הניצחון על בארנלי

ההצלחה האחרונה של הקבוצה שוב שואבת אותי אליה

Liverpool v Tottenham Hotspur - Premier League

ניצחון נאה שהועכר קמעה על ידי ההצלחה של שאר קבוצות הצמרת, במיוחד זו ממזרח, שבעוד אנחנו עומלים ומציגים כדורגל נאה לעין, הם מנצחים שוב בחוואה מול קבוצה נאיבית להחריד.

טוב, נתרכז בקבוצה שלנו. מסתבר שהקונספט הזה של לא לספוג ולהכניס גולים עובד לא רע.

כנראה שהנדרסון נעלב שקראתי לו פועל שחור והחליט להראות את הטאץ' שלו פעמיים במשחק ופעם שלישית באותו השבוע. אני לא אוהב את הדיבורים על זה שמדובר במחליף של סטיבי, כי אין מחליף לסטיבי. יש דברים שהנדרסון כבר היום עושה יותר טוב מאשר סטיבי עשה אי פעם (לחץ על הכדור, למשל) וצריך לתת לו את ההזדמנות לגדול להיות אגדה בפני עצמו. אין ספק שאם הוא ימשיך ביכולת הזאת, אין סיבה שזה לא יקרה.

אבל זה לא רק הנדרסון, כל הקבוצה נראית טוב. היא לא דורסת – זאת לא הקבוצה של שנה שעברה, למרות שעם קצת יותר ריכוז מול השער היו יכולים להיות פה עוד שני גולים. עדיין, אין פה דומיננטיות אדירה ו-20 מצבים במשחק.

אבל מה שכן יש פה זאת קבוצה שיודעת מה צריך לעשות כדי לנצח. מרכז מגרש דומיננטי מאוד שלא מאפשר לקבוצה השניה להניע כדור, הגנה יעילה שצוברת ביטחון משבוע לשבוע ופתאום אנחנו מקבלים קבוצה ששמה גול – והמשחק בעצם גמור. אולי זה טיפה פחות נעים לעין, אבל זה לא פחות יעיל.

אני חייב לומר מילה על סקרטל, למרות שדיברתי עליו לא פעם. השינוי שהוא עובר השנה הוא פשוט מדהים.

אני לא זוכר אותו עם כל כך הרבה ביטחון אי פעם. הוא תמיד היה קשוח ומנהיג, אבל נדמה שהוא קיצץ משמעותית בטעויות שהוא עושה (איפה העונה ואיפה כל הגולים העצמיים שנה שעברה) והוא הפך למנהיג אמיתי – מה שההגנה הזאת היתה חסרה למעשה מאז שאגר התחיל במסכת הפציעות שלו.

וכל זה בלי להפחית מהעובדה שאמרה צ'אן הופך כל פעם שהוא משחק לחביב עליי יותר ויותר.

אז הצלחנו לעבור עוד משחק מוקש בקלות יחסית. אבל זה לא נעשה קל יותר. יהיו פה 4 קבוצות ואולי אפילו 5 שימשיכו להיאבק על 2 מקומות לליגת האלופות עד הסוף. אם נמשיך ביכולת הזאת, אין סיבה שלא נצליח לחזור לשם גם בעונה הבאה.

***

וזה מה שכתבתי לפני:

אני מרגיש את זה קורה לי שוב. אני מנסה להימנע. להגיד לעצמי – תעצור. ולא ממש מצליח.

זה קרה לי שנה שעברה. נתתי לעצמי להישאב פנימה. אפשר להגיד שזה היה מירוץ האליפות, אבל זה קרה הרבה קודם. העובדה שהקבוצה שלי שיחקה כדורגל סוחף, שמח, מענג גרמה לי להתמכר אליו. ברגע שהיה מסתיים משחק, הייתי מתחיל לחשוב מתי הבא בתור מגיע. זכרתי את לוח המשחקים שלנו בעל פה. הפסקת נבחרות היתה סיוט – ולא רק בגלל שתמיד נפצע לנו שם שחקן.

העונה הזאת היתה, בחלקה הראשון, סוג של חזרה לשגרה. יום של משחק הוא יום טוב כי יש משחק בערב – אבל לא הרבה יותר. נמנעתי מלראות תקצירים של משחקים, נמנעתי מלקרוא ניתוחים, מלהכנס לויכוחים עם אוהדים אחרים בפורומים רלוונטיים. ליברפול היתה הקבוצה שלי ורציתי לראות משחקים שלה, וזהו בערך.

והנה עכשיו, הכל חזר. אם שנה שעברה אחרי הניצחון על אברטון הפכתי את התמונה של סטיבי רץ לקהל לשומר המסך שלי, הרי שביום שני, אחרי הניצחון על הסיטי, נכנסתי לאתר של ליברפול ולפני ששמתי לב הזמנתי לעצמי חולצה של קוטיניו (וגם לילד, אבל של סטרלינג. ככה, שיהיה).

ואני קורא את כל הפרשנויות ומחכה ש-MOTD יעלה בסוף יום של משחקים ומהבוקר אני לא יכול לעבוד מרוב מחשבות על המשחק.

הפעם אין מירוץ אליפות ואפילו אין קבוצה סוחפת כמו זו של שנה שעברה. בטח שאין לך שחקן ברמה של סווארז, שגרם לך – כמו שציינתי די הרבה פעמים – להתענג על העובדה שאחד השחקנים הטובים בעולם משחק אצלך.

אבל כן יש משהו. וזאת ההרגשה שיש לי קבוצה. שלי. קשה לי להסביר את זה, אבל אני אנסה.

אני מרגיש מחובר לקבוצה הזאת. יש שם ערימה של שחקנים שמוציאים הרבה ממעט כישרון. שחקנים כמו אלן או הנדרסון או אפילו לוברן, שהם פועלים שחורים, אבל מסוגלים להוציא מזה כל כך הרבה, שאי אפשר לא להתחבר אליהם.

ויש שם שחקנים צעירים, כאלו שגדלו במועדון או הגיעו אליו בתור פוטנציאל, ואני כבר מרגיש כאילו הם הילדים שלי. אני שמח בגול של קוטיניו כמעט כמו שאני שמח כשהילד שלי שעכשיו בכיתה א', מצליח לקרוא סיפור. כשאייב נפצע הרגשתי כאילו ילד שלי נפגע. במידה רבה, כולם היו בניי.

חוץ מבאלוטלי.

אלוהים, תעשה שזה לא יפסיק.

*

ולמשחק היום.

מוקש רציני. לא כי היריבה טובה במיוחד אלא כי בהכרח תהיה ירידת מתח אחרי ניצחון גדול כמו מה שהיה ביום ראשון. וגם יש את העומס המצטבר של לשחק פעמיים בשבוע במשך חודש כמעט. ואת המיני-זלזול הזה ביריבות מהדרג הזה, שראינו לא מעט פעמים שנה שעברה. בקיצור, המשחק היום הוא במידה רבה מבחן לא פחות חשוב מאשר זה שהיה לפני שלושה ימים.

אני רוצה להאיר שתי נקודות ששמתי לב אליהן:

1. במשחקים האחרונים, שבהם אנחנו נראים טוב בהרבה, אנחנו גם מבקיעים הרבה יותר מוקדם. מול סאות'המפטון, מול הסיטי, גם מול טוטנהאם. ולמרות שלפעמים הקבוצה ממול משווה, עדיין יש פה אלמנט של לפתוח את המשחק חזק – משהו שכמעט היה הטרייד מארק שלנו שנה שעברה. מול קבוצות כמו בראנלי זה מפתח עוד יותר חשוב. גול או שניים מהירים והמשחק יהיה גמור בשלב מוקדם.

2. בחוץ, לא ספגנו כבר חמישה משחקים. בבית, לעומת זאת, אנחנו ממשיכים לחטוף גולים. מול הסיטי, שניים מול טוטנהאם – לא הרבה, אבל סופגים. הסיבה היא לדעתי די ברורה – אנחנו משחקים יותר פתוח בבית ופחות נזהרים. אסור שזה יקרה היום.

אז הנה המתכון. להבקיע מהר ולא לספוג. אם נעשה את זה, יש לי הרגשה שננצח.

הניצחון המרהיב על הסיטי
התיקו עם בלקבורן (גביע)

27 Comments

דודי 4 במרץ 2015

לפי המתכון הזה נבקיע מהר, לא נספוג, לקראת החצי יבוא והשני והמשחק ייגמר.
ואז, מה יהיה על ההתקף לב? זה מתכון רגוע מדי לליברפול :(

וכן, אני בהחלט מתחבר לתחושה הזו. להתרגשות. לציפיה. מה שכן הנדו הוא לא פועל שחור. אולי לא חשבו שהוא יהיה כזה מנהיג (אני כן, בקיץ התלבטי ובסוף קניתי חולצה לליגת האלופות שלו ולא של קוטי) והוא בטוח ממלא יותר מסך הכשרון שלו (אל תגרור אותי שוב לחישובי אחוזים) אבל הוא יותר מפועל שחור

אריאל גרייזס 4 במרץ 2015

פועל שחור זאת מחמאה, למקרה שלא היה ברור

אריאל גרייזס 4 במרץ 2015

אמרתי לך, פועל שחור..

D! פה 5 במרץ 2015

לא ראיתי את המשחק

אני חושב כמו שאריאל להגיד על הנדו פועל שחור זו מחמאה
אבל יש לו גם טאצ' נפלא במסירה, עדינות ודיוק שאתה לא מצפה מהבוק שעובד קשה בכל מקום במגרש.

משה 4 במרץ 2015

ממש לא פועל שחור, מתקרב לאט להגדרה כוכב.

זה משנה 4 במרץ 2015

המתכון לא לספוג הוא בשילוב של סאקו בהרכב. אנחנו הרבה יותר טובים איתו.

אריק 4 במרץ 2015

ההגדרה של אוהד הצלחות…

אריאל גרייזס 5 במרץ 2015

עלית עליי..

Dorigil 5 במרץ 2015

קרול!

משה 5 במרץ 2015

איפה מודיעין אזרחי ?

רועי 5 במרץ 2015

תעזוב את מריו לבד. מה יש לך ממנו?
הפעם הוא לא אשם

cookie-monster 5 במרץ 2015

:)

ריצ'י מקאו 5 במרץ 2015

אין הרבה מה להגיד. לא חושב שנלחצתי או דאגתי באף שלב של המשחק. שליטה מוחלטת בלי אינטנסביביות גדולה כמו מול סיטי. לסמן וי ולעבור לבאה בתור.

אבי גלברט 5 במרץ 2015

ניצחון "חובה" שהושג כצפוי ואין מה לנתח יותר מידי . בכול זאת כמה מילים .הפרוייקט הבא של BR חייבים להיות לאלנה ומרקוביץ . הראשון זה יהיה פשוט בזבוז להמשיך לתת לו ללחוץ פול גאז בניוטראל .יש לו מהירות ,טכניקה וכושר סיום סביר ,יאלה אחינו תתחלי לעשות עם זה משהו . יותר מידי סיבובים סביב עצמו וכדרורים אחורה ולצדדים ומי שעומד מאחורי הוא העומד ….מרקוביץ לא הובא כדי להיות מגן אלא בשביל לתת מספרים . בינתיים נאדה . לא בישולים ולא גולים וללא השפעה ממשית על המשחק . אז נכון שBRתכננן את הקבוצה הוא חשב על מערך ותוכנית משחק אחרת ותיקן תוך כדי תנועה שהעסק נתקע ,אבל הלו גם מלאלנה וגם ממרקוביץ אפשר וצריך להוציא יותר . סטארידג'למרות הגול עדין מהוסס ולא חד כמו שנה שעברה נקווה שיעבור . לגבי הנדרסון ,מצטרף לדבריך אריאל .לא ג'אררד אלא הנדרסון לטוב וגם לרע ….אבל הוא משתפר כל הזמן וכדורגל זה עיניין של מומנטום וביטחון ראו מקרה אייב לדוגמא שבקלות יכול היה לגמור כמו ויזדום (משהו זוכר ? ) והיום מדברים עליו כמחליף לכנפים הרדומות בנבחרת אנגליה . יש לי גם השגות על ניהול הדקות משחק של BR אבל אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים ואולי גם השחקנים במצב שיכולים לשחק שני משחקים בשבוע ועדין ללחוץ על כל המגרש עד הדקה ה90 . יחסית ל"אין מה לנתח יותר מידיי " עשיתי ניתוח אורטוסקופיה די ארוך ….חחח .יאלה סטיבי תביא לאמא גביע …

יריב ס. 5 במרץ 2015

בינתיים מרקוביץ' הבקיע שער ניצחון מול סנדרלנד ואת השער הראשון בניצחון מול טוטנהאם לפני שבועיים. מבחינתי זה לא רע לשחקן צעיר בארץ חדשה ובליגה חדשה שעדיין לומד מה רוצים ממנו ומתאים את עצמו למה שהמאמן מבקש.
איזה הבדל מהמשחקים שלו בתחילת העונה שכידרר את עצמו ללא מטרה וללא כתובת

אבי גלברט 5 במרץ 2015

יריב ,זה שאתה זוכר את שניהם זה אומר דרשני . הוא עלה כמעט כמו סאנצ'ס והגיע כהבטחה גדולה ושני שערים זה לא מספיק . אין ויכוח על הכשרון שלו אלא על התפוקה והוא צריך הרבה יותר …

יריב ס. 5 במרץ 2015

הדגשתי את שני השערים וחשיבותם מכיוון שאמרת "בינתיים נאדה". שני שערים חשובים מאד הן לא נאדה.
הוא הגיע כהבטחה לעתיד, לא כשחקן בוגר ומנוסה כסאנצ'ס שסירב להגיע אלינו ואני משוכנע שנקצור ממנו את הפירות בעתיד. כל הקבוצה מתבגרת לנו יחד מול העיניים, הגיל הממוצע של הסגל במשחקים האחרונים הוא כ 24 שזה נמוך בהשוואה לליגה (סיטי 28-29 לדוגמא)

D! פה 5 במרץ 2015

עלה חצי מסאנצ'ז, צעיר ממנו בארבע שנים, משח עונה ראשונה מחוץ לארצו (סאנצז' שמונה) ובתפקיד שונה לגמרי.
לא רואה מה הבעיה עם התפוקה שלו, שאינה נמדדת רק במהלכי התקפה.
בתחילת העונה הוא היה אפאטי ולא נלחם והיום הוא כולו רוח קרב.

סטרלינג הבקיע לפני שנתיים שניים, קוטיניו שלוש ולפני שנה חמש משלושים ושלוש.

על סמך מה מגיעות כל הזמן התלונות על הכושר שלו, אני מצטרף ליריב וממשיך לא להבין?

לסטרלינג יש העונה, עם כל הרעש והצלצולים שישה שערים ב-24 משחקים, לעומת השניים ב-16 של מרקוביץ (לא ספרתי דקות). לא הבדל כזה גדול. אייב שיחק בקושי חמישה משחקים. ועם כל הכבוד לזה שהוא ראה נהדר וכף לצפות בו, גם במקרה הזה לא הייתי מבסס על זה את הקביעה שהוא יעיל ממנו להפליא.

ריצ'י מקאו 5 במרץ 2015

מסכים

אבי גלברט 5 במרץ 2015

העונה של סטרלינג העונה לא משהו מבחינת מספרים יחסית אבל ,הוא החזיק לנו את האין התקפה לבד חצי עונה בתפקיד חדש לו שהוא צריך כל משחק להתמודד עם בלם אנגלי טיפוסי קרי -מקרר קשוח .הוא לא ממש סקורר טבעי ועושה עבודה ענקית בכל חלקי ההתקפה עד שנפל מהרגלים ….לגבי קוטיניו אפשר לבדוק פה בהיסטוריה,אני טענתי שהוא השחקן הכי חשוב שלנו גם בתקופת הסוארסים ושהתלות בו גדולה מאד . עכשיו הוא שם 3 גולים איקוניים וכולם מתלהבים אבל הוא שחקן שחקן כבר שנה וחצי …לגבי מרקוביץ בניגוד לאיב שנמצא בתחילת דרכו עליו שילמו המון ,גם צלסקי רצו אותו (וזה אומר דרשני ) והציפיה היתה ליותר . שוב חוזר ,הוא שחקן זה ברור וטענתי שהוא צריך להיות הפרוייקט הבא זה הכול . BR הוכיח מעל לכול ספק שהוא יודע לשדרג שחקנים ולעבוד על הנקודות החלשות שלהם . בואו נקווה שזה יקרה גם עם לאלנה ומרקוביץ . אגב אני חושב ששני שליש עונה זה בהחלט זמן סביר להתאקלמות ….

D! פה 5 במרץ 2015

אבי, למה זה בסדר שהעונה של סטרלינג לא משהו מבחינת מספרים אבל מרקוביץ' "צריך הרבה יותר"?
באותה התקופה שסטרלינג הועבר לעמדת החלוץ מרקוביץ קיבל את העמדה שלו באגף והוא צריך להתמודד באגף עם מגן אנגלי טיפוסי חזק ומהיר. הוא לא ממש סקורר טיפוסי ועושה עבודה ענקית לכל אורך הקו שלו מבלי ליפול מהרגליים.

האם הוא אשם שעוד קבוצות רצו אותו (הם רצו גם סלאח)? שהוא לא שחקן בית ולכן עלה 20? אם היינו צריכים להביא את אייב הוא היה עולה סכום דומה או כפול (מס אנגלים).

אני אפילו לא בטוח שהוא כזה שחקן גדול אבל בניגוד לתחילת העונה שבה הוא היה נראה מעל לכל אפטי ומנותק מהקבוצה, היום הוא עובד קשה מאד ולטעמי נותן תפוקה טובה מאד. הכל באופן יחסי כמובן. הוא לא בייל.

אוהד 5 במרץ 2015

חשבתי שבבלוג הזה בודקים עובדות לפני שכותבים.
מרקוביץ לא נולד בפורטוגל…

D! פה 5 במרץ 2015

בהנחה שאתה מתכוון אלי (כי אתה הראשון פה לכתוב פורטוגל) – אז אתה צודק.
עונה שניה. שוב, זה לא משמעותי ביחס לשמונה של סאנצז'

אוהד 5 במרץ 2015

אכן התכוונתי אליך.
זו סתם היתה עקיצה, למרות שאני מסכים לדעתך לגבי מרקוביץ, ובוודאי לגבי ההשוואה לסאנצ'ז.

D! פה 5 במרץ 2015

;)

משה 5 במרץ 2015

גם אני מסכים, אין לי ביקורת כלפיו, יחסית לשנה ראשונה הוא סביר בהחלט.

אבי גלברט 5 במרץ 2015

אייב וסטרלינג צעירים ויעילים ממנו להפליא . צ'אן ,וקוטי מבוגרים ממנו בשנה שנתיים בלבד . אבל עזוב ,מי שטוב משחק אצל BR ולא שמות ככה שזה בסדר ,אני בטוח שהוא ישדרג אותם בסוף .

Comments closed