ההפסד לארסנל

חזרתי מריצה עכשיו. הייתי צריך את זה כדי לנקות את הראש קצת.

אני מריץ את המחצית הראשונה בראש כל הזמן ומנסה להבין איפה נפלנו. נכון שעשר הדקות הראשונות היו איומות, אבל זאת היתה התנפלות של ארסנל יחד עם אוסף של טעויות של שחקנים שלא ראו מגרש הרבה זמן כמו טורה.

ואז הגיעו 20-25 דקות של כדורגל מצוין. שליטה במגרש. הזדמנויות אמנם לא לרוב, אבל היו. ובסך הכל, המערך שרוג'רס עלה איתו היה נכון, בטח בהתחשב במגבלות הפציעות. המטרה היתה לשלוט במרכז המגרש וזה הושג בחצי הראשון, עד שהגיע הגול. ומרגע שהוא הגיע, נפתחו שערי הגיהנום.

זה בדיוק מסוג המקרים שאין מה לדבר בהם על מערכים לא נכונים. זה פשוט עניין של איכות.

מצד אחד עולה ארסנל עם משולש התקפי של ז'ירו, סאנצ'ז ואוזיל, מצד שני אצלנו משחקים מורנו שפשוט לא יודע מה אמור לעשות מגן בהגנה (וזה לא שבהתקפה הוא להיט גדול) וקולו טורה פותח במרכז ההגנה. קולו טורה.

בסופו של דבר זה הגיע לעניין של ביצועים אישיים. הגול של אוזיל (אני לא מאשים את מיניולה, שהיה מצוין במשחק. קשה לשים לב אבל שניה לפני הבעיטה של אוזיל, שחקן אחר עשה צעד קדימה כאילו הוא הולך לבעוט בימין, זה הספיק כדי להזיז את מיניולה צעד אחד ימינה וזה כל מה שאוזיל היה צריך), הגול של ז'ירו ומהצד השני – הסגירה הגרועה של מורנו בגול הראשון, הסגירה האיומה ומיליון הטעויות של טורה באמצע, המסירה כשהוא חייב לבעוט של מרקוביץ'.

במידה רבה, היכולת הטקטית של רוג'רס בשנתיים האחרונות היתה בעוכריו. בזכות העובדה שהוא מסוגל לחפות על חוסרים באיכות באמצעות טקטיקה, המועדון יכול להרשות לעצמו לא להשקיע את הכסף שהוא צריך באיכות אמיתית.

צריך להודות באמת: סטארידג' הוא חלוץ מצוין, אבל לא כשהוא לבד ויש שניים ושלושה מגנים שסוגרים אותו. הוא פרח כשהיה לידו שחקן כמו סווארז שפתח לו נתיבים. סטרלינג הוא ווינגר נהדר אבל בלי שחקנים תומכים הוא פשוט יתקשה לספק את הסחורה. ובהגנה, זה עצוב שאחרי שהשקענו בפגרה בלהביא בלם ושני מגנים, בסוף אנחנו נאלצים לפתוח עם טורה באמצע ואין באמת מישהו שיכול להחליף את מורנו בשמאל.

לא צריך לשבור את הכלים עכשיו. שנה שעברה הכנסנו לארסנל חמישיה והם חזרו לעצמם כמו כלום וככה זה מרגיש, מסתבר, להיות בצד השני. צריך פשוט להסיק מסקנות ולהביא שחקנים מתאימים. חלוץ על באמצע ליד סטארידג' הוא חובה. בלם נוסף באיכות גבוהה – אם לוברן לא מתאים לספק את הסחורה – גם זה חובה. נמשיך משם.

*

מילה אחת על ארסנל.

כמו הרבה אוהדי ליברפול, גם אצלי זאת הקבוצה הכי פחות לא אהובה מבין קבוצות הצמרת. היא לא יריבה היסטורית שלנו כמו היונייטד והיא לא קונה מכל הבא ליד כמו צ'לסי או הסיטי.

אבל הסיבה העיקרית שאני מחבב אותה, ואני חושב שיש הרבה לא-אוהדי ארסנל כמוני, זה שהיא תמיד מנסה לשחק כדורגל חיובי.

אני יודע שיש הרבה אוהדי ארסנל שהיו שמחים לראות את ונגר הולך הביתה. ואני מבין אותם, באמת. קשה לראות את הקבוצה שלך לא באמת מתחרה על אליפות כל כך הרבה זמן.

אבל אני חייב להגיד את זה – המחשבה שאם תחליפו את ונגר אז יהיה יותר טוב בהכרח, היא מופרכת. כי רוב הסיכויים הם שלא תצליחו למצוא מישהו שמתקרב ליכולת של הצרפתי למצוא כשרונות בצורה רציפה מהסוג הזה. בעיניי, ארסן ונגר הוא כמעט יחיד במינו, כשלמרות שאין כמעט סודות היום בשוק הסקאוטינג, הוא עדיין מצליח למצוא עוד ועוד שחקנים שיתאימו לשיטה שלו ויתפקדו ברמה הגבוהה ביותר. רק לזכור מה אוהדי ארסנל חשבו על ז'ירו לפני שנה ותראו מה הוא עושה היום. זאת יכולת שלא באה ברגל ולא מוערכת דיה.

ועכשיו, כשארסנל כן מוכנה להוציא את הכסף – אוזיל שנה שעברה, אלכסיס סאנצ'ז הזה, אני באמת לא חושב שצריך להוציא מכלל אפשרות שהיא תתחיל באמת להתמודד על האליפות ברצינות בקרוב. כל מה שחסר להם זה אופי. או בצרפתית – פטריק וויירה. קצת יותר קשיחות באמצע סטייל ווירה – והם שם.

ליברפול? צריך ללמוד לזחול לפני שלומדים לרוץ

יש ווייב לא טוב מסביב למועדון כרגע.

זה ההפסד ליונייטד דווקא אחרי סדרת הצלחות, וההרחקות של ג'רארד וסקרטל ומעל הכל – הבלאגן עם החוזה של סטרלינג, כשאחרי תקופה ארוכה שהוא והמועדון לא מצליחים בכלל להתקרב למספר מוסכם, הוא יוצא השבוע בראיון שבו הוא מדבר על זה שהוא רוצה לזכות בתארים – כשהרמז מאוד ברור. למעשה, סטרלינג די סימן את הדרך שלו החוצה מהמועדון בקיץ הקרוב.

הסיפור של סטרלינג כשלעצמו לא כל כך מטריד אותי. סטרלינג הוא לא סווארז. הוא שחקן מוכשר מאוד ונכס לכל מועדון, אבל לא נכס בלתי ניתן להחלפה. בסך הכל מדובר בווינגר, לא סקורר, שיש לו מהירות גדולה וטכניקה טובה אבל גם הערך שלו מועצם בזכות העובדה שהוא צעיר וכמובן – אנגלי.

אם ליברפול תמכור אותו באוף סיזן ב-50 מיליון פאונד, כמו שדווח שזה תג המחיר שהיא שמה עליו, הרי שאני אצטער מאוד על לכתו, אבל לא אתאבל. במחיר כזה אפשר למצוא תחליף לא פחות טוב, שלא לדבר על זה שאולי כבר יש תחליף שגדל במועדון (אייב, כמובן).

הבעיה היא עם המסר שכל ההתנהלות הזאת משדרת.

אם ליברפול רוצה לחזור להיות מועדון גדול, היא לא יכולה להמשיך "לספור את הפני'ז" שלה ככה. כשיש לך שחקן בית מוכשר כל כך שדי ברור שיקבל את מה שהוא דורש (איזור ה-150 אלף פאונד בשבוע) בהרבה מקומות אחרים, אתה לא יכול להרשות לעצמך לאבד אותו כל כך מהר, כי אתה פשוט משדר לכל שחקן אחר בחוץ שליברפול אולי תשים את העין עליו, שכשיגיע היום והוא ירצה הארכת חוזה – הסיכוי שהוא יקבל סכומים גדולים הוא קטן מאוד. אם לשחקן בית שלה ליברפול לא מוכנה להתפשר, מה הסיכוי שהיא תשלם את הסכומים האלו לשחקנים אחרים. מה עוד שליברפול כנראה עוד לא השלימה עם העובדה שאלו פשוט הסכומים שהולכים היום בחוץ. אם לא תהיה מוכן לשלם אותם, לא תוכל להשיג אף שחקן רציני.

*

ובתוך כל הבלאגן הזה מגיעה ארסנל. ולא סתם משחק, אלא כזה של להיות או לחדול בהקשר של ליגת האלופות. הפסד היום ונפתח פער 8 נקודות מהמקום הרביעי, פער שיהיה כמעט בלתי אפשרי לסגור. ניצחון ועם לו"ז יחסית עדיף (למעט צ'לסי, אין אף קבוצה "בכירה" עד סוף העונה) אפשר לדמיין על סגירת הפער.

ואולי טוב שזאת ארסנל מגיעה ולא איזה בראנלי כזאת. כי קבוצה כמו ארסנל מצליחה למקד את הקבוצה למרות כל הבעיות.

עם סקרטל וג'רארד בחוץ, עם כושר משחק לא ברור לסטרלינג, סטארידג' ולאלנה, זה עוד מבחן לרוג'רס בעונה של מבחנים. הגיע הזמן שינצח קבוצה בכירה בחוץ, וכדי לעשות את זה הוא ייצטרך ללכד את הכוחות, לפתור את הבעיות הרבות שההתקפה של ארסנל מציבה ואת הדילמות שהתגלעו בשבועות האחרונים, ולפקס את השחקנים על המטרה.