סיכום שלב הדיוויז'ונל

מה מונע מבולטימור להפוך לשושלת, מה הקשר בין סיאטל לאיניגו מונטויה ובין פארב לג'ורדן וגם העצב של ירידה מהבמה של אחד הגדולים - הכל בסיכום השבוע בפוטבול

אמרתי לכם או לא אמרתי לכם שהשלב הבא יהיה הרבה יותר טוב? שלב הזיוויז'ונל השלב שבו בדרך כלל הקלאסיקות קורות. וקיבלנו אחת כזאת בפוקסבורו, עוד משחק מעולה בלאמבו פילד ועוד שני משחקים לא רעים בכלל בנוסף. אפילו סיאטל-קרולינה שאיים להיות בלו-אאוט, למרות התוצאה הסופית, היה צמוד מרבית המשחק והיווה בידור לא רע בכלל למי שהחזיק מעמד לשעות המאוחרות של הלילה.

אז מה היה לנו השבוע?

פטריוטס – בולטימור

טוב, את המשחק הזה ניתחתי לעייפה בטור הקודם שלי.בכל זאת אני אוסיף עוד כמה נקודות קטנות.

– הדבר שהכי הפתיע אותי אצל בריידי זה הזכרון הקצר שלו. אחד המגיבים פה טוען עוד מימינו בפורום וואלה, ובדרך כלל בצדק, שברגע שנותנים מכה לבריידי בתחילת המשחק הוא מוריד את הרמה שלו. מפחד. ראינו את זה קורה מול בולטימור בפעמים קודמות וגם מול הג'טס.

זה לא הבריידי שראינו אתמול. הוא חטף כמה מכות במחצית הראשונה, הוא מסר אינטרספשן איום ונורא – וזה לא הפריע לו להכנס לקצב בחצי השני בלי פחד בכלל. זה לא הבריידי של שנים קודמות. הוא נחוש הרבה יותר. כמו שהוא נראה, אפילו המשוכה של סיאטל בסופרבול, אם וכאשר, לא נראית בלתי אפשרית.

– והריצה לט"ד של בריידי בט"ד הראשון של הפטס? לא יודע מה אתכם, זה הזכיר לי את הריצה שלו לט"ד מול אוקלנד לפני יותר מ-13 שנים (בצורה מעניינת, קראתי אנשים שטוענים שזה המשחק הכי טוב שראינו בפוקסבורו מאז המשחק ההוא עם אוקלנד). מדהים לראות איך שחקן עם שלוש טבעות וכל כך הרבה השגים עדיין משחק עם צ'יפ על הכתף כאילו הוא בן 24.

– בצד השני, היו הרבה שפקפקו בחוזה העצום שג'ו פלאקו קיבל אחרי עונת הסופרבול שלו. הטענה העיקרית היתה שחוזה כזה סותם את תקרת השכר ולא יאפשר לבולטימור לבנות מחדש. אז צריך להגיד את זה – אין כזה דבר. תקרת השכר וחוזים גדולים הם משהו די פיקטיבי בסופו של דבר. קבוצות מוצאות דרך. העובדה היא ששנה אחרי שהוארך החוזה של פלאקו, גם דומרוויל והחוזה הגדול שלו הגיע לבולטימור, הם גם הצליחו לשמור את מרבית השחקנים הטובים שלהם ואת אלו שהם איבדו הם החליפו בשחקנים לא פחות טובים. בכלל, כשאתה רואה את פלאקו משלים מסירות לכל מיני טייט אנדים עם שם פולני שבחיים לא שמעת עליהם, אז די ברור שק"ב טובים מוצאים דרך לנצח, גם אם אין להם את השחקנים המושלמים. אני לא חושב שיש לסיאטל בכלל ספקות לגבי ההחתמה על חוזה גדול לווילסון שנה הבאה שאולי יפריע להם בהמשך, אבל אם היו להם אז הדרך שבה פלאקו משחק תסיר אותם לחלוטין.

– מה שכן, צריך להגיד שעם כמה שפלאקו גדול בפלייאוף ועם כמה שהארבו מאמן גדול, חוסר העקביות שלהם במהלך העונה הסדירה היא משהו שפוגע בהם. מדובר בקבוצה עם הכי הרבה ניצחונות פלייאוף מאז שפלאקו והארבו הגיעו לקבוצה. הם אמנם פספסו את הפלייאוף רק פעם אחת בשבע שנים ויש להם הכי הרבה ניצחונות פלייאוף מאז שפלאקו הגיע, כולל הרבה מאוד ניצחונות חוץ, רק מה, אם אני זוכר נכון – אפילו פעם אחת באותן שנים הם לא הגיעו עם שבוע ביי. וכשאתה צריך מראש לשחק יותר משחקים וכמעט כולם יהיו בחוץ – הסיכויים שלך להגיע רחוק קטנים. על כן, לא פלא שבכל השנים האלו הרייבנס הגיעו רק לסופרבול אחד. אז ניצחונות חוץ בפלייאוף זה יפה – אבל עקביות בעונה הסדירה זה חשוב לא פחות. וכל עוד בולטימור לא תייצר כזאת עקביות, היא תמשיך להיות קבוצת פלייאוף טובה אבל לא שושלת (הערת אגב, צריך להגיד שהרייבנס משחקים בבית הכי קשה ב-AFC וגם סובלים מהעובדה שבריידי ומאנינג איתם בחטיבה, מה שגומר כמעט תמיד את שני הטופ 2 סיד, כך שזה לא רק חוסר עקביות, אלא גם חוסר מזל. ועדיין).

סיאטל – קרולינה

גם לכם היתה הרגשה לגבי סיאטל במשחק הזה, שהם סוג של איניגו מונטויה מ"הנסיכה הקסומה"? לא, לא שמישהו הרג את אבא שלהם והם באו לנקום – זה שהם שיחקו עם יד שמאל כשהם בעצם ימניים. בחצי כח. כאילו לא ראו סיבה באמת להתאמץ מול קבוצה לא מספיק טובה. בדרך כלל, גישה כזאת עולה לקבוצה ביוקר אם היא מזלזלת, אבל פה זה לא היה זלזול אלא יותר – אנחנו נסתדר עם כל מה שתזרקו מולנו. והאמת היא שההגנה של סיאטל כל כך טובה וההתקפה שלה כל כך סולידית (כן, זאת המילה) שאפילו בהילוך שלישי היא ניצחה את המשחק הזה די בקלות.

מה שמעניין במשחק הזה שמבחינה התקפית, סיאטל עשו את ההיפך מהמצופה מהם. תסתכלו את המספרים – רק 14 ריצות למרשון לינץ', לעומת 268 יארד במסירה ושלושה ט"ד לווילסון. זאת קבוצה פשוט מאוזנת כל כך שהיא מסוגלת לרוץ ולמסור את הכדור at will. לכן גם כל כך קשה לעצור אותה. אני אגיד את זה שוב – כל אלו שמדברים על ווילסון כעל ק"ב שנהנה מהגנה טובה ומשחק ריצה מצוין פשוט מפספסים בגדול. בכל פעם שהוא צריך לנצח את המשחק בעצמו – הוא עושה את זה.

על קרולינה אין לי הרבה מה להגיד. הם הוציאו את המקסימום מהעונה הזאת. אני לא חושב שמישהו נתן להם סיכוי לתת ממש פייט לסיאטל והם עשו את זה. משחק ריצה טוב מאוד שקצת הפתיע את סיאטל, לחץ לא רע על ווילסון וגם עבודה לא רעה של ניוטון. אבל בסוף, הם פשוט לא מספיק טובים. מה שכן, יש להם בהחלט על מה לבנות בעונות הבאות – צריך לזכור שניוטון היה פצוע חלק נכבד מהעונה ואם הוא יהיה בריא, יחד עם הירידה בכושר של דרו בריס והעתיד הלא ברור של אטלנטה, הם יכולים לשלוט בבית שלהם להרבה זמן.

גרין ביי – דאלאס

אני יודע שכולכם רוצים לדבר על ההחלטה של השופטים בסיום, אז בואו נוציא את זה מהדרך לפני שנמשיך הלאה:

– החוק הוא חוק. והחוק אומר שרסיבר צריך לשמור על הכדור כל הדרך לקרקע כל עוד התפיסה לא הושלמה. זה החוק ואין הרבה מה לעשות (כן, זה נשמע כמו מה שהפטריוטס אומרים כבר 13 שנה על הטאק רול. ובכן).

– השאלה המשמעותית היא האם הרסיבר השלים את התפיסה לפני שהוא ירד לקרקע. אם זה היה המצב, אז המרפק שלו על הקרקע היה הופך אותו לדאון וזהו. אבל אחרי שראיתי את זה די הרבה, אני חושב שהשופטים פסקו נכון. זה שבראיינט עשה עוד שני צעדים עם הכדור (כמו שאוהבים לקרוא לזה – פוטבול מוב) לא אומר שהתפיסה הושלמה. בשום שלב הכדור לא היה בטוח בידיים של בראיינט. שריקה מאוד מאוד לא קלה, אבל כנראה נכונה.

– לאלו ששואלים האם יש סיכוי שהשופטים היו הופכים את זה אם המשחק היה בדאלאס אני אענה את אותה תשובה שנתתי שבוע שעבר כשהשופטים לא שרקו לפאס אינטרפרנס על דאלאס – בשביל זה קבוצה עובדת קשה כל העונה, על מנת להשיג את יתרון הביתיות. זה בדיוק המשמעות שלו – לקבל את השריקה הקריטית בזמן הנכון.

– בכל מקרה, אני חושב שאוהדי דאלאס לא ממש יכולים להתלונן על שופטים אחרי שבוע שעבר.

– ובכלל, גם אחרי הפסיקה הזאת, לדאלאס היו שתי הזדמנויות לעצור את רוג'רס ולקבל את הכדור חזרה. הם לא הצליחו, אז הם יכולים לבוא בטענות בעיקר אל עצמם.

– והם גם יכולים לבוא בטענות לרומו ולצוות האימון שלהם. בדאון רביעי קצר, ללכת על המסירה הזאת – שמראש לא היתה מסירה טובה, וכזאת שמרבית הרסיברים בליגה בכלל לא מסוגלים לתפוס – לא ממש היתה חכמה. בכל מקרה, אני תמיד אומר שטוני רומו הוא איליי מאנינג מינוס המזל. יש לכם ספק שרסיבר של איליי תופס את הכדור הזה?

ולמשחק עצמו. אני מודה שציפיתי שדאלאס תצליח יותר. המשחק היה שקול למדי, כיאה למשחק ביתי, אבל למעשה אם רוג'רס לא היה מוגבל בגלל הרגל שלו, זה כנראה היה נגמר הרבה יותר מוקדם. טוני רומו אמנם היה טוב מאוד אבל קו ההתקפה שלו לא היה טוב כמו במשחקים במהלך העונה ובדיוק כמו במשחק מול דטרויט, הפאס ראש של הפאקרס הגיע אליו די הרבה והפיל אותו ארבע פעמים. יותר חשוב מזה, ההגנה של גרין ביי, למרות שאפשרה לרומו להשלים באחוז גבוה, כמעט ולא נתנה לו ביג פלייז וסגרה את דז בראיינט בצורה מושלמת (רק שלוש תפיסות ל-38 יארד. וכן, אני יודע שבלי השופטים אולי זה היה יותר) ככה שאפילו משחק ריצה מצוין של הקאבויוז לא הצליח לייצר יותר מדי נקודות.

מהצד השני, רוג'רס ממש לא נראה כמו הרוג'רס שאנחנו מכירים. הטריידמארק שלו של יציאה מהפוקט למסירה נוטרל לחלוטין על ידי הרגל שלו. ולמרות זאת – הוא הופל בדיוק פעם אחת והצליח למסור ליותר מ-300 יארד ושלושה ט"ד בלי אינטרספשן. כמובן. רוג'רס פשוט לא מוסר אינטרספשנס. בכל מקרה, עבודה גדולה של האופנסיב ליין שלו וכמובן – תצוגת ווינריות עצומה של רוג'רס, שבדיוק כמו מול ניו אינגלנד (שימו לב שהתוצאה היתה בדיוק אותה תוצאה כמו אז) ידע לסגור את המשחק עם מסירה מדויקת בדאון שלישי קריטי.

בכלל, ראינו את התצוגה של בריידי ביום שבת, אבל מה שרוג'רס עשה אתמול זאת היה ברמה אחרת. חבר שישב לידי השווה את המשחק שלו למשחק ה-40 מעלות של ג'ורדן – עכשיו, אני לא יודע אם זה אכן עומד ברמה הזאת, אבל זאת היתה תצוגה אדירה שאני של ניצחון הרוח על החומר. אחד הדברים שאני הכי אוהב אצל רוג'רס זה את העובדה שאין אצלו היררכיה. הוא מוסר למי שפנוי. בדיוק כמו מול ניו אינגלנד, שסגרה מצוין את הרסיברים הטובים שלו, הוא ידע למצוא את מספר 17 פעם אחר פעם ובנוסף גרין ביי ידעו להביא תרגילים שונים כמו קוב שעומד כראנינג בק, כדי להוציא את ההגנה של דאלאס מפוקוס.

חשוב גם לומר שבגלל שרוג'רס כל כך טוב אז מעט מדברים על האימון בגרין ביי, אבל מדובר בקבוצה מאומנת להפליא ומייק מקארתי עומד היום בזכות במקום של המאמנים הטובים בליגה, לצד בליצ'ק, הארבו וקארול.

מה שכן, אם המצב של רוג'רס לא ישתפר בשבוע הקרוב, אפילו עם כל האימון האיכותי ופיזור מטרות, אני פשוט לא רואה איך הוא מצליח לייצר את אותה תפוקה מול ההגנה של סיאטל. כרגע זה מרגיש כמו בלו אאוט לא קטן, פשוט כי הפאס ראש של סיאטל, יחד עם ההגנה האחורית המצוינת שלהם, אמורים להסתדר בקלות עם רוג'רס לא נייד. מצד שני, זה רוג'רס – אף פעם אל תספיד אותו.

דנבר – אינדי

זה היה ערב עצוב במיוחד בדנבר. זה היה עצוב לאוהדי דנבר שראו את תקוות הסופרבול שלהם מתנדפות, זה היה עצוב לאוהדי הקולטס, שלמרות שניצחו ראו את השחקן אולי האהוב עליהם דועך ואולי מסיים את הקריירה וזה היה עצוב בכלל להיות אוהד פוטבול ולראות את אחד הגדולים בכל הזמנים נראה כמו שהוא נראה.

הכתובת היתה אמנם על הקיר כבר כמה שבועות טובים ואחרי המשחק בסינסי, זה כבר היה גרפיטי ענק, אבל רצית להאמין. רצית להאמין שיש למאנינג דלק במיכל לעוד ריצה אחת. לעוד קלאסיקו אחד עם בריידי. שהוא ימצא את הכוחות להלחם על זה. שהקבוצה שלו תלחם על זה בשבילו. אבל זה די ברור שזה נגמר. אפילו אם הוא יחליט להמשיך לעוד עונה – ואני רוצה להזכיר לכם מה כתבתי אחרי סינסי, שלדעתי הוא לא ימשיך לעוד אחת – מה שהכרנו כפייטון כבר לא שם. אין דבר יותר עצוב מבגידת הגוף. ההרגשה הזאת שהמוח רוצה לעשות דברים מסוימים והגוף פשוט לא מסוגל לבצע אותם. אני מתקשה לראות את פייטון ממשיך לשחק כשהגוף שלו בוגד בו.

ראינו את זה פעמיים במשחק הזה במיוחד. פעם ראשונה היה בדאון שלישי וחמש כשפייטון יצא מהפוקט ולפניו לא היה אף אחד. הוא היה יכול להשיג את הפירסט דאון עם הרגליים והרבה יותר אפילו אם הוא היה רץ. לעזאזל, הוא היה יכול להשיג את זה בהליכה. אבל הוא העדיף למסור – מסירה לא רעה, אבל גם לא מספיק טובה. אולי לא היה בו את הלהט הזה (שראינו, נניח, אצל בריידי באותו ט"ד ראשון) כדי להניע את הרגליים. אולי החשש מפציעה ובכלל מהמשך החיים עם פציעת צוואר מנע ממנו לרוץ את זה. אולי זאת האמונה עדיין בכח הזרוע שלו למצוא את האיש הנכון, כמו שהוא עשה אלפי פעמים בעבר. אבל עם האינקומפליט הזה הרגשת שזה כבר לא אותו מאנינג.

הפעם השניה היתה איפשהו במהלך המשחק שלפייטון נמאס מהמסירות הקצרות והוא מסר איזה ארבע או חמש מסירות ארוכות שפעם אחר פעם פספסו את הרסיברים שלו. בפעם הראשונה והשניה חשבתי שהמטרה של המסירות הללו היו לרווח קצת את המשחק. שאפילו אם הן לא נתפסו, אז אינדי מעכשיו יצטרכו לתת כבוד למסירה העמוקה, מה שיפתח נתיבי ריצה וגם את הראוטים הקצרים. אבל משום מה פייטון המשיך לנסות. וככל שהוא המשיך לנסות הבנת שאינדי נותנים פחות ופחות כבוד למסירה העמוקה. שזה פשוט לא מטריד אותם. בדיוק כמו שהפטס סגרו לפייטון בזמנו את הראוטים הקצרים, ככה גם אינדי עשתה, כשהיא פשוט לא חוששת מכדורים עמוקים.

אפילו לאוהד פטס כמוני, שהשתתף בעשרות ואולי מאות דיוני פייטון או בריידי, הלילה האחרון היה עצוב. גם כי זה עצוב לראות שחקן כל כך גדול מסיים בקול ענות חלושה וגם כי אני כבר עכשיו הולך להתגעגע לקלאסיקו של הפוטבול. הרבה מאוד פעמים שחקן טוב מוגדר על ידי היריב שלו. נאדאל על ידי פדרר, בירד על ידי מג'יק. מה יעשה בריידי בלי פייטון?

1410149148000-inidc5-6gy6vhn2yaum5g1n54i_original

אם נשאיר שניה את פייטון בצד, אפילו שהוא הסיפור העיקרי במשחק הזה, אי אפשר שלא לתת מחמאות לקולטס, שבאו מאוד מוכנים. הם עצרו את הריצה של דנבר רוב המשחק ויותר חשוב – הם הגנו על לאק בצורה פשוט נפלאה מול אחד הפאס ראש הטובים בליגה. לאק פשוט לא אוים כמעט והיה יכול למסור לשחקנים פנויים פעם אחר פעם. ראינו את זה גם במשחק של הפטס-רייבנס – גם הסקנדרי הכי טוב יתקשה לסגור את הרסיברים כשהק"ב מוסר בנחת. גם אהבתי לראות שאינדי לא ויתרו על משחק הריצה, למרות שלא היה להם רץ ששווה לדבר עליו (עם או בלי ריצ'ארדסון). אני מאוד מקווה שבניו אינגלנד לא חושבים שתוכנית המשחק שעבדה להם מצוין מול אינדי פעם שעברה יכולה לשמש גם הפעם. למרות שאני לא משתגע על פאגנו (במידה מסוימת המפגש בינו לבין פוקס הוא האנטיתזה למפגש בין הארבו לבליצ'ק), הוא עשה עבודה טובה מאוד במשחק הזה והפטס יהיו חייבים להמציא דרכים חדשות לנצח את אינדי, כי די ברור לי שהם לא יתנו לאף אחד לרוץ עליהם ל-200 יארד וארבעה ט"ד הפעם.

מהצד השני, לעומת זאת, היה מדובר באחת מעבודות האימון היותר גרועות. כן, פייטון היה גרוע, אין ספק. ודנבר היתה בנויה עליו, אמרתי את זה כל השנה. אבל ג'ון פוקס ידע שפייטון לא נראה טוב ועדיין הקבוצה הגיעה בלי שום רעיון חדש. שום תוצרת התקפית, שום לחץ על הק"ב, כל מה שהיה להם להציע זה משחק ריצה – שלמעשה חבל שהם לא השתמשו בו יותר. כשאתה בפיגור 7 עד 10 כל המשחק ורץ רק 18 פעם מול 46 מסירות שמניבות בדיוק את אותו ממוצע יארדים, למה לא לנסות לרוץ יותר? למה לא לנסות איזה טריק פליי, כמו שניו אינגלנד עשו? איפה ההתאמות שמאמנים טובים עושים במחצית כשדברים לא עובדים?

איך אמר לי חבר אוהד דנבר לפני כמה שבועות – ג'ון פוקס הגיע לקבוצה בשביל לייצב אותה, ואת זה הוא עשה, אבל לא בטוח שהוא האיש שיכול לקחת אותה שלב נוסף. אני חושב שעכשיו אפשר להיות בטוחים בזה, רק חבל שעם המצב של פייטון לא נזכה לגלות אם מאמן אחר היה מצליח להוציא יותר. סך הכל, אלווי נתן לדנבר את כל הכלים כדי לרוץ רחוק בפלייאוף, אבל עם איך שפייטון נראה ועם האיכויות הידועות של פוקס – כנראה שסופרבול זה התקרה שלהם.

ושוב, עצוב.

 

הדבר הגדול הבא
כדורגל - ענף בלתי אפשרי לשיפוט

58 Comments

דביר 12 בינואר 2015

כתבה טובה, כרגיל!
עכשיו, כשאפשר לחזור לנשום אחרי שבת בלילה, צריך להודות שייתכן שעוד נראה הצגות בשבוע הבא, אבל צריך לקרות משהו מאד מאד חריג כדי למנוע מסיאטל לשחוט את הפאקרס וכנראה גם מי שיגיע מולה לסופרבול. אלא אם בכל זאת לביליצ'ק חזרה היצירתיות והיכולת לבוא כאנדרדוג מובהק. לפחות זה אמור להוריד מבריידי וממנו את הלחץ אחרי אינסוף שנים בעמדת הפייבוריטים.

צחי 12 בינואר 2015

נאדאל על ידי פדרר?!
אולי פדרר על ידי נאדאל. פדרר הוא אגדה מהלכת.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

אני בכלל לא הולך להכנס לדיון הזה..

Yinon Yavor 12 בינואר 2015

Zahi – you should learn to read better

the saying "Nadal was defined by Federer" means Federer was great on his own, and that Nadal's greatness needed Federer in order to be acknowledged

jhkj 14 בינואר 2015

קשה לי להסכים, לא היה ספורטאי שטוב במכלום כמו שנדאל טוב על חמר. אני חושב שבלי נאדאל פדרר היה נחשב כאחד שזכה בתארים מן ההפקר. לכן אני חושב שדווקא פדרר היה זה שצריך את נאדאל ולא להפך, לנאדאל יש את דג'קוביץ'.

גיל 12 בינואר 2015

חכה, אני יודע שמאוד פופולארי לקבור את מאנינג והדברים מרגישים שונה אבל אני עדיין מהמר שהוא כן יחזור. יכול להיות שיצטרך להתאים את האימונים והמשחקים מתחילת העונה ליותר ריצה מאשר מסירה אבל לי קשה להאמין ששחקן באמצע עונה חווה ירידה כזו גדולה רק בגלל הגיל. הקטע עם החמש יארד שהוא יכל ללכת היה מטריף. נראה שהוא פשוט לא חשב על האופציה הזו ולא היה חד בראש וזה יותר מהכל מה שמדאיג. הוא נראה כבוי כאילו כבר ידע מהאימונים שאין סיכוי לנצח את המשחק.

ולקולטס יש יתרון בכך שלאק יכול לצאת מהפוקט ולהאריך את המהלך אבל לדעת מתי לוותר עליו. תשווה את זה לרומו שמקבל סאק אחרי סאק אחרי שהוא מאריך את המהלכים שלו ותראה מה ההבדל הגדול בין השניים.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

אז רגע, ירדת מהאופציה שהם מריצים את הכדור כדי להפוך יותר מגוונים ואין בעיה עם פייטון?
אולי פייטון יחזור לעוד עונה, זה לא יהיה הפייטון של פעם

גיל 12 בינואר 2015

אני אמרתי שיש בעייה עם פייטון אבל שהיא יותר מאשר עניין הגיל לדעתי. כמו שכתבתי אצל דורפן, לא מכיר מקרה שספורטאי על ככה פתאום חווה ירידה רק בגלל גיל ועוד באמצע עונה. לי נראה שיש כאן משהו אחר שאני לא יודע אם הוא פתיר.

גיל שלי 12 בינואר 2015

בקשר לאיליי – נפוליאון כבר אמר את זה קודם, תנו לי את החיילים עם המזל.

אלון 12 בינואר 2015

בתור אוהד קולטס כבר 12 שנה אני ממש מסכים לגבי ערב עצוב,
מצד אחד שמחתי בטירוף בפנים, לאק היה אחראי ושקול בצורה הכי טובה שראיתי אותו עד היום(ה2 חטיפות היו כמו פאנטים למעשה), הקו התקפה היה פנומלנלי והסקנדרי נתן תצוגה מדהימה, לא רק במסירות הארוכות שבאמת פייטון לא היה טוב, הם שיתקו לחלוטין כל קרוסינג ראוט או סקרין שזה הלחם והחמאה של דנבר.
מצד שני אני הגרופי הכי גדול של פייטון, והיה עצוב לי לראות אותו ככה, נבגד על ידי הגוף שלו, בטח אם זה המשחק האחרון.

אני חשוב שסיאטל הכי אופטימית מהסופ"ש הזה, 2 הקבוצות שבנויות אולי לנצח אותה דנבר ודאלאס עפו, גרין ביי לא מספיק טובים בחוץ ורוג'רס לא מספיק בריא.

Amir A 12 בינואר 2015

לא נראה לי הוגן לזרוק את זה על ג'ון פוקס. לא ברורה לי ההירארכיה שם ומי אחראי לחלוקת המהלכים בהתקפה, ואני לא אתפלא אם המילה של מאנינג במקרה הזה חזקה יותר מהמילה של פוקס.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

הוא המאמן, זאת אחריות שלו. ובכל מקרה, גם בהגנה הוא לא עשה שום התאמה

אלון 12 בינואר 2015

בעיקר בהגנה, בהתקפה דנבר דווקא ניסתה להיות יצירתית קצת מחצית שנייה והקולטס פשוט עצרו כל מהלך ריצה וכל סקרין או איזשהו ראוט קצר של דנבר.

ההגנה של דנבר אכזבה בטירוף, מול קו התקפה סביר פשוט לא הצליחו להפעיל שום לחץ על אנדרו לאק, וגם הסקנדרי רוב המשחק לא נתן מהלכים גדולים, הילטון עשה לטאליב בית ספר.

No ONE 12 בינואר 2015

ג'ק דל ריו הוא כל כך פרווה , שום יצירתיות,שום לחץ , שום שינוי תכנית כשמשהו לא עובד
אם ג'ים שוורץ למשל היה ה DC של דנבר היינו רואים משחק הגנה הרבה יותר טוב של דנבר
כמו הקלישאה על מאמנים אבל ההיפך, דל ריו לא שם את השחקנים במקום הנכון להצליח

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

טוב, לא ממש הפתיע מישהו, נכון? לא הוא ולא פוקס

עידו ג. 12 בינואר 2015

אהבתי את ההשואה של הסיהוקס לאיניגו מונטויה השאלה רק האם ארון רוג'רס הוא לא מין ווסלי כזה שגם שכח לספר שגם הוא בעצם שמאלי.
בכלל זו הייתה הופעה ממש מרשימה שלו (זה מתחיל להיות סטנדרטי ). אני לא יודע אם זה היה הוא או מקארת'י אבל אחרי שהוא עמד מחצית פלוס בתוך הפוקט כשהפאקרס מעלים הרבה מערכים של ראנינגבק+פולבק הם פתאום החליפו הילוך ועברו לנו-האדל עם סטים של 4 רסיברים. מה שהיה יפה הוא שגם רוג'רס נראה כאילו הוא אומר "על הזין שלי רגל דפוקה אני הולך לנצח את המשחק הזה". פתאום הוא התחיל לשוטט מחוץ לפוקט כדי להרוויח עוד קצת זמן ודווקא כן נראה כמו השחקן שאנחנו מכירים -הMVP שבדרך.

לגבי הברונוקס/קולטס – אם נשים בצד את הדיון במאנינג שבאמת נתן את תצוגת הפלייאוף החלשה ביותר שלו מזה עשור, זו הייתה נפילה בכל החזיתות של הברונקוס. ציינת כבר את ההתמודדות של קו ההתקפה של אינדי עם הפאס ראש של דנבר. מה שאותי הכי הרג היה היכולת הפשוט מזעזעת של אקיב טאליב ואפשר להוסיף גם את האריס ג'וניור. הם היו סקנדרי מצוין במהלך העונה אבל למשחק הזה הם פשוט לא הופיעו.

גיל 12 בינואר 2015

אני חושב שזו הבעייה בכל הקבוצות של מאנינג שהוא הברומטר של הקבוצה. ברגע שהוא מתפקד פחות טוב אז כולם מתחילים לזייף וכאילו מתייאשים מראש.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

לגבי טאליב, ההרגשה שלי איתו אחרי שנתיים בפטס ועוד שנה בדנבר זה שהוא קורנר טוב אבל לא עילית. וזה שנעלם במשחקים הגדולים. זה נכון שגם ריבאס לא הרשים כל כך בשבת, אבל זה עדיין עולם ומלואו בינהם. אני מניח שנגלה בראשון הבא

אורן השני 12 בינואר 2015

מישהו יכול להסביר לי למה 100% מהתחזיות שראיתי עד עכשיו קובעות שהפאטס מנצחים את הקולטס?

אני ראיתי אתמול קבוצה יותר טובה ויותר נחושה מזו של הפאטס, עם הגנה מעולה והתקפה שאם היה צריך גם הייתה שמה 35 נקודות.

לדעתי הקולטס בסופרבול.

גיל 12 בינואר 2015

הלוואי אבל אני לא אופטימי. הקולטס שיחקו אתמול נגד קבוצה שבורה שלא יכלה לעשות את הדברים הכי פשוטים כמו שלוש השמטות של דמאריוס תומאס למסירות טובות של מאנינג. מעניין להשוות את המשחק הזה לסופרבול שם כולם היו בהלם אבל אי אפשר לומר שלא התאמצו. אתמול היה יאוש וקבלת של גזירת גורל כשעוד היה הרבה על מה לשחק. הקולטס שיחקו מצוין וניצלו את המצב למקסימום וכל הכבוד להם על זה, אבל מכאן ועד לניצחון בפוקסבורו יש מרחק גדול. ההגנה שלהם עדיין חשודה ונראה את לאק נגד הסקנדרי של הפטס. המפתח יהיה הפאס ראש על בריידי ומניעת הריצה כמו אתמול. אין ספק שהפטס לא ירוצו עליהם כמו במשחק הראשון אבל הם עדיין פייבוריטים ברורים.

אורן השני 12 בינואר 2015

לא יודע, אמנם קשה לשפוט שתי קבוצות בנפרד לפני שהן משחקות אחת נגד השנייה אבל משום מה מתעלמים מהקולטס כאילו זה תלוי רק בפאטס.

מה שאני ראיתי זה שדנבר "לא עברה את החצי" (= לא השיגה כמעט פירסט דאון) בגלל כיסוי יוצא מהכלל של כל הגנת המסירה ופחות בגלל פספוסים, הקולטס גם באו מוכנים לכל מהלכי הסקרין והרגו אותם בקלות. מול הפאטס זה סיפור אחר אבל ללאק אין שום בעיה לנצח בחוץ ולהוציא דרייבים ארוכים כשצריך. אפילו פגאנו וצוות ההגנה נתנו תצוגה בהכנה למשחק ובמהלכו.

גיל 12 בינואר 2015

אכן היה להם כיסוי מעולה אבל הם שמו קורנרים אחד על אחד עם הרסיברים ומאנינג זרק גבוה מדי. גם בריידי לא יכול לזרוק לרחוק הרבה אבל הוא כנראה יאתגר יותר את הקולטס. לקולטס גם אין משחק ריצה בכלל כך שהם די תלוייים בלאק. אם יהיה לו מספיק זמן כמו שהיה לו נגד דנבר אז יש לו סיכוי למצוא חורים בהגנה של הפטס. בקיצור, נחכה ונראה.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

אולי כי הפטס פירקו בקלות את הקולטס אצלם בבית במהלך העונה?

גיל 12 בינואר 2015

אין ספק שזה מעמיד אותם בעמדת פייבוריטיות ברורה אבל כבר היה מצב דומה עם הג'טס לפני כמה שנים שהובסו על ידי הפטס בעונה הרגילה ואז באותו מצב בדיוק ניצחו. הלוואי שזה יקרה גם הפעם אבל בשביל זה הקולטס יצטרכו להיות בשיאם.

No ONE 12 בינואר 2015

הבעיה של הקולטס היא שהם טובים בסקנדרי אבל הליינבקרס שלהם לא מספיק חזקים בכיסוי
תכנית המשחק המפורסמת של הג'טס ב 2010 הייתה שרקס ויתר על הליינבקרס ועלה לפעמים עם 7 קורנרס כדי לכסות את הראוטס הקצרים , זה הפתיע לחלוטין את בריידי והרמאי כי זה בניגוד לכל מה שרקס ראיין עשה במשך כל הקריירה שלו

אני לא חושב שלקולטס יש את העומק בסקנדרי לעשות את זה

עמי ג 12 בינואר 2015

לפאטס יש יתרון אחד גדול על הקולטס בעמדת הגרונק.
גם מזג האוויר הוא פקטור ביתי חשוב מול קבוצה שמשחקת באיצטדיון סגור.
אבל זה פלייאוף – הכל יכול לקרות.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

בנוסף, למרות מה שראינו מול הרייבנס ומה שהקולטס עשו מול אינדי – לפטס הגנה טובה יותר. דווקא הגנת הריצה שלה בעייתית, אבל לקולטס אין ממש כלים לנצל את זה. האם הקולטס יכולים לנצח את זה? ברור. אבל הפטס פייבוריטים ברורים. אם הליין על הרייבנס היה 6.5-7 על הפטס, אני מאמין שהליין הפעם יהיה באיזור ה-10 פלוס. אולי אפילו קרוב ל-14

Maldini 13 בינואר 2015

הליין הוא 7

עמי ג 12 בינואר 2015

לגבי האופנסיב ליין של דאלאס – לדעתי רומו משתהה עם הכדור יותר מדי וגורם להם להיראות גרוע. יותר מדי פעמים הוא חוטף סאק מכיוון שבכלל לא ראה.
לדעתי הפסיקה על דז בראיינט היתה טעות. במהלך הנפילה, אחרי שהוא הצמיד את הכדור לגוף הוא שלח את היד קדימה כדי להשיג טאץ' דאון. הוא אחז בכדור ביד אחת ואיבד אותו רק במפגש עם הקרקע. בעיני זו השתלטות מלאה על הכדור.

עידו ג. 12 בינואר 2015

החוקים קובעים באופן מפורש שמה שאתה מתאר אינו נחשב תפיסה

עידו ג. 12 בינואר 2015

מכיוון שהוא נפל ישירות לאחר הנגיעה בקרקע הוא צריך לשמור על הכדור עד סוף המהלך. במהלך הנפילה הכדור נגע בקרקע ולכן אסור לו לאבד פוזשן אפילו לרגע.

HagoMan 12 בינואר 2015

מה שהפריע לי התפיסה של דז זה שרואים בבירור, והוא גם אמר את זה אחרי המשחק, שהוא מנסה להתמתח כדי להגיע לאנד זון, ושההתמתחות הזו היא לא ערב חוסר שליטה על הכדור, אלא להיפך. ז״א, הוא היה יכול להצמיד את הכדור לגוף ולהשלים את התפיסה יותר בקלות.

גיל 12 בינואר 2015

ממש לא רואים את זה בבירור וזה שהוא אמר לא צריך להאמין לו.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

מה זה משנה מה הוא אמר או מה הוא התכוון? החוק לא בוחן כוונה, הוא בוחן עובדות. ובעובדות, לא משנה למה, הוא לא שמר על הכדור כשהוא ירד לאדמה

גיל 12 בינואר 2015

נדמה לי שהחוק אומר שאם ביצעת פעולת פוטבול אז זה שהוא פגע באדמה לא חשוב. אם הוא ניסה להגיע לגול ליין אז זו פעולה כזו ולכן צריך לראות אם עשה את זה. בכל מקרה, חוקים כאלו מאוד בעייתים אבל זה מה שיש בפוטבול.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

החוק אומר שאם השלמת את התפיסה ובצעת פוטבול מוב אז זה לא יהיה אינקומפליט. פה הוא לא השלים את התפיסה.
החוק הוא דווקא לא כל כך בעייתי. כל מי שמבין בחוקים אומר שזה אינקומפליט די ברור. זה שאנשים לא מכירים את החוקים זה בעיה אחרת

גיל 12 בינואר 2015

אז מה שאומרים זה שהוא כן השלים את התפיסה ובגלל שהוא ניסה להגיע לאנדזון הוא איבד את השליטה על הכדור אבל זה מהלך פוטבול ולכן כבר מעבר לתפיסה. אני לא חושב שזה מה שקרה אבל לפי מה שהבנתי אם זה היה נכון אז התפיסה הייתה נחשבת.

זה אגב אותו שופט מהתפיסה של קלווין ג'ונסון מלפני כמה שנים שגם נפסלה.

עידו ג. 12 בינואר 2015

זה אולי היה יכול לתפוס אם הוא לא היה בתהליך של נפילה לקרקע. מכיוון שהוא כבר נפל הוא ולא ביצע מהלך פוטבול מרגע ההשתלטות על הכדור הוא חייב להשלים את התפיסה ובגלל הנגיעה של הכדור בקרקע זה אומר לאחוז בכדור עד סוף המהלך. אני לא רואה שופט אחד שהיה מאשר את המהלך על פי החוקים.
דרך אגב אם הכדור לא נוגע בקרקע בנפילה ההשמטה הרגעית לא הייתה מבטלת את התפיסה.

אריאל גרייזס 13 בינואר 2015

אם הוא לא נוגע בקרקע והוא תופס אותו מחדש זה אפילו ט"ד, כי הוא תפס אותו מחדש באנדזון. אבל זה חסר משמעות. מי שאומר שהוא כן השלים את התפיסה פשוט מרמה את עצמו

אריאל גרייזס 13 בינואר 2015

והשופט עצמו הוא אחד השופטים הטובים בפוטבול היום ואחד המוערכים שבהם. והעובדה שהם היו צריכים להפוך את המהלך, כלומר להגיד שיש ראיות חד משמעיות לזה שזה אינקומפליט אומר שמדובר בהחלטה ברורה לגמרי

oded 12 בינואר 2015

אני בטוח שהוא מכיר את חוק קלווין ג'ונסון כך שלא צריך להסביר לו יותר מזה (דרך אגב, זה גם מה שרודג'רס אמר במסיבת עיתונאים)
http://goo.gl/VEWBta

סאמיר זאמפיר 12 בינואר 2015

נרים כוסית לאלופה שמנצחת משחק פלייאוף אחרי תשע שנים. ולהעפלה שנייה ברציפות לגמר הNFC. יש בליגה בערך 10 קבוצות שמרגישות שכל שנה הם אמורות להיות בגמר החטיבה מתוקף אבא שלהם. יש כמה שהיו שם פעם/פעמיים ומתות לחזור ולשחזר את התחושה- אבל לרוב הם במדבר. מחפשות דרך/מפה/מורה/גמל שיכול לעוף. אין בכלל ספק לאן ההוקס שייכים. לכן חשוב לשמור על פרופורציות ולזכור שהיו ויהיו ימים אחרים. וזה כמובן לקרות מוקדם משכולם חושבים.

לקורנר הטוב בליגה הייתה כמובן חטיפה- אבל שרמן חייב לזרוע קצת אמת- ולהגיד שההגנה לא שיחקה יותר מדי טוב. לקרוליינה היו שלושה דרייבים ארוכים, אחד נגמר בטאצ'דאון, שני בשער שדה, שלישי בחטיפה. הם ניצחו בקרב היארדים(אם כי עם דרייב אחרון בגארבג' טיים) וזמן החזקת הכדור. שרמן מרגיש שזה יותר מדי. אולי, אבל אני לא בטוח אם גרין ביי או אף אחת מהקבוצות שנשארו יהיו כל כך מחויבות לריצה. או שיש להם כזו סוללת רצים שהבריאה. גם קו ההתקפה של קרוליינה לא פחות חזק מזה של גרין ביי, שלא אותגר מספיק על ידי הקואבויז אתמול.

מייקל בנט אמר שהוא רוצה את דאלאס. כולנו רצינו. חבל. קו ההגנה אותו הוא מנהיג יצטרך ללחוץ על רודג'רס מהרגע הראשון ולהפחיד אותו. אולי הוא יחשוב על קריירה ארוכה ומשגשגת לפני שהוא יצא מהכיס כשהוא יפגוש את הפרצופים הסימפטיים של אבריל ואירווין.

רודג'רס ירצה נקמה. הוא יזרוק על כולם. זה בדיוק הפרוטו טייפ שנועדנו לחסל. את הQB עם כמות יארדים שהייתה מביאה אותו למאדים. החוקים לטובתם. בגלל זה יש לסיאטל אתלטים פריקים בהגנה. קאם צ'נסלר יכול לקפוץ מהאצטדיון עד הספייס נידל בצד השני של העיר. ומעליו. וזה רק מהלך אחרי שהוא בחר להציג למייק טולברט את העיר התחתית ההיסטורית שממוקמת מתחת לסנצ'ורי לינק. הSS הטוב בליגה בפער כל כך ניכר שאולי בחרו במישהו אחר לפרו בול כי אין תחרות. יותר טוב, שימו לו עוד צ'יפ, זה מה שהוא צריך.

קשה להעריך את קו ההגנה של קרוליינה לעומת שאר המעפילות לגמר. נדמה לי שהם עדיין טופ טיר. וקשה לרוץ נגדם. כמו שאריאל כתב ווילסון יכול לזרוק את סיאטל לניצחון. וכל שנה הוא מעלה את הרמה שלו בסוף העונה. עדיין כולנו יודעים שהמפתחות יהיו אצל לינץ' ביום ראשון. והוא יצטרך לתופף את הקצב ולשבור את הקו של הפאקרס. ווילסון יצטרך לחסל סקנדרי בעייתי של גרין ביי.

החדשות הרעות- רידצ'רסון גמר את העונה. חבל נורא. החדשות הטובות מקסוול היה "רק" חולה אתמול, וישחק נגד גרין ביי. אין לרודג'רס רוקיז לזרוק עליהם. משחק קודם מקסוול חטף את רודג'רס אחרי שסירב להסתכל ימינה. סיאטל יצטרכו להיות ספוט און כדי להוריד את גרין ביי מתחושת ה"מגיע לנו" שהם מרגישים כרגע בגלל שסילקו את דאלאס. ובטח בגלל אותו יום שני. הפייל מארי של ההוא מדטריוט.
זה מה שהתחיל את המהפכה של קארול. מאז ההוקס לא הסתכלו אחורה. אפשר להסתכל אחורה ולהתגאות. ואז לתת לקאם צ'אנסלר לקפוץ מעל כולם קדימה.

חוץ מזה, לדעתי מאנינג פצוע. הוא יחזור אם היא לא חמורה מדי. הוא פסיכי על המשחק. וישעמם לו בלעדיו.

jhkj 14 בינואר 2015

דאלאס לוקחת באצ אפים את סיאטל. לא את גרין ביי. גרין ביי לא לוקחת את סיאטל באצ אפים. זה משולש מעניין שמהנשמע כמו משחק אבן נייר ומספריים אבל זאת האמת- אבל זה לא נכון לזלזל בדאלאס.

ריצ'י מקאו 12 בינואר 2015

למרות הכל, האוברטרן על הקביעה שהייתה תפיסה היה צריך להיות ללא צל של ספק ואני חושב שהיה ספק כפי שאמרו מעליי. מצד שני, דלאס הרוויחו בשבוע שעבר בסיטואציה דומה ולכן אל להם להתלונן. ווינרים לוקחים את הגורל בידיים שלהם. בסופו של דבר זו הייתה עונה יפה של הקאובויז והשאלה היא אם הם מסוגלים לבצע את ההתאמות הקטנות כדי לעשות את השיפור הקטן שצריך כדי לעלות מדרגה או שמא העונה הזאת הייתה הבלחה ותו לא.

עידו ג. 12 בינואר 2015

למרות שהייתי שמח לראות את המהלך מאושר אני לא רואה איפה היה מקום לספק. הוא לא עשה "מהלך פוטבול" וגם אם ניסה להושיט את הכדור קדימה זה היה בזמן/אחרי שהוא נופל מה שעדיין אומר שהוא עוד לא השלים את התפיסה. לכן רגע הנגיעה של הכדור בקרקע הוא קריטי כי משם אסור לו לעזוב את הכדור.
לדעתי אין שום ספק והשופטים הפכו את ההחלטה בצדק (באמת מעניינת השאלה האם היה להם את האומץ לעשות את אותה ההחלטה במקרה והמשחק היה בדאלאס).

גיל 12 בינואר 2015

כמו שאמר שופט בדימוס, החוק דפוק אבל הם פעלו לפי החוק. מה לעשות שחוקים מעצבנים הורסים מהלכים יפים ומשחקים שיכלו להיות גדולים.

אריאל גרייזס 12 בינואר 2015

החוק אולי מעצבן, אבל הוא נכון. אם תבטל אותו, יהיו המון מסירות שהרסיבר נופל לקרקע ויוצא לו הכדור ושיצטרכו להיות קומפליט למרות שהן לא. זה פשוט מקרה קצה שבו החוק אולי קצת מעצבן. ועדיין, הוא נכון גם למקרה הזה. זה לא מקרה הטאק רול, שהחוק פשוט טפשי

Yinon Yavor 12 בינואר 2015

לגבי הרייבנס, התירוץ של בריידי ומאנינג לא ממש תופס, כי לפחות בשנתיים האחרונות הם לא זכו אפילו בבית שלהם

גיל 12 בינואר 2015

אגב, לגבי העקביות, אני איתך במחשבה שעדיף לנצח כל שנה את הדיביז'ן ואז יהיה לך סיכוי תמיד לזכות בסופרבול. מצד שני יש את הגישה של אוהדים כמו גיל שלי שמבחינתם להגיע פעם ב4 שנים לפלייאוף ולזכות בשנה הזו עדיף.

No One 13 בינואר 2015

במיוחד בשביל אריאל כי אתה יודע כמה אני אוהב את השופטים
והנה למה המהלך של וורין בתור איליג'יבל רסיבר היה פנלטי
זה מספר החוקים של ה NFL:
Article 1 An offensive player wearing the number of an ineligible pass receiver (50–79 and 90–99) is permitted to line up in
the position of an eligible pass receiver (1–49 and 80–89), and an offensive player wearing the number of an eligible pass
receiver is permitted to line up in the position of an ineligible pass receiver, provided that he immediately reports the
change in his eligibility status to the Referee, who will inform the defensive team.
He must participate in such eligible or ineligible position as long as he is continuously in the game, but prior to each play he
must again report his status to the Referee, who will inform the defensive team. The game clock shall not be stopped, and
the ball shall not be put in play until the Referee takes his normal position

אני מניח שאתה יודע אנגלית , במהלך הבא לאחר הפעם הראשונה שזה קרה, וורין נשאר במגרש, ולכן הוא היה חייב לדווח לשופט שוב שהוא לא אליג'יבל ,הוא לא עשה את זה ועוד יותר גרוע הוא רץ קדימה בראוט של רסיבר
באותו רגע מייד היה צריך להיות פנלטי נגד ניו אינגלנד , כמובן שלא היה כי השופטים אידיוטים ואין להם מושג מה הם עושים.

אז אולי אדון טום בריידי שהמליץ לג'ון הארבו לקרוא את ספר החוקים צריך למשוך את המאמן שלו באוזן וישבו שניהם ביחד לקרוא כי לפי ספר החוקים היה אסור לעשות מה שהם עשו וזה פנלטי

Oded 13 בינואר 2015

איך אתה יודע מה הוא דיווח לשופט ומה לא?
ממה ששמעתי היום שדיברו על המשחק אף אחד לא טען שזה לא היה חוקי. תסמוך על האמריקאים (שמחזיקים סוללת שופטי עבר כפרשנים) שאם זה היה פנלטי הם היו עולים על זה
חוץ מזה, וזה סתם השערה שלי, שביליצק וצוות האימון שלו קראו טוב טוב לפני שהם עושים דבר כזה במשחק פלייאוף

אריאל גרייזס 13 בינואר 2015

אם הליגה אומרת שמה שהפטריוטס עשו זה בסדר, אז אתה אומר שהם לא, אני בטח אאמין לך. מכיוון שוארין עלה במהלך הזה בשלושה מהלכים נפרדים ולא רצופים ומכיוון שהליגה אומרת שהכל היה בסדר, גם מבחינת חוקים וגם מבחינת דיווח, אני אקח מתוך הנחה שוארין כן הודיע לשופטים.
אבל אתה מוזמן להמשיך להאשים את הפטס ברמאות בזמן שהקבוצה שלך מחפשת שמן אחר שיבחר עוד ק"ב חסר תועלת בדראפט. תכלס, מה יש לך לעשות חוץ מזה?

No ONE 13 בינואר 2015

טייק איט איזי אומברה , לא צריך להתעצבן
זה היה ככה קרוב שג'ו פלאקו הפך לאילי מאנינג החדש שלך , תחשוב כמה כסף חסכת על פסיכולוגים, רק בשביל החסכון הזה אני שמח שהפאטס ניצחו.
מעבר לזה אני מסכים לחלוטין שאם הליגה אמר את דברה אז זה נכון,לאורך השנים האחרונות תחת מנהיגותו בלתי מעורערת והמרשימה של רוג'ר גודל הליגה הוכיחה פעם אחר פעם שהם עושים את הדבר הנכון בלי משוא פנים.
במיוחד שווה להתעכב על הטיפול בפרשת ריי רייס , הליגה הוכיחה שם שהם כמו תמיד ישרים,לא מושפעים מפופוליזם,בעלי מוסר מהמדרגה הראשונה ואמינים ללא ספק.

Yavor 13 בינואר 2015

תוכלו להסביר על מה המהומה? מה קרה שם ומה החוק אומר?

חוץ מזה – ראיתי עכשיו את התפיסה של דאלאס – היתה לו שם שליטה מלאה לעניות דעתי – הם נשדדו.

ירח אדום 13 בינואר 2015

תמיד נהנה מפוסטים שלך אריאל
לגבי בריאנט- אני חשבתי בזמן המשחק שהשופטים טעו אבל אחרי ששמעתי את ההסבר של האחראי על השיפוט בליגה (ברנדינו נדמה לי) הבנתי והסכמתי איתם.חוק זה חוק גם אם לא הכי הגיוני.
פייטון-הוא אמנם הודה במסיבת העיתונאים אחרי המשחק שהוא עלה פצוע אבל לא ניסה לתרץ.אני מאוהדיו וחושב שעדיף לו לפרוש.
פטריוטס- אתה מנסה לנחס אבל אני חושב שמי שרוצה את הסופרבול יצטרך לנצח אותם.בהצלחה לאינדי!

סימנטוב 13 בינואר 2015

המשחק היחיד שהייתי בו היה שבריידי היכה בקרדילנס שלי. פשטות המהלכים שלו נראים מהיציע הייתה מדהימה.
כשהייתי צעיר רציתי לראות את הצעירים באים ופורצים ועכשיו כשאני כבר לא כל כך הסיפוק מלראות מטאדור נלחם עוד קרב מרגשת יותר

רענן 13 בינואר 2015

אני אוהד בולטימור ואין לי שום טענה לא לשופטים ולא לפטס,עשינו הכל כדי לנצח והיינו יותר מטובים במשחק הזה , וזה לא הספיק כי בריידי נתן משחק מליגה אחרת שמזמן לא נראה ממנו וזהו ,הרבו התלוננן לדעתי ככיסוי לחוסר מוכנות והפתעה .בשנה הבאה נחזור וניפגש שוב ,יהייה שמח

איציק 14 בינואר 2015

לעד יזכר ההחלטה התמוהה של ג'ון פוקס במשחק מול הרייבנס לפני שנתיים אחרי ההשוואה של ג'אקובי שלושים ומשהו שניות לסוף לא לנסות להכנס לטווח פילד גול כשהיה להם לפחות 2 טיים אאוט. בתור אוהד רייבנס אמרתי תודה והמשכנו לניצחון. היו צריכים לפטר אותו אז במקום..

Comments closed