עוד חוזר הניגון

טום איזו מזכיר לי למה התאהבתי בכדורסל המכללות מלכתחילה

יש לי שכן אמריקאי שאחרי שעבר לגור לידנו ראיתי שהוא מסתובב כל הזמן עם כובע של מישיגן סטייט (כדרכם של אמריקאים) ואחרי זמן מה אזרתי אומץ והתחלתי לדבר איתו על זה. בכל זאת, כמה הזדמנויות יש לך לדבר בארץ ביום יום על כדורסל מכללות?

אחרי כמה מילים הוא קלט שאני ממש יודע על מה אני מדבר והוא רץ לבית וקרא לאשתו בצעקות "He knows Tom Izzo!, He knows Tom Izzo!". הוא היה כל כך מאושר למצוא מישהו בארץ שממש מכיר את המאמן האהוב עליו.

קשה להפריז עד כמה איזו אהוב על ידי האוהדים של הקבוצה שלו ובכלל בארה"ב. וכמה שהוא אהוב, ככה הוא לא מוכר מחוץ לגבולות ארה"ב.

את מייק ששבסקי כולם מכירים, גם בגלל שהוא אימן את נבחרת ארה"ב וגם בגלל שהוא – ובכן – מפורסם. גם את ריק פיטינו, אותו ניצח איזו הלילה, מכירים לא מעט ולו בזכות התקופה הידועה לשמצה שלו כמאמן הבוסטון סלטיקס ("לארי בירד לא נכנס פה בדלת" לא נשכח ולא נסלח). את ג'ים קלהון כמובן שכולם הכירו, אחרי הנפלד ושפר וגם קליפארי בשנים האחרונות עושה חיל, כשהוא מוציא כל שנה שחקנים שנבחרים גבוה מאוד בדראפט. אבל איזו, שלפי כל קנה מידה הוא אחד מהמאמנים הגדולים בהיסטוריה, הוא סוד די שמור לעכברי המכללות.

בסך הכל, כמו שציין בורוביץ' בטור מצוין הבוקר, הוא לא הוציא אף שחקן NBA ראוי לשמו. הוא לקח רק אליפות אחת ובאופן כללי הוא לא מוחצן כמו הרבה מאמנים אחרים.

וזה אולי הדבר שאני הכי אוהב אצל איזו – הרבה מאוד צניעות והרבה מאוד שמחת חיים.

היה רגע אחד כביר במשחק הלילה, שבו הספרטנס ניצחו את לואיוויל אחרי הארכה, שהראה לי אולי למה אני כל כך אוהב את איזו:

דקה פלוס-מינוס לסיום ומישיגן סטייט מובילה, כל מה שהיא צריכה זה להרגיע את המשחק, ואז מגיע שחקן שלו, אני חושב שזה היה דנזל ולנטיין, תופס כדור ואחרי חמש שניות בהתקפה משחרר שלשה ממרחק שאפילו ב-NBA היתה נחשבת רחוקה. הכדור כמובן מפספס ולואיוויל מנצלת את זה כדי לצמצם. חצי דקה אחר כך יש הפסקה במשחק ואתה רואה את איזו תופס את ולנטיין ונראה שהוא רוצה להגיד לו משהו על הזריקה חסרת האחריות הזאת אבל וולנטיין זורק לו משהו, טופח לו על הכתף והשניים מתחילים לצחוק. זה האיש, לא חמור סבר, לא מספסל שחקנים כי הם טעו, פשוט אוהב את המשחק.

ומנצח. פשוט מנצח. אין מאמן שמצליח להוציא כל כך הרבה מכל כך מעט. ברגע שמגיע הזמן של הטורניר, הקבוצות שלו תמיד במיטבן. שבע הופעות בפיינל פור הן ההוכחה.

CAuLmVgVAAAfx0s

***

תשמעו, אפילו למישהו כמוני שכבר משהו כמו 20 שנה עוקב אחרי כדורסל המכללות נהיה קשה משנה לשנה לסנגר עליו.

ככל שעובר הזמן, הספורט הזה שהיה מלא בתמימות ובאיכות, הופך למשהו שרחוק מאוד מהדבר האמיתי. אם היו תקופות שהיה אפשר לטעון שכדורסל המכללות טוב לפחות כמו זה האירופאי או שבספורט הזה משחקים משחק שמאומן בצורה טובה בהרבה, הרי שכבר שנים זה לא המצב.

אין דרך להגיד את זה בצורה עדינה. מרבית כדורסל המכללות היום זה זבל מזוקק. קבוצות מניעות את הכדור מסביב לקשת השלוש במשך שלושים שניות ואז איזה גארד משגר עוד שלשה. וזה באמת במקרה הטוב. אפילו השחקנים הכי אתלטיים מוגבלים על ידי מאמנים שמרניים ושיטה שעבר זמנה.

יש לכך הרבה סיבות. העובדה ששחקנים הולכים ל-NBA אחרי שנה אחת בלבד היא כמובן הסיבה המרכזית, אבל לא רק. החוקים הארכאיים, כמו שעון 35 השניות ושתי מחציות בנות 20 דקות, הופכים את המשחק לאיטי ומשעמם. תוסיפו לזה כמות בלתי נסבלת של הפסקות (מחלה של ה-NBA גם) ומאמנים שמפחדים על הג'ובים שלהם ופשוט משחקים הגנות שבאות להרביץ ותקבלו כדורסל איטי, מיושן ומאוד מאוד מסורבל. הימים של קבוצות מבריקות כמו UNLV של תחילת שנות התשעים, מישיגן של הפאב-פייב, שלא לדבר על נורת' קרולינה, לואיוויל או ג'ורג'טאון של שנות השמונים, הלכו ללא שוב. אפילו קנטקי של השנה, שעוד לא הפסידה משחק ותזכה באליפות קרוב לוודאי, היא לא קבוצה מבריקה כמו שהיא פשוט עמוסת כשרון ביחס לשממה שמסביב.

אז כן, כדורסל מכללות היום פשוט לא שווה את ההייפ. במשך העונה קשה מאוד לעקוב אחריו – גם בגלל הירידה הנוראית של ESPN שאני עדיין מבכה על אובדנו אבל בעיקר בגלל שהאיכות כל כך ירודה. כמובן, כשמגיע הטורניר כל זה נשאר בצד, כי בסופו של דבר הטורניר הוא אף פעם לא לגבי איכות אלא מתח, מהפכים ודרמה, אבל בשנים האחרונות האיכות כל כך ירדה, שאפילו למכורים כבר קשה להתעלם מכך.

ואז מגיע משחק כמו אתמול ומזכיר לך למה התאהבת בספורט הזה מלכתחילה. אני יודע שבורוביץ' כבר כתב טור ראוי על איזו הבוקר, אבל פשוט לא יכולתי להתאפק. כי כדורסל מכללות טוב יכול להיות כל כך כיף.

תראו שחקן כמו טרייס של מישיגן סטייט (שהשם שלו תמיד מזכיר לי את הפרק המפורסם של הסימפסונס, על הומר שנפסל Not once, not twice but thrice) – מטר שמונים ביום טוב, אם הוא יצליח למצוא קבוצה שמשחקת ביורוליג הוא יגיד תודה, אבל כמה כיף שיש במה שבה שחקן מהסוג הזה מסוגל להתבלט בה. שוטינג גארד אולד סקול עם חדירה לסל, מחלק כדורים לחברים ותוקע שלשות בדיוק כשצריך. או את מרווין קלארק ג'וניור פרשמן לא גבוה במיוחד, שנאלץ להכנס בדקות האחרונות אחרי ששני הגבוהים של הספרטאנס יצאו בחמש עבירות, ולמרות שהחטיא שתי זריקות עונשין מכריעות, עדיין עשה עבודה אדירה על הסנטר של הקארדינלס והצליח למנוע ממנו סל שדה כל החצי השני.

ואיזה כיף שיש מאמן כמו טום איזו, ששחקנים מהסוג הזה מסוגלים לפרוח אצלו.

התחנה הבאה במיגור הרוע עלי אדמות – מייק ששבסקי בפיינל פור!

והנה התמונה הכי מקסימה מהלילה:

ap-izzo-magicjpeg-b78b21ed75a731c2_large

ג׳יי.אר סמית׳ כמשל
המממ.. הוא חושב שלברון מיוחד

70 Comments

גיל שלי 30 במרץ 2015

היתה סטטיסטיקה מעניינת על כך שמישיגן סטייט מנצחים משחקים אחרי פיגור במחצית במרץ, יותר מקבוצות אחרות, אולי זה קשור למה שאתה כותב עליו בפוסט הזה. חוץ מזה, באמת טום איזו לא מפורסם?

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

אני חושב שמעט מאוד אוהדי כדורסל "סטנדרטיים" מכירים את השם שלו.
בדיוק שמתי אצל בורוביץ' לינק לכתבה ב-538 על כמה איזו גדול במרץ: http://fivethirtyeight.com/datalab/tom-izzo-is-the-best-coach-in-modern-ncaa-tournament-history-by-far/
אין, האיש עצום

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

עוד משהו חשוב בהקשר לאיזו והישגיו הכבירים: במשך 12 שנה, לפני שהתמנה למאמן ראשי, היה איזו עוזרו של ג'אד הית'קואט, מאמן שנחשב בכל שיח כדורסל/כדורסל מכללות ל"אגדי"- מי שאימן במישיגן סטייט במשך 19 שנים וזכה באליפות עם מג'יק ג'ונסון.
אבל הית'קואט, נודע ומוצלח ככל שהיה, העפיל לפיינל פור אחד בכל שנותיו (באליפות של 79') וזאת למרות שאימן את מג'יק, סקוט סקיילס, סטיב סמית' ושון רספרט. איזו, עם שחקנים קצת פחות גדולים, העפיל לשבעה פיינל פורים.

אדם 30 במרץ 2015

השנה פעם ראשונה שניסיתי לראות משחקים. כשזה היה בסיבוב הראשון תירצתי לעצמי שהרמה מחורבנת כי זה הסיבוב הראשון. אתמול ניסיתי את גונזגה דיוק וגם זה היה משמים. זה נכון שהרמה היא לא העניין אבל להבדיל מכדורגל, בו בכל שנייה יכול לקרות משהו, בכדורסל מחורבן אין טעם לראות שום דבר עד לחמש הדקות האחקונות. ולהישאר ער בשביל אולי חמש דקות מותחות זה די דבילי

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

אמרתי, הרמה מאוד נמוכה. אין דרך להתחמק מזה. ואני מסכים שהדרמה לא תמיד שווה את זה. חבל שהלכת לראות את דיוק-גונזגה אתמול ולא את המשחק של מישיגן סטייט, כי הוא היה ברמה גבוהה למדי, לטעמי.

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

הרמה השנה במכללות נמוכה באופן יחסי. בכללי, הרמה בשנים האחרונות לא מרקיעה שחקים. אין מה לעשות: גם באמריקה הילדים הרבה פחות משחקים כדורסל מאשר בשנים עברו ובדורות קודמים. שום דבר לא מהווה תחליף לילד שמשחק כדורסל כל יום במשך 4-6 שעות בכל שנות הילדות- וכך ילדים שהם שחקנים גדולים גדלו פעם.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

אני לא בטוח שזה העניין. קשה להגיד שהרמה ב-NBA נמוכה היום מאשר לפני 10 שנים, למשל. זה נכון שהכדורסל הפך לאתלטי יותר ויותר וכתוצאה מכך להרבה יותר אינדבידואלי, אבל רמת הכדורסל לא ממש ירדה.
אני חושב שזה מאוד נכון לגבי המכללות, שם לא התאימו את עצמם לכדורסל המודרני. בגלל שעון ההתקפה הארוך, הכדורסל הוא כביכול יותר קבוצתי, אבל בתכ'לס הוא פשוט הרבה יותר איטי ולא אתלטי, בגלל ההגנות האזוריות הפופולריות יש המון זריקות לשלוש, יש ירידה כללית באיכות של הגבוהים בכלל (אין לי הסבר טוב לזה, אבל הסנטר הקלאסי נעלם לחלוטין) ובגלל החוק של שנה וגמרנו, יש מעט מדי כשרון שמתפזר על יותר מדי קבוצות, כשמאמנים כמו קליפארי לוקחים את רובו לקבוצה אחת

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

גם באן בי אי, אני חושב שיש כיום פחות שחקנים מיומנים מאשר בעבר. עדיין יש כוכבים, אבל פחות מפעם. וכיום גם כוכבים רבים הם כאלה בעיקר בגלל האתלטיות.

אודי 30 במרץ 2015

הרבה מאשימים את הAAU בירידה באיכות

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

תסביר

אודי 30 במרץ 2015

אני חושב שזו כתבה שמסבירה את זה די טוב: http://basketball.realgm.com/analysis/229624/The-AAU-System-And-How-The-NBA-Could-Fix-It

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

מצטער, אני ממש לא מבין את הכוונה של המשורר פה. האם הוא בא לספר לי כמה המצב באירופה הוא טוב ושחקנים לומדים יותר טוב את המשחק? כי אם כן, אני לא זוכר בחמש שנים האחרונות איזה אול סטאר אירופאי חדש שהצטרף ל-NBA. אני ממש לא מבין מה הוא רוצה להגיד פה, שזה שהתיכונים הם לא מקצוענים זאת הבעיה? נראה לי מגוחך. זה תמיד היה המצב. הכדורסל יותר אינדבידואלי, אין שום ספק. אבל זה נכון לכל הרמות. אז למה אין צניחה ברמה ב-NBA אבל כן יש במכללות?

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

וההשוואה שאני עושה עם לא מול עשר שנים אחורה אלא מול 20-30 שנה.

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

*היא לא מול

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

קשה לדעתי להשוות ללפני 20-30 שנה, זה היה משחק אחר מאוד. גם היו פחות קבוצות אז זה הרגיש שהיה יותר כשרון בליגה, כי היינו מקבלים קבוצות עמוסות כשרון כמו הסלטיקס של בירד, הלייקרס של מג'יק וכו'.

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

נכון שהיו פחות קבוצות. בגדול אולי אתה צודק- אולי קצת מרחיק לכת לומר שהיום יש פחות שחקנים טובים ב-NBA מאשר בעבר. אבל במכללות אני בטוח שזה המצב. ואני חושב שזה בגלל שהנערים שגדלים היום גדלים בצורה פחות טובה והם שחקנים פחות טובים בגיל צעיר (18-22) מאשר פעם.

Amir A 30 במרץ 2015

מה לעזאזל רוצים מפטינו ומנאום "לארי בירד לא עובר בדלת"? הבנאדם רואה איך הקבוצה שלו נשחטת על ידי האוהדים, הוא רואה איך השחקנים שלו קורסים מתחת לעומס ציפיות לא ריאלי, וכל מה שהוא מנסה זה להוריד את כולם לקרקע המציאות. אז הוא אומר במסיבת עיתונאים שאנשים יפסיקו לחכות שלארי בירד, מקהיל או פאריש יכנסו בדלת ויצילו את הקבוצה, כי זה לא יקרה, ואם זה יקרה אז הם יהיו זקנים וכדאי לכולם להתעורר ולהתחיל לתמוך בקבוצה העכשווית.
מה הבעיה עם זה?

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

כי הוא בפאקינג בוסטון, הקבוצה הכי מעוטרת בתולדות ה-NBA, ולהגיד שאתה לא מסוגל להתמודד, זה להודות בכשלון. פיטינו הגיע לבוסטון כמו המשיח. הוא ביקש וקיבל כוח מוחלט על המועדון. ואז הלך ובחר את אנטוואן וולקר וניסה לבנות לעצמו קבוצת קולג'ים קטנה.
פיטינו לא הצליח להתמודד עם המעבר מהקולג'ים, שם הוא אלוהים קטן, ל-NBA – ובטח לבוסטון התחרותית – שם הוא יקבל ביקורת ובוז מהקהל. הנאום שלו סימל בדיוק את זה. מאמן קולג'ים שבטוח שהוא אלוהים שפתאום חוטף בוז מהקהל ולא יודע איך להתמודד עם זה.

גיל 30 במרץ 2015

אבל אתה יודע יותר מכולם שבלי כישרון מינימלי גם מוריניו לא יצליח בנבא. זו תופעה שקוראת כמעט לכל פרנצייז מצליח שאחרי הצלחה עצומה באות עונות שחונות. הוא לא היה צריך לקחת את העבודה במצב הזה.

Amir A 30 במרץ 2015

בדיוק. מספיק להסתכל על הלייקרס של השנים האחרונות.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

אתה רואה את המאמן שלהם יוצא על האוהדים שלא מעודדים כמו שצריך וששאקיל ומג'יק לא מגיעים?
שוב, הבעיה לא היתה התוצאות כמו שהוא לא ידע להתמודד עם הבוז של האוהדים. חשב שהוא עדיין נמצא בקולג'ים

Amir A 30 במרץ 2015

התפקיד שלו זה להגן על השחקנים, לא למצוא חן בעיני האוהדים. כנראה האוהדים של בוסטון קצת שוכחים שהם לא הסיפור כאן.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

היו לו בחירות גבוהות מאוד בדראפט עם יכולת להביא שחקנים מצוינים והוא העדיף להביא שחקני מכללות טובים ולא שחקנים שיהיו טובים ב-NBA. הוא לא הצליח להתמודד עם הלחץ של להיות מאמן קבוצה ב-NBA. אלו העובדות. לאוהדים יש זכות לשרוק בוז, מאמן שמתפרץ על האוהדים ואומר להם לעודד למרות שהקבוצה מסריחה הוא טמבל לדעתי. הוא לא שונה מהמאמן ההוא של הקאבס, לי אליה. למי שלא מכיר:
https://www.youtube.com/watch?v=uv23pqH9iG0

גיל 30 במרץ 2015

אז הוא לא בחר נכון אבל גם עם הבחירות שהיו לו, עם כל הכבוד גם אם היה בוחר את השחקנים שהיו בסופו של דבר הכי טובים, הוא לא היה מגיע רחוק. בלי שחקן פרנצייז קשה לעשות משהו. ולאוהדים בהחלט יש זכות לשרוק בוז.

נחשון שוחט 30 במרץ 2015

אחלה טור.

ביל סימונס על פיטינו (סתם כי זה משעשע, אני דווקא הייתי לטובתו):
You know what really kills me? The Celtics lost the Duncan lottery, ended up with the third and sixth picks, took Billups third, passed on T-Mac at six, then traded Billups after 51 games. There’s an alternate universe where we could have had Billups, T-Mac and Pierce. It’s true.

(Translation: I STILL HATE YOU, RICK PITINO! YOUR GUTS ARE STILL HATED!!!!!!)

אריאל, לא באמת התכוונת להגיד שקליפארי "מוציא" כל שנה שחקנים שנבחרים גבוה בדראפט. ברוב המקרים אלה שחקנים שהוא משכנע שאצלו זה המקום הכי כיף לעשות שנת שירות לפי החוק.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

ברור שזאת הכוונה, אם כי ייאמר לזכותו של קליפארי שבניגוד למאמנים אחרים הוא יודע מה לעשות עם השחקנים האלו. אני זוכר את קווין דוראנט בטקסס, עף אחרי סיבוב אחד בטורניר כי היה לו מאמן אידיוט. לזכותו של קליפארי זה שהשחקנים שלו בדרך כלל מצליחים גם ב-NBA (בניגוד לששבסקי, למשל, שיצא לו מוניטין חצי מוצדק של שחקנים שלא מצליחים לעשות את המעבר)

אודי 30 במרץ 2015

לקח להם קצת זמן, אבל ריק בארנס סוף סוף פוטר

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

אני יודע. באמת בשעה טובה. 10 שנים מאוחר מדי

נחשון שוחט 30 במרץ 2015

מסכים.
מצטרף גם לגעגוע לקבוצות של שנות ה – 80 ושנות ה- 90 המוקדמות.

גיל 30 במרץ 2015

גם אני חושב שהגזימו. זה אולי צורם "אמריקאית" אבל הוא אמר לאוהדים את האמת. צריך להתרגל למציאות חדשה.

אלון 30 במרץ 2015

ועדיין הפיינל פור משיג רייטינג יותר גבוה ממשחק 7 בין מיאמי לסן אנטוניו ודיוק השנה עם יותר שידורים מחוף לחוף מאשר קליבלנד של לברון.
עם כל הכבוד למישיגן סטייט וויסקונסין אני מקווה שדיוק וקנטקי יפגשו בגמר כי כנראה שזו הדרך הכי טובה לסגור עונה.

Oded 30 במרץ 2015

זה רק כי האמריקאים משוגעים על ספורט ומשוגעים על המכללות שלהם
השילוב בין השניים יוצר מפלצת רייטינג

גיל 30 במרץ 2015

על פי איזה קנה מידה הוא אחד מהמאמנים הכי גדולים אי פעם? הורג אותי שבגלל שהוא נחמד ולא תופס מעצמו והוא מאמן שחקנים עם פחות הייפ אז הוא נחשב גדול. הוא אכן מאמן מצוין שמוציא הרבה מהשחקנים שלו, אבל הוא גם נהנה מזה שהם נשארים יותר שנים ולכן יכולים להיות יותר מאומנים. אם מראש שחקנים גדולים לא באים אליו או שהוא לא מגייס אותם זו בעייה שלו, זה לא תירוץ. ועם זאת, נקווה שינצח את דיוק אבל אני לא אופטימי. לדעתי יהיה גמר דיוק קנטקי.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

תקרא את הלינק ששמתי למעלה ואז תקפוץ. שבעה פיינל פור, רובם מעמדת אנדרדוג, לא מספיק טוב בשבילך?

גיל 30 במרץ 2015

לא אמרתי שהוא לא מאמן טוב, אבל אפשר להתסכל על זה גם אחרת. 7 פיינל פורס ורק זכייה אחת זה מעט מדי. הוא בדיוק האיש שאומרים עליו שמרוב שהיה אנדרייטד הוא אוברייטד.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

במילה אחת – שטויות.

גיל 30 במרץ 2015

קצת קשה לנהל דיון כשמישהו מכנה דברים של אחרים כשטויות. בכל מקרה, מהגדולים אי פעם בוא בוודאי שלא. יש לפחות 10 מאמנים טובים ממנו בהיסטוריה של המשחק.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

זאת היתה המטרה, לא לנהל דיון. אין פה דיון. אצלך אף פעם אין דיון, יש את דעתך ואת כל השאר. אז חתכתי מוקדם הפעם

גיל 30 במרץ 2015

את זה אומר מי שקבע שרירותית שהוא אחד המאמנים הגדולים אי פעם בלי שום נימוק ואחרי זה מתלונן שיש רק דיעה אחת כאן. אכן, יש לי דיעה בנושא וגם נימקתי אותה.

No ONE 30 במרץ 2015

זה באמת משנה לך אם הוא מספר 6 , 10 או 14 ?
בכל אחת התשובות האלה הוא אחד מהמאמנים הגדולים אי פעם

גיל 30 במרץ 2015

כל מה שביקשתי היה קריטריון לקביעה שהוא בין הכי גדולים. כשמדברים על המאמנים הכי גדולים מתכוונים לוודן, ששבסקי, נייט, דין סמית, ראפ אולי קאלהון. איזו לא שם כרגע. אצל כולם יש כמה אליפויות וגם מורשת בדמות שחקנים שהוא בנה או תוכנית שהקים מכלום כמו אצל קאלהון. מישיגן סטייט הייתה תוכנית גדולה גם לפניו. אז הוא ללא ספק אחד המאמנים הגדולים היום אבל בראייה היסטורית עדיין לא.

אלון 30 במרץ 2015

אם יקח הפעם אליפות, יהיה אחד הגדולים?

גיל 30 במרץ 2015

הוא יעלה שני מקומות. אנשים שוכחים, אבל צריך לשים דברים בהקשר הנכון. הוא מצא לו נישה מסוימת במכללות שהיא לגיטימית ומביאה לתוצאות מסוימות, אבל כמו שכתבו כאן, המכללות היום ברמה מאוד נמוכה. בהקשר הזה, לקבוצות מאומנות היטב ועם שחקנים יותר ותיקים יש יותר סיכוי. יש אגב גם מאמן אחר שהצליח מאוד בשיטה הזו וזה בראד סטיבנס שההישגים שלו יותר מדהימים מאיזו. עם מכללה קטנה בקונפרנס חלש הוא הגיע פעמיים רצוף לגמר. גם בבוסטון הוא עושה עבודה לא רעה ביחס למה שיש לו שם.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

אצלך אין דיונים, רק ויכוחים אינסופיים שבהם אתה חייב להגיד את המילה האחרונה ולא תתייחס לטענות שממול. שמתי פה לינק שמסביר סטטיסטית למה איזו הוא מהגדולים, טרחת להתייחס אליו?
החלטת שאמרתי שהוא מעשרת הגדולים כשאני אמרתי שהוא רק מהגדולים. ג'ון סטוקטון, למשל, לא ייכנס לשום רשימה של עשרת השחקנים הגדולים בהיסטוריה אבל עדיין רוב אוהדי הכדורסל יחשיבו אותו כאחד הגדולים.
אז יאללה, תגיד את המילה האחרונה כמו שאתה אוהב ונעבור הלאה. כי הרי אין לך שום כוונה לנהל דיון או להקשיב למה שאחרים אומרים ממילא

גיל 30 במרץ 2015

שמת לינק שמראה שהוא מצליח מאוד בטורניר וזה הכל. זה הקריטריון היחיד? מה עם אליפויות? פיתוח שחקנים? העמדת קבוצות גדולות היסטורית? אז הוא בהחלט אובראצ'יבר ומאמן מצוין אבל מכאן ועד להפיכה שלו לאחד הגדולים רחוקה הדרך. כשמדברים על המאמנים הגדולים בהיסטוריה זה מייד מתקשר לשמות הכי גדולים.

וגם על סטוקטון אי אפשר לומר שהוא אחד השחקנים הכי גדולים בהיסטוריה, צר לי. הוא בדיון על הפוינט גארדים הכי גדולים.

אלון 30 במרץ 2015

אם פרגוסון לא היה לוקח 2 אליפויות אירופה (שאת שניהם לקח אם הרבה מזל והקבוצה שלו שיחקה פחות טוב בשניהם) אז הוא לא היה בין המאמנים הגדולים
עזוב שטויות. איזו הוא בין הגדולים

גיל 30 במרץ 2015

אפשר לומר שהיה לו חוסר מזל בלא מעט שנים באירופה אבל זה לא ממש קשור. גם בלי אליפויות אירופה הוא היה נחשב לאחד הגדולים כי הוא זכה באינספור תארים מקומיים. תשווה למשל כמה טורנירי חטיבה ואליפות העונה הרגילה איזו זכה בהשוואה לששבסקי. אז נכון, הוא מצליח מאוד בטורניר הראשי אבל זה לבדו לא הופך אותו לאחד הגדולים.

נחשון שוחט 30 במרץ 2015

18 שנים רצופות בטורניר (הרצף הרביעי בהיסטוריה באורכו).
מתוכן 9 פעמים ב – elite 8
7-2 ב – elite 8 (יש מאמן, בכל קבוצה, שלא היה חותם על זה?)
שיא כל הזמנים של 13 נצחונות בטורניר כקבוצה המדורגת נמוך יותר.
ההפסדים בפיינל פור רובם ל – powerhouses.
בכל התקופה הזו השחקן היחיד שנבחר בלוטרי היה ג'ייסון ריצ'ארסון (חמישי ב – 2001).
השאלה אם הוציא את המיטב מהכלים בידיו? קשה להתווכח שהרבה מעבר לכך, אם מתמקדים באימון כדורסל נטו ולא בתחרות "גיוסים".

גיל 30 במרץ 2015

כן, אבל זה שהוא מוציא את המיטב שיש לו לא הופך אותו לאחד הגדולים אי פעם. אפשר באותה מידה לומר שמכיוון שרמת הכישרון שלו נמוכה אז הציפיות ממנו יחסית צנועות והוא תמיד נמצא בעמדת האנדרדוג ומשם קל יותר להצליח. זה לא מובן מאליו להצליח עם יותר כישרון ועם לחץ עצום לזכות באליפות כל שנה כמו שיש לקליפארי למשל. זו רמה אחרת של אימון ומשחק.

נחשון שוחט 30 במרץ 2015

לא נכנס לדיון של "הטובים אי פעם". הרקורד להלן, אובייקטיבית, מרשים לפי כל קנה מידה ובכל רמה. הצלחה שבאמת קשה להתווכח איתה.
כתבתי לא מזמן פוסט על "דיסוננס המקום הרביעי". (אני לא שם לינק כי הפוסט לא ייקלט. הפוסט נקרא It's what we do, הכיוון של החץ).
השוואות בלתי-פוסקות לעתים קרובות מחטיאות את העיקר – את המרשים והיפה בדרך ובהישג עצמם.
לגבי טום איזו – יש מה להתפעל, להעריך וללמוד. בקורות החיים שלו יש ייחוד, גם ביחס למאמנים שנחשבים גדולים יותר. הדירוג, לפחות בעיניי, הרבה פחות חשוב. יש מקום לכולם.

נחשון שוחט 30 במרץ 2015

הנ"ל, לא להלן.

גיל 30 במרץ 2015

אני זוכר את הדיון הזה אבל פה יש משהו אחר לדעתי. משבחים את איזו על זה שהוא מוציא מים מהסלע אבל שוכחים שזה לא איזו גזירה משמיים שיש לו מעט כישרונות בקבוצה. בקולג'ים, חלק משמעותי מהעבודה זה להביא שחקנים טובים ובזה הוא נכשל. אפשר למצוא לזה הרבה סיבות, אולי הוא לא מגייס מספיק טוב, אולי כישרונות גדולים לא רוצים לשחק תחתיו אבל בשורה התחתונה הוא נכנס לעמדת נחיתות שוב ושוב ומעמדת האנדרדוג יותר קל להצליח כי הציפיות נמוכות. הרי אם הוא יכשל אף אחד לא יבוא אליו בטענות כמו לששבסקי או קליפארי. אין לו תקשורת ששותה לו את הדם כמו בשווקים גדולים יותר, אז הוא עובד בתנאים מאוד נוחים ומשיג תוצאות יפות שיש לשבח אותו עליהן אבל גם לא להגזים. אם היה עושה את אותו הדבר בנבא זה היה יותר מרשים לדעתי כי שם באמת אין לו הרבה שליטה על אלו שחקנים משחקים אצלו.

נחשון שוחט 30 במרץ 2015

לא אוהב את תחרות הגיוסים. לא פעם זה גובל בשחיתות, או לפחות בבעייתיות אתית. באור הזה אני עוד יותר מעריך מודל כמו של איזו, לעומת קאליפרי.

אסף 30 במרץ 2015

אכן. אין לו תקשורת ששותה את הדם כמו בשווקים גדולים יותר כמו ששבסקי בדורהאם או קליפארי בלקסינגטון.
אני מעריך הרבה יותר מאמנים מתכניות יחסית קטנות או בינוניות שלא מגייסים כוכבים לרגע (שנמשך שנה), אלא בונים קבוצה שמשחקת כדורסל (יחסית) אינטיליגנטי ומחויב. בעיני, מאמן שפועל בצורה הזאת וגם מגיע באופן עקבי לרמות הגבוהות ביותר ושומר על תדמית שפויה ונקייה הוא מהגדולים ביותר. הניסיון לקבוע מדד כמותי או קריטריונים מדויקים לכך הוא מלכתחילה עקר ומיותר בעיני. ואגב, עבורי סטוקטון הוא מהשחקנים הגדולים ביותר בתולדות ה-NBA.
ובעניין אחר – מהמעט שאני רואה רמת הכדורסל ב-NCAA היא מביכה ומייאשת. זה נכון גם לגבי צורת המשחק ורמת האימון של הקבוצות וגם ביכולת האישית הבסיסית בהתקפה (אחוזי קליעה נמוכים ממצבים טובים כולל עונשין, איבודי כדור נוראיים, קבלת החלטות גרועה) ובהגנה (הרבה עבודה עם ידיים, מעט עם רגליים, אי סגירה לריבאונד, אי ביצוע רוטציה). פשוט לא להאמין שזה המיטב של הכדורסל העולמי בגילים האלה.

גיל 30 במרץ 2015

אין לי בעייה עם הבחירות שלו ואני גם אוהב אותו בתור מאמן והניקיון שלו בהחלט ראוי לציון. ועדיין, הוא כמעט לא משחק מעמדת הפייבוריט, בטח לא נגד קבוצות גדולות. נגד לואיוול ובטח נגד דיוק הוא בא מהמנטליות של הקבוצה הקטנה שאין לה מה להפסיד.

אלון 30 במרץ 2015

בארבע השנים האחרונות ריק פטינו הגיע לשני פיינל פור, אליט 8, סוויט 16 ואליפות אחת וכל זה עם שני שחקני נבא (דיאנג והרל). הוא היה רחוק קליעת עונשין אחת מעוד פיינל פור למרות שלפני חודש הוא זרק את הסניור גארד שלו מהקבוצה. אפשר להכנס בו על זה שהוא בחר את וולקר לפני מליון שנה אבל הוא מאמן יותר מוצלח מאיזו ואת זה גם סימונס, אריאל ושאר אנשי בוסטון לא יכולים לשנות.

נחשון שוחט 30 במרץ 2015

בחר את רון מרסר (שחקן שלו) בבחירה הששית ההיא. בזמן אמת תמכתי לגמרי. חשבתי שהוא בדרך לבנות את הקבוצה הגדולה הבאה. אני מחזיק מפיטינו (אם השתמע אחרת). גם סימונס כנראה לא 100 אחוז רציני (אולי 98 אחוז).

אלון 30 במרץ 2015

מאמן יותר מ 30 שנה וכל מה שזוכרים לו זה את הכישלון היחיד שלו. טוב שאנחנו לא נותנים לכתבים של הניקס לסכם את הקריירה של לארי בראון.

גיל 30 במרץ 2015

בדיוק. שתי אליפויות בסיר הלחץ של קנטקי זה לא דבר של מה בכך. אגב, גם קליפארי אולי יחזור למקצוענים בקרוב, בטח עם עונה מושלמת.

אודי 30 במרץ 2015

אליפות אחת ב-96. ב98 זה היה טאבי סמית'

אודי 30 במרץ 2015

אלא אם כן התכוונת לאחת עם קנטקי ואחת עם לואיוויל שבאותה מדינה, אז לא משנה.

גיל 30 במרץ 2015

כן, זה מה שהתכוונתי.

אריאל גרייזס 30 במרץ 2015

בשום מקום לא אמרתי שפיטינו פחות טוב מאיזו. כבודו במקומו מונח

יואב בורוביץ׳ 30 במרץ 2015

יש לי קבוצה ואני חייב לבחור בין שני מאמנים- אני לוקח את איזו לפני פיטינו. ולא משנה הקבוצה.

ק. 30 במרץ 2015

אז רגע, לא הבנתי, איזו בעד פיינל פור או סדרות?

רועי 30 במרץ 2015

גם.בובי נייט של אינדינה לשעבר.

סימנטוב 30 במרץ 2015

באמת מה נהיה ממטים קליבס?
מאוד אוהב את איזו. נהדר כרגיל, תודה

No ONE 31 במרץ 2015

קליבס פרשן כדורסל מכללות ב CBS

סימנטוב 31 במרץ 2015

יפה, תודה

YG 31 במרץ 2015

טור נהדר. גם אצלי הוא הכי גבוה ברשימת המאמנים האהובים.
וכן, גם אני חושב שהוא מאמן-על! מר מאני-טיים שיודע להוציא מהשחקנים שלו הכי הרבה מכולם.

לראות את מג'יק שמח בקהל כאילו היה ילד בן 13, כל שנה מחדש זה מרגש. רק במרץ מדנס

Comments closed