדהימה

nfl-afc-championship-new-england-patriots-denver-broncos3

יום ראשון היום אבל אין משחק של ליברפול אז אפשר להעלות את הפוסט הזה קצת מוקדם ולנצל את העובדה שלמשחק היום אין שום משמעות כדי לסכם קצת את העונה הזאת. כלומר, את החלק הראשון שלה.

גם המאמינים הכי גדולים של בריידי ובליצ'ק צריכים לשפשף קצת את העיניים שלהם כרגע. זה נכון שבתחילת העונה כולנו היינו אופטימיים והרכישות הנכונות של בראונר וריוואס הפכו אותנו למאמינים, אבל אחרי ההפסד ההוא בקנזס סיטי, אני חושב שלא היית מוצא מישהו שהאמין שהפטס יסיימו את העונה עם כקבוצה הכי טובה ב-AFC . זה לא רק ההופעה הנוראית באותו משחק, ובכלל באותה עונה, זה גם שהיו כל כך הרבה קבוצות אחרות ששכנעו ב-AFC. דנבר, כמובן, אבל גם סינסי והקולטס נראו טוב מאוד והתחושה היתה שאולי הפטס יצליחו לגרד הופעה בפלייאוף, פשוט כי הבית שלהם חלש מאוד (הנחה שגם היא התבררה כלא הכי נכונה, דרך אגב), אבל בטח לא יותר מזה.

אבל כמו תמיד, בליצ'ק ונער הפלא שלו (זה עוד הגיוני לקרוא לבריידי "נער"?) הוכיחו שאף פעם אסור להספיד אותם. זה בהחלט היה אחד מהמהפכים הכי גדולים שאני זוכר. שני רק לזה שהקבוצה הזאת עשתה ב-2003, אז גם היתה עם מאזן 2-2 אחרי ארבעה מחזורים – אבל אז רצה ל-12 ניצחונות רצופים (ועוד שלושה בפוסט סיזן).

איזה דברים תרמו לאותו מהפך? אני חושב שהיו שלושה עיקריים:

1. החזרה של גרונקובסקי לעניינים. עד המחזור הרביעי הוא השתתף רק בחלק מהסנאפים ובעיקר היה מאוד מהוסס. אין שום ספק שמנטאלית, הפציעה משנה שעברה עוד ישבה לו בראש. הוא פחד מכל תיקול. לא השלים ראוטים. לא נכנס לתוך כדורים קשים.

ברגע שהפחד הזה נעלם – אולי איזה תיקול חזק במיוחד שממנו הוא קם והבין שהפציעה מאחוריו – הוא חזר להיות הגרונק המוכר. וככזה, הוא מהווה את השחקן הכי חשוב בהתקפה של הפטס, אחרי בריידי. מישהו שקשה מאוד לעצור, יכול לתפוס כדורים קשים מאוד, שמושך דאבל טים, שעוזר בחסימות לרצים ואולי הכי חשוב – מטרת אנדזון קלאסית שהופכת כל פוזשן בתוך הרד זון להרבה יותר פשוט.

2. ההתאוששות של האופנסיב ליין. הטרייד על מאנקינס עשה בקו הזה שמות, גם פה אולי יותר בקטע המנטאלי מאשר זה הפיזי. בדיוק כמו עם הטרייד על לוייר מלוי בתחילת 2003, שהוביל למפלה המוחצת לבאפלו, גם הטרייד הזה זעזע את הקבוצה. ובתחילת העונה, הקו פשוט התקשה להסתדר בלעדיו. יש הרבה שחשבו שהזקנה הגיעה לבריידי אבל האמת היא שבריידי תמיד היה מוסר בינוני תחת לחץ. לא סתם הג'איינטס הצליחו לזעזע אותו לגמרי מחוץ למשחק הרגיל שלו בסופרבול של 2007, וגם היום כשהקו לא עובד כמו שצריך או כשהצד השני מגיע עם תוכנית בליצים חכמה (AKA, רקס ראיין), בריידי מתקשה מאוד.

עכשיו, הנה נתון די מדהים שנתקלתי בו השבוע: עם כל הצרות של בריידי עם קו ההתקפה ועם הטרייד של מאנקינס, הוא חטף השנה רק 20 (!) סאקים. לדעתי זה המספר שקפרניק חוטף במשחק אחד. רק לצורך השוואה, בשנה שעברה בריידי חטף לא פחות מ-40 סאקס ובאופן כללי יש לו רק עונה אחת עם פחות (2009, עם 16). אפילו בעונת ה-16-0 של 2007 הוא חטף אחד יותר. כמובן, יש לזה עוד סיבות, בעיקר היכולת של בריידי להשתמש ברגליים, עליה הוא עבד העונה, כמו גם הליינמן השישי שהפטריוטס הכניסו העונה ומשחק התקפה הרבה יותר מאוזן שמשתמש הרבה יותר בריצה, אבל אין ספק שהיכולת של האופנסיב ליין להתאושש מהטרייד על מאנקינס ולספק הגנה טובה לבריידי, היה אחד המפתחות החשובים ביותר העונה – וגם צפוי להיות אולי המפתח הכי חשוב בפלייאוף המתקרב ובא.

3. החזרה של בראונר מההשעיה. זה מוזר להגיד את זה על קבוצה שבה ריוואס היה בלי ספק הקורנר הטוב ביותר, אבל אני חושב שבליצ'ק לא ממש היה יכול להשתמש בו כמו שהוא רצה עד שבראונר הגיע. היכולת לשים את ריוואס באחד על אחד על הרסיבר השני בטיבו של הקבוצה השניה (בדרך כלל) היתה תלויה בכך שהוא יכול להשתמש בבראונר כקורנר הראשון עם חיפוי של סייפטי מלמעלה. כל עוד בראונר לא שיחק, ההגנה של הפטריוטס היתה די בבלאגן ושיחקה כל מיני אזוריות לא ברורות. ברגע שהיו לנו שני קורנרים פותחים ברורים, כל השאר הסתדר במקום. ומדהים איך הכל הסתדר. הגנת הריצה השתפרה משמעותית, למרות הפציעה של מאיו, הגנת המסירה אמנם לא היתה "לייטס אאוט" אבל ידעה לעצור את ההתקפה במקומות החשובים, והזכירה מאוד את ההגנה של הפטס משנות האליפות, כשריוואס מזכיר את טיי לואו ובראונר נותן את הפיזיות שאיבדנו כשרודני האריסון פרש.

אסור לשכוח את היכולת של ווילפורק לחזור לכושר שיא כשמעטים האמינו שיש הגיון בלא לשחרר אותו ולחסוך את הכסף מתחת לתקרה אחרי הפציעה של עונה קודמת ובעיקר את הפריחה של ג'ימי קולינס, שמתקל נהדר בריצה ומצליח לשמור על הטייט אנד/ראנינג בק של היריב במצבי מסירה, והופך לליינבקר הורסטילי שציפינו שיוכל להיות כשנבחר בדראפט שנה שעברה.

***

עכשיו יש לנו שבוע חסר משמעות, שבו אני מקווה שלא נראה יותר מדי מהפותחים – גרונקובסקי, אדלמן, בריידי וגם הקורנרים הפותחים, כמו גם ווילפורק, צריכים לקבל מנוחה משמעותית כשהכי חשוב היא לא לקבל פציעה במשחק חסר משמעות.

מכל המפתחות החשובים לפלייאוף, שעוד נדבר עליהם בהמשך, החשוב ביותר הוא להגיע חסר פציעות יחסית – שזה מה שהפטס הצליחו לעשות השנה (למעט מאיו, אף שחקן קריטי לא ספג פציעה מסיימת עונה). אם זה יקרה, הפטס יהיו פייבוריטים בכל משחק למעט הסופרבול. לקבוצות אחרות זה אולי חסרון, אבל בליצ'ק כבר הוכיח שאין לו בעיה עם זה (בכל עונה תחת בליצ'ק, למעט אחת, כשהפטס הגיעו בתור הסיד 1, הם גם הגיעו לסופרבול) ועם הביתיות שפוקסבורו נותן, אין בכלל ספק – זה של הפטס להפסיד את זה.

ושוב, פעם שניה בטור הזה – מי היה מאמין בכלל לפני שלושה חודשים. כן, הנה הדיון שראינו לא מזמן (ומשעשע לראות שרנדי מוס הוא קול ההגיון):

הביאו את הפלייאוף!

סיכום מחזור 16 - הבלתי עצירים
הילד עם הכדור

35 Comments

צחי 28 בדצמבר 2014

שכחת לציין – שובו של בליצ'ק ה-GM, בקטע הטוב.
לקחת שחקנים משום מקום ולהפוך אותם לחלקים מרכזיים בפאזל. צ'נדלר ג'ונס לא כאן לתקופה לא ידועה של זמן?
אין בעיה! ביל ייקח שחקן שלא קיבל זמן משחק בטנסי טיינטנס (!) והופך אותו לפותח שמשנה משחקים. מאיו נפצע, הייטאוור מפסיד משחקים, אין בעיה, ניקח שחקן ספיישל טימס מטמפה והוא יפתח במקומם. ואלה רק הפרטים הבולטים, יש עוד כמה: הרכבת של שחקנים ב-DT, כל אחד מותאם למשחק או שניים ואז נזרק לפי מיטב המסורת הבליצ'יקית. תחרות עד מוות בעמדות הקורנר והסייפטי שהצליחה להוציא את המיטב מראיין, ווילסון וצ'אנג (!) (כן, זה ריווס, אני יודע)

ויש כמובן בליצ'ק המאמן. ההתאמות במחצית השנייה, שתמיד נראית טוב מהראשונה. תכניות המשחק המושלמות בסטרצ' הקשה של דנבר-סן דייגו.

ובריידי אחד, נלהב מתמיד.
העונה האמיתית מתחילה עוד שבועיים!

אריאל גרייזס 28 בדצמבר 2014

אני חושב שהכל זה בליצ'ק המאמן, לא ה-GM. בתכ'לס, בליצ'ק ה-GM היה יכול לקחת מישהו מהרחוב ובליצ'ק המאמן היה הופך אותו לפותח שנותן תפוקה. למעשה, ההרגשה היא שבליצ'ק מעדיף לעבוד עם שחקנים לא מוערכים מאשר עם שחקנים שמגיעים עם פרופיל גבוה. לא תמיד, כמובן (ריוואס, רנדי מוס) אבל יש לו לא מעט נפילות עם שחקנים עם פרופיל גבוה שבאו (היינסורת', ההוא שבא מבולטימור וברח לי השם שלו). רק תן לו את האנדרייטד שלא ראה מגרש – והוא פורח.

עידו ג. 28 בדצמבר 2014

אריאל תן לו קצת קרדיט. לקחת את האנדרייטד שלא ראה מגרש ולגרום לו לפרוח תלוי גם בלזהות את הכישרון. ברור שזה עוזר שהוא יודע עם איזה שחקנים נוח לו לעבור כמאמן אבל עדיין צריך להיות מסוגל לבחור את אלו שמתאימים. אני אנסח את זה אחרת – אם בפרונט אופיס היה יושב מישהו בעשור האחרון אחר אני די בטוח שהק"ב שלכם העונה לא היה מספר 12, למאמן לא היה הודי אפרפר וכרגע הדיון היה במה הפאטס צריכים לעשות בעונה הבאה כדי להתקרב למיאמי.

אריאל גרייזס 28 בדצמבר 2014

עזוב, לא נתחיל לנתח דברים 15 שנה אחורה. בהחלט יכול להיות שאם היה יושב מישהו בפרונט אופיס ב-5 שנים האחרונות, אז לבריידי היתה לפחות עוד טבעת על האצבע. אבל זה להיות מאנדיי מורנינג ק"ב. אני חושב שבליצ'ק הוא מאמן ענק, אבל מבחינת זיהוי כשרון? איך אפשר להסביר דראפט כושל אחרי דראפט כושל?

עידו ג. 28 בדצמבר 2014

תגדיר דראפט כושל. היו לו בהחלט נפילות אבל גם הצלחות. אני לא מסכים עם הקביעה של דראפט כושל אחרי דראפט כושל. יש לו פילוסופיה שניתן להתווכח איתה של כמות בחירות לעומת גובה=איכות. אבל התוצאה היא שהפאטס נשארים תחרותיים ולא משנה כמה קרדיט אתה רוצה לתת ליכולת האימון שלו זה גם עניין של כישרון שהוא מצליח להביא לקבוצה.

אריאל גרייזס 28 בדצמבר 2014

להגדיר דראפט כושל? בוא נגיד ככה, מבחינת סקיל פוזישן, בליצ'ק לא מצליח לבחור כאלו בכלל. הוא יודע לבחור ליינבקרים וליינמנים (גם זה בערבון מוגבל, יש לו נטיה לקחת כל מיני פרוייקטים בבחירה גבוהה, כמו איזלי השנה) וזהו בערך. כל הקורנרים שהוא לקח הם די אפסים, אני לא זוכר וויד רסיבר אחד טוב שהוא בחר לפחות 10 שנים, כולל כמה כשלונות לא קטנים. אם אני זוכר נכון, ראיתי נתון שלפטס אין שחקן אחד פותח שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט. זה די מסביר את הנקודה שלי

עידו ג. 28 בדצמבר 2014

אני אסכים שהפאטס לא בחרו וויד רסיבר נורמלי כבר עשור למעט אולי אדלמן שהיה פוקס בסיבוב השישי, אבל מכאן ועד לקביעה שהוא לא מסוגל לבחור סקיל פוזישזנס הדרך ארוכה. גרונקבוסקי הוא ללא ספק סקיל פלייר (הטייט אנד כבר מזמן לא מה שהעמדה הייתה לפני שני עשורים) וגם ורין ורידלי מסתמנים כבחירות מוצלחות.
העובדה שבריידי מצליח להמשיך ולהיות אפקטיבי אחרי כל כך הרבה שנים קשורה באופן ישיר לעובדה שהרבה מהדראפט של הפאטס הולך על תחזוק הליין שלו. זה ממש לא נקודה שאפשר לזלזל בה ואני אומר את זה בתור אוהד של קבוצה שהשקיעה לא מעט בחירות דראפט מפוקששות בשחקני ליין. גם השנה סטורק נכנסת למשבצת הסנטר וגרם לשחרור של מנקינס להיראות הגיוני. בגדול אם תסתכל על כל דראפט שלכם בחמש האחרונות (למעט 2013 אולי) תמצא בחירות טובות ושחקני הרכב קבועים לצד בחירות שהיו פספוס. זה אולי לא הצלחה מסחררת אבל בהחלט לא כישלון אחר כישלון בעיני.
לגבי הקטע של שחקני הרכב מהסיבוב הראשון – זה קשור כמו שציינתי לפילוסופיה של בליצ'ק שעדיף יותר בחירות סיבוב 2-3 כדי למקסם כל דראפט נתון.

צחי 28 בדצמבר 2014

לא הבנתי את ההנחה שאין פותחים מהסיבוב הראשון: סולדר, ווילפורק, מאיו, ג'ונס, הייטאוור. כולם בחירות סיבוב ראשון.
בחירות שנחשבו הימורים והתגלו כמציאות בסיבוב השני – וולמר גרונק ומקורטי. אלה רק מהשנים האחרונות. אני ממש לא מציע שבליצ'ק עשה דרפטים טובים לאחרונה, או בכלליות GM טוב. (איפה אימנואל סנדרס?) אבל. התאמות שלו תוך כדי העונה מרשימות.

אריאל גרייזס 28 בדצמבר 2014

אני חושב ששניכם מבלבלים בין אימון לבין ניהול. זה שבליצק מצליח להפוך כל שחקן ליין שהוא בוחר לפותח לא אומר שהוא בחר שחקנים טובים אלא יותר שהוא יודע לאמן אותם. בתכלס, אנחנו רואים איך כמעט אף שחקן לשעבר של הפטס לא מצליח בקבוצות אחרות מה שמדבר בעיקר על יכולות האימון שלו.
שורה תחתונה, gm שלוקח קב בבחירה שניה בדראפט, כשיש לו את בריידי הוא מנהל בעייתי מאוד. למזלו של בליצ'ק המנהל, יש לו את אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה שמצליח לחלץ אותו מהטעויות שלו

ניינר 28 בדצמבר 2014

גם הרננדז בחירת דראפט מעולה. חבל רק שהיתה לו אצבע קלה על ההדק

אדם 28 בדצמבר 2014

אני עם עידו. העובדה שהוא מצליח להפוך אותם לטובים יכולה להעיד על אופי הבחירה שלו. אלא אם כן אתה באמת ובתמים חושב שהוא יכול להפוך כל שחקן לשחקן טוב.

עידו ג. 28 בדצמבר 2014

אני מרגיש שאתה מנסה להחזיק את המקל משני הקצוות. האמת צחי צודק, מי בעצם היה באסט בסיבוב הראשון? מרוני בודאי אבל חוץ ממנו אפילו מקורטי הפך לשחקן סולידי אחרי שעבר לסייפטי.
גם את הטיעון שהשחקנים שבליצ'ק בוחר מצליחים רק תחתיו אני לא קונה. דן קופן היה מצוין כסנטר של דנבר עד הפציעה ולארסן שלקחתם בסיבוב השישי נותן עונה טובה כגארד הפותח שלנו (אם כי הוא מעולם לא שיחק אצלכם). חוץ מזה את מי שמצליח ליצ'ק משאיר בקבוצה. מי הצליח בפאטס ונכשל גשיצא לרעות בשדות זרים?

בליקי 28 בדצמבר 2014

והכי חשוב מבחינת הפטס – הג'ייאנטס לא בפלייאוף השנה!

פאקו 28 בדצמבר 2014

והג'טס

Zak 29 בדצמבר 2014

אבל בולטימור כן. אף פעם לא מאצ'אפ נוח לפטריוטס

עמי ג 28 בדצמבר 2014

סיכום מדוייק ויפה.
בויכוח על בליציק אני נוטה להסכים דווקא עם עידו. ההתמקדות בדראפט עושה עוול לאיש. הטריידים חשובים בעיני הרבה יותר מהדראפט ושם בליציק פוגע נהדר. גם היכולת לדעת על איזה שחקן אפשר לוותר מבלי שזה יפגע בקבוצה עומדת לצידו. לבריידי חסרים רק שני דרייבים מוצלחים כדי לזכות בעוד שתי טבעות. להפיל את זה על בליציק זה לא לעניין.
מה שקצת חסר לי בפטס עדיין הוא שימוש יותר מאסיבי בטייט אנד הנוסף. טים רייט לא קיבל מספיק מסירות (בערך 2 למשחק). הומאנאמנואי בקושי משותף. לה-פל מצויין אבל לא מקבל כמעט מסירות ארוכות. ומשחק הריצה לא עקבי.
הבעיה היא שהמשחק החשוב הבא הוא רק עוד שבועיים. נקווה שלא יחלידו שם בגשמים של ינואר.

עמי ג 28 בדצמבר 2014

ומבין שאר המשחקים שנשארו הערב – דווקא זה שבאטלנטה נראה לי הכי מעניין

נץים 28 בדצמבר 2014

והליונס אצל הפאקרס

אלון 28 בדצמבר 2014

לצערי אני שומע יותר מדי תכניות רדיו עם ניתוחים על הפטריוטס. כולם טענו שבריידי גמור וצריך לשלוח אותו בטרייד, סוף עידן. אחרי 3 חודשים הם מועמדים לסופרבול. כנראה שההבדלים בין התקשורת הישראלית והאמריקאית קטנים ממה שאנחנו חושבים.

בלי קשר, מזל טוב על הניצחון אתמול בדבילס בול. שוב יצאנו פריירים.

אריאל גרייזס 28 בדצמבר 2014

פראיירים גדולים. גם בהחזרת בעיטת הפתיחה ישר אחרי שעליתם ליתרון וגם החטיפה באנדזון בשניות האחרונות.

אלון 28 בדצמבר 2014

שנה שלישית רצוף שהם מפסידים משחק בול עם איבוד בדקה האחרונה. מצד שני הם משחקים בבול כבר 3 שנים רצוף…

Amir A 28 בדצמבר 2014

כמה מילים על מנזיאל אין? ראיין ליף, שדרך אגב השתחרר מהכלא בתחילת החודש, נושם לרווחה עכשיו כשיש באסט יותר גדול ממנו.

אריאל גרייזס 28 בדצמבר 2014

הוא משחק בפטס ואני לא יודע?

גיל 28 בדצמבר 2014

רק ביליצ'ק יכול להוציא ממנו משהו.

Amir A 28 בדצמבר 2014

(-: אפילו ביליצ'יק לא הצליח להוציא משהו מטים טיבו, ומנזיאל הוא ק"ב כמו שטיבו היה ק"ב. רק שלטיבו היה את אלוהים לצידו ולמנזיאל אין כלום.

גיל 28 בדצמבר 2014

איך קבעת כבר שהוא באסט על בסיס משחק אחד שהוא פתח? יש לו הרבה כישרון אבל המחויבות שלו כנראה לא גבוהה. עדיין מוקדם לראות מה יצא ממנו למרות שהעונה הראשונה לא מנבאת טובות מחוץ למגרש.

Amir A 28 בדצמבר 2014

המחויבות שלו היא בדיוק העניין. הטמבל נותן ראיון ובו הוא אומר שהוא צריך להיות רציני יותר בנוגע לעבודה שלו ב-NFL (מה שכבר מעלה סימני שאלה) ולמחרת הראיון מאחר להגיע לסשן טיפולים בפציעה.
בו נשאל את זה ככה: על כמה היית מוכן להמר שהוא לא יהיה באסט? לא הייתי שם על זה אפילו עטיפה של קרמבו.

ניינר 28 בדצמבר 2014

יהיה באסט? הדושבג הוא כבר באסט

עובר אורח 28 בדצמבר 2014

שאלה שמסקרנת אותי עבור כל אוהדי הפטריוטס פה (אחרי שראיתי את השאלה אצל סימונס):
בתור אוהדי הפאטס, האם אתם מעדיפים שרקס ראיין ילך או יישאר?

צחי 28 בדצמבר 2014

לדעתי: עדיף שילך. חלאס עם חרדות במשחקים נגד קבוצות גרועות. הרג אותנו.

גיל 28 בדצמבר 2014

תעצרו הכל. לג'ינו סמית יש קווטרבק רייטינג מושלם.

אח שלו 28 בדצמבר 2014

נקודה אחת שחשוב לי להתעכב עליה, כי לדעתי היא הדבר היחידי שעומד בין הפאטס לבין הסופר-בול:

האופנסיב ליין, בניגוד למה שאריאל כתב, לא טוב. הוא בין בינוני לגרוע. המספר של כמות סאקס הוא אחת מהסטטיסטיקות הכי רועשות שיש. הנתון הרלוונטי יותר הוא כמות הלחץ שמופעל על הק"ב. בכל מיני שיקולים סטטיסטיים יותר מתוחכמים קו ההתקפה של הפאטס הוא בחצי התחתון של הליגה – וזה עוד כשהם משחקים עם ק"ב שמשחרר את הכדור יותר מהר כמעט מכל ק"ב אחר בליגה. הפאטס הצליחו בזכות בריידי ובזכות תוכנית משחק מסוימת (לא עושים תרגילים שלוקח להם זמן להתפתח – משחררים כדור בשיא המהירות) להסוות חלק מהבעיות בקו-ההתקפה, אבל כשמגיע הפלייאוף יותר קשה לשרוד ככה.

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

מסכים ולא מסכים. אני מסכים שהליין שלנו לא מספיק טוב, אני חושב שהוא לא צריך להיות מהטובים בליגה כדי שנצליח – בעיקר כי בריידי הוא באמת משחרר כדורים מהיר ובעיקר עם נוכחות פוקט הכי טובה שיש.
אני בעיקר מסכים שזה מה שיכריע את גורל הפלייאוף שלנו, וזה מה שכתבתי גם בטור. כמעט כל הפסד שלנו בפלייאוף בשנים האחרונות היה מול קבוצה שמצאה את הדרך להגיע לבריידי, אם זה בולטימור לפני שנתיים ולפני חמש או הג'איינטס בשני הסופרבולים או הג'טס לפני ארבע שנים.

נץים 29 בדצמבר 2014

טאצ'בק!!
איזה הגנה יש לסיאטל!!

מאיה 29 בדצמבר 2014

אני אוהבת ראיונות צריך להגיד אמת בראיונות

Comments closed