למה תקרת השכר היא פיקציה (ואיך זה קשור לאנחל די מאריה)

חובבי האמריקנה אוהבים לספר לנו עד כמה תקרת השכר מוצלחת ביצירת שיוויון בין קבוצות. האמת קצת פחות קרובה לכך

Ndamukong-Suh1370702595

למי שאוהב פוטבול, השבוע האחרון הוא סוג של חגיגה. נכון שאין משחקים ולמעשה העונה עוד ממש ממש רחוקה מאיתנו, אבל היום בערב ייפתח חלון ההזדמנויות לקבוצה להחתים שחקנים שהם פרי אייג'נטס ומאז שבת, אז מותר לקבוצות להתחיל לנהל משא ומתן עם שחקנים, אנחנו מופצצים בהחתמות גדולות. אמנם הדראפט מקבל יחסי ציבור גדולים הרבה יותר (בעיקר, לדעתי, כי מימד הפוטנציאל בו גדול יותר. כל אחד יכול לראות בשחקן שקבוצתו בחרה כשחקן הגדול הבא) אבל השבוע הזה, מבחינת היכולת של קבוצה לבנות את עצמה לעונה הבאה ובכלל, הוא גדול לא פחות.

ניו אינגלנד, למשל, השיגה את אבני הבניין האחרונות בדרך לזכיה באליפות באוף סיזן האחרון, כשהחתימה את בראונר וריוואס, כמו גם את ברנדון לה-פל. גם דנבר עשתה דבר דומה שנה שעברה, עם החתמות של דימרקוס וויר ואקיב טאליב, בין השאר, שהיו עשויים לקחת אותה שוב לסופרבול לולא הירידה בכושר של מאנינג (בגלל פציעה, כנראה) בשבועות האחרונים של העונה.

בקיצור, פרי אייג'נסי הוא דבר מאוד חשוב, רק יש בעיה אחת קטנה – יש ב-NFL תקרת שכר. קשיחה. מאוד.

תקרת השכר כל כך חשובה וקריטית שמרגע שהיא נכנסה לליגה, ההתייחסות היא כמו לעידן חדש. "עידן תקרת השכר". מרגע שהיא נכנסה, אין יותר בנייה של קבוצות מפלצות סטייל הניינרס של שנות השמונים – קבוצה שהצליחה להציג גם את ההגנה הכי טובה בליגה וגם את ההתקפה הכי טובה בליגה (ועוד להחזיק את סטיב יאנג על הספסל) או הקאבויוז של שנות התשעים שהחזיקו גם את הרץ הכי טוב, גם את הרסיבר הכי טוב וגם את קו ההתקפה הכי טוב בליגה (שלא לדבר על הגנה שגם לא היתה too shaby).

העניין הוא שעם הזמן, תקרת השכר הפכה למשהו מיסטי כמעט. ההתיחסות אליה היא כאילו היא שינתה את הדברים מהיסוד.

למעשה, כמעט כל פעם שמישהו מדבר על כדורגל אירופאי והמצב הלא מזהיר מבחינה תחרותית שיש בו, הוא מביא את ליגת הפוטבול ותקרת השכר שלה בתור דוגמא לליגה שיוויונית לגמרי.

אני מצטער לומר שזה רחוק מהמצב.

האם מאז תקרת השכר אין שושלות בליגה? ובכן, זאת רק פונקציה של איך אתה מגדיר שושלת. נכון שלא היו לנו קבוצות שזכו בק טו בק מאז ניו אינגלנד של 2003-2004, אבל כן יש לנו קבוצות כמו ניו אינגלנד והקולטס שמגיעות לפלייאוף למעשה כל שנה. למעשה, אם מסתכלים על בייסבול – ספורט בלי תקרת שכר בכלל – הרי שם לא היתה לנו זוכה בק-טו-בק תקופה ארוכה עוד יותר (היאנקיז של 99-2000) ושם אין לנו אף קבוצה שלא מפספסת את הפלייאוף זה 15 שנה (היו את היאנקיז, שכבר שנתיים לא בפלייאוף, ובשנות התשעים היו את אטלנטה שהגיעו 14 פעמים רצוף. אבל שנייהם נגמרו).

אז האם באמת אפשר להגיד שתקרת שכר מונעת בניית שושלות? מה ההבדל הגדול בין ניו אינגלנד לברצלונה?

אבל הנה הבעיה הכי גדולה עם תקרת השכר. הרעיון של תקרת שכר הוא לא רק למנוע שושלות, אלא במיטב המסורת האמריקאית – לאפשר תחרות הוגנת. או במילים אחרות, לאפשר לקבוצות לא מצליחות להפוך לכן מצליחות, בלי שהן יהיו תלויות בכמות הכסף שיש להן. תקרת השכר פה לא רק כדי למנוע את ברצלונה וריאל, צ'לסי והסיטי אלא גם לאפשר לווסטהאם ואספניול להתחרות על אליפות.

אבל האם היא באמת עושה את העבודה?

בואו נסתכל על הקבוצות שסיימו בתחתית הליגה השנה – טמפה ביי. הג'טס. אוקלנד. טנסי. ג'קסונוויל. מה משותף לכולן? מאוד פשוט, הן היו בדיוק באותו מקום (פלוס מינוס ניצחון-שניים) גם שנה שעברה. רובן היו כאן גם לפני שנתיים ושלוש.

מהצד השני, הקבוצות שבוחרות אחרונות בדראפט, אלו שמגיעות לפלייאוף ורחוק בו, גם הן היו שם לפני שנה ושנתיים ושלוש. ניו אינגלנד, גרין ביי, סיאטל, דנבר, הקולטס.

מדי פעם כן נראה קבוצה שפורצת לזירה בהפתעה – סיאטל לפני שלוש שנים, אריזונה השנה, סן פרנסיסקו לפני כמה שנים. אבל באופן כללי, המועדון של המצליחות הוא מועדון כמעט סגור וכך גם מועדון הכשלונות.

משהו בשיטה פשוט לא עובד.

*

והנה ההסבר (לדעתי, כמובן) – לא רק שניתן תמיד לתמרן את תקרת השכר כדי להחתים שחקנים טובים גם בקבוצה שהיא עמוסה (כמו שראינו בדוגמאות של ניו אינגלנד ודנבר) אלא שעודף כסף בתקרת השכר לא שווה כלום אם אף אחד לא רוצה לבוא אליך. וככל שהקבוצה שלך תהיה יותר גרועה, ככה קטן הסיכוי ששחקן באמת טוב ירצה לבוא אליך.

יותר מזה. הסיכויים ששחקן טוב באמת יגיע לשוק החופשי הם קטנים מאוד. פעם בשנה-שנתיים יש שחקן באמת גדול שמגיע לשוק החופשי (סו מדטרויט הוא הדוגמא השנה) אבל כמעט תמיד, אם לקבוצה יש שחקן באמת טוב – היא תמצא את הדרך להשאיר אותו אצלה.

והנה הקאץ' הבאמת גדול – אם השחקן הזה הוא ק"ב, אין בכלל סיכוי שהוא ישוחרר. ובסוף, ק"ב הוא (כמעט) הכל.

תסתכלו את אוקלנד שנה שעברה – היה להם עודף די עצום של כסף מתקרת השכר. הם יכלו להציע חוזים מטורפים למי שהם רוצים. אבל פשוט לא היה להם למי.

כי במציאות של הליגה היום, אם אין לך ק"ב ברמה גבוהה, פשוט אין לך מה למכור. ואפילו אם תצליח להחתים פרי אייג'נט מאוד נחשק – כמו שמיאמי עשו עם סו לפני יומיים – הסיכויים שלו לשנות את הקבוצה מהיסוד הם קלושים. תראו את יוסטון, שהחתימה להארכת חוזה הכי יקרה בהיסטוריה את ג'יי ג'יי וואט  – שחקן ההגנה הכי דומיננטי שנראה בליגה מאז השנים הגדולות של ריי לואיס – ועדיין לא היתה קרובה להגיע לפלייאוף, וזה כשהיא משחקת באחד הבתים החלשים בליגה.

אז כן, לתקרת השכר יש השפעה. ניו אינגלנד, למשל, נאלצו לשחרר את דארל ריוואס אתמול כי אין להם מקום להחזיק אותו מתחת לתקרת השכר. למרות זאת, הפטריוטס עדיין יהיו קונטנדרים בעונה הבאה והג'טס, שהם המועמדים מספר אחת להחתים אותו, כנראה שממש לא – פשוט כי אין להם את הק"ב שיביא אותם לשם (אם כי מאריוטה עשוי לעשות את זה).

תקרת השכר חשובה. אבל לא עד כדי כך חשובה.

ניהול נכון, מאמן טוב ובעיקר – ק"ב מעולה – זה מה שיהפוך קבוצה גרועה לקונטנדר.

*

רגע, ואיך כל זה קשור לדי מאריה?

ובכן, אתמול התעצבנתי פעמיים.

הפעם הראשונה היתה כששמעתי שג'וליוס תומאס, הטייט אנד המוכשר של דנבר, שתפס יותר מ-1,200 יארד בעונה האחרונה מפייטון מאנינג, חתם בג'קסונוויל, הקבוצה הגרועה ביי פאר בליגה בשנים האחרונות.

הפעם השניה היתה כשראיתי את די מאריה משוטט לו באגף ימין של היונייטד.

שלא תבינו לא נכון – אין לי שום טענה לתומאס. לשחקן NFL יש חיי מדף קצרים מאוד והוא צריך לנצל את השיא שלו כמה שהוא יכול. הדרישה הזאת של אוהדים ששחקן יחתום רק בקבוצה שיכולה להביא לו אליפות, אפילו אם זה אומר ויתור על כסף, היא בעיניי לא הוגנת.

ושלא תבינו לא נכון 2 – אין לי שום בעיה שדי מאריה ימשיך לא לעשות כלום והיונייטד תמשיך להפסיד.

אבל הבזבוז, אוי הבזבוז.

קבוצה כמו ג'קסונוויל, שאלוהים יודע מי יהיה הק"ב שלה שנה הבאה, שאין לה שום חלק ששווה לדבר עליו, הולכת לקבור את אחד הטייט אנדים הטובים במשחק בהתקפה שלא יודעת לעשות כלום.

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, קבוצה כמו יונייטד של ואן חאל, שכל הכדורגל שלה מבוסס על פוזשן פוטבול, החזקת כדור ומשחק סטטי, מביאה את די מאריה – שחקן שחי על כדורגל דינמי, מתפרצות ומהירות – ב-60 מיליון פאונד והורגת לו את הקריירה.

כחובב ספורט שנהנה לראות שחקנים מבצעים את המשחק ברמות הגבוהות ביותר, הבזבוז בשני המקרים האלו פשוט מטריף אותי.

בפעם הבאה שיגידו לכם שניהול לא חשוב – אתם יודעים על מי להצביע.

ההדחה מהגביע מול ארסנל
הקייטנה הגדולה

92 Comments

ברק 10 במרץ 2015

א. לדעתי הכסף שדטרויט חייבים לסו זה הסכום השלישי הכי גבוה לDT בליגה.
ב. פלורידה 0% מס, קולורדו 4.63=> כמעט חצי מליון דולר לעונה.
ג. כמעט כל הQB הפותחים מקבלים משכורת שהיא מתחת לשווי השוק האמיתי שלהם.

גלן 10 במרץ 2015

נתנחם יש תמונה של סו בדהבאזר

גיל שלי 10 במרץ 2015

ועוד במדי הליונס

ניינר 10 במרץ 2015

דווקא אוקלנד בכיוון הנכון כי לדרק קאר יש פוטנציאל. מעבר לכך, כל הקבוצות הכושלות שהזכרת סובלות מניהול גרוע ו/או בעלים בעייתי. תפקיד הג'נרל מנג'ר כל כך חשוב היום שאם אתה מפספס בעמדה הזו (הג'טס הם דוגמא מצויינת) אכלת אותה למספר שנים בעוד שGM טוב (שניידר למשל) יכול עדיין לעשות קסמים בקבוצה למרות מגבלות תקרת השכר

YG 10 במרץ 2015

לדרק קאר יש פוטנציאל לא רע להיות כמו אחיו

גיל שלי 11 במרץ 2015

לאחיו יש טבעת של סופרבול (כמחליף של איליי)

אריאל גרייזס 11 במרץ 2015

שטיח?

יריב 10 במרץ 2015

תפקידה של תקרת שכר היא לשבור את העליונות של קבוצות עשירות על עניות, ואת זה היא עושה (תקרה קשיחה שכל הקבוצות יכולות להגיע אליה עושה זאת). מן הסתם גורמים שמחוץ לתקרת השכר, כמו ניהול ואימון או שחקנים שמקבלים שכר נמוך מהשווי שלהם באופן מערכתי, ימשיכו ליצור פערים בין הקבוצות, וכך רצוי. אם המטרה היא שלא יהיו פערים בין הקבוצות אפשר להכריע את המשחקים בהטלת מטבע.

לגבי הקבוצות בNFL, יש הרבה יותר דינמיות ממה שאתה מתאר. תשווה את הליגה העונה לזו של 2010, ותראה 8 (רבע ליגה) קבוצות שהמאזן שלהן השתנה ביותר מחמישה משחקים.
עלו: בנגלס (+6.5), ברונקוס(+8), קאובויס(+6), פנת'רס(+5.5), אריזונה(+6)
ירדו: ג'טס(-7), ברס(-6), פלקונס(-7)

יש חברות קבועות בצמרת, יש אפילו קבוצות די יציבות בתחתית (פחות מבצמרת), אבל רוב הצמרת מתחלפת אחת לכמה שנים.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

רוב הצמרת מתחלפת כל כמה שנים? מאז שרוג'רס בגרין ביי הם לא מפספסים פלייאוף. בריידי ומאנינג אותו דבר. בריס עד לאחרונה. יש קבוצות שמצליחות להשתחל לחבורת הצמרת מדי פעם על הגב של דראפט טוב או מאמן מוצלח אבל בלי קב על זה פשוט לא מחזיק יותר מדי זמן.
להסתכל על הבדל בניצחונות משנה לשנה זה טעות כי מדובר במספרים קטנים מדי ובליגה שבה ניצחון מוכרע בדרך כלל על חודו של טד, מאזן הניצחונות יכול לנוע בצורה די קיצונית משנה לשנה אפילו אם לא שיפרת יותר מדי.
צריך להסתכל על התמונה הכוללת – ג'קסונוויל לא ראו פלייאוף מיליון שנה. באפלו לא היו בפלייאוף במאה הזאת. טמפה הגיעו פעם אחת לפלייאוף מאז הסופרבול שלהם ב2002, אוקלנד אפילו זה לא.

ריצ'י מקאו 10 במרץ 2015

אפילו יותר מזה. שיטת המשחקים עשויה לזמן לך עונות קשות יותר ופחות מבחינת מי אתה פוגש ובאיזה מגרש (חוץ מבותך הקונפרנס שלך). לכן לדעתי יש לפעמים הבדלים גדולים במאזן הנצחונות בין עונות ללא שינוי אמיתי ביכולות הקבוצה.

יריב 11 במרץ 2015

כאמור, יש כמה קבוצות יציבות בצמרת (3: זו של מאנינג, זו של רוג'רס וזו של בריידי). הסיינטס נתנו שלוש עונות חיוביות ברצף (שלושתן עם פלייאוף). אם אתה מתעלם מ2012 אז 4. עם תקרת השכר הדרך לייצר איכות היא להעסיק שחקנים בשכר נמוך ממה שאחרים היו מוכנים לשלם להם, ובפוטבול השחקנים האלו הם קוורטרבקי עילית (בNBA, בגלל שכר המקסימום, אלו פשוט השחקנים הטובים ביותר).

הפער שאני לקחתי, מעל 5 מתוך 16 הוא עצום. פלקטואציה מקרית תיתן לך פחות ממקרה 1 כזה מתוך 32 קבוצות.
לגבי הדוגמאות שנתת, טמפה ביי הגיעו פעמיים לפלייאוף מאז 2002 (2005,2007), ג'קסונוויל הגיעו לפלייאוף באותן שנים. באפלו ואוקלנד אכן לא הגיעו לפלייאוף מזה עשור (15 שנה במקרה של באפלו), וזה לא מפתיע שיש קבוצות בודדות שחוסר ההצלחה שלהן נמשך זמן רב.

אם לחזור לאמירה עצמה, רוב הצמרת מתחלפת כל כמה שנים. קבוצות פלייאוף בדילוגים של 4 שנים:
2014 – פטס, סטילרס, רייבנס, בנגלס, קולטס, ברונקוס, קואבויס, פאקרס, ליונס, פנת'רס, סיהוקס, קרדינלס.
2010 – פטס, ג'טס, סטילרס, רייבנס, קולטס, צ'יפס, איגלס, ברס, פאקרס, פאלקונס, סיינטס, סיהוקס (6 משותפות עם 2014)
2006 – פטס, ג'טס, רייבנס, קולטס, צ'ארג'רס, צ'יפס, איגלס, קואבויס, ג'ייאנטס, ברס, סיינטס, סיהוקס (9 משותפות עם 2010)
2002 – ג'טס, סטילרס, בראונס, טיטאנס, קולטס, ריידרס, איגלס, ג'ייאנטס, פאקרס, באקאנירס, פאלקונס, ניינרס (4 משותפות עם 2006)
1998 – ג'טס, דולפינס, בילס, פטס, ג'אגוארס, ברונקוס, קואבויס, קארדינלס, ויקינגס, פאקרס, פאלקונס, ניינרס (4 משותפות עם 2002)

אוהד מטס 11 במרץ 2015

אריאל, אני חושב שהפטריוטס הם לא דוגמה טובה לטיעון שתקרת השכר לא מונעת שושלות.
ראשית יש להם שילוב נדיר של מאמן וק"ב שמקום שניהם ב hof מובטח כבר שנים. שנית הדיביז'ן שלהם מסריחה! מאז הבילס שהגיעו 4 שנים ברציפות לסופרבול, היתה קבוצה נורמלית אחת ב AFC East? מי הק"ב הטוב ביותר נגדו התמודדו הפטריוטס בדיביז'ן שלהם בתקופת בליצ'יק/בריידי? צ'אד פנינגטון?
שנית, אתה מתאר לך קבוצות כמו וושינגטון או דאלאס ללא תקרת שכר? מפחיד.

אבישי 10 במרץ 2015

כמו שכתבת וכתבו לפני, ברור שזה לא הכל.
בעלים+ניהול+מאמן יותר חשוב מכל שחקן בודד.
אם את פייטון מנינג אני הייתי מאמן כנראה שהיינו מכירים אותו כאח של איליי או הבן של ארצ'י.
אם הוא היה מגיע לדלאס וג'ונס היה סומך יותר על איזה דביל אחר, היינו שומעים על הqb עם הפוטנציאל שמחמם ספסל.
ואגב דאלאס, הניהול שלהם הביא לרומו רק השנה קו התקפה טוב.

אבישי 10 במרץ 2015

אה, ובקשר לתקרת השכר,
זה נע בין ספורטיביות לקמצנות של בעלים.

גיסנו 10 במרץ 2015

לא מתמצא בפוטבול יותר מדי, אז אני אשאל לגבי ה NBA כי שם אני מבין קצת יותר (אבל לא יותר מדי אז סליחה אם אני מפגין בורות).

כי ב NBA יש תחלופה של שושלות. הלייקרס זכו באליפות לפני לא המון שנים והיום הם בתחתית.
הקליפרס היו נמושות הליגה שכולם צחקו עליהם ועכשיו הם בצמרת המערב (כן גם ל מעט בעזרת הנהלת הליגה שחסמה את הטרייד של פול ללייקרס).
אני זוכר את דאלאס של הניינטיז עם 20 נצחונות בעונה בלחץ ובעשור הקודם הם טיפסו טיפסו עד האליפות.
קליבלנד.
טורונטו ואטלנטה שהיו די פח עד לפני כמה שנים והיום מובילות את המזרח.
בוסטון.
וכו' וכו'.

בד"כ קבוצה שבונה שלד טוב רצה איתו למעלה כמה שנים עד שהוא מתפרק/דועך מסיבות כאלו ואחרות, ואז יורדת קצת למרכז/תחתית של הליגה עד הסבב המוצלח הבא.
האם זה נובע מתקרת השכר, או מקווים מנחים של הקומישנר? או כל סיבה אחרת.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

זה נובע מזה שבכדורסל מספיק סופרסטאר אחד כדי לשנות מצב של מועדון. שניים ואתה שושלת להרבה זמן. איפה שלברון הלך והקבוצה שלו הלכה עד לגמר במינימום. הלייקרס היו שושלת כל עוד קובי היה בטופ ולפני כן עם שאקיל. אוקלהומה עם דוראנט וווסטברוק.
בפוטבול זה אמור להיות שונה, זה כביכול ספורט הרבה יותר קבוצתי ו תלוי בהרבה יותר שחקנים אבל בשורה התחתונה – השגת קב טוב, זכית בג'קפוט.

Eyal 10 במרץ 2015

תקרת השכר יוצרת הבדל ענק בספורט, היא נותנת את המשקל לניהול נכון ומסודר. בכדורגל לעומת זאת ניהול נכון לא יחזיק יותר מידי. קבוצות כמו אתלטיקו ודורטמונד הם דוגמא לניהול נכון שמנצל את הנכסים הקיימים ומביא חיזוקים במחיר הגיוני כדי להתמודד בצמרת. אבל הקבוצות האלה לא יכולות להחזיק מעמד מול הגדולות עם הניהול הפחות חכם רק בגלל בעיה תקציבית.
בפוטבול הדברים האלה לא קיימים ושם ניהול נכון ומזל יתנו לקבוצה את הדרך ללכת עד הסוף. אפילו הפטריוטס איבדו את אחד הכלים המשמעותיים שלהם במאיו אבל הצליחו להחליף עם מזל באיירס (שחקן שטנסי לא חשבה שהוא טוב מספיק בשבילה) והקאוביוס, קבוצה שכולם חשבו שהולכת לסיים אחרונה בליגה (במיוחד אחרי שהיא איבדה את השחקן הכי משמעותי שלה בהגנה בדמות לי) הצליחה להביא את מקליין מפרישה כדי שיהפוך להיות הבורג המרכזי בקבוצה.
– לגבי ג'קסונוויל אני חושב שהם עושים בדיוק את המהלך הנכון כדי לבנות קבוצה גדולה להרבה שנים ועובדים בצורת הקאובויס של שנות התשעים. בונים קבוצה דרך הדראפט עם שחקנים שהולכים להיות חלק עמוק מהקבוצה (הם חייבים לפי החוק להוציא כסף אז הם מחזקים את היסודות עם שחקנים צעירים כמו תומאס), במהלך הזה יש הימור על ברוטלס אבל זה סיכון מחושב על בחירה גבוהה בדראפט וזה בדיוק מה שנותנת תקרת השכר את החובה לקחת סיכונים כדי לבנות מועדון כמו שצריך

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

אני לא אומר שתקרת שכר לא משפרת דברים. אני עדיין חושב שאלו שחושבים שאם רק נאמץ את השיטה האמריקאית אז הכל ישתפר. האמת היא שזה ממש לא המצב. בבייסבול יש לא פחות תחרותיות בלי תקרת שכר ובפוטבול יש תקרת שכר שרחוקה מלהשיג תחרותיות אמיתית

גיל 10 במרץ 2015

ההבדל הוא שבבייסבול יש מספר קבוצות מוגבל ואין סכנה של ירידות לליגת משנה. זה מאפשר גם לקבוצות קטנות להתמודד עם ניהול חכם ואף אחד לא מונע מאיזה מיליארדר להשקיע הרבה כסף.

Eyal 10 במרץ 2015

בסוף אני מסכים שתקרת השכר לא פותרת הכול אבל בסוף אתה צריך לשאול את עצמך כצופה מאיזה ליגה אתה מרוצה יותר או נהנה יותר. מהליגה האנגלית או מהNFL, איזה מהן מותחת יותר לפני העונה, תוך כדי ובסיום העונה ואיפה אתה מרגיש חוויה טובה יותר

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

האמת שאני נהנה משתיהן. אין ספק שהnfl ליגה מוצלחת יותר אבל תקרת השכר היא רק חלק קטן ממה שהופך אותה לכזאת

אוהד מטס 11 במרץ 2015

אני חושב שבבייסבול חל שינוי עצום בניהול בשנים האחרונות (בין היתר בעקבות מוניבול, דורפן!) הקבוצות הגדולות של הינקיז תמיד כללו שחקנים מצויינים שהגיעו מקבוצות אחרות בפרוטות (נקנו או בטרייד). היום קשה מאד להשיג שחקנים חופשיים מכיוון שהקבוצות למדו להחתים את הטובים מגיל צעיר על חוזים לטווח ארוך. אתה מתאר לעצמך היום קבוצה שמוותרת על שחקן ברמה של אורטיז כמו שמינסוטה עשתה?
השילוב של ניהול חכם יותר ברמת הקבוצות וחלוקת הכנסות שוויונית יותר (שעד כמה שאני יודע לא קיימת בפוטבול) תרמו להחלשתן של קבוצות עם פוטנציאל לשושלת כמו הינקיז.

רועי 10 במרץ 2015

אתלטיקו לא דוגמה טובה
תשאל את אוריאל דסקל הוא יפרט לך.

no propaganda 10 במרץ 2015

הבעיה של דורטמונד היא שהניהול בבאירן מצוין אפילו יותר טוב מזה בדורטמונד. אבל הם יתקדמו, החתימה של רויס, בתנאי שהוא באמת ישאר היא בוסט גדול לקבוצה. לוקח זמן להכנס לטופ של הכדורגל בעיקר בלי מיליארדר שזורק כסף אבל זה יקרה.
את אתלטיקו קנה לאחרונה מיליארדר אז לא הייתי דואג להם יותר מדי.

גיל שלי 10 במרץ 2015

אחרי שכמעט לקחנו לכם את מקורטי, אנחנו מתפקסים על שיין ורין. באסה, אנחנו כל כך צריכים סייפטי, מצד שני בגללנו ריוויס לא יהיה אצלכם בשנה הבאה, מה דעתך על זה שהעדפתם את מקורטי על ריוויס?

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

למקורתי היו הרבה הצעות, לא יודע אם היה מגיע אליכם. אני גם לא חושב שהיתה פה העדפה של מקורתי על ריוואס, לדעתי אלו סקאלות שונות לגמרי. ברור שהייתי מעדיף את ריוואס אבל הוא יקבל הרבה יותר מה-47 שמקורתי קיבל. קורנרים ברמה שלו שווים את משקלם בזהב, אפילו שהם בני 30

גיל שלי 10 במרץ 2015

התכנית המקורית היתה כנראה שמקרותי לא יקבל הצעות כמו שקיבל, אחרת הייתם משתמשים בפרנצ'ייז עליו ולא על הבועט. אני מניח שבגלל שהוצאתם עליו יותר ממה שתכננתם, לא נשאר לכם כסף לריוויס, זו כוונתי. ברור שהיה מגיע אלינו, הצענו לו כמה שצריך, ואצלנו יש את הסיכוי הגדול ביותר לזכות באליפות :-)

צחי 10 במרץ 2015

אבל זו שוב שאלה של איך פועלת תקרת השכר. אם ריוויס יתרצה שוב לחוזה חד שנתי לא בטוח שהעיסקה של מקורטי תעמוד בדרכו – פשוט כי מקורטי נספר רק 6 מ' מתחת לתקרה בעונה הקרובה. תשחרר את אמנדולה או את ארינגטון לעונה אחת (ארינגטון הרי לא ישחק בשום מקום אחר, נכון?) ויש לך את ריווס לעוד ריצת אליפות.

לעומת זאת – אם היית שם על מקורטי את הטאג הוא היה מקבל במקום 9.5 מ' לעונה הקרובה ובעונה הבאה הבלאגן היה מתחיל מחדש.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

זה לא עובד ככה – לקבוצות אסור היה להציע בכלל הצעות עד תחילת השבוע הזה, ואז כבר קבוצה החליטה אם לשים עליו את הפרנצ'ייז.
בכל מקרה, גוסטובסקי יקבל תחת הפרנצ'ייז הרבה פחות ממה שמקורתי היה מקבל וכמו שזה נראה, מקורתי מקבל בחוזה החדש שלו בערך כמו שהיה מקבל בפרנצ'ייז, רק שעכשיו הוא סגור בקבוצה לעוד כמה שנים קדימה.

עידו ג. 10 במרץ 2015

אני לא בטוח שזה נכון. אם אני לא טועה הפטריוטס היו אחת הקבוצות ששילמו מתחת למינימום הנדרש של 89% במשך 4 שני ולכן חייבים להגדיל הוצאות כדי שהכסף הזה לא ילך לאיבוד (אני לא סגור עם זה כולל גם את העונה הבאה). לכן נראה לי שהם יכולים להתפרע קצת העונה (למרות שעדיין הם חייבים להישאר מתחת לתקרת השכר).

stern 10 במרץ 2015

אתם מתעסקים בשטויות. פטריק וויליס פרש היום. אפשר לסגור את הענף וללכת הביתה, אין יותר משמעות לכלום.

כוכבית 10 במרץ 2015

במחזור האחרון של העונה שעברה, עד אמצע הרבע האחרון, יוסטון היו בפלייאוף.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

אז? עדיין לא היו. וגם אם היו, היו עפים הביתה תוך סיבוב אחד. לא משנה כמה וואט טוב

אלעד 10 במרץ 2015

אני חושב שהדוגמאות שנתת מתייחסות יותר לניהול ו/או מאפיינים של הספורט עצמו. בבייסבול למשל יש יותר מימד מקריות ואז קבוצה סופר עשירה כמו היאנקיס יכולה להעביר שנים ללא זכייה למרות איכות השחקנים.
ברור שתקרת השכר בפני עצמה לא תביא לשוויוניות, אבל ב-NFL וגם ב-NBA בהחלט אפשר לראות שיפטינג לאורך השנים וזה שונה מהשליטה המוחלטת של 3-4 קבוצות בעשורים הראשונים לליגה (ב-NBA לפחות).
בכדורגל לעומת זאת, אי השוויון זועק לשמים. וכשאתה מדבר על בזבוז שחקנים, אותי הורג לראות את באיירן, ריאל או ברצלונה קונות שחקנים בסיטונאות רק כדי שיישבו על הספסל ויעלו רק במשחקים ספציפיים. במקום הרבה קבוצות טובות, יש לנו כמה סופר-קבוצות ומתחת בינוניות. תקרת שכר יכולה לשנות זאת. ברור שהרוב עדיין ירצו להגיע לקבוצות הגדולות, אבל השליטה תהיה פחות אבסולוטית.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

מסכים לגמרי. אבל כמו שכתבתי קודם – המחשבה של הרבה אנשים היא "אם רק נאמץ את השיטות האמריקאיות בכדורגל האירופאי, הכל יהיה שונה". אני לא מסכים לגישה הזאת. אני גם לא בטוח שכשמסתכלים על הפוטבול עצמו, כמה תקרת השכר תרמה באמת לשונות ולשיוויוניות. האם באמת הפוטבול היום יותר שיוויוני מאשר לפני 20 או 30 שנה? אני לא בטוח. שיפטינג זה משהו טבעי שקורה. גם בכדורגל האירופאי יש שיפטינג. איפה ארסנל ששלטה בדומיננטיות באנגליה לפני 10 שנים? מה קרה למילאן הגדולה? לעומת זאת יש לך נסיקה של קבוצות כמו צ'לסי וסיטי ודורטמונד.
מישהו יכול להתחייב היום שעוד 10 שנים אותן קבוצות יישלטו בכדורגל העולמי?

אדם 10 במרץ 2015

כן, ברצלונה ריאל ובאיירן עדיין יהיו שם לפי כל הסימנים הקיימים. כמובן שאם יהיו שינוי דרסטי או מלחמת עולם זה ישתנה.

דמוסתנס 10 במרץ 2015

אהבתי שלא כללת מלחמת עולם בתוך שינוי דרסטי (:

תוהה בדרכים 10 במרץ 2015

זה ממש לא מדויק.

הספסל המהולל של ברצלונה בהרכב מלא ושכולם כשירים כולל את: מונטויה (שחקן בית), ברטרה (שחקן בית), אדריאנו (שחקן טוב, אבל לא כוכב בשום קנה מידה), מתייה (כנ"ל), צ'אבי בשלהי הקריירה (שחקן בית), רפיניה (שחקן בית) ופדרו (שחקן בית). איפה בדיוק אתה רואה שחקנים שקנו אותם רק כדי שישבו על ספסל?

לריאל יש קצת יותר עומק- אחד מבין איסקו /חמאס/ בייל, חדירה, ווראן וקונטראו- אבל לא משהו יוצא דופן. צ'יצ'ריטו וארבלואה הם לא בדיוק גאלקטיקוס. הקבוצה היחידה שיש לה באמת עומק יוצא דופן היא באיירן, אבל שם זה נבע מכך שחלק גדול משחקני סגל חשובים כולל שחקני הרכב נפצעו לתקופות ארוכות והם היו חייבים להביא להם מחליפים.

קבוצות שמשחקות 60 משחקנים בעונה ויש להן מרווח טעות קטן מאד במהלכה, חייבות ספסל סביר.

תוהה בדרכים 10 במרץ 2015

"60 משחקים"

אלעד 10 במרץ 2015

לדעתי בפוטבול רואים בבירור את השוויוניות למעט קבוצות שמנוהלות גרוע באופן עקבי, ומנגד כאלו שמנוהלות מצויין באופן עקבי.
אבל בגדול זאת ליגה שאתה לא יכול לחזות התפתחויות בה קדימה.
בוא נזרוק הימור עכשיו על הקבוצות שיסיימו במקומות 1-4 לעשר השנים הבאות ב-4 הליגות הגדולות באירופה בכדורגל ומנגד ב-3 הליגות המקצועניות בארה"ב (עזוב את ההוקי). ניפגש עוד 10 שנים – איפה לדעתך נהיה יותר קרובים למה שהתרחש בפועל?

עידו ג. 10 במרץ 2015

מסכים עם הרבה ממה שאתה אומר אבל יש הבדל בין שיוויון בין הקבוצות לשיוויון הזדמנויות. אני חושב ששיוויון הזדמנויות יש כתוצאה מתקרת השכר.
אני לא מסכים ששחקנים טובים לא יוצאים לשוק – להיפך בגלל תקרת השכר כל שנה הרבה שחקנים בכירים יוצאים לשוק. הרבה מזה נובע מכך שהחוזים בנויים בצורה שאמורה לאפשר לקבוצות להציע הרבה כרגע בלי להתחייב ליותר מדי בעתיד. זה מביא לכך שרוב הסכומים עליהם חותמים בכלל לא יוצאים לפועל בסופו של דבר. התוצאה היא חוזים קצרים ותחלופה יחסית גבוהה של שחקנים.
החריגה היחידה היא כפי שהדגשת בעמדת הק"ב. אין ג'נרל מנג'ר אחד היום שייתן לק"ב חצי-מצליח ללכת כי הוא ילך בעקבותיו. כאן נכנס החלק של לדעת לזהות כישרון ולעשות את הצעדים הנכונים כדי לקחת ק"ב בדראפט כי למעט מקרים בודדים זו הדרך לטבעת כבר יותר מ-30 שנה.

אדם 10 במרץ 2015

הדיון הזה ובעיקר התגובה של עידו העלו לי שאלה:
בוא נניח שאתה יכול לבנות קבוצה סבירה בכל המערכים ולסבול שנתיים שלוש של בנייה/תאום. האם קבוצה שכזו, על כל מערכיה, שמתאמנת ביחד שלוש שנים לא אמורה להיות קבוצה מצוינת? הרי נהוג לטעון שפוטבול הוא משחק מאוד מתוחכם שדורש תאום רב וביצוע מעולה אז האם לקבוצה שרצה המון זמן ביחד עם אותם השחקנים אין יתרון מובנה? בעצם, אין ממש קבוצות כאלו בגלל שהתחלופה כל כך גבוהה ואם בעצם זה לא ככה, אז מה הופך את המשחק למשהו שהוא מעבר לכמה הק״ב שלך טוב וכמה מזל היה לך באותו יום?

אורן 10 במרץ 2015

1. תקרת השכר נועדה למנוע פשיטת רגל של קבוצות – היא נגזרת בין השאר מרווחיות הענף ומבטיחה שכמות ההוצאות הכוללת לא תעקוף את הרווחים. בהקשר הזה כל קבוצות הכדורגל הן כשלון – למעט מקרים בודדים, אף קבוצה לא מסוגלת לעמוד בפני עצמה. רובן נתמכות ע"י בעלים עשירים (פסז', צ'לסי, שחטאר דונייצק) או בחובות עתק (מנ. יוניטד, ריאל מדריד, הפועל תל אביב…)
2. בפוטבול ניהול טוב הוא קודם כל דראפט טוב (לפני פרי אייגנטס). לפאטס לפני שנה היה במקום ריוויס את טאליב – תחליף מצויין שלא היה מונע מהם אליפות. גם אם ריוויס יעזוב, הפאטס ימצאו תחליף סביר ובכסף יחזקו נקודה אחרת (יביאו לדוגמא את פרסי הארווין).
3. אני מסכים שיש 2 תפקידים שאין להם תחליף – ק"ב ומאמן. כל השאר – אפשר להסתדר…
4. נקודה נוספת מאוד חשובה היא תרבות המועדון – כל מי שמגיע לפאטס, דנבר, סיאטל, ג"ב אומר את זה – יש קבוצות שערך הנצחון חזק כל כך שזה מחלחל לכל שחקן והופך את כולם למחוייבים יותר. בגלל זה כל פרי אייגנט בינוני שמגיע לשם נדבק לטירוף ומציג יכולת בהתאם. אפשר גם לראות בנבא את אותה התופעה – שחקנים בינוניים שהגיעו לקליבלנד פתאום העלו את רמת התשוקה שלהם ונראים מצויין. גם בסן אנטוניו התופעה בולטת. כדי להמשיך כזו תרבות, חייבים להשאיר את הדמויות הראשיות – מקורתי בפאטס הוא דוגמא לכך.

גיל 10 במרץ 2015

אתה שואל ועונה לעצמך. תקרת השכר לא נועדה למנוע שושלות אלא לאפשר תחרות הוגנת. כמו שכתבת, הסיבות שיש לקבוצות להצליח זה מאמנים טובים וק"ב פרנצייז וניהול מעולה אבל הבסיס הוא שיוויוניות וזה מה שהתקרה נותנת. בשום ספורט אחר כמעט לא תמצא מצב שבו קבוצה לא רלוונטית כמו סיאטל תוך שנתיים תקח אליפות וקבוצות אחרות יעשו מהפיכות שאולי יביאו אותן לשם כמו פילדלפיה. הבעייה בNFL היא ששחקן אחד, ולא חשוב כמה הוא טוב, אם הוא לא ק"ב היכולת שלו להשפיע על הקבוצה קטנים יחסית. לכן צריך לבנות קבוצה מהיסוד ורק מעטים כמו פיט קארול מסוגלים לכך תוך זמן קצר. וכסף מושך שחקנים טובים בלי קשר לביצועי הקבוצה. כמה שחקנים טובים שיחקו באוקלנד ונאבדו שם? הנהף ג'וליוס תומאס הולך לג'קסונוויל ויסבול שם אחרי שהיה לו גן עדן עם מאנינג. אלו שיקולים כספיים מובהקים בדיוק כמו העזיבה של דקר שנה שעברה. קבוצות טובות כמו הפטס וברונקוס מושכות שחקנים שחזרו מפציעות או שהערך שלהם ירד בגלל ששיחקו בקבוצה גרועה (כמו מוס) ויש להם חלון צר איתם להצליח. ברגע שהם טובים הם ילכו לאיבוד.

דורפן 10 במרץ 2015

אני חלוק עליך לחלוטין. ההבדל בין ניו אינגלנד לברצלונה תהומי.
תפקיד תקרת השכר הוא לא למנוע שושלות והיא לא תמנע אותן. תפקידה לגרום לכך שלכל עיר וקבוצה יש בערך אותו סיכוי לבנות שושלת. ניו אינגלנד יכולה הייתה להתרחש בכל אחת מ-32 ערי הליגה. ברצלונה רק בשתי מקומות בספרד ואולי חמישה באירופה.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

תיאורטית זה נכון, מעשית זה לא כל כך עובד. ברור שיש הבדל תהומי בין ניו אינגלנד לברצלונה אבל הוא נובע ממיליון דברים ותקרת השכר היא רק חלק – לא זניח אבל בטח לא משמעותי כמו שעושים ממנו – מאותו הבדל. יש את הדראפט וחלוקת ההכנסות השווה וניהול הכלכלי שחייב להישאר ברווח וזה שאין ירידות וחוזים לא מובטחים וטריידים – זה מה שהופך את הnfl ל תחרותית – ואפילו אז היא הרבה פחות תחרותית ממה שאוהבים לחשוב.

גיל 10 במרץ 2015

ההבדל הוא שמאמנים, מתאמים וGM מקבוצות מצליחות עוברים לקבוצות פחות מצליחות כל הזמן. בכדורגל זה כמעט לא קורה.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

לא רואה שום הבדל בין זה לבין כדורגל. מה, רוג'רס לא היה עוזר של מוריניו לפני שעבר לסוונסי ואז לליברפול? מוריניו לא עבד בברצלונה לפני שעבר לפורטו ואז לצ'לסי?

גיל 10 במרץ 2015

לעוזרים יש תפקיד יחסית שולי בכדורגל ביחס למתאמים בפוטבול. יש הרבה מתאמים שכמעט כל הקריירה שלהם הם מתאמים ומרוצים מאוד מזה כמו דום קפרס או לפחות חוזרים להיות מתאמים אחרי שנכשלו בתור מאמנים ראשיים. אף עוזר מאמן לא חוזר להיות עוזר אחרי שהיה מאמן בכדורגל. ושלא לדבר על GM שרואים אתגר בלבנות קבוצות חדשות.

austaldo 10 במרץ 2015

תיקרת השכר היא מרכיב בהסכם בין בעלי הקבוצות לארגון השחקנים ובין בעלי הקבוצות לבין עצמם. ההסכים האלו יוצרים את התשתית לליגה, וכמו שדורפן אמר התשתית הזו יוצרת מסגרת שיוויונית. במיסגרת כזו ניהול, צוות מיקצועי וכמובן מזל זה מה שיעשה את ההבדל. לקרוא לזה "פיקציה"? שיהיה לך לבריאות, מה אני אגיד לך.
אתה יודע מה ההבדל בין ניו-אינגלנד לברצלונה? שניו-אינגלנד צריכה לוותר על ריוויס, וורין, בראונר – שחקנים שתרמו המון לזכייה באליפות בעוד שברצלונה הוציאה את פינקס הצ'קים והוסיפה למסי וניימאר גם את סוארס.

אתה צודק בדבר אחד – כל מי שרוצה להנהיג תיקרת שכר בליגות הכדורגל באירופה לא מבין על מה הוא מדבר. ישבו בעלי הקבוצות באירופה ויסכימו בינהם על הסכם קיבוצי של חלוקת רווחים ושיתוף פעולה ואז ניראה.

אריאל גרייזס 11 במרץ 2015

אתה חייב ללמוד להבדיל בין כותרת פרובוקטיבית לבין התוכן בפנים.

ריצ'י מקאו 10 במרץ 2015

אני מסכים לחלוטין שאחת הבעיות הגדולות בכדורגל שלא תיפתר לגמרי באמצעות תיקרת שכר, היא העובדה שלקבוצות "מצליחניות" יש יתרון נוסף מבחינה כספית והוא שכוככבים יסכימו ללכת אליהם גם בשכר פחות מופרז. קבוצות קטנות יצטרכו לשלם סכומים אסטרונומים כדי שכוכב אפילו יסכים לדבר איתם. כל זאת ועוד, שחקנים מעוניינים להיות מוצגים על חלון הראווה של ליגת האלופות על מנת לשמר ואף להעלות את הערך שלהם. כדי שיסכימו ללכת לקבוצה שלא בליגת האלופות הם יצפו לפיצוי מתאים. לכן מניו השנה היו צריכים לפתוח כיסים עמוקים מאוד ואם הם לא יגיעו שוב לליגת האלופות זה רק יחמיר.

Eyal 10 במרץ 2015

אתה צודק שתקרת שכר לא תעזור בכדורגל כי קודם כל אין אחדות בין שום ליגה והטורניר הכי יוקרתי הוא בכלל משולב. תמיד יש דיבור כזה או אחר על יצירת ליגה של מעצמות אירופה אבל אין להם שום סיבה לעשות את זה. הבעיה הכי גדולה בכדורגל שבתכלס די התחילה עם אברמוביץ' היא שכסף מנצח הכול, תמיד זה היה המקרה אבל היום זה לא מסורת, לא ניסיון ולא חשיבה חכמה יותר מידי אלא רק כסף. פריס יכולה בכיף עוד שנתיים להיות מהטופ 3 בעולם, זה לא שהמסורת שלהם ארוכה מידי, זה לא שהם הביאו מאמן חדשני עם ראייה חדשה לגבי כדורגל, זה פשוט שאלה של כמה כסף הם יהיו מוכנים להביא למועדון, אותו דבר נכון לגבי סיטי. בתיאוריה כל מיליארדר יכול לקחת קבוצה ותוך חמש שנים להפוך אותה לשם דבר בליגה ובאירופה, הוא פשוט צריך להפציץ בצורה לא פורפורציונאלית

jhkj 10 במרץ 2015

גילוי נאות–הטקסנס היו מאוד קרובים לעליה לפלייאוף העונה, למעשה במשך זמן מה במחזור האחרון הם היו הסיד ה-6 ואם הרייבנס לא היו מנצחים הם היו עולים לפלייאוף

no propaganda 10 במרץ 2015

צודק לגבי די מריה וכתבתי דברים דומים בתגובה לאחד הפוסטים לאחרונה.
הצד החיובי הוא שיש סיכוי לראות אותו בעונה הבאה בפריז ושם הוא יוכל להראות את האיכויות שלו.

על הגדר 10 במרץ 2015

אני חושד שבכוונה השמטת את הנכונות של טום טריפיק לשנות את החוזה שלו כל פעם לפי בקשת המערכת ולקבל סכום מגוחך בגרנטי יחסית לרוב הQB'ז בליגה. אם בריידי היה דורש סכומים התואמים את מעמדו, ניו אינגלנד הייתה הרבה פחות תחרותית. לדעתי

על הגדר 10 במרץ 2015

http://overthecap.com/position/quarterback/
6.6 מיליון גרנטי בממוצע לשנה. אח.. אם רק בליצ'ק היה מביא את אלווי בתור GM

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

גרנטי במקרה של שחקנים כמו בריידי הוא פחות חשוב. אלא אם בריידי פורש או עובר פציעה מסיימת קריירה, הוא יקבל את הכסף המלא בכל מקרה. אתה לא משחרר שחקן כמו בריידי

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

זה לא ממש מדויק, כל מה שבריידי עשה זה לוותר על הביטוח. דווקא מאנינג הוא זה ששינה את החוזה שלו עכשיו וזה מהלך די מקובל של ק"בים שחשוב להם יותר האליפות מאשר הכסף בשלב הזה בקריירה.
אני אגיד לך כזה דבר – מה השווי האמיתי של בריידי או מאנינג לקבוצה שלהם? בטח לא ה-15 מיליון שהם מקבלים עכשיו. לדעתי בין 30 ל-40 מיליון בקלות אם אין תקרת שכר. עכשיו, לפטס יש את בריידי – אין מצב שהם מוותרים עליו. הם משלמים לו את ה-40 מיליון שהוא שווה. תקרת שכר או לא תקרת שכר, בריידי ישאר בפטס ו היתרון התחרותי ישאר שלהם וכנראה שהם לא יוכלו להחתים גם את ריוואס כי המחיר שלו גם יהיה איזה 25 מיליון לעונה.
בקיצור – מה תפקיד תקרת השכר פה? לדאוג לתחרותיות? לא ממש. המטרה היא לדאוג שהבעלים ירוויחו חלק מסוים מההכנסות. אם אין תקרת שכר, יש שוק חופשי ו הרווח של הבעלים מצתמק משמעותית, אולי מגיע לכדי הפסד. זה ההבדל מאירופה

גיל 10 במרץ 2015

אבל זו בדיוק הנקודה. למרות הנכונות של ק"ב לוותר על הרבה כסף הקבוצות לא יכולות להחתים את כל השחקנים שהם מעוניינים בהם והיו רוצים לשחק שם.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

אבל גם אם לא היתה תקרת שכר הם לא היו יכולים. כי אותם שחקנים יקבלו הרבה יותר ואז הבעלים יגיעו להפסדים אם יחתימו יותר מדי שחקנים טובים. כל מה שתקרת השכר עושה זה לדאוג שהבעלים ירוויחו

גיל 10 במרץ 2015

למה יגיעו להפסדים? בעלים לא יכול לספוג עוד כמה עשרות מיליונים בהוצאות על שכר וגם להרוויח יותר? היום הליגה שולטת בכל המרצ'נדייז והשיווק. אם זה היה נעשה בצורה פרטית על ידי כל קבוצה אז בטח קבוצה בכירה יכולה למצוא דרכים להרוויח יותר כסף.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

ספר את זה לקבוצות הכדורגל באירופה. ברגע שיש שוק חופשי אמיתי, מלחמת המחירים תקצץ ברווח של הבעלים בצורה משמעותית
כל מה שאתה צריך זה בעלים אחד שלא אכפת לו מהרווחים – ראה ערך סטיינברנר בבייסבול – כדי ששחקנים יקבלו הרבה יותר משווי השוק שלהם והבעלים – לפחות חלקם – יפסידו

גיל 10 במרץ 2015

אז מה? זו בעייה שלהם. גם היום שחקן כמו סו מקבל הרבה יותר מהערך האמיתי שלו.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

נכון, והוא סותם לגמרי את הקבוצה שלו. ואם לא היתה תקרה, הבעלים שלו היה מפסיד כסף. זה בדיוק מה שאני אומר. לא צריך להתווכח על כל דבר

גיל 10 במרץ 2015

למה אתה חושב שהבעלים שלו היה מפסיד כסף? אם לא הייתה תקרא הוא היה יכול להביא עוד שחקנים מעולים ולהעמיד קבוצה תחרותית יותר וגם להכניס יותר כסף משיווק. כרגע יש לך רווחים קבועים לכל הקבוצות שהם בזמן הזה מאוד גדולים אבל לא מייצגים את החלק היחסי של הקבוצות בחלוקת העוגה. ברגע שאין תקרת שכר קבוצות יכולות להרוויח על פי השווי האמיתי שלהן. יהיו קבוצות שירוויחו יותר, חלק ירוויחו פחות וחלק גם יפסידו כתלות בניהול ובכישרון. מה רע בזה?

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

זה כבר תחום של תורת המשחקים. אבל ההערכה שלי היא שהרוב יפסידו. תסתכל על בייסבול, שם יש קבוצות גדולות שמרימות ערוץ טלוויזיה משלהן בעוד קבוצות קטנות מדשדשות – הערך של הליגה יורד והרווחים לא ממומקסמים.
הדרך הנוכחית היא הדרך הכי טובה לכל הקבוצות בליגה למקסם רווחים בלי בעצם להתחרות אחת בשניה. זה גאוני. בכל דרך אחרת הם היו צריכים לחלוק הרבה יותר מהכסף שהם מרוויחים עם השחקנים, כמו שקורה בכדורגל. ככה מובטח להם בערך 50 אחוז מהרווחים.

גיל 10 במרץ 2015

כמה קבוצות בבייסבול מפסידות כסף? אין לי בעייה עם חלוקה לא שיוויונית אבל במצב של הליגה כיום מעטים יפסידו כסף. בבייסבול אגב קצת יותר קל להתחרות כי אתה צריך פחות שחקנים בשביל להעמיד קבוצה טובה, אבל תקרת השכר בליגה שומרת על תחרותיות מירבית גם אם לא כל הקבוצות מצליחות או מנצלות אותה.

austaldo 10 במרץ 2015

אוי, באמת אל תתחיל. תיקרת השכר ניקבעת לפי ההכנסות של הליגה, ולפי ההסכם מ 2011 היא משהו כמו 50% מההכנסות של מחולק ל 32. ההסכם כולל גם ריצפה שתחתיה בעלי הקבוצות לא יכולים לרדת.
תיקרת השכר מבטיחה שהליגה תהיה מאוזנת וכולם ירוויחו ולא יבואו כל מני פסיכים כמו פלורנטינו פרז וישפכו כסף ששאין להם.

אריאל גרייזס 11 במרץ 2015

בדיוק. זאת המטרה האמיתית של תקרת השכר. שיוויניות זה נחמד, אבל זאת לא המטרה האמיתית

על הגדר 10 במרץ 2015

אין באמת מחיר לשווי של בריידי מפני שבליגה הזאת זה לא כמה אתה משלם לQB שלך אלא מה אתה יכול להביא במקומו. לכן פלאקו שווה את החוזה שלו. אין איזה פוסט פרידה מוילפורק? לא אוהד של הפאטס אבל יכול להיות מעניין

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

נכון מאוד. אולי נסכם את הפרי אייגנסי של הפטס שבוע הבא ונגיד שלום לווילםורק (וגם וארין וריוואס)

גיל 10 במרץ 2015

וואו, גור יחתום עם הקולטס ולא האיגלס. סוף סוף יש להם רץ נורמלי גם אם זה יהיה לתקופה קצרה יחסית.

אריאל גרייזס 10 במרץ 2015

לא זה מה שיעשה להם את ההבדל. הם חייבים שדרוג עצום בהגנה. גור הוא תוספת סבירה, לא יותר. אפשר להשיג ראנינג בקס יעילים כמו זבל, בליצ'ק מוכיח את זה כל שנה

גיל 10 במרץ 2015

לא בטוח שזה נכון. עובדה שהם מנסים כבר הרבה זמן וגם ביליצ'ק משחק כיסאות מוסיקליים במשך השנה. ברור שזה לא יביא להם אליפות אבל זה כן שידרוג משמעותי בהתקפה כי זה יוריד את הלחץ מלאק.

austaldo 10 במרץ 2015

מישחק ריצה זה לא רק הרץ, זה המחוייבות של כל הקבוצה – האופנסיב ליין, הטייט-אנדס ואפילו הרסיברים להשתתף במישחק הריצה ולבנות את החסימות. הקולטס עוד מימי מאנינג בונים את הקו הקדמי כמעט אך ורק על מישחק המסירה ועד שזה לא ישתנה הם יכולים להביא את מרשון לינץ ואדריאן פיטרסון וזה לא יעזור.

גיל 10 במרץ 2015

נכון, ברור ואני חושב שמכיוון שלא היה להם רץ עילית הרבה זמן לא היה מה לבנות. עכשיו נראה מה יבנו סביבו.

מעיין אוהד מכבי 11 במרץ 2015

הבעיה של הקולטס הייתה ונותרה ההגנה. אמנם טרנט קול הוא תוספת כוח, אבל הם היו זקוקים לשדרוג טיפה רציני יותר.

tvvvv 10 במרץ 2015

ריווס הלך, בראונר הלך וורין הלך. נשארנו עם פאקינג דווין מקורתי. פשוט לא מבין את זה. מקורתי אובר אובר פייד וההגנה איתו תמיד הייתה בדיחה עד שהגיעו בראונר ורייוס. איך לעזאזל נותנים להם ללכת??

No ONE 10 במרץ 2015

אז אני עכשיו צריך למצוא את חולצה מספר 24 ב-בוידם?
איפה אני אמצא את זה , זה כל כך סטייל 2010

Maldini 11 במרץ 2015

שמח בשבילך (אם אתה שמח), הפאטס צריכים לשלוח לאידזיק את ג'יזל קשורה באזיקים על הסופרבול שהוא עטף להם במתנה לפני שנה

לא ייאמן שזה יכל לקרות כבר לפני שנה אבל וואטאבר water under the bridge, ריבאס בשיטה של בולס זה סוג של רקס על ספידים מ-2008

No ONE 11 במרץ 2015

שנייה , רק עכשיו יצאתי מהבוידם
אני מרוצה כי הוא שחקן מצוין , בשורה התחתונה כל עוד אין ק"ב זה לא משנה מי משחק קורנר בק
קיבל הרבה כסף , אבל זה לא הכסף שלי…

אח שלו 11 במרץ 2015

הנקודה של מאלדיני חשובה – הג'טס החתימו לא רק את ריביס אלא עוד ק"ב טוב היום, ויש להם סופסוף שילוב של קו קדמי וסקונדרי טובים מאוד. זה שילוב קריטי להגנה של טוד באואלס המאמן החדש שזורק בליצים כאילו אין מחר. ולג'ינו סמית' יש אחלה נשקים בכל תחום של המגרש – מרשל, דקר, קרלי, אמרו, אייבורי. עכשיו רק חסר הקטע הקטן הזה שג'ינו יהפוך איכשהו להיות ק"ב נורמלי, והג'טס יהיו אחלה קבוצה.

No ONE 11 במרץ 2015

its still good to see my boy back home
אני חושב שכל העולם יודע שדקה אחרי שהוא נבחר בדראפט הכרזתי עליו בתור שחקן HOF
אהבתי אותו מהדקה הראשונה

גיל 10 במרץ 2015

יש הרבה טריידים שמעורבים בהם שמות גדולים לכאורה אבל בתכלס לא ישנו דבר. גראהם לסיאטל ובראדפורד וניק פולס מחליפים קבוצות אולי כהקדמה לדיל שיביא את מאריוטה לאיגלס. אז אולי סוף סוף תהיה תשובה לשאלה האם קבוצת קולג'ים מצליחה יכולה להתחרות במקצוענים.

red sox 11 במרץ 2015

אריאל אתה מנתח שינויים לאורך תקופת זמן קצרה מדי, ולכן לא מזהה את האפקט של תקרת השכר ביצירת תחרותיות ושוויון.
בשנתיים-שלוש אפשר להביא כוכב או שניים, אבל 70-80% מהסגל נשאר יציב, אצל רוב הקבוצות ובוודאי אצל החזקות, כך שאין סבירות גבוהה למהפך במאזו הכוחות על פני פרק זמן כזה.
מה שכן, על פני 10-15 שנים זה עושה את העבודה ולכל קבוצה בNFL כמעט מובטח שתהיה לה תקופה טובה ותחרותית בטווח זמן כזה. בפוטבול צריך להיות גאון בסדר הגודל של דניאל סניידר כדי להצליח להיכשל 20 שנה רצוף. בכדורגל אירופאי זו כמעט הנורמה.

בקיצור, מה שמשותף לטנסי, ג'טס, אוקלנד וג'קסונוויל הוא שלכולן יש ניצחון פלייאוף בעשור האחרון.
מה שמשותף לווסטהאם, אסטון וילה, אספניול ולה קורוניה הוא שכולן אפילו לא חולמות להתחרות על האליפות בעשור הקרוב.

הרב יאיר 11 במרץ 2015

אני רוצה להוסיף תהייה שאני חייב להודות שאני לא יודע מה המצב בארה״ב בענפים השונים.
אחד ההבדלים שלא מדובר בהם הוא כל הגילאים הצעירים, המושג שחקן בית לא קיים בארה״ב אלא רק שחקן מקומי. האם זה בגלל שאין מועדוני ילדים ונוער אני תמיד שמעתי רק על ליגות תיכונים ומכללות (אני לא יודע מה האמת אשמח להחכים).
זה הבדל לא רק בכמה אפשר לשלם, אבל בכל החיבור שבין מועדון-שחקן-אוהדים-מסורת, גם במבנה ומאיפה מגיעים שחקנים חדשים, מה הגב שלך למקרי תקלה והאם אתה מריץ קבוצה בוגרת או בונה מועדון שאתה אחראי על ההתפתחות מגיל גן ועד קבוצת הגמלאים.
בתחושה שלי יש משהו יותר זהותי במועדונים האירופיים לעומת שעשוע מהנה ביותר ואפילו מרגש ואולי גם ״מקצועני״ יותר בארה״ב.
זה קשור לעוד משהו שיש באירופה הרבה יותר מאשר בארה״ב מסורת. לפעמים זה תוקע אותך לפעמים זה מה שנותן לך טעם לחיים…

austaldo 11 במרץ 2015

אני אוכיח לך שתיקרת השכר משפיעה מאוד על התחרותיות בליגה. בוא וניסתכל כמה קבוצות זכו באליפות ב NFL עם ההסכמים על חלוקת הרווחים וכל ההסדרים של בעלי הקבוצות לפני תיקרת השכר ואחרי שהונהגה תיקרת השכר. השנה בה ניכנסה לתוקף תיקרת השכר היא 1994
28 שנים הליגה התנהלה עם חלוקת רווחים ושיתוף פעולה של בעלי הקבוצות ובלי תיקרת שכר
ב 28 השנים האלו 12 קבוצות שונות זכו באליפות, 8 זכו יותר מפעם אחת (גרין-ביי 2, מיאמי 2, פיטסבורג 4, אוקלנד 3, סן-פרנסיסקו 4, וושינגטון 3 וניו-יורק ג'יאנטס 2)
ב 21 שנים מאז הונהגה תיקרת השכר 13 קבוצות שונות זכו באליפות, 6 קבוצות זכו יותר מפעם אחת מתוכן רק קבוצה אחת זכתה יותר מפעמיים (גרין-ביי 2, דנוור 2, בולטימור 2, ניו-אינגלנד 4, פיטסבורג 2 וניו-יורק ג'יאנטס 2)
תוסיף לזה את העובדה שבניגוד לרצפים של דאלאס, פיטסבורג, אוקלנד וסן-פרנסיסקו לפני תקרת השכר קבוצות שזכו יותר מפעם אחת בדרך כלל עשו את זה בהפרש גדול של שנים עם קבוצה שונה לגמרי (גרין ביי עם פארב ב 1996 ועם רוג'רס ב 2010, בולטימור שרק ריי לואיס היה שותף לשתי הזכיות וניו-אינגלנד בהפרש של 10 שנים בין 2004 ל 2014) וגם את העובדה שקבוצות שבמשך 30 שנה ויותר היו בדיחה זכו באליפות בתקופה הזו (ניו-אורלינס, סנט-לואיס, טמפה, סיאטל, בולטימור) או לפחות הגיעו לסופרבול (אריזונה, טנסי) ושאפילו קבוצת אקספנשן מגיעה לסופרבול תוך 10 שנים (קרוליינה).
בקיצור – הטענה שלך לא מחזיקה מים.

אבו צ'יצ'ריטה 11 במרץ 2015

בעיני פיספסת פה. קצת אילצת תיאוריה כדי שיהיה מאמר..ברור שתקרת השכר לבדה היא לא המרכיב היחידי שמאפשר תחרות או מגביר אותה. ברור גם שיש תחרות עזה בליגה (זוכר שקראתי שעד השנה איזה שמונה שנים לא קרה שזוכת סופרבול ניצחה משחק פלייאוף בעונה העוקבת)
ברור שיש power houses, ברור שקבוצות עם מאמן ופרונט אופיס חזק לאורך זמן יהיו בצמרת, אבל לקחת את זה למסקנה מופרכת

אריאל גרייזס 11 במרץ 2015

יש משהו שאני חושב שטיפה מתפספס. לא רק פה, כמובן.
אמרתי לא מעט פעמים שאני אוהב לזרוק דברים כדי לאתגר את החשיבה המקובלת. אני לא אוהב כשאנשים חוזרים על מנטרות שמאכילים אותם במשך המון זמן בלי לחשוב על זה. כדי לאתגר אותם, אני אזרוק כותרת פרובוקטיבית או אפרוס תיאוריה שהיא לא לגמרי מבוססת.
לצערי, הרבה מאוד אנשים נתפסים לאותה כותרת או לדברים מסוימים בטקסט עצמו, בלי ממש להקדיש זמן למחשבה על מה שאני מנסה להגיד. לנסות לחשוב לעומק האם ה-common knowledge הוא באמת נכון.
אני בהחלט אקח עליי את מרבית האשמה פה – אני כנראה לא עושה עבודה מספיק טובה בלהעביר את המסר שלי. ועדיין, הייתי שמח אם אנשים לא יתנגדו בצורה אוטומטית לכל דבר שסותר את מה שהם מכירים ויקדישו שניה מחשבה.

אסף 11 במרץ 2015

שוויוניות ותחרותיות הם מושגים כמעט אמורפיים שכל אחד יכול לצקת להם תוכן שונה ולקבוע להם מדדים שונים (ותקופות מדידה שונות) ולפי זה לקבל את התוצאה הרצויה. לדעתי המבחן הבסיסי ביותר בנושא הוא האפשרות לזכות באליפות, שהיא המטרה הכמעט יחידה בכל ליגה (לא כל כך משנה מי מסיים במקום השני לצורך העניין, על אף שזאת יכולה להיות משימה קשה מאוד). בעשר השנים האחרונות היו ב-NFL שמונה אלופות שונות (בסדר אקראי: פאטס, סטילרס, ג'איינטס, קולטס, סיהוקס, סיינטס, פאקרס ורייבנס). לעומת זאת, בלה ליגה היו באותה תקופה 3 אלופות (ריאל, ברצלונה ואתלטיקו) וכך גם בפרמיירליג (סיטי, יונייטד וצ'לסי). כלומר, לפי המבחן הבסיסי הזה ב-NFL יש הרבה יותר תחרותיות, שוויוניות וסיכויים לתנודתיות. האם זה נובע בעיקר מתרת השכר? לא בהכרח, אבל בהחלט השיטה של ה-NFL מייצרת לדעתי פתיחות וגמישות בצמרת שאין בליגות הכדורגל הגדולות של אירופה. מעבר לדוגמאות של מספר האלופות יש עניין של תחושה שהוא אמנם סובייקטיבי, אבל אני חושב שכל מי שמכיר את ה-NFL יודע כמה קשה לחזות באמת מי תהיינה הקבוצות שיובילו את הליגה ויגיעו לסופרבול, בעוד שבליגות הכדורגל של ספרד, אנגליה, איטליה, גרמניה אפשר בוודאות גבוהה מאוד לדעת מי השתיים שלוש קבוצות שעתידות לתת את הטון.

יריב 12 במרץ 2015

הסיבה מספר אחת לזה היא העובדה שהNFL האליפות נקבעת בשיטת גביע.
בגביע הספרדי זכו באותה תקופה 7 קבוצות (ריאל, אתלטיקו, ברצלונה, ולנסיה, סביליה, אספניול ובטיס), ובגביע האנגלי 6 (ארסנל, וויגאן, צ'לסי, סיטי, פורטסמות' וליברפול). בעשר השנים האלו רק 12 קבוצות סיימו ראשונות בחטיבה (AFC: פטס, ברונקוס, קולטס, טייטנס, צ'ארג'רס. NFC: סיהוקס, פאלקונס, פאקרס, סיינטס, ג'איינטס, קאובויס, ברס).

כמובן שההשוואות האלו לא הרבה יותר טובות. הגביע הוא מפעל משני, ואילו בNFL יתרון הביתיות בחטיבה אינו המטרה עצמה (אם כי הוא כן דבר שנאבקים עליו), ומצד שני העונה קצרה בהרבה (פחות מחצי), ולוחות המשחקים של קבוצות שונות שונים באופן דרמטי.

Comments closed