פוסט פוסט סופרבול (וגם תוצאות ההימורים!)

כמה מילים אחרונות לפני שיוצאים לפגרה ארוכה-ארוכה

אז איך עבר עליכם היום ראשון הראשון בלי פוטבול? כן, אני יודע, אליפות אפריקה היא כמו לתת סיגריה למכור להירואין (נדמה לי, לא ניסיתי).

קשה העסק הזה. רציתי לחשוב שהאליפות של הפטס תרכך את זה, תיתן לי עוד שבועיים-שלושה של הרגשה טובה לפני שיבוא הקריז, אבל לא. אתמול ב-7 בערב כבר התחלתי להרגיש את זה. עקצוץ באצבעות. צריך להשכיב את הילדים לישון מוקדם, יום ראשון היום, לא? ואז זה יורד עליך. אין שום סיבה למהר. אלו הם חיינו מעכשיו ועד ספטמבר. עצבות קודרת.

אז כדי להקל קצת על הדיכאון (אבל ממש קצת), אני רוצה לדבר עוד קצת על פוטבול והסופרבול האחרון. יש פה הרבה מחשבות לא קוהרנטיות במיוחד ואם אין לכם כוח לקרוא את כל זה, אתם מוזמנים לקפוץ לסוף ולגלות האם ההימור שלכם זיכה אתכם בתהילת עולם.

*

כשטסתי בחזרה לארץ, התיישבתי ליד בחור די מבוגר שעלעל בחוברת טיסה של חברת התעופה. אחרי חמש דקות הוא פנה אליי ושאל, תוך שהוא מראה לי את מפת ארה"ב  – "איפה זה מדינת ניו אינגלנד?". כשהסברתי לו שזאת לא מדינה אלא אוסף של מדינות, הוא הסתכל עליי ואמר משהו כמו – "הוא היה צריך לתת לכושי הגדול את הכדור שירוץ איתו פנימה".

חזרתי לעבודה השבוע והדבר הראשון שאנשים שאני נתקל בהם במסדרון אומרים לי זה "היית בסופרבול? איזה משחק גדול היה!".

מה אני רוצה להגיד פה? הסופרבול הפך לדבר גדול מאוד בארץ. אנשים שקוראים לעצמם חובבי ספורט שרופים לא מרשים לעצמם להפסיד אותו. מסיבות סופרבול בכל מקום. והעובדה היא שגם אנשים שלא ממש עוקבים אחרי פוטבול ביום יום (נגיד, כשניסיתי להסביר להם איך השגתי את הכרטיס, לא היה להם מושג מי זה רוברט קראפט) מבינים מה קרה במשחק הזה.

אז אולי פוטבול לא יהפוך פה פופולרי כמו כדורגל או כדורסל, אבל הוא בהחלט תופס תאוצה יותר ויותר. עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע.

*

אז ישבתי לראות את הסופרבול עוד פעם אחרי שהגעתי הביתה. גם כי התחשק לי לחוות את כל העסק שוב וגם כי רציתי לראות מה פספסתי כשהייתי באיצטדיון.

ובכן, מסתבר שפספסתי לא מעט. יש מיליון דברים שקורים והשדרנים מדברים עליהם או שריפליי מאיר עליהם אור, שאתה פשוט לא מודע אליהם כשאתה באיצטדיון. למשל, לא היה לי מושג שמתיוס, הרסיבר של סיאטל, הוא כזה שפן מהכובע. אמנם לא הכרתי את השם שלו, אבל הנחתי שהוא איזה רסיבר רביעי בדפת' צ'ארט שקיבל את ההזדמנות כי הרסיברים הראשונים של סיאטל נשמרו היטב על ידי הקורנרים הפותחים של הפטס. רק כשראיתי את השידור גיליתי שמדובר בשחקן שמעולם לא תפס מסירה בליגה.

עוד דבר שגיליתי זה שהפעולה הכי טובה של אדלמן אולי בכלל לא היתה תפיסה שלו, אלא דווקא התיקול שהוא הכניס בליין, אחרי החטיפה הראשונה, שהשאיר את האחרון מחוץ למגרש לשארית המשחק ופתח הרבה יותר אופציות לפטס. גם פתאום הבנתי איך בולדווין נשאר חופשי לגמרי לט"ד.

הדבר שהבנתי הכי הרבה, מצפיה חוזרת, זה עד כמה המאמנים היו אחראיים פה לבניה של קבוצות מפוארות. אני לא חושב שהיה ספק שמדובר בשתי הקבוצות הטובות בליגה השנה, ולמרות שבדרך כלל אני נוהג לתת קרדיט לשחקנים, אי אפשר שלא להסתכל פה על המאמנים ולתת להם חתיכת קרדיט.

על בליצ'ק דיבר כבר גיל שלי, ולמרות שאני לא בטוח שאני מסכים שהוא המאמן הכי גדול בהיסטוריה של משחקי הכדור בארה"ב אי פעם, הרי שאין ספק שהיכולת שלו להשתמש בסט פיס אחד (בריידי) ולסובב מסביבו אוסף שלם של שחקנים, כשלמעשה אין שום קשר בין הקבוצה הזאת לבין הקבוצה האחרונה של הפטס שלקחה אליפות (וינס וילפורק ובריידי, היחידים ששיחקו בשניהם) ואפילו בין הסופרבול הזה להוא מ-2007 יש מעט מאוד קשר – מדובר ביכולת מעוררת הערכה. מהרבה בחינות הוא מזכיר לי את גרג פופוביץ', שידע להשתמש בטים דאנקן בתור השחקן המרכזי שלו ולבנות מסביבו כל פעם קבוצה אחרת שתיקח אליפות.

עכשיו לגבי קארול. ירדתי עליו לא מעט בטור האחרון שלי על הסופרבול, ואני בהחלט חושב שהוא נכשל במשימה הכי חשובה שלו בסופרבול, וזה להאיט את ההתקפה של הפטס. בסופרבולים קודמים, זה מה שניצח לג'איינטס את המשחק (וגם לא בסופרבולים – שנה שעברה מול דנבר, לפני שנתיים מול בולטימור וכו') וגם אם השנה לפטס היו יותר כלים מאשר שנים קודמות, עדיין היית מצפה מקבוצת ההגנה הטובה בליגה – קבוצה שהיתה 30-0 כאשר היא מובילה ביתרון דו-ספרתי עד המשחק הזה – להיות מסוגלת לעשות יותר ברבע המכריע.

אבל זה קצת לא פייר כלפי קארול, כי אם נסתכל על התמונה הכוללת, הוא בנה פה קבוצה שהיתה רחוקה מהלך אחד מלקחת בק-טו-בק סופרבולס כשבעצם יש לו רק חתיכות פה ושם. בהתקפה, היה לו אמנם את הר"ב הטוב בליגה אבל גם ק"ב שנבחר בסיבוב השלישי ואוסף רסיברים שאף אחד מהם לא נבחר בדראפט. בהגנה יש לו לא מעט מפלצות, אבל רובם שחקנים שהוא בחר בדראפט או הפך לשחקנים כל כך טובים וזה מאוד לא הוגן שמהסופרבול הזה מה שיזכרו לקארול זה לא את הקבוצה המדהימה שהוא בנה יש מאין אלא דווקא את ההחלטה בדקה האחרונה.

אם תשאלו אותי עכשיו מי מבין שתי הקבוצות אני חושב שיש יותר סיכוי שיחזרו למעמד הזה שנה הבאה (משהו שלפני סיאטל הנוכחית לא קרה למעשה מאז הפטס של 2003-2004) אני באמת לא יודע מה תהיה התשובה. בואו נגיד ככה – עם המאמנים האלו, אני בכלל לא אופתע אם נראה שחזור של הסופרבול הזה גם בעונה הבאה.

*

עוד משהו שהבנתי מצפיה במשחק זה עד כמה כל דבר בליגה הזאת – ובהרבה מאוד ליגות, האמת – הוא תלוי הזדמנות נטו.

אני מסתכל על הבחור הזה, מתיוס. האיש בנוי לתלפיות. גובה 6-5, ידיים ארוכות, מהיר, יודע לתפוס כדורים בתנועה. האיש הוא הפרוטוטייפ של הרסיבר האולטימטיבי. ועדיין, הוא היה צריך את הסופרבול כדי לתפוס כדור ראשון במקצוענים! אני פשוט לא מסוגל להבין את זה. לא היתה אף קבוצה בליגה שראתה אותו ואמרה לעצמה – וואלה, האיש יכול להיות רסיבר במקצוענים? כמה שחקנים בגובה הזה כבר יש בעולם ש-31 קבוצות הרשו לעצמן להתעלם ממנו?

אותו דבר לגבי מלקולם באטלר. נכון שמדובר בחלום האמריקאי האולטימטיבי, כמו שאמרתי בטור הקודם, על זה שמגיע משום מקום ומבצע מהלך אחד כדי לנצח את המשחק, אבל מצד שני – למה היה צריך להגיע מצב שבו הוא מקבל הזדמנות רק כי קורנר אחר פישל בענק? ומה היה קורה אם ארינגטון היה מצליח לעצור את מתיוס פעם או פעמיים, יכול להיות שבאטלר בחיים לא היה מקבל את ההזדמנות שלו.

אנחנו אוהבים לחשוב – והאמריקאים במיוחד אוהבים את זה – שאם אתה מוכשר, אתה תצליח בכל מקרה, לא משנה מה. יש כאלו שיגידו שעובדה – באטלר ומתיוס בסוף הצליחו להציג את הכשרונות שלהם. אבל תחשבו כמה שחקנים כאלו יש, כשרוניים עם הרבה רצון שלא הגיעו לשום מקום פשוט כי היה לפניהם מישהו שנבחר גבוה בדראפט או מקבל שכר יותר גבוה או אפילו טיפה מוכשר יותר.

על זה אני יכול רק לספר את הסיפור ששמעתי פעם מחבר (ואני לא יודע כמה הוא נכון) על זה שהיה לו מנהל שנתן לו ערימה של קורות חיים ואמר לו לבחור אחד. החבר שלי שאל אותו אם ככה הוא בוחר עובדים ואותו מנהל ענה – עובדים עם כשרון יש לי הרבה, אני רוצה אחד עם מזל!

*

ופה אני אגיע לנקודה האחרונה שלי להיום.

אם יש משפט שמאפיין את האמריקאים לדעתי זה – The winner takes it all.

תחשבו על זה, מאז הסופרבול, כל הסיפור של דיפלייטגייט כמעט נעלם מהכותרת. אם לפני הסופרבול פרשנים התווכחו בינהם האם המורשת של בריידי או בליצ'ק תהיה מוכתמת לתמיד, הרי שלאחריו כמעט כולם יישרו קו עם התזה שבליצ'ק ובריידי הם מהגדולים בהיסטוריה וזהו. מהלך אחד שהיה מצליח לסיאטל, והיינו שומעים על זה עד אלוהים יודע מתי (במאמר מוסגר, אני אגיד שאני חושב שהפרשה הזאת תהיה קו פרשת המים של רוג'ר גודל. בכל הבלאגנים בשנים האחרונות היה לו את רוברט קראפט שישמור לו על הגב בקרב הבעלים. עכשיו הוא הרגיז את קראפט – ולא משנה אם אתם חושבים שהפטס רימו או לא, אני חושב שכולנו נסכים שהליגה התנהלה בצורה איומה פה – וזה יעלה לו כשהשערוריה הבאה תפרוץ. והיא תפרוץ).

בכלל, כמו שסימונס אמר בפודקאסט שלו יום אחרי המשחק – הפטס האלו הם מרחק שני מהלכים מלהיות עם 6 אליפויות. באותה מידה, הם גם שלושה מהלכים מלהיות עם סופרבול אחד בלבד מתוך שישה ניסיונות (אני חושב שהתזה הרווחת היא שהסופרבול מול פילי לא היה תלוי במזל, שזאת באמת היתה קבוצה גדולה).

כל הקריירה המפוארת של בריידי, התואר ווינר אולטימטיבי (שלדעתי מתאים לו, שלא יהיה ספק) – היה יכול להפוך להיות דומה לזה של מארינו (או מאנינג?) אם הדרייבים מול סט לואיס או קרולינה לא מצליחים – אפילו אם זה היה הקיקר בכלל שמחטיא שם. בטח ובטח לגבי המשחק האחרון מול סיאטל, שלו היו דוחפים את הכדור בכח לאנדזון היו הופכים את בריידי מהווינר של היום לזה שנכשל שלוש פעמים רצוף בסופרבול ולא הצליח לנצח משחק גדול כבר עשר שנים.

ככה זה אמריקה. המנצח לוקח הכל.

*

טוב, הגענו לחלק שכולכם ציפיתם לו, חלוקת התארים.

ערכנו השנה, כמו תמיד, שתי תחרויות הימורים. אחת בתחילת השנה ואחת לפני הפלייאוף.

נתחיל בראשונה, שבה נדרשתם לבחור את העולות לפלייאוף (2 נקודות כל אחת), העולות לסופרבול (5), האלופה (5) וה-MVP (5).

לפני שנגיע למנצחים, שווה להסתכל קצת על ההימורים עצמם. ב-AFC, ראינו את אחת העונות הכי צפויות אי פעם. לא היה כמעט אחד שלא בחר את הפטס, אינדי ודנבר ויחד עם אחת מה-AFC צפון, כמעט לכולם היו בין ארבעה לחמישה ניחושים נכונים. אני חושב שרק אחד הצליח לנחש נכונה את כל השישה.

ב-NFC, לעומת זאת, קיבלנו עונה מאוד לא צפויה, כשלמעט גרין ביי וסיאטל, כל שאר העולות היו יחסית מאוד לא צפויות. כמעט כל המהמרים נפלו עם פילי ועם ניו אורלינס ואם מישהו הצליח לנחש את דאלאס, אז הוא נפל עם דטרויט או אריזונה – ולהיפך.

מבחינת הגמר, היו לנו לא פחות מארבעה (מתוך 32 שניסו את מזלם) שהימרו נכונה על שתי העולות לסופרבול – אני שמח לומר שבעל הבלוג הוא בינהם – ושלושה מתוכם גם הצליחו לנחש את זהות המנצחת (כן, הבנתם נכון, כותב שורות אלו הוא זה שהלך על סיאטל).

אז תנו קרדיט למגיבים ברוסקי 54 (הימר על מנצחת סופרבול+MVP) והמגיבים ירון ואח שלו שניחשו נכונה את שתי הפינלסטיות פלוס אלופה, אם כי לאחרון מגיע שיורידו נקודות על הימורים על טמפה ביי וטנסי שיגיעו לפלייאוף. ותנו הכי הרבה כבוד לאסף סמסו שהשיג לא פחות מ-39 נקודות (מתוך 44 אפשריות) כאשר ניחש את שתי העולות, את הזוכה ואף את ה-MVP. הבו לו תהילת עולם.

ועכשיו להימורי הפלייאוף עצמם.

גם פה העסק היה צפוי למדי. גם פה ראינו ארבעה שמצליחים לנחש את שתי הפינליסטיות והמנצחת, כשעוד ארבעה ניחשו נכונה רק את האלופה וה-MVP. לא ספרתי כמה הימרו נכונה רק על שתי העולות ועל סיאטל, אבל מדובר בלא מעט בכלל. בניגוד לשנים קודמות, אז ראינו הרבה הפתעות יחסית, הרי שבשנתיים האחרונות קיבלנו יחסית מעט מאוד מאלו, אם כי לא הייתי ממהר להשליך מזה על העתיד כי בסופו של דבר, מהלך אחד במשחק של בולטימור-ניו אינגלנד, שלא לדבר על איזה חמישה מהלכים שונים בגרין ביי-סיאטל, היו הולכים אחרת – והיינו מקבלים תוצאה שונה לגמרי. בסופו של דבר, הפלייאוף ב-NFL הוא לא יותר מקראפ-שאט מתקדם, וככה צריך להסתכל על זה.

אז, למי ברכה, למי תודה?

קודם כל, כבוד למגיב אלון שהיה היחיד שהצליח לנחש את כל ארבעת המשחקים בסיבוב הראשון – ואז נכשל טוטאלית בניחוש כל אחד משאר המשחקים. גם זה מכובד.

תנו כבוד למגיבים RW3, עמי ג' וירון, שבהנחה שמדובר באותו אחד מתחילת השנה הרי שהוא גם עקבי וגם יודע מה הוא עושה, שהצליחו לנחש נכונה את שתי הפינליסטיות והאלופה, אבל נכשלו בבחירת ה-MVP (שניים הלכו לגרונק והאחרון לא בחר בכלל – אאוץ'!) והשאירו את הזירה פתוחה ל.. בעל הבלוג! שניחש את העולות, הזוכה ולא התחכם עם ה-MVP והלך עם הבחירה הנכונה שגם מביאה לו בפעם הראשונה מאז שניצח במספרי מוות בצבא, זכיה כלשהי במשהו. אתם יכולים לשלוח לי את הפרחים בדואר.

*

זהו, נגמרה עוד עונה. סופית וטוטאלית. אני משוכנע שמתי שיהיה לי משעמם או סתם הפסד של ליברפול, יהיה לי את הסופרבול הזה ובכלל את העונה הזאת לחזור אליה בשביל לשאוב קצת עידוד לעתיד ולזכור שבגלל זה אני כל כך אוהב ספורט.

היה לי כיף מיוחד השנה לסקר את הליגה פה בבלוג ואני מקווה שגם אתם נהניתם. אני מניח שניפגש עם הפוטבול איפשהו באיזור סוף אפריל, כשהדראפט יתקרב, עד אז אם יש לכם הערות והארות, הצעות לשיפור וכו' – אני פתוח לשמוע, כמו תמיד.

וזאת התמונה שהיתה שומר המסך של הטלפון שלי בשלושה חודשים האחרונים. כן, בפנים אני ילד קטן בדיוק כמו גרונק:

16358903-mmmain

ונסיים בסרטון הזה, מזווית קצת פחות שגרתית. רבאק, אני יכול לצפות בזה עד מחר בבוקר:

על דין סמית׳. אבל מהו חינוך?
מעגלים לא סגורים - יוחאי שטנצלר

82 Comments

גיל שלי 9 בפברואר 2015

רק ליתר דיוק, קבעתי שייתכן, לא קבעתי שהוא המאמן הטוב בהיסטוריה

אודי 9 בפברואר 2015

אגב deflated balls, מה עם זה שג'רי רייס הודה שרימה? ואז אמר שכולם היו עושים את זה בזמנו?

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

לי זה לא משנה כלום. רייס עדיין הרסיבר הגדול בהיסטוריה וכנראה גם השחקן הגדול בהיסטוריה. השאלה איך זה משנה לאנשים שאמרו שבריידי לא יכול להיות כזה כי הוא רימה (לא שהיו להם הוכחות לזה) אבל מחשיבים את רייס לגדול מכולם. ככה זה, לפעמים עדיף לא להיות יותר מדי החלטיים

אודי 9 בפברואר 2015

חלק מהם כותבים באתר הזה אני חושב…

אודי 9 בפברואר 2015

ואגב אריאל, אני ממש לא שמח שהפטריוטס זכו, אבל היה סיקור מעולה כל העונה. הרווחת את החופש שלך בלהסתפק רק לכתוב על ליברפול.

Eyal 9 בפברואר 2015

תודה רבה על אחלה של פוסטים כל השנה, כיף גדול לקרוא אותך

גלן 9 בפברואר 2015

סרטון נהדר. איכשהו, לא שברור לי איך, מישהו יצטרך לתת את הדין על סיפור הכדורים. האפשרות שכל ההו-הא הזה יגמר בלי שיש תשובה מספקת לא נראה לי סביר.

גיל שלי 9 בפברואר 2015

גלן – תודה על הלינק שהשארת לי, חיפשתי מאמר כזה הרבה זמן

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

כרגע, ההרגשה שלי היא שזה יותר מישהו בליגה מאשר מישהו בפטס. כל הדיווחים בזמן האחרון מדברים שבעצם היה רק כדור אחד שהיה לא מנופח בצורה משמעותית וכל השאר היו רק ממש טיפה מתחת לתקן, מה שיכול להיגרם ממיליון סיבות. נראה

גלן 9 בפברואר 2015

ויש גם שמאשימים את הקולטס. איך שלא נראה את זה- דיווחים והדלפות מוטעים (שזה רצח אופי כלשהו) או עוולה אמיתית – לא ניתן להשאיר את זה תלוי באויר בלי הסבר מניח את הדעת.
גיל – תודה. מעניין שקרובים שלי מענף הפיננסים (חכמים אבל לדעתי בלי יכולת להסתכל החוצה ) כועסים על מאמרים/ראיונות שכאלו. בעיקר על המראיין.

הרמן וולף 9 בפברואר 2015

הדיבור האחרון הוא שרק כדור אחד מה-12 היה 2 PSI מתחת לחוק….לא ממש הסיפור הסנסציוני שהתקשורת הבטיחה בהתחלה…

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

זאת הבעיה עם הטיפול של הליגה. הכל הדלפות. אם קראפט עצמו דורש התנצלות מהליגה, די ברור שהליגה התנהלה פה בצורה שעריוריתית. גם עכשיו אנחנו לא יודעים מה היתה המדידה של הכדורים בהתחלה ובמחצית, למשל. אבל זה עקבי עם הטיפול של רוג'ר גודל בערך בכל פרשה בליגה – גרירת רגליים בלתי נלאית בציפייה שזה יעלם

ניינר 9 בפברואר 2015

אתה מסתכל על מתיוס ואומר, בסדר לא רסיבר, אבל איך לא לקחו אותו להיות קורנר בק?לאן נעלם ג'ונאס ג'ונס? מאיפה צץ באטלר? איך מישהו חושב שג'וני מנזיל יכול להיות ק"ב בליגה הזו? הרבה שאלות ללא תשובות

Amir A 9 בפברואר 2015

או, מאנזיל. מאנזיל זה סיפור של בעלים מטומטם שחושב שהוא מבין משהו. הייזמן טרופי, ג'וני פוטבול, השחקן הכי טוב במכללות, יאללה בואו נביא אותו. ועכשיו כל צוות האימון וההנהלה צריכים ליישר קו כי הבעלים רוצה.
בגלל זה הבראונס נראים כמו שהם נראים ובגלל זה הניקס נראים כמו שהם נראים. וכשיש בעלים שמבין שהוא לא אמור להתעסק בצד המקצועי כמו קראפט או הולט אז יוצאים מזה פרנצ'ייז כמו הפטס או הספרס.
הדפ"ר הזה, מאנזיל, נוגע לי בעצב חשוף.

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

עזוב מאנזיל, מסתבר שהבעלים היה שולח הודעות טקסט למאמנים במהלך משחק שבהן הוא היה אומר להם איזה פליי להריץ. כמה טיפש אפשר להיות? מועדונים כאלו באמת עושים למועדונים כמו הפטס את החיים קלים

שלמה 9 בפברואר 2015

מצד שני קח את קיובן ודאלאס שמצליחה…

עב״ד 9 בפברואר 2015

תודה על הבלוג. עקבתי בדבקות. רק רציתי לשאול, אני היחידי שלא סובל את קולינסוורת׳ בתור פרשן? ספציפית בסופרבול הוא היה מעצבן במיוחד.

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

הוא מבין המון ודווקא ראיתי כתבה על איך הוא מתכונן למשחקים וזה ממש מרשים (רמז – כל קשר לדרך שבה פרשנים ישראלים מתכוננים הוא מקרי לחלוטין). יש קטעים שהוא מרגיז, אבל מוכרחים לומר שיש לו המון ידע. רציתי לכתוב וויתרתי על זה שלדעתי לקביעה שלו ישר אחרי החטיפה שמדובר במהלך איום ונורא היה חלק לא קטן בהתקבעות על זה בקרב הקהל הכללי

אלון 9 בפברואר 2015

לדעתי קולינסוורת הוא רמה אחת מעל כולם.
כולם מתכוננים המון לשידור, הולכים לאימונים ומדברים עם השחקנים בשבוע לפני. בקרוב בכדורגל.

גיל שלי 9 בפברואר 2015

בהשוואה בין קולינסוורת', פיל סימס, וטרוי אייקמן, קולינסוורת' לוקח בהפרש ענק לדעתי

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

אין ספק. ובלי קשר, אייקמן שרף את עצמו אצלי עם הקביעות שלו על בריידי – אין לי בעיה שאתה חושב דברים מסוימים אבל כפרשן ברשת ארצית אתה חייב לבסס את זה על עובדות. אתה לא סתם שחקן לשעבר. ולא היו לו רבע מהעובדות כשהוא דיבר.

jhkj 10 בפברואר 2015

אחרי שאייקמן יורד על הקוורטרבק שלך אתה תראה אותו אוטומטית באור שלילי כמו שאני אוהד קאובויס ולא רק שאני אוהב אותו בגלל זה אלא גם מה שהוא אמר במשחקים שאני ראיתי היה יותר חכם ונכון אני מניח ממה שכל אחד אחר היה אומר עליהם- אני מניח שאין אף פרשן שמסביר יותר טוב מאייקמן על המתרחש בג'רילנד

jhkj 10 בפברואר 2015

שכחתי להוסיף שבגלל זה אני רואה אוטומטית באור חיובי, ולכן תמיד קשה להעריך מי באמת פרשן טוב, זה תחום שהוא די סובייקטיבי אלא אם כן קוראים לך דני נוימן

Stern 9 בפברואר 2015

.Collinsworth is awfull. To my opinion he is the worst among the ones you mentioned
He comes with prejudgments and does not get confused by the real game that is going on
below. His contribution as a commentator is minimal to negative.

גיל 9 בפברואר 2015

הוא מעולה לדעתי. יש לו הבנה בתור אחד שמבין את המשחק וגם הרבה פעמים הוא אומר משהו ומייד זה מתרחש במשחק. גם גרודן היה מצוין וחבל שהוא לא שם יותר.

ניינר 9 בפברואר 2015

קולינסוורת הוא הפרשן מס' אחד והציוות שלו עם אל מייקלס זו חגיגה. מהעבר של הסקאלה הצמד סימס ננץ הם אסון טלוויזיוני

גיל 9 בפברואר 2015

נכון, רק לשמוע את קלינסוורת ומייקלס כאלו רגועים ומקצועיים מרגיע גם אם לא מסכימים על כל מה שהם אומרים. איפה זה והצעקות בארץ.

אלון 9 בפברואר 2015

אני בהימורי פלייאוף תמיד בחמישים אחוזי הצלחה. ברגע שניחשתי את כל משחקי הווילד קארד ידעתי שאני הולך ליפול בכל שאר המשחקים. מבחינתי זה הישג מרשים.
בכל מקרה, תודה על הכתיבה. כרגיל נהננו.

D! פה 9 בפברואר 2015

הלוואי ובקרוב יהיה לך יום כזה עם ליברפול, לחזור אליו בזמן שאין עונה.

ואת הסיפור עם הקורות חיים שמעתי לפחות פעם אחת בעבר ככה ש…

עב״ד 9 בפברואר 2015

ד״א, אני לא חושב שהגישה האמריקנית היא כמו שאתה מתאר. הגישה בארה״ב ואני מניח שגם כאן ובהרבה מקומות, הוא ניצול ההזדמנות. לא בטוח שהיא תינתן, אבל אם כן, על השחקן/עובד/זמר מוטלת החובה לנצל אותה. אם לא, אז זבש״ו ואין שום הבטחה להזדמנות שניה. אם הוא כן ניצל אותה, הוא כנראה יוכל להתקדם הלאה, ושוב יאלץ לעבור את אותו מבחן.

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

זה אותו דבר לטעמי. אבל הגישה היתה שלכולם יש הזדמנות. אני חושב שהם מתפכחים מזה קצת בזמן האחרון ומבינים שלא כולם מקבלים הזדמנות שווה.

הרמן וולף 9 בפברואר 2015

בתוספת להתעוררות העניינית בסופרבול בישראל מרגיש צורך לציין שגרמת, עם הבלוג שלך, לפחות לבחור אחד פה להפוך לאוהד פוטבול ולניו אינגלנד בפרט.

תודה

matipool 10 בפברואר 2015

לשני בחורים ..
מצטרף לתודה .

גיל 9 בפברואר 2015

תסביר לי למה מישהו עומד על קו הגוליין ובמהלך הכי חשוב בסופרבול בוחר לצלם דרך הטלפון ולא לראות אותו בחי?

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

זה נראה לי צילום טוב מדי מכדי להיות מהפלאפון. אבל אני מבין אותך – אני שואל את השאלה הזאת בכל הופעה או משחק. אנשים שאלו אותי אם צילמתי את החגיגות ועניתי להם שאני מעדיף להנות מהחגיגה עצמה מאשר לבזבז אותה על לצלם

גיל 9 בפברואר 2015

ככה גם תזכור אותה יותר טוב זה מדעי.

Amir A 9 בפברואר 2015

אני חשבתי אותו הדבר על הופעות רוק. אתם מוציאים מאות דולרים ללכת להופעה ואז עסוקים בלצלם אותה בסמארטפון? צריך לשנות את השם של המוצר הזה ל- dumbphone.

גיל שלי 9 בפברואר 2015

קניתי, אחלה שם למוצר

Amir A 9 בפברואר 2015

השם לא מקורי, אבל בדרך כלל מתייחס לטלפונים נחותים בלי כל הרעש והצלצולים של טלפונים חדשים. אבל אני לא בטוח אם התייחסו אל השם בתור האפקט שיש לטלפון על הבעלים.

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

כן, אמרתי את זה גם לגבי הופעות. מטריף אותי. כאילו מישהו אי פעם הסתכל על הסרטונים האלו. הכי גרועים, דרך אגב, זה ההורים במסיבות של הילדים בגן. אלפי טרה של זכרון שהולכים לפח

גיל 9 בפברואר 2015

זה בכלל טיפשי כי הכוונה לדעתי היא שהילדים יסתכלו בזה פעם אבל זו פאדיחה בשביל הילדים כשהם גדולים ואין להם שום עניין בזה.

austaldo 10 בפברואר 2015

לא אמיר, בתור אחד שמתעסק בטכנולוגיה הזו זה בהחלט smartphone.

smart phones, dumb people

צחי 9 בפברואר 2015

תודה אריאל על עונה כיפית במיוחד
אם אתה מתעורר בבוקר והאצבעות מעקצצות לך לכתוב עוד משהו על העונה הזאת
אתה יותר ממוזמן

עמי ג 9 בפברואר 2015

אריאל
זו הזדמנות שלי להודות לך על סיקור מצוין של הליגה בכלל והפטס בפרט.
הבלוג שלך הופך את כל החוייה של הליגה והמעקב אחריה להרבה יותר חי, מעמיק ואישי.

וחוץ מזה, כל הכבוד ליומני הבאזר.
שלושה יומנים הניבו כאן ב-4 שנים שתי אליפויות (פטס, ג'איינטס), 4 הופעות בסופרבול ו-8 הופעות בגמרי החטיבות !!

אבו צ'יצ'ריטה 9 בפברואר 2015

בגלל כל מה שכתבת, אני בדעה שהמהלך של בטלר היה המהלך הבודד בעל ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הספורט המקצועני. הכריע משחק, הכריע עונה והפך כליל את מעמדן ההיסטורי של שתי הקבוצות ושל שחקני המפתח ומאמניהן. אם באטלר לא חוטף את הכדור, נפתח דיון ממשי אם טום בריידי, שהפסיד שלושה גמרים צמודים ברציפות, הוא נאחס או לוזר. טום בריידי, כן?! אולי בן האנוש המוצלח ביותר (אני לא סובל אותו, גם בגלל זה). ראסל וילסון הופך לק"ב שלקח בק-טו-בק לפני שסגר שלוש עונות. הוא יכול לפרוש ולהיכנס להול אוף פיים. עכשיו הוא עוד אחד מרבים שלקחו אחד והפסידו אחד…וכן הלאה וכן הלאה
ודיפלייטיגייט הולך לחזור ובגדול!

עמי ג 9 בפברואר 2015

המהלך של באטלר הוא לא ייאמן. זה הרבה יותר לזכותו מאשר לגנות הביצוע של ווילסון או ההחלטה של קארול.
במקרה הטוב ניו אינגלנד היו צריכים לקוות שם לאינקומפליט.
במהלך העונה האחרונה נמסרו 106 כדורים מקו ה-1 יארד. זו היחידה שנחטפה.

יש כאן ניתוח מאלף של 2:02 הדקות האחרונות במשחק. עם גרף מדהים בסופו:

http://www.bostonglobe.com/sports/2015/02/03/decisive-super-bowl-sequence-was-roller-coaster-ride/RDAXRTxWTZtNvp2sCgNQUL/story.html

D! פה 10 בפברואר 2015

אתה בטוח שזה הלינק שרצית לשים פה?

D! פה 10 בפברואר 2015

אה! חשבתי שזה הסרטון בהתחלה.. D:

red sox 9 בפברואר 2015

"ההשתתפות במשחק אסורה על עובדי דהבאזר ובני משפחותיהם" (תקנון חידונים והימורים, סעיף קטן 3ב').

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

סוף סוף אני מנצח ואתה רוצה לקחת לי את זה?

רוני 9 בפברואר 2015

אני נהנה לקרוא את מה שאתה כותב, אז תודה!
אני חושב שהפוטבול צובר פופולריות בגלל שהיו כמה סופרבולים ממש מטורפים (מאז 2007 רק אחד היה משחק חלש), אנשים רואים את המשחק הזה וזו מושך אותם לראות פוטבול. רק שלא יעבירו את זה לערוץ 5 \צ'רלטון.
אני חייב להודות שלא הערכתי את בריידי הרבה זמן כי היה נראה לי שהוא מוערך יותר מדיי ועושה מעט מדיי ביחס לק"ב כמו ארון רוג'רס או אנדרו לאק או ביג בן, כשאתה רואה אותם משחקים ועושים את המהלכים המטורפים שלהם ואז רואה את בריידי מוסר 5 יארד ועד 5 יארד ועוד 5 יארד.. זה נראה שבריידי פשוט לא עושה הרבה, ולא דורשים ממנו יותר מדיי. אבל זאת הגאונות של הפטריוטס, אין להם משחק ריצה, אין להם משחק עומק, כולם יודעים שהם הולכים למסירות הקצרות, והם עושים את זה בכל כך הרבה דרכים שזה פשוט בלתי עציר. הם פשוט עושים מהלכים שמנצלים את היתרונות שלהם, ואף אחד לא צריך להיות סופרמן כדי שהמהלך יצליח. בסופרבול זה בלט מאוד איך כמעט בכל מצב בריידי מצא מיד את מי שהיה ביתרון ונתן לו את הכדור במקום המתאים. תוסיף לזה שני עליות קטנות בפוקט בדאון שלישי וזה MVP.
לגבי הכדורים, התמונה השתנתה לגמרי ברגע שאמרו שרק בכדור אחד מתוך 11 ירד הלחץ משמעותית. לפני כן היה נראה מאוד שהפטריוטס רימו (שוב), ובגלל זה גם ההתנפלות הייתה גדולה.

מנינג 9 בפברואר 2015

אז איך השגת כרטיס? בורוביץ-קראפט- גרייזס?

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

בורוביץ? איך הוא קשור לזה?
אם נספר את השורה התחתונה, היה לי את האימייל של הבן של קראפט והחלטתי להפעיל חוצפה ישראלית לא טיפוסית לי ושלחתי לו מייל שבו סיפרתי לו איזה אוהד פטריוטס שרוף אני ושאני שופט בליגה שהוא ספונסר שלה בארץ ואם הוא יכול להגשים את החלום שלי.
אחרי יום קיבלתי תשובה שהוא דיבר עם אבא שלו וסידר לי כרטיס.

Amir A 9 בפברואר 2015

יונתן?

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

לא, השני

Oded 10 בפברואר 2015

סיפור מדהים
צריך ללמד את זה בבית ספר של החיים

Zak 10 בפברואר 2015

מדהים לגמרי!

matipool 10 בפברואר 2015

לא ייאמן הסיפור הזה . אין מילים .

D! פה 10 בפברואר 2015

מדהים אריאל.
מקווה שלא ילמדו מזה את הלקח הלא נכון לגבי החוצפה.

שמח מאד שזה עבד לך.

עורב סגול 9 בפברואר 2015

פרס פרסומת השנה הולך לרוב לאו. במקום השני שני ההודים שמאמנים את ארון רודג'רס ובמקום השלישי החברה החייכנית אך שתקנית של הארכיאולוג החובב מהפרסומת לסיאלס או וייאגרה או מה שזה לא יהיה.

ואריאל תודה על הסיקור השבועי. הבלוג שלך הוא חלק משבוע הפוטבול שלי. אינשאללה הרייבנס יהרסו את יומן האליפות בגמר AFC בשנה הבאה.

אריאל גרייזס 9 בפברואר 2015

תודה. הנה עוד משהו שפספסתי באיצטדיון – הפרסומות..

אח שלו 10 בפברואר 2015

תגובות בתפזורת:
1. מקבל בהכנעה את הקנס על הימורי טמפה ביי וטנסי. רציתי לצאת מאגניב ועדכני אז הלכתי עליהן בתור ההימור המפתיע של "וורסט טו פירסט". יצאתי אהבל. למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה מזה שנות דור שלא היה "וורסט טו פירסט" בשום חטיבה בליגה. וזה דבר מדהים.

2. מסכים עם המצדדים עם קולינסוורת'. הסופרבול היה משחק לא טוב שלו ושל מייקלס. במיוחד בדרייבים המכריעים של הפאטס שהם זיינו את המוח על דברים שלא קשורים למשחק. אבל באופן כללי אין פרשן שמעשיר את ההבנה שלך יותר ממנו (מבין האופציות שהוזכרו. סימס במונחים אמריקאיים זה כמעט דני נוימן (יחסית למתחרים)).

3. אריאל – לאט לך עם הטענה של "אם הדרייבים האחרונים ב-01 ו-03 לא מצליחים אז הפאטס עם ניצחון אחד מתוך 6". לא נכון. אם בריידי לא מצליח בדרייבים האלה, המשחקים הולכים להארכה. רוצה להמר שבריידי ובליצ'ק היו מפסידים את שתי ההארכות האלו?

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2015

לגבי 2001 לפחות, המומנטום היה כולו עם סט לואיס. הם חזרו מפיגור וההגנה של הפטס היתה עייפה מאוד, כשההתקפה של הראמס הצליחה סוף סוף לפתור אותה. 2003 זה משהו אחר – שם לדעתי זה פשוט היה מי שזוכה בהטלת מטבע היה מנצח.

אח שלו 10 בפברואר 2015

יכול להיות. אבל חשוב להדגיש שזה היה מצב של תיקו, כך שהיו צריכים לקרות הרבה דברים (עיין ערך האמירה שלך על להפסיד בהגרלה) כדי שהפאטס יפסידו את שני המשחקים האלה.
אגב – מה שאמרת הזכיר לי עוד נתון יפה שעדיין לא החלטתי מה אני חושב עליו: שים לב שאותן דינמיקות שתיארת פה לגבי 01 ו- 03 התרחשו גם ב-04, 07 ו-11. ההגנה הלכה ונחלשה, וחטפה דרייבים מבקיעים בדקות האחרונות. בסופרבול הנוכחי – 14, המגמה לראשונה התהפכה. בסופרבול הנוכחי הפאטס הרשו הכי הרבה נקודות בחצי הראשון מבין כל הסופרבולים, אבל הכי קצת נקודות בחצי השני מבין כל הסופרבולים (וכמובן, 0 נקודות ברבע הרביעי).

austaldo 10 בפברואר 2015

אתם שוכחים דבר מאוד חשוב – ברגע שמתחילים עם "אם ואם ואם…" אז זה עובד גם לצד השני: אם רודני הריסון מעיף את הכדור מעל הקסדה או אם השופטים שורקים אין דה גראספ על איליי כמו שהם היו צריכים ואם ווס וולקר לא משמיט את הכדור ההוא אז אנחנו מדברים על 6 אליפויות.
לפעמים המזל הולך לטובתך ולפעמים לרעתך – אין טעם להתעסק בזה.

shohat 10 בפברואר 2015

תודה על כל הפוסטים. נהניתי.

אד הורטון 10 בפברואר 2015

לא יודע אם ראית את זה אריאל אבל אני צפיתי בזה כבר 5-6 פעמים. עוד זווית על מה שקרה במחצית השנייה – עם ההכוונה של בליצ'ק, האחווה היפה של ברייידי וג'וליאן אדלמן התותח וגם הצד המפסיד… התחושה שלי בעקבות זה היא שאכן קרול נפל בחטא השאננות והגאווה. הוא רצה לטוע ביטחון בקווטרבק שלו ("הכי קל שיכולנו לתת לך") ושידר שזה כבר בכיס שלהם. המבט שלינץ' דופק לו בחזור הוא פרייסלס. צפייה מומלצת.
https://www.youtube.com/watch?v=urYnkhU5t3w

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2015

ברור שראיתי, ולא פעם-פעמיים..

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2015

אני לא חושב פה שקארול נפל בשאננות. כשהוא אומר את מה שהוא אומר לווילסון זה ממש כדי לתת לו ביטחון. אולי הפליי קולינג האחרון היה שאנן משהו, כאילו הוא הניח שהכי גרוע שיכול לקרות זה אינקומפלישן

רוקט 88.2 10 בפברואר 2015

אפשר בבקשה לשאול שאלה:
אני לא מבין כמעט-כלום בפוטבול, ובכל זאת ישבתי במיוחד לראות את המשחק ואפילו שמחתי בשביל הפטריוטס.
הסתכלתי על הסרטון שצירפת והתמקדתי בבאטלר ובחטיפה המדהימה שלו.
שאלתי היא, האם התנועה האלכסונית שהוא עושה במהלך הזה היא אופיינית לשחקן בתפקיד שלו במצב הזה ?
כשמתמקדים בו בסרטון זה נראה כאילו הוא במפתיע חותך לכיוון הזה, כאילו נחה עליו השראה אלוהית והחטיפה שמגיעה מיד אחר כך מאששת את זה.
זה באמת ככה או שאני סתם מנסה לייחס למהלך הזה קסם שלא קיים שם ?

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2015

אני רואה המון קסם, אבל לא בטוח שמהסוג שאתה רואה.
הרבה פעמים אני משווים משחק פוטבול למשחק שחמט. ההבדל ממשחק שחמט רגיל, זה שפה גם לחיילים עצמם יש רצונות, לא רק למי שמזיז אותם (המאמן, אם תרצה). במקרה הזה, באטלר וגם בראונר (שעשה עבודה גדולה במהלך הזה) ראו סרטונים על סרטונים של התקפת סיאטל. צריך לזכור, קבוצות מדי פעם מריצות מהלך מיוחד שאף פעם לא נראה על המגרש אבל בדרך כלל יש להם ספר תרגילים שממנו הם מריצים תרגילים במשך העונה. שחקני ההגנה של הפטס ראו את התרגילים של סיאטל ושיננו אותם. בדיוק כמו שאמן שחמט משנן פתיחות ומהלכים. ואיך שהשחקנים התייצבו על הקו, הם זיהו איזה מהלך הולך לרוץ פה. הם זיהו שזה פיק פליי (שבו הרסיבר הפנימי רץ קדימה ובעצם מייצר חסימה על שני המגנים, וזאת הגדולה של בראונר, שהוא עצר אותו על הקו ומנע ממנו לרוץ ולייצר את החסימה הזאת) ולכן באטלר "קפץ את המהלך ורץ ישר פנימה.
אני יודע שאין פה את הקסם של שחקן שמנחש בצורה פלאית מה עלול לקרות, אבל בעיניי זה הקסם של הפוטבול – הקרב מוחות הזה בין מאמנים ושחקנים.

Eyal 10 בפברואר 2015

אני באמת חושב שכמו שאמרו לפני המהלך הזה היה כולו בלצ'ק. בנקודה שהוא לא לקח טיים אאוט הוא הכריח את סיאטל לשחק שבלוני על מהלכים שכבר עבדו להם כל העונה (מדהים כמה האיש הזה חכם)

אורן השני 10 בפברואר 2015

הוא זיהה לפי איך ששני שחקני סיאטל עמדו מולו שאחד יחסום את הקורנר השני של הפאטס ושהשני יחתוך אלכסונית מאחוריו.

זה שילוב של הכנה (באטלר אמר שעשו עליו את המהלך הזה באימונים לפני הסופרבול), קריאת הק"ב, יכולת ומזל.. הכל ביחד (אבל לא בהכרח השראה אלוהית חח)

7even 10 בפברואר 2015

פוסט נהדר, במיוחד העניין עם הקורות חיים.

הוידאו מטורף. פשוט מטורף.
מה שהכי מדהים בו הוא כמויות האוהדים העוצמות של סיאטל מאחרי הספסל של הפאטס פשוט נאלמים.

פרייסלס!

Eyal 10 בפברואר 2015

אולי מישהו יכול לעזור לי להבין משהו, אתמול ראיתי איזה קטע מיציע העיתונות אחרי הסופרבול שם קאופמן קיבל את רשות הדיבור (כי הוא שידר את המשחק) והוא אמר נחרצות שאנחנו חוזים ב"אחרון הק"ב הלבנים הטובים". הוא טען שם במשך כמה דקות שבריידי הוא הק"ב הלבן האחרון שהולך להיות טוב כי ק"ב שחורים "משתלטים" על הליגה וציין את וילסון וRG3. מה שאני רוצה לדעת זה מאיפה האיש היחיד שמדבר על פוטבול בטלוויזיה בתוכנית הספורט הכי נצפת בישראל מקבל את המידע שלו? מאיפה הקביעה הנחרצת הזאת? יש בליגה אולי שלושים אחוז ק"ב שחורים וגם הם לא מי יודע מה (בלי שום קשר לגזענות), למה דה באזר לא עושה משהו בנידון?

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2015

מה אתה רוצה בדיוק שדה באזר יעשה? ברור שקופמן מדבר שטויות, אבל זה שבכלל הוא משדר פוטבול זה ביזיון לערוץ 5 ובעיה שלהם.
איך אמר אתמול מישהו על נמני – זאת לא בעיה שלי שנמני מפרשן כדורגל, זאת בעיה של הטלוויזיה

Eyal 10 בפברואר 2015

זה לא ברור, דה באזר צריך לצאת לשרוף את יציע העיתונות(-:, אבל בתכלס אתם לא אמורים להיות קשורים לערוץ? אין חיה כזאת שמעלים מישהו מהצוות שמבין קצת יותר? בטוח שזה גם יעזור לליגה הישראלית קצת יותר

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2015

אנחנו כבר שנתיים בערך לא קשורים לערוץ.

jhkj 10 בפברואר 2015

אני לא יודע מה יותר גרוע- להגיד ש-RG3 מסמל את ההשתלטות של הקוורטרבקים השחורים או לצפות ביציע העיתונות

מנינג 10 בפברואר 2015

אריאל- בורוביץ הוא מעשרת החברים הטובים של קראפט (טוב אני קצת מגזים אבל משהו בסגנון….)
פעם הבאה כנראה שתשב קצת יותר טוב

אריאל גרייזס 10 בפברואר 2015

הצחקת את בורוביץ. מאיפה הבאת את השטות הזאת? אלא אם אנחנו מדברים על איזה בורוביץ שאני לא מכיר

קורא אדוק 10 בפברואר 2015

אחלה פוסט מסכם ותודה על כל הפוסטים המעניינים במהלך השנה

Comments closed